350
י
ם־אב ָ ֹ֑תיו ת־ׂש ָיב ֛תֹו ְּב ָד ֖ם ְׁש ֽאֹול׃ וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֥כב ָּדוִ ֖ד ִע ֲ ּת ֶא ֵ ֽ ֹור ְד ָ ֧ וְ ֽה ַ
יא
ַעל־
וַ ּיִ ָּק ֵב ֖ר ְּב ִ ֥עיר ָּדוִ ֽד׃ פ
וְ ַהּיָ ִ֗מים ֲא ֶׁ֨שר ָמ ַלְ֤ך ָּדוִ ד֙
ּוׁש ַל֣םִ ּוב ֽיר ָ ׁש ַבע ָׁש ִ֔נים ִ יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ַא ְר ָּב ִע ֖ים ָׁש ָנ֑ה ְּב ֶח ְב ֤רֹון ָמ ַלְך֙ ֶ ֣ יב
ל־ּכ ֵּס ֖א ָּד ִו ֣ד ָא ִ ֑ביו ֹלמ ֹה יָ ַׁ֕שב ַע ִ ּוׁש ֕ ֹלׁשים וְ ָׁשֹלׁ֖ש ָׁשנִ ֽים׃ ְ ָמ ַ֔לְך ְׁש ִ ֥ וַ ִּת ּ֥כ ֹן ַמ ְל ֻכ ֖תֹו ְמ ֽא ֹד׃ ס
הפטרת ויחי מלכים א’ ב
א
ֽי־דוִ ֖ד וַ ּיִ ְק ְר ֥בּו יְ ֵמ ָ
ב
אמ ֹר׃ ָ ֽאנ ִֹכ֣י ה ֵֹ֔לְך ְּב ֶד ֶ֖רְך ָּכל־ ֹלמ ֹה ְבנ֖ ֹו ֵל ֽ ת־ׁש ֥ ָל ֑מּות וַ יְ ַצ֛ו ֶא ְ
ג
ת־מ ְׁש ֶמ ֶ֣רת ׀ יְ הוָ ֣ה ֥ית ְל ִ ֽאיׁש׃ וְ ָ ֽׁש ַמ ְר ָּ֞ת ֶא ִ ָה ָ ֑א ֶרץ וְ ָ ֽחזַ ְק ָּת ֖ וְ ָהיִ ָ ֽ ּומ ְׁש ָּפ ָט֣יו ֹ͏ותיו֙ ִ ֹלהיָך ָל ֶל ֶ֤כת ִּב ְד ָר ָכיו֙ ִל ְׁש ֨מ ֹר ֻחּק ָֹת֤יו ִמ ְצ ָ ֱא ֶ֗ ׁשר ל־א ֶ ֣ תֹור֣ת מ ֶ ֹׁ֑שה ְל ַמ ַ֣ען ַּת ְׂש ִּ֗כיל ֵ֚את ָּכ ֲ ֹ͏ותיו ַּכ ָּכ ֖תּוב ְּב ַ וְ ֵע ְֽד ָ֔
ד
ת־ּד ָב ֗רֹו הוה ֶא ְ ל־א ֶ ׁ֥שר ִּת ְפנֶ ֖ה ָ ֽׁשם׃ ְל ַמ ַע ֩ן יָ ִ֨קים יְ ָ֜ ַ ּֽת ֲע ֶׂ֔שה וְ ֵ ֛את ָּכ ֲ ת־ּד ְר ָּ֗כם ָל ֶל ֶ֤כת ֲא ֶׁ֨שר ִּד ֶּב֣ר ָע ַלי֮ ֵלאמ ֹר ֒ ִאם־יִ ְׁש ְמ ֨רּו ָבנֶ ֜יָך ֶא ַ אמ ֹר ֽל ֹא־יִ ָּכ ֵ ֤רת ְלָך֙ ׁשם ֵל ֕ ּוב ָכל־נַ ְפ ָ ֑ ל־ל ָב ָב ֖ם ְ ְל ָפנַ י֙ ֶּב ֱֽא ֶ֔מת ְּב ָכ ְ
ה
ר־ע ָׂשה ִ֜לי ִ֔איׁש ֵמ ַע ֖ל ִּכ ֵ ּ֥סא יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ וְ ַג ֣ם ַא ָּת֣ה יָ ַד ְ֡ע ָּת ֵא ֩ת ֲא ֶׁש ָ֨ ֽי־ׂש ֵר֣י ִצ ְב ֣אֹות יִ ְׂ֠ש ָר ֵאל ׂשה ִל ְׁשנֵ ָ ׁשר ָע ָ ֣ רּויה ֲא ֶ ֣ ן־צ ָ֗ יֹוא֣ב ֶּב ְ ָ ֽי־מ ְל ָח ָמ ֖ה ן־י ֶתר֙ וַ ּיַ ַ֣ה ְר ֵ֔גם וַ ּיָ ֶׂ֥שם ְּד ֵמ ִ ְל ַא ְב ֵ֨נר ֶּבן־נֵ ֜ר וְ ַל ֲֽע ָמ ָ ׂ֤שא ֶב ֶ֨ ׁשר ְּב ָמ ְת ָ֔ניו ּוֽ ְבנַ ֲעל֖ ֹו ְּב ָׁש ֹ֑לם וַ ּיִ ֵּ֞תן ְּד ֵמ֣י ִמ ְל ָח ָ֗מה ַּב ֲח ֽג ֹ ָרתֹו֙ ֲא ֶ ֣
ו
ׂש ָיב ֛תֹו ְּב ָׁשֹל֖ם א־תֹור֧ד ֵ ֽ ֵ ֲא ֶ ׁ֥שר ְּב ַרגְ ָלֽיו׃ וְ ָע ִׂש ָ֖ית ְּכ ָח ְכ ָמ ֶתָ֑ך וְ ֽל ֹ
ז
ה־ח ֶסד וְ ָהיּ֖ו וְ ִל ְב ֵ֨ני ַב ְרזִ ַּל֤י ַהּגִ ְל ָע ִדי֙ ַ ּֽת ֲע ֶׂש ֶ֔
ְׁש ֽא ֹל׃
י־כן֙ ָ ֽק ְר ֣בּו ֵא ַ֔לי ְּב ָב ְר ִ֕חי ִמ ְּפ ֵנ ֖י ַא ְב ָׁש ֥לֹום ָא ִ ֽחיָך׃ ְּב ֽא ֹ ְכ ֵל֣י ֻׁש ְל ָח ֶנ �ָ֑ך ִּכ ֵ ח
ן־היְ ִמינִ י֮ ִמ ַּב ֻח ִרים ֒ וְ ֤הּוא ִֽק ְל ַ֨לנִ י֙ וְ ִה ֵּנ ֣ה ִ ֠ע ְּמָך ִ ֽׁש ְמ ִ֨עי ֶבן־ּגֵ ָ ֥רא ֶב ַ אתי֙ ַהּיַ ְר ֵּ֔דן ְק ָל ָל֣ה נִ ְמ ֶ֔ר ֶצת ְּביֹ֖ום ֶל ְכ ִּת֣י ַ ֽמ ֲח ָנ�֑יִ ם וְ ֽהּוא־יָ ַר֤ד ִל ְק ָר ִ
ט
ית ָ֖ך ֶּב ָ ֽח ֶרב׃ וְ ַע ָּתה֙ ַאל־ ם־א ִ ֽמ ְ אמ ֹר ִא ֲ וָ ֶֽא ָּׁ֨ש ַבֽע ֤לֹו ַבֽיהוָ ה֙ ֵל ֔ ה־ּלֹו ׁשר ַ ּֽת ֲע ֶׂש ֔ ְּתנַ ֵ ּ֔קהּו ִּכ֛י ִ ֥איׁש ָח ָכ ֖ם ָ ֑א ָּתה וְ יָ � ַֽד ְע ָ ּ֙ת ֵא֣ת ֲא ֶ ֣ ּת ֹור ְד ָ ֧ וְ ֽה ַ
349
והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים
ׁשר ל־ה ָ֕א ֶרץ ֲא ֶ ֥ ן־ה ָא ֶ֣רץ ַה ּ֔ז ֹאת ֶא ָ וְ ֶה ֱע ָל֤ה ֶא ְת ֶכם֙ ִמ ָ
פרשה ויחי בראשית נ
והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר כה
נִ ְׁש ַּב֛ע
נשבע
ְל ַא ְב ָר ָ ֥הם
לאברהם
ְליִ ְצ ָח ֖ק
ליצחק
ּוֽ ְליַ ֲע ֽק ֹב׃
וליעקב
וַ ּיַ ְׁש ַּב֣ע
וישבע
ֹיוסף ֵ֔
יוסף
ֹלהים֙ ֶא ְת ֶ֔כם אמ ֹר ָּפ ֨ק ֹד יִ ְפ ֤ק ֹד ֱא ִ ת־ּבנֵ ֥י יִ ְׂש ָר ֵא֖ל ֵל ֑ ֶא ְ
את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם כו
ן־מ ָ ֥אה ֹיוסף ֶּב ֵ ֵ֔ ת־ע ְצמ ַֹת ֖י ִמּזֶ ֽה׃ וַ ּיָ ָ֣מת וְ ַה ֲע ִל ֶת֥ם ֶא ַ
והעלתם את עצמתי מזה וימת יוסף בן מאה
֥יׂשם ָּב ָא ֹ֖רון ְּב ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וָ ֶע ֶׂ֖שר ָׁשנִ ֑ים וַ ּיַ ַחנְ ֣טּו א ֹֹ֔תו וַ ּיִ ֶ
ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים
346
יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם
ל־הע ִ ֹ֥לים ִא ֹּ֖תו ִל ְק ּ֣ב ֹר ֹיוס֤ף ִמ ְצ ַ ֙ריְ ָמה֙ ֣הּוא וְ ֶא ָ֔חיו וְ ָכ ָ ֵ
פרשה ויחי בראשית נ
יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר טו
י־ֹיוסף֙ ת־א ִבֽיו׃ וַ ּיִ ְר ֤אּו ֲא ֵ ֽח ֵ ת־א ִב֑יו ַא ֲח ֵר ֖י ָק ְב ֹ֥רו ֶא ָ ֶא ָ
את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף
ֹיוס֑ף וְ ָה ֵׁש֤ב ֵ אמ ֔רּו ֥לּו יִ ְׂש ְט ֵמ ֖נּו יהם וַ ּ֣י ֹ ְ י־מ֣ת ֲא ִב ֶ֔ ִּכ ֵ
כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב
טז
ׁשר ּגָ ַמ ְ֖לנּו א ֹֹֽתו׃ וַ יְ ַצּו֕ ּו ל־ה ָ֣ר ָ֔עה ֲא ֶ ֥ יָ ִׁשיב֙ ָ֔לנּו ֵ֚את ָּכ ָ
ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו
אמ ֹר׃ ֹמוֹתו ֵל ֽ ֖ אמ ֹר ָא ִב֣יָך ִצ ָּ֔וה ִל ְפנֵ ֥י ל־ֹיוס֖ף ֵל ֑ ֵ ֶא
אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר
יז
ֹאמ ֣רּו ּֽכ ֹה־ת ְ
ֹיוסף ְל ֵ֗
ׂשא ָ֣
ָאּ֣נָ ֡א
נָ ֠א
ֶּפ ַׁ֣שע
ַא ֶח֤יָך
כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך
ׂשא ָ֔נא ְל ֶפ ַׁ֥שע י־ר ָע֣ה גְ ָמ ֔לּוָך וְ ַע ָּתה֙ ָ ֣ אתם֙ ִּכ ָ וְ ַח ָּט ָ
וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע
ַע ְב ֵד ֖י
עבדי
ֹלה֣י ֱא ֵ
אלהי
ם־א ָ֔חיו ּגַ ֶ
ָא ִב֑יָך
אביך
ַֽוּיִ ְּפל֖ ּו
וַ ֵּי ְ֥ב ְּך
ויבך
ֹיוס֖ף ֵ
ְל ָפנָ ֑יו
יוסף
ְּב ַד ְּב ָ ֥רם
בדברם
אמ ֔רּו וַ ּ֣י ֹ ְ
ִהּנֶ ּ֥נֽ ּו
ֵא ָלֽיו׃
אליו
ְלָך ֖
יח
וַ ּיֵ ְלכּו֙
יט
ל־ּת ָיר֑אּו ִּכ֛י ֲה ַת ַ֥חת ֹיוס֖ף ַא ִ אמר ֲא ֵל ֶה֛ם ֵ ַל ֲע ָב ִ ֽדים׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ
כ
ֹלהים֙ ֹלה ֖ים ָ ֽאנִ י׃ וְ ַא ֶּ֕תם ֲח ַׁש ְב ֶּת֥ם ָע ַל֖י ָר ָע֑ה ֱא ִ ֱא ִ
וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך
לעבדים ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלהים
ֲח ָׁש ָבּ֣ה ְלט ָֹ֔בה ְל ַ֗מ ַען ֲע ׂ֛ש ֹה ַּכֹּי֥ ום ַהּזֶ ֖ה ְל ַה ֲח ֥י ֹת ַעם־
חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם
שביעי כא
ל־ּת ָ֔יראּו ָאנ ִֹכ֛י ֲא ַכ ְל ֵּכ֥ל ֶא ְת ֶכ֖ם וְ ֶ ֽאת־ ָרֽב׃ וְ ַע ָּתה֙ ַא ִ
כב
ֹיוסף֙ ֵ ל־ל ָּבֽם׃ וַ ּיֵ ֶׁ֤שב ֹאותם וַ יְ ַד ֵּב ֖ר ַע ִ ָ֔ ַט ְּפ ֶכ֑ם וַ יְ נַ ֵח֣ם
רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם וישב יוסף
ֹיוסף ֵמ ָ ֥אה וָ ֶע ֶׂ֖שר ֵ֔ ּוב֣ית ָא ִב֑יו וַ יְ ִ ֣חי ְּב ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ֖הּוא ֵ
במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר
מפטיר כג
ֹיוסף֙ ְל ֶא ְפ ַ֔ריִ ם ְּבנֵ י֖ ִׁש ֵּל ִ ׁ֑שים ַּ֗גם ְּבנֵ ֤י ֵ ָׁשנִ ֽים׃ וַ ּיַ ְ�֤רא
כד
ֹיוסף֙ אמר ֵ ֹיוסֽף׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ל־ּב ְר ֵּכ֥י ֵ ן־מנַ ֶּׁ֔שה יֻ ְּל ֖דּו ַע ִ ָמ ִכיר֙ ֶּב ְ
שנים וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני
מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף ויאמר יוסף
ֽאֹלהים ָּפ ֧ק ֹד יִ ְפ ֣ק ֹד ֶא ְת ֶ֗כם ל־א ָ֔חיו ָאנ ִֹכ ֖י ֵמ֑ת וֵ ִ ֞ ֶא ֶ
אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם וְ ֶה ֱע ָל֤ה
344
חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן ויעשו בניו לו כן כאשר צום וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא וישב
פרשה ויחי בראשית נ
ה
אמ ֹר׃ ָא ִ֞בי רּו־נא ְּב ָאזְ נֵ ֥י ַפ ְר ֖ע ֹה ֵל ֽ ֵחן֙ ְּב ֵע֣ינֵ ֶ֔יכם ַּד ְּב ָ֕
חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי
אמ ֹר ִהּנֵ ֣ה ָאנ ִֹכי֮ יע֣נִ י ֵל ֗ ִה ְׁש ִּב ַ
ֵמת ֒ ְּב ִק ְב ִ֗רי ֲא ֶׁ֨שר
השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר
ׁש ָּמה ִּת ְק ְּב ֵר֑נִ י וְ ַע ָּ֗תה ֶ ֽא ֱע ֶלה־ יתי ִלי֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ָ ֖ ָּכ ִ ֤ר ִ
כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה ו
֖אמר ַּפ ְר ֑ע ֹה ֲע ֵל֛ה ּובה׃ וַ ּי ֹ ֶ ת־א ִב ֖י וְ ָא ֽׁש ָ ּנָ ֛א וְ ֶא ְק ְּב ָ ֥רה ֶא ָ
ז
ֹיוס֖ף ֵ
נא ואקברה את אבי ואשובה ויאמר פרעה עלה
ּוק ֥ב ֹר ְ
ת־א ִב ֖יָך ֶא ָ
ׁשר ַּכ ֲא ֶ ֥
יעָֽך׃ ִה ְׁש ִּב ֶ
וַ ּיַ ַ֥על
וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף
ל־ע ְב ֵד֤י ַפ ְרע ֹה֙ זִ ְקנֵ ֣י ת־א ִב֑יו וַ ַּֽי ֲע֨לּו ִא ֹּ֜תו ָּכ ַ ִל ְק ּ֣ב ֹר ֶא ָ
לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני
ח
ֹיוסף וְ ֶא ָח֖יו ץ־מ ְצ ָרֽיִ ם׃ וְ ֙כ ֹל ֵּב֣ית ֵ֔ יֹתו וְ ֖כ ֹל זִ ְקנֵ ֥י ֶ ֽא ֶר ִ ֵב ֔
ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף ואחיו
ּוב ָק ָ֔רם ָעזְ ֖בּו ְּב ֶא ֶ֥רץ ּוב֣ית ָא ִב֑יו ַ֗רק ַט ָּפם֙ וְ צ ֹאנָ ֣ם ְ ֵ
ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ
ט
ם־ּפ ָר ִ ׁ֑שים וַ יְ ִ ֥הי ַ ֽה ַּמ ֲחנֶ ֖ה ם־ר ֶ֖כב ּגַ ָ ּֽג ֹ ֶׁשן׃ וַ ּיַ ַ֣על ִע ֹּ֔מו ּגַ ֶ
י
ְּב ֵע ֶ֣בר
גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה
ד־ּג ֹ ֶרן ָה ָא ָ֗טד ֲא ֶׁשר֙ ָּכ ֵב֥ד ְמ ֽא ֹד׃ וַ ּיָ ֜ב ֹאּו ַע ֣
כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר
דּו־ׁשם ִמ ְס ֵּפ֛ד ּגָ ֹ֥דול וְ ָכ ֵב ֖ד ְמ ֑א ֹד וַ ּיַ ַ֧עׂש ַהּיַ ְר ֵּ֔דן וַ ִּ֨י ְס ְּפ ָ֔
הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש
יא
ְל ָא ִ ֛ביו
לאביו
ַ ֽה ְּכנַ ֲענִ ֜י
ֵא ֶ֖בל
אבל
ִׁש ְב ַע֥ת
שבעת
ת־ה ֵ֗א ֶבל ֶא ָ
יָ ִ ֽמים׃
ימים
ְּב ֨ג ֹ ֶרן֙
וַ ַּי ְ֡רא
וירא
ָ ֽה ָא ָ֔טד
ֹיוׁש ֩ב ֵ
ָה ָ֨א ֶרץ
אמ ֔רּו וַ ּ֣י ֹ ְ
ֵ ֽא ֶבל־
יושב
הארץ
הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל
ל־ּכן ָק ָר֤א ְׁש ָמּה֙ ָא ֵב֣ל ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ָּכ ֵב֥ד זֶ ֖ה ְל ִמ ְצ ָר֑יִ ם ַע ֵ֞
כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים יב
ׁשר ִצּוָ ֽם׃ ֲא ֶׁש ֖ר ְּב ֵע ֶ֥בר ַהּיַ ְר ֵּדֽן׃ וַ ּיַ ֲע ׂ֥שּו ָבנָ ֖יו ֹ֑לו ֵּכ֖ן ַּכ ֲא ֶ ֥
יג
וַ ּיִ ְׂש ֨אּו א ֹֹ֤תו ָבנָ יו֙ ַא ְ֣ר ָצה ְּכ ַ֔נ ַען וַ ּיִ ְק ְּב ֣רּו א ֹֹ֔תו ִּב ְמ ָע ַר ֖ת
אשר בעבר הירדן ויעשו בניו לו כן כאשר צום
וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת
ת־ה ָּׂש ֶד֜ה ׁשר ָקנָ ֩ה ַא ְב ָר ָ֨הם ֶא ַ ְׂש ֵד֣ה ַה ַּמ ְכ ֵּפ ָל֑ה ֲא ֶ ֣
שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה
יד
ל־ּפנֵ ֥י ַמ ְמ ֵרֽא׃ וַ ָּ֨י ָׁשב ת־ק ֶבר ֵמ ֵא֛ת ֶע ְפ ֥ר ֹן ַה ִח ִּת ֖י ַע ְ ַל ֲא ֻחּזַ ֶ֗
ֹיוס֤ף לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא וישב ֵ
342
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את
ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי
פרשה ויחי בראשית מט
כז
אכל ַע֑ד וְ ָל ֶע ֶ֖רב יְ ַח ֵּל֥ק ִּבנְ יָ ִמין֙ זְ ֵא֣ב יִ ְט ָ֔רף ַּב ּ֖ב ֹ ֶקר ֣י ֹ ַ
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק
ששי כח
ׂשר וְ ֠ז ֹאת ל־א ֶּ֛לה ִׁש ְב ֵט֥י יִ ְׂש ָר ֵא֖ל ְׁשנֵ ֣ים ָע ָ ֑ ָׁש ָלֽל׃ ָּכ ֵ
שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת
ׁשר ֹאותם ִ ֛איׁש ֲא ֶ ֥ ָ֔ יהם֙ וַ ָיְב ֶ֣רְך ר־ּד ֶּ֨בר ָל ֶה֤ם ֲא ִב ֶ ֲא ֶׁש ִ
אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כט
אמר ֲא ֵל ֶהם֙ ֲאנִ י֙ ֹאותם וַ ּ֤י ֹ ֶ ָ֗ ְּכ ִב ְר ָכ ֹ֖תו ֵּב ַרְ֥ך א ָ ֹֽתם׃ וַ יְ ַצ֣ו
כברכתו ברך אתם ויצו אותם ויאמר אלהם אני
ל־ה ְּמ ָע ָ֔רה ל־אב ָֹת֑י ֶא ַ֨ ל־ע ִּ֔מי ִק ְב ֥רּו א ִֹת ֖י ֶא ֲ נֶ ֱא ָס֣ף ֶא ַ
נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה ל
ׁשר ִּב ְׂש ֵד ֖ה ֶע ְפ ֹ֥רון ַֽה ִח ִ ּֽתי׃ ַּב ְּמ ָע ָ֞רה ֲא ֶׁ֨שר ִּב ְׂש ֵד֧ה ֲא ֶ ֥
אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה
י־מ ְמ ֵר ֖א ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכנָ ַ֑ען ֲא ֶׁש ֩ר ל־ּפנֵ ַ ׁשר ַע ְ ַה ַּמ ְכ ֵּפ ָל֛ה ֲא ֶ ֥
המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר
ת־ה ָּׂש ֶ֗דה ֵמ ֵא֛ת ֶע ְפ ֥ר ֹן ַה ִח ִּת ֖י ַל ֲא ֻחּזַ ת־ ָק ָ֨נה ַא ְב ָר ָ֜הם ֶא ַ
קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת לא
ת־א ְב ָר ָ֗הם וְ ֵאת֙ ָׂש ָר֣ה ִא ְׁש ֹּ֔תו ׁש ָּמה ָֽק ְב ֞רּו ֶא ַ ָ ֽק ֶבר׃ ָ ֣
קבר שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו
�ְקה ִא ְׁש ֹּ֑תו וְ ָ ׁ֥ש ָּמה ָׁ֚ש ָּמה ָק ְב ֣רּו ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֵא ֖ת ִרב ָ ֣
שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה
לב
ר־ֹּבו ת־ל ָ ֽאה׃ ִמ ְקנֵ ֧ה ַה ָּׂש ֶד֛ה וְ ַה ְּמ ָע ָ ֥רה ֲא ֶׁש ֖ ָק ַב ְ֖ר ִּתי ֶא ֵ
לג
ת־ּב ָ֔ניו וַ ּיֶ ֱא ֥ס ֹף י־חת׃ וַ יְ ַכ֤ל יַ ֲעק ֹב֙ ְל ַ ֣צּו ֹת ֶא ָ ֵמ ֵא֥ת ְּבנֵ ֵ ֽ
א
ֹיוס֖ף ַעל־ ל־ע ָ ּֽמיו׃ וַ ּיִ ּ֥פ ֹל ֵ ל־ה ִּמ ָּט֑ה וַ ּיִ גְ וַ ֖ע וַ ּיֵ ָ ֥א ֶסף ֶא ַ ַרגְ ָל ֖יו ֶא ַ
ב
ת־ע ָב ָדיו֙ ֹיוס֤ף ֶא ֲ ק־ֹלו׃ וַ יְ ַ֨צו ֵ ְּפנֵ ֣י ָא ִב֑יו וַ ֵּי ְ֥ב ְּך ָע ָל ֖יו וַ ּיִ ַּׁש ֽ
קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף
בראשית נ
רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו
ת־א ִב֑יו וַ ּיַ ַחנְ ֥טּו ָהר ְֹפ ִא ֖ים ֶאת־ ת־ה ֣ר ֹ ְפ ִ֔אים ַל ֲח ֖נ ֹט ֶא ָ ֶא ָ
את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את
ג
יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ וַ ּיִ ְמ ְלאּו־ֹלו֙ ַא ְר ָּב ִע֣ים ֹי֔ ום ִּכ֛י ֵּכ֥ן יִ ְמ ְל ֖אּו יְ ֵמ֣י ַה ֲחנֻ ִ ֑טים
ד
יֹתו וַ ּיִ ְב ּ֥כּו א ֹֹ֛תו ִמ ְצ ַר ֖יִ ם ִׁש ְב ִ ֥עים ֹיֽ ום׃ וַ ּיַ ַֽע ְברּו֙ יְ ֵמ֣י ְב ִכ ֔
ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויעברו ימי בכיתו
֤אתי ם־נא ָמ ָצ ִ אמ ֹר ִא ָ֨ ל־ּב֥ית ַּפ ְר ֖ע ֹה ֵל ֑ ֹיוסף ֶא ֵ וַ יְ ַד ֵּב֣ר ֵ֔
וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי ֵחן֙
340
על צידן יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד
דן ידין עמו כאחד
שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה
גד גדוד יגודנו והוא
יגד עקב
מאשר שמנה לחמו
והוא יתן מעדני מלך אילה שלחה הנתן אמרי שפר
נפתלי בן
פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
ל־צ ֽיד ֹן׃ ס ַע ִ
פרשה ויחי בראשית מט
338
על צידן יד
שכ֖ר ֲח ֣מ ֹר ּגָ ֶ�֑רם ר ֵֹב ֖ץ ֵּב֥ין ַ ֽה ִּמ ְׁש ְּפ ָ ֽתיִ ם׃ וַ ּיַ ְ�֤רא ְמנֻ ָחה֙ יִ ָּׂש ָ
יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה
ת־ה ָא ֶ֖רץ ִּכ֣י נָ ֵע ָ֑מה וַ ּיֵ ֤ט ִׁש ְכֹמו֙ ִל ְס ּ֔ב ֹל וַ יְ ִה ֖י ִּכ֣י ֹ֔טוב וְ ֶא ָ
כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי
טז
ְל ַמס־ע ֵֹבֽד׃ ס
יז
יפ ֹן ֲע ֵלי־ י־ד ֶרְך ְׁש ִפ ֖ י־דן֙ נָ ָחׁ֣ש ֲע ֵל ֶ֔ ִׁש ְב ֵט֥י יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ יְ ִה ָ
יח
ֽיׁשּוע ְתָך ֖ י־סּוס וַ ּיִ ּ֥פ ֹל ר ְֹכ ֹ֖בו ָא ֹֽחור׃ ִל ָ ֑א ֹ ַרח ַהּנ ֵֹׁשְך֙ ִע ְּק ֵב ֔
למס עבד
ָּד֖ן יָ ִ ֣דין ַע ֹּ֑מו ְּכ ַא ַח ֖ד
דן ידין עמו כאחד
שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך חמישי יט
֥יתי יְ הוָ ֽה׃ ִקּוִ ִ
כ
�ָקב׃ ס יָ גֻ ֥ד ע ֵ ֽ
כא
י־מ ֶלְך׃ ס וְ ֥הּוא יִ ֵּת֖ן ַ ֽמ ֲע ַדּנֵ ֶ ֽ
כב
י־ׁש ֶפר׃ ס ַאּיָ ָל֣ה ְׁש ֻל ָח֑ה ַהּנ ֵֹת֖ן ִא ְמ ֵר ָ ֽ
קויתי יהוה
יגד עקב והוא יתן מעדני מלך
אילה שלחה הנתן אמרי שפר
גּודּ֑נּו וְ ֖הּוא ּגָ ֖ד ּגְ ֣דּוד יְ ֶ
גד גדוד יגודנו והוא
ֵמ ָא ֵׁש ֖ר ְׁש ֵמנָ ֣ה ַל ְח ֹ֑מו
מאשר שמנה לחמו
נַ ְפ ָּת ִל֖י
נפתלי
ֵּב֤ן
בן
י־ׁשּור׃ י־ע֑יִ ן ָּב ֹ֕נות ָצ ֲע ָד֖ה ֲע ֵל ֽ ֹיוסף ֵּב֥ן ּפ ָֹר ֖ת ֲע ֵל ָ ֵ֔ ּפ ָֹרת֙
פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור כג
יתן֙ וַ �ֽיְ ָמ ֲר ֻר֖הּו וָ ֑ר ֹּבּו וַ �ּֽיִ ְׂש ְט ֻמ ֖הּו ַּב ֲע ֵל֥י ִח ִּצֽים׃ וַ ֵּת ֶׁ֤שב ְּב ֵא ָ
כד
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן
ַק ְׁש ֹּ֔תו וַ ּיָ ֖פ ֹּזּו זְ ר ֵֹע֣י יָ ָד֑יו ִמ ֵידי֙ ֲא ִב֣יר יַ ֲע ֔ק ֹב ִמ ָ ּׁ֥שם
קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם כה
ר ֶֹע֖ה ֶא ֶ֥בן יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ֵמ ֵ֨אל ָא ִב֜יָך וְ יַ ְעזְ ֶ֗רּךָ וְ ֵא֤ת ַׁש ַּדי֙
רעה אבן ישראל מאל אביך ויעזרך ואת שדי
וִ ָיב ְ֣ר ֶ֔כ ָּך ִּב ְר ֤כ ֹת ָׁש ַ ֙מיִ ם֙ ֵמ ָ֔על ִּב ְר ֥כ ֹת ְּת ֹ֖הום ר ֶֹב ֶ֣צת
ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת
כו
ָּת ַ֑חת ִּב ְר ֥כ ֹת ָׁש ַד֖יִ ם וָ ָר ַֽחם׃ ִּב ְר ֣כ ֹת ָא ִ֗ביָך ּגָ ְֽברּו֙ ַעל־
תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך גברו על
ֹעול֑ם ִ ּֽת ְה ֶ֙יי ֙ן ָ ְל ֣ר ֹאׁש ָ ֽד־ּת ֲאוַ ֖ת ּגִ ְב ֣ע ֹת ֹהורי ַע ַ ַ֔ ִּב ְר ֣כ ֹת
ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש
ֹיוסף ְּול ָק ְד ֖ק ֹד נְ זִ ֥יר ֶא ָ ֽחיו׃ פ ֵ֔ יוסף ולקדקד נזיר אחיו
ִּבנְ יָ ִמין֙
את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז חז פכמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו
פרשה ויחי בראשית מט
ב
336
ֵא֛ת ֲא ֶׁשר־יִ ְק ָ ֥רא ֶא ְת ֶכ֖ם ְּב ַא ֲח ִ ֥רית ַהּיָ ִ ֽמים׃ ִה ָּק ְב ֥צּו
את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו
וְ ִׁש ְמ ֖עּו
ְּבנֵ ֣י
יַ ֲע ֑ק ֹב
וְ ִׁש ְמ ֖עּו
ֶאל־יִ ְׂש ָר ֵא֥ל
ֲא ִב ֶיכֽם׃
ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם
ג
אׁשית ֹאונִ ֑י יֶ ֶ֥תר ְׂש ֵא ֖ת אּובן֙ ְּב ֣כ ֹ ִרי ַ֔א ָּתה ּכ ִֹח ֖י וְ ֵר ִ ֣ ְר ֵ
ד
ית ִמ ְׁש ְּכ ֵב֣י ל־ֹּתותר ִ ּ֥כי ָע ִל ֖ ָ ַ֔ וְ יֶ ֶ֥תר ָ ֽעז׃ ַּפ ַ֤חז ַּכ ַ ּ֙מיִ ם֙ ַא
ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי
צּועי ָע ָלֽה׃ פ ָא ִב֑יָך ָ ֥אז ִח ַּל ְ֖ל ָּת יְ ִ ֥
אביך אז חללת יצועי עלה ה
יהֽם׃ ְּבס ָֹדם֙ ִׁש ְמ ֹ֥עון וְ ֵלוִ ֖י ַא ִ ֑חים ְּכ ֵל֥י ָח ָמ ֖ס ְמ ֵכר ֵֹת ֶ
ו
שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם
ל־ּת ַח֣ד ְּכב ִ ֹ֑די ִּכ֤י ְב ַא ָּפם֙ ל־ּת ֣ב ֹא נַ ְפ ִׁ֔שי ִּב ְק ָה ָל ֖ם ַא ֵ ַא ָ
אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם ז
רּו־ֹׁשור׃ ָא ֤רּור ַא ָּפם֙ ּוב ְרצ ֹנָ ֖ם ִע ְּק ֽ ָה ְ֣רגּו ִ֔איׁש ִ
ִּכ֣י
הרגו איש וברצנם עקרו שור ארור אפם כי
�ְקם ְּביַ ֲע ֔ק ֹב וַ ֲא ִפ ֵיצ ֖ם ׁש ָתה ֲא ַחּל ֵ ֣ ָ֔עז וְ ֶע ְב ָר ָת ֖ם ִּכ֣י ָק ָ ֑
עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם
ְּביִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ס
בישראל ח
ֹיודּוָך ַא ֶ֔חיָך יָ ְד ָ֖ך ְּב ֣ע ֹ ֶרף א ֶֹיְב֑יָך יִ ְׁש ַּת ֲחּו֥ ּו הּודה ַא ָּתה֙ ֣ יְ ָ֗
ט
֑ית הּודה ִמ ֶּט ֶ֖רף ְּב ִנ֣י ָע ִל ָ ְלָך ֖ ְּבנֵ ֥י ָא ִבֽיָך׃ ּג֤ ּור ַא ְריֵ ה֙ יְ ָ֔
י
ימּנּו׃ ֽל ֹא־יָ ֥סּור ּוכ ָל ִב ֖יא ִ ֥מי יְ ִק ֶ ֽ ָּכ ַ֨רע ָר ַ ֧בץ ְּכ ַא ְריֵ ֛ה ְ
יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית
כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו לא יסור
ֽי־יָב ֹא ִׁש ֔יֹלו ּומח ֵֹק֖ק ִמ ֵּב֣ין ַרגְ ָל֑יו ֚ ַעד ִּכ ֣ יהּודה ְ ׁש ֶבט֙ ִ ֽמ ָ֔ ֵ֙
שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה יא
�ֵקה ְּב ִנ ֣י וְ ֹל֖ ו יִ ְּק ַה֥ת ַע ִ ּֽמים׃ א ְֹס ִ ֤רי ַל ֶ ּ֙ג ֶפן֙ ִע ֔יֹרו וְ ַלּׂש ֹר ָ ֖
יב
ילי סּוֹתו׃ ַח ְכ ִל ִ ֥ ֽ ם־ענָ ִב ֖ים ּוב ַד ֲ ֲאתֹֹנ֑ ו ִּכ ֵּב֤ס ַּב ַּ֙ייִ ן֙ ְל ֻב ֹׁ֔שו ְ
ולו יקהת עמים אסרי לגפן עירה ולשרקה בני
אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה חכלילי
ן־ׁשּנַ �֖יִ ם ֵמ ָח ָלֽב׃ פ ֵעינַ �֖יִ ם ִמּיָ �֑יִ ן ְּול ֶב ִ
עינים מיין ולבן שנים מחלב
יג
בּולן ְל ֹ֥חוף יַ ִּמ ֖ים יִ ְׁש ּ֑כ ֹן וְ הּוא֙ ְל ֹ֣חוף ֳאנִ ֹּי֔ ות וְ יַ ְר ָכ ֹ֖תו זְ ֕ ֻ
ל־צ ֽיד ֹן׃ זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו ַע ִ
אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם
ֹלהים֙ ָהר ֶֹע֣ה א ִֹ֔תי ֲאב ַֹת֤י ְל ָפנָ יו֙ ַא ְב ָר ָה֣ם וְ יִ ְצ ָ֔חק ָ ֽה ֱא ִ
פרשה ויחי בראשית מח
אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי
טז
ל־רע ד־הֹּי֥ ום ַהּזֶ ֽה׃ ַה ַּמ ְל ָא ְ֩ך ַהּג ֵֹ֨אל א ִֹת֜י ִמ ָּכ ָ֗ ֹעוד ֖י ַע ַ ֵמ ִ
מעודי עד היום הזה המלאך הגאל אתי מכל רע
ׁשם ֲאב ַֹת ֖י ת־הּנְ ָע ִרים ֒ וְ יִ ָּק ֵר֤א ָב ֶהם֙ ְׁש ִ֔מי וְ ֵ ֥ ָיְב ֵרְך֮ ֶא ַ
יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי שלישי יז
�ְק ֶרב ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיַ �֣ ְרא ַא ְב ָר ָה֣ם וְ יִ ְצ ָח֑ק וְ יִ ְד ּ֥גּו ָל ֖ר ֹב ּב ֶ ֥
אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא
ֹיוסף ֵ֗
ִּכי־יָ ִׁ֨שית
ָא ִב֧יו
יַ ד־יְ ִמיֹנ֛ ו
ל־ר ֹאׁש ַע ֥
ֶא ְפ ַר֖יִ ם
יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים
ד־א ִ֗ביו ְל ָה ִ ֥סיר א ָֹתּ֛ה ֵמ ַע֥ל ַוֵּי ַ�֣רע ְּב ֵעינָ ֑יו וַ ּיִ ְת ֣מ ְֹך יַ ָ
וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל
יח
ֹיוס֛ף ֶאל־ ֵ אמר ּׁשה׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ ל־ר ֹאׁש ְמנַ ֶ ֽ ֹאׁש־א ְפ ַר֖יִ ם ַע ֥ ֶ ר
ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל
ֹא־כ֣ן ָא ִב֑י ִּכי־זֶ ֣ה ַה ְּב ֔כ ֹר ִ ׂ֥שים יְ ִמינְ ָך ֖ ַעל־ ָא ִב ֖יו ל ֵ
אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על
יט
ם־הּוא אמר֙ יָ ַד ְ֤ע ִ ּֽתי ְבנִ י֙ יָ ַ֔ד ְע ִּתי ּגַ ֥ ֹאֹׁשו׃ וַ יְ ָמ ֵא֣ן ָא ִ֗ביו וַ ֹּ֙י ֶ ר ֽ
ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא
אּולם ָא ִ ֤חיו ַה ָּקט ֹן֙ יִ גְ ַּד֣ל ם־הּוא יִ גְ ָּד֑ל וְ ֗ ָ ה־ּל ָע֖ם וְ גַ ֣ יִ ְהיֶ ְ
יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל כ
א־הֹּגויִ ֽם׃ וַ ָ֨יְב ֲר ֵ֜כם ַ ּ֣בֹּיום ַההּוא֮ ִמ ֶּ֔מּנּו וְ זַ ְר ֹ֖עו יִ ְהיֶ ֥ה ְמ ֽל ֹ ַ
ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא
ֹלהים אמ ֹר יְ ִ ֽׂש ְמ ָ֣ך ֱא ִ֔ ֵלאֹמור ֒ ְּב ָ֗ך ָיְב ֵרְ֤ך יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ֵל ֔ לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים
ּׁשה׃ ת־א ְפ ַר֖יִ ם ִל ְפנֵ ֥י ְמנַ ֶ ֽ ּׁשה וַ ּיָ ֶׂ֥שם ֶא ֶ ְּכ ֶא ְפ ַר֖יִ ם וְ ִכ ְמנַ ֶ ֑
כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה כא
ל־ֹיוסף ִהּנֵ ֥ה ָאנ ִֹכ ֖י ֵמ֑ת וְ ָהיָ ֤ה ֵ֔ אמר יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ֶא וַ ּ֤י ֹ ֶ
ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה
ל־א ֶ֖רץ ֲאב ֵֹת ֶיכֽם׃ ֹלהים֙ ִע ָּמ ֶ֔כם וְ ֵה ִ ׁ֣שיב ֶא ְת ֶ֔כם ֶא ֶ ֱא ִ
אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם כב
ל־א ֶח֑יָך ֲא ֶׁש֤ר ָל ַ ֙ק ְח ִּתי֙ וַ ֲא ִנ֞י נָ ַ ֧ת ִ ּֽתי ְלָך֛ ְׁש ֶכ֥ם ַא ַח ֖ד ַע ַ
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי
ּוב ַק ְׁש ִ ּֽתי׃ פ ִמּיַ ֣ד ָ ֽה ֱאמ ִֹ֔רי ְּב ַח ְר ִּב ֖י ְ
מיד האמרי בחרבי ובקשתי בראשית מט
רביעי
א
אמר ֵה ָ ֽא ְספּו֙ וְ ַאּגִ ָ֣ידה ָל ֶ֔כם ל־ּבנָ ֑יו וַ ּ֗י ֹ ֶ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא יַ ֲע ֖ק ֹב ֶא ָ
ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ֵא֛ת
334
ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו
פרשה ויחי בראשית מח
ו
ּוֹמול ְד ְּתָך֛ ֲא ֶׁשר־ ַ יּו־לֽי׃ אּוב֥ן וְ ִׁש ְמ ֹ֖עון יִ ְֽה ִ ּומנַ ֶּׁ֔שה ִּכ ְר ֵ ְ
ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר
יה֛ם יִ ָּק ְר ֖אּו ׁשם ֲא ֵח ֶ יה֖ם ְל ָ֣ך יִ ְהי֑ ּו ַע֣ל ֵ ֧ ֹהול ְ֥ד ָּת ַא ֲח ֵר ֶ ַ
הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו
ז
ְּבנַ ֲח ָל ָ ֽתם׃ וַ ֲא ִנ ֣י ׀ ְּבב ִ ֹ֣אי ִמ ַּפ ָּ֗דן ֵמ ָ֩ת ֩ה ָע֨ ַלי ָר ֵ֜חל ְּב ֶא ֶ֤רץ
בנחלתם ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ
ְּכ ַ ֙נ ַען֙
ַּב ֶּ֔ד ֶרְך
ְּב ֹ֥עוד
ת־א ֶ֖רץ ִּכ ְב ַר ֶ
ָל ֣ב ֹא
ֶא ְפ ָר ָ֑תה
כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ח
וָ ֶא ְק ְּב ֶר ָ֤ה ָּׁשם֙ ְּב ֶד ֶ֣רְך ֶא ְפ ָ֔רת ִה ֖וא ֵּב֥ית ָל ֶֽחם׃ וַ ּיַ ְ�֥רא
ט
ֹיוסף֙ אמר ֵ י־א ֶּֽלה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֖אמר ִמ ֵ ֹיוס֑ף וַ ּי ֹ ֶ ת־ּבנֵ ֣י ֵ יִ ְׂש ָר ֵא֖ל ֶא ְ
ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה ויאמר יוסף
ֹאמר ֹלה ֖ים ָּבזֶ ֑ה וַ ּי ַ֕ ן־לי ֱא ִ ל־א ִ֔ביו ָּבנַ ֣י ֵ֔הם ֲא ֶׁשר־נָ ַֽת ִ ֥ ֶא ָ
אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר שני י
ָ ֽק ֶחם־נָ ֥א ֵא ַל֖י וַ ֲא ָב ֲר ֵכֽם׃ וְ ֵעינֵ ֤י יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ָּכ ְב ֣דּו ִמ ּ֔ז ֹ ֶקן
קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדו מזקן
יּוכ ֖ל ִל ְר ֹ֑אות וַ ּיַ ּגֵ ׁ֤ש א ָֹתם֙ ַ ֥ל ֹא
ּׁשק ָל ֶה֖ם ֵא ָ֔ליו וַ ּיִ ַ ֥
לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם יא
ל־ֹיוסף ְר ֥א ֹה ָפנֶ ֖יָך ֵ֔ אמר יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ֶא וַ יְ ַח ֵּב֥ק ָל ֶהֽם׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך
ֹלה ֖ים ּגַ ֥ם ֶאת־זַ ְר ֶעָֽך׃ ֣ל ֹא ִפ ָּל ְ֑ל ִּתי וְ ִה ֵּ֨נה ֶה ְר ָ ֥אה א ִ ֹ֛תי ֱא ִ
לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך יב
ֹיוס֛ף א ָֹת ֖ם ֵמ ִ ֣עם ִּב ְר ָּכ֑יו וַ ּיִ ְׁש ַּת֥חּו ְל ַא ָּפ֖יו ֵ ֹּיוצ֥א וַ ֵ
יג
ֽימיֹנו֙ ת־א ְפ ַר֤יִ ם ִּב ִ יהם ֒ ֶא ֶ ת־ׁשנֵ ֶ ֹיוסף֮ ֶא ְ ֵ ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּיִ ַ ּ֣קח
ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו
ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו
ִמ ְּׂש ֣מ ֹאל
משמאל יד
יִ ְׂש ָר ֵ֔אל
ישראל
ּׁשה ת־מנַ ֶ ֥ וְ ֶא ְ
ואת
מנשה
ִב ְׂשמ ֹאֹל֖ ו
בשמאלו
ימין ִמ ִ ֣
מימין
יִ ְׂש ָר ֵא֑ל וַ ּיַ ּגֵ ׁ֖ש ֵא ָלֽיו׃ וַ ּיִ ְׁש ַל ֩ח יִ ְׂש ָר ֵ֨אל ֶאת־יְ ִמיֹנ֜ ו וַ ָּ֨י ֶׁשת
ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת
ת־ׂשמ ֹאֹל֖ ו ַעל־ ל־ר ֹאׁש ֶא ְפ ַ ֙ריִ ם֙ וְ ֣הּוא ַה ָּצ ִ֔עיר וְ ֶא ְ ַע ֤
על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על
ּׁשה ִׂש ֵ ּ֙כל ֶאת־יָ ָ֔דיו ִ ּ֥כי ְמנַ ֶּׁש ֖ה ַה ְּב ֹֽכור׃ ֣ר ֹאׁש ְמנַ ֶ ֑
ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור טו
ֹלה֡ים ֲא ֶׁש ֩ר ִה ְת ַה ְּל ֨כּו ֹאמ֑ר ָ ֽה ֱא ִ ת־ֹיוס֖ף וַ ּי ַ ֵ יְב ֶרְך ֶא וַ ָ ֥
ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו ֲאב ַֹת֤י
332
ויחי יעקב בארץ
מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים
כח
פרשה ויחי בראשית מז
וַ יְ ִ ֤חי יַ ֲעק ֹב֙
ְּב ֶא ֶ֣רץ
ויחי יעקב בארץ
ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ְׁש ַב֥ע ֶע ְׂש ֵר ֖ה ָׁשנָ ֑ה וַ יְ ִ ֤הי יְ ֵמֽי־יַ ֲעק ֹב֙ ְׁשנֵ ֣י ַח ָּ֔ייו
מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו כט
ּומ ַא ֖ת ָׁשנָ ֽה׃ וַ ּיִ ְק ְר ֣בּו יְ ֵמֽי־יִ ְׂש ָר ֵאל֮ ׁש ַבע ָׁש ִ֔נים וְ ַא ְר ָּב ִ ֥עים ְ ֶ֣
שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל
֤אתי ם־נא ָמ ָצ ִ אמר ֹלו֙ ִא ָ֨ ֹיוסף וַ ּ֤י ֹ ֶ ָלמּות ֒ וַ ּיִ ְק ָר֣א ׀ ִל ְבֹ֣נו ְל ֵ֗
למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי
ית ִע ָּמ ִדי֙ ֵחן֙ ְּב ֵע ֶ֔יניָך ִ ֽׂשים־נָ ֥א יָ ְד ָ֖ך ַּת ַ֣חת יְ ֵר ִכ֑י וְ ָע ִ ׂ֤ש ָ
חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי ל
ֶח ֶ֣סד וֶ ֱא ֶ֔מת ַאל־נָ ֥א ִת ְק ְּב ֵר֖נִ י ְּב ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וְ ָ ֽׁש ַכ ְב ִּתי֙ ִעם־
חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם
ֹאמר ּוק ַב ְר ַּת֖נִ י ִּב ְק ֻב ָר ָת֑ם וַ ּי ַ֕ אתנִ י֙ ִמ ִּמ ְצ ַ֔ריִ ם ְ ֲאב ַֹ֔תי ּונְ ָׂש ַ ֙
אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר לא
אמר ִה ָ ּֽׁש ְב ָעה֙ ִ֔לי וַ ּיִ ָּׁש ַב ֖ע ֹ֑לו ׂשה ִכ ְד ָב ֶרָֽך׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ָאנ ִֹכ ֖י ֶ ֽא ֱע ֶ ֥
אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו
ל־ר ֹאׁש ַה ִּמ ָ ּֽטה׃ פ וַ ּיִ ְׁש ַּת֥חּו יִ ְׂש ָר ֵא֖ל ַע ֥
וישתחו ישראל על ראש המטה בראשית מח
לוי
א
ֹיוסף ִהּנֵ ֥ה ָא ִב ֖יָך אמר ְל ֵ֔ וַ יְ ִ֗הי ַא ֲח ֵרי֙ ַה ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֔א ֶּלה וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך
ת־א ְפ ָרֽיִ ם׃ ת־מנַ ֶּׁש ֖ה וְ ֶא ֶ ת־ׁשנֵ ֤י ָבנָ יו֙ ִע ֹּ֔מו ֶא ְ ח ֶֹל֑ה וַ ּיִ ַ ּ֞קח ֶא ְ
חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ב
ֹיוס֖ף ָּב֣א ֵא ֶל֑יָך וַ ּיִ ְת ַחּזֵ ק֙ אמר ִהּנֵ ֛ה ִּבנְ ָך֥ ֵ וַ ּיַ ּ֣גֵ ד ְליַ ֲע ֔ק ֹב וַ ּ֕י ֹ ֶ
ג
ל־ֹיוסף ֵ֔ אמר יַ ֲעק ֹב֙ ֶא ל־ה ִּמ ָ ּֽטה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ יִ ְׂש ָר ֵ֔אל וַ ּיֵ ֶׁ֖שב ַע ַ
ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף
ה־א ַל֥י ְּבל֖ ּוז ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכנָ ַ֑ען וַ ָיְב ֶ֖רְך א ִ ֹֽתי׃ ֵא֥ל ַׁש ַּד֛י נִ ְר ָ ֽא ֵ אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי
ישראל ד
יתָך ּונְ ַת ִּת ֖יָך ִל ְק ַה֣ל אמר ֵא ֗ ַלי ִהנְ נִ ֤י ַמ ְפ ְרָך֙ וְ ִה ְר ִּב ִ֔ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל
ַע ִ ּ֑מים
וְ ָ֨נ ַת ִּת֜י
ת־ה ָא ֶ֧רץ ֶא ָ
ַה ּ֛ז ֹאת
ְלזַ ְר ֲעָך֥
ַא ֲח ֶר֖יָך
עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך ה
ֹּנול ִ֨דים ְל ָ֜ך ְּב ֶא ֶ֣רץ ֽי־בנֶ י ָ֩ך ַה ָ ֹעולֽם׃ וְ ַע ָּת֡ה ְׁשנֵ ָ ָ ֲא ֻחּזַ ֥ת
אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ
ִמ ְצ ַ֗ריִ ם
ַעד־ּב ִ ֹ֥אי
ֵא ֶל֛יָך
ִמ ְצ ַר֖יְ ָמה
י־ה֑ם ִל ֵ
ֶא ְפ ַ ֙ריִ ם֙
ּומנַ ֶּׁ֔שה מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ְ
330
פרשת ויחי
328
ד־עֹולם וְ ָד ִו ֣ד ַע ְב ִּ֔די ָ֔ יהם֙ ַע ּובנֵ ֤י ְבנֵ ֶ יהם ְ ּובנֵ ֶ֞ יה ֵ֠ה ָּמה ְ וְ יָ ְֽׁש ֣בּו ָע ֶ֡ל ָ כו
עֹול ֖ם יִ ְֽהיֶ ֣ה עֹולֽם׃ וְ ָכ ַֽר ִ ּ֤תי ָל ֶהם֙ ְּב ִר֣ית ָׁש ֔לֹום ְּב ִ ֥רית ָ נָ ִ ׂ֥שיא ָל ֶה ֖ם ְל ָ תֹוכ ֖ם ת־מ ְק ָּד ִ ׁ֛שי ְּב ָ אֹותם וְ נָ ַֽת ִ ּ֧תי ֶא ִ ָ֔ יתי אֹותם ּונְ ַת ִּתים֙ וְ ִה ְר ֵּב ִ ֣ ָ֑
כז
ֽאֹלהים וְ ֵה ָּ֖מה יִ ְֽהיּו־ ֥יתי ָל ֶה ֖ם ֵל ִ ֑ יהם וְ ָהיִ ִ עֹולֽם׃ וְ ָהיָ ֤ה ִמ ְׁש ָּכנִ י֙ ֲע ֵל ֶ֔ ְל ָ
הוה ְמ ַק ֵּד ׁ֖ש ֶאת־יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ִ ּֽב ְהי֧ ֹות ּגֹוים ֚ ִּכי ֲא ִנ ֣י יְ ָ֔ כח ִ ֥לי ְל ָ ֽעם׃ וְ יָ � ְֽדעּו֙ ַה ִ֔ עֹולֽם׃ פ תֹוכ ֖ם ְל ָ ִמ ְק ָּד ִ ׁ֛שי ְּב ָ
הפטרת ויגש יחזקאל לז
טו
אמ ֹר׃ וְ ַא ָּת֣ה ֶבן־ וַ יְ ִ ֥הי ְד ַבר־יְ הוָ ֖ה ֵא ַל֥י ֵל ֽ
טז
ֽיהּודה וְ ִל ְב ֵנ֥י יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ֲח ֵב ָ ֑רו ּוכ ֤ת ֹב ָע ָליו֙ ִל ָ֔ ח־לָך֙ ֵע֣ץ ֶא ָ֔חד ְ ָא ָ֗דם ַק ְ ל־ּבית יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל יֹוסף֙ ֵע֣ץ ֶא ְפ ַ֔ריִ ם וְ ָכ ֵ ֥ ּוכ ֣תֹוב ָע ָ֗ליו ְל ֵ ְּול ַקח֙ ֵע֣ץ ֶא ָ֔חד ְ יז
ל־א ָח֛ד ְלָך ֖ ְל ֵע֣ץ ֶא ָ ֑חד וְ ָהי֥ ּו ַל ֲֽא ָח ִד ֖ים ֲח ֵב ָרֽו׃ וְ ָק ַ֨רב א ָֹת֜ם ֶא ָח֧ד ֶא ֶ
יח
ֹוא־תּגִ ֥יד ָל ֖נּו אמ ֹר ֲה ֽל ַ אמ ֣רּו ֵא ֶ֔ליָך ְּב ֵנ֥י ַע ְּמ ָ֖ך ֵל ֑ ְּביָ ֶדָֽך׃ וְ ַכ ֲֽא ֶׁשר֙ ֽי ֹ ְ
יט
ֹלק ַ֜ח ה־א ַמר֮ ֲאד ָֹנ ֣י יְ הוִ ה ֒ ִהּנֵ ֩ה ֲא ִ֨ני ֵ ה־א ֶּלה ָּלְֽך׃ ַּד ֵּב֣ר ֲא ֵל ֶ֗הם ּֽכ ֹ ָ ָמ ֵ ֥ ד־א ְפ ַ֔ריִ ם וְ ִׁש ְב ֵ ֥טי יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ֲח ֵב ָ ֑רו וְ נָ ַֽת ִּת ֩י ׁשר ְּביַ ֶ יֹוסף֙ ֲא ֶ ֣ ת־ע֤ץ ֵ ֶא ֵ יתם֙ ְל ֵע֣ץ ֶא ָ֔חד וְ ָהי֥ ּו ֶא ָח ֖ד הּודה ַו ֲֽע ִׂש ִ ת־ע֣ץ יְ ָ֗ אֹותם ָע ָ֜ליו ֶא ֵ ָ֨
כ
יהֽם׃ וְ ַד ֵּב֣ר יה֛ם ְּביָ � ְֽדָך ֖ ְל ֵעֽינֵ ֶ ר־ּת ְכ ּ֧ת ֹב ֲע ֵל ֶ ְּביָ ִ ֽדי׃ וְ ָהי֨ ּו ָ ֽה ֵע ִצ֜ים ֲא ֶֽׁש ִ ת־ּב ֵנ ֣י יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ֹלק ַ ֙ח ֶא ְ ה־א ַמר֮ ֲאד ָֹנ ֣י יְ הוִ ה ֒ ִה ֵּ֨נה ֲא ִנ֤י ֵ֨ יהם ּֽכ ֹ ָ ֲא ֵל ֶ֗ אתי כּו־ׁשם וְ ִק ַּב ְצ ִ ּ֤תי א ָֹתם֙ ִמ ָּס ִ֔ביב וְ ֵה ֵֽב ִ ֥ ׁשר ָ ֽה ְל ָ ֑ ִמ ֵ ּ֥בין ַהּגֹויִ ֖ם ֲא ֶ ֣
יתי ֠א ֹ ָתם ְל ֨גֹוי ֶא ָ ֤חד ָּב ָ֨א ֶרץ֙ ְּב ָה ֵר֣י ׂש ִ ל־א ְד ָמ ָ ֽתם׃ וְ ָע ִ ֣ אֹות ֖ם ֶא ַ כב ָ ּומ ֶ֧לְך ֶא ָח֛ד יִ ְֽהיֶ ֥ה ְל ֻכ ָּל ֖ם ְל ֶ ֑מ ֶלְך וְ ֤ל ֹא־יִ ְֽהיּו־עֹוד֙ ִל ְׁש ֵנ ֣י יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ֶ
יהיה כג
גֹוים וְ ֨ל ֹא יֵ ָ ֥חצּו ֛עֹוד ִל ְׁש ֵ ּ֥תי ַמ ְמ ָל ֖כֹות ֽעֹוד׃ וְ ֧ל ֹא יִ ַּֽט ְּמ ֣אּו ֗עֹוד ִ֔ ֹוׁש ְע ִּת֣י א ָֹ֗תם ִמ ּ֤כ ֹל יהם וְ ֽה ַ ּובכ ֹ֖ל ִּפ ְׁש ֵע ֶ ֑ יהם ְ ּוצ ֶ֔ ּוב ִׁש ּ֣ק ֵ יהם֙ ְ ְּבגִ ּֽל ֵּול ֶ יּו־ל֣י ְל ָ֔עם ַו ֲֽא ִ֕ני אֹותם֙ וְ ָ ֽה ִ ׁשר ָ ֽח ְט ֣אּו ָב ֶ֔הם וְ ִ ֽט ַה ְר ִ ּ֤תי ָ יהם֙ ֲא ֶ ֣ מֹוׁש ֽב ֹ ֵת ֶ ְ
רֹוע֥ה ֶא ָח ֖ד יהם וְ ֶ ֽאֹלהים׃ וְ ַע ְב ִ ּ֤די ָדוִ ד֙ ֶמ ֶ֣לְך ֲע ֵל ֶ֔ כד ֶ ֽא ְהיֶ ֥ה ָל ֶה ֖ם ֵל ִ ֽ אֹותם׃ וְ יָ ְֽׁש ֣בּו ּקֹות֥י יִ ְׁש ְמ ֖רּו וְ ָע ׂ֥שּו ָ ֽ ּוב ִמ ְׁש ָּפ ַט֣י יֵ ֵ֔לכּו וְ ֻח ַ כה יִ ְֽהיֶ ֣ה ְל ֻכ ָּל֑ם ְ יכם ֹות ֶ ֑ בּו־ב ּ֖ה ֲא ֽב ֵ ׁשר נָ ַ֨ת ִּתי֙ ְל ַע ְב ִ ּ֣די ְליַ ֲֽע ֔ק ֹב ֲא ֶ ׁ֥שר יָ ְֽׁש ָ ל־ה ָ֗א ֶרץ ֲא ֶ ֤ ַע ָ וְ יָ ְֽׁש ֣בּו
כא
327
ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
ן־ז ַרע וְ נִ ְֽחיֶ ה֙ וְ ֣ל ֹא נָ ֔מּות וְ ַא ְד ָמ ֵ ֙תנּו֙ ֲע ָב ִ ֣דים ְל ַפ ְר ֔ע ֹה וְ ֶת ֶ֗
פרשה ויגש בראשית מז
ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות כ
ל־א ְד ַמ֤ת ִמ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ ת־ּכ ַ ֹיוסף ֶא ָ וְ ָה ֲא ָד ָמ ֖ה ֥ל ֹא ֵת ָ ֽׁשם׃ וַ ִּ֨י ֶקן ֵ֜
והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים
ֽי־חזַ ֥ק ֲע ֵל ֶה֖ם ֽי־מ ְכ ֤רּו ִמ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ ִ ֣איׁש ָׂש ֵ֔דהּו ִּכ ָ ְל ַפ ְר ֔ע ֹה ִּכ ָ
לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם כא
ת־ה ָ֔עם ֶה ֱע ִ ֥ביר א ֹֹ֖תו ָה ָר ָע֑ב וַ ְּת ִ ֥הי ָה ָא ֶ֖רץ ְל ַפ ְר ֽע ֹה׃ וְ ֶ֨א ָ
כב
ד־ק ֵצֽהּו׃ ַר֛ק ַא ְד ַמ֥ת בּול־מ ְצ ַר֖יִ ם וְ ַע ָ ִ ֶל ָע ִר֑ים ִמ ְק ֵצ֥ה גְ
הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו רק אדמת
ַהּכ ֲֹהנִ ֖ים ֣ל ֹא ָקנָ ֑ה ִּכ ֩י ֨ח ֹק ַלּכ ֲֹהנִ ֜ים ֵמ ֵא֣ת ַּפ ְר ֗ע ֹה וְ ָ ֽא ְכ ֤לּו
הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו
ל־ּכן ֥ל ֹא ָמ ְכ ֖רּו ת־ח ָּקם֙ ֲא ֶׁ֨שר נָ ַת֤ן ָל ֶהם֙ ַּפ ְר ֔ע ֹה ַע ֵ֕ ֶא ֻ
את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו
כג
יתי ֶא ְת ֶכ֥ם ל־ה ָ֔עם ֵה ֩ן ָק ִ֨נ ִ ֹיוסף֙ ֶא ָ אמר ֵ ת־א ְד ָמ ָ ֽתם׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֶא ַ
את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם
ֽא־ל ֶכ֣ם ֶ֔ז ַרע ּוזְ ַר ְע ֶּת ֖ם ת־א ְד ַמ ְת ֶכ֖ם ְל ַפ ְר ֑ע ֹה ֵה ָ ַהֹּי֛ ום וְ ֶא ַ
היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם כד
יׁשית ְל ַפ ְר ֑ע ֹה בּוא ֹת ּונְ ַת ֶּת֥ם ֲח ִמ ִ ֖ ת־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וְ ָהיָ ה֙ ַּב ְּת ֔ ֶא ָ
את האדמה והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה
וְ ַא ְר ַּב֣ע ַהּיָ ֡ד ֹת יִ ְהיֶ ֣ה ָל ֶכ ֩ם ְל ֶ֨ז ַרע ַה ָּׂש ֶד֧ה ּוֽ ְל ָא ְכ ְל ֶכ֛ם
וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם
מפטיר כה
ֹאמ ֖רּו ֶה ֱחיִ ָת֑נּו ׁשר ְּב ָב ֵּת ֶיכ֖ם וְ ֶל ֱא ֥כ ֹל ְל ַט ְּפ ֶכֽם׃ וַ ּי ְ וְ ַל ֲא ֶ ֥
כו
א־חן֙ ְּב ֵעינֵ ֣י ֲאד ִֹ֔ני וְ ָהיִ ֥ינּו ֲע ָב ִד֖ים ְל ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּיָ ֶׂ֣שם נִ ְמ ָצ ֵ
ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם
ל־א ְד ַמ֥ת ִמ ְצ ַר֛יִ ם ד־הֹּי֨ ום ַהּזֶ ֜ה ַע ַ ֹיוס֡ף ְלח ֹ ֩ק ַע ַ א ָֹתּ֣ה ֵ
אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים
ְל ַפ ְר ֖ע ֹה ַל ֑ח ֹ ֶמׁש ַ֞רק ַא ְד ַמ֤ת ַה ּֽכ ֹ ֲהנִ ים֙ ְל ַב ָּ֔דם ֥ל ֹא ָהיְ ָת ֖ה
לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה
כז
ְל ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּיֵ ֶׁ֧שב יִ ְׂש ָר ֵא֛ל ְּב ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ַר֖יִ ם ְּב ֶא ֶ֣רץ ּ֑ג ֹ ֶׁשן
לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן
וַ ּיֵ ָא ֲחז֣ ּו ָ֔בּה וַ ּיִ ְפ ֥רּו וַ ּיִ ְר ּ֖בּו ְמ ֽא ֹד׃
ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
324
הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו
פרשה ויגש בראשית מז
יב
ָה ָא ֶ֖רץ ְּב ֶא ֶ֣רץ ַר ְע ְמ ֵס֑ס ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר ִצּוָ ֥ה ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ יְ ַכ ְל ֵּכ֤ל
הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל
ל־ּב֣ית ָא ִב֑יו ֶל ֶ֖חם ת־א ָ֔חיו וְ ֵא ֖ת ָּכ ֵ ת־א ִב֣יו וְ ֶא ֶ ֹיוסף֙ ֶא ָ ֵ
יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם יג
ֽי־כ ֵב֥ד ָה ָר ָע֖ב ל־ה ָ֔א ֶרץ ִּכ ָ ְל ִ ֥פי ַה ָ ּֽטף׃ וְ ֶל ֶ֤חם ֵאין֙ ְּב ָכ ָ
לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב
ְמ ֑א ֹד וַ ֵּ֜ת ַלּה ֶא ֶ֤רץ ִמ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ וְ ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ִמ ְּפנֵ י֖ ָה ָר ָ ֽעב׃
מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב יד
ל־ה ֶ ּ֙כ ֶסף֙ ת־ּכ ַ ֹיוסף ֶא ָ ֵ֗ וַ יְ ַל ֵ ּ֣קט
ץ־מ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ ַהּנִ ְמ ָצ֤א ְב ֶ ֽא ֶר ִ
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים
ֹיוס֛ף ֵ ר־ה֣ם ׁש ְֹב ִר֑ים וַ ּיָ ֵב֥א ּׁש ֶבר ֲא ֶׁש ֵ ּוב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ַּב ֶ ֖ ְ
ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף טו
֥יתה ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּיִ ּ֣ת ֹם ַה ֶּ֗כ ֶסף ֵמ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ַריִ ם֮ ת־ה ֶּכ ֶ֖סף ֵּב ָ ֶא ַ
את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים
ל־ֹיוס֤ף ֵלאמ ֹר֙ ֵ ל־מ ְצ ַ֨ריִ ם ֶא ּומ ֶא ֶ֣רץ ְּכנַ ַען ֒ וַ ּיָ ב ֹא ּ֩ו ָכ ִ ֵ
ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר
ה־ּל֣נּו ֶ֔ל ֶחם וְ ָל ָּ֥מה נָ ֖מּות נֶ גְ ֶּדָ֑ך ִ ּ֥כי ָא ֵפ ֖ס ָּכ ֶֽסף׃ ָ ֽה ָב ָ
הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
טז
ֹיוסף֙ ָה ֣בּו ִמ ְקנֵ ֶ֔יכם וְ ֶא ְּתנָ ֥ה ָל ֶכ֖ם ְּב ִמ ְקנֵ ֶיכ֑ם ִאם־ אמר ֵ וַ ּ֤י ֹ ֶ
יז
ל־ֹיוסף ֒ וַ ּיִ ֵּת֣ן ָל ֶה ֩ם ֵ יהם֮ ֶא ת־מ ְקנֵ ֶ ָא ֵפ ֖ס ָּכ ֶֽסף׃ וַ ּיָ ִב֣יאּו ֶא ִ
ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם
אפס כסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם
�ָק֖ר ּוב ִמ ְקנֵ ֥ה ַהּב ָ ּוב ִמ ְקנֵ ֥ה ַה ּ֛צ ֹאן ְ ּסּוסים ְ ֹיוסף ֶ֜ל ֶחם ַּב ִ֗ ֵ֨
יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר
ל־מ ְקנֵ ֶ֔הם ַּב ָּׁשנָ ֖ה ַה ִ ֽהוא׃ ּוב ֲחמ ִֹר֑ים וַ יְ נַ ֲה ֵל֤ם ַּב ֶּ֨ל ֶחם֙ ְּב ָכ ִ ַ
ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא יח
וַ ִּתּת ֹם֮ ַה ָּׁשנָ ֣ה ַה ִהוא ֒ וַ ּיָ ֨ב ֹאּו ֵא ָ֜ליו ַּב ָּׁשנָ ֣ה ַה ֵּׁש ִ֗נית
ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית
ּומ ְקנֵ ֥ה ם־ּת֣ם ַה ֶּ֔כ ֶסף ִ אמרּו ֹלו֙ ֽל ֹא־נְ ַכ ֵח֣ד ֵ ֽמ ֲאד ִֹ֔ני ֚ ִּכי ִא ַ וַ ּ֤י ֹ ְ
ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה
ל־אד ֹנִ ֑י ֤ל ֹא נִ ְׁש ַאר֙ ִל ְפנֵ ֣י ֲאד ִֹ֔ני ִּב ְל ִ ּ֥תי ִאם־ ַה ְּב ֵה ָמ ֖ה ֶא ֲ
הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם
יט
ם־א ַ֙נ ְחנּו֙ ּגַ ֣ם ּגְ וִ ּיָ ֵת ֖נּו וְ ַא ְד ָמ ֵ ֽתנּו׃ ָל ָּ֧מה נָ ֣מּות ְל ֵע ֶ֗יניָך ּגַ ֲ
גויתנו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם
ת־א ְד ָמ ֵת ֖נּו ַּב ָּל ֶ֑חם וְ נִ ְֽה ֶי֞ה ֲאנַ ְ֤חנּו ַא ְד ָמ ֵ֔תנּו ְקנֵ ֽה־א ָ ֹ֥תנּו וְ ֶא ַ
אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו וְ ַא ְד ָמ ֵ ֙תנּו֙
322
ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב
ל־א ֣ ֶׁשר ָל ֶ֔הם ָּב֖אּו ֵמ ֶ ֣א ֶרץ ְּכנָ ַ֑ען וְ ִהּנָ ֖ם ְּב ֶא ֶ֥רץ ּוב ָק ָרם֙ וְ ָכ ֲ ְ
פרשה ויגש בראשית מז
ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ ב
ּׁשה ֲאנָ ִ ׁ֑שים וַ ּיַ ִּצגֵ ֖ם ִל ְפנֵ ֥י ּומ ְק ֵצ֣ה ֶא ָ֔חיו ל ַ�ָק֖ח ֲח ִמ ָ ֣ ּֽג ֹ ֶׁשן׃ ִ
ג
ֹאמ ֣רּו ה־ּמ ֲע ֵׂש ֶיכ֑ם וַ ּי ְ ל־א ָח֖יו ַמ ַ אמר ַּפ ְר ֛ע ֹה ֶא ֶ ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ
גשן ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו
ֹבותֽינּו׃ ם־א ֵ ם־אנַ ְ֖חנּו ּגַ ֲ ל־ּפ ְר ֗ע ֹה ר ֵֹע֥ה צ ֹאן֙ ֲע ָב ֶ֔דיָך ּגַ ֲ ֶא ַ
אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ד
י־א֣ין ִמ ְר ֶ֗עה ל־ּפ ְר ֗ע ֹה ָלג֣ ּור ָּב ָא ֶרץ֮ ָּבאנּו ֒ ִּכ ֵ ֹאמ ֣רּו ֶא ַ וַ ּי ְ
ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה
ֽי־כ ֵב֥ד ָה ָר ָע֖ב ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכנָ ַ֑ען ׁשר ַל ֲע ָב ֶ֔דיָך ִּכ ָ ַלּצ ֹאן֙ ֲא ֶ ֣
לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ה
אמר ַּפ ְר ֔ע ֹה וְ ַע ָּת֛ה יֵ ְֽׁשבּו־נָ ֥א ֲע ָב ֶד֖יָך ְּב ֶא ֶ֥רץ ּֽג ֹ ֶׁשן׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ו
אמ ֹר ָא ִ ֥ביָך וְ ַא ֶח֖יָך ָ ּ֥באּו ֵא ֶלֽיָך׃ ֶא ֶ֤רץ ִמ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ ל־ֹיוס֖ף ֵל ֑ ֵ ֶא
ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים
ת־א ִב֖יָך וְ ֶאת־ ֹהוׁשב ֶא ָ ֵ֥ יט֣ב ָה ָ֔א ֶרץ ְל ָפנֶ ֣יָך ִ֔הוא ְּב ֵמ ַ
לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת
ׁש־ּבם֙ ַאנְ ֵׁשי־ ַא ֶח֑יָך יֵ ְׁשבּו֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ּ֔ג ֹ ֶׁשן וְ ִאם־יָ ַ֗ד ְע ָּת וְ יֶ ָ
אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי ז
ֹיוסף֙ ֶאת־ ר־לֽי׃ וַ ּיָ ֵב֤א ֵ ל־א ֶׁש ִ ַ֔חיִ ל וְ ַׂש ְמ ָּת֛ם ָׂש ֵר֥י ִמ ְקנֶ ֖ה ַע ֲ
חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את
יְב ֶרְך יַ ֲע ֖ק ֹב ֶאת־ יַ ֲֽע ֣ק ֹב ָא ִ֔ביו וַ ּיַ ֲֽע ִמ ֵד ֖הּו ִל ְפנֵ ֣י ַפ ְר ֑ע ֹה וַ ָ ֥
יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את ח
אמר ַּפ ְר ֖ע ֹה ֶאֽל־יַ ֲע ֑ק ֹב ַּכ ָּ֕מה יְ ֵמ ֖י ְׁשנֵ ֥י ַחּיֶ ֽיָך׃ ַּפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
ט
ֹלׁשים גּורי ְׁש ִ ֥ ל־ּפ ְר ֔ע ֹה יְ ֵמי֙ ְׁשנֵ ֣י ְמ ַ֔ אמר יַ ֲעק ֹב֙ ֶא ַ וַ ּ֤י ֹ ֶ
פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים
ּומ ַא ֖ת ָׁשנָ ֑ה ְמ ַע֣ט וְ ָר ִ֗עים ָהיּו֙ יְ ֵמי֙ ְׁשנֵ ֣י ַח ַּ֔יי וְ ֣ל ֹא ִה ִּׂ֗שיגּו ְ
ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו י
יְב ֶרְך יַ ֲע ֖ק ֹב יהֽם׃ וַ ָ ֥ גּור ֶ ימ ֖י ְמ ֵ ֶאת־יְ ֵמי֙ ְׁשנֵ י֙ ַחֵּי ֣י ֲאב ַֹ֔תי ִּב ֵ
שביעי יא
ת־א ִב֣יו ֹיוסף֮ ֶא ָ ֹּיוׁשב ֵ ת־ּפ ְר ֑ע ֹה וַ ּיֵ ֵצ ֖א ִמ ִּל ְפנֵ ֥י ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ֵ ֣ ֶא ַ
את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו
יט֥ב ת־א ָחיו ֒ וַ ּיִ ֵּ֨תן ָל ֶה֤ם ֲא ֻחּזָ ה֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ְּב ֵמ ַ וְ ֶא ֶ
ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב ָה ָא ֶ֖רץ
320
ליעקב כל נפש שבעה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים
ואת יהודה שלח לפניו
אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם
פרשה ויגש בראשית מו
כו
ל־הּנֶ ֶפׁש ַה ָּב ָ֨אה ְליַ ֲע ֤ק ֹב ְליַ ֲע ֖ק ֹב ָּכל־נֶ ֶ֥פׁש ִׁש ְב ָ ֽעה׃ ָּכ ַ֠
ליעקב כל נפש שבעה כל הנפש הבאה ליעקב
ׁשי ְבנֵ י־יַ ֲע ֑ק ֹב ָּכל־נֶ ֶ֖פׁש ִמ ְצ ַ ֙ריְ ָמה֙ י ְֹצ ֵא֣י יְ ֵר ֹ֔כו ִמ ְּל ַב ֖ד נְ ֵ ֣
מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש כז
ִׁש ִ ּׁ֥שים
ׁשׁש׃ וָ ֵ ֽ
ּובנֵ ֥י ְ
ֹיוס֛ף ֵ
ד־ֹלו ֲא ֶׁשר־יֻ ַּל ֥
ְב ִמ ְצ ַר֖יִ ם
ששים ושש ובני יוסף אשר ילד לו במצרים
ל־הּנֶ ֶ֧פׁש ְל ֵבֽית־יַ ֲע ֛ק ֹב ַה ָ ּ֥ב ָאה ִמ ְצ ַר֖יְ ָמה נֶ ֶ֣פׁש ְׁשנָ �֑יִ ם ָּכ ַ נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה
ששי כח
ִׁש ְב ִעֽים׃ פ שבעים
כט
הּודה ָׁש ַל֤ח ְל ָפנָ יו֙ וְ ֶאת־יְ ָ֞
ואת יהודה שלח לפניו
ֹהור ֹת ְל ָפנָ ֖יו ּ֑ג ֹ ְׁשנָ ה וַ ּיָ ֖ב ֹאּו ַא ְ֥ר ָצה ּֽג ֹ ֶׁשן׃ וַ ּיֶ ְא ֤ס ֹר ל־ֹיוסף ְל ֥ ֵ֔ ֶא
אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ויאסר
ֹיוסף֙ ֵ
ֶמ ְר ַּכ ְב ֹּ֔תו וַ ּיַ ַ֛על ִל ְק ַרֽאת־יִ ְׂש ָר ֵא֥ל ָא ִב֖יו ּ֑ג ֹ ְׁשנָ ה
יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה
אר ֖יו ֹֽעוד׃ ל־צּוָ ָ אריו וַ ּיֵ ְ֥ב ְּך ַע ַ ל־צּוָ ָ֔ וַ ּיֵ ָר֣א ֵא ָ֗ליו וַ ּיִ ּפ֙ ֹל ַע ַ
וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד
ל
ֹאותי ּותה ַה ָּפ ַ֑עם ַא ֲח ֵרי֙ ְר ִ ֣ ל־ֹיוס֖ף ָא ֣מ ָ ֵ אמר יִ ְׂש ָר ֵא֛ל ֶא וַ ּ֧י ֹ ֶ
לא
ל־א ָחיו֙ וְ ֶאל־ ֹיוס֤ף ֶא ֶ אמר ֵ ֹעודָך ֖ ָ ֽחי׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ְ ת־ּפ ֶ֔ניָך ִ ּ֥כי ֶא ָ
ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי
את פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל
ֵּב֣ית ָא ִ֔ביו ֶא ֱע ֶל֖ה וְ ַאּגִ ָ֣ידה ְל ַפ ְר ֑ע ֹה וְ ֽא ֹ ְמ ָר֣ה ֵא ָ֔ליו ַא ַ ֧חי
בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי לב
ץ־ּכנַ ַ֖ען ָּב֥אּו ֵא ָלֽי׃ וְ ָה ֲאנָ ִׁשים֙ ׁשר ְּב ֶ ֽא ֶר ְ ית־א ִ ֛בי ֲא ֶ ֥ ּוב ָ ֵ
ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים
ּוב ָק ָר֛ם וְ ָכל־ ׁשי ִמ ְקנֶ ֖ה ָה֑יּו וְ צ ֹאנָ ֧ם ְ ֽי־אנְ ֵ ֥ ֣ר ֹ ֵעי ֔צ ֹאן ִּכ ַ
רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל לג
ׁשר ָל ֶה֖ם ֵה ִבֽיאּו׃ וְ ָה ָ֕יה ִּכֽי־יִ ְק ָ ֥רא ָל ֶכ֖ם ַּפ ְר ֑ע ֹה וְ ָא ַמ ֖ר ֲא ֶ ֥
לד
ה־ּמ ֲע ֵׂש ֶיכֽם׃ וַ ֲא ַמ ְר ֶּ֗תם ַאנְ ֵׁ֨שי ִמ ְקנֶ ֜ה ָהי֤ ּו ֲע ָב ֶ ֙דיָך֙ ַמ ַ
אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך
ם־אב ֵֹת֑ינּו ַּב ֲע ֗בּור ם־אנַ ְ֖חנּו ּגַ ֲ ד־ע ָּתה ּגַ ֲ עּור֣ינּו וְ ַע ַ֔ ִמּנְ ֵ
מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור
ל־ר ֹ ֵעה ֽצ ֹאן׃ ֽי־ֹתוע ַב֥ת ִמ ְצ ַר ֖יִ ם ָּכ ֥ ֲ ֵּת ְׁשבּו֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ּ֔ג ֹ ֶׁשן ִּכ
תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן
בראשית מז
א
אמר ָא ִ֨בי וְ ַא ַ֜חי וְ צ ֹאנָ ֤ם ֹיוסף֮ וַ ּיַ ּגֵ ֣ד ְל ַפ ְרע ֹה ֒ וַ ּ֗י ֹ ֶ וַ ּיָ ֣ב ֹא ֵ
ּוב ָק ָרם֙ ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ְ
318
ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה
פרשה ויגש בראשית מו
יב
316
ֹאונ�֛ן וְ ֵׁש ָל ֖ה וָ ֶפ ֶ֣רץ וָ זָ ַ�֑רח וַ ָּ֨י ָמת ֵע֤ר הּודה ֵע֧ר וְ ָ ּובנֵ ֣י יְ ָ֗ ְ
ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער
י־פ ֶ֖רץ ֶח ְצ ֹ֥רון וְ ָח ֽמּול׃ וְ ֹאונָ ן֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען וַ ּיִ ְהי֥ ּו ְבנֵ ֶ
ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול יג
בּול֑ן ּובנֵ י֖ זְ ֻ ּופּוָ ֖ה וְ ֹי֥ וב וְ ִׁש ְמ ֹֽרון׃ ְ ֹּתולע ֻ ָ֥ שכ֑ר ּובנֵ י֖ יִ ָׂש ָ ְ
טו
ֶס ֶ֥רד וְ ֵאֹל֖ ון וְ יַ ְח ְל ֵאֽל׃ ֵא ֶּ֣לה ׀ ְּבנֵ ֣י ֵל ָ֗אה ֲא ֶׁ֨שר יָ ְֽל ָד֤ה
יד
ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה
ְליַ ֲעק ֹב֙ ְּב ַפ ַּד֣ן ֲא ָ֔רם וְ ֵא ֖ת ִּדינָ ֣ה ִב ֹּ֑תו ָּכל־נֶ ֶ֧פׁש ָּבנָ ֛יו
ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו טז
ׁשּונ ֣י ִ ּובנֵ ֣י ָ֔גד ִצ ְפֹי֥ ון וְ ַחּגִ ֣י ֹלׁשים וְ ָׁש ֹֽלׁש׃ ְ ֹנות֖יו ְׁש ִ ֥ ּוב ָ ְ
יז
ּובנֵ ֣י ָא ֵׁ֗שר יִ ְמנָ ֧ה ֹרוד֖י וְ ַא ְר ֵא ִלֽי׃ ְ וְ ֶא ְצ ּ֑ב ֹן ֵע ִ ֥רי וַ ֲֽא ִ
ובנותיו שלשים ושלש ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן
ערי
וארודי
ואראלי
ובני
אשר
ימנה
יעה ּובנֵ ֣י ְב ִר ָ֔ ׂש ַרח ֲאח ָֹת֑ם ְ יע֖ה וְ ֶ ֣ ּוב ִר ָ וְ יִ ְׁש ָו֛ה וְ יִ ְׁשוִ ֥י ְ
וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה יח
יאֽל׃ ֵ֚א ֶּלה ְּבנֵ ֣י זִ ְל ָּ֔פה ֲא ֶׁשר־נָ ַת֥ן ָל ָב֖ן ּומ ְל ִּכ ֵ ֶח ֶ֖בר ַ
חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן
ׁשׁש ֶע ְׂש ֵר ֖ה ת־א ֶּלה֙ ְליַ ֲע ֔ק ֹב ֵ ֥ ְל ֵל ָא֣ה ִב ֹּ֑תו וַ ֵּת ֶ֤לד ֶא ֵ ֙
ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה
יט
ּובנְ יָ ִ ֽמן׃ וַ ּיִ ּוָ ֵל֣ד ֹיוס֖ף ִ ֵ נָ ֶֽפׁש׃ ְּבנֵ ֤י ָר ֵח֙ל ֵא ֶׁ֣שת יַ ֲע ֔ק ֹב
כ
נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ויולד
ֹיוסף֮ ְּב ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ַריִ ם ֒ ֲא ֶׁש֤ר יָ ְֽל ָדה־ֹּלו֙ ָ ֽא ְס ַ֔נת ַּבת־ ְל ֵ
ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת
כא
ּובנֵ ֣י ת־א ְפ ָרֽיִ ם׃ ְ ת־מנַ ֶּׁש ֖ה וְ ֶא ֶ וטי ֶפ ַ֖רע ּכ ֵֹה֣ן ֑א ֹן ֶא ְ ֹּ֥פ ִ
פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים ובני
ִבנְ יָ ִ֗מן ֶּב ַ֤לע וָ ֶ ֙ב ֶכר֙ וְ ַא ְׁש ֵּ֔בל ּגֵ ָ ֥רא וְ נַ ֲע ָמ֖ן ֵא ִח֣י וָ ֑ר ֹאׁש
בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש כב
ׁשר יֻ ַּל ֖ד ֻמ ִ ּ֥פים וְ ֻח ִּפ֖ים וָ ָ ֽא ְר ְּד׃ ֵ֚א ֶּלה ְּבנֵ ֣י ָר ֵ֔חל ֲא ֶ ֥
כג
י־ד֖ן ֻח ִ ֽׁשים׃ ּובנֵ ָ ְליַ ֲע ֑ק ֹב ָּכל־נֶ ֶ֖פׁש ַא ְר ָּב ָ ֥עה ָע ָ ֽׂשר׃ ְ
כד
ּובנֵ י֖ נַ ְפ ָּת ִל֑י יַ ְח ְצ ֵא֥ל וְ גּונִ ֖י וְ יֵ ֶ֥צר וְ ִׁש ֵּלֽם׃ ֵ֚א ֶּלה ְּבנֵ ֣י ְ
מפים וחפים וארד אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר ובני דן חשים
ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם אלה בני
ת־א ֶּ֛לה ִב ְל ָ֔הה ֲא ֶׁשר־נָ ַת֥ן ָל ָב֖ן ְל ָר ֵח֣ל ִּב ֹּ֑תו וַ ֵּת ֶ֧לד ֶא ֵ
בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ְליַ ֲע ֖ק ֹב
ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ויאמר אלהים לישראל
במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה
ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי
פרשה ויגש בראשית מה
כח
ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף
חמישי
בראשית מו
ֹעוד־ֹיוס֥ף ֵ אמר֙ יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ַר֛ב יהֽם׃ וַ ֹּ֙י ֶ ּוח יַ ֲע ֥ק ֹב ֲא ִב ֶ וַ ְּת ִ֕חי ֖ר ַ
א
ְּבנִ ֖י ָח֑י ֵא ְֽל ָ ֥כה וְ ֶא ְר ֶאּ֖נּו ְּב ֶט ֶ֥רם ָא ֽמּות׃ וַ ּיִ ַּס֤ע יִ ְׂש ָר ֵא֙ל
בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל
ר־ֹלו ל־א ֶׁש ֔ וְ ָכ ֲ
וַ ּיָ ֖ב ֹא
ְּב ֵא ָ֣רה
ּׁש ַבע ָ֑
וַ ּיִ זְ ַּב֣ח
זְ ָב ִ֔חים
וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים
ב
ֹלהים ׀ ְליִ ְׂש ָר ֵא֙ל אמר ֱא ִ ֤ אֹלה ֖י ָא ִ ֥ביו יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ֵל ֵ
ג
אמר ֖אמר ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ֖אמר יַ ֲע ֣ק ֹב ׀ יַ ֲע ֑ק ֹב וַ ּי ֹ ֶ ְּב ַמ ְר ֣א ֹת ַה ַּ֔ליְ ָלה וַ ּי ֹ ֶ
לאלהי
אביו
יצחק
ויאמר
אלהים
לישראל
במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר
ל־ּת ָירא֙ ֵמ ְר ָד֣ה ִמ ְצ ַ֔ריְ ָמה ִּכֽי־ ֹלה֣י ָא ִב֑יָך ַא ִ ָאנ ִ ֹ֥כי ָה ֵא֖ל ֱא ֵ
אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי
ד
ימָך֥ ָ ֽׁשם׃ ָאנ ִֹ֗כי ֵא ֵר֤ד ִע ְּמָך֙ ִמ ְצ ַ֔ריְ ָמה ְל ֹ֥גוי ּגָ ֹ֖דול ֲא ִ ֽׂש ְ
ה
ל־עינֶ ֽיָך׃ וַ ּיָ ָ�֥קם ֹיוסף יָ ִ ׁ֥שית יָ ֹ֖דו ַע ֵ ם־ע ֹ֑לה וְ ֵ֕ וְ ָאנ ִֹכ֖י ַ ֽא ַע ְל ָ֣ך גַ ָ
לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך ויקם
ׁש ַבע וַ ּיִ ְׂש ֨אּו ְבנֵ ֽי־יִ ְׂש ָר ֵ֜אל ֶאת־יַ ֲע ֣ק ֹב יַ ֲע ֖ק ֹב ִמ ְּב ֵא֣ר ָ ֑
יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב
ר־ׁש ַל֥ח יהם ָּב ֲעגָ ֹ֕לות ֲא ֶׁש ָ ת־ט ָּפם֙ וְ ֶאת־נְ ֵׁש ֶ֔ יהם וְ ֶא ַ ֲא ִב ֶ֗
אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח ו
כּוׁשם֙ ת־ר ָ יהם וְ ֶא ְ ת־מ ְקנֵ ֶ֗ ׂשאת א ֹֹֽתו׃ וַ ּיִ ְק ֣חּו ֶא ִ ַּפ ְר ֖ע ֹה ָל ֵ ֥
פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם
ֲא ֶׁש֤ר ָר ְֽכׁשּו֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען וַ ּיָ ֖ב ֹאּו ִמ ְצ ָר֑יְ ָמה יַ ֲע ֖ק ֹב וְ ָכל־
אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל
ז
ּובֹנ֥ ות ָּבנָ ֖יו וְ ָכל־ ּובנֵ ֤י ָבנָ יו֙ ִא ֹּ֔תו ְּבנ ָֹת֛יו ְ זַ ְר ֹ֥עו ִא ֹּֽתו׃ ָּב ָנ֞יו ְ
ח
וְ ֵ֨א ֶּלה
זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל
זַ ְר ֹ֑עו ֵה ִ ֥ביא ִא ֹּ֖תו ִמ ְצ ָרֽיְ ָמה׃ ס זרעו הביא אתו מצרימה
ואלה
ּובנָ ֑יו ְׁשֹמ֧ות ְּבנֵ ֽי־יִ ְׂש ָר ֵא֛ל ַה ָּב ִ ֥אים ִמ ְצ ַר֖יְ ָמה יַ ֲע ֣ק ֹב ָ
שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו
ט
ּופּל֖ ּוא וְ ֶח ְצ ֹ֥רון אּוב֑ן ֲחֹנ֥ וְך ַ ּובנֵ י֖ ְר ֵ אּובֽן׃ ְ ְּב ֥כ ֹר יַ ֲע ֖ק ֹב ְר ֵ
י
מּוא֧ל וְ יָ ִ ֛מין וְ ֖א ֹ ַהד וְ יָ ִכ֣ין וְ ֑צ ֹ ַחר ּובנֵ ֣י ִׁש ְמ ֹ֗עון יְ ֵ וְ ַכ ְר ִ ֽמי׃ ְ
יא
ּומ ָר ִרֽי׃ ּובנֵ י֖ ֵלוִ ֑י ּגֵ ְר ֹׁ֕שון ְק ָה֖ת ְ ן־ה ְּכנַ ֲענִ ֽית׃ ְ וְ ָׁש ֖אּול ֶּב ַ ֽ
בכר יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון
וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר
ּובנֵ ֣י ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי ְ
314
זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו
כּו־ב ֹאּו ַא ְ֥ר ָצה ְּכנָ ַֽען׃ ֣יר ֶ֔כם ְּול ֖ ת־ּב ִע ְ ֣ז ֹאת ֲע ׂ֑שּו ַ ֽט ֲענּו֙ ֶא ְ
פרשה ויגש בראשית מה
זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען יח
ת־ּב ֵּת ֶיכ֖ם ּ֣וב ֹאּו ֵא ָל֑י וְ ֶא ְּתנָ ֣ה ָל ֶ֗כם ת־א ִב ֶיכ֛ם וְ ֶא ָ ּוק ֧חּו ֶא ֲ ְ
רביעי יט
ת־ח ֶ֥לב ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וְ ַא ָ ּ֥תה ֶאת־טּוב֙ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וְ ִא ְכל֖ ּו ֶא ֵ
וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם
את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה
חּו־ל ֶכ ֩ם ֵמ ֶ֨א ֶרץ ִמ ְצ ַ֜ריִ ם ֲעגָ ֹ֗לות יתה ֣ז ֹאת ֲע ׂ֑שּו ְק ָ ֻצּוֵ ֖ ָ
צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות
את֥ם ּונְ ָׂש ֶ
ת־א ִב ֶיכ֖ם ֶא ֲ
אתם׃ ּוב ֶ ֽ ָ
ְל ַט ְּפ ֶכם֙
וְ ִלנְ ֵׁש ֶ֔יכם
י־טּוב ִּכ ֛
ל־א ֶ֥רץ ָּכ ֶ
כ
וְ ֵע֣ינְ ֶ֔כם
ל־ּת ֖ח ֹס ַא ָ
כא
ׂשּו־כן֙ ְּבנֵ ֣י יִ ְׂש ָר ֵ֔אל וַ ּיִ ֵּ֨תן ָל ֶה֥ם ֵ ִמ ְצ ַר ֖יִ ם ָל ֶכ֥ם ֽהּוא׃ וַ ּיַ ֲֽע
לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם
ל־ּכ ֵל ֶיכ֑ם ַע ְ
ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם
ל־ּפ֣י ַפ ְר ֑ע ֹה וַ ּיִ ֵּת֥ן ָל ֶה֛ם ֵצ ָד֖ה ַל ָּד ֶֽרְך׃ ֹיוס֛ף ֲעגָ ֹל֖ ות ַע ִ ֵ יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך
כב
ְל ֻכ ָּל֥ם נָ ַת֛ן ָל ִא֖יׁש ֲח ִל ֹ֣פות ְׂש ָמ ֹ֑לת ְּול ִבנְ יָ ִ ֤מן נָ ַתן֙
כג
ְׁש ֹ֣לׁש ֵמ ֹ֣אות ֶּ֔כ ֶסף וְ ָח ֵמ ׁ֖ש ֲח ִל ֥פ ֹת ְׂש ָמ ֹֽלת׃ ְּול ָא ִ֞ביו
לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ולאביו
ָׁש ַל֤ח ְּכז ֹאת֙ ֲע ָׂש ָר֣ה ֲחמ ִֹ֔רים נ ְֹׂש ִא֖ים ִמ ּ֣טּוב ִמ ְצ ָר֑יִ ם
שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים
ּומֹז֛ ון ְל ָא ִב֖יו ַל ָּד ֶֽרְך׃ וְ ֶע ֶׂ֣שר ֲאת ֹ֡נ ֹת ֽנ ֹ ְׂ֠שא ֹת ָּב֣ר וָ ֶל ֶ֧חם ָ
ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך כד
ל־ּת ְרּגְ ז֖ ּו אמר ֲא ֵל ֶ֔הם ַ ֽא ִ ת־א ָח֖יו וַ ּיֵ ֵל֑כּו וַ ּ֣י ֹ ֶ וַ יְ ַׁש ַּל֥ח ֶא ֶ
כה
ַּב ָּד ֶֽרְך׃ וַ �ּֽיַ ֲעל֖ ּו ִמ ִּמ ְצ ָר֑יִ ם וַ ּיָ ֹ֙באּו֙ ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ֶאֽל־יַ ֲע ֖ק ֹב
כו
ֽי־הּוא מ ֵֹׁש ֖ל ֹיוס֣ף ַ֔חי וְ ִכ ֥ אמ ֹר ֹ֚עוד ֵ יהֽם׃ וַ ּיַ ִּ֨גדּו ֹ֜לו ֵל ֗ ֲא ִב ֶ
וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב
אביהם ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל
ֹא־ה ֱא ִמ֖ין ָל ֶהֽם׃ ל־א ֶ֣רץ ִמ ְצ ָר֑יִ ם וַ ּיָ ָ֣פג ִל ֹּ֔בו ִ ּ֥כי ל ֶ ְּב ָכ ֶ
בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם כז
ׁשר ִּד ֶּב֣ר ֲא ֵל ֶ֔הם ֹיוסף֙ ֲא ֶ ֣ ל־ּד ְב ֵר֤י ֵ וַ יְ ַד ְּב ֣רּו ֵא ָ֗ליו ֵא֣ת ָּכ ִ
וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם
וַ ּיַ ְרא֙
ׂשאת א ֹֹ֑תו ֹיוס֖ף ָל ֵ ֣ ֵ ר־ׁש ַל֥ח ת־ה ֲ֣עגָ ֹ֔לות ֲא ֶׁש ָ ֶא ָ
וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו וַ ְּת ִ֕חי
312
אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך
פרשה ויגש בראשית מה
ז
ֹלהים֙ ִל ְפנֵ ֶ֔יכם ין־ח ִר֖יׁש וְ ָק ִּצֽיר׃ וַ ּיִ ְׁש ָל ֵח֤נִ י ֱא ִ ׁשר ֵא ָ ֲא ֶ ֥
אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם
יט ֖ה חֹיות ָל ֶ֔כם ִל ְפ ֵל ָ ָל ׂ֥שּום ָל ֶכ֛ם ְׁש ֵא ִר֖ית ָּב ָא ֶ֑רץ ְּול ַה ֲ ֣
לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה
שלישי ח
ֹלהים א־א ֶּ֞תם ְׁש ַל ְח ֶּת֤ם א ִֹתי֙ ֵ֔הּנָ ה ִּכ֖י ָה ֱא ִ ֑ ּגְ ד ָֹלֽה׃ וְ ַע ָּ֗תה ֽל ֹ ַ
גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים
ימנִ ֽי וַ יְ ִׂש ֵ֨
ְל ָ֜אב
ְל ַפ ְר ֗ע ֹה
ְּול ָאֹדון֙
יֹתו ל־ּב ֔ ְל ָכ ֵ
ּומ ֵֹׁש ֖ל
וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל
ט
ל־א ִבי ֒ וַ ֲא ַמ ְר ֶּת֣ם ל־א ֶ֥רץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ ַמ ֲהרּו֮ וַ ֲע ֣לּו ֶא ָ ְּב ָכ ֶ
בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם
ֹלהים ְל ָא ֹ֖דון ְל ָכל־ ֹיוסף ָׂש ַ ֧מנִ י ֱא ִ ֛ ֵא ָ֗ליו ּ֤כ ֹה ָא ַמר֙ ִּבנְ ָ֣ך ֵ֔
אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל י
ץ־ּג ֹ ֶׁשן ּת ְב ֶ ֽא ֶר ֗ ל־ּת ֲע ֽמ ֹד׃ וְ יָ ַׁש ְב ָ ֣ ִמ ְצ ָר֑יִ ם ְר ָ ֥דה ֵא ַל֖י ַ ֽא ַ
מצרים רדה אלי אל תעמד וישבת בארץ גשן
ּובנֵ ֣י ָבנֶ ֑יָך וְ צ ֹאנְ ָך֥ ּובנֶ ֖יָך ְ ֤ית ָקֹרוב֙ ֵא ַ֔לי ַא ָּ֕תה ָ וְ ָהיִ ָ
והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך
יא
י־ֹעוד ר־לְֽך׃ וְ ִכ ְל ַּכ ְל ִ ּ֤תי ֽא ֹ ְתָך֙ ָׁ֔שם ִּכ ֛ ל־א ֶׁש ָ ּוב ָק ְרָך ֖ וְ ָכ ֲ ְ
ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד
ל־א ֶׁשר־ ֽיתָך ֖ וְ ָכ ֲ ּוב ְ ן־ּתּוָ ֵרׁ֛ש ַא ָ ּ֥תה ֵ ָח ֵמׁ֥ש ָׁשנִ ֖ים ָר ָע֑ב ֶּפ ִ
חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר
יב
י־פ֖י ָלְֽך׃ וְ ִהּנֵ ֤ה ֵעֽינֵ ֶיכם֙ ר ֹֹ֔אות וְ ֵעינֵ י֖ ָא ִ ֣חי ִבנְ יָ ִ ֑מין ִּכ ִ
יג
ֹבודי֙ ל־ּכ ִ ת־ּכ ְ ֶא ָ
לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי
ַ ֽה ְמ ַד ֵּב֥ר
ֲא ֵל ֶיכֽם׃
וְ ִהּגַ ְד ֶּת֣ם
ְל ָא ִ֗בי
המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי
ֹהור ְד ֶּת֥ם ּומ ַה ְר ֶּת֛ם וְ ַ ית֑ם ִ ֽ ׁשר ְר ִא ֶ ל־א ֶ ֣ ְּב ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וְ ֵא ֖ת ָּכ ֲ
במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם
יד
ן־א ִח֖יו וַ ּיֵ ְ֑ב ְּך אר֥י ִבנְ יָ ִ ֽמ ָ ל־צּוְ ֵ ת־א ִב֖י ֵהּֽנָ ה׃ וַ ּיִ ּ֛פ ֹל ַע ַ ֶא ָ
טו
ל־א ָח֖יו וַ ֵּי ְ֣ב ְּך ּׁשק ְל ָכ ֶ ארֽיו׃ וַ יְ נַ ֵ ֥ ל־צּוָ ָ ּובנְ יָ ִ֔מן ָּב ָכ֖ה ַע ַ ִ
טז
יה֑ם וְ ַא ֲ֣ח ֵרי ֵ֔כן ִּד ְּב ֥רּו ֶא ָח֖יו ִא ֹּֽתו׃ וְ ַה ּ֣ק ֹל נִ ְׁש ַ֗מע ֵּב֤ית ֲע ֵל ֶ
את אבי הנה ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך
ובנימן בכה על צואריו וינשק לכל אחיו ויבך
עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקל נשמע בית
יטב֙ ְּב ֵעינֵ ֣י ַפ ְר ֔ע ֹה ֹיוס֑ף וַ ּיִ ַ ֵ אמ ֹר ָּב֖אּו ֲא ֵח֣י ַּפ ְרע ֹה֙ ֵל ֔
פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה יז
ל־א ֶח֖יָך ל־ֹיוסף ֱא ֥מ ֹר ֶא ַ ֵ֔ אמר ַּפ ְרע ֹה֙ ֶא ּוב ֵעינֵ י֖ ֲע ָב ָ ֽדיו׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ְ
ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך ֣ז ֹאת
310
אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים
ׁשּורה ל־ע ְב ְּד ָ֣ך ָא ִ֔בי וְ ַה ַּנ ַ֖ער ֵאינֶ ּנ֣ ּו ִא ָּת֑נּו וְ נַ ְפ ֹׁ֖שו ְק ָ ֥ ֶא ַ
פרשה ויגש בראשית מד
אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה שני לא
ֹהורידּו י־א֥ין ַהּנַ ַ֖ער וָ ֵמ֑ת וְ ִ֨ ֹאוֹתו ִּכ ֵ ְבנַ ְפ ֹֽׁשו׃ וְ ָה ָ֗יה ִּכ ְר ֛
לב
ת־ׂש ַ֨יבת ַע ְב ְּדָך֥ ָא ִ ֛בינּו ְּביָ ֹג֖ ון ְׁש ֽא ֹ ָלה׃ ִּכ֤י ֲע ָב ֶד֜יָך ֶא ֵ
בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו
עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה כי
ם־ל ֹא אמ ֹר ִא ֤ ת־ה ַּ֔נ ַער ֵמ ִ ֥עם ָא ִב֖י ֵל ֑ ַע ְב ְּדָך֙ ָע ַר֣ב ֶא ַ
עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא
לג
ל־הּיָ ִ ֽמים׃ וְ ַע ָּ֗תה יֵ ֶֽׁשב־ אתי ְל ָא ִב֖י ָּכ ַ יאּנּו֙ ֵא ֶ֔ליָך וְ ָח ָ ֥ט ִ ֲא ִב ֶ ֙ אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב
נָ ֤א ַע ְב ְּדָך֙ ַּת ַ֣חת ַה ַּ֔נ ַער ֶע ֶ֖בד ַלֽאד ֹנִ ֑י וְ ַה ַּנ ַ֖ער יַ ַ֥על ִעם־
נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם לד
ל־א ִ֔בי וְ ַה ַּנ ַ֖ער ֵאינֶ ּנ֣ ּו ִא ִ ּ֑תי ֶּ֚פן י־איְך֙ ֶ ֽא ֱע ֶל֣ה ֶא ָ ֶא ָ ֽחיו׃ ִּכ ֵ
א
ֹיוסף ֵ֜ ת־א ִבֽי׃ וְ ֽל ֹא־יָ ֨כ ֹל ׁשר יִ ְמ ָצ֖א ֶא ָ ֶא ְר ֶא֣ה ָב ָ֔רע ֲא ֶ ֥
אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן
בראשית מה
אראה ברע אשר ימצא את אבי ולא יכל יוסף
ֹהוציאּו ָכל־ ִ֥ ְל ִה ְת ַא ֵּ֗פק ְל ֤כ ֹל ַהּנִ ָּצ ִבים֙ ָע ָ֔ליו וַ ּיִ ְק ָ֕רא
להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל
ֹיוס֖ף ֶאל־ ֹא־ע ַ֤מד ִאיׁש֙ ִא ֹּ֔תו ְּב ִה ְתוַ ַּד֥ע ֵ ִא֖יׁש ֵמ ָע ָל֑י וְ ל ָ
איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל ב
ֶא ָ ֽחיו׃ וַ ּיִ ֵּת֥ן ֶאת־ק ֹֹל֖ ו ִּב ְב ִכ֑י וַ ּיִ ְׁש ְמ ֣עּו ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וַ ּיִ ְׁש ַמ ֖ע
ג
ֹיוסף ַה ֹ֥עוד ל־א ָחיו֙ ֲא ִנ ֣י ֵ֔ ֹיוס֤ף ֶא ֶ אמר ֵ ֵּב֥ית ַּפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
אחיו ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד
ָא ִב֖י ָח֑י וְ ֽל ֹא־יָ ְכ ֤לּו ֶא ָחיו֙ ַל ֲעֹ֣נות א ֹֹ֔תו ִ ּ֥כי נִ ְב ֲהל֖ ּו
אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו ד
ל־א ָח֛יו ּגְ ׁשּו־נָ ֥א ֵא ַל֖י וַ ּיִ ּגָ ׁ֑שּו ֹיוס֧ף ֶא ֶ ֵ אמר ִמ ָּפנָ ֽיו׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו
ר־מ ַכ ְר ֶּת֥ם א ִֹת֖י ִמ ְצ ָרֽיְ ָמה׃ ֹיוס֣ף ֲא ִח ֶ֔יכם ֲא ֶׁש ְ אמר ֲאנִ י֙ ֵ וַ ּ֗י ֹ ֶ
ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה
ה
ֽי־מ ַכ ְר ֶּת֥ם ל־י ַחר֙ ְּב ֵע֣ינֵ ֶ֔יכם ִּכ ְ ל־ּת ָע ְ֣צ ֗בּו וְ ַא ִ֙ וְ ַע ָּת֣ה ׀ ַא ֵ
ו
ֹלה֖ים ִל ְפנֵ ֶיכֽם׃ ִּכי־זֶ ֛ה א ִֹת֖י ֵהּ֑נָ ה ִּכ֣י ְל ִ ֽמ ְח ָ֔יה ְׁש ָל ַח֥נִ י ֱא ִ
ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה
�ְק ֶרב ָה ָא ֶ֑רץ וְ ֹעוד֙ ְׁשנָ ַת֥יִ ם ָה ָר ָע֖ב ּב ֶ ֣
ָח ֵמׁ֣ש ָׁש ִ֔נים
ׁשר שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים ֲא ֶ ֥
308
ויגש אליו יהודה
ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה כבאי
פרשה ויגש בראשית מד
הּודה וַ ּיִ ַּ֨גׁש ֵא ָ֜ליו יְ ָ֗
יח
ויגש אליו יהודה
ר־נא ַע ְב ְּדָך֤ ָד ָבר֙ ְּב ָאזְ נֵ ֣י ֲאד ִֹ֔ני ֹאמר֮ ִּב֣י ֲאד ֹנִ י ֒ יְ ַד ֶּב ָ֨ וַ ּי ֶ
ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני
יט
וְ ַאל־יִ ַ֥חר ַא ְּפָך ֖ ְּב ַע ְב ֶּדָ֑ך ִ ּ֥כי ָכ ֹ֖מוָך ְּכ ַפ ְר ֽע ֹה׃ ֲאד ִֹנ ֣י ָׁש ַ֔אל
כ
אמר֙ ֶאל־ ֹאו־אח׃ וַ ֹּ֙נ ֶ ָֽ ׁש־ל ֶכ֥ם ָא ֖ב אמ ֹר ֲהיֵ ָ ת־ע ָב ָד֖יו ֵל ֑ ֶא ֲ
ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל
ׁש־לנּו֙ ָא֣ב זָ ֵ֔קן וְ יֶ ֶ֥לד זְ ֻקנִ ֖ים ָק ָט֑ן וְ ָא ִ֨חיו ֵ֜מת ֲאד ִֹ֔ני יֶ ָ֨
אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת
לוי כא
אמר֙ ֶאל־ וַ ּיִ ּוָ ֵ֨תר ֧הּוא ְל ַב ֹּ֛דו ְל ִא ֹּ֖מו וְ ָא ִ ֥ביו ֲא ֵה ֹֽבו׃ וַ ֹּ֙ת ֶ
כב
אמר֙ ֶאל־ ימה ֵעינִ ֖י ָע ָלֽיו׃ וַ ֹּ֙נ ֶ ֹהור ֻד֖הּו ֵא ָל֑י וְ ָא ִ ׂ֥ש ָ ִ ֲע ָב ֶ֔דיָך
ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל
עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל
ת־א ִב֖יו ת־א ִב֑יו וְ ָעזַ ֥ב ֶא ָ ֹא־יּוכ֥ל ַה ַּנ ַ֖ער ַל ֲע֣ז ֹב ֶא ָ ַ ֲאד ִֹ֔ני ל
אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו כג
ם־ל ֹא יֵ ֵר֛ד ֲא ִח ֶיכ֥ם ַה ָּק ֖ט ֹן ל־ע ָב ֶ֔דיָך ִא ֥ אמר֙ ֶא ֲ וָ ֵ ֽמת׃ וַ ֹּ֙ת ֶ
כד
ִא ְּת ֶכ֑ם ֥ל ֹא ת ִֹס ֖פּון ִל ְר ֹ֥אות ָּפנָ ֽי׃ וַ יְ ִהי֙ ִּכ֣י ָע ִ֔לינּו ֶאֽל־
ישראל כה
֖אמר ָא ִב֑ינּו ֻׁש ֖בּו ד־ֹלו ֵא ֖ת ִּד ְב ֵר֥י ֲאד ֹנִ ֽי׃ וַ ּי ֹ ֶ ַע ְב ְּד ָ֖ך ָא ִב֑י וַ ַּ֨נּגֶ ֔
כו
ָל ֶר ֶ֑דת
ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני ויהי כי עלינו אל
עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שבו
רּו־לנּו ִׁש ְב ָ ֥
ט־א ֹ ֶכל׃ ְמ ַע ֽ
אמר וַ ּ֕נ ֹ ֶ
֥ל ֹא
נּוכ ֖ל ַ
שברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת
נּוכל ִל ְרֹאות֙ י־ל ֹא ַ֗ ׁש ָא ִ֨חינּו ַה ָּק ֤ט ֹן ִא ָ ּ֙תנּו֙ וְ יָ ַ֔ר ְדנּו ִּכ ֣ ִאם־יֵ ֩
אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות
כז
אמר ַע ְב ְּדָך֥ ְּפנֵ ֣י ָה ִ֔איׁש וְ ָא ִ ֥חינּו ַה ָּק ֖ט ֹן ֵאינֶ ּ֥נּו ִא ָ ּֽתנּו׃ וַ ּ֛י ֹ ֶ
פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך
ה־ּלי ִא ְׁש ִ ּֽתי׃ ָא ִב֖י ֵא ֵל֑ינּו ַא ֶּת֣ם יְ ַד ְע ֶּ֔תם ִ ּ֥כי ְׁש ַנ �֖יִ ם יָ ְֽל ָד ִ ֥
אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
כח
ית֖יו וַ ּיֵ ֵצ֤א ָ ֽה ֶא ָחד֙ ֵ ֽמ ִא ִּ֔תי וָ א ַֹ֕מר ַאְ֖ך ָט ֣ר ֹף ט ָֹר֑ף וְ ֥ל ֹא ְר ִא ִ
כט
ם־את־זֶ ֛ה ֵמ ִ ֥עם ָּפנַ י֖ וְ ָק ָר֣הּו ָא ֹ֑סון ד־הּֽנָ ה׃ ְּול ַק ְח ֶּת֧ם ּגַ ֶ ַע ֵ
ל
ת־ׂש ָיב ִ ֛תי ְּב ָר ָע֖ה ְׁש ֽא ֹ ָלה׃ וְ ַע ָּ֗תה ְּכב ִֹאי֙ ור ְד ֶּת֧ם ֶא ֵ וְ ֹֽה ַ
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון
ל־ע ְב ְּד ָ֣ך והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה כבאי ֶא ַ
306
פרשת ויגש
304
ם־לְ֛ך ֥ל ֹא יִ ְֽהיֶ ֖ה ם־לי גַ ָ ית֑הּו וְ ֣ז ֹאת א ֶֹ֗מ ֶרת ּגַ ִ ֥ ל־ּת ִמ ֻ ַה ַ֔חי וְ ָה ֵמ֖ת ַא ְ כז
ת־הּיָ ֣לּוד ַה ַ֔חי וְ ָה ֵמ֖ת ֣ל ֹא נּו־לּה֙ ֶא ַ אמר ְּת ָ ּגְ ֽז ֹרּו׃ וַ ַּ֨י ַען ַה ֶ ּ֜מ ֶלְך וַ ּ֗י ֹ ֶ
ׁשר ת־ה ִּמ ְׁש ָּפט֙ ֲא ֶ ֣ יתהּו ִה ֖יא ִא ּֽמֹו׃ ס וַ ּיִ ְׁש ְמ ֣עּו ָכל־יִ ְׂש ָר ֵ֗אל ֶא ַ כח ְת ִמ ֻ ֑ ֹלהים ֽי־ח ְכ ַ ֧מת ֱא ִ ֛ ָׁש ַפ֣ט ַה ֶּ֔מ ֶלְך וַ ּיִ � ְֽר ֖אּו ִמ ְּפ ֵנ ֣י ַה ֶ ּ֑מ ֶלְך ִּכ֣י ָר ֔אּו ִּכ ָ א
ל־ּכל־ ֹלמ ֹה ֶמ ֶ֖לְך ַע ָ ְּב ִק ְר ּ֖בֹו ַל ֲֽע ׂ֥שֹות ִמ ְׁש ָ ּֽפט׃ ס ַו�ֽיְ ִהי֙ ַה ֶּמ ֶ֣לְך ְׁש ֔ יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ס
מלכים א’ ד
הפטרת מקץ מלכים א’ ג
טו
303
וַ ּי ַ ֥�ִקץ ְׁשֹלמ ֹ֖ה וְ ִה ֵּנ ֣ה ֲח ֑לֹום
ית־אד ָֹ֗ני וַ ַ ּ֤י ַעל ע ֹלֹות֙ ּוׁש ַ֜לםִ ַו�ּֽיַ ֲע ֣מ ֹד ׀ ִל ְפ ֵנ ֣י ׀ ֲא ֣רֹון ְּב ִר ֲ וַ ּיָ ֨בֹוא יְ ֽר ָ ָא֣ז ָּת ֗ב ֹאנָ ה
טז
ל־ע ָב ָ ֽדיו׃ פ וַ ּיַ ַ֣עׂש ְׁש ָל ִ֔מים וַ ַ ּ֥י ַעׂש ִמ ְׁש ֶּת ֖ה ְל ָכ ֲ
יז
אמר ָ ֽה ִא ָּׁש֤ה ל־ה ֶ ּ֑מ ֶלְך ַו ַּֽת ֲעמ ְֹ֖דנָ ה ְל ָפנָ ֽיו׃ וַ ּ֜ת ֹ ֶ ְׁש ַּת֛יִ ם נָ ִ ׁ֥שים ז ֹנ֖ ֹות ֶא ַ ּׁשה ַה ּ֔ז ֹאת ֽי ֹ ְׁשב ֹ֖ת ְּב ַב֣יִ ת ֶא ָ ֑חד וָ ֵֽא ֵ ֥לד ָ ֽה ַא ַחת֙ ִּב֣י ֲאד ִֹ֔ני ֲאנִ י֙ וְ ָ ֽה ִא ָ ֣
יח
ּׁשה ם־ה ִא ָ ֣ יׁשי֙ ְל ִל ְד ִּ֔תי וַ ֵּת ֶ֖לד ּגַ ָ ֽ ִע ָּמ ּ֖ה ַּב ָּבֽיִ ת׃ וַ יְ ִ ֞הי ַּבּי֤ ֹום ַה ְּׁש ִל ִ ם־א ַנ ְ֖חנּו ַה ּ֑ז ֹאת ַו ֲֽא ַנ ְ֣חנּו יַ ְח ָּ֗דו ֵאֽין־זָ ֤ר ִא ָּ֨תנּו֙ ַּב ַּ֔ביִ ת זֽ ָּול ִ ֥תי ְׁש ַ ּֽתיִ ֲ
יט
ן־ה ִא ָ ּׁ֥שה ַהּז ֹ֖את ָל֑יְ ָלה ֲא ֶ ׁ֥שר ָ ֽׁש ְכ ָב ֖ה ָע ָלֽיו׃ וַ ָּת ָק ֩ם ַּב ָּבֽיִ ת׃ וַ ּיָ ָ֛מת ֶּב ָ ֽ
ת־ּב ִנ֣י ֵ ֽמ ֶא ְצ ִ֗לי וַ ֲא ָ ֽמ ְתָך֙ יְ ֵׁש ָ֔נה וַ ַּת ְׁש ִּכ ֵיב ֖הּו ְּב ֨תֹוְך ַה ַּ֜ליְ ָלה וַ ִּת ַ ּ֧קח ֶא ְ �ָקם ַּב ּ֛ב ֹ ֶקר �יקי׃ וָ ֽא ֻ ֥ ת־ּב ָנּ֥ה ַה ֵּמ ֖ת ִה ְׁש ִ ּ֥כ ָיבה ְב ֵח ִֽ �יקּה וְ ֶא ְ כא ְּב ֵח ָ ֑ ּבֹונ�֤ן ֵא ָליו֙ ַּב ּ֔ב ֹ ֶקר וְ ִהּנֵ ֛ה ֽל ֹא־ ה־מ֑ת וָ ֶֽא ְת ֵ ת־ּבנִ ֖י וְ ִהּנֵ ֵ ְל ֵה ִינ֥יק ֶא ְ ֹאמ ֩ר ָ ֽה ִא ָּׁ֨שה ָ ֽה ַא ֶ ֜ח ֶרת ֣ל ֹא ִ֗כי ְּב ִנ֤י ַה ַחי֙ כב ָהיָ ֥ה ְבנִ ֖י ֲא ֶ ׁ֥שר יָ ָל ְֽד ִּתי׃ וַ ּת ֶ ּוב ִנ ֣י ֶה ָ ֑חי וַ ְּת ַד ֵּב ְ֖רנָ ה ּוב ֵנ �ְ֣ך ַה ֵּ֔מת וְ ֤ז ֹאת א ֶֹ֨מ ֶרת֙ ֣ל ֹא ִ֔כי ְּב ֵנ�ְ֥ך ַה ֵּמ ֖ת ְ ְ כג
ה־ּב ִנ֥י ַה ַח ֖י ְּובנֵ �ְ֣ך ַה ֵּמ֑ת אמר ַה ֶּ֔מ ֶלְך ֣ז ֹאת א ֶֹ֔מ ֶרת זֶ ְ ִל ְפ ֵנ֥י ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ּוב ִנ֥י ֶה ָ ֽחי׃ פ כד וְ ֤ז ֹאת א ֶֹ֨מ ֶרת֙ ֣ל ֹא ִ֔כי ְּב ֵנ�ְ֥ך ַה ֵּמ ֖ת ְ
אמר וַ ּ֥י ֹ ֶ
אמר ַה ֶּ֔מ ֶלְך י־ח ֶרב וַ ּיָ ִ ֥באּו ַה ֶח ֶ֖רב ִל ְפ ֵנ֥י ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ כה ַה ֶּמ ֶ֖לְך ְק ֣חּו ִל ָ ֑ ת־ה ֲח ִצי֙ ְל ַא ַ֔חת וְ ֶ ֽאת־ ּותנ֤ ּו ֶ ֽא ַ ת־הּיֶ ֥לֶ ד ַה ַח ֖י ִל ְׁש ָנ�֑יִ ם ְ ּגִ זְ ֛רּו ֶא ַ כו
ל־ה ֶּ֗מ ֶלְך ִּכֽי־ ר־ּב ָ֨נּה ַה ַ֜חי ֶא ַ אמר ָ ֽה ִא ָּׁש ֩ה ֲא ֶׁש ְ ַה ֲח ִצ ֖י ְל ֶא ָ ֽחת׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ ת־הּיָ ֣לּוד נּו־לּה֙ ֶא ַ אמר ׀ ִּב֣י ֲאד ִֹ֗ני ְּת ָ ל־ּבנָ ּה ֒ וַ ּ֣ת ֹ ֶ יה ַע ְ נִ ְכ ְמ ֣רּו ַר ֲֽח ֶמ ָ ֮ ַה ַ֔חי
כ
ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם
פרשה מקץ בראשית מד
יז
אמר ָח ִל ָ֣ילה ִּ֔לי ֵמ ֲעֹׂש֖ ות ֑ז ֹאת ָה ִא֡יׁש ֲא ֶׁש ֩ר נִ ְמ ָ֨צא וַ ּ֕י ֹ ֶ
ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא
ה־ּל֣י ָ֔ע ֶבד וְ ַא ֶּ֕תם ֲע ֥לּו ְל ָׁשֹל֖ום ֜יע ְּביָ ֹ֗דו ֚הּוא יִ ְהיֶ ִ ַהּגָ ִב ַ
הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום
ל־א ִב ֶיכֽם׃ פ ֶא ֲ אל אביכם
300
ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר
אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש
אשר כמני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו
עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
פרשה מקץ בראשית מד
ו
יתם׃ ַו�ּֽיַ ִּׂשגֵ ֑ם וַ יְ ַד ֵּב֣ר יְ נַ ֵח ׁ֖ש ֹּ֑בו ֲה ֵרע ֶֹת ֖ם ֲא ֶ ׁ֥שר ֲע ִׂש ֶ ֽ
ז
ֹאמ ֣רּו ֵא ָ֔ליו ֚ ָל ָּמה יְ ַד ֵּב֣ר ת־ה ְּד ָב ִר ֖ים ָה ֵא ֶּֽלה׃ וַ ּי ְ ֲא ֵל ֶ֔הם ֶא ַ
ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר
ֲאד ִֹ֔ני
ַּכ ְּד ָב ִר ֖ים
ָה ֵ ֑א ֶּלה
ָח ִ֨ל ָילה֙
ַל ֲע ָב ֶ֔דיָך
ֵמ ֲעֹׂש֖ ות
אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות ח
ׁשר ָמ ָ ֙צאנּו֙ ְּב ִפ֣י ַא ְמ ְּתח ֵֹ֔תינּו ַּכ ָּד ָ ֥בר ַהּזֶ ֽה׃ ֵה֣ן ֶּ֗כ ֶסף ֲא ֶ ֤
כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו
ֱה ִׁש ֥יב ֹנּו ֵא ֶל ֖יָך ֵמ ֶא ֶ֣רץ ְּכ ָנ ַ֑ען וְ ֵ֗איְך נִ גְ נ ֹב֙ ִמ ֵּב֣ית ֲאד ֶֹ֔ניָך
השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך
ט
ֶּכ ֶ֖סף ֹ֥או זָ ָ ֽהב׃ ֲא ֶׁ֨שר יִ ָּמ ֵצ֥א ִא ֹּ֛תו ֵמ ֲע ָב ֶד ֖יָך וָ ֵמ֑ת וְ גַ ם־
י
ם־ע ָ ּ֥תה ּגַ ַ
כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם
ֲא ַ֕נ ְחנּו
נִ ְֽהיֶ ֥ה
ַלֽאד ֹנִ ֖י
ַל ֲע ָב ִ ֽדים׃
אמר וַ ּ֕י ֹ ֶ
אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה
ה־ּל֣י ָ֔ע ֶבד ן־הּוא ֲא ֶׁ֨שר יִ ָּמ ֵ ֤צא ִאֹּתו֙ יִ ְהיֶ ִ ְכ ִד ְב ֵר ֶיכ ֖ם ֶּכ ֑
כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד יא
ת־א ְמ ַּת ְחֹּת֖ו ֹּיורדּו ִ ֥איׁש ֶא ַ וְ ַא ֶּת ֖ם ִּת ְהי֥ ּו נְ ִקּיִ ֽם׃ ַֽויְ ַמ ֲה ֗רּו וַ ִ ֛
יב
ָ ֑א ְר ָצה ַו�ּֽיִ ְפ ְּתחּ֖ו ִ ֥איׁש ַא ְמ ַּת ְח ֹּֽתו׃ וַ יְ ַח ֵּ֕פׂש ַּבּגָ ֹ֣דול ֵה ֵ֔חל
יג
יע ְּב ַא ְמ ַּת ַ֖חת ִּבנְ יָ ִ ֽמן׃ ַֽוּיִ ְק ְר ֖עּו ּוב ָּקט ֹ֖ן ִּכ ָּל֑ה וַ ּיִ ָּמ ֵצא֙ ַהּגָ ִ֔ב ַ ַ
מפטיר יד
ֽירה׃ וַ ּיָ ֨ב ֹא ל־חמ ֹֹ֔רו וַ ּיָ ֻׁש ֖בּו ָה ִע ָ ֹלתם ַו�ּֽיַ ֲעמ ֹס֙ ִא֣יׁש ַע ֲ ִׂש ְמ ָ ֑
ואתם תהיו נקים וימהרו ויורדו איש את אמתחתו
ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ויקרעו
שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה ויבא
ׁשם וַ ּיִ ְּפ ֥לּו ֹעודּ֣נּו ָ ֑ ֶ ֹיוסף וְ הּ֖וא ֵ֔ ֣יתה הּוד֤ה וְ ֶא ָחיו֙ ֵּב ָ יְ ָ
יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו
טו
ׂשה ַהּזֶ ֖ה ה־ה ַּמ ֲע ֶ ֥ ֹיוסף ָ ֽמ ַ ֵ֔ אמר ָל ֶהם֙ ְל ָפ ָנ ֖יו ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה
ית֑ם ֲה ֹ֣לוא יְ ַד ְע ֶּ֔תם ִּכֽי־נַ ֵחׁ֧ש יְ נַ ֵחׁ֛ש ִא ֖יׁש ׁשר ֲע ִׂש ֶ ֲא ֶ ֣
אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש
טז
ֹאמר֙ ַלֽאד ִֹ֔ני ַמה־ּנְ ַד ֵּב ֖ר הּודה ַמה־ּנ ַ אמר יְ ָ֗ ֲא ֶ ׁ֥שר ָּכ ֽמ ֹנִ י׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
אשר כמני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר
ת־עֹו֣ ן ֲע ָב ֶ֔דיָך ִהּנֶ ּנ֤ ּו ֹלהים ָמ ָצא֙ ֶא ֲ ּומה־ּנִ ְצ ַט ָ ּ֑דק ָה ֱא ִ֗ ַ
ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו
ם־א ַ֕נ ְחנּו ּגַ ֛ם ֲא ֶׁשר־נִ ְמ ָ ֥צא ַהּגָ ִב ַ֖יע ְּביָ ֹֽדו׃ ֲע ָב ִדים֙ ַלֽאד ִֹ֔ני ּגַ ֲ
אמר עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו וַ ּ֕י ֹ ֶ
298
יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש
ֹיוסף ִּכֽי־נִ ְכ ְמ ֤רּו ַר ֲח ָמיו֙ ֵ֗
פרשה מקץ בראשית מג
ל־א ִ֔חיו וַ ַיְב ֵּקׁ֖ש ִל ְב ֹּ֑כות ֶא ָ
יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות לא
וַ ּיָ ֥ב ֹא ַה ַח ְ֖ד ָרה וַ ֵּי ְ֥ב ְּך ָ ֽׁש ָּמה׃ וַ ּיִ ְר ַ ֥חץ ָּפ ָנ ֖יו וַ ּיֵ ֵצ֑א וַ ִּ֨י ְת ַא ַּ֔פק
לב
ֹ֖אמר ִ ׂ֥שימּו ָל ֶֽחם׃ וַ ּיָ ִ ׂ֥שימּו ֹ֛לו ְל ַבֹּד֖ו וְ ָל ֶה֣ם ְל ַב ָ ּ֑דם וַ ּי ֶ
ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק
ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם
וְ ַל ִּמ ְצ ִר֞ים
ָהא ְֹכ ִל֤ים
ִאֹּתו֙
ְל ַב ָּ֔דם
ִּכ ֩י
֨ל ֹא
יּוכ ֜לּון ְ
ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון
י־ֹתוע ָ ֥בה ִה ֖וא ֵ ת־ה ִע ְב ִרים֙ ֶ֔ל ֶחם ִּכ ַה ִּמ ְצ ִ֗רים ֶל ֱא ֤כ ֹל ֶא ָ ֽ
המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא
ִּכ ְב ֣כ ֹ ָר ֹ֔תו וְ ַה ָּצ ִע ֖יר
לג
ְל ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ּיֵ ְׁש ֣בּו ְל ָפ ָ֔ניו ַה ְּבכ ֹר֙
לד
ל־ר ֵעֽהּו׃ וַ ּיִ ָ ּׂ֨שא ִּכ ְצ ִע ָר ֹ֑תו וַ ּיִ ְת ְמ ֥הּו ָה ֲאנָ ִׁש ֖ים ִ ֥איׁש ֶא ֵ
למצרים וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו וישא
ַמ ְׂש ֜א ֹת ֵמ ֵא֣ת ָּפנָ יו֮
ֲא ֵל ֶהם ֒ וַ ֵּ֜ת ֶרב ַמ ְׂש ַ ֧את ִּבנְ יָ ִ ֛מן
משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן
ִמ ַּמ ְׂש ֥א ֹת ֻּכ ָּל ֖ם ָח ֵמׁ֣ש יָ ֹ֑דות וַ ּיִ ְׁש ּ֥תּו ַו�ּֽיִ ְׁש ְּכ ֖רּו ִע ֹּֽמו׃
ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו
בראשית מד
א
ת־א ְמ ְּת ֤ח ֹת ל־ּביֹתו֮ ֵלאמ ֹר ֒ ַמ ֞ ֵּלא ֶא ַ ׁשר ַע ֵ ת־א ֶ ֣ וַ יְ ַ֞צו ֶא ֲ
ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת
ָ ֽה ֲאנָ ִׁשים֙
יּוכל֖ ּון ְׂש ֵ ֑את וְ ִ ׂ֥שים ֶּכ ֶֽסף־ ְ ֔א ֹ ֶכל ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר
האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף ב
֣יע ַה ֶּ֗כ ֶסף ָּת ִׂשים֙ יע֞י ּגְ ִב ַ ִא ֖יׁש ְּב ִ ֥פי ַא ְמ ַּת ְח ֹּֽתו׃ וְ ֶאת־ּגְ ִב ִ
איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים
ְּב ִפי֙ ַא ְמ ַּת ַ֣חת ַה ָּק ֔ט ֹן וְ ֵא ֖ת ֶּכ ֶ֣סף ִׁש ְב ֹ֑רו וַ ַּ֕י ַעׂש ִּכ ְד ַב֥ר
בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר ג
ֹיוס֖ף ֲא ֶ ׁ֥שר ִּד ֵּבֽר׃ ַהּב ֶֹ֖קר ֹ֑אור וְ ָה ֲאנָ ִ ׁ֣שים ֻׁש ְּל ֔חּו ֵה ָּ֖מה ֵ
ד
ֹיוס֤ף ת־ה ִעיר֮ ֣ל ֹא ִה ְר ִחיקּו ֒ וְ ֵ יהֽם׃ ֵ֠הם יָ ְֽצ ֣אּו ֶא ָ וַ ֲחמ ֵֹר ֶ
יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף
יֹתו ֥קּום ְרד ֹ֖ף ַא ֲח ֵר֣י ָ ֽה ֲאנָ ִ ׁ֑שים ל־ּב ֔ ׁשר ַע ֵ ָא ַמר֙ ַל ֲֽא ֶ ֣
אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים
ּת ֲא ֵל ֶ֔הם ָל ָּ֛מה ִׁש ַּל ְמ ֶּת֥ם ָר ָע ֖ה ַ ּ֥ת ַחת וְ ִה ַּׂשגְ ָּתם֙ וְ ָא ַמ ְר ָ ֣
והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת
ה
ֹטובה׃ ֲה ֹ֣לוא ֶ֗זה ֲא ֶׁ֨שר יִ ְׁש ֶּת֤ה ֲאד ֹנִ י֙ ֹּ֔בו וְ ֕הּוא נַ ֵ ֥חׁש ָֽ
טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש יְ נַ ֵח ׁ֖ש
296
על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו
וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר
פרשה מקץ בראשית מג
כ
ֹאמ ֖רּו ִּב֣י ֹיוס֑ף וַ יְ ַד ְּב ֥רּו ֵא ָל ֖יו ֶּפ ַ֥תח ַה ָּבֽיִ ת׃ וַ ּי ְ ל־ּב֣ית ֵ ַע ֵ
כא
י־ב֣אנּו ר־א ֹ ֶכל׃ ַו�ֽיְ ִ ֞הי ִּכ ָ ֲאד ִ ֹנ֑י יָ ֥ר ֹד יָ ַר ְ֛דנּו ַּב ְּת ִח ָּל ֖ה ִל ְׁש ָּב ֽ
על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו
ף־איׁש֙ ת־א ְמ ְּתח ֵֹ֔תינּו וְ ִהּנֵ ֤ה ֶכ ֶֽס ִ ל־ה ָּמ ֹ֗לון ַוּֽנִ ְפ ְּת ָחה֙ ֶא ַ ֶא ַ
אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש
ְּב ִפ֣י ַא ְמ ַּת ְח ֹּ֔תו ַּכ ְס ֵּפ ֖נּו ְּב ִמ ְׁש ָק ֹ֑לו וַ ּנָ ֶׁ֥שב אֹֹת֖ו ְּביָ ֵדֽנּו׃
בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו
כב
ר־א ֹ ֶכל ֣ל ֹא יָ ַ֔ד ְענּו ִמי־ ֹהור ְ֥דנּו ְביָ ֵד ֖נּו ִל ְׁש ָּב ֑ ַ וְ ֶכ ֶ֧סף ַא ֵח֛ר
כג
ׁשֹלום ָל ֶכ֜ם ַאל־ ֹאמ ֩ר ָ ֨ ָ ׂ֥שם ַּכ ְס ֵּפ ֖נּו ְּב ַא ְמ ְּתח ֵֹתֽינּו׃ וַ ּי ֶ
וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל
ֽאֹלהי ֲא ִב ֶיכם֙ נָ ַ֨תן ָל ֶכ֤ם ַמ ְטֹמון֙ ִּת ָ֗יראּו ֱא ֹ֨ל ֵה ֶיכ֜ם וֵ ֵ ֤
תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון
ֹּיוצ֥א ֲא ֵל ֶה ֖ם ֶאת־ ְּב ַא ְמ ְּת ֣ח ֹ ֵת ֶ֔יכם ַּכ ְס ְּפ ֶכ ֖ם ָּב֣א ֵא ָל֑י וַ ֵ
באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את
כד
ֹיוס֑ף וַ ּיִ ֶּתן־ ֣יתה ֵ ת־ה ֲאנָ ִׁש ֖ים ֵּב ָ ִׁש ְמ ֹֽעון׃ וַ ּיָ ֵב֥א ָה ִ ֛איׁש ֶא ָ
כה
יהֽם׃ וַ ּיָ ִ ֙כינּו֙ יהם וַ ּיִ ֵ ּ֥תן ִמ ְסֹּפ֖וא ַל ֲח ֽמ ֹ ֵר ֶ ַ ֙מיִ ם֙ וַ ּיִ ְר ֲח ֣צּו ַרגְ ֵל ֶ֔
שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן
מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו
ֹיוס֖ף ַ ּֽב ָּצ ֳה ָ ֑ריִ ם ִּכ֣י ָ ֽׁש ְמ ֔עּו ִּכי־ ד־ֹּבוא ֵ ת־ה ִּמנְ ָ֔חה ַע ֥ ֶא ַ
את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי
כו
ֹיוסף֙ ַה ַּ֔ביְ ָתה וַ ּיָ ִ ֥ביּאּו ֹ֛לו ֶאת־ אכלּו ָל ֶֽחם׃ וַ ּיָ ֤ב ֹא ֵ ָׁש ֖ם ֥י ֹ ְ
שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את
ר־ּביָ ָד ֖ם ַה ָ ּ֑ביְ ָתה וַ ּיִ ְׁש ַּת ֲחוּו־ֹל֖ו ָ ֽא ְר ָצה׃ ַה ִּמנְ ָ ֥חה ֲא ֶׁש ְ
המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
כז
יכם ַהּז ֵ�ָק֖ן אמר ֲה ָׁש ֹ֛לום ֲא ִב ֶ ֥ וַ ּיִ ְׁש ַא֤ל ָל ֶהם֙ ְל ָׁש ֹ֔לום וַ ּ֗י ֹ ֶ
כח
ֹאמ ֗רּו ָׁש ֹ֛לום ְל ַע ְב ְּדָך֥ ֹעודּ֖נּו ָ ֽחי׃ וַ ּי ְ ׁשר ֲא ַמ ְר ֶּת֑ם ַה ֶ ֲא ֶ ֣
כט
ּׂשא ֵע ָ֗יניו וַ ַּי ְ֞רא ֹעודּ֣נּו ָ ֑חי ַו�ּֽיִ ְּק ֖דּו וַ ּיִ ְֽׁש ַּת ֲחּוֽ ּו׃ וַ ּיִ ָ ֣ ְל ָא ִב ֖ינּו ֶ
וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן
וַ ּיִ ְֽׁש ַּת ֲחּוֽ ּו
אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו וישא עיניו וירא
אמר ֲהזֶ ה֙ ֲא ִח ֶיכ֣ם ַה ָּק ֔ט ֹן ן־אֹּמו ֒ וַ ּ֗י ֹ ֶ ת־ּבנְ יָ ִמ֣ין ָא ִחיו֮ ֶּב ִ ֶא ִ
את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן
שביעי ל
ֹלהים יָ ְחנְ ָך ֖ ְּבנִ ֽי׃ וַ יְ ַמ ֵה֣ר ֹאמר ֱא ִ ֥ ֲא ֶ ׁ֥שר ֲא ַמ ְר ֶּת ֖ם ֵא ָל֑י וַ ּי ַ֕
ֹיוסף אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר ֵ֗
294
אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר
ם־ּכ֣ן ׀ ֵאֹפוא֮ ֣ז ֹאת ֲעׂשּו ֒ ְק ֞חּו ִמּזִ ְמ ַר֤ת ָה ָ ֙א ֶרץ֙ יהם ִא ֵ ֲא ִב ֶ֗
פרשה מקץ בראשית מג
אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ
ּומ ַע֣ט ְ ֹהורידּו ָל ִא ֖יׁש ִמנְ ָ ֑חה ְמ ַע֤ט ֳצ ִרי֙ ִּב ְכ ֵל ֶ֔יכם וְ ִ ֥
בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט
יב
ּוׁש ֵק ִ ֽדים׃ וְ ֶ ֥כ ֶסף ִמ ְׁשנֶ ֖ה ְּד ַ֔בׁש נְ ֣כ ֹאת וָ ֹ֔לט ָּב ְטנִ ֖ים ְ
דבש נכאת ולט בטנים ושקדים וכסף משנה
ּמּוׁשב ְּב ִפ֤י ַא ְמ ְּת ֽח ֹ ֵת ֶיכם֙ ת־ה ֶּכ ֶ֜סף ַה ָ֨ ְק ֣חּו ְביֶ ְד ֶ ֑כם וְ ֶא ַ
קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם
ְביֶ ְד ֶ֔כם
אּול֥י ַ
ִמ ְׁשּגֶ ֖ה
ֽהּוא׃
ת־א ִח ֶיכ ֖ם וְ ֶא ֲ
יג
ָּת ִ ׁ֣שיבּו
יד
ל־ה ִ ֽאיׁש׃ וְ ֵא֣ל ַׁש ַּ֗די יִ ֵּ֨תן ָל ֶכ֤ם ָ ֑קחּו וְ ֖קּומּו ׁ֥שּובּו ֶא ָ
תשיבו בידכם אולי משגה הוא ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם
יכם ַא ֵח ֖ר ת־א ִח ֶ ֥ ַר ֲח ִמים֙ ִל ְפ ֵנ ֣י ָה ִ֔איׁש וְ ִׁש ַ ּ֥לח ָל ֶכ֛ם ֶא ֲ
רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר
טו
ת־ּבנְ יָ ִ ֑מין וַ ֲא ִ֕ני ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָׁשכ ְֹ֖ל ִּתי ָׁש ָכ ְֽל ִּתי׃ וַ ּיִ ְק ֤חּו וְ ֶא ִ
ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו
ָ ֽה ֲאנָ ִׁשים֙
ת־ה ִּמנְ ָח֣ה ֶא ַ
ַה ּ֔ז ֹאת
ה־ּכ ֶ֛סף ּומ ְׁשנֶ ֶ ִ
ָל ְק ֥חּו
האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו
ת־ּבנְ יָ ִ ֑מן וַ ּיָ ֻ ֙קמּו֙ וַ ּיֵ ְר ֣דּו ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וַ ּיַ ַֽע ְמ ֖דּו ִל ְפ ֵנ֥י ְביָ ָד ֖ם וְ ֶא ִ
בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני ששי טז
ׁשר ַעל־ אמר֙ ַל ֲֽא ֶ ֣ ת־ּבנְ יָ ִמין ֒ וַ ּ֙י ֹ ֶ ֹיוס֣ף ִא ָּתם֮ ֶא ִ ֹיוסֽף׃ וַ ַּ֨י ְרא ֵ ֵ
יוסף וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על
ּוט ֤ב ֹ ַח ֶ ֙ט ַבח֙ וְ ָה ֵ֔כן ת־ה ֲאנָ ִׁש ֖ים ַה ָ ּ֑ביְ ָתה ְ יֹתו ָה ֵב֥א ֶא ָ ֵּב ֔
ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן
יז
ֹאכ ֥לּו ָה ֲאנָ ִׁש ֖ים ַ ּֽב ָּצ ֳה ָרֽיִ ם׃ וַ ּיַ ַ֣עׂש ָה ִ֔איׁש ִ ּ֥כי ִא ִ ּ֛תי י ְ
כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש
יתה ת־ה ֲאנָ ִׁש ֖ים ֵ ּ֥ב ָ ֹיוס֑ף וַ ּיָ ֵב֥א ָה ִ ֛איׁש ֶא ָ ַּכ ֲֽא ֶׁש ֖ר ָא ַמ֣ר ֵ
כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה
יח
ֹאמ ֗רּו ֹיוסף ֒ וַ ּי ְ ּובאּו֮ ֵּב֣ית ֵ ֹיוסֽף׃ וַ ּיִ ְֽיר ֣אּו ָ ֽה ֲאנָ ִׁ֗שים ִּכ֣י ֽה ְ ֵ
יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו
ל־ּד ַב֤ר ַה ֶ ּ֙כ ֶסף֙ ַה ָּׁש֤ב ְּב ַא ְמ ְּתח ֵ ֹ֙תינּו֙ ַּב ְּת ִח ָּ֔לה ֲא ַנ ְ֖חנּו ַע ְ
על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו
ּוב ִ ֑אים ְל ִה ְתּג ֵֹל֤ל ָע ֵ֨לינּו֙ ֽמ ָ
�ָק ַחת ְּול ִה ְתנַ ֵּפ֣ל ָע ֵ֔לינּו וְ ל ַ ֧
מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת יט
ל־ה ִ֔איׁש ֲא ֶׁש ֖ר ת־חמ ֵֹרֽינּו׃ ַו�ּֽיִ ּגְ ׁשּו֙ ֶא ָ א ָ ֹ֛תנּו ַל ֲע ָב ִד ֖ים וְ ֶא ֲ
ל־ּבית אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר ַע ֵ ֣
292
והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי
האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אלהם ישראל
פרשה מקץ
בראשית מג
א
ת־ׂש ָיב ִ ֛תי ְּביָ ֹג ֖ון ְׁש ֹֽא ָולה׃ וְ ָה ָר ָע ֖ב ָּכ ֵב֥ד ֹהור ְד ֶּת֧ם ֶא ֵ וְ ַ
ב
ת־ה ֶּׁ֔ש ֶבר ֲא ֶ ׁ֥שר ׁשר ִּכּלּו֙ ֶל ֱא ֣כ ֹל ֶא ַ ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ יְ ִ֗הי ַּכ ֲא ֶ ֤
והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר
יהם ֻׁש ֖בּו ִׁש ְברּו־ יהם֙ ֲא ִב ֶ֔ אמר ֲא ֵל ֶ ֵה ִב ֖יאּו ִמ ִּמ ְצ ָ ֑ריִ ם וַ ּ֤י ֹ ֶ
הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו ג
אמ ֹר ָה ֵע֣ד הּוד ֖ה ֵל ֑ אמר ֵא ָל֛יו יְ ָ ט־א ֹ ֶכל׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ ָ ֥לנּו ְמ ַע ֽ
לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד
יכם א־ת ְר ֣אּו ָפ ַ֔ני ִּב ְל ִּת ֖י ֲא ִח ֶ ֥ ֵה ִע ֩ד ָּ֨בנּו ָה ִ ֤איׁש ֵלאמ ֹר֙ ֽל ֹ ִ
העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם
ד
ת־א ִח ֖ינּו ִא ָ ּ֑תנּו נֵ ְר ָ֕דה ִא ְּת ֶכֽם׃ ִאם־יֶ ְׁשָך֛ ְמ ַׁש ֵּל ַ֥ח ֶא ָ
ה
ם־אינְ ָך֥ ְמ ַׁש ֵּל ַ֖ח ֣ל ֹא נֵ ֵ ֑רד ִּכֽי־ וְ נִ ְׁש ְּב ָ ֥רה ְלָך ֖ ֽא ֹ ֶכל׃ וְ ִא ֵ
אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה
ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי
יכם ִא ְּת ֶכֽם׃ א־ת ְר ֣אּו ָפ ַ֔ני ִּב ְל ִּת ֖י ֲא ִח ֶ ֥ ָה ִ ֞איׁש ָא ַמ֤ר ֵא ֵ֨לינּו֙ ֽל ֹ ִ
האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
ו
אמר֙ יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ָל ָ ֥מה ֲה ֵרע ֶֹת ֖ם ִל֑י ְל ַה ִּג ֣יד ָל ִ֔איׁש ַה ֹ֥עוד וַ ּ֙י ֹ ֶ
ז
ל־ה ִאיׁש ָל֣נּו ְּול ֹֽמ ַול ְד ֵּ֜תנּו ֹאמרּ֡ו ָׁש ֹ֣אול ָ ֽׁש ַא ָ֠ ָל ֶכ ֖ם ָ ֽאח׃ וַ ּי ְ
ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו
ד־ֹלו יכם ַחי֙ ֲהיֵ ׁ֣ש ָל ֶכ֣ם ָ֔אח וַ ַ֨נּגֶ ֔ אמ ֹר ַה ֹ֨עוד ֲא ִב ֶ ֥ ֵל ֗
לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו
ל־ּפ ֖י ַע ִ
ַה ְּד ָב ִר֣ים
ָה ֵ ֑א ֶּלה
וע ֲהיָ ֹ֣ד ַ
נֵ ַ֔דע
ִּכ֣י
ֹאמר י ַ֔
על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר
ח
ֹהור ֖ידּו ִ
ת־א ִח ֶיכֽם׃ ֶא ֲ
אמר וַ ּ֨י ֹ ֶ
הּודה יְ ָ֜
ֶאל־יִ ְׂש ָר ֵ֣אל
הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל
ּומה וְ נֵ ֵל ָ֑כה וְ נִ ְֽחיֶ ה֙ ָא ִ֗ביו ִׁש ְל ָ ֥חה ַהּנַ ַ֛ער ִא ִּת ֖י וְ נָ ֣ק ָ
אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ט
ם־ט ֵּפֽנּו׃ ָ ֽאנ ִֹכי֙ ֶ ֽא ֶע ְר ֶ֔בּנּו ם־א ָּת ֖ה ּגַ ַ ם־א ַנ ְ֥חנּו גַ ַ וְ ֣ל ֹא נָ ֔מּות ּגַ ֲ
ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו
ם־ל ֹא ֲה ִביא ִ ֹ֤תיו ֵא ֶ֨ליָך֙ ׁשּנּו ִא ֨ ִמּיָ ִד֖י ְּת ַב ְק ֶ ֑
וְ ִה ַּצגְ ִּת֣יו
מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו
י
לּול֣א ִה ְת ַמ ְה ָ ֑מ ְהנּו ל־הּיָ ִ ֽמים׃ ִּכ ֖י ֵ אתי ְל ָ֖ך ָּכ ַ ְל ָפ ֶ֔ניָך וְ ָח ָ ֥ט ִ ֽ
יא
אמר ֲא ֵל ֶה֜ם יִ ְׂש ָר ֵא֣ל ׁש ְבנּו זֶ ֥ה ַפ ֲע ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ֽי־ע ָ ּ֥תה ַ ֖ ִּכ ַ
לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לולא התמהמהנו
יהם כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אלהם ישראל ֲא ִב ֶ֗
290
ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם
קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה
אמ ֹר׃ ל־הּק ֹ֥ר ֹת א ָֹת ֖ם ֵל ֽ ַא ְ֣ר ָצה ְּכ ָנ ַ֑ען וַ ּיַ ִּג ֣ידּו ֹ֔לו ֵ ֛את ָּכ ַ
פרשה מקץ בראשית מב
ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר
ל
ִ ּ֠ד ֶּבר ָה ִ֨איׁש ֲאד ֵֹנ֥י ָה ָ ֛א ֶרץ ִא ָּת ֖נּו ָק ֹׁ֑שות וַ ּיִ ֵּת֣ן א ָֹ֔תנּו
לא
אמר ֵא ָל ֖יו ֵּכ ִנ ֣ים ֲא ָנ ְ֑חנּו ֥ל ֹא ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּ֥נ ֹ ֶ ִּכ ְֽמ ַרּגְ ִל ֖ים ֶא ָ
לב
ים־ע ָ ׂ֥שר ֲאנַ ְ֛חנּו ַא ִח ֖ים ְּב ֵנ ֣י ָא ִ ֑בינּו ָ ָהיִ ֖ינּו ְמ ַרּגְ ִלֽים׃ ְׁשנֵ
דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו
כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו
ת־א ִב ֖ינּו ְּב ֶ ֥א ֶרץ ְּכנָ ַֽען׃ ָה ֶא ָח֣ד ֵא ֶ֔ינּנּו וְ ַה ָּק ֥ט ֹן ַהֹּי֛ ום ֶא ָ האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
לג
אמר ֵא ֵ֗לינּו ָה ִאיׁש֙ ֲאד ֵֹנ ֣י ָה ָ֔א ֶרץ ְּב֣ז ֹאת ֵא ַ֔דע ִ ּ֥כי ֵכנִ ֖ים וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים
ת־ר ֲע ֹ֥בון ָּב ֵּת ֶיכ ֖ם ַא ֶּת֑ם ֲא ִח ֶיכ֤ם ָ ֽה ֶא ָחד֙ ַהּנִ ֣יחּו ִא ִּ֔תי וְ ֶא ַ
אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם לד
ת־א ִח ֶיכ֣ם ַה ָּקט ֹן֮ ֵא ַלי ֒ וְ ֵא ְֽד ָ֗עה ִּכ֣י ְק ֥חּו וָ ֵלֽכּו׃ וְ ָ֠ה ִביאּו ֶא ֲ
קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי
ת־א ִח ֶיכם֙ ֶא ֵּת֣ן ֤ל ֹא ְמ ַרּגְ ִלים֙ ַא ֶּ֔תם ִ ּ֥כי ֵכנִ ֖ים ַא ֶּת֑ם ֶא ֲ
לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לה
יהם �יקים ַׂש ֵּק ֶ֔ ת־ה ָא ֶ֖רץ ִּת ְס ָ ֽחרּו׃ וַ יְ ִ֗הי ֵ֚הם ְמ ִר ִ ֣ ָל ֶ֔כם וְ ֶא ָ
לכם ואת הארץ תסחרו ויהי הם מריקים שקיהם
ה־איׁש וְ ִהּנֵ ִ ֥
ֹרור־ּכ ְסֹּפ֖ו ַ ְצ
ְּב ַׂש ֹּ֑קו
וַ ּיִ ְר ֞אּו
ת־צרֹֹר֧ות ֶא ְ
והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות
לו
יה֛ם ַּכ ְס ֵּפ ֶ
כספיהם
ֵ ֥ה ָּמה
המה
וַ ֲא ִב ֶיה ֖ם
ואביהם
וַ ּיִ ָירֽאּו׃ וייראו
אמר וַ ּ֤י ֹ ֶ
ויאמר
ֲא ֵל ֶהם֙
אלהם
ֹיוס֤ף ֵא ֶ֙ינּנּו֙ וְ ִׁש ְמ ֹ֣עון ֵ יהם א ִֹת ֖י ִׁש ַּכ ְל ֶּת֑ם יַ ֲע ֣ק ֹב ֲא ִב ֶ֔ יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון
לז
אמר ת־ּבנְ יָ ִמ֣ן ִּת ָּ֔קחּו ָע ַל֖י ָהי֥ ּו ֻכ ָּלֽנָ ה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֵא ֶ֔ינּנּו וְ ֶא ִ
איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה ויאמר
ם־ל ֹא ת־ׁשנֵ ֤י ָבנַ י֙ ָּת ִ֔מית ִא ֥ אמ ֹר ֶא ְ ל־א ִב֣יו ֵל ֔ אּובן֙ ֶא ָ ְר ֵ
ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא
ֲא ִב ֶיאּ֖נּו ֵא ֶל֑יָך ְּת ָנ ֤ה א ֹֹתו֙ ַעל־יָ ִ֔די וַ ֲאנִ ֖י ֲא ִׁש ֶיבּ֥נּו ֵא ֶלֽיָך׃
אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך לח
ֽי־א ִ֨חיו ֵ֜מת וְ ֧הּוא ְל ַב ֹּ֣דו אמר ֽל ֹא־יֵ ֵ ֥רד ְּבנִ ֖י ִע ָּמ ֶ ֑כם ִּכ ָ וַ ּ֕י ֹ ֶ
ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו
נִ ְׁש ָ֗אר
ּוק ָר ָ ֤אהּו ְ
ָאֹסון֙
ַּב ֶ ּ֙ד ֶרְך֙
ׁשר ֲא ֶ ֣
כּו־בּה ֵּת ְֽל ָ֔
ֹהור ְד ֶּת֧ם נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה וְ ַ
288
משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי
אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם
ׁש ֶבר ַר ֲע ֹ֥בון ָּב ֵּת ֶיכֽם׃ ִמ ְׁש ַמ ְר ֶ ֑כם וְ ַא ֶּתם֙ ְל ֣כּו ָה ִ֔ביאּו ֶ ֖
פרשה מקץ בראשית מב
משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
ת־א ִח ֶיכ֤ם ַה ָּקט ֹן֙ ָּת ִב֣יאּו ֵא ַ֔לי וְ יֵ ָא ְמנ֥ ּו ִד ְב ֵר ֶיכ ֖ם וְ ֣ל ֹא וְ ֶא ֲ
ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא כא
ָת ֑מּותּו
ׂשּו־כֽן׃ ֵ וַ ּיַ ֲע
ֹאמ ֞רּו וַ ּי ְ
ִא֣יׁש
ל־א ִ֗חיו ֶא ָ
ֲא ָבל֮
תמותו ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל
ל־א ִחינּו ֒ ֲא ֶׁ֨שר ָר ִא֜ינּו ָצ ַר֥ת נַ ְפ ֹׁ֛שו ֲא ֵׁש ִמ֣ים ׀ ֲאנַ ְחנּו֮ ַע ָ
אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו
ל־ּכן֙ ָּב ָ֣אה ֵא ֵ֔לינּו ְּב ִה ְת ַ ֽחנְ ֹנ֥ ו ֵא ֵל ֖ינּו וְ ֣ל ֹא ָׁש ָ ֑מ ְענּו ַע ֵ
בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו
כב
אמ ֹר ֲהֹלו ֩א ָא ַ֨מ ְר ִּתי אּובן א ָֹת֜ם ֵל ֗ ַה ָּצ ָר ֖ה ַה ּֽז ֹאת׃ וַ ּיַ ַע ֩ן ְר ֵ֨
הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי
ל־ּת ֶח ְט ֥אּו ַבּיֶ ֶ֖לד וְ ֣ל ֹא ְׁש ַמ ְע ֶּת֑ם וְ גַ ם־ אמ ֹר ַא ֶ יכם ׀ ֵל ֛ ֲא ֵל ֶ ֧
אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם
כג
ֹיוס֑ף ִ ּ֥כי ָּדֹמ֖ו ִהּנֵ ֥ה נִ ְד ָרֽׁש׃ וְ ֵהם֙ ֣ל ֹא ָֽי ְד ֔עּו ִ ּ֥כי ׁש ֵֹמ ַ֖ע ֵ
כד
ַה ֵּמ ִל ֖יץ ֵּבינ ָ ֹֽתם׃ וַ ּיִ ּ֥ס ֹב ֵ ֽמ ֲע ֵל ֶיה ֖ם וַ ּיֵ ְ֑ב ְּך וַ ּיָ ָׁ֤שב ֲא ֵל ֶהם֙
דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם
ת־ׁש ְמ ֹ֔עון וַ ּיֶ ֱא ֥ס ֹר אֹֹת֖ו וַ יְ ַד ֵּב֣ר ֲא ֵל ֶ֔הם וַ ּיִ ַ ּ֤קח ֵ ֽמ ִא ָּתם֙ ֶא ִ
וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו
כה
יהם֮ ָּבר ֒ ְּול ָה ִ ׁ֤שיב ת־ּכ ֵל ֶ ֹיוסף וַ יְ ַמ ְל ֣אּו ֶא ְ יהֽם׃ וַ יְ ַצ֣ו ֵ֗ ְל ֵעינֵ ֶ
לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב
ל־ׂש ֹּ֔קו וְ ָל ֵ ֥תת ָל ֶה֛ם ֵצ ָד ֖ה ַל ָ ּ֑ד ֶרְך יהם֙ ִא֣יׁש ֶא ַ ַּכ ְס ֵּפ ֶ
כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך
כו
יהם ל־חמ ֵֹר ֶ ֑ ת־ׁש ְב ָר ֖ם ַע ֲ וַ ַ ּ֥י ַעׂש ָל ֶה ֖ם ֵּכֽן׃ וַ ּיִ ְׂש ֥אּו ֶא ִ
כז
ת־ׂש ֹּ֗קו ָל ֵ ֥תת ִמ ְס ֹּ֛פוא וַ ּיֵ ְל ֖כּו ִמ ָ ּֽׁשם׃ וַ ּיִ ְפ ַּ֨תח ָה ֶא ָ֜חד ֶא ַ
ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם
וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספוא
ַל ֲחמֹֹר֖ו
ַּב ָּמ ֹ֑לון
וַ ּיַ ְרא֙
ת־ּכ ְס ֹּ֔פו ֶא ַ
וְ ִהּנֵ ה־הּ֖וא
ְּב ִ ֥פי
לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי
כח
הּוׁשב ַּכ ְס ִּ֔פי וְ גַ ֖ם ִה ֵּנ ֣ה ַ֣ ל־א ָחיו֙ אמר ֶא ֶ ַא ְמ ַּת ְח ֹּֽתו׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה
אמ ֹר ל־א ִחיו֙ ֵל ֔ ְב ַא ְמ ַּת ְח ִ ּ֑תי וַ ּיֵ ֵצ֣א ִל ָּ֗בם וַ ּיֶ ֶֽח ְר ֞דּו ִ ֤איׁש ֶא ָ
באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר
כט
ֹלה ֖ים ָלֽנּו׃ וַ ּיָ ֛ב ֹאּו ֶאל־יַ ֲע ֥ק ֹב ֲא ִב ֶיה ֖ם ה־ּז ֹאת ָע ָ ׂ֥שה ֱא ִ ַמ ֛
מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ַא ְ֣ר ָצה
286
קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם
אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית
אמ ֔רּו ֵמ ֶ ֥א ֶרץ אתם וַ ּ֣י ֹ ְ אמר ֲא ֵל ֶהם֙ ֵמ ַא֣יִ ן ָּב ֶ֔ ָק ֹׁ֗שות וַ ּ֤י ֹ ֶ
פרשה מקץ בראשית מב
284
קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ
ח
ת־א ָ ֑חיו וְ ֵה ֖ם ֥ל ֹא ֹיוס֖ף ֶא ֶ ֵ ר־א ֹ ֶכל׃ וַ ּיַ ֵּכ֥ר ְּכ ַנ ַ֖ען ִל ְׁש ָּב ֽ
ט
ֹלֹמות ֲא ֶ ׁ֥שר ָח ַל ֖ם ָל ֶ ֑הם ֹיוסף ֵ֚את ַה ֲח ֔ ִה ִּכ ֻרֽהּו׃ וַ ּיִ זְ ּ֣כ ֹר ֵ֔
כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם
אמר ֲא ֵל ֶהם֙ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ת־ע ְרוַ ֥ת ְמ ַרּגְ ִל֣ים ַא ֶּ֔תם ִל ְר ֹ֛אות ֶא ֶ
ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות
י
ֹאמ ֥רּו ֵא ָל ֖יו ֣ל ֹא ֲאד ִ ֹנ֑י וַ ֲע ָב ֶד֥יָך אתם׃ וַ ּי ְ ָה ָא ֶ֖רץ ָּב ֶ ֽ
יא
יׁש־א ָח ֖ד ָנ ְ֑חנּו ֵּכ ִנ ֣ים ֶ ר־א ֹ ֶכל׃ ֻּכ ֕ ָּלנּו ְּב ֵנ֥י ִא ָּב ֖אּו ִל ְׁש ָּב ֽ
יב
ֲא ַ֔נ ְחנּו
ֲא ֵל ֶ ֑הם
יג
ֹאמ ֗רּו ְׁש ֵנ ֣ים את֥ם ִל ְר ֹֽאות׃ וַ ּי ְ ֽי־ע ְרוַ ֥ת ָה ָא ֶ֖רץ ָּב ֶ ֕ל ֹא ִּכ ֶ
הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו כנים
ֹא־הי֥ ּו ל ָ
ֲע ָב ֶד ֖יָך
ְמ ַרּגְ ִלֽים׃
ֹ֖אמר וַ ּי ֶ
אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים
יׁש־א ָח ֖ד ְּב ֶא ֶ֣רץ ֶ ָע ָׂש ֩ר ֲע ָב ֶ֨דיָך ַא ִ ֧חים ׀ ֲאנַ ְ֛חנּו ְּב ֵנ֥י ִא
עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ
ת־א ִ ֙בינּו֙ ַהֹּי֔ ום וְ ָה ֶא ָח ֖ד ֵאינֶ ּֽנּו׃ ְּכ ָנ ַ֑ען וְ ִה ֵּ֨נה ַה ָּק ֤ט ֹן ֶא ָ
כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו יד
ֹיוס֑ף ֗הּוא ֲא ֶׁ֨שר ִּד ַ ּ֧ב ְר ִּתי ֲא ֵל ֶכ֛ם ֵלאמ ֹ֖ר אמר ֲא ֵל ֶה ֖ם ֵ וַ ּ֥י ֹ ֶ
טו
ם־ּת ְצ ֣אּו ְמ ַרּגְ ִ ֥לים ַא ֶ ּֽתם׃ ְּבז ֹ֖את ִּת ָּב ֵ ֑חנּו ֵ ֤חי ַפ ְרע ֹה֙ ִא ֵ
טז
יכם ַה ָּקט ֹ֖ן ֵהּֽנָ ה׃ ִׁש ְל ֨חּו ִמ ֶּכ֣ם ם־ּב ֹ֛בוא ֲא ִח ֶ ֥ ִמ ֶּ֔זה ִ ּ֧כי ִא ְ
ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם
יִּב ֲחנּו֙ ִּד ְב ֵר ֶ֔יכם ת־א ִח ֶיכם ֒ וְ ַא ֶּתם֙ ֵה ָא ְ֣ס ֔רּו וְ ָ ֽ ֶא ָחד֮ וְ יִ ַ ּ֣קח ֶא ֲ
אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם
ם־ל ֹא ֵח֣י ַפ ְר ֔ע ֹה ִ ּ֥כי ְמ ַרּגְ ִל ֖ים ַא ֶ ּֽתם׃ ַ ֽה ֱא ֶמ ֖ת ִא ְּת ֶ ֑כם וְ ִא ֕
האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם יז
אמר ֲא ֵל ֶ ֤הם ל־מ ְׁש ָמ ֖ר ְׁש ֹ֥ל ֶׁשת יָ ִ ֽמים׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ וַ ּיֶ ֱא ֥ס ֹף א ָ ֹ֛תם ֶא ִ
יח
ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אלהם
ֹלה ֖ים ת־ה ֱא ִ יׁשי ֥ז ֹאת ֲע ׂ֖שּו וִ ְֽחי֑ ּו ֶא ָ ֹיוסף֙ ַּבֹּי֣ ום ַה ְּׁש ִל ִ֔ ֵ
יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים חמישי יט
ם־ּכ ִנ ֣ים ַא ֶּ֔תם ֲא ִח ֶיכ֣ם ֶא ָ֔חד יֵ ָא ֵס ֖ר ְּב ֵב֣ית ֲא ִנ֥י יָ ֵרֽא׃ ִא ֵ
אני ירא אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית ִמ ְׁש ַמ ְר ֶכ֑ם
יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם
ל־א ֶרץ ִמ ְצ ַר֖יִ ם ּוב ָכ ֶ ֥ ל־ה ֲ֣א ָר ֹ֔צות ְ ֹיוס֑ף וַ יְ ִ ֤הי ָר ָעב֙ ְּב ָכ ָ ֵ
פרשה מקץ בראשית מא
יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים
נה
ל־א ֶ֣רץ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וַ ּיִ ְצ ַ ֥עק ָה ָע֛ם ָ ֥היָ ה ָל ֶֽחם׃ וַ ִּת ְר ַעב֙ ָּכ ֶ
היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם
ל־מ ְצ ַ ֙ריִ ם֙ ְל ֣כּו אמר ַּפ ְר ֤ע ֹה ְל ָכ ִ ל־ּפ ְרע ֹ֖ה ַל ָּל ֶ֑חם וַ ּ֨י ֹ ֶ ֶא ַ
אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו
נו
ֹאמר ָל ֶכ ֖ם ַּת ֲע ֽׂשּו׃ וְ ָה ָר ָע֣ב ָה ָ֔יה ל־ֹיוסף ֲא ֶׁשר־י ַ ֥ ֵ֔ ֶא
אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה
ׁשר ָּב ֶהם֙ ל־א ֶ ֤ ת־ּכ ֲ ֹיוסף ֶ ֽא ָ ל־ּפ ֵנ ֣י ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ּיִ ְפ ַּ֨תח ֵ֜ ַע ֖ל ָּכ ְ
על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם נז
וַ ּיִ ְׁש ּ֣ב ֹר ְל ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וַ ּיֶ ֱחזַ ֥ק ָ ֽה ָר ָע ֖ב ְּב ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וְ ָכל־
וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל
ִל ְׁשּב ֹ֖ר
ִמ ְצ ַ֔ריְ ָמה
ֽי־חזַ ֥ק ִּכ ָ
ל־ֹיוס֑ף ֵ ֶא
ָה ָ ֙א ֶרץ֙
ָּב֣אּו
א
ָה ָר ָע ֖ב
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ְּב ָכ ָ
ב
אמר אמר יַ ֲעק ֹב֙ ְל ָב ָ֔ניו ָל ָּ֖מה ִּת ְת ָר ֽאּו׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ְּב ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם וַ ּ֤י ֹ ֶ
הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק בראשית מב
וַ ּיַ �֣ ְרא
יַ ֲע ֔ק ֹב
ׁש־ׁש ֶבר ֶ֖ יֶ
ִ ּ֥כי
הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר
ִה ֵּנ ֣ה
ָׁש ַ֔מ ְע ִּתי
ִ ּ֥כי
ְּב ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם
ׁש־ׁש ֶבר ֶ֖ יֶ
דּו־ׁש ָּמה֙ ְר ָ ֙
הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ג
י־ֹיוס֖ף רּו־ל֣נּו ִמ ָּׁ֔שם וְ נִ ְחיֶ ֖ה וְ ֥ל ֹא נָ ֽמּות׃ וַ ּיֵ ְר ֥דּו ֲא ֵ ֽח ֵ וְ ִׁש ְב ָ
ד
ֲא ִ ֣חי
ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף
ֲע ָׂש ָ ֑רה
ָּב ֖ר
ִל ְׁש ּ֥ב ֹר
ִמ ִּמ ְצ ָרֽיִ ם׃
ת־ּבנְ יָ ִמין֙ וְ ֶא ִ
עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימין אחי
ת־א ָ ֑חיו ִּכ֣י ָא ַ֔מר ֶּפן־יִ ְק ָר ֶאּ֖נּו ֹא־ׁש ַל֥ח יַ ֲע ֖ק ֹב ֶא ֶ ֹיוסף ל ָ ֵ֔
יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו ה
ָא ֹֽסון׃ וַ ּיָ ֙ב ֹאּו֙ ְּב ֵנ ֣י יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ִל ְׁשּב ֹ֖ר ְּב ֹ֣תוְך ַה ָּב ִ ֑אים ִּכֽי־
ו
ֹיוסף ֚הּוא ַה ַּׁש ִּל֣יט ַעל־ ָהיָ ֥ה ָה ָר ָע ֖ב ְּב ֶ ֥א ֶרץ ְּכנָ ַֽען׃ וְ ֵ֗
אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על
ָה ָ֔א ֶרץ
֥הּוא
ַה ַּמ ְׁש ִּב ֖יר
ל־ע֣ם ְל ָכ ַ
ָה ָ ֑א ֶרץ
וַ ּיָ ֙ב ֹאּו֙
הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו
ז
ֹיוסף וּו־ֹלו ַא ַּפ֖יִ ם ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּיַ ְ�֥רא ֵ ֛ ֹיוסף וַ ּיִ ְׁש ַ ּֽת ֲח ֥ ֵ֔ ֲא ֵח֣י
אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף
ת־א ָח ֖יו ֶא ֶ
וַ ּיַ ִּכ ֵ ֑רם
וַ ּיִ ְתנַ ֵּ֨כר
יה֜ם ֲא ֵל ֶ
וַ יְ ַד ֵּב֧ר
ִא ָּת֣ם
את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם ָק ֹׁ֗שות
282
יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר
ּוב ְל ָע ֶ֗דיָך ֽל ֹא־יָ ִ֨רים ִ ֧איׁש ֶאת־יָ ֹ֛דו ֹיוס֖ף ֲא ִנ ֣י ַפ ְר ֑ע ֹה ִ ֵ
פרשה מקץ בראשית מא
יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו מה
ל־א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ַפ ְר ֣ע ֹה ֵׁשם־ ת־רגְ ֹל֖ו ְּב ָכ ֶ ֥ וְ ֶא ַ
ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם
וטי ֶפ ַ֛רע ת־ֹּפ ִ ת־א ְס ַ֗נת ַּב ֥ ן־ֹלו ֶא ָ ֽ ֹיוסף֮ ָצ ְֽפ ַנ ֣ת ַּפ ְענֵ ַח ֒ וַ ּיִ ֶּת ֣ ֵ
יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע
ּכ ֵ ֹ֥הן
א ֹ֖ן
ּׁשה ְל ִא ָ ֑
וַ ּיֵ ֵצ֥א
ל־א ֶרץ ַע ֶ ֥
ֹיוס֖ף ֵ
ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃
כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים
מו
ֹלׁשים ָׁש ָ֔נה ְּב ָע ְמ ֹ֕דו ִל ְפ ֵנ ֖י ַּפ ְר ֣ע ֹה ֶ ֽמ ֶלְך־ ן־ׁש ִ ֣ ֹיוסף֙ ֶּב ְ וְ ֵ
ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך
ל־א ֶרץ ֹיוסף֙ ִמ ִּל ְפ ֵנ ֣י ַפ ְר ֔ע ֹה ַו�ּֽיַ ֲעב ֹ֖ר ְּב ָכ ֶ ֥ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם וַ ּיֵ ֵ ֤צא ֵ
מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ
מז
ׁש ַבע ְׁש ֵנ ֣י ַה ָּׂש ָ ֑בע ִל ְק ָמ ִצֽים׃ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ַּת ַ֣עׂש ָה ָ֔א ֶרץ ְּב ֶ ֖
מח
ׁשר ָהיּו֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ׁש ַבע ָׁש ִ֗נים ֲא ֶ ֤ ל־א ֹ ֶכל ׀ ֶ ֣ ת־ּכ ֣ וַ ּיִ ְק ּ֞ב ֹץ ֶא ָ
מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ
ה־ה ִ ֛עיר ֲא ֶ ׁ֥שר ִמ ְצ ַ֔ריִ ם וַ ּיִ ֶּתן־א ֶֹ֖כל ֶּב ָע ִ ֑רים ֧א ֹ ֶכל ְׂש ֵד ָ
מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר מט
ֹיוסף ָּב֛ר ְּכ ֹ֥חול ַהּיָ ֖ם ֹתוכּֽה׃ וַ ּיִ ְצ ּ֨ב ֹר ֵ ֥ יה נָ ַת֥ן ְּב ָ ְס ִביב ֶֹת ֖ ָ
סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים
י־אין ִמ ְס ָ ּֽפר׃ י־ח ַד֥ל ִל ְסּפ ֹ֖ר ִּכ ֵ ֥ ַה ְר ֵּב֣ה ְמ ֑א ֹד ַ ֛עד ִּכ ָ
הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר נ
ֹיוס֤ף יֻ ַּלד֙ ְׁש ֵנ ֣י ָב ִ֔נים ְּב ֶט ֶ֥רם ָּתֹב֖וא ְׁש ַנ ֣ת ָה ָר ָע֑ב ְּול ֵ
נא
וטי ֶפ ַ֖רע ּכ ֵ ֹ֥הן ֹֽאון׃ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ת־ֹּפ ִ ׁשר יָ ְֽל ָדה־ֹּלו֙ ָ ֽא ְס ַ֔נת ַּב ֥ ֲא ֶ ֤
וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און ויקרא
ֹלהים֙ ֶאת־ ּׁשה ִּכֽי־נַ ַּׁש֤נִ י ֱא ִ ת־ׁשם ַה ְּבֹכ֖ור ְמנַ ֶ ֑ ֹיוסף ֶא ֵ ֥ ֵ֛
יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את נב
ׁשם ַה ֵּׁשנִ ֖י ָק ָר֣א ל־ּבית ָא ִבֽי׃ וְ ֵ ֛את ֵ ֥ ל־ע ָמ ִ֔לי וְ ֵא ֖ת ָּכ ֵ ֥ ָּכ ֲ
רביעי נג
ֹלה ֖ים ְּב ֶ ֥א ֶרץ ָענְ יִ ֽי׃ וַ ִּת ְכ ֕ ֶלינָ ה ֽי־ה ְפ ַר֥נִ י ֱא ִ ֶא ְפ ָ ֑ריִ ם ִּכ ִ
כל עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ותכלינה
ׁש ַבע ֶ֖
שבע נד
ְׁש ֵנ ֣י
שני
ַה ָּׂש ָ ֑בע
השבע
ֲא ֶ ׁ֥שר
אשר
ׁש ַבע ְׁשנֵ ֣י ָה ָר ָעב֙ וַ ְּת ִח ֶּ֜לינָ ה ֶ ֣
ָהיָ ֖ה
היה
ְּב ֶ ֥א ֶרץ
בארץ
ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃
מצרים
ָל ֹ֔בוא ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר ָא ַמ֣ר
ֹיוס֑ף ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר ֵ
280
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את
טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל
פרשה מקץ בראשית מא
לג
יׁש ֵית ֖הּו ַעל־ וְ ַע ָּתה֙ יֵ ֶר֣א ַפ ְר ֔ע ֹה ִא ֖יׁש נָ ֹ֣בון וְ ָח ָכ֑ם וִ ִ
לד
�ְקד ְּפ ִק ִד ֖ים ַעל־ ׂשה ַפ ְר ֔ע ֹה וְ יַ פ ֵ ֥ ֶ ֥א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ יַ ֲע ֶ ֣
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקדים על
ׁש ַבע ְׁש ֵנ֥י ַה ָּׂש ָבֽע׃ ת־א ֶ֣רץ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ְּב ֶ ֖ ָה ָ ֑א ֶרץ וְ ִח ֵּמׁש֙ ֶא ֶ
הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע לה
ל־א ֹ ֶ ֙כל ַה ָּׁש ִנ ֣ים ַהּט ֹ֔ב ֹת ַה ָּבא ֹ֖ת ָה ֵ ֑א ֶּלה ת־ּכ ֨ וְ יִ ְק ְּב ֗צּו ֶא ָ
ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה
ד־ּפ ְר ֛ע ֹה ֥א ֹ ֶכל ֶּב ָע ִר ֖ים וְ ָׁש ָ ֽמרּו׃ רּו־בר ַ ּ֧ת ַחת יַ ַ וְ יִ ְצ ְּב ָ֞
ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו לו
וְ ָה ָ֨יה ָה ֤א ֹ ֶכל ְל ִפ ָּקֹדון֙
ׁש ַבע֙ ָל ָ֔א ֶרץ ְל ֶ ֙
ְׁש ֵנ ֣י ָה ָר ָ֔עב
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב
ֲא ֶ ׁ֥שר
ִּת ְהיֶ ֖ין ָ ְּב ֶא ֶ֣רץ
ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם
א־ת ָּכ ֵ ֥רת וְ ֽל ֹ ִ
ָה ָא ֶ֖רץ
אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ לז
ל־ע ָב ָ ֽדיו׃ ּוב ֵע ֵינ ֖י ָּכ ֲ יט֥ב ַה ָּד ָב ֖ר ְּב ֵע ֵינ ֣י ַפ ְר ֑ע ֹה ְ ָּב ָר ָ ֽעב׃ וַ ּיִ ַ
לח
ל־ע ָב ָ ֑דיו ֲהנִ ְמ ָצ֣א ָכ ֶ֔זה ִ֕איׁש ֲא ֶ ׁ֛שר אמר ַּפ ְרע ֹ֖ה ֶא ֲ וַ ּ֥י ֹ ֶ
שלישי לט
יע ֹהוד ַ ִ֧ ל־ֹיוסף ַא ֲח ֵ֨רי ֵ֔ אמר ַּפ ְרע ֹה֙ ֶא ֹלה ֖ים ֹּֽבו׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ּוח ֱא ִ ֥ר ַ
ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע
ל־ז ֹאת ֵאין־נָ ֹ֥בון וְ ָח ָכ ֖ם ָּכ ֹֽמוָך׃ ת־ּכ ֑ ֹאותָך ֖ ֶא ָ ְ ֹלהים ֱא ִ ֛
אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך מ
ל־ע ִ ּ֑מי ַר֥ק ּׁשק ָּכ ַ ל־ּפ ֖יָך יִ ַ ֣ יתי וְ ַע ִ ל־ּב ִ֔ ַא ָּתה֙ ִּת ְהיֶ ֣ה ַע ֵ
מא
ל־ֹיוס֑ף ְר ֵאה֙ ֵ אמר ַּפ ְרע ֹ֖ה ֶא ַה ִּכ ֵּס ֖א ֶאגְ ַ ּ֥דל ִמ ֶּמ ָּֽך׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
מב
ל־א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ָּ֨י ַסר ַּפ ְר ֤ע ֹה ֶאת־ נָ ַת ִּ֣תי ֽא ֹ ְת ָ֔ך ַע ֖ל ָּכ ֶ ֥
אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את
ֹיוס֑ף וַ ּיַ ְל ֵּבׁ֤ש א ֹֹתו֙ ַט ַּב ְעֹּתו֙ ֵמ ַע֣ל יָ ֹ֔דו וַ ּיִ ֵ ּ֥תן א ָֹת ּ֖ה ַעל־יַ ֣ד ֵ
טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו מג
אֹרו׃ וַ ּיַ ְר ֵּכ֣ב א ֹֹ֗תו ל־צּוָ ֽ י־ׁשׁש וַ ּיָ ֶׂ֛שם ְר ִ ֥בד ַהּזָ ָה ֖ב ַע ַ ִּבגְ ֵד ֵ֔ בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו
ר־ֹלו וַ ּיִ ְק ְר ֥אּו ְל ָפ ָנ ֖יו ַא ְב ֵ ֑רְך ְּב ִמ ְר ֶ ּ֤כ ֶבת ַה ִּמ ְׁשנֶ ה֙ ֲא ֶׁש ֔
במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך
מד
אמר ַּפ ְר ֛ע ֹה ֶאל־ ל־א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ וְ נָ ֹ֣תון א ֹֹ֔תו ַע ֖ל ָּכ ֶ ֥
ֹיוס֖ף ונתון אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל ֵ
278
והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי
נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו
ׁש ַבע ִׁש ֳּב ִ֗לים ע ֹֹ֛לת ְּב ָק ֶנ֥ה ֶא ָח ֖ד ְמ ֵל ֥א ֹת וְ ט ֹֹֽבות׃ וְ ִה ֵּנ ֣ה ׀ ֶ ֣
פרשה מקץ בראשית מא
והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות
כג
ׁש ַבע ִׁש ֳּב ִ֔לים ְצנֻ ֹ֥מות ַּדֹּק֖ות ְׁש ֻד ֹ֣פות ָק ִ ֑דים וְ ִהּנֵ ה֙ ֶ ֣
כד
יהֽם׃ וַ ִּת ְב ַ֨ל ְע ֙ן ָ ָה ִׁש ֳּב ִל֣ים ַה ַּד ּ֔ק ֹת ֵ ֛את צ ְֹמֹח֖ות ַא ֲח ֵר ֶ
והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים
צמחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את
ל־ה ַח ְר ֻט ִּ֔מים וְ ֵ ֥אין ֶ ׁ֥ש ַבע ַ ֽה ִׁש ֳּב ִל ֖ים ַהּט ֹֹ֑בות וָ ֽא ַֹמר֙ ֶא ַ ֽ
שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין כה
ל־ּפ ְר ֔ע ֹה ֲח ֹ֥לום ַּפ ְרע ֹ֖ה ֶא ָח֣ד ֹיוסף֙ ֶא ַ אמר ֵ ַמּגִ ֖יד ִלֽי׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
כו
ׁש ַבע ֹלהים ע ֶֹׂש ֖ה ִהּגִ ֥יד ְל ַפ ְר ֽע ֹה׃ ֶ ֧ ׁשר ָה ֱא ִ ֛ ֑הּוא ֵא֣ת ֲא ֶ ֧
מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד
הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה שבע
ׁש ַבע ָׁשנִ ים֙ ָּפ ֣ר ֹת ַהּט ֹ֗ב ֹת ֶ ֤
ׁש ַבע ַ ֽה ִּׁש ֳּב ִלים֙ ֵ֔הּנָ ה וְ ֶ ֤
פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים כז
ׁש ַבע ַהּט ֹ֔ב ֹת ֶ ׁ֥ש ַבע ָׁשנִ ֖ים ֵ ֑הּנָ ה ֲחֹל֖ום ֶא ָ ֥חד ֽהּוא׃ וְ ֶ ֣
הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע
ׁש ַבע ָׁשנִ ים֙ יהן ֶ ֤ ַ֠ה ָּפֹרות ָ ֽה ַר ֹּ֨קות וְ ָה ָר ֜ע ֹת ָהע ֣ ֹֹלת ַא ֲח ֵר ֶ֗
הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים
ׁש ַבע ַ ֽה ִׁש ֳּב ִלים֙ ָה ֵר ֹ֔קות ְׁש ֻדֹפ֖ות ַה ָּק ִ ֑דים יִ ְהי֕ ּו ֵ֔הּנָ ה וְ ֶ ֤
הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו כח
ל־ּפ ְר ֑ע ֹה ׁש ַבע ְׁש ֵנ֥י ָר ָ ֽעב׃ ֣הּוא ַה ָּד ָ֔בר ֲא ֶ ׁ֥שר ִּד ַּב ְ֖ר ִּתי ֶא ַ ֶ֖
כט
ת־ּפ ְר ֽע ֹה׃ ִהּנֵ ֛ה ֶ ׁ֥ש ַבע ֹלהים ע ֶֹׂש ֖ה ֶה ְר ָ ֥אה ֶא ַ ׁשר ָה ֱא ִ ֛ ֲא ֶ ֧
ל
ל־א ֶרץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וְ ָ֠קמּו ָׁשנִ ֖ים ָּב ֹ֑אות ָׂש ָ ֥בע ּגָ ֹד֖ול ְּב ָכ ֶ ֥
שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה
אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו
ל־ה ָּׂש ָב ֖ע ְּב ֶא ֶ֣רץ יהן וְ נִ ְׁש ַ ּ֥כח ָּכ ַ ֶׁ֨ש ַבע ְׁשנֵ ֤י ָר ָעב֙ ַא ֲח ֵר ֶ֔
שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ לא
ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וְ ֽל ֹא־יִ ּוָ ַד֤ע ַה ָּׂש ָבע֙ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם וְ ִכ ָּל֥ה ָה ָר ָע ֖ב ֶא ָ
מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע
ֽי־כ ֵב֥ד הּ֖וא י־כ֑ן ִּכ ָ ָּב ָ֔א ֶרץ ִמ ְּפנֵ ֛י ָה ָר ָ ֥עב ַההּ֖וא ַא ֲח ֵר ֵ
בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא לב
ל־ּפ ְרע ֹ֖ה ַּפ ֲע ָ ֑מיִ ם ִּכֽי־ ְמ ֽא ֹד׃ וְ ַ֨על ִה ָּׁשֹנ֧ות ַה ֲח ֹ֛לום ֶא ַ
מאד ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי
ֹלה ֖ים ַל ֲעׂש ֹֹֽתו׃ ּומ ַמ ֵ ֥הר ָה ֱא ִ ֹלהים ְ נָ ֹ֤כון ַה ָּד ָבר֙ ֵמ ִע֣ם ָה ֱא ִ֔
נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו וְ ַע ָּתה֙
276
והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלמי
פרשה מקץ בראשית מא
יב
וָ ֑הּוא ִ ֛איׁש ְּכ ִפ ְת ֹ֥רון ֲחֹלֹמ֖ו ָח ָל ְֽמנּו׃ וְ ָׁ֨שם ִא ָּ֜תנּו ַנ ַ֣ער
והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער
ר־ל ֖נּו ר־ֹלו וַ ּיִ ְפ ָּת ָ ׂשר ַה ַּט ָּב ִ֔חים וַ ְּ֨נ ַס ֶּפ ֔ ִע ְב ִ֗רי ֚ ֶע ֶבד ְל ַ ֣
עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו יג
ת־חֹלמ ֵֹת֑ינּו ִ ֥איׁש ַּכ ֲחֹלֹמ֖ו ָּפ ָ ֽתר׃ וַ יְ ִ ֛הי ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָ ּֽפ ַתר־ ֶא ֲ
יד
ל־ּכּנִ י֖ וְ א ֹֹ֥תו ָת ָלֽה׃ וַ ּיִ ְׁש ַל֤ח ָל ֖נּו ֵּכ֣ן ָהיָ ֑ ה א ִ ֹ֛תי ֵה ִ ׁ֥שיב ַע ַ
את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה וישלח
ַּפ ְרע ֹה֙
ן־ה ֹּ֑בור וַ יְ גַ ַּלח֙ ת־ֹיוסף וַ יְ ִר ֻיצ֖הּו ִמ ַ ֵ֔ וַ ּיִ ְק ָר֣א ֶא
פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח שני טו
אמר ַּפ ְרע ֹה֙ ֶאל־ ל־ּפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֹלתיו וַ ּיָ ב ֹ֖א ֶא ַ וַ יְ ַח ֵּל֣ף ִׂש ְמ ָ֔
ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל
ֹיוסף ֲח ֹ֣לום ָח ַ֔ל ְמ ִּתי ּופ ֵֹת ֖ר ֵא֣ין א ֹֹ֑תו וַ ֲא ִ֗ני ָׁש ַמ ְ֤ע ִּתי ֵ֔
יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי טז
ֹיוס֧ף אמ ֹר ִּת ְׁש ַ ֥מע ֲחֹל֖ום ִל ְפ ּ֥ת ֹר א ֹֹֽתו׃ וַ ַּ֨י ַען ֵ ָע ֶ֨ליָך֙ ֵל ֔
עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף
ת־ׁש ֹ֥לום ֹלהים יַ ֲענֶ ֖ה ֶא ְ ת־ּפ ְר ֛ע ֹה ֵלאמ ֹ֖ר ִּב ְל ָע ָ ֑די ֱא ִ֕ ֶא ַ
את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום יז
ֹלמי ִהנְ ִנ֥י ע ֵֹמ ֖ד ל־ֹיוס֑ף ַּב ֲח ִ֕ ֵ ַּפ ְר ֽע ֹה׃ וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ַּפ ְרע ֹ֖ה ֶא
יח
ׁש ַבע ָּפ ֹ֔רות ן־היְ ֗א ֹר ע ֹֹלת֙ ֶ ֣ ל־ׂש ַפ֥ת ַהיְ ֽא ֹר׃ וְ ִה ֵּנ ֣ה ִמ ַ ַע ְ
יט
יֹאות ָּב ָׂש ֖ר וִ ֣יפ ֹת ּ֑ת ֹ ַאר וַ ִּת ְר ֶע֖ינָ ה ָּב ָ ֽאחּו׃ וְ ִה ֵּ֞נה ְּב ִר ֥
פרעה וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות
בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו והנה
ע־ּפ ֹ֤רות ֲא ֵחֹרות֙ ׁש ַב ָ ֶֽ
יהן ַּד ֹּ֨לות וְ ָר ֹ֥עות ע ֣ ֹֹלות ַא ֲח ֵר ֶ֔
שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות
יתי ָכ ֵהּ֛נָ ה ְּב ָכל־ א־ר ִ ֧א ִ ׂשר ֽל ֹ ָ ּ֛ת ֹ ַאר ְמא ֹ֖ד וְ ַרּקֹ֣ות ָּב ָ ֑
תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל כ
ֶ ֥א ֶרץ
ארץ
ִמ ְצ ַר ֖יִ ם
מצרים
ָל ֽר ֹ ַע׃ לרע
ֹאכ ְלנָ ה֙ וַ ּת ַ ֙
ותאכלנה
ַה ָּפ ֹ֔רות
הפרות
ָה ַרֹּק֖ות
הרקות
יא ֹת׃ ׁש ַבע ַה ָּפ ֹ֛רות ָה ִראׁשֹֹנ ֖ות ַה ְּב ִר ֽ וְ ָה ָר ֹ֑עות ֵא֣ת ֶ ֧
והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת
כא
ל־ק ְר ֶּ֔בנָ ה י־ב֣אּו ֶא ִ ֹנודע֙ ִּכ ָ ַ ל־ק ְר ֶּ֗בנָ ה וְ ֤ל ֹא וַ ָּת ֣ב ֹאנָ ה ֶא ִ
כב
ֹלמי �יקץ׃ וָ ֵא ֶ֖רא ַּב ֲח ִ ֑ ּומ ְר ֵא ֶיה֣ן ַ֔רע ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר ַּב ְּת ִח ָּל֑ה וָ ִא ָ ֽ ַ
ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה
ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלמי וְ ִה ֵ ּ֣נה
274
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלמה חלום בלילה אחד אני
פרשה מקץ
בראשית מא
א
ּופ ְר ֣ע ֹה ח ֵֹ֔לם וְ ִהּנֵ ֖ה ע ֵ ֹ֥מד ַעל־ וַ יְ ִ֕הי ִמ ֵּק֖ץ ְׁשנָ ַת֣יִ ם יָ ִ ֑מים ַ
ב
ׁש ַבע ָּפ ֹ֔רות יְ ֹ֥פות ַמ ְר ֶא ֖ה ן־היְ ֗א ֹר ע ֹֹלת֙ ֶ ֣ ַהיְ ֽא ֹר׃ וְ ִה ֵּנ ֣ה ִמ ַ
ג
ׁש ַבע ָּפ ֹ֣רות ׂשר וַ ִּת ְר ֶע֖ינָ ה ָּב ָ ֽאחּו׃ וְ ִה ֵּ֞נה ֶ ֧ ּוב ִר ֣יא ֹת ָּב ָ ֑ ְ
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה
ובריאת בשר ותרעינה באחו והנה שבע פרות
ֲא ֵח ֹ֗רות
ע ֹֹ֤לות
יהן֙ ַא ֲח ֵר ֶ
ן־היְ ֔א ֹר ִמ ַ
ָר ֹ֥עות
ַמ ְר ֶא ֖ה
אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה
ל־ׂש ַפ֥ת ַהיְ ֽא ֹר׃ ׂשר ַו ַּֽת ֲע ֛מ ֹ ְדנָ ה ֵ ֥א ֶצל ַה ָּפֹר֖ות ַע ְ וְ ַד ֹּ֣קות ָּב ָ ֑
ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ד
ֹאכ ְ֣לנָ ה ַה ָּפ ֹ֗רות ָר ֹ֤עות ַה ַּמ ְר ֶאה֙ וְ ַד ּ֣ק ֹת ַה ָּב ָׂ֔שר ֵ֚את וַ ּת ַ
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את
יא ֹת וַ ּיִ ַ�יק֖ץ ַּפ ְר ֽע ֹה׃ ׁש ַבע ַה ָּפ ֹ֔רות יְ ֥פ ֹת ַה ַּמ ְר ֶא ֖ה וְ ַה ְּב ִר ֑ ֶ֣
שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה לוי ה
ׁש ַבע ִׁש ֳּב ִ֗לים ע ֹֹ֛לות ְּב ָק ֶנ֥ה יׁשן ַו�ּֽיַ ֲחֹל֖ם ֵׁש ִנ֑ית וְ ִה ֵּנ ֣ה ׀ ֶ ֣ וַ ּיִ ָ֕
ו
ׁש ַבע ִׁש ֳּב ִ֔לים ַּדֹּק֖ות יֹאות וְ ט ֹֹֽבות׃ וְ ִהּנֵ ה֙ ֶ ֣ ֶא ָח ֖ד ְּב ִר ֥
ז
יהֽן׃ וַ ִּת ְב ַ֨ל ְענָ ה֙ ַה ִּׁש ֳּב ִל֣ים דּופ ֹת ָק ִ ֑דים צ ְֹמֹח֖ות ַא ֲח ֵר ֶ ּוׁש ֣ ְ
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה
אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות
ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים
ׁש ַבע ַ ֽה ִּׁש ֳּב ִ֔לים ַה ְּב ִריֹא֖ות וְ ַה ְּמ ֵל ֹ֑אות ַה ַּד ֹּ֔קות ֵ֚את ֶ ֣
הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות
ישראל ח
רּוֹחו ֔ �יקץ ַּפ ְרע ֹ֖ה וְ ִהּנֵ ֥ה ֲח ֹֽלום׃ וַ יְ ִ ֤הי ַב ּ֨ב ֹ ֶקר֙ וַ ִּת ָּפ ֶ֣עם וַ ּיִ ַ ֥
וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו
וַ ּיִ ְׁש ַ֗לח
וַ ּיִ ְק ָר֛א
ל־ח ְר ֻט ֵּמ֥י ת־ּכ ַ ֶא ָ
ִמ ְצ ַר֖יִ ם
ת־ּכל־ וְ ֶא ָ
וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל
ין־ֹּפותר ֵ֥ ֹלֹמו וְ ֵא ת־ח ֔ יה וַ יְ ַס ֵּ֨פר ַּפ ְר ֤ע ֹה ָל ֶהם֙ ֶא ֲ ֲח ָכ ֶ ֑מ ָ
חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר
ת־ּפ ְרע ֹ֖ה ׂשר ַה ַּמ ְׁש ִ֔קים ֶא ַ ַ֣
ט
ֹאות ֖ם ְל ַפ ְר ֽע ֹה׃ וַ יְ ַד ֵּבר֙ ָ
י
ת־ח ָט ַ֕אי ֲאנִ ֖י ַמזְ ִ ּ֥כיר ַהֹּיֽ ום׃ ַּפ ְרע ֹ֖ה ָק ַצ֣ף אמ ֹר ֶא ֲ ֵל ֑
אותם לפרעה וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף
ׂשר ַה ַּט ָּב ִ֔חים א ִֹ֕תי ל־ע ָב ָ ֑דיו וַ ּיִ ֵּ֨תן א ִֹת֜י ְּב ִמ ְׁש ַ֗מר ֚ ֵּבית ַ ֣ ַע ֲ
על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי יא
ׂשר ָהא ִֹפֽים׃ וַ ּנַ ַֽח ְל ָ ֥מה ֲח ֹ֛לום ְּב ַל֥יְ ָלה ֶא ָח ֖ד ֲא ִנ ֣י וְ ֵא ֖ת ַ ֥
ואת שר האפים ונחלמה חלום בלילה אחד אני וָ ֑הּוא
272
פרשת מקץ
270
ב
אמ ֹר׃ ֚ ַרק ֶא ְת ֶכ֣ם יָ ַ֔ד ְע ִּתי ִמּכ ֹ֖ל ִמ ְׁש ְּפ ֣חֹות ָ ֽה ֲא ָד ָ ֑מה ִמ ְצ ַר֖יִ ם ֵל ֽ
ג
ל־ע ֹֽ͏ונ ֹ ֵת ֶיכֽם׃ ֲהיֵ ְֽל ֥כּו ְׁש ַנ �֖יִ ם יַ ְח ָ ּ֑דו ל־ּכן֙ ֶא ְפ ֣ק ֹד ֲע ֵל ֶ֔יכם ֵא ֖ת ָּכ ֲ ַע ֵ
ד
ם־נֹועֽדּו׃ ֲהיִ ְׁש ַא֤ג ַא ְריֵ ה֙ ַּב ַּ֔י ַער וְ ֶט ֶ֖רף ֵא֣ין ֑לֹו ֲהיִ ֵּ֨תן ָ ִּב ְל ִּת ֖י ִא
ה
ל־ּפ֣ח ם־ל ָכֽד׃ ֲה ִת ּ֤פ ֹל ִצּפֹור֙ ַע ַ ְּכ ִפ֤יר קֹולֹו֙ ִמ ְּמ ֣ע ֹנָ ֔תֹו ִּב ְל ִּת ֖י ִא ָ ן־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה וְ ָל ֖כֹוד ֥ל ֹא ה־ּפח֙ ִמ ָ �ֹוקׁש ֵא֣ין ָלּ֑ה ֲהיַ ֲֽע ֶל ַ ָה ָ֔א ֶרץ ּומ ֵ ֖
ו
ם־ּת ְהיֶ ֤ה ׁשֹופר֙ ְּב ִ֔עיר וְ ָע ֖ם ֣ל ֹא יֶ ֱֽח ָ ֑רדּו ִא ִ ֽ ָ �ָקע יִ ְל ּֽכֹוד׃ ִאם־יִ ּת ַ ֤
ז
ָר ָעה֙ ְּב ִ֔עיר ַוֽיהוָ ֖ה ֥ל ֹא ָע ָ ֽׂשה׃ ִּכ֣י ֧ל ֹא יַ ֲֽע ֶׂש֛ה ֲאד ָֹנ֥י יְ הוִ ֖ה ָּד ָ ֑בר
ח
יאים׃ ַא ְריֵ ֥ה ָׁש ָא ֖ג ִמ֣י ֣ל ֹא ל־ע ָב ָד ֖יו ַהּנְ ִב ִ ֽ סֹודֹו ֶא ֲ ֔ ֚ ִּכי ִאם־ּגָ ָל֣ה ירא ֲאד ָֹנ ֤י יְ הוִ ה֙ ִּד ֶּ֔בר ִמ ֖י ֥ל ֹא יִ ּנָ ֵבֽא׃ ט יִ ָ ֑
הפטרת וישב עמוס פרק ב
ו
ּ֚כ ֹה
ל־א ְר ָּב ָע ֖ה ֣ל ֹא ֲא ִׁש ֶיבּ֑נּו ֹלׁשה֙ ִּפ ְׁש ֵע֣י יִ ְׂש ָר ֵ֔אל וְ ַע ַ ל־ׁש ָ הוה ַע ְ ָא ַמ֣ר יְ ָ֔ ז
ל־מ ְכ ָר֤ם ַּב ֶּ֨כ ֶסף֙ ַצ ִּ֔דיק וְ ֶא ְביֹ֖ון ַ ּֽב ֲע ֥בּור נַ ֲֽע ָלֽיִ ם׃ ַה ּֽׁש ֹ ֲא ִפ֤ים ַע ִ ר־א ֶרץ֙ ְּב ֣ר ֹאׁש ַּד ִּ֔לים וְ ֶד ֶ֥רְך ֲענָ וִ ֖ים יַ ּ֑טּו וְ ִא֣יׁש וְ ָא ִ֗ביו ל־ע ַפ ֶ֨ ַע ֲ
ח
ל־ּבגָ ִ ֤דים ת־ׁשם ָק ְד ִ ֽׁשי׃ וְ ַע ְ ל־הּנַ ֲע ָ֔רה ְל ַ ֥מ ַען ַח ֵּל ֖ל ֶא ֵ ֥ יֵ ְֽלכּו֙ ֶא ַ ֽ יהֽם׃ נּוׁשים֙ יִ ְׁש ּ֔תּו ֵּב ֖ית ֱא ֹֽל ֵה ֶ ל־מזְ ֵ ּ֑ב ַח וְ יֵ ֤ין ֲע ִ ֲח ֻב ִלים֙ יַ ּ֔טּו ֵא ֶ֖צל ָּכ ִ
ט
יהם ֲא ֶׁ֨שר ְּכ ֤ג ֹ ַבּה ֲא ָרזִ ים֙ ת־ה ֱאמ ִֹרי֙ ִמ ְּפנֵ ֶ֔ וְ ָ֨אנ ִֹכ֜י ִה ְׁש ַמ ְ֤ד ִּתי ֶא ָ ֽ ּלֹונ֑ים וָ ַֽא ְׁש ִ ֤מיד ִּפ ְריֹו֙ ִמ ַּ֔מ ַעל וְ ָ ֽׁש ָר ָׁש ֖יו ּגָ ְב ֔הֹו וְ ָח ֥ס ֹן הּ֖וא ָּכ ַֽא ִ
י
ֽאֹולְך ֶא ְת ֶכ֤ם יתי ֶא ְת ֶכ ֖ם ֵמ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם וָ ֨ ֵ ִמ ָ ּֽת ַחת׃ וְ ָ ֽאנ ִֹכ֛י ֶה ֱֽע ֵ ֥ל ִ
יא
�ָקים ת־א ֶרץ ָ ֽה ֱאמ ִֹרֽי׃ וָ ֽא ִ ֤ ַּב ִּמ ְד ָּבר֙ ַא ְר ָּב ִע֣ים ָׁש ָ֔נה ָל ֶר ֶׁ֖שת ֶא ֶ ֥ ֽין־ז ֹאת ְּב ֵנ֥י ּור ֶיכ ֖ם ִלנְ זִ ִ ֑רים ַה ַ ֥אף ֵא ֛ ּומ ַּב ֽח ֵ יאים ִ ִמ ְּבנֵ ֶיכם֙ ִלנְ ִב ִ֔
יב
יאים֙ ל־הּנְ ִב ִ ת־הּנְ זִ ִר֖ים יָ �֑יִ ן וְ ַע ַ יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל נְ ֻאם־יְ הוָ ֽה׃ וַ ַּת ְׁש ֥קּו ֶא ַ
יג
ׁשר יכם ַּכ ֲֽא ֶ ֤ אמ ֹר ל ֹ֖א ִּתּנָ ְֽב ֽאּו׃ ִהּנֵ ֛ה ָ ֽאנ ִ ֹ֥כי ֵמ ִע ֖יק ַּת ְח ֵּת ֶ ֑ ית֣ם ֵל ֔ ִצּוִ ֶ
יד
ָּת ִעיק֙ ָ ֽה ֲעגָ ָ֔לה ַ ֽה ְמ ֵל ָ ֥אה ָל ּ֖ה ָע ִ ֽמיר׃ וְ ָא ַב֤ד ָמנֹוס֙ ִמ ָּ֔קל
טו
וְ ָחזָ ֖ק ֽל ֹא־יְ ַא ֵּמ֣ץ ּכ ֹ֑חֹו וְ גִ ּ֖בֹור ֽל ֹא־יְ ַמ ֵּל֥ט נַ ְפ ֽׁשֹו׃ וְ ת ֵ ֹ֤פׂש ַה ֶּ֨ק ֶׁשת֙ ֣ל ֹא יַ ֲֽע ֔מ ֹד ו ַ ֥�ְקל ְּב ַרגְ ָל ֖יו ֣ל ֹא יְ ַמ ֵּל֑ט וְ ר ֵֹכ֣ב ַה ּ֔סּוס ֥ל ֹא יְ ַמ ֵּל ֖ט
עמוס ג
טז
ּיֹום־ההּ֖וא נְ ֻאם־ ַ ּבֹורים ָע ֛רֹום יָ נ֥ ּוס ַּב נַ ְפ ֽׁשֹו׃ וְ ַא ִ ּ֥מיץ ִל ּ֖בֹו ַּבּגִ ִ ֑
א
הו֛ה ת־ה ָּד ָב֣ר ַה ֶּ֗זה ֲא ֶׁ֨שר ִּד ֶּב֧ר יְ ָ ִׁש ְמ ֞עּו ֶא ַ
יְ הוָ ֽה׃ פ
֛יתי ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ׁשר ֶה ֱֽע ֵל ִ ל־ה ִּמ ְׁש ָּפ ָ֔חה ֲא ֶ ֧ ֲע ֵל ֶיכ ֖ם ְּב ֵנ ֣י יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ֚ ַעל ָּכ ַ ִמ ְצ ַר֖יִ ם
269
ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו
וְ ָת ָ ֥לה
פרשת וישב בראשית מ
ל־ע֑ץ ֹאותָך ֖ ַע ֵ ְ
וְ ָא ַכ֥ל
ָה ֹ֛עוף
ת־ּב ָׂש ְרָך ֖ ֶא ְ
ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך
מפטיר כ
ת־ּפ ְר ֔ע ֹה יׁשי ֹי֚ום ֻה ֶּל ֶ֣דת ֶא ַ ֵמ ָע ֶלֽיָך׃ וַ יְ ִה֣י ׀ ַּבֹּי֣ ום ַה ְּׁש ִל ִ֗
מעליך ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה
ׂשר ת־ר ֹאׁש ׀ ַ ֣ ל־ע ָב ָ ֑דיו וַ ּיִ ָּׂ֞שא ֶא ֣ וַ ּיַ ַ֥עׂש ִמ ְׁש ֶּת ֖ה ְל ָכ ֲ
ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר
ׂשר ָהא ִֹפ ֖ים ְּב ֹ֥תוְך ֲע ָב ָ ֽדיו׃ ת־ר ֹאׁש ַ ֥ ַה ַּמ ְׁש ִ֗קים וְ ֶא ֛
המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו כא
�ְקהּו וַ ּיִ ֵ ּ֥תן ַהֹּכ֖וס ל־מׁש ֵ ֑ �ְקים ַע ַ ת־ׂשר ַה ַּמׁש ִ ֖ וַ ּיָ ֶׁ֛שב ֶא ַ ֥
כב
ׂשר ָהא ִֹפ ֖ים ָּת ָל֑ה ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ל־ּכף ַּפ ְר ֽע ֹה׃ וְ ֵ ֛את ַ ֥ ַע ַ ֥
כג
ֶאת־
וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלה כאשר
ָּפ ַ ֛תר
ָל ֶה ֖ם
ֹיוסֽף׃ ֵ
וְ ֽל ֹא־זָ ַכ֧ר
�ְקים ר־ה ַּמׁש ִ ֛ ַ ֽׂש ַ
פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את
ֹיוס֖ף וַ ּיִ ְׁש ָּכ ֵ ֽחהּו׃ פ ֵ יוסף וישכחהו
266
את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך
ֹלומי וְ ִהּנֵ ה־גֶ ֶ֖פן ְל ָפנָ ֽי׃ אמר ֹ֔לו ַּב ֲח ִ֕ ֹיוס֑ף וַ ּ֣י ֹ ֶ ת־חֹלֹמ֖ו ְל ֵ ֶא ֲ
פרשת וישב בראשית מ
את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני
י
ֹלׁשה ָׂש ִריגִ ֑ם וְ ִ ֤היא ְכפ ַ ֹ֙ר ַחת֙ ָע ְל ָת֣ה נִ ָּ֔צּה ּובּגֶ ֶ֖פן ְׁש ָ ֣ ַ
יא
יה ֲענָ ִבֽים׃ וְ ֹ֥כוס ַּפ ְרע ֹ֖ה ְּביָ ִ ֑די וָ ֶא ַ ּ֣קח ֹלת ֖ ָ ִה ְב ִ ׁ֥שילּו ַא ְׁש ְּכ ֶ
ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה
הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח
ל־ֹּכוס ַּפ ְר ֔ע ֹה וָ ֶא ֵ ּ֥תן ֶאת־ ת־ה ֲענָ ִ֗בים וָ ֶֽא ְׂש ַ ֤חט א ָֹתם֙ ֶא ֣ ֶא ָ ֽ
את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את יב
ֹיוסף זֶ ֖ה ִּפ ְתרֹֹנ֑ ו ֵ֔ אמר ֹלו֙ ל־ּכף ַּפ ְר ֽע ֹה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ַהֹּכ֖וס ַע ַ ֥
יג
ּׂש ִר ִ֔גים ְׁש ֹ֥ל ֶׁשת יָ ִמ ֖ים ֵהֽם׃ ְּב ֹ֣עוד ׀ ְׁש ֹ֣ל ֶׁשת ְׁש ֹ֨ל ֶׁשת֙ ַה ָ ֣
הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם בעוד שלשת
ל־ּכּנֶ �ָ֑ך ֹאׁשָך וַ ֲה ִ ֽׁש ְיב ָ֖ך ַע ַ ֶאת־ר ֶ֔
יָ ִ֗מים יִ ָּׂש֤א ַפ ְרע ֹה֙
ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך
ֹכוס־ּפ ְרע ֹה֙ ַ וְ נָ ַת ָ ּ֤ת
ְּביָ ֹ֔דו ַּכ ִּמ ְׁש ָּפט֙
אֹׁשון ֲא ֶ ׁ֥שר ָ ֽה ִר ֔
ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר יד
֣יטב ָ֔לְך �ְקהּו׃ ִ ּ֧כי ִאם־זְ ַכ ְר ַּת֣נִ י ִא ְּת ָ֗ך ַּכ ֲא ֶׁשר֙ יִ ַ ָהיִ ָ֖ית ַמׁש ֵ ֽ היית משקהו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך
את֖נִ י ֹהוצ ַ ל־ּפ ְר ֔ע ֹה וְ ֵ ית־ּנָ ֥א ִע ָּמ ִד ֖י ָ ֑ח ֶסד וְ ִהזְ ַּכ ְר ַ ּ֙תנִ י֙ ֶא ַ וְ ָע ִ ֽׂש ָ
ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני טו
ן־ה ַּב֥יִ ת ַהּזֶ ֽה׃ ִּכֽי־גֻ ּ֣נ ֹב ּגֻ ַּ֔נ ְב ִּתי ֵמ ֶא ֶ֖רץ ָה ִע ְב ִ ֑רים וְ גַ ם־ ִמ ַ
טז
ֽי־ׂש ֥מּו א ִֹת ֖י ַּב ֹּֽבור׃ וַ ּיַ ְ�֥רא ּומה ִּכ ָ יתי ְמ ֔א ָ ׂש ִ ֽ ֹא־ע ִ ֣ ּפ ֹה֙ ל ָ
מן הבית הזה כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא
ף־אנִ י֙ ל־ֹיוסף ַא ֲ ֵ֔ אמר֙ ֶא ר־הא ִֹפ ֖ים ִּכ֣י ֹ֣טוב ָּפ ָ ֑תר וַ ּ֙י ֹ ֶ ַׂש ָ
שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני יז
ּוב ַּס֣ל ֹאׁשי׃ ַ ֹלׁשה ַס ֵּל֥י ח ִֹר ֖י ַעל־ר ִ ֽ ֹלומי וְ ִה ֵּ֗נה ְׁש ָ ֛ ַּב ֲח ִ֔
בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל
ׂשה א ֶֹפ֑ה וְ ָה ֹ֗עוף ָ ֽה ֶע ְלֹיו֔ן ִמ ּ֛כ ֹל ַמ ֲא ַכ֥ל ַּפ ְרע ֹ֖ה ַמ ֲע ֵ ֣
העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף יח
אמר ֹיוסף֙ וַ ּ֔י ֹ ֶ ֹאׁשי׃ וַ ַ ּ֤י ַען ֵ ן־ה ַּס ֖ל ֵמ ַ ֥על ר ִ ֽ א ֵֹכ֥ל א ָ ֹ֛תם ִמ ַ
יט
זֶ ֖ה ִּפ ְתרֹֹנ֑ ו ְׁש ֹ֨ל ֶׁשת֙ ַה ַּס ִּ֔לים ְׁש ֹ֥ל ֶׁשת יָ ִמ ֖ים ֵהֽם׃ ְּב ֹ֣עוד ׀
אכל אתם מן הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד
ְׁש ֹ֣ל ֶׁשת
יָ ִ֗מים
יִ ָ ּׂ֨שא
ַפ ְר ֤ע ֹה
אׁשָך֙ ת־ר ֹ ְ ֶא ֽ
ֵ ֽמ ָע ֶ֔ליָך
שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך וְ ָת ָל֥ה
264
ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים
ל־ה ֲ֣א ִס ִ֔ירם ֲא ֶׁש ֖ר ְּב ֵב֣ית ַה ּ֑ס ֹ ַהר וְ ֵ֨את ד־ֹיוסף ֵ֚את ָּכ ָ ֵ֔ ְּביַ
פרשת וישב בראשית לט
ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כג
ׂשר ֵּבית־ ׁשר ע ִֹׂשים֙ ָׁ֔שם הּ֖וא ָהיָ ֥ה ע ֶ ֹֽׂשה׃ ֵא֣ין ׀ ַ ֣ ל־א ֶ ֤ ָּכ ֲ
כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית
ּומה֙ ְּביָ ֹ֔דו ַּב ֲא ֶ ׁ֥שר יְ הוָ ֖ה ִא ֹּ֑תו ל־מא֙ ָ ת־ּכ ְ ַה ּ֗ס ֹ ַהר ר ֶ ֹ֤אה ֶ ֽא ָ
הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו
ֽיח׃ ס ר־הּוא ע ֶֹׂש ֖ה יְ הוָ ֥ה ַמ ְצ ִל ַ ַו ֲֽא ֶׁש ֥
ואשר הוא עשה יהוה מצליח בראשית מ
שביעי
א
�ְקה ֶ ֽמ ֶלְך־ וַ יְ ִ֗הי ַא ַחר֙ ַה ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֔א ֶּלה ָ ֥ח ְט ֛אּו ַמׁש ֵ ֥
ב
ִמ ְצ ַר֖יִ ם וְ ָהא ֶֹפ֑ה ַל ֲאד ֹנֵ ֶיה ֖ם ְל ֶמ ֶ֥לְך ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ וַ ּיִ ְק ֣צ ֹף
ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך
מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף
ׂשר ׂשר ַה ַּמ ְׁש ִ֔קים וְ ַע ֖ל ַ ֥ יס֑יו ֚ ַעל ַ ֣ ַּפ ְר ֔ע ֹה ַע ֖ל ְׁש ֵנ ֣י ָס ִר ָ
פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר
ג
ׂשר ַה ַט ָּב ִח ֖ים ֶאל־ ֹאופֽים׃ וַ ּיִ ֵּ֨תן א ָֹת֜ם ְּב ִמ ְׁש ַ֗מר ֵּב֛ית ַ ֥ ָה ִ
ד
ׂשר ֹיוס֖ף ָא ֥סּור ָ ֽׁשם׃ וַ ּ֠יִ ְפק ֹד ַ ֣ ֵּב֣ית ַה ּ֑ס ֹ ַהר ְמ ֹ֕קום ֲא ֶ ׁ֥שר ֵ
האופים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל
בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר
ׁש ֶרת א ָ ֹ֑תם וַ ּיִ ְהי֥ ּו יָ ִמ ֖ים ת־ֹיוסף ִא ָּת ֖ם וַ יְ ָ ֣ ֵ֛ ַה ַּט ָּב ִ ֧חים ֶא
הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים
ה
יה֜ם ִ ֤איׁש ֲחֹלֹמו֙ ְּב ַל֣יְ ָלה ְּב ִמ ְׁש ָ ֽמר׃ וַ ּיַ ַֽח ְלמ ּ֩ו ֲח ֹ֨לום ְׁשנֵ ֶ
במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה
�ְקה וְ ָהא ֶֹ֗פה ֲא ֶׁשר֙ ֹלֹמו ַה ַּמׁש ֶ ֣ ֶא ָ֔חד ִא ֖יׁש ְּכ ִפ ְת ֹ֣רון ֲח ֑
אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר
ו
סּור ֖ים ְּב ֵב֥ית ַה ּֽס ֹ ַהר׃ וַ ּיָ ֧ב ֹא ְל ֶמ ֶ֣לְך ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ֲא ֶ ׁ֥שר ֲא ִ
ז
ֹיוס֖ף ַּב ּ֑ב ֹ ֶקר וַ ּיַ �֣ ְרא א ָֹ֔תם וְ ִהּנָ ֖ם ז ֲֹע ִפֽים׃ וַ ּיִ ְׁש ַ֞אל יה֛ם ֵ ֲא ֵל ֶ
למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל
יס֣י ַפ ְר ֗ע ֹה ֲא ֶׁ֨שר ִאֹּת֧ו ְב ִמ ְׁש ַ ֛מר ֵ ּ֥בית ֲאד ָֹנ ֖יו ת־ס ִר ֵ ֶא ְ
את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו
ח
ֹאמ ֣רּו ֵא ָ֔ליו ֲח ֹ֣לום יכם ָר ִע ֖ים ַהֹּיֽ ום׃ וַ ּי ְ ּוע ְּפנֵ ֶ ֥ אמ ֹר ַמ ּ֛ד ַ ֵל ֑
לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום
ֹיוסף ֲה ֹ֤לוא ֵ֗ אמר ֲא ֵל ֶה֜ם ָח ַ֔ל ְמנּו ּופ ֵֹת ֖ר ֵא֣ין א ֹֹ֑תו וַ ּ֨י ֹ ֶ
חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא
ט
�ְקים ר־ה ַּמׁש ִ ֛ רּו־נ ֖א ִלֽי׃ וַ יְ ַס ֵּפ֧ר ַ ֽׂש ַ ֽאֹלהים֙ ִּפ ְתר ִֹ֔נים ַס ְּפ ָ ֵל ִ
ֹלֹמו ת־ח ֖ לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים ֶא ֲ
262
אצלה להיות עמה ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ויתן שר בית הסהר
פרשת וישב בראשית לט
יא
ֶא ְצ ָל ּ֖ה ִל ְהֹי֥ ות ִע ָ ּֽמּה׃ וַ יְ ִהי֙ ְּכ ַהֹּי֣ ום ַה ֶּ֔זה וַ ּיָ ֥ב ֹא ַה ַּב֖יְ ָתה
אצלה להיות עמה ויהי כהיום הזה ויבא הביתה
ׁשי ַה ַּב֛יִ ת ָׁש ֖ם אכ ֹּ֑תו וְ ֵ֨אין ִא֜יׁש ֵמ ַאנְ ֵ ֥ ַל ֲע ֹׂ֣שות ְמ ַל ְ
לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם
יב
ׂשהּו ְּב ִבגְ ֹ֛דו ֵלאמ ֹ֖ר ִׁש ְכ ָב֣ה ִע ִ ּ֑מי וַ ּיַ ֲע ֤ז ֹב ַּב ָּבֽיִ ת׃ וַ ִּת ְת ְּפ ֵ ֧
יג
ֽי־עזַ ֥ב ֹאותּה ִּכ ָ ּוצה׃ וַ יְ ִהי֙ ִּכ ְר ָ֔ ִּבגְ ֹדו֙ ְּביָ ָ֔דּה וַ ּיָ ֖נָ ס וַ ּיֵ ֵצ֥א ַה ֽח ָ
יד
יתּה ׁשי ֵב ָ֗ ּוצה׃ וַ ִּת ְק ָ֞רא ְל ַאנְ ֵ ֣ ִּבגְ ֹד֖ו ְּביָ ָ ֑דּה וַ ּיָ ֖נָ ס ַה ֽח ָ
בבית ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב
בגדו בידה וינס החוצה ותקרא לאנשי ביתה
אמ ֹר ְר ֗אּו ֵ ֥ה ִביא ָל֛נּו ִ ֥איׁש ִע ְב ִר ֖י אמר ָל ֶהם֙ ֵל ֔ וַ ּ֤ת ֹ ֶ
ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי
ְל ַצ ֶ֣חק ָ ּ֑בנּו ָ ּ֤בא ֵא ַלי֙ ִל ְׁש ַּכ֣ב ִע ִּ֔מי וָ ֶא ְק ָר ֖א ְּב ֹ֥קול ּגָ ֹֽדול׃
לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
טו
ֹקול ֖י וָ ֶא ְק ָ ֑רא וַ ּיַ ֲע ֤ז ֹב ִּבגְ ֹדו֙ ִ ֽי־ה ִר ֥ימ ֹ ִתי וַ יְ ִה֣י ְכ ָׁש ְמ ֹ֔עו ִּכ ֲ
טז
ד־ֹּבוא ּוצה׃ וַ ַּת ַּנ ֥ח ִּבגְ ֹד֖ו ֶא ְצ ָלּ֑ה ַע ֥ ֶא ְצ ִ֔לי וַ ּיָ ֖נָ ס וַ ּיֵ ֵצ֥א ַה ֽח ָ
יז
אמ ֹר יֹתו׃ וַ ְּת ַד ֵּב֣ר ֵא ָ֔ליו ַּכ ְּד ָב ִ ֥רים ָה ֵא ֶּ֖לה ֵל ֑ ל־ּב ֽ ֲאד ָֹנ ֖יו ֶא ֵ
ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו
אצלי וינס ויצא החוצה ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר
֥את ָּל ֖נּו ְל ַצ ֶ֥חק ר־ה ֵב ָ א־א ֞ ַלי ָה ֶע ֶ֧בד ָ ֽה ִע ְב ִ ֛רי ֲא ֶׁש ֵ ָ ּֽב ֵ
בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק
יח
ֹקול ֖י וָ ֶא ְק ָ ֑רא וַ ּיַ ֲע ֥ז ֹב ִּבגְ ֹ֛דו ֶא ְצ ִל ֖י ִ ימי ִּבֽי׃ וַ יְ ִ֕הי ַּכ ֲה ִר ִ ֥
יט
ת־ּד ְב ֵ ֣רי ִא ְׁש ֹּ֗תו ֲא ֶׁ֨שר ּוצה׃ וַ יְ ִה ֩י ִכ ְׁש ֨מ ֹ ַע ֲאד ָֹנ֜יו ֶא ִ וַ ָ ּ֥ינָ ס ַה ֽח ָ
בי ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר
אמ ֹר ַּכ ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֔א ֶּלה ָ ֥ע ָׂשּה ִל ֖י ַע ְב ֶּדָ֑ך ִּד ְּב ָר֤ה ֵא ָליו֙ ֵל ֔
דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך
כ
ל־ּב֣ית ֹיוסף א ֹֹ֗תו ַו�ּֽיִ ְּת ֵ֙נהּו֙ ֶא ֵ וַ ּיִ ַ֖חר ַא ֹּֽפו׃ וַ ּיִ ַּק ֩ח ֲאד ֵֹ֨ני ֵ֜
ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית
י־ׁש ֖ם סּורים ַֽויְ ִה ָ ירי ַה ֶּמ ֶ֖לְך ֲא ִ ֑ ר־א ִס ֵ ֥ ַה ּ֔ס ֹ ַהר ְמ ֹ֕קום ֲא ֶׁש ֲ
ירי ֲא ִס ֵ ֥
הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם כא
ת־ֹיוסף וַ ֵּי֥ט ֵא ָל ֖יו ָ ֑ח ֶסד וַ ּיִ ֵּת֣ן ֵ֔ ְּב ֵב֥ית ַה ּֽס ֹ ַהר׃ וַ יְ ִ ֤הי יְ הוָ ה֙ ֶא
כב
ית־ה ּ֨ס ֹ ַהר֙ ית־ה ּֽס ֹ ַהר׃ וַ ּיִ ֵּ֞תן ַׂש֤ר ֵּב ַ ׂשר ֵּב ַ ִחֹּנ֔ ו ְּב ֵע ֵינ ֖י ַ ֥
בבית הסהר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן
ד־ֹיוסף ֵ֔ חנו בעיני שר בית הסהר ויתן שר בית הסהר ְּביַ
260
הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב
ַה ַּט ָּב ִחים֙
פרשת וישב בראשית לט
הטבחים
ִא֣יׁש
איש
ִמ ְצ ִ֔רי
מצרי
ִמּיַ ד֙
מיד
אלים ַהּיִ ְׁש ְמ ֵע ִ֔
הישמעאלים
ֲא ֶ ׁ֥שר
אשר
ב
֑יח ת־ֹיוסף וַ יְ ִה ֖י ִא֣יׁש ַמ ְצ ִל ַ ֵ֔ ֹהור ֻד֖הּו ָ ֽׁש ָּמה׃ וַ יְ ִ ֤הי יְ הוָ ה֙ ֶא ִ
ג
וַ יְ ִ֕הי ְּב ֵב֥ית ֲאד ָֹנ ֖יו ַה ִּמ ְצ ִרֽי׃ וַ ּיַ �֣ ְרא ֲאד ָֹ֔ניו ִ ּ֥כי יְ הוָ ֖ה ִא ֹּ֑תו
ד
יח ְּביָ ֹֽדו׃ וַ ּיִ ְמ ָ֨צא ר־הּוא ע ֶֹׂ֔שה יְ הוָ ֖ה ַמ ְצ ִ ֥ל ַ וְ ֙כ ֹל ֲא ֶׁש ֣
הורדהו שמה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח
ויהי בבית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו
וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא
ׁש ֶרת א ֹֹ֑תו וַ ּיַ ְפ ִק ֵ ֙דהּו֙ ֹיוסף ֵח֛ן ְּב ֵע ָינ ֖יו וַ יְ ָ ֣ ֵ֥
יֹתו ל־ּב ֔ ַע ֵ
יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו
ה
יֹתו וְ ָכל־יֶ ׁש־ֹל֖ו נָ ַת֥ן ְּביָ ֹֽדו׃ וַ יְ ִה֡י ֵמ ָא ֩ז ִה ְפ ִ֨קיד א ֹֹ֜תו ְּב ֵב ֗
וכל יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו
ת־ּבית ַה ִּמ ְצ ִר ֖י הו֛ה ֶא ֵ ֥ יְב ֶרְך יְ ָ ׁש־ֹלו וַ ָ ֧ ׁשר יֶ ֔ ל־א ֶ ֣ וְ ַע֙ל ָּכ ֲ
ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי
ֹיוס֑ף וַ יְ ִ ֞הי ִּב ְר ַּכ֤ת יְ הוָ ה֙ ֵ ִּבגְ ַל֣ל
ׁש־ֹלו ׁשר יֶ ֔ ל־א ֶ ֣ ְּב ָכ ֲ
בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו
ו
ד־ֹיוסף ֒ וְ ל ֹא־ ֵ ל־א ֶׁשר־ֹלו֮ ְּביַ ּוב ָּׂש ֶדֽה׃ וַ ּיַ ֲע֣ז ֹב ָּכ ֲ ַּב ַּב֖יִ ת ַ
בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא
ֹאוכ֑ל וַ יְ ִה֣י ֵ ר־הּוא ם־ה ֶּל ֶ֖חם ֲא ֶׁש ֣ ּומה ִ ּ֥כי ִא ַ יָ ַד֤ע ִאֹּתו֙ ְמ ֔א ָ
ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי ששי ז
ֹיוסף יְ ֵפה־ת ַֹ֖אר וִ ֵיפ֥ה ַמ ְר ֶ ֽאה׃ וַ יְ ִ֗הי ַא ַחר֙ ַה ְּד ָב ִר֣ים ֵ֔
יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים
ָה ֵ֔א ֶּלה
וַ ִּת ָּׂש֧א
ת־אד ֹנָ ֛יו ֵא ֶֽׁש ֲ
יה ת־עינֶ ֖ ָ ֶא ֵ
ל־ֹיוס֑ף ֵ ֶא
האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ח
ל־א ֶׁ֣שת ֲאד ָֹ֔ניו אמר֙ ֶא ֵ ֹ֖אמר ִׁש ְכ ָ ֥בה ִע ִ ּֽמי׃ וַ יְ ָמ ֵ֓אן ׀ וַ ּ֙י ֹ ֶ וַ ּת ֶ
ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו
ה־ּב ָ ּ֑ביִ ת וְ ֥כ ֹל ֲא ֶׁשר־יֶ ׁש־ֹל֖ו ֵה֣ן ֲאד ִֹ֔ני ל ֹא־יָ ַד֥ע ִא ִּת ֖י ַמ ַ
הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו ט
א־ח ַׂשְ֤ך נָ ַת֥ן ְּביָ ִ ֽדי׃ ֵא ֶ֨ינּנּו גָ ֹ֜דול ַּב ַּב֣יִ ת ַהּזֶ ה֮ ִמ ֶּמּנִ י ֒ וְ ֽל ֹ ָ
נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך
־א ְׁש ֹּ֑תו וְ ֵ֨איְך ׁשר ַא ְּת ִ ם־ֹאותְ֖ך ַּב ֲא ֶ ֣ ָ ּומה ִ ּ֥כי ִא ִמ ֶ ּ֙מּנִ י֙ ְמ ֔א ָ
ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך
י
ֽאֹלהים׃ וַ יְ ִ֕הי ֖אתי ֵל ִ ֽ ֶ ֽא ֱע ֶׂ֜שה ָה ָר ָע֤ה ַהּגְ ד ָֹלה֙ ַה ּ֔ז ֹאת וְ ָח ָט ִ
אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי
֛יה ִל ְׁש ַ ּ֥כב ֹא־ׁש ַ ֥מע ֵא ֶל ָ ל־ֹיוס֖ף ֹ֣יום ׀ ֹי֑ ום וְ ל ָ ֵ ְּכ ַד ְּב ָ ֥רּה ֶא
כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב ֶא ְצ ָל ּ֖ה
258
אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח
ויוסף
הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר
ׁשה ִ ֥הוא ָב ֵע ַינ �֖יִ ם ַעל־ אמ ֹר ַאּיֵ ֧ ה ַה ְּק ֵד ָ ֛ ַאנְ ֵׁש֤י ְמק ָֹמּה֙ ֵל ֔
פרשת וישב בראשית לח
אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על כב
הּודה ֹא־היְ ָ ֥תה ָבזֶ ֖ה ְק ֵד ָ ֽׁשה׃ וַ ָּ֙י ָׁשב֙ ֶאל־יְ ָ֔ אמ ֔רּו ל ָ ַה ָ ּ֑ד ֶרְך וַ ּ֣י ֹ ְ
הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה
ֹא־היְ ָ ֥תה יה וְ ַ֨גם ַאנְ ֵׁש֤י ַה ָּמֹקום֙ ָ ֽא ְמ ֔רּו ל ָ את ָ ֹ֖אמר ֣ל ֹא ְמ ָצ ִ ֑ וַ ּי ֶ
ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה כג
ח־לּה ֶּפ֖ן נִ ְהיֶ ֣ה ָל ֑בּוז ִהּנֵ ֤ה הּודה֙ ִ ּֽת ַ ּֽק ָ֔ אמר יְ ָ ָבזֶ ֖ה ְק ֵד ָ ֽׁשה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
כד
אתּה׃ וַ יְ ִה֣י ׀ ְּכ ִמ ְׁש ֹ֣לׁש ָׁש ַ֨ל ְח ִּתי֙ ַהּגְ ִד֣י ַה ֶּ֔זה וְ ַא ָּת ֖ה ֥ל ֹא ְמ ָצ ָ ֽ
בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה
שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלש
ֽיהּוד֤ה ֵלֽאמ ֹר֙ ֳח ָד ִׁ֗שים וַ ּיֻ ַּ֨גד ִל ָ
זָ ֽנְ ָתה֙
ָּת ָמ֣ר ַּכ ָּל ֶ֔תָך
חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך
ּוה וְ ִת ָּׂש ֵרֽף׃ יא ָ ֹהוצ ֖ הּודה ִ אמר יְ ָ֔ נּונ֑ים וַ ּ֣י ֹ ֶ וְ גַ ֛ם ִהּנֵ ֥ה ָה ָר ֖ה ִלזְ ִ
וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף כה
אמ ֹר ְל ִאיׁש֙ יה ֵל ֔ ל־ח ִ ֙מ ָ ֙ מּוצאת וְ ִ֨היא ָׁש ְל ָ ֤חה ֶא ָ ֵ֗ ִה֣וא
הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש
ר־נא ְל ִ ֞מי אמר֙ ַה ֶּכ ָ֔ ר־א ֶּ֣לה ֹּ֔לו ָאנ ִֹכ ֖י ָה ָ ֑רה וַ ּ֙ת ֹ ֶ ֲא ֶׁש ֵ
אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי כו
הּודה ילים וְ ַה ַּמ ֶּט ֖ה ָה ֵא ֶּֽלה׃ וַ ּיַ ֵּכ֣ר יְ ָ֗ ַהח ֶֹת ֶ֧מת וְ ַה ְּפ ִת ִ ֛ החתמת והפתילים והמטה האלה ויכר יהודה
אמר֙ וַ ּ֙י ֹ ֶ
ל־ּכ֥ן ל ֹא־נְ ַת ִּת ָ֖יה ְל ֵׁש ָל֣ה ֽי־ע ֵ �ְקה ִמ ֶּ֔מּנִ י ִּכ ַ ָצֽד ָ ֣
ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה
כז
ְב ִנ֑י וְ ֽל ֹא־יָ ַס֥ף ֹע֖וד ְל ַד ְע ָ ּֽתּה׃ וַ יְ ִה ֖י ְּב ֵע֣ת ִל ְד ָ ּ֑תּה וְ ִהּנֵ ֥ה
כח
ֹאומ ֖ים ְּב ִב ְטנָ ּֽה׃ וַ יְ ִ ֥הי ְב ִל ְד ָּת ּ֖ה וַ ּיִ ֶּתן־יָ ֑ד וַ ִּת ַ ּ֣קח ַה ְמיַ ֶּ֗ל ֶדת ְת ִ
כט
אמ ֹר זֶ ֖ה יָ ָ ֥צא ִראׁש ֹנָ ֽה׃ וַ יְ ִה֣י ׀ וַ ִּת ְק ׁ֨ש ֹר ַעל־יָ ֹ֤דו ָׁשנִ י֙ ֵל ֔
בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה
תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת
ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה ויהי
ה־ּפ ַר ְ֖צ ָּת ָע ֶל֣יָך אמר ַמ ָ ְּכ ֵמ ִ ׁ֣שיב יָ ֹ֗דו וְ ִהּנֵ ה֙ יָ ָצ֣א ָא ִ֔חיו וַ ּ֕ת ֹ ֶ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך
ל
ָּפ ֶ֑רץ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו ָ ּֽפ ֶרץ׃ וְ ַא ַחר֙ יָ ָצ֣א ָא ִ֔חיו ֲא ֶ ׁ֥שר ַעל־
א
ֹיוס֖ף וְ ֵ
פרץ ויקרא שמו פרץ ואחר יצא אחיו אשר על
בראשית לט
חמישי
יָ ֹד֖ו ַה ָּׁש ִנ֑י וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו זָ � ַֽרח׃ ס ידו השני ויקרא שמו זרח
ויוסף
ֹּפוט ַיפ ֩ר ְס ִ֨ריס ַּפ ְר ֜ע ֹה ַׂש֤ר ִ הּור֣ד ִמ ְצ ָ ֑ריְ ָמה וַ ּיִ ְקנֵ ֡הּו ַ
הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר ַה ַּט ָּב ִחים֙
256
כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את
ית־א ִ֗ביְך ַעד־יִ גְ ַּד֙ל ֵׁש ָל֣ה ְב ִ֔ני ִּכ֣י ַּכ ָּל ֹ֜תו ְׁש ִב֧י ַא ְל ָמ ָנ ֣ה ֵב ָ
פרשת וישב בראשית לח
כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי
ָא ַ֔מר ֶּפן־יָ ֥מּות ּגַ ם־הּ֖וא ְּכ ֶא ָ ֑חיו וַ ֵּת ֶ֣לְך ָּת ָ֔מר וַ ֵּת ֶׁ֖שב ֵ ּ֥בית
אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית יב
הּודה ּוע ֵא ֶֽׁשת־יְ ָ ֑ ת־ׁש ַ ֽיה׃ וַ ּיִ ְרּבּו֙ ַהּיָ ִ֔מים וַ ָּת ָ֖מת ַּב ֣ ָא ִב ָ
אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה
ל־ּגזֲֹ זֵ ֤י צ ֹאֹנו֙ ֗הּוא וְ ִח ָיר֛ה ֵר ֵע֥הּו הּודה וַ ַּי ַ֜על ַע ֽ וַ ּיִ ָּנ ֶ֣חם יְ ָ֗
וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו יג
אמ ֹר ִהּנֵ ֥ה ָח ִ ֛מיְך ָה ֲע ֻד ָּל ִמ ֖י ִּת ְמנָ ָֽתה׃ וַ ּיֻ ַּג֥ד ְל ָת ָמ ֖ר ֵל ֑
יד
יה נּותּ֜ה ֵ ֽמ ָע ֶ֗ל ָ ע ֶ ֹ֥לה ִת ְמ ָנ ָ֖תה ָל ֥ג ֹז צ ֹאֹנֽ ו׃ וַ ָּת ַס ֩ר ִּבגְ ֵ֨די ַא ְל ְמ ָ
העדלמי תמנתה ויגד לתמר לאמר הנה חמיך
עלה תמנתה לגז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה
וַ ְּת ַכ֤ס ַּב ָּצ ִעיף֙ וַ ִּת ְת ַע ָּ֔לף וַ ֵ ּ֙ת ֶׁשב֙ ְּב ֶפ ַ֣תח ֵע ַ֔יניִ ם ֲא ֶׁש ֖ר ַעל־
ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על
ֶּד ֶ֣רְך ִּת ְמ ָנ ָ֑תה ִּכ֤י ָר ֲא ָתה֙ ִּכֽי־גָ ַד֣ל ֵׁש ָ֔לה וְ ִ֕הוא ֽל ֹא־נִ ְּת ָנ֥ה
דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה טו
ֹזונ֑ה ִ ּ֥כי ִכ ְּס ָת ֖ה הּודה ַֽוּיַ ְח ְׁש ֶב ָ֖ה ְל ָ ֹל֖ו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וַ ּיִ ְר ֶא ָ֣ה יְ ָ֔
טז
אמר֙ ָ ֽה ָבה־ּנָ א֙ ָא ֹ֣בוא ל־ה ֶּ֗ד ֶרְך וַ ּ֙י ֹ ֶ יה ֶא ַ ָּפנֶ ָֽיה׃ וַ ֵּ֨יט ֵא ֶ֜ל ָ
לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא
ן־ּלי ִ ּ֥כי ה־ּת ֶּת ִ֔ אמר֙ ַמ ִ ֵא ַ֔ליִ ְך ֚ ִּכי ֣ל ֹא יָ ַ֔דע ִ ּ֥כי ַכ ָּלֹת֖ו ִ ֑הוא וַ ּ֙ת ֹ ֶ
אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי יז
ן־ה ּ֑צ ֹאן י־עּזִ ֖ים ִמ ַ אמר ָאנ ִֹכ֛י ֲא ַׁש ַ ּ֥לח ּגְ ִ ֽד ִ ָתֹב֖וא ֵא ָלֽי׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ
יח
אמר ָמ֣ה ָֽה ֵע ָרֹבון֮ ם־ּת ֵ ּ֥תן ֵע ָרֹב֖ון ַ ֥עד ָׁש ְל ֶ ֽחָך׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ אמר ִא ִ וַ ּ֕ת ֹ ֶ
תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן
ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון
ׁשר ּומ ְּטָך ֖ ֲא ֶ ֣ ּופ ִת ֶ֔ילָך ַ אמר ח ָ ֹֽת ְמָך֙ ְ ן־ּלְך ֒ וַ ּ֗ת ֹ ֶ ׁשר ֶא ֶּת ָ ֲא ֶ ֣
אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר יט
ן־ּלּ֛ה וַ ּיָ ֥ב ֹא ֵא ֶל ָ֖יה וַ ַ ּ֥ת ַהר ֹֽלו׃ וַ ָּת ָ֣קם וַ ֵּ֔ת ֶלְך ְּביָ ֶ ֑דָך וַ ּיִ ֶּת ָ
בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך
נּותּה׃ ֑יה וַ ִּת ְל ַּב ׁ֖ש ִּבגְ ֵד֥י ַא ְל ְמ ָ ֽ וַ ָ ּ֥ת ַסר ְצ ִע ָיפּ֖ה ֵמ ָע ֶל ָ
ותסר
צעיפה
מעליה
ותלבש
בגדי
אלמנותה
כ
הּודה ֶאת־ּגְ ִד֣י ָ ֽה ִע ִּ֗זים ְּביַ ד֙ ֵר ֵע֣הּו ָ ֽה ֲע ֻד ָּל ִ֔מי ׁש ַלח יְ ָ֜ וַ ּיִ ְ ֨
כא
ּׁשה וְ ל ֹ֖א ְמ ָצ ָ ֽאּה׃ וַ ּיִ ְׁש ַ֞אל ֶאת־ �ָק ַחת ָה ֵע ָרֹב֖ון ִמּיַ ֣ד ָה ִא ָ ֑ לַ֥
וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי
לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את ַאנְ ֵׁש֤י
254
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו והמדנים מכרו אתו אל מצרים
לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר
פרשת וישב בראשית לז
לג
אמר֙ ְּכ ֣ת ֹנֶ ת ְּב ִ֔ני ַחּיָ ֥ה ָר ָע ֖ה ֲא ָכ ָל ְ֑תהּו ָט ֥ר ֹף וַ ּיַ ִּכ ָירּ֤ה וַ ּ֙י ֹ ֶ
לד
ֹלתיו וַ ּיָ ֶׂ֥שם ַׂש ֖ק ְּב ָמ ְת ָנ֑יו ֹיוסֽף׃ וַ ּיִ ְק ַר֤ע יַ ֲעק ֹב֙ ִׂש ְמ ָ֔ ט ַֹר֖ף ֵ
לה
ל־ּבנ ָֹת֜יו ל־ּב ָ֨ניו וְ ָכ ְ ל־ּבֹנ ֖ו יָ ִ ֥מים ַר ִּבֽים׃ וַ ּיָ ֻקמ ּ֩ו ָכ ָ וַ ּיִ ְת ַא ֵ ּ֥בל ַע ְ
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו
ל־ּבנִ ֛י ָא ֵב ֖ל ֽי־א ֵר֧ד ֶא ְ אמר ִּכ ֵ ְלנַ ֲח ֹ֗מו וַ יְ ָמ ֵאן֙ ְל ִה ְתנַ ֵ֔חם וַ ּ֕י ֹ ֶ
לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל
לו
ל־מ ְצ ָ ֑ריִ ם ְׁש ֑א ֹ ָלה וַ ֵּי ְ֥ב ְּך אֹֹת֖ו ָא ִבֽיו׃ וְ ַ֨ה ְּמ ָד ִ֔נים ָמ ְכ ֥רּו אֹֹת֖ו ֶא ִ
שאלה ויבך אתו אביו והמדנים מכרו אתו אל מצרים
וט ַיפר֙ ְס ִר֣יס ַּפ ְר ֔ע ֹה ַׂש ֖ר ַה ַּט ָּב ִ ֽחים׃ פ ְל ֹֽפ ִ לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים
בראשית לח
רביעי
א
הּוד ֖ה ֵמ ֵא֣ת ֶא ָ ֑חיו וַ ּיֵ ֛ט ַעד־ ַו�ֽיְ ִהי֙ ָּב ֵע֣ת ַה ִ֔הוא וַ ֵּי ֶ�֥רד יְ ָ
ב
ת־איׁש הּודה ַּב ִ ֥ א־ׁש֧ם יְ ָ ֛ ּוׁש ֹ֥מו ִח ָירֽה׃ וַ ּיַ ְר ָ ִ ֥איׁש ֲע ֻד ָּל ִמ ֖י ְ
ג
ֽיה׃ וַ ַּת ַ֖הר וַ ֵּת ֶ֣לד ֵ ּ֑בן ּוע וַ ּיִ ָּק ֶח ָ֖ה וַ ּיָ ֥ב ֹא ֵא ֶל ָ ּוׁש ֹ֣מו ׁ֑ש ַ ְּכנַ ֲענִ ֖י ְ
ד
ת־ׁשֹמ֖ו ֵעֽר׃ וַ ַ ּ֥ת ַהר ֹע֖וד וַ ֵּת ֶ֣לד ֵ ּ֑בן וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶאת־ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ֶא ְ
ה
ת־ׁשֹמ֖ו ֵׁש ָל֑ה ְׁשֹמ֖ו ֹאונָ �ֽן׃ וַ ּ֤ת ֹ ֶסף ֹעוד֙ וַ ֵּת ֶ֣לד ֵּ֔בן וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶא ְ
ו
הּודה ִא ָּׁש ֖ה ְל ֵע֣ר וְ ָהיָ ֥ה ִב ְכזִ ֖יב ְּב ִל ְד ָ ּ֥תּה א ֹֹֽתו׃ וַ ּיִ ַ ּ֧קח יְ ָ ֛
ז
הּודה ַר֖ע ְּב ֵע ֵינ ֣י ּוׁש ָמ ּ֖ה ָּת ָ ֽמר׃ וַ יְ ִ֗הי ֚ ֵער ְּב ֹ֣כור יְ ָ֔ ֹכוֹרו ְ ְּב ֑
ח
ֹאונן ּ֛ב ֹא ֶאל־ הּודה֙ ְל ָ֔ אמר יְ ָ יְ הוָ ֑ה וַ יְ ִמ ֵת ֖הּו יְ הוָ ֽה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ט
ֹאונן �ָקם זֶ ַ�֖רע ְל ָא ִ ֽחיָך׃ וַ ּיֵ �֣ ַדע ָ֔ ֵ ֥א ֶׁשת ָא ִח ֖יָך וְ ֵיַּב֣ם א ָ ֹ֑תּה וְ ה ֵ ֥
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד
איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את
שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער
בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך וידע אונן
ל־א ֶׁשת ָא ִחיו֙ ם־ּבא ֶא ֵ ֤ ִּכ֛י ּ֥ל ֹא ֹל֖ו יִ ְהיֶ ֣ה ַהּזָ ַ�֑רע וְ ָה ָי֞ה ִא ָ֨
כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו י
וְ ִׁש ֵח֣ת ַ֔א ְר ָצה ְל ִב ְל ִ ּ֥תי נְ ָתן־זֶ ַ�֖רע ְל ָא ִ ֽחיו׃ וַ ּיֵ ַ�֛רע ְּב ֵע ֵינ֥י
יא
הּוד ֩ה ְל ָת ָ֨מר אמר יְ ָ ׂשה וַ ּיָ ֖ ֶמת ּגַ ם־א ֹֹֽתו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ׁשר ָע ָ ֑ יְ הוָ ֖ה ֲא ֶ ֣
ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני
יהוה אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר ַּכ ָּל ֹ֜תו
252
הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים
כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא
חּו־ֹבו ְל ַ֗מ ַען ל־ּת ְׁש ְל ֑ ׁשר ַּב ִּמ ְד ָּ֔בר וְ יָ ֖ד ַא ִ ַה ֹּ֤בור ַהּזֶ ה֙ ֲא ֶ ֣
פרשת וישב בראשית לז
הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען
שלישי כג
ר־ּבא ל־א ִבֽיו׃ ַֽויְ ִ֕הי ַּֽכ ֲא ֶׁש ָ ֥ ַה ִּצ֤יל א ֹֹתו֙ ִמּיָ ָ֔דם ַל ֲה ִׁשיֹב֖ו ֶא ָ
הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא
ת־ּכ ָּתנְ ֹּ֔תו ֶאת־ ת־ֹיוסף֙ ֶא ֻ ֵ ל־א ָ ֑חיו וַ ּיַ ְפ ִ ׁ֤שיטּו ֶא ֹיוס֖ף ֶא ֶ ֵ
יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את
כד
ְּכ ֥ת ֹנֶ ת ַה ַּפ ִּס ֖ים ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ָלֽיו׃ וַ ִּ֨י ָּק ֻ֔חהּו וַ ּיַ ְׁש ִל֥כּו אֹֹת֖ו
כה
ל־ל ֶחם ֒ וַ ּיִ ְׂש ֤אּו ַה ּ֑ב ֹ ָרה וְ ַה ֹּ֣בור ֵ֔רק ֵ ֥אין ֹּב֖ו ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּיֵ ְׁשבּו֮ ֶל ֱֽא ָכ ֶ
כתנת הפסים אשר עליו ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו
אלים ָּב ָא ֖ה ִמּגִ ְל ָע֑ד יהם֙ וַ ּיִ ְר ֔אּו וְ ִהּנֵ ה֙ א ְֹר ַח֣ת יִ ְׁש ְמ ֵע ִ֔ ֵעֽינֵ ֶ
עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד
ֹהוריד ֹהול ִכ ֖ים ְל ִ ֥ ְ ּוצ ִר֣י וָ ֹ֔לט ּוגְ ַמ ֵּל ֶיה֣ם ֽנ ֹ ְׂש ִ֗אים נְ כ ֹאת֙ ְ
וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד
כו
ה־ּב ַצע ִּכ֤י נַ ֲהר ֹג֙ ל־א ָ ֑חיו ַמ ֶ֗ הּוד ֖ה ֶא ֶ אמר יְ ָ ִמ ְצ ָרֽיְ ָמה׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
כז
אלים ת־ּד ֹֽמו׃ ְל ֞כּו וְ נִ ְמ ְּכ ֶרּ֣נּו ַלּיִ ְׁש ְמ ֵע ִ֗ ת־א ִ֔חינּו וְ ִכ ִּס ֖ינּו ֶא ָ ֶא ָ
מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים
ֽי־א ִ ֥חינּו ְב ָׂש ֵר ֖נּו ֑הּוא ַו�ּֽיִ ְׁש ְמ ֖עּו ֶא ָ ֽחיו׃ י־ֹבו ִּכ ָ ל־ּת ִה ֔ וְ יָ ֵ ֙דנּו֙ ַא ְ
וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו
כח
וַ ּיַ ַֽע ְבר ּ֩ו ֲאנָ ִׁ֨שים ִמ ְדיָ נִ ֜ים ֽס ֹ ֲח ִ֗רים ַו�ּֽיִ ְמ ְׁשכּו֙ וַ ּיַ ֲֽע ֤לּו ֶאת־
ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את
אל ֖ים ְּב ֶע ְׂש ִר֣ים ת־ֹיוסף ַלּיִ ְׁש ְמ ֵע ִ ֵ֛ ן־ה ֹּ֔בור וַ ּיִ ְמ ְּכ ֧רּו ֶא ֹיוסף֙ ִמ ַ ֵ
יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים
כט
ל־ה ֹּ֔בור אּובן֙ ֶא ַ ת־ֹיוס֖ף ִמ ְצ ָרֽיְ ָמה׃ וַ ּיָ ָׁ֤שב ְר ֵ ֵ ָּכ ֶ֑סף וַ ּיָ ִ ֥ביאּו ֶא
ל
ל־א ָח ֖יו ת־ּבגָ ָ ֽדיו׃ וַ ּיָ ָׁ֥שב ֶא ֶ ין־ֹיוס֖ף ַּב ֹּ֑בור וַ ּיִ ְק ַר ֖ע ֶא ְ ֵ וְ ִהּנֵ ֥ה ֵא
לא
י־בא׃ וַ ּיִ ְקחּ֖ו ֶאת־ ֹאמ֑ר ַהּיֶ ֣ ֶלד ֵא ֶ֔ינּנּו וַ ֲאנִ ֖י ָ ֥אנָ ה ֲאנִ ָ ֽ וַ ּי ַ
כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור
והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויקחו את
ת־ה ֻּכּת ֹ֖נֶ ת ֹיוס֑ף ַו�ּֽיִ ְׁש ֲחטּו֙ ְׂש ִע֣יר ִע ִּ֔זים וַ ּיִ ְט ְּב ֥לּו ֶא ַ ְּכ ֣ת ֹנֶ ת ֵ
כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת
לב
יהם ל־א ִב ֶ֔ ת־ּכ ֣ת ֹנֶ ת ַה ַּפ ִּ֗סים וַ ּיָ ִ ֙ביאּו֙ ֶא ֲ ַּב ָּדֽם׃ ַו�ֽיְ ַׁש ְּל ֞חּו ֶא ְ
בדם וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם
ם־ל ֹא׃ ר־נא ַה ְּכ ֧ת ֹנֶ ת ִּבנְ ָך֛ ִה ֖וא ִא ֽ ֹאמ ֖רּו ֣ז ֹאת ָמ ָצ֑אנּו ַה ֶּכ ָ֗ וַ ּי ְ
ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא וַ ּיַ ִּכ ָירּ֤ה
250
חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות אׄתׄ צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל
248
ָח ָל ְ֑מ ָּת ֲה ֹ֣בוא נָ ֹ֗בוא ֲאנִ י֙ וְ ִא ְּמ ָ֣ך וְ ַא ֶ֔חיָך ְל ִה ְׁש ַּת ֲחֹו֥ ת ְלָך ֖
פרשת וישב בראשית לז
חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך יא
ת־ה ָּד ָ ֽבר׃ וַ ּיֵ ְל ֖כּו ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ יְ ַקנְ אּו־ֹב֖ו ֶא ָ ֑חיו וְ ָא ִב ֖יו ָׁש ַ ֥מר ֶא ַ
יב
שני
ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו
יג
אמר יִ ְׂש ָר ֵ֜אל ־צ ֹאן ֲא ִב ֶיה ֖ם ִּב ְׁש ֶכֽם׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ֶא ָ ֑חיו ִל ְר ֹ֛עות ֶׄא ׄת ֥ ת צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל א ׄ אחיו לרעות ׄ ל־ֹיוסף ֲה ֹ֤לוא ַא ֶ ֙חיָך֙ ר ִֹע֣ים ִּב ְׁש ֶ֔כם ְל ָכ ֖ה וְ ֶא ְׁש ָל ֲח ָ֣ך ֵ֗ ֶא אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך
יד
ְך־נא ְר ֵ֜אה ֶאת־ אמר ֹ֗לו ֶל ָ֨ אמר ֹל֖ו ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ יהם וַ ּ֥י ֹ ֶ ֲא ֵל ֶ ֑
אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא ראה את
ְׁש ֹ֤לום
ַא ֶ ֙חיָך֙
ת־ׁש ֹ֣לום וְ ֶא ְ
ַה ּ֔צ ֹאן
וַ ֲה ִׁש ֵב֖נִ י
ָּד ָ ֑בר
שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר טו
וַ ּיִ ְׁש ָל ֵ ֙חהּו֙
ֵמ ֵע ֶ֣מק ֶח ְב ֹ֔רון וַ ּיָ ב ֹ֖א ְׁש ֶכ ָֽמה׃ וַ ּיִ ְמ ָצ ֵא֣הּו
וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו
ִ֔איׁש וְ ִהּנֵ ֥ה ת ֶֹע֖ה ַּב ָּׂש ֶ ֑דה וַ ּיִ ְׁש ָא ֵל֧הּו ָה ִ ֛איׁש ֵלאמ ֹ֖ר
איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר
טז
ה־ּנ ֣א ִ֔לי ת־א ַח֖י ָאנ ִֹכ֣י ְמ ַב ֵ ּ֑קׁש ַהּגִ ָֽיד ָ אמר ֶא ַ ה־ּת ַב ֵ ּֽקׁש׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ַמ ְ
יז
נָ ְס ֣עּו ִמ ֶּ֔זה ִּכ֤י
מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי
אמר ָה ִאיׁש֙ ֵאיפ ֹ֖ה ֵ ֥הם ר ִֹעֽים׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי
ָׁש ַ ֙מ ְע ִּתי֙
ֹיוסף֙ ֵ ֽא ֹ ְמ ִ֔רים נֵ ְל ָכ ֖ה ּד ָ ֹ֑תיְ נָ ה וַ ֵ ּ֤י ֶלְך
ַא ַח֣ר
שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר יח
ּוב ֶ ֙ט ֶרם֙ ֶא ָ֔חיו וַ ּיִ ְמ ָצ ֵא ֖ם ְּבד ָ ֹֽתן׃ וַ ּיִ ְר ֥אּו אֹֹת֖ו ֵמ ָר ֑ח ֹק ְ
יט
ֹאמ ֖רּו ִא֣יׁש יֹתו׃ וַ ּי ְ יהם וַ ּיִ ְֽתנַ ְּכ ֥לּו אֹֹת֖ו ַל ֲה ִמ ֽ יִ ְק ַר֣ב ֲא ֵל ֶ֔
כ
ֹלֹמות ַה ָּלזֶ ֖ה ָ ּֽבא׃ וְ ַע ָּת֣ה ׀ ְל ֣כּו ל־א ִ ֑חיו ִה ֵּ֗נה ַּב ַ֛על ַה ֲח ֥ ֶא ָ
אחיו וימצאם בדתן ויראו אתו מרחק ובטרם
יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא ועתה לכו
וְ נַ ַֽה ְר ֵ֗גהּו וְ נַ ְׁש ִל ֵ ֙כהּו֙
ְּב ַא ַח֣ד ַהּב ֹֹ֔רות וְ ָא ַ֕מ ְרנּו ַחּיָ ֥ה
ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה
כא
ָר ָע ֖ה ֲא ָכ ָל ְ֑תהּו וְ נִ ְר ֶ֕אה ַמה־ּיִ ְהיּ֖ו ֲחֹלמ ָ ֹֽתיו׃ וַ ּיִ ְׁש ַמ֣ע
כב
אמר אמר ֥ל ֹא נַ ֶּכּ֖נּו נָ ֶֽפׁש׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ אּובן וַ ּיַ ִּצ ֵל ֖הּו ִמּיָ ָ ֑דם וַ ּ֕י ֹ ֶ ְר ֵ֔
רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו וישמע
ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר
כּו־דם ֒ ַה ְׁש ִל֣יכּו א ֹֹ֗תו ֶאל־ ל־ּת ְׁש ְּפ ָ אּובן֮ ַא ִ ֲא ֵל ֶה֣ם ׀ ְר ֵ
אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל ַה ֹּ֤בור
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר
פרשת וישב
בראשית לז
א
גּור֣י ָא ִ ֑ביו ְּב ֶא ֶ֖רץ ְּכנָ ַֽען׃ ֵא ֶּ֣לה ׀ וַ ּיֵ ֶׁ֣שב יַ ֲע ֔ק ֹב ְּב ֶא ֶ֖רץ ְמ ֵ
ב
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה
ּת ְֹל ֹ֣דות
יַ ֲע ֗ק ֹב
ֹיוסף ֵ֞
ֽע־ע ְׂש ֵ ֤רה ן־ׁש ַב ֶ ֶּב ְ
ָׁשנָ ה֙
ָה ָ֨יה
תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה
ת־ּב ֵנ֥י ִב ְל ָה֛ה וְ ֶאת־ ת־א ָחיו֙ ַּב ּ֔צ ֹאן וְ ֣הּוא ַ֗נ ַער ֶא ְ ר ֶֹע֤ה ֶא ֶ
רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת
ת־ּד ָּב ָ ֥תם ָר ָע ֖ה ֹיוסף ֶא ִ ׁשי ָא ִ ֑ביו וַ ּיָ ֵב֥א ֵ ֛ ְּב ֵנ֥י זִ ְל ָּפ֖ה נְ ֵ ֣
בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה ג
ל־ּב ָ֔ניו ִּכֽי־ ת־ֹיוסף֙ ִמ ָּכ ָ ֵ יהֽם׃ וְ יִ ְׂש ָר ֵ֗אל ָא ַה֤ב ֶא ל־א ִב ֶ ֶא ֲ
לוי ד
ֶבן־זְ ֻק ִנ֥ים הּ֖וא ֹ֑לו וְ ָ ֥ע ָׂשה ֹל֖ו ְּכ ֥ת ֹנֶ ת ַּפ ִ ּֽסים׃ וַ ּיִ ְר ֣אּו ֶא ָ֗חיו
אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים ויראו אחיו
ל־א ָ֔חיו ַו�ּֽיִ ְׂשנְ ֖אּו א ֹֹ֑תו וְ ֥ל ֹא יהם֙ ִמ ָּכ ֶ ִּכֽי־א ֹֹ֞תו ָא ַה֤ב ֲא ִב ֶ כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא
ה
ֹיוסף֙ ֲח ֹ֔לום וַ ּיַ ּגֵ ֖ד ְל ֶא ָ ֑חיו יָ ְכל֖ ּו ַּד ְּב ֹ֥רו ְל ָׁש ֹֽלם׃ וַ ּיַ ֲח ֹ֤לם ֵ
ו
יהם ִׁש ְמעּו־ ֹ֖אמר ֲא ֵל ֶ ֑ ֹּיוספּו ֹע֖וד ְׂש ֥נ ֹא א ֹֹֽתו׃ וַ ּי ֶ וַ ִ ֥
ז
ָ֕נא ַה ֲח ֹ֥לום ַהּזֶ ֖ה ֲא ֶ ׁ֥שר ָח ָל ְֽמ ִּתי׃ וְ ִ֠הּנֵ ה ֲא ַ֜נ ְחנּו ְמ ַא ְּל ִ ֤מים
יכלו דברו לשלם ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו
עוד
שנא
אתו
ויאמר
אליהם
שמעו
נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים
ֲא ֻל ִּמים֙
ְּב ֹ֣תוְך ַה ָּׂש ֶ֔דה וְ ִהּנֵ ֛ה ָ ֥ק ָמה ֲא ֻל ָּמ ִת ֖י וְ גַ ם־
אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם
נִ ָּצ ָ֑בה וְ ִהּנֵ ֤ה ְת ֻס ֶ ּ֙בינָ ה֙ ֲא ֻל ּ֣מ ֹ ֵת ֶ֔יכם וַ ִ ּֽת ְׁש ַּת ֲחוֶ ֖ין ָ ַל ֲא ֻל ָּמ ִ ֽתי׃
נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ישראל ח
ׁש ֹל ם־מ ֹׁ֥שול ִּת ְמ ֖ אמרּו ֹלו֙ ֶא ָ֔חיו ֲה ָמ ֹ֤לְך ִּת ְמֹלְך֙ ָע ֵ֔לינּו ִא ָ וַ ּ֤י ֹ ְ
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל
ל־ּד ָב ָרֽיו׃ ל־חֹלמ ָֹת ֖יו וְ ַע ְ ֹּיוספּו ֹעוד֙ ְׂש֣נ ֹא א ֹֹ֔תו ַע ֲ ָ ּ֑בנּו וַ ִ ֤ בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו
ט
אמר וַ ּיַ ֲח ֹ֥לם ֹעוד֙ ֲח ֹ֣לום ַא ֵ֔חר וַ יְ ַס ֵּפ֥ר אֹֹת֖ו ְל ֶא ָ ֑חיו וַ ּ֗י ֹ ֶ
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר
ּׁש ֶמׁש וְ ַהּיָ ֵ֗ר ַח וְ ַא ַ ֤חד ִה ֵּ֨נה ָח ַל ְ֤מ ִ ּֽתי ֲחֹלום֙ ֹ֔עוד וְ ִהּנֵ ֧ה ַה ֶ ֣
הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד
י
ל־א ִביו֮ וְ ֶאל־ וכ ִ֔בים ִ ֽמ ְׁש ַּת ֲחוִ ֖ים ִלֽי׃ וַ יְ ַס ֵּפ֣ר ֶא ָ ָע ָׂשר֙ ֹּֽכ ָ
עשר כוכבים משתחוים לי ויספר אל אביו ואל
ׁשר אמר ֹ֔לו ָ ֛מה ַה ֲח ֹ֥לום ַהּזֶ ֖ה ֲא ֶ ֣ ר־ֹּבו ָא ִ֔ביו וַ ּ֣י ֹ ֶ ֶא ָחיו ֒ וַ ּיִ גְ ַע ֣
אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר ָח ָל ְ֑מ ָּת
246
פרשת וישב
244
ית יֵ ָע ֶׂ֣שה ָּ֔לְך ּגְ ֻמ ְֽל ָ֖ך יָ ׁ֥שּוב ׁשר ָע ֨ ִׂש ָ ֙ ל־הּגֹויִ ֑ם ַּכ ֲֽא ֶ ֤ ל־ּכ ַ יֹום־יְ הוָ ֖ה ַע ָ טז
ֽל־הּגֹויִ ֖ם ל־ה֣ר ָק ְד ִׁ֔שי יִ ְׁש ּ֥תּו ָכ ַ יתם֙ ַע ַ ׁשר ְׁש ִת ֶ ֹאׁשָך׃ ִּ֗כי ַּכ ֲֽא ֶ ֤ ְּבר ֶ ֽ
יז
יט ֖ה ּוב ַ ֥הר ִצּי֛ ֹון ִ ּֽת ְהיֶ ֥ה ְפ ֵל ָ ָּת ִ ֑מיד וְ ָׁש ֣תּו וְ ָל ֔עּו וְ ָהיּ֖ו ְּכ ֥לֹוא ָהיֽ ּו׃ ְ
יח
יהֽם׃ וְ ָהיָ ֩ה ֵבית־ מֹור ֵֽׁש ֶ ָ וְ ָה֣יָ ה ֑ק ֹ ֶדׁש וְ יָ � ְֽרׁשּו֙ ֵּב֣ית יַ ֲֽע ֔ק ֹב ֵא ֖ת ּוב֤ית ֵע ָׂשו֙ ְל ַ ֔קׁש וְ ָד ְֽל ֥קּו ָב ֶה ֖ם יֹוס֣ף ֶל ָֽה ָ֗בה ֵ ּוב֧ית ֵ יַ ֲֽע ֨ק ֹב ֵ֜אׁש ֵ
יט
ַו ֲֽא ָכ ֑לּום וְ ֽל ֹא־יִ ְֽהיֶ ֤ה ָׂש ִריד֙ ְל ֵב֣ית ֵע ָׂ֔שו ִ ּ֥כי יְ הוָ ֖ה ִּד ֵּבֽר׃ וְ יָ � ְֽר ׁ֨שּו ת־ּפ ִל ְׁש ִּ֔תים וְ יָ � ְֽרׁשּו֙ ֶאת־ ת־ה֣ר ֵע ָׂ֗שו וְ ַה ְּׁש ֵפ ָלה֙ ֶא ְ ַהּנֶ ֜גֶ ב ֶא ַ
כ
ת־הּגִ ְל ָעֽד׃ וְ גָ ֻל֣ת ּובנְ יָ ִמ֖ן ֶא ַ ְׂש ֵד֣ה ֶא ְפ ַ֔ריִ ם וְ ֵא ֖ת ְׂש ֵד֣ה ֽׁש ֹ ְמ ֑רֹון ִ ד־צ ְ֣ר ַ֔פת וְ גָ ֻל֥ת ר־ּכנַ ֲענִ ים֙ ַע ָ ׁש ְ ל־הּזֶ ה ִל ְב ֵ֨ני יִ ְׂש ָר ֵ ֤אל ֲא ֶ ֽ ַ ֽה ֵח ַ֠
ֹוׁש ִעים֙ ׁשר ִּב ְס ָפ ַר֑ד יִ ְ�ֽר ׁ֕שּו ֵא֖ת ָע ֵ ֥רי ַהּנֶ �ֽגֶ ב׃ וְ ָע ֤לּו ֽמ ִ ּוׁש ַל֖ם ֲא ֶ ֣ כא יְ ֽר ָ לּוכֽה׃ ש ׂשו וְ ָ ֽהיְ ָ ֥תה ַלֽיהוָ ֖ה ַה ְּמ ָ ת־ה֣ר ֵע ָ ֑ ְּב ַה֣ר ִצּי֔ ֹון ִל ְׁשּפ ֹ֖ט ֶא ַ
הפטרת וישלך עובדיה א
א
מּועה ָׁש ַ֜מ ְענּו ֵמ ֵ ֤את ה־א ַמ ֩ר ֲאד ָֹ֨ני יְ הוִ ֜ה ֶל ֱֽא ֗דֹום ְׁש ָ֨ ֲחז֖ ֹון ֽע ֹ ַב ְדיָ ֑ ה ּֽכ ֹ ָ
ב
ּומה ָע ֶל ָ֖יה ַל ִּמ ְל ָח ָ ֽמה׃ ִהּנֵ ֥ה יְ הוָ ה֙ וְ ִציר֙ ַּבּגֹויִ ֣ם ֻׁש ָּ֔לח ֛קּומּו וְ נָ ֥ק ָ
ג
יאָך ֽׁש ֹ ְכ ִנ֥י ָק ֛ט ֹן נְ ַת ִּת ֖יָך ַּבּגֹויִ ֑ם ָּבז֥ ּוי ַא ָּת ֖ה ְמ ֽא ֹד׃ זְ ֤דֹון ִל ְּבָך֙ ִה ִּׁש ֶ֔
ד
ֹור ֵד֖נִ י ָ ֽא ֶרץ׃ ִאם־ י־ס ַ֖לע ְמ ֣רֹום ִׁש ְב ּ֑תֹו א ֵֹמ֣ר ְּב ִל ּ֔בֹו ִ ֥מי יֽ ִ ְב ַחגְ וֵ ֶ
243
ֽיד ָ֖ך נְ ֻאם־ אֹור ְ ׂשים ִקּנֶ �ָ֑ך ִמ ָ ּׁ֥שם ִ ם־ּבין ּֽכ ָֹוכ ִב ֖ים ִ ֣ ֣יּה ַּכ ֶּ֔נ ֶׁשר וְ ִא ֵ ֥ ַּתגְ ִּב ַ ה
יתה ֹוד ֵדי ַ֔ליְ ָלה ֵא֣יְך נִ ְד ֵ֔מ ָ ם־ׁש ְ ּו־לָך֙ ִא ֣ יְ הוָ ֽה׃ ִאם־ּגַ ּנָ ִב֤ים ָּב ֽא ְ ם־ּב ֹ ְצ ִרים֙ ָּב֣אּו ָ֔לְך ֲהל֖ ֹוא יַ ְׁש ִ ֥אירּו ֽע ֹ ֵל ֽלֹות׃ ֲה ֥לֹוא יִ גְ נְ ֖בּו ַּדּיָ ֑ם ִא ֽ
ו
ׁשי ֽד־הּגְ ֣בּול ִׁש ְּל ֗חּוָך ּ֚כ ֹל ַאנְ ֵ ֣ ֵ֚איְך נֶ ְח ְּפ ׂ֣שּו ֵע ָׂ֔שו נִ ְב ֖עּו ַמ ְצ ֻּפנָ ֽיו׃ ַע ַ ֹלמָך ַל ְח ְמ ָ֗ך יָ ִ ׂ֤שימּו ָמזֹור֙ ׁשי ְׁש ֶ ֑ יאּוָך יָ ְֽכ ֥לּו ְלָך ֖ ַאנְ ֵ ֣ יתָך ִה ִּׁש ֛ ְב ִר ֶ֔
ח
בּונ ֖ה ּֽבֹו׃ ֲה ֛לֹוא ַּבּי֥ ֹום ַההּ֖וא נְ ֻאם־יְ הוָ ֑ה וְ ַ ֽה ֲא ַב ְד ִ ּ֤תי ַּת ְח ֶּ֔תיָך ֵ ֥אין ְּת ָ
ט
ימן ְל ַ ֧מ ַען ּבֹור ֖יָך ֵּת ָ ֑ בּונ ֖ה ֵמ ַ ֥הר ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ַח ּ֥תּו גִ ֶ ּות ָ ֲח ָכ ִמים֙ ֵ ֽמ ֱא ֔דֹום ְ
י
ת־איׁש ֵמ ַ ֥הר ֵע ָׂש ֖ו ִמ ָ ּֽק ֶטל׃ ֵ ֽמ ֲח ַ ֛מס ָא ִ ֥חיָך יַ ֲֽע ֖ק ֹב ְּת ַכ ְּס ָ֣ך יִ ָּכ ֶֽר ִ ֛
יא
עֹולֽם׃ ְּביֹום֙ ֲע ָ ֽמ ְד ָ֣ך ִמ ֶּ֔נגֶ ד ְּבי֛ ֹום ְׁש ֥בֹות זָ ִר ֖ים בּוׁשה וְ נִ ְכ ַר ָּ֖ת ְל ָ ָ֑ ם־א ָּת ֖ה ְּכ ַא ַ ֥חד גֹורל ּגַ ַ ּוׁש ַ֨לםִ֙ יַ ּ֣דּו ָ֔ ֵח ֑ילֹו וְ נָ ְכ ִר֞ים ָּב֣אּו ְׁש ָע ָ֗רו וְ ַעל־יְ ֽר ָ
יב
ל־ּת ְׂש ַ ֥מח ִל ְבנֵ ֽי־ יֹום־א ִ֨חיָך֙ ְּבי֣ ֹום נָ ְכ ֔רֹו וְ ַא ִ ָ ל־ּת ֶ֤רא ְב ֵמ ֶהֽם׃ וְ ַא ֵ
יג
ל־ּת ֤בֹוא ל־ּתגְ ֵּד֥ל ִּפ ֖יָך ְּבי֥ ֹום ָצ ָרֽה׃ ַא ָ הּוד ֖ה ְּבי֣ ֹום ָא ְב ָ ֑דם וְ ַא ַ יְ ָ ם־א ָּת֛ה ְּב ָר ָֽע ֖תֹו ְּבי֣ ֹום ֵא ֑ידֹו ל־ּת ֶרא גַ ַ ר־ע ִּמי֙ ְּבי֣ ֹום ֵא ָ֔ידם ַא ֵ ֧ ְב ַ ֽׁש ַע ַ
יד
ל־ה ֶּ֔פ ֶרק ל־ּת ֲעמ ֹד֙ ַע ַ ל־ּת ְׁש ַל ְ֥חנָ ה ְב ֵחיל֖ ֹו ְּבי֥ ֹום ֵא ֽידֹו׃ וְ ַ ֽא ַ וְ ַא ִ
טו
ֽי־ק ֥רֹוב ל־ּת ְסּגֵ ֥ר ְׂש ִר ָיד ֖יו ְּבי֥ ֹום ָצ ָרֽה׃ ִּכ ָ יט֑יו וְ ַא ַ ת־ּפ ִל ָ ְל ַה ְכ ִר ֖ית ֶא ְ יֹום־יְ הוָ ֖ה
ז
אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום
פרשת וישלח בראשית לו
מא
ַא ּ֧לּוף ָא ֳה ִל ָיב ָ ֛מה ַא ּ֥לּוף ֵא ָל ֖ה ַא ּ֥לּוף ִּפ ֽינ ֹן׃ ַא ּ֥לּוף
מג
ְקנַ ֛ז ַא ּ֥לּוף ֵּת ָימ֖ן ַא ּ֥לּוף ִמ ְב ָצֽר׃ ַא ּ֥לּוף ַמגְ ִּד ֵיא ֖ל ַא ּ֣לּוף
אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדיאל אלוף
ּלּופ֣י ֱא ֹ֗דום ְל ֽמ ֹ ְׁשב ָֹתם֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ֲא ֻחּזָ ָ֔תם ירם ֵא ֶּ֣לה ׀ ַא ֵ ִע ָ ֑
עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם
֥הּוא ֵע ָׂש ֖ו ֲא ִ ֥בי ֱא ֹֽדום׃ פ
הוא עשו אבי אדום
מב
240
בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן אלה בני דישן עוץ וארן אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת
פרשת וישלח בראשית לו
כז
י־א ֶצר ּוכ ָרֽן׃ ֵא ֶּ֖לה ְּבנֵ ֵ ֑ יׁשן ֶח ְמ ָ ּ֥דן וְ ֶא ְׁש ָּב֖ן וְ יִ ְת ָ ֥רן ְ ְּב ֵנ ֣י ִד ָ ֑
כח
יׁשן ֥עּוץ וַ ֲא ָרֽן׃ ֵא ֶּ֖לה ֽי־ד ָ ֖ �ֲקן׃ ֵ ֥א ֶּלה ְבנֵ ִ ִּב ְל ָ ֥הן וְ זַ ֲעוָ �֖ן וַ ע ָ ֽ
238
בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן אלה בני אצר כט
בלהן וזעון ועקן אלה בני דישן עוץ וארן אלה
ֹׁשובל ַא ּ֥לּוף ִצ ְבֹע֖ון ָ֔ ֹלוטן֙ ַא ּ֣לּוף ָ ּלּופ֣י ַהח ִ ֹ֑רי ַא ּ֤לּוף ַא ֵ
אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון ל
יׁשן ֵא ֶּ֣לה ַא ּ֥לּוף ֲענָ ֽה׃ ַא ּ֥לּוף ִּד ׁ֛ש ֹן ַא ּ֥לּוף ֵא ֶ֖צר ַא ּ֣לּוף ִּד ָ ֑
אלוף ענה אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה
ּלּופי ַהח ִ ֹ֛רי ְל ַא ֻּל ֵפ ֶיה ֖ם ְּב ֶ ֥א ֶרץ ֵׂש ִעֽיר׃ פ ַא ֵ ֧
אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר לא
וְ ֵ ֙א ֶּלה֙ ַה ְּמ ָל ִ֔כים ֲא ֶ ׁ֥שר ָמ ְל ֖כּו ְּב ֶא ֶ֣רץ ֱא ֹ֑דום ִל ְפ ֵנ֥י ְמ ָלְך־
לב
ן־ּב ֹ֑עור ֶמ ֶ֖לְך ִל ְב ֵנ֥י יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ֶּב ֱא ֹ֔דום ֶּב ַ֖לע ֶּב ְ
לג
ֹיובב ׁשם ִעיֹר֖ו ִּדנְ ָ ֽה ָבה׃ וַ ּיָ ֖ ָמת ָ ּ֑ב ַלע וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ַּת ְח ָּ֔תיו ָ ֥ וְ ֵ ֥
לד
ֹיובב וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ַּת ְח ָּ֔תיו ֻח ָׁש ֖ם ֵמ ֶ ֥א ֶרץ ֶּבן־זֶ ַ�֖רח ִמ ָּב ְצ ָרֽה׃ וַ ּיָ ֖ ָמת ָ ֑
לה
ן־ּב ַ֗דד ׁשם וַ ּיִ ְמ ֹ֨לְך ַּת ְח ָּ֜תיו ֲה ַד֣ד ֶּב ְ ימנִ ֽי׃ וַ ּיָ ֖ ָמת ֻח ָ ֑ ַה ֵּת ָ
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב
בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד
ׁשם ִעיֹר֖ו ֲעוִ ֽית׃ ֹמואב וְ ֵ ֥ ָ֔ ת־מ ְדיָ ן֙ ִּב ְׂש ֵד֣ה ַה ַּמ ֶ ּ֤כה ֶא ִ
המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית לו
�ֵקה׃ וַ ּיָ ֖ ָמת וַ ּיָ ֖ ָמת ֲה ָ ֑דד וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ַּת ְח ָּ֔תיו ַׂש ְמ ָל ֖ה ִמ ַּמ ְׂשר ָ ֽ
לח
ַׂש ְמ ָל֑ה וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ַּת ְח ָּ֔תיו ָׁש ֖אּול ֵמ ְרח ֹֹ֥בות ַהּנָ ָ ֽהר׃ וַ ּיָ ֖ ָמת
לט
ן־ע ְכ ֹּֽבור׃ וַ ּיָ ָמת֮ ָׁש ֑אּול וַ ּיִ ְמ ֹ֣לְך ַּת ְח ָּ֔תיו ַּב ַ֥על ָח ָנ �֖ן ֶּב ַ
לז
וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת
ׁשם ִעיֹר֖ו ן־ע ְכֹּבור ֒ וַ ּיִ ְמ ֹ֤לְך ַּת ְח ָּתיו֙ ֲה ַ֔דר וְ ֵ ֥ ַּב ַ֣על ָח ָנ �֣ן ֶּב ַ
בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו
ת־מ ְט ֵ֔רד ַּב ֖ת ֵ ֥מי ֽיט ְב ֵא֙ל ַּב ַ ָּפ֑עּו וְ ֵׁ֨שם ִא ְׁש ֹּ֤תו ְמ ֵה ַ
פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי מפטיר מ
ּלּופי ֵע ָׂשו֙ ְל ִמ ְׁש ְּפח ָֹ֔תם ִל ְמק ֹמ ָֹת ֖ם זָ ָ ֽהב׃ וְ ֵ֠א ֶּלה ְׁש ֹ֞מות ַא ֵ ֤
זהב ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם
ִּב ְׁשמ ָ ֹ֑תם ַא ּ֥לּוף ִּת ְמנָ ֛ע ַא ּ֥לּוף ַ ֽע ְלוָ ֖ה ַא ּ֥לּוף יְ ֵ ֽתת׃
בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת ַא ּ֧לּוף
בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום
אלה בני שעיר
החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה ואלה
ׂשו וַ ֵּת ֶ֣לד ְל ֵע ָׂ֔שו ֶאת־ ת־צ ְבֹע֖ון ֵא ֶׁ֣שת ֵע ָ ֑ ת־ענָ ֛ה ַּב ִ ַב ֲ
פרשת וישלח בראשית לו
יְ ֥עּוׁש
236
בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את
טו
ׂשו ֽי־ע ָ ֑ ּלּופ֣י ְבנֵ ֵ ת־ק ֹ ַרח׃ ֵא ֶּ֖לה ַא ֵ יְ ֥עּוׁש וְ ֶאת־יַ ְע ָל ֖ם וְ ֶא ֽ יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה אלופי בני עשו
ֹאומר ַא ּ֥לּוף ָ֔ ימן֙ ַא ּ֣לּוף ְּבנֵ ֤י ֱא ִל ַיפז֙ ְּב ֹ֣כור ֵע ָׂ֔שו ַא ּ֤לּוף ֵּת ָ
בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף טז
ּוף־ק ֹ ַרח ַא ּ֥לּוף ּגַ ְע ָּת ֖ם ַא ּ֣לּוף ֲע ָמ ֵל֑ק ְצֹפ֖ו ַא ּ֥לּוף ְקנַ ֽז׃ ַא ּֽל ֛
יז
ּלּופי ֱא ִל ַיפז֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ֱא ֹ֔דום ֵא ֶּ֖לה ְּב ֵנ֥י ָע ָדֽה׃ וְ ֵ֗א ֶּלה ֵא ֶּ֣לה ַא ֵ ֤
צפו אלוף קנז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ואלה
ן־ע ָׂ֔שו ַא ּ֥לּוף ַ֙נ ַחת֙ ַא ּ֣לּוף ֶ֔ז ַרח ַא ּ֥לּוף ַׁש ָּמ ֖ה עּוא֙ל ֶּב ֵ ְּבנֵ ֤י ְר ֵ בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה
עּוא֙ל ְּב ֶא ֶ֣רץ ֱא ֹ֔דום ֵ֕א ֶּלה ּלּופי ְר ֵ ַא ּ֣לּוף ִמּזָ ֑ה ֵא ֶּ֣לה ַא ֵ ֤ אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה
יח
ֽיב ָמה֙ ֵא ֶׁ֣שת ְּב ֵנ֥י ָב ְׂש ַמ ֖ת ֵ ֥א ֶׁשת ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ֵ֗א ֶּלה ְּבנֵ ֤י ָא ֳה ִל ָ
בני בשמת אשת עשו ואלה בני אהליבמה אשת
ֵע ָׂ֔שו ַא ּ֥לּוף יְ ֛עּוׁש ַא ּ֥לּוף יַ ְע ָל ֖ם ַא ּ֣לּוף ֑ק ֹ ַרח ֵא ֶּ֣לה
עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה יט
ׂשו י־ע ָ ֛ ת־ע ָנ ֖ה ֵ ֥א ֶׁשת ֵע ָ ֽׂשו׃ ֵ ֧א ֶּלה ְבנֵ ֵ ּלּופי ָ ֽא ֳה ִל ָיב ָ ֛מה ַּב ֲ ַא ֵ֞
שביעי כ
ֽי־ׂש ִעיר֙ ֵ ֤א ֶּלה ְבנֵ ֵ
אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו אלה בני עשו
ּלּופ ֶיה ֖ם ֥הּוא ֱא ֹֽדום׃ ס וְ ֵ ֥א ֶּלה ַא ֵ
ואלה אלופיהם הוא אדום
כא
אלה בני שעיר
ֹׁשוב ֖ל וְ ִצ ְב ֹ֥עון וַ ֲענָ ֽה׃ וְ ִד ֹׁ֥שון ֹלוטן וְ ָ יׁש ֵב ֖י ָה ָ ֑א ֶרץ ָ ֥ ַהח ִֹ֔רי ְ
החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ודשון
ּלּופי ַהח ִ ֹ֛רי ְּב ֵנ֥י ֵׂש ִע ֖יר ְּב ֶ ֥א ֶרץ יׁשן ֵא ֶּ֣לה ַא ֵ ֧ וְ ֵא ֶ֖צר וְ ִד ָ ֑
ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ
כב
ֹלוט֖ן ִּת ְמנָ ֽע׃ ימם וַ ֲא ֹ֥חות ָ י־ֹלוט֖ן ח ִ ֹר֣י וְ ֵה ָ ֑ ָ ֱא ֹֽדום׃ וַ ּיִ ְהי֥ ּו ְבנֵ
כג
יבל ְׁשֹפ֖ו וְ ֹאונָ ֽם׃ ּומ ַנ ַ֖חת וְ ֵע ָ ֑ ֹׁשובל ַע ְלוָ �֥ן ָ ָ֔ וְ ֵ ֙א ֶּלה֙ ְּב ֵנ ֣י
כד
ֽי־צ ְבֹע֖ון וְ ַאּיָ ֣ה וַ ֲע ָנ֑ה ֣הּוא ֲע ָ֗נה ֲא ֶׁ֨שר ָמ ָ ֤צא וְ ֵ ֥א ֶּלה ְבנֵ ִ
אדום ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע
ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא
ת־הּיֵ ִמם֙ ֶא ַ
ַּב ִּמ ְד ָּ֔בר
ִּב ְרע ֹֹ֥תו
ת־ה ֲחמ ִֹר ֖ים ֶא ַ
ְל ִצ ְב ֹ֥עון
את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון כה
ת־ענָ ֽה׃ וְ ֵא ֶּ֖לה ֽי־ע ָנ ֖ה ִּד ׁ֑ש ֹן וְ ָא ֳה ִל ָיב ָמ ֖ה ַּב ֲ ָא ִבֽיו׃ וְ ֵ ֥א ֶּלה ְבנֵ ֲ
כו
אביו ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה ואלה ְּב ֵנ֣י
נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו ואלה היו בני אהליבמה
ת־איֹלון֙ ַ ֽה ִח ִּ֔תי וְ ֶאת־ ת־ע ָ֗דה ַּב ֵ נָ ָׁש ֖יו ִמ ְּבֹ֣נות ְּכ ָנ ַ֑ען ֶא ָ
פרשת וישלח בראשית לו
234
נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת ג
ת־ּב ְׂש ַ ֥מת ַּבת־ ת־צ ְבֹע֖ון ַֽה ִחּוִ ֽי׃ וְ ֶא ָ ת־ע ָ֔נה ַּב ִ ֽיב ָמה֙ ַּב ֲ ָא ֳה ִל ָ
ד
יפז ת־א ִל ָ ֑ יִ ְׁש ָמ ֵע ֖אל ֲא ֹ֥חות נְ ָבֹיֽ ות׃ וַ ֵ ּ֧ת ֶלד ָע ָ ֛דה ְל ֵע ָׂש ֖ו ֶא ֱ
ה
ֽיב ָמה֙ יָ ְֽל ָ֔דה ֶאת־ עּואֽל׃ וְ ָא ֳה ִל ָ ת־ר ֵ ָּוב ְׂ֣ש ַ֔מת יָ ְל ָד ֖ה ֶא ְ
אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל ואהליבמה ילדה את
יְ ֥עּוׁש
ת־ק ֹ ַרח ֵ֚א ֶּלה ְּב ֵנ ֣י ֵע ָׂ֔שו ֲא ֶ ׁ֥שר יְ ֥עּוׁש וְ ֶאת־יַ ְע ָל ֖ם וְ ֶא ֑ יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר
ו
ת־ּב ָנ ֣יו יֻ ְּלדּו־ֹל֖ו ְּב ֶ ֥א ֶרץ ְּכנָ ַֽען׃ וַ ּיִ ַ ּ֣קח ֵע ָׂ֡שו ֶאת־נָ ָׁ֠שיו וְ ֶא ָ ילדו לו בארץ כנען ויקח עשו את נשיו ואת בניו
ת־ּכל־ ת־מ ְק ֵנ ֣הּו וְ ֶא ָ ת־ּכל־נַ ְפ ֹׁ֣שות ֵּביֹתו ֒ וְ ֶא ִ ת־ּבנ ָֹתיו֮ וְ ֶא ָ וְ ֶא ְ
ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל
ל־קנְ יָ ֹנ֔ ו ֲא ֶ ׁ֥שר ָר ַכ ׁ֖ש ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ָנ ַ֑ען וַ ּיֵ ֣ ֶלְך ְּב ֶה ְמ ֹּ֗תו וְ ֵאת֙ ָּכ ִ בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך
ז
ּׁש ֶבת כּוׁשם ָר ֖ב ִמ ֶ ֣ ֽי־היָ ֧ה ְר ָ ֛ ל־א ֶרץ ִמ ְּפ ֵנ ֖י יַ ֲע ֥ק ֹב ָא ִ ֽחיו׃ ִּכ ָ ֶא ֶ֔
אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת
ׂשאת א ָֹ֔תם ִמ ְּפ ֵנ ֖י יהם֙ ָל ֵ ֣ ּור ֶ יַ ְח ָ ּ֑דו וְ ֨ל ֹא ָֽי ְכ ָ֜לה ֶ ֤א ֶרץ ְמגֽ ֵ
יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני ח
יהֽם׃ וַ ּיֵ ֶׁ֤שב ֵע ָׂשו֙ ְּב ַה֣ר ֵׂש ִ֔עיר ֵע ָׂש ֖ו ֥הּוא ֱא ֹֽדום׃ ִמ ְקנֵ ֶ
ט
וְ ֵ ֛א ֶּלה ּת ְֹל ֹ֥דות ֵע ָׂש ֖ו ֲא ִב֣י ֱא ֹ֑דום ְּב ַה ֖ר ֵׂש ִעֽיר׃ ֵא ֶּ֖לה
מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום
י
ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר אלה
עּואל ן־ע ָדה֙ ֵא ֶׁ֣שת ֵע ָׂ֔שו ְר ֵ֕ ׂשו ֱא ִל ַ֗יפז ֶּב ָ ֽי־ע ָ ֑ ְׁש ֹ֣מות ְּבנֵ ֵ שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל
יא
ֹאומר ָ֔ יפז ֵּת ָימ֣ן ן־ּב ְׂש ַמ ֖ת ֵ ֥א ֶׁשת ֵע ָ ֽׂשו׃ וַ ּיִ ְהיּ֖ו ְּב ֵנ ֣י ֱא ִל ָ ֑ ֶּב ָ
יב
ּוקנַ ֽז׃ וְ ִת ְמ ַנ ֣ע ׀ ָהיְ ָת֣ה ִפ ֶ֗ילגֶ ׁש ֶל ֱֽא ִל ַיפז֙ ְצ ֹ֥פו וְ גַ ְע ָּת ֖ם ְ
בן בשמת אשת עשו ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע היתה פילגש לאליפז
ת־ע ָמ ֵל֑ק ֵ֕א ֶּלה ְּב ֵנ֥י ָע ָד ֖ה ֵ ֥א ֶׁשת ן־ע ָׂ֔שו וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ֶל ֱא ִל ַיפ ֖ז ֶא ֲ ֶּב ֵ בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת
יג
ּומּזָ ֑ה ֵא ֶּ֣ל֣ה עּואל ַ ֥נ ַחת וָ זֶ ַ�֖רח ַׁש ָּמ֣ה ִ ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ֵ ֙א ֶּלה֙ ְּב ֵנ ֣י ְר ֵ֔
יד
ָהי֔ ּו ְּב ֵנ֥י ָב ְׂש ַמ ֖ת ֵ ֥א ֶׁשת ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ֵא ֶּ֣לה ָהי֗ ּו ְּב ֵ֨ני ָא ֳה ִל ָיב ָ ֧מה
עשו ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה
ת־ענָ ֛ה היו בני בשמת אשת עשו ואלה היו בני אהליבמה ַב ֲ
בלדתה ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם
ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל
עד היום ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל פ ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן בני רחל יוסף ובנימן ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו ואלה תלדות עשו הוא אדום עשו לקח את
פרשת וישלח בראשית לה
יז
ְּב ִל ְד ָ ּֽתּה׃
יח
֣יר ִ֔אי ִּכֽי־גַ ם־זֶ ֥ה ָלְ֖ך ֵּבֽן׃ וַ יְ ִ ֞הי ְּב ֵ ֤צאת ל־ּת ְ ַה ְמיַ ֶּ֨ל ֶדת֙ ַא ִ
בלדתה
וַ יְ ִ ֥הי
ויהי
ְב ַה ְקׁש ָֹת ּ֖ה
בהקשתה
ְּב ִל ְד ָ ּ֑תּה
בלדתה
אמר וַ ּ֨ת ֹ ֶ
ותאמר
232
ָלּ֤ה
לה
המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן ויהי בצאת
ן־ֹאונ֑י וְ ָא ִב ֖יו ָ ֽק ָרא־ ִ נַ ְפ ָׁשּה֙ ִּכ֣י ֵ֔מ ָתה וַ ִּת ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו ֶּב
נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא
יט
ֹ֥לו ִבנְ יָ ִ ֽמין׃ וַ ָּת ָ֖מת ָר ֵ ֑חל וַ ִּת ָּק ֵבר֙ ְּב ֶד ֶ֣רְך ֶא ְפ ָ֔ר ָתה ִה ֖וא ֵ ּ֥בית ָל ֶֽחם׃
כ
ֽת־ר ֵח ֖ל ל־ק ֻב ָר ָ ֑תּה ִ ֛הוא ַמ ֶ ּ֥צ ֶבת ְק ֻב ַר ָ וַ ּיַ ֵ ּ֧צב יַ ֲע ֛ק ֹב ַמ ֵּצ ָב ֖ה ַע ְ
כא
ד־הֹּיֽ ום׃ וַ ּיִ ַּס ֖ע יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל וַ ּיֵ ֣ט ָ ֽא ֳה ֹ֔לה ֵמ ָה ְ֖ל ָאה ְל ִמגְ ַּדל־ ַע ַ
כב
אּובן ֵע ֶֽדר׃ וַ יְ ִ֗הי ִּב ְׁש ּ֤כ ֹן יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ָּב ָא ֶ֣רץ ַה ִ֔הוא וַ ּיֵ ֶ֣לְך ְר ֵ֔
לו בנימין ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם
ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל
עד היום ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן
ת־ּב ְל ָה ֖ה֙ ִּפ ֶיל֣גֶ ׁש ָא ִ ֑֔ביו וַ ּיִ ְׁש ַמ ֖ע יִ ְׂש ָר ֵ ֑אֽל פ וַ ּיִ ְׁש ַּ֕כב֙ ֶא ִ
וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל פ כג
וַ ּיִ ְֽהי֥ ּו ְבנֵ ֽי־יַ ֲע ֖ק ֹב ְׁש ֵנ֥ים ָע ָ ֽׂשר׃ ְּב ֵנ ֣י ֵל ָ֔אה ְּב ֹ֥כור יַ ֲע ֖ק ֹב
כד
בּולֽן׃ ְּב ֵנ ֣י שכ ֖ר ּוזְ ֻ ֽיהּודה וְ יִ ָּׂש ָ אּובן וְ ִׁש ְמֹעון֙ וְ ֵל ִו ֣י וִ ָ֔ ְר ֵ ֑
כה
ּובנֵ ֤י ִב ְל ָהה֙ ִׁש ְפ ַח֣ת ָר ֵ֔חל ָּד֖ן וְ נַ ְפ ָּת ִלֽי׃ ּובנְ יָ ִ ֽמן׃ ְ ֹיוס֖ף ִ ָר ֵ֔חל ֵ
כו
ּוב ֵנ֥י זִ ְל ָ ּ֛פה ִׁש ְפ ַ ֥חת ֵל ָא֖ה ָּג֣ד וְ ָא ֵ ׁ֑שר ֵ֚א ֶּלה ְּב ֵנ ֣י יַ ֲע ֔ק ֹב ֲא ֶ ׁ֥שר ְ
כז
יֻ ַּלד־ֹל֖ו ְּב ַפ ַ ּ֥דן ֲא ָרֽם׃ וַ ּיָ ֤ב ֹא יַ ֲעק ֹב֙ ֶאל־יִ ְצ ָח֣ק ָא ִ֔ביו ַמ ְמ ֵר ֖א
ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן בני רחל יוסף ובנימן ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי
ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא
ֽר־ׁשם ַא ְב ָר ָה ֖ם ִק ְריַ ֣ת ָ ֽה ַא ְר ַּב֑ע ִה֣וא ֶח ְב ֹ֔רון ֲא ֶׁשר־ּגָ ָ ֥
קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם כח
ּוׁשמ ִֹנ֥ים ָׁשנָ ֽה׃ וְ יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ּיִ ְֽהיּ֖ו יְ ֵמ֣י יִ ְצ ָ ֑חק ְמ ַ ֥את ָׁש ָנ ֖ה ְ
כט
ּוׂש ַב֣ע ְ ל־ע ָּ֔מיו ז ֵ ֖�ָקן וַ ּיֵ ָא ֶ֣סף ֶא ַ
ויצחק ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה
וַ ּיִ גְ ַ֨וע יִ ְצ ָ ֤חק וַ ָּ֙י ָמת֙
ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע
יָ ִ ֑מים וַ ּיִ ְק ְּב ֣רּו א ֹֹ֔תו ֵע ָ ׂ֥שו וְ יַ ֲע ֖ק ֹב ָּבנָ ֽיו׃ פ
ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו
בראשית לו
א
�ָקח ֶאת־ ׂשו ל ַ ֥ וְ ֵ ֛א ֶּלה ּת ְֹל ֹ֥דות ֵע ָׂש ֖ו ֥הּוא ֱא ֹֽדום׃ ֵע ָ ֛
ב
ואלה תלדות עשו הוא אדום עשו לקח את נָ ָׁש ֖יו
ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש
פרשת וישלח בראשית לה
ו
וְ ֣ל ֹא ָר ְֽד ֔פּו ַא ֲח ֵר ֖י ְּב ֵנ֥י יַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּיָ ֨ב ֹא יַ ֲע ֜ק ֹב ֗לּוזָ ה ֲא ֶׁשר֙
ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר
ר־ע ֹּֽמו׃ ל־ה ָ ֥עם ֲא ֶׁש ִ ֽית־אל הּ֖וא וְ ָכ ָ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ִה ֖וא ֵּב ֵ ֑
בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו ז
ֽית־אל ִּכ֣י ָׁ֗שם וַ ִ ּ֤י ֶבן ָׁשם֙ ִמזְ ֵּ֔ב ַח וַ ּיִ ְק ָרא֙ ַל ָּמ ֹ֔קום ֵא ֖ל ֵּב ֵ ֑
ח
ֹלהים ְּב ָב ְרֹח֖ו ִמ ְּפ ֵנ֥י ָא ִ ֽחיו׃ וַ ָ ּ֤ת ָמת ְּדב ָֹרה֙ נִ גְ ֤לּו ֵא ָליו֙ ָ ֽה ֱא ִ֔
ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם
נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דברה
ֵמ ֶינ ֶ�֣קת
ִר ְב ָ ֔קה
וַ ִּת ָּק ֵ ֛בר
ִמ ַ ּ֥ת ַחת
ֽית־א ֖ל ְל ֵב ֵ
ַּת ַ֣חת
מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת
ָ ֽה ַא ֹּ֑לון וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו ַא ֹּ֥לון ָּב ֽכּות׃ פ האלון ויקרא שמו אלון בכות
ט
ֹלהים ֶאֽל־יַ ֲעק ֹב֙ ֹ֔עוד ְּבבֹֹא֖ו ִמ ַּפ ַּד֣ן ֲא ָ ֑רם וַ ָיְב ֶ֖רְך וַ ּיֵ ָ֨רא ֱא ִ ֤
י
ֹלה ֖ים ִׁש ְמ ָ֣ך יַ ֲע ֑ק ֹב ֽל ֹא־יִ ָּק ֵר ֩א ִׁש ְמ ָ֨ך ר־ֹלו ֱא ִ אמ ֥ א ֹֹֽתו׃ וַ ּֽי ֹ ֶ
וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך
אתו ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך
ֹ֜עוד יַ ֲע ֗ק ֹב ִּכ֤י ִאם־יִ ְׂש ָר ֵא֙ל יִ ְהיֶ ֣ה ְׁש ֶ֔מָך וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ֶאת־
עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את
יא
ֹלה֜ים ֲא ִ֨ני ֵ ֤אל ַׁש ַּדי֙ ְּפ ֵר֣ה ֹאמ ֩ר ֹ֨לו ֱא ִ ְׁשֹמ֖ו יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ וַ ּי ֶ
שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה
ּומ ָל ִכ ֖ים ֵמ ֲח ָל ֶ ֥ציָך ּוק ַ ֥הל ֹּגויִ ֖ם יִ ְהיֶ ֣ה ִמ ֶ ּ֑מ ָּך ְ ּור ֵ֔בה ֹּג֛ וי ְ ְ
ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך
ששי יב
ת־ה ָ֗א ֶרץ ֲא ֶ ׁ֥שר נָ ַ ֛ת ִּתי ְל ַא ְב ָר ָ ֥הם ְּוליִ ְצ ָח ֖ק ְל ָ֣ך יֵ ֵצֽאּו׃ וְ ֶא ָ
יג
ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיַ ַ֥על ֵמ ָע ָל ֖יו ֶא ְּת ֶ ֑נּנָ ה ּוֽ ְלזַ ְר ֲעָך֥ ַא ֲח ֶר ֖יָך ֶא ֵ ּ֥תן ֶא ָ
יד
ר־ּד ֶ ּ֥בר ִא ֹּֽתו׃ וַ ּיַ ֵּ֨צב יַ ֲע ֜ק ֹב ַמ ֵּצ ָ֗בה ֹלהים ַּב ָּמ ֹ֖קום ֲא ֶׁש ִ ֱא ִ ֑
יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך
אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו
אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה
יה ֶ֔נ ֶסְך ר־ּד ֶ ּ֥בר ִאֹּת֖ו ַמ ֶּצ ֶ֣בת ָ ֑א ֶבן וַ ּיַ ֵ ּ֤סְך ָע ֶ֨ל ָ ֙ ַּב ָּמ ֹ֛קום ֲא ֶׁש ִ
במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך
טו
ת־ׁשם ַה ָּמ ֹ֗קום ֲא ֶׁש ֩ר וַ ּיִ ֥צ ֹק ָע ֶל ָ֖יה ָ ֽׁש ֶמן׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא יַ ֲע ֜ק ֹב ֶא ֵ ֣
טז
ֽית־אֽל׃ וַ ּיִ ְסעּו֙ ִמ ֵּב֣ית ֵ֔אל ַו�ֽיְ ִהי־ ֹלה ֖ים ֵּב ֵ ׁשם ֱא ִ ִּד ֶּ֨בר ִא ֹּ֥תו ָ ֛
ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל ויהי
�ְקׁש ת־ה ָא ֶ֖רץ ָל ֹ֣בוא ֶא ְפ ָ ֑ר ָתה וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ָר ֵח ֖ל וַ ּת ַ ֥ ֹ֥עוד ִּכ ְב ַר ָ
עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש ְּב ִל ְד ָ ּֽתּה׃
230
ויצאו בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם
פרשת וישלח בראשית לד
כז
ל־ה ֲ֣ח ָל ִ֔לים וַ ּיָ ב ֹּ֖זּו ָה ִ ֑עיר ֲא ֶ ׁ֥שר וַ ּיֵ ֵצֽאּו׃ ְּב ֵנ ֣י יַ ֲע ֗ק ֹב ֚ ָּבאּו ַע ַ
כח
יּהם ת־חמ ֵֹר ֶ ֑ ת־ּב ָק ָר ֖ם וְ ֶא ֲ ֹאנ֥ם וְ ֶא ְ ֹחותם׃ ֶאת־צ ָ ִט ְּמ ֖אּו ֲא ָ ֽ
כט
ת־ּכל־ �ָקחּו׃ וְ ֶא ָ ת־א ֶ ׁ֥שר ַּב ָּׂש ֶד ֖ה ל ָ ֽ ר־ּב ִ ֛עיר וְ ֶא ֲ וְ ֵ ֧את ֲא ֶׁש ָ
ויצאו בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם
ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל
יהם ָׁש ֖בּו וַ ּיָ ֑ב ֹּזּו וְ ֵא ֖ת ָּכל־ ל־ט ָּפם֙ וְ ֶאת־נְ ֵׁש ֶ֔ ת־ּכ ַ ֵח ָיל֤ם וְ ֶא ָ
חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל ל
ל־לוִ י֮ ֲע ַכ ְר ֶּת֣ם ל־ׁש ְמ ֹ֣עון וְ ֶא ֵ אמר יַ ֲע ֜ק ֹב ֶא ִ ֲא ֶ ׁ֥שר ַּב ָּבֽיִ ת׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם
ּוב ְּפ ִר ִ ּ֑זי וַ ֲאנִ י֙ יׁשנִ י֙ ְּבי ֵ ֹׁ֣שב ָה ָ֔א ֶרץ ַּב ְּֽכנַ ֲענִ ֖י ַ א ִֹתי ֒ ְל ַה ְב ִא ֵ ֙
אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני
יתי׃ ּוב ִ ֽ ְמ ֵת֣י ִמ ְס ָּ֔פר וְ נֶ ֶא ְס ֤פּו ָע ַלי֙ וְ ִה ּ֔כּונִ י וְ נִ ְׁש ַמ ְד ִּת ֖י ֲא ִנ֥י ֵ
מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
לא
ֹחותנּו׃ פ ת־א ֵ ֽ ֹזונה יַ ֲע ֶׂש ֖ה ֶא ֲ ֹאמ ֑רּו ַה ְכ ָ֕ וַ ּי ְ
א
ב־ׁשם ֽית־א ֖ל וְ ֶׁש ָ ֑ ֹלהים֙ ֶאֽל־יַ ֲע ֔ק ֹב ֛קּום ֲע ֵ ֥לה ֵב ֵ אמר ֱא ִ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו בראשית לה
ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם
ה־ׁשם ִמזְ ֵּ֔ב ַח ָל ֵא֙ל ַהּנִ ְר ֶא֣ה ֵא ֶ֔ליָך ְּב ָב ְר ֲח ָ֔ך ִמ ְּפ ֵנ ֖י וַ ֲע ֵׂש ָ ֣
ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני ב
ׁשר ל־א ֶ ֣ יֹתו וְ ֶא֖ל ָּכ ֲ ל־ּב ֔ אמר יַ ֲעק ֹב֙ ֶא ֵ ֵע ָ ׂ֥שו ָא ִ ֽחיָך׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר
ׁשר ְּבת ְֹכ ֶ֔כם וְ ִ ֽה ַּט ֲה ֔רּו ֹלהי ַהּנֵ ָכר֙ ֲא ֶ ֣ ת־א ֵ ֤ ִע ֹּ֑מו ָה ִס֜רּו ֶא ֱ
עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו ג
ֽית־אל וְ ֶ ֽא ֱע ֶׂשה־ ּומה וְ נַ ֲע ֶל ֖ה ֵּב ֵ ֑ ֹלת ֶיכֽם׃ וְ נָ ֥ק ָ וְ ַה ֲח ִל֖יפּו ִׂש ְמ ֵ
והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל ואעשה
ּׁשם ִמזְ ֵּ֗ב ַח ָל ֵ֞אל ָהע ֶֹנ ֤ה א ִֹתי֙ ְ ּ֣בֹיום ָצ ָֽר ִ֔תי וַ יְ ִהי֙ ִע ָּמ ִ֔די ָ֣
שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי ד
ֹלהי ל־א ֵ ֤ ַּב ֶּד ֶ֖רְך ֲא ֶ ׁ֥שר ָה ָל ְֽכ ִּתי׃ וַ ּיִ ְּתנ֣ ּו ֶאֽל־יַ ֲע ֗ק ֹב ֵא֣ת ָּכ ֱ
בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל אלהי
ַהּנֵ ָכר֙
יהם ׁשר ְּב ָאזְ נֵ ֶ ֑ ת־הּנְ זָ ִמ ֖ים ֲא ֶ ֣ ׁשר ְּביָ ָ֔דם וְ ֶא ַ ֲא ֶ ֣
הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ה
ם־ׁש ֶכֽם׃ וַ ּיִ ָ ּ֑סעּו וַ ּיִ ְט ֤מ ֹן א ָֹתם֙ יַ ֲע ֔ק ֹב ַ ּ֥ת ַחת ָה ֵא ָל ֖ה ֲא ֶ ׁ֥שר ִע ְ
ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ויסעו
יהם ל־ה ָֽע ִרים֙ ֲא ֶׁשר֙ ְס ִב ֣יב ֹ ֵת ֶ֔ ֹלהים ַע ֶ וַ יְ ִה֣י ׀ ִח ַּת֣ת ֱא ִ֗
ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם וְ ֣ל ֹא
228
לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם
ׁש ְבנּו ִא ְּת ֶ֔כם וְ ָהיִ ֖ינּו ח־ל֑נּו וְ יָ ַ ֣ ת־ּבנ ֵֹת ֶיכ ֖ם נִ ַ ֽ�ּֽק ָ ָל ֶ֔כם וְ ֶא ְ
פרשת וישלח בראשית לד
לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו
יז
�ָק ְחנּו ם־ל ֹא ִת ְׁש ְמ ֛עּו ֵא ֵל ֖ינּו ְל ִה ֹּ֑מול וְ ל ַ ֥ ְל ַ ֥עם ֶא ָ ֽחד׃ וְ ִא ֧
יח
ּוב ֵע ֵינ ֖י ֽיט ֥בּו ִד ְב ֵר ֶיה ֖ם ְּב ֵע ֵינ ֣י ֲח ֹ֑מור ְ ת־ּב ֵּת ֖נּו וְ ָה ָל ְֽכנּו׃ וַ ּיִ ְ ֶא ִ
יט
א־א ַ ֤חר ַה ַּ֙נ ַער֙ ַל ֲע ֹׂ֣שות ַה ָּד ָ֔בר ִ ּ֥כי ן־ח ֹֽמור׃ וְ ֽל ֹ ֵ ְׁש ֶ ֥כם ֶּב ֲ
כ
ָח ֵפ֖ץ ְּב ַ ֽבת־יַ ֲע ֑ק ֹב וְ ֣הּוא נִ ְכ ָּ֔בד ִמּכ ֹ֖ל ֵ ּ֥בית ָא ִבֽיו׃ וַ ּיָ ֥ב ֹא
לעם אחד ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו
את בתנו והלכנו וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ויבא
ׁשי ל־אנְ ֵ ֥ ירם ַו�ֽיְ ַד ְּב ֛רּו ֶא ַ ל־ׁש ַער ִע ָ ֑ ּוׁש ֶ ֥כם ְּבֹנ ֖ו ֶא ַ ֣ ֲח ֹ֛מור ְ
חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי כא
אמ ֹר׃ ָה ֲאנָ ִׁ֨שים ָה ֵ֜א ֶּלה ְ ֽׁש ֵל ִ ֧מים ֵה֣ם ִא ָּ֗תנּו ִע ָיר ֖ם ֵל ֽ
עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו
וְ יֵ ְׁש ֤בּו ָב ָ ֙א ֶרץ֙ וְ יִ ְס ֲח ֣רּו א ָֹ֔תּה וְ ָה ָ ֛א ֶרץ ִהּנֵ ֥ה ַר ֲֽח ַבת־
וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת
ת־ּבנ ֵֹת ֖ינּו ח־ל֣נּו ְלנָ ִׁ֔שים וְ ֶא ְ ת־ּבנ ָֹתם֙ נִ ַ ּֽק ָ יהם ֶא ְ יָ ַד֖יִ ם ִל ְפנֵ ֶ ֑
ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו כב
ׁש ֶבת ִא ָּ֔תנּו ְך־ּבז ֹאת יֵ ֨א ֹתּו ָל֤נּו ָה ֲאנָ ִׁשים֙ ָל ֶ ֣ נִ ֵ ּ֥תן ָל ֶהֽם׃ ַא ְ ֠
נתן להם אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו
ִל ְהֹי ֖ות ְל ַע֣ם ֶא ָ ֑חד ְּב ִה ֹּ֥מול ָ֨לנּו֙ ָּכל־זָ ָ֔כר ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר ֵ ֥הם
להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם כג
ל־ּב ֶה ְמ ָּ֔תם ֲה ֹ֥לוא ָל ֖נּו ֵ ֑הם נִ ּמ ִֹלֽים׃ ִמ ְקנֵ ֶ ֤הם וְ ִקנְ יָ נָ ם֙ וְ ָכ ְ
כד
ל־חֹמור֙ ותה ָל ֶ֔הם וְ יֵ ְׁש ֖בּו ִא ָ ּֽתנּו׃ וַ ּיִ ְׁש ְמ ֤עּו ֶא ֲ ַ֚אְך נֵ ֹ֣א ָ
נמלים מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם
אך נאותה להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור
ׁש ַער ִע ֑יֹרו וַ ּיִ ּ֨מ ֹלּו֙ ָּכל־זָ ָ֔כר ל־ׁש ֶכ֣ם ְּבֹנ֔ ו ָּכל־י ְֹצ ֵא֖י ַ ֣ וְ ֶא ְ
ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כה
ֹיות֣ם ּֽכ ֹ ֲא ִ֗בים יׁשי ִ ּֽב ְה ָ ׁש ַער ִע ֽיֹרו׃ וַ יְ ִה ֩י ַבֹּי֨ ום ַה ְּׁש ִל ִ ֜ ָּכל־י ְֹצ ֵא ֖י ַ ֥
כל יצאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים
ֽי־בנֵ י־יַ ֲ֠עק ֹב ִׁש ְמ ֹ֨עון וְ ֵלוִ ֜י ֲא ֵ ֤חי ִדינָ ה֙ ִא֣יׁש ַח ְר ֹּ֔בו וַ ּיִ ְק ֣חּו ְׁשנֵ ְ
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו כו
ת־חֹמור֙ וְ ֶאת־ ל־ה ִע ֖יר ֶ ּ֑ב ַטח וַ ּיַ ַֽה ְרג֖ ּו ָּכל־זָ ָכֽר׃ וְ ֶא ֲ וַ ּיָ ֥ב ֹאּו ַע ָ
ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת
ת־ּדינָ ֛ה ִמ ֵ ּ֥בית ְׁש ֶכ ֖ם י־ח ֶרב וַ ּיִ ְק ֧חּו ֶא ִ ְׁש ֶכ֣ם ְּבֹנ֔ ו ָה ְרג֖ ּו ְל ִפ ָ ֑
שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם וַ ּיֵ ֵצֽאּו׃
226
ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר ונתנו את בנתינו
ת־מ ְק ֵנ ֖הּו ַּב ָּׂש ֶ ֑דה וְ ֶה ֱח ִ ֥רׁש יַ ֲע ֖ק ֹב ַעד־ ּובנָ ֛יו ָהי֥ ּו ֶא ִ ָ
פרשת וישלח בראשית לד
ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד ו
ֽי־ׁש ֶכ ֖ם ֶאֽל־יַ ֲע ֑ק ֹב ְל ַד ֵּב ֖ר ִא ֹּֽתו׃ ּב ָ ֹֽאם׃ וַ ּיֵ ֵ ֛צא ֲח ֹ֥מור ֲא ִב ְ
ז
וַ ּיִ ְֽת ַע ְּצבּו֙
באם ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו
ּוב ֵ֨ני ְ
יַ ֲע ֜ק ֹב
ָ ּ֤באּו
ְּכ ָׁש ְמ ָ֔עם
ן־ה ָּׂש ֶדה֙ ִמ ַ
ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו
ׂשה ְביִ ְׂש ָר ֵ֗אל ָ ֽה ֲאנָ ִׁ֔שים וַ ּיִ ַ֥חר ָל ֶה֖ם ְמ ֑א ֹד ִּכֽי־נְ ָב ֞ ָלה ָע ָ ֣
האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל ח
ׂשה׃ וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ֲחֹמ֖ור ת־ּבת־יַ ֲע ֔ק ֹב וְ ֵכ֖ן ֥ל ֹא יֵ ָע ֶ ֽ ִל ְׁש ַּכב֙ ֶא ַ ֽ
לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה וידבר חמור
�ְקה נַ ְפֹׁשו֙ ְּב ִב ְּת ֶ֔כם ְּתנ֨ ּו אמ ֹר ְׁש ֶכ֣ם ְּב ִ֗ני ָ ֽחׁש ָ ֤ ִא ָּת֣ם ֵל ֑
אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו
ט
ָנ֥א א ָ ֹ֛תּה ֹל֖ו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וְ ִ ֽה ְת ַח ְּתנ֖ ּו א ָ ֹ֑תנּו ְּב ֽנ ֹ ֵת ֶיכם֙ ִּת ְּתנּו־
י
ת־ּבנ ֵֹת ֖ינּו ִּת ְק ֥חּו ָל ֶכֽם׃ וְ ִא ָּת ֖נּו ֵּת ֵ ׁ֑שבּו וְ ָה ָ ֙א ֶרץ֙ ָ֔לנּו וְ ֶא ְ
יא
אמר ּוה וְ ֵה ָֽא ֲחז֖ ּו ָ ּֽבּה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ּוס ָח ֔ר ָ ִּת ְהיֶ ֣ה ִל ְפנֵ ֶ֔יכם ְׁשבּו֙ ְ
נא אתה לו לאשה והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם ואתנו תשבו והארץ
תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה ויאמר
ְׁש ֶכם֙
יה ל־א ֶ֔ח ָ וְ ֶא ַ
֣יה ל־א ִב ָ ֶא ָ
א־ח֖ן ֶא ְמ ָצ ֵ
יכם ְּב ֵעינֵ ֶ ֑
שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם יב
ֹאמ ֛רּו ֵא ַל֖י ֶא ֵּתֽן׃ ַה ְר ּ֨בּו ָע ַל֤י ְמא ֹד֙ ֣מ ֹ ַהר וַ ֲא ֶ ׁ֥שר ּת ְ
ואשר תאמרו אלי אתן הרבו עלי מאד מהר
נּו־לי ֶאת־ ּות ִ ֥ ֹאמ ֖רּו ֵא ָל֑י ְ ּומ ָּ֔תן וְ ֶ֨א ְּת ָ֔נה ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ּת ְ ַ
ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את יג
ַ ֽהּנַ ֲע ָר ֖ ְל ִא ָ ּֽׁשה׃
וַ ּיַ ֲענ֨ ּו
ְבנֵ ֽי־יַ ֲע ֜ק ֹב
ת־ׁש ֶ֨כם ֶא ְ
וְ ֶאת־
הנער לאשה ויענו בני יעקב את שכם ואת
ֲח ֹ֥מור
חמור יד
ָא ִ ֛ביו
אביו
ְּב ִמ ְר ָמ ֖ה
במרמה
וַ יְ ַד ֵ ּ֑ברּו
וידברו
ׁשר ֲא ֶ ֣
אשר
ִט ֵּ֔מא
טמא
ֵא ֖ת
את
נּוכל ַל ֲעֹׂשות֙ ַ֙ יהם ֤ל ֹא ֹאמ ֣רּו ֲא ֵל ֶ֗ ִּד ָינ֥ה ֲאח ָ ֹֽתם׃ וַ ּי ְ
דינה אחתם ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות
ַה ָּד ָב֣ר
ַה ֶּ֔זה
ָל ֵתת֙
ת־אח ֵֹ֔תנּו ֶא ֲ
ְל ִא ֖יׁש
ר־ֹלו ֲא ֶׁש ֣
הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו טו
ְך־ּבז ֹ֖את נֵ ֹ֣אות ָל ֶ ֑כם ֽי־ח ְר ָ ּ֥פה ִה ֖וא ָלֽנּו׃ ַא ְ ָע ְר ָל֑ה ִּכ ֶ
טז
ת־ּבנ ֵ ֹ֙תינּו֙ ִ֚אם ִּת ְהי֣ ּו ָכ ֔מ ֹנּו ְל ִה ּ֥מ ֹל ָל ֶכ ֖ם ָּכל־זָ ָכֽר׃ וְ נָ ַ ֤תּנּו ֶא ְ
ערלה כי חרפה הוא לנו אך בזאת נאות לכם
אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר ונתנו את בנתינו ָל ֶ֔כם
224
אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות
ויבא
יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה
אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל
ותצא דינה בת לאה אשר
ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו
ֲאד ֹנִ ֖י
אדני
ִל ְפ ֵנ ֣י
לפני
ַע ְב ֹּ֑דו
עבדו
וַ ֲאנִ ֞י
ר־ל ָפנַ י֙ אכה ֲא ֶׁש ְ ַה ְּמ ָל ָ ֤
ֶ ֽא ְתנָ ֲה ָל֣ה
אתנהלה
ואני
ְל ִא ִּ֗טי
לאטי
ְל ֶ֨רגֶ ל
לרגל
ְּול ֶר֣גֶ ל ַהיְ ָל ִ֔דים ַ ֛עד ֲא ֶׁשר־
המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר טו
ה־ּנ֣א אמר ֵע ָׂ֔שו ַא ִּצֽיגָ ָ ֽירה׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ל־אד ֹנִ ֖י ֵׂש ִע ָ ָא ֥ב ֹא ֶא ֲ
אבא אל אדני שעירה ויאמר עשו אציגה נא
אמר֙ ָל ָּ֣מה ֶּ֔זה ֶא ְמ ָצא־ ׁשר ִא ִ ּ֑תי וַ ּ֙י ֹ ֶ ן־ה ָע ֖ם ֲא ֶ ֣ ִע ְּמ ָ֔ך ִמ ָ
עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא טז
ׂשו ְל ַד ְרֹּכ֖ו ֵח֖ן ְּב ֵע ֵינ֥י ֲאד ֹנִ ֽי׃ וַ ּיָ ָׁש ֩ב ַּבֹּי֨ ום ַה ֥הּוא ֵע ָ ֛
יז
ֽירה׃ וְ יַ ֲעק ֹב֙ נָ ַס֣ע ֻס ּ֔כ ֹ ָתה וַ ּיִ ֶ֥בן ֹל֖ו ָ ּ֑ביִ ת ְּול ִמ ְק ֵ֙נהּו֙ ֵׂש ִע ָ
יח
וַ ּיָ ב ֹ ֩א
חן בעיני אדני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו
ם־ה ָּמ ֹ֖קום ֻס ֹּֽכות׃ ס ל־ּכן ָק ָ ֥רא ֵׁש ַ ׂשה ֻס ּ֔כ ֹת ַע ֵ ֛ ָע ָ ֣
עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות
ויבא
יַ ֲע ֨ק ֹב ָׁש ֵ֜לם ִע֣יר ְׁש ֶ֗כם ֲא ֶׁשר֙ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ְּבבֹֹא֖ו
יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו יט
�ְקת ַה ָּׂש ֶ֗דה ת־חל ַ ֣ ת־ּפ ֵנ֥י ָה ִעֽיר׃ וַ ּיִ ֶ֜קן ֶא ֶ ִמ ַּפ ַּד֣ן ֲא ָ ֑רם וַ ּיִ ַ֖חן ֶא ְ
מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה
ֽי־חֹמ֖ור ֲא ִב֣י ְׁש ֶ ֑כם ה־ׁשם֙ ָא ֳה ֹ֔לו ִמּיַ ֥ד ְּבנֵ ֲ ׁשר נָ ָֽט ָ ֲא ֶ ֤
אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם כ
ֹלהי א־ֹלו ֵא ֖ל ֱא ֵ ֥ ב־ׁש ֖ם ִמזְ ֵ ּ֑ב ַח וַ ִּ֨י ְק ָר ֔ יטה׃ וַ ּיַ ֶּצ ָ ְּב ֵמ ָא ֖ה ְק ִׂש ָ ֽ
א
יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ס
ת־ל ָ֔אה ֲא ֶ ׁ֥שר וַ ֵּת ֵ ֤צא ִדינָ ה֙ ַּב ֵ
ב
יָ ְל ָד ֖ה ְליַ ֲע ֑ק ֹב ִל ְרֹא֖ות ִּב ְבֹנ֥ ות ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ַּ֨י ְרא א ָֹתּ֜ה
במאה קשיטה ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי בראשית לד
מחישי
ישראל
ותצא דינה בת לאה אשר
ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ וירא אתה
ׂשיא ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ּיִ ַ ּ֥קח א ָ ֹ֛תּה ן־ח ֹ֛מור ַֽה ִחּוִ ֖י נְ ִ ֣ ְׁש ֶ ֧כם ֶּב ֲ
שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה ג
וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֥כב א ָֹתּ֖ה וַ יְ ַעּנֶ ָֽה׃ וַ ִּת ְד ַּב֣ק נַ ְפ ֹׁ֔שו ְּב ִד ָינ ֖ה ַ ּֽבת־יַ ֲע ֑ק ֹב
ד
אמר וַ ּ֣י ֹ ֶ
וישכב אתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב
וַ ּיֶ ֱֽא ַהב֙
ת־הּנַ ֲע ָ֔ר ֶא ַ ֽ
וַ יְ ַד ֵּב֖ר
ל־ל֥ב ַע ֵ
ַ ֽהּנַ ֲע ָרֽ׃
ויאהב את הנער וידבר על לב הנער ויאמר
ת־הּיַ ְל ָ ּ֥דה ח־לי ֶא ַ אמ ֹר ַ ֽק ִ ֛ ל־ח ֹ֥מור ָא ִב ֖יו ֵל ֑ ְׁש ֶ֔כם ֶא ֲ
שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה
ה
ת־ּד ָינ ֣ה ִב ֹּ֔תו ַהּז ֹ֖את ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וְ יַ ֲע ֣ק ֹב ָׁש ַ֗מע ִּכ֤י ִט ֵּמא֙ ֶא ִ
ּובנָ ֛יו הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ָ
222
וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וׄיׄשׄקׄהׄוׄ ויבכו וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן יעבר נא
יה וִ ָֽיל ֶ ֙ד ָ ֙
פרשת וישלח בראשית לג
ַא ֲחר ִֹ֔נים
ת־ר ֵ ֥חל וְ ֶא ָ
ת־ֹיוס֖ף ֵ וְ ֶא
220
ַא ֲחר ֹנִ ֽים׃
וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים ג
ׁש ַבע ְּפ ָע ִ֔מים יהם וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֤תחּו ַ ֙א ְר ָצה֙ ֶ ֣ וְ הּ֖וא ָע ַב֣ר ִל ְפנֵ ֶ ֑
ד
ד־א ִ ֽחיו׃ וַ ָּ֨י ָרץ ֵע ָ ׂ֤שו ִל ְק ָראֹתו֙ ַֽויְ ַח ְּב ֵ ֔קהּו ַעד־ּגִ ְׁשֹּת֖ו ַע ָ
ה
ת־ע ָ֗יניו ּׂשא ֶא ֵ וַ ּיִ ְב ּֽכּו׃ וַ ּיִ ָ ֣
והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו
אר ֖ו ַׄו ִּׄי ָּׁׄש ֵ ׄ ֑ק ׄהּוׄ ל־צּוָ ָ וַ ּיִ ּ֥פ ֹל ַע ַ קהׄוׄ ויבכו וישא את עיניו ש ׄ ויפל על צוארו ׄו ׄי ׄ י־א ֶּ֣לה ֹ֖אמר ִמ ֵ ת־היְ ָל ִ֔דים וַ ּי ֶ ת־הּנָ ִׁשים֙ וְ ֶא ַ וַ ּיַ �֤ ְרא ֶא ַ וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה
ת־ע ְב ֶּדָֽך׃ ֹלה ֖ים ֶא ַ ר־ח ַנ�֥ן ֱא ִ ֹאמר ַהיְ ָל ִ֕דים ֲא ֶׁש ָ ָּלְ֑ך וַ ּי ַ֕
לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך רביעי ו
וַ ִּתּגַ ְׁ֧שן ָ ַה ְּׁש ָפ ֹ֛חות ֵ ֥הּנָ ה וְ יַ ְל ֵד ֶיה֖ן וַ ִ ּֽת ְׁש ַּת ֲחוֶ ֽין ָ׃ וַ ִּתּגַ ׁ֧ש
ז
ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ותגש
ֹיוסף וְ ָר ֵח ֖ל ם־ל ָ ֛אה וִ ָיל ֶד ָ֖יה וַ ּיִ ְֽׁש ַּת ֲחו֑ ּו וְ ַא ַ֗חר נִ ַּגׁ֥ש ֵ ֛ ּגַ ֵ
גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל ח
ׁשר ל־ה ַּמ ֲח ֶנ֥ה ַהּזֶ ֖ה ֲא ֶ ֣ אמר ִ ֥מי ְלָך֛ ָּכ ַ וַ ּיִ ְֽׁש ַּת ֲחוֽ ּו׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ
ט
אמר ֵע ָׂש ֖ו ֹא־ח֖ן ְּב ֵע ֵינ֥י ֲאד ֹנִ ֽי׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ אמר ִל ְמצ ֵ ָּפ ָג ְׁ֑ש ִּתי וַ ּ֕י ֹ ֶ
י
אמר יַ ֲע ֗ק ֹב ר־לְֽך׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ׁש־ל֣י ָ ֑רב ָא ִ֕חי יְ ִ ֥הי ְל ָ֖ך ֲא ֶׁש ָ יֶ ִ
וישתחוו ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך ויאמר יעקב
אתי ֵחן֙ ְּב ֵע ֶ֔יניָך וְ ָל ַק ְח ָ ּ֥ת ִמנְ ָח ִת ֖י ם־נא ָמ ָ ֤צ ִ ַאל־נָ א֙ ִא ָ֨
אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי
ֹלה ֖ים ֣יתי ָפ ֶ֗ניָך ִּכ ְר ֛א ֹת ְּפ ֵנ֥י ֱא ִ ל־ּכן ָר ִא ִ ִמּיָ ִ ֑די ִּכ֣י ַע ֵ֞
מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים יא
ׁשר ֻה ָב֣את ָ֔לְך ִּכֽי־ ת־ּב ְר ָכ ִתי֙ ֲא ֶ ֣ ח־נ ֤א ֶא ִ וַ ִּת ְר ֵצֽנִ י׃ ַק ָ
יב
ֹ֖אמר י־כ ֹל וַ ּיִ ְפ ַצר־ֹּב֖ו וַ ּיִ ָּֽקח׃ וַ ּי ֶ ׁש־ל ֑ ֹלה ֖ים וְ ִכ֣י יֶ ִ ַח ַּנ֥נִ י ֱא ִ
יג
אמר ֵא ָ֗ליו ֲאד ִ ֹנ֤י נִ ְס ָע֣ה וְ נֵ ֵל ָ֑כה וְ ֵא ְל ָכ ֖ה ְלנֶ גְ ֶּדָֽך׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ותרצני קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר אליו אדני
�ָקר ָע ֹ֣לות ָע ָל֑י ֽי־היְ ָל ִד֣ים ַר ִּ֔כים וְ ַה ּ֥צ ֹאן וְ ַהּב ָ ֖ י ֵ ֹ֙ד ַ ֙ע ִּכ ַ
ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי יד
ּוד ָפקּום֙ ְ
ֹ֣יום
ֶא ָ֔חד
וָ ֵמ֖תּו
ל־ה ּֽצ ֹאן׃ ָּכ ַ
ר־נ֥א יַ ֲע ָב ָ
ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן יעבר נא ֲאד ֹנִ י֖
ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה
פרשת וישלח בראשית לב
כה
ת־א ֶׁשר־ֹלו׃ וַ ּיִ ּוָ ֵ ֥תר יַ ֲע ֖ק ֹב ת־ה ָּנ ַ֑חל ַו�ּֽיַ ֲע ֵב ֖ר ֶא ֲ וַ ּיַ ֲֽע ִב ֵר֖ם ֶא ַ
כו
ְל ַב ֹּ֑דו וַ ּיֵ ָא ֵב֥ק ִאיׁש֙ ִע ֹּ֔מו ַע ֖ד ֲע ֹ֥לות ַה ָ ּֽׁש ַחר׃ וַ ַּ֗י ְרא ִּכ֣י
ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי
֤ל ֹא יָ ֙כ ֹל ֹ֔לו וַ ּיִ ַּג ֖ע ְּב ַכף־יְ ֵר ֹ֑כו וַ ֵ ּ֙ת ַקע֙ ַּכף־יֶ �֣ ֶרְך יַ ֲע ֔ק ֹב לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב
כז
ּׁש ַחר אמר ַׁש ְּל ֵ֔חנִ י ִ ּ֥כי ָע ָל ֖ה ַה ָ ֑ ְּב ֵה ָֽא ְב ֹ֖קו ִע ֹּֽמו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
כח
אמר ֵא ָל ֖יו ם־ּב ַר ְכ ָ ּֽתנִ י׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ אמר֙ ֣ל ֹא ֲא ַ ֽׁש ֵּל ֲח ָ֔ך ִּכ ֖י ִא ֵ וַ ּ֙י ֹ ֶ
כט
אמר ֤ל ֹא יַ ֲעק ֹב֙ יֵ ָא ֵ ֥מר ֹ֖אמר יַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ה־ּׁש ֶ ֑מָך וַ ּי ֶ ַמ ְ
בהאבקו עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר
ֹעוד֙
ֹלהים ם־א ִ ֛ ית ִע ֱ ֽי־ׂש ִ ֧ר ָ ִׁש ְמ ָ֔ך ִּכ ֖י ִאם־יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ִּכ ָ
עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ל
אמר֙ ַהּגִ ָֽידה־ ּתּוכֽל׃ וַ ּיִ ְׁש ַא֣ל יַ ֲע ֗ק ֹב וַ ּ֙י ֹ ֶ ם־אנָ ִׁש ֖ים וַ ָ וְ ִע ֲ
ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה
יְב ֶרְך אמר ָ ֥ל ָּמה ּזֶ ֖ה ִּת ְׁש ַא֣ל ִל ְׁש ִ ֑מי וַ ָ ֥ ָּנ ֣א ְׁש ֶ֔מָך וַ ּ֕י ֹ ֶ
נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך שלישי לא
יתי ֽי־ר ִ ֤א ִ יאל ִּכ ָ ׁשם ַה ָּמ ֹ֖קום ְּפנִ ֵ ֑ אֹֹת֖ו ָ ֽׁשם׃ וַ ּיִ ְק ָ ֧רא יַ ֲע ֛ק ֹב ֵ ֥
לב
ֽח־ֹלו וַ ּיִ �ֽזְ ַר ֣
אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי
ֹלהים֙ ֱא ִ
ָּפ ִנ ֣ים
ל־ּפ ִ֔נים ֶא ָ
וַ ִּתּנָ ֵצ ֖ל
נַ ְפ ִ ֽׁשי׃
אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ויזרח לו
נּואל וְ ֥הּוא צ ֵֹל ַ֖ע ַעל־ ת־ּפ ֵ ֑ ַה ֶּׁ֔ש ֶמׁש ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ַב ֖ר ֶא ְ
השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על
לג
ת־ּג֣יד ַהּנָ ֶׁ֗שה ֹאכלּו ְבנֵ ֽי־יִ ְׂש ָר ֵ֜אל ֶא ִ ל־ּכ֡ן ֽל ֹא־י ְ ֨ יְ ֵר ֹֽכו׃ ַע ֵ ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה
ל־ּכ֣ף ַהּיָ ֵ֔רְך ַע ֖ד ַהֹּי֣ ום ַהּזֶ ֑ה ִּכ֤י נָ גַ ע֙ ְּב ַכף־יֶ ֶ�֣רְך ֲא ֶׁשר֙ ַע ַ
בראשית לג
אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך א
ׁשה׃ וַ ּיִ ָ ּׂ֨שא יַ ֲע ֜ק ֹב ֵע ָ֗יניו וַ ּיַ ְרא֙ וְ ִה ֵּנ ֣ה יַ ֲע ֔ק ֹב ְּבגִ ֖יד ַהּנָ ֶ ֽ
יעקב בגיד הנשה וישא יעקב עיניו וירא והנה
ת־היְ ָל ִ֗דים ׂשו ָּ֔בא וְ ִע ֹּ֕מו ַא ְר ַּב֥ע ֵמֹא֖ות ִ ֑איׁש וַ ּיַ ַ֣חץ ֶא ַ ֵע ָ ֣
עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים ב
ל־ל ָאה֙ ַע ֵ
ל־ר ֵ֔חל וְ ַע ָ
וְ ַע ֖ל
ְׁש ֵ ּ֥תי
ַה ְּׁש ָפ ֹֽחות׃
וַ ּיָ ֶׂ֧שם
על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם
ת־ה ְּׁש ָפ ֹ֛חות ֶא ַ
וְ ֶאת־יַ ְל ֵד ֶיה֖ן
ִרֽאׁש ָֹנ֑ה
ת־ל ָ ֤אה וְ ֶא ֵ
יה את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וִ ָֽיל ֶ ֙ד ָ ֙
218
יספר מרב וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק ויקחם
פרשת וישלח בראשית לב
יד
ן־ה ָּב֧א יִ ָּס ֵפ ֖ר ֵמ ֽר ֹב׃ וַ ּיָ ֶ֥לן ָׁש ֖ם ַּב ַּל֣יְ ָלה ַה ֑הּוא וַ ּיִ ַּ֞קח ִמ ַ
יספר מרב וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא
שני טו
ּותיָ ִׁש ֖ים אתיִ ם ְ ְביָ ֹ֛דו ִמנְ ָח ֖ה ְל ֵע ָ ׂ֥שו ָא ִ ֽחיו׃ ִע ִּז ֣ים ָמ ַ֔
טז
ילים ֶע ְׂש ִרֽים׃ ּגְ ַמ ִּל֧ים את֖יִ ם וְ ֵא ִ ֥ ֶע ְׂש ִ ֑רים ְר ֵח ִ ֥לים ָמ ַ
בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים
עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים גמלים
ֹלׁשים ָּפ ֹ֤רות ַא ְר ָּב ִעים֙ ּובנֵ ֶיה ֖ם ְׁש ִ ֑ יֹקות ְ ֵמינִ ֛
ּופ ִר֣ים ָ
מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים יז
ֲע ָׂש ָ֔רה ֲאת֣ ֹנ ֹת ֶע ְׂש ִ֔רים וַ ְעיָ ִר֖ם ֲע ָׂש ָרֽה׃ וַ ּיִ ֵּתן֙ ְּביַ ד־
עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה ויתן ביד
ל־ע ָב ָדיו֙ ִע ְב ֣רּו ֹאמר ֶא ֲ ֲע ָב ָ֔דיו ֵע ֶ֥דר ֵע ֶ֖דר ְל ַב ֹּ֑דו וַ ּ֤י ֶ
עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו יח
ּוב֥ין ֵע ֶֽדר׃ וַ יְ ַצ֥ו ֶאת־ ְל ָפ ַ֔ני וְ ֶר֣וַ ח ָּת ִׂ֔שימּו ֵ ּ֥בין ֵע ֶ֖דר ֵ
לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ויצו את
אמ ֹר ׂשו ָא ִ֗חי וִ ְׁש ֵא ְֽלָך֙ ֵל ֔ אמ ֹר ִּכ֣י יִ ְֽפּגָ ְׁש ָ֞ך ֵע ָ ֣ ָה ִראֹׁש֖ ון ֵל ֑
הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר יט
י־א ָּתה֙ וְ ָא֣נָ ה ֵת ֵ֔לְך ְּול ִמ֖י ֵ ֥א ֶּלה ְל ָפנֶ ֽיָך׃ וְ ָ ֽא ַמ ְר ָ ּ֙ת ְל ַע ְב ְּד ָ֣ך ְל ִמ ַ ֙
למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך
ׂשו וְ ִהּנֵ ֥ה גַ ם־ לּוחה ַֽלאד ֹנִ ֖י ְל ֵע ָ ֑ ְליַ ֲע ֔ק ֹב ִמנְ ָ ֥חה ִהוא֙ ְׁש ָ֔
ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם כ
יׁשי ַּ֚גם ת־ה ְּׁש ִל ִ֔ ת־ה ֵּׁש ִ֗ני ַּ֚גם ֶא ַ הּ֖וא ַא ֲח ֵרֽינּו׃ וַ יְ ַ֞צו ַּג ֣ם ֶא ַ
הוא אחרינו ויצו גם את השני גם את השלישי גם
אמ ֹר ַּכ ָּד ָ ֤בר ַהּזֶ ה֙ ל־ה ֣ה ֹ ְל ִ֔כים ַא ֲח ֵ ֥רי ָה ֲע ָד ִר ֖ים ֵל ֑ ת־ּכ ַ ֶא ָ
את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה כא
ל־ע ָׂ֔שו ְּבמ ַֹצ ֲא ֶכ ֖ם א ֹֹֽתו׃ וַ ֲא ַמ ְר ֶּ֕תם ַּ֗גם ִהּנֵ ֛ה ְּת ַד ְּב ֣רּון ֶא ֵ
תדברון אל עשו במצאכם אתו ואמרתם גם הנה
ֽי־א ַ֞מר ֲא ַכ ְּפ ָר֣ה ָפ ָ֗ניו ַּב ִּמנְ ָחה֙ ַע ְב ְּדָך֥ יַ ֲע ֖ק ֹב ַא ֲח ֵ ֑רינּו ִּכ ָ
עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה
אּול֖י יִ ָ ּׂ֥שא ָפנָ ֽי׃ ַ י־כן֙ ֶא ְר ֶא֣ה ָפ ָ֔ניו ַהה ֶֹל ֶ֣כת ְל ָפ ָ֔ני וְ ַא ֲח ֵר ֵ
ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני כב
ה־ההּ֖וא ַּב ַּֽמ ֲחנֶ ֽה׃ ל־ּפ ָנ֑יו וְ ֛הּוא ָ ֥לן ַּב ַּלֽיְ ָל ַ וַ ַּת ֲע ֥ב ֹר ַה ִּמנְ ָח ֖ה ַע ָ
כג
ת־ׁש ֵּת֣י ִׁש ְפח ָֹ֔תיו ת־ׁש ֵּת֤י נָ ָׁשיו֙ וְ ֶא ְ וַ ּיָ �֣ ָקם ׀ ַּב ַּל֣יְ ָלה ֗הּוא וַ ּיִ ַּ֞קח ֶא ְ
כד
ת־א ַ ֥חד ָע ָׂש ֖ר יְ ָל ָ ֑דיו ַו�ּֽיַ ֲע ֔ב ֹר ֵא֖ת ַמ ֲע ַב֥ר ֽיַּב ֹק׃ וַ ּיִ ָּק ֵ֔חם וְ ֶא ַ
ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו
ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק ויקחם וַ ּיַ ֲֽע ִב ֵר ֖ם
216
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא
פרשת וישלח בראשית לב
ד
ׂשו ָא ִ ֑חיו ַ ֥א ְר ָצה ל־ע ָ ֖ וַ ּיִ ְׁש ַ֨לח יַ ֲע ֤ק ֹב ַמ ְל ָא ִכים֙ ְל ָפ ָ֔ניו ֶא ֵ
ה
ֹאמ ֔רּון אמ ֹר ּ֣כ ֹה ת ְ ֵׂש ִע ֖יר ְׂש ֵד֥ה ֱא ֹֽדום׃ וַ יְ ַצ֤ו א ָֹתם֙ ֵל ֔
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצו אתם לאמר כה תאמרון
ם־ל ָב֣ן ַּ֔ג ְר ִּתי ׂשו ּ֤כ ֹה ָא ַמר֙ ַע ְב ְּד ָ֣ך יַ ֲע ֔ק ֹב ִע ָ ַלֽאד ֹנִ ֖י ְל ֵע ָ ֑
לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי
ו
י־לי֙ ֹׁ֣שור וַ ֲח ֹ֔מור צ ֹ֖אן וְ ֶע ֶ֣בד ד־ע ָּתה׃ ַו�ֽיְ ִה ִ וָ ֵא ַח ֖ר ַע ָ ֽ
ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד
ֹא־ח֖ן ְּב ֵעינֶ ֽיָך׃ וְ ִׁש ְפ ָ ֑חה וָ ֶֽא ְׁש ְל ָחה֙ ְל ַה ִּג֣יד ַֽלאד ִֹ֔ני ִל ְמצ ֵ
ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך לוי ז
ל־א ִ ֙חיָך֙ אמ ֹר ָ ּ֤באנּו ֶא ָ ׁשבּו֙ ַה ַּמ ְל ָא ִ֔כים ֶאֽל־יַ ֲע ֖ק ֹב ֵל ֑ וַ ּיָ ֻ ֙
וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך
ל־ע ָׂ֔שו וְ גַ ם֙ ֶא ֵ
ע־מ ֹ֥אות ִא ֖יׁש ֽאת ָ֔ך וְ ַא ְר ַּב ֵ ה ֵֹלְ֣ך ִל ְק ָר ְ
אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש
ח
ת־ה ָע֣ם ֲא ֶׁשר־ ירא יַ ֲע ֛ק ֹב ְמא ֹ֖ד וַ ֵּ֣י ֶצר ֹ֑לו וַ ַּי ַ֜חץ ֶא ָ ִע ֹּֽמו׃ וַ ּיִ ָ ֧
עמו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר
�ָקר וְ ַהּגְ ַמ ִּל֖ים ִל ְׁש ֵנ֥י ַמ ֲחֹנֽ ות׃ ת־הּב ָ ֛ ת־ה ּ֧צ ֹאן וְ ֶא ַ ִא ֹּ֗תו וְ ֶא ַ
אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות ט
ל־ה ַּמ ֲח ֶנ֥ה ָה ַא ַח ֖ת וְ ִה ָּכ֑הּו וְ ָהיָ ֛ה ׂשו ֶא ַ ם־יָֹבוא ֵע ָ ֛ אמר ִא ֥ וַ ּ֕י ֹ ֶ
ישראל י
ֹלהי֙ ָא ִב֣י ֹאמר֮ יַ ֲעק ֹב ֒ ֱא ֵ יטה׃ וַ ּי ֶ ַה ַּמ ֲח ֶנ֥ה ַהּנִ ְׁש ָא ֖ר ִל ְפ ֵל ָ ֽ
ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה
המחנה הנשאר לפליטה ויאמר יעקב אלהי אבי
הוה ָהא ֵֹמ֣ר ֵא ַ֗לי ׁ֧שּוב אֹלה ֖י ָא ִב֣י יִ ְצ ָ ֑חק יְ ָ֞ ַא ְב ָר ָ֔הם וֵ ֵ
אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב יא
יט ָיבה ִע ָ ּֽמְך׃ ָק ֜ט ֹנְ ִּתי ִמ ּ֤כ ֹל ֹמול ְד ְּת ָ֖ך וְ ֵא ִ ֥ ְל ַא ְר ְצָך֛ ְּול ַ
לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך קטנתי מכל
ת־ע ְב ֶּדָ֑ך ִּכ֣י ל־ה ֱ֣א ֶ֔מת ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ִׂש ָ֖ית ֶא ַ ּומ ָּכ ָ ַה ֲח ָס ִדים֙ ִ
החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי
֖יתי ִל ְׁש ֵנ֥י ת־הּיַ ְר ֵּד֣ן ַה ֶּ֔זה וְ ַע ָ ּ֥תה ָהיִ ִ ְב ַמ ְק ִ֗לי ָע ַ ֙ב ְר ִּתי֙ ֶא ַ
במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני
יב
ׂשו ִּכֽי־יָ ֵ ֤רא ָאנ ִֹכי֙ ילנִ י נָ ֛א ִמּיַ ֥ד ָא ִח֖י ִמּיַ ֣ד ֵע ָ ֑ ַמ ֲחֹנֽ ות׃ ַה ִּצ ֵ ֥
יג
יטב ל־ּבנִ ֽים׃ וְ ַא ָּת֣ה ָא ַ֔מ ְר ָּת ֵה ֵ ֥ ן־יָֹבוא וְ ִה ַּ֔כנִ י ֵא֖ם ַע ָ א ֹֹ֔תו ֶּפ ֣
מחנות הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי
אתו פן יבוא והכני אם על בנים ואתה אמרת היטב
יט֖יב ִע ָּמְ֑ך וְ ַׂש ְמ ִ ּ֤תי ֶ ֽאת־זַ ְר ֲעָך֙ ְּכ ֹ֣חול ַה ָּ֔ים ֲא ֶ ׁ֥שר ל ֹא־ ֵא ִ
איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יִ ָּס ֵפ ֖ר
214
פרשת וישלח
יד
אֹול ֶא ְפ ֵּ֔דם ִמ ָּמ֖וֶ ת י־ע֥ת ֽל ֹא־יַ ֲעמ ֹ֖ד ְּב ִמ ְׁש ַּב֥ר ָּבנִ ֽים׃ ִמּיַ ֤ד ְׁש ֙ ִּכ ֵ ֶאגְ ָא ֵל֑ם ֱא ִ֨הי ְד ָב ֶר֜יָך ָ֗מוֶ ת ֱא ִ ֤הי ָ ֽק ָט ְבָך֙ ְׁש ֔אֹול נ ֹ ַ֖חם יִ ָּס ֵ ֥תר ֵ ֽמ ֵעינָ ֽי׃
טו
הוה ִמ ִּמ ְד ָּב֣ר ע ֶֹ֗לה ּוח יְ ָ֜ ִּכ֣י ֔הּוא ֵ ּ֥בין ַא ִח ֖ים יַ ְפ ִ ֑ריא ֣יָבֹוא ָק ִדי ֩ם ֨ר ַ ל־ּכ ִ ֥לי ֶח ְמ ָּדֽה׃ אֹוצ ֖ר ָּכ ְ וְ ֤יֵבֹוׁש ְמקֹורֹו֙ וְ יֶ ֱֽח ַר֣ב ַמ ְעיָ נ֔ ֹו ֣הּוא יִ ְׁש ֶ֔סה ַ
הושע יד
א
יה ַּב ֶח ֶ֣רב יִ ּ֔פ ֹלּו ֽע ֹ ְל ֵל ֶיה֣ם ֽאֹלה ָ ֶּת ְא ַׁשם֙ ֽׁש ֹ ְמ ֔רֹון ִ ּ֥כי ָ ֽמ ְר ָת ֖ה ֵּב ֶ ֑
ב
ּיֹות ֖יו ֻיְב ָּֽקעּו׃ פ יְ ֻר ָּ֔טׁשּו וְ ָ ֽה ִר ָ
ּובה יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ַע ֖ד יְ הוָ ֣ה ׁ֚ש ָ
ג
ׁש ְל ָּת ַ ּֽב ֲעֹ͏ונֶ �ָֽך׃ ְק ֤חּו ִע ָּמ ֶכם֙ ְּד ָב ִ֔רים וְ ׁ֖שּובּו ֶאל־יְ הוָ ֑ה ֹלהיָך ִ ּ֥כי ָכ ַ ֖ ֱא ֶ ֑ ח־טֹוב ּוֽ נְ ַׁש ְּל ָ ֥מה ָפ ִר ֖ים ְׂש ָפ ֵתֽינּו׃ ל־ּת ָּׂש֤א ָעֹ͏ון֙ וְ ַק ֔ ִא ְמ ֣רּו ֵא ָ֗ליו ָּכ ִ
ד
ֹלה ֖ינּו אמר ֛עֹוד ֱא ֵ ֹא־נ ֹ ַ ֹוׁש ֵ֗יענּו ַעל־סּוס֙ ֣ל ֹא נִ ְר ָּ֔כב וְ ל ֥ ַא ּׁ֣שּור ׀ ֣ל ֹא יֽ ִ
ה
ּוב ָ֔תם ֽא ֹ ֲה ֵב ֖ם ר־ּב ָ֖ך יְ ֻר ַ ֥חם יָ ֽתֹום׃ ֶא ְר ָּפא֙ ְמ ׁ֣ש ָ ׂשה יָ ֵד֑ינּו ֲא ֶׁש ְ ְל ַ ֽמ ֲע ֵ ֣
ו
ֹוׁש ָּנ ֑ה נְ ָד ָ ֑בה ִּכ֛י ָ ׁ֥שב ַא ִּפ ֖י ִמ ֶ ּֽמּנּו׃ ֶ ֽא ְהיֶ ֤ה ַכ ַּט֙ל ְליִ ְׂש ָר ֵ֔אל יִ ְפ ַר ֖ח ַּכ ּֽׁש ַ
ז
יח ל֖ ֹו הֹודֹו וְ ֵ ֥ר ַ ֽ ֑ יהי ַכּזַ �֖יִ ת קֹותיו וִ ִ ֥ וְ יַ �ְ֥ך ָ ֽׁש ָר ָׁש ֖יו ַּכ ְּל ָבנֽ ֹון׃ יֵ ְֽלכּו֙ ֽי ֹנְ ָ֔
ח
ַּכ ְּל ָבנֽ ֹון׃ יָ ֻׁ֨שבּו֙ ֽי ֹ ְׁש ֵב֣י ְב ִצ ּ֔לֹו יְ ַחּי֥ ּו ָד ָג �֖ן וְ יִ ְפ ְר ֣חּו ַכּגָ ֶ֑פן זִ ְכ ֖רֹו ְּכיֵ ֥ין
ט
ׁשּורּנּו ֲאנִ י֙ ה־ּלי ֖עֹוד ָל ֲֽע ַצ ִ ּ֑בים ֲאנִ ֧י ָע ִנ ִ֣יתי ַו ֲֽא ֶ֗ ְל ָבנֽ ֹון׃ ֶא ְפ ַ֕ריִ ם ַמ ִ ֥
י
ִּכ ְב ֣רֹוׁש ַר ֲֽע ָ֔נן ִמ ֶּמּ֖נִ י ֶּפ ְריְ ָך֥ נִ ְמ ָצֽא׃ ִ ֤מי ָח ָכם֙ וְ יָ ֵ֣בֽן ֵ֔א ֶּלה נָ ֖בֹון וְ יֵ � ָֽד ֵע֑ם ּופ ֹ ְׁש ִע ֖ים יִ ָּכ ְׁ֥שלּו ָבֽם׃ הוה וְ ַצ ִּד ִקים֙ יֵ ְ֣לכּו ָ֔בם ֽ ִּכֽי־יְ ָׁש ִר֞ים ַּד ְר ֵכ֣י יְ ָ֗
יואל ב יש מוסיפים
כו
ת־ׁש֤ם יְ הוָ ה֙ ֱא ֹ֣ל ֵה ֶ֔יכם ֲא ֶׁשר־ ֹוע וְ ִה ַּל ְל ֶּ֗תם ֶא ֵ כֹול וְ ָׂש ֔ב ַ ַו ֲֽא ַכ ְל ֶּת֤ם ָא ֙
כז
עֹולֽם׃ וִ ַֽיד ְע ֶּ֗תם ִּכ֣י א־יֵב ֹׁשּו ַע ִּמ ֖י ְל ָ ָע ָ ׂ֥שה ִע ָּמ ֶכ ֖ם ְל ַה ְפ ִל֑יא וְ ֽל ֹ ֥ א־יֵב ֹׁשּו ַע ִּמ ֖י �ְק ֶרב יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ָ֔אנִ י ַו ֲֽאנִ ֛י יְ הוָ ֥ה ֱא ֹֽל ֵה ֶיכ ֖ם וְ ֵא֣ין ֑עֹוד וְ ֽל ֹ ֥ בֶ֤ עֹולֽם׃ פ ְל ָ
211
210
יא
ּוביַ ֥ד יתי ְ יאים וְ ָ ֽאנ ִֹכ ֖י ָחז֣ ֹון ִה ְר ֵ ּ֑ב ִ ל־הּנְ ִב ִ֔ מֹועֽד׃ וְ ִד ַּ֨ב ְר ִּתי֙ ַע ַ ֵ ימי ִּכ ֵ ֥
יב
ְך־ׁשוְ א ָהי֔ ּו ַּבּגִ ְל ָּג ֖ל ְׁשוָ ִר֣ים יא ֖ים ֲא ַד ֶ ּֽמה׃ ִאם־ּגִ ְל ָ ֥עד ָ֨אוֶ ן֙ ַא ָ ֣ ַהּנְ ִב ִ
יג
חֹותם֙ ְּכגַ ִּ֔לים ַע ֖ל ַּת ְל ֵ ֥מי ָׂש ָ ֽדי׃ וַ ְּיִב ַר֥ח יַ ֲֽע ֖ק ֹב ְׂש ֵד֣ה זִ ֵ ּ֑בחּו ּגַ ֤ם ִמזְ ְּב ָ
יד
ּובנָ ִ֕ביא ֶה ֱֽע ָל֧ה ּוב ִא ָּׁש ֖ה ָׁש ָ ֽמר׃ ְ ֲא ָ ֑רם וַ ּיַ ֲֽע ֤ב ֹד יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ְּב ִא ָּׁ֔שה ְ
טו
ּובנָ ִב ֖יא נִ ְׁש ָ ֽמר׃ ִה ְכ ִ ֥עיס ֶא ְפ ַר֖יִ ם הו֛ה ֶאת־יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ִמ ִּמ ְצ ָ ֑ריִ ם ְ יְ ָ
א
רּורים וְ ָד ָמיו֙ ָע ָל֣יו יִ ּ֔טֹוׁש וְ ֶ֨ח ְר ָּפ ֔תֹו יָ ִ ׁ֥שיב ל֖ ֹו ֲאד ֹנָ ֽיו׃ ְּכ ַד ֵּב֤ר ַּת ְמ ִ ֑
ב
ׁשם ַּב ַּב ַ֖על וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ וְ ַע ָּת֣ה ׀ ֶא ְפ ַ֨ריִ ם֙ ְר ֵ֔תת נָ ָ ׂ֥שא הּ֖וא ְּביִ ְׂש ָר ֵ ֑אל וַ ּיֶ ְא ַ ֥
יש מסיימים כאן האשכנזים מתחילים כאן
הושע יג
יֹוספּו ַל ֲֽח ֗ט ֹא וַ ּיַ ֲֽע ׂ֣שּו ָל ֶה ֩ם ַמ ֵּס ָ֨כה ִמ ַּכ ְס ָּפ֤ם ִּכ ְתבּונָ ם֙ ֲע ַצ ִּ֔בים ִ֣
ַ ֽמ ֲע ֵ ׂ֥שה ָ ֽח ָר ִׁש ֖ים ֻּכ ֹּ֑לה ָל ֶהם֙ ֵה֣ם ֽא ֹ ְמ ִ֔רים ֽז ֹ ְב ֵח֣י ָא ָ֔דם ֲעגָ ִל ֖ים יִ ָּׁש ֽקּון׃ ג
ן־ּב ֹ ֶקר וְ ַכ ַּט ֖ל ַמ ְׁש ִּכ֣ים ה ֵ ֹ֑לְך ְּכמ ֹץ֙ יְ ס ֵֹע֣ר ִמ ּ֔ג ֹ ֶרן ָל ֵ֗כן יִ ְֽהיּו֙ ַּכ ֲֽענַ ֔
ד
ֽאֹלהים ֹלה ֖יָך ֵמ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם וֵ ִ ֤ הוה ֱא ֶ ּוכ ָע ָ ֖ ְ ׁשן ֵ ֽמ ֲא ֻר ָ ּֽבה׃ וְ ָ ֽאנ ִֹכ֛י יְ ָ ֥
ה
יע ַא֖יִ ן ִּב ְל ִ ּֽתי׃ ֲא ִנ֥י יְ ַד ְע ִּת ֖יָך ַּב ִּמ ְד ָ ּ֑בר ְּב ֶא ֶ֖רץ ּומֹוׁש ַ ִ֥ זֽ ָּול ִתי֙ ֣ל ֹא ֵת ָ֔דע
ו
ל־ּכ֖ן ְׁש ֵכ ֽחּונִ י׃ יתם֙ וַ ּיִ ְׂש ָּ֔בעּו ָ ֽׂש ְב ֖עּו וַ ּיָ ָ�֣רם ִל ָ ּ֑בם ַע ֵ ַּת ְל ֻא ֽבֹות׃ ְּכ ַמ ְר ִע ָ
ז
ל־ּד ֶ֥רְך ָא ֽׁשּור׃ ֶא ְפּגְ ֵׁשם֙ ְּכ ֣ד ֹב מֹו־ׁש ַחל ְּכנָ ֵמ ֖ר ַע ֶ ָ֑ וָ ֱֽא ִ ֥הי ָל ֶה ֖ם ְּכ
הספרדים מסיימים כאן ח
ַׁש ּ֔כּול וְ ֶא ְק ַר ֖ע ְסג֣ ֹור ִל ָ ּ֑בם וְ ֽא ֹ ְכ ֵ ֥לם ָׁשם֙ ְּכ ָל ִ֔ביא ַחּיַ ֥ת ַה ָּׂש ֶד ֖ה ט
י־בי ְב ֶעזְ ֶרָֽך׃ ֱא ִ ֤הי ַמ ְל ְּכָך֙ ֵא ֔פֹוא ְּת ַב ְּק ֵעֽם׃ ִ ֽׁש ֶח ְתָך֥ יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ִּכ ִ ֥
י
ה־ּל֖י ֶמ ֶ֥לְך וְ ָׂש ִרֽים׃ ׁשר ָא ַ֔מ ְר ָּת ְּתנָ ִ ל־ע ֶ ֑ריָך וְ ׁ֣ש ֹ ְפ ֶ֔טיָך ֲא ֶ ֣ יֹוׁש ֲיעָך ֖ ְּב ָכ ָ וְ ִ ֽ ָצרּור֙ ֲעו͏֣ ֹן
יא
ן־לָך֥ ֶ֨מ ֶלְך֙ ְּב ַא ִּ֔פי וְ ֶא ַּק֖ח ְּב ֶע ְב ָר ִ ֽתי׃ פ ֶ ֽא ֶּת ְ
יג
הּוא־בן֙ ֣ל ֹא ָח ָ֔כם ֵ אתֹו׃ ֶח ְב ֵ ֥לי יֽ ֵֹול ָד ֖ה ֣יָב ֹאּו ֑לֹו פּונ ֖ה ַח ָּט ֽ ֶא ְפ ָ֔ריִ ם ְצ ָ י־ע֥ת ִּכ ֵ
יב
הפטרת ויצא הושע יא הספרדים מתחילים כאן
ז ח
209
ּוב ִ ֑תי וְ ֶאל־ לּוא ֖ים ִל ְמ ֽׁש ָ וְ ַע ִ ּ֥מי ְת ִ
רֹומם׃ ֵ֞איְך ֶא ֶּתנְ ָ֣ך ֶא ְפ ַ֗ריִ ם ֲא ַמּגֶ נְ ָך֙ ַע֙ל יִ ְק ָר ֻ֔אהּו יַ ַ֖חד ֥ל ֹא יְ ֵ ֽ ימָך ֖ ִּכ ְצב ֹאיִ ֑ם נֶ ְה ַּפְ֤ך ָע ַלי֙ יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ֵ֚איְך ֶא ֶּתנְ ָ֣ך ְכ ַא ְד ָ֔מה ֲא ִ ֽׂש ְ
ט
ֽחּומי׃ ֤ל ֹא ֶ ֽא ֱע ֶׂשה֙ ֲח ֣רֹון ַא ִּ֔פי ֥ל ֹא ָא ׁ֖שּוב ִל ִּ֔בי יַ ַ֖חד נִ ְכ ְמ ֥רּו נִ ָ ֽ ֹא־איׁש ְּב ִק ְר ְּב ָ֣ך ָק ֔דֹוׁש וְ ֥ל ֹא ְל ַׁש ֵח֣ת ֶא ְפ ָ ֑ריִ ם ִּכ֣י ֵ ֤אל ָ ֽאנ ִֹכי֙ וְ ל ִ֔
הושע יב
י
ֽי־הּוא יִ ְׁש ַ֔אג הו֛ה יֵ ְֽל ֖כּו ְּכ ַא ְריֵ ֣ה יִ ְׁש ָ ֑אג ִּכ ֣ ָא ֖בֹוא ְּב ִעֽיר׃ ַ ֽא ֲח ֵר֧י יְ ָ
יא
יֹונ ֖ה ֵמ ֶא ֶ֣רץ ּוכ ָ וְ יֶ ֶֽח ְר ֥דּו ָבנִ ֖ים ִמּיָ ֽם׃ יֶ ֶֽח ְר ֤דּו ְכ ִצּפֹור֙ ִמ ִּמ ְצ ַ֔ריִ ם ְ
א
ְס ָב ֻב֤נִ י
ל־ּב ֵּת ֶיה ֖ם נְ ֻאם־יְ הוָ ֽה׃ ס ֹוׁש ְב ִ ּ֥תים ַע ָ ֽ ַא ּׁ֑שּור וְ ֽה ַ
ם־אל ֽיהּודה ֥ע ֹד ָרד֙ ִע ֵ֔ ּוב ִמ ְר ָמ ֖ה ֵּב֣ית יִ ְׂש ָר ֵא֑ל וִ ָ֗ ְב ַ֨כ ַחׁש֙ ֶא ְפ ַ֔ריִ ם ְ ב
ל־הּי֕ ֹום ּוח וְ ר ֵֹד֣ף ָק ִ֔דים ָּכ ַ דֹוׁש ֖ים נֶ ֱֽא ָ ֽמן׃ ֶא ְפ ַ֜ריִ ם ר ֶֹע֥ה ֨ר ַ ֙ ם־ק ִ וְ ִע ְ ׁש ֶמן ְל ִמ ְצ ַר֥יִ ם ם־א ּׁ֣שּור יִ ְכ ֔ר ֹתּו וְ ֶ ֖ ּוב ִרית֙ ִע ַ ׁש ֹד יַ ְר ֶ ּ֑בה ְ ָּכזָ ֥ב וָ ֖
ג
הּודה וְ ִל ְפ ֤ק ֹד ַ ֽעל־יַ ֲעק ֹב֙ ִּכ ְד ָר ָ֔כיו יּובֽל׃ וְ ִ ֥ריב ַלֽיהוָ ֖ה ִעם־יְ ָ ֑ ָ
ד
ּובאֹונ֖ ֹו ָׂש ָ ֥רה ֶאת־ ת־א ִ ֑חיו ְ ְּכ ַ ֽמ ֲע ָל ָל ֖יו יָ ִ ׁ֥שיב ֽלֹו׃ ַּב ֶּב ֶ֖טן ע ַ�ָק֣ב ֶא ָ
ה
ֽית־א֙ל ן־לֹו ֵּב ֵ ל־מ ְל ָאְך֙ וַ ּיֻ ָ֔כל ָּב ָכ ֖ה וַ ּיִ ְת ַחּנֶ ֑ ֹלהים׃ וַ ּיָ ַׂ֤שר ֶא ַ ֱא ִ ֽ
ו
ֹלה֣י ַה ְּצ ָב ֑אֹות יְ הוָ ֖ה זִ ְכ ֽרֹו׃ ׁשם יְ ַד ֵ ּ֥בר ִע ָ ּֽמנּו׃ ַוֽיהוָ ֖ה ֱא ֵ יִ ְמ ָצ ֶ֔אּנּו וְ ָ ֖
ז
ֹלה ֖יָך ל־א ֶ ּומ ְׁש ָּפט֙ ְׁש ֔מ ֹר וְ ַקּוֵ ֥ה ֶא ֱ ֽאֹלה֣יָך ָת ׁ֑שּוב ֶח ֶ֤סד ִ וְ ַא ָּת ֖ה ֵּב ֶ
ח
אמר ֶא ְפ ַ֔ריִ ם ָּת ִ ֽמיד׃ ְּכ ַ֗נ ַען ְּביָ ֛דֹו ֽמ ֹאזְ ֵנ֥י ִמ ְר ָמ ֖ה ַל ֲֽע ׁ֥ש ֹק ָא ֵהֽב׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ אּו־ל ֖י ָעו͏֥ ֹן ֲא ֶׁשר־ יעי ֥ל ֹא יִ ְמ ְצ ִ אתי ֖אֹון ִל֑י ָּכל־יְ גִ ַ֕ ַאְ֣ך ָע ַׁ֔ש ְר ִּתי ָמ ָ ֥צ ִ
י
אֹוׁש ְיבָך֥ ָ ֽב ֳא ָה ִל ֖ים ֹלה ֖יָך ֵמ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ָ ֑ריִ ם ֛ע ֹד ִ ֽ הוה ֱא ֶ ֵ ֽח ְטא׃ וְ ָ ֽאנ ִֹכ֛י יְ ָ ֥ ימי ִּכ ֵ ֥
ט
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
פרשת ויצא בראשית לב
ָה ַלְ֣ך
ְל ַד ְר ֹּ֑כו
וַ ּיִ ְפּגְ עּו־ֹב֖ו
ַמ ְל ֲא ֵכ֥י
ֹלהים׃ ֱא ִ ֽ
ב
וְ יַ ֲע ֖ק ֹב
ג
ֹלה ֖ים זֶ ֑ה וַ ּיִ ְק ָר֛א ׁשר ָר ָ֔אם ַמ ֲח ֵנ֥ה ֱא ִ אמר יַ ֲעק ֹב֙ ַּכ ֲא ֶ ֣ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא
ם־ה ָּמ ֹ֥קום ַההּ֖וא ַֽמ ֲחנָ �ֽיִ ם׃ פ ׁש ַ ֵֽ שם המקום ההוא מחנים
206
ילדו ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד
ביני ובינך ויקח יעקב אבן וירימה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא
תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו
פרשת ויצא בראשית לא
מד
יָ ָלֽדּו׃ וְ ַע ָּ֗תה ְל ָכ֛ה נִ ְכ ְר ָ ֥תה ְב ִר֖ית ֲא ִנ ֣י וָ ָ ֑א ָּתה וְ ָהיָ ֥ה ְל ֵע ֖ד
מה
אמר ימ ָ֖ה ַמ ֵּצ ָ ֽבה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ּובינֶ �ָֽך׃ וַ ּיִ ַ ּ֥קח יַ ֲע ֖ק ֹב ָ ֑א ֶבן וַ יְ ִר ֶ ֵּב ִינ֥י ֵ
204
ילדו ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד מו
ביני ובינך ויקח יעקב אבן וירימה מצבה ויאמר
ׂשּו־ג֑ל יַ ֲע ֤ק ֹב ְל ֶא ָחיו֙ ִל ְק ֣טּו ֲא ָב ִ֔נים וַ ּיִ ְק ֥חּו ֲא ָבנִ ֖ים וַ ּיַ ֲֽע ָ
יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל מז
דּותא א־ֹלו ָל ָ֔בן יְ גַ ֖ר ָׂש ֲה ָ ֑ ל־הּגָ ֽל׃ וַ ּיִ ְק ָר ֣ אכלּו ָׁש ֖ם ַע ַ וַ ּ֥י ֹ ְ
מח
אמר ָל ָ֔בן ַה ַּ֨גל ַהּזֶ ֥ה ֵע֛ד וְ יַ ֲֽע ֔ק ֹב ָ ֥ק ָרא ֹל֖ו ּגַ ְל ֵעֽד׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
מט
א־ׁשֹמ֖ו ּגַ ְל ֵעֽד׃ וְ ַה ִּמ ְצ ָּפה֙ ל־ּכ֥ן ָק ָר ְ ּובינְ ָ֖ך ַהֹּי֑ ום ַע ֵ ֵּב ִינ֥י ֵ
ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד
ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד והמצפה
ּוב ֶינ �ָ֑ך ִ ּ֥כי נִ ָּס ֵת ֖ר ִ ֥איׁש ׁשר ָא ַ֔מר יִ ֶ֥צף יְ הוָ ֖ה ֵּב ִינ ֣י ֵ ֲא ֶ ֣
אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש
נ
ם־ּת ַ ּ֤קח נָ ִׁשים֙ ַעל־ ת־ּבנ ַֹ֗תי וְ ִא ִ ם־ּת ַעּנֶ ֣ה ֶא ְ ֵמ ֵר ֵעֽהּו׃ ִא ְ
מרעהו אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על
ּובינֶ �ָֽך׃ ֹלהים ֵע ֖ד ֵּב ִינ֥י ֵ ְּבנ ַֹ֔תי ֵ ֥אין ִא ֖יׁש ִע ָּמ֑נּו ְר ֵ֕אה ֱא ִ ֥
בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך נא
אמר ָל ָב֖ן ְליַ ֲע ֑ק ֹב ִה ֵּנ ֣ה ׀ ַה ַּג ֣ל ַה ֶּ֗זה וְ ִהּנֵ ה֙ ַה ַמ ֵּצ ָ֔בה וַ ּ֥י ֹ ֶ
נב
ּובינֶ �ָֽך׃ ֚ ֵעד ַה ַּג ֣ל ַה ֶּ֔זה וְ ֵע ָד ֖ה ַה ַּמ ֵּצ ָ ֑בה ֲא ֶ ׁ֥שר יָ ִר ִ֖יתי ֵּב ִינ֥י ֵ
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה
אשר יריתי ביני ובינך עד הגל הזה ועדה המצבה
ם־א ָּתה ל ֹא־ ת־ה ַּג ֣ל ַה ֶּ֔זה וְ ִא ַ֠ א־א ֱע ֤ב ֹר ֵא ֶ֨ליָך֙ ֶא ַ ם־אנִ י ֽל ֹ ֶ ֽ ִא ָ֗
אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא
ת־ה ַּמ ֵּצ ָ ֥בה ַהּז ֹ֖את ְל ָר ָ ֽעה׃ ת־ה ַּג֥ל ַהּזֶ ֛ה וְ ֶא ַ ַת ֲע ֨ב ֹר ֵא ַ֜לי ֶא ַ
תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
נג
ֹלה ֖י ֽאֹלהי נָ ֹחור֙ יִ ְׁש ְּפ ֣טּו ֵב ֵ֔ינינּו ֱא ֵ ֹלהי ַא ְב ָר ָ֜הם וֵ ֵ ֤ ֱא ֵ֨
נד
יהם וַ ּיִ ָּׁש ַב֣ע יַ ֲע ֔ק ֹב ְּב ַפ ַ֖חד ָא ִ ֥ביו יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ּיִ זְ ַּ֨בח ֲא ִב ֶ ֑
אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ויזבח
אכלּו ל־ל ֶ֑חם וַ ּ֣י ֹ ְ יַ ֲע ֥ק ֹב ֶ֙ז ַבח֙ ָּב ָ֔הר וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְל ֶא ָח ֖יו ֶל ֱא ָכ ָ
יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו בראשית לב
מפטיר
א
ּׁשק ְל ָבנָ ֛יו ֶ֔ל ֶחם וַ ּיָ ִל ֖ינּו ָּב ָ ֽהר׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּ֨כם ָל ָב ֜ן ַּב ּ֗ב ֹ ֶקר וַ יְ נַ ֵ ֧
לחם וילינו בהר וישכם לבן בבקר וינשק לבניו
ֹנות ֖יו וַ ָיְב ֶ֣רְך ֶא ְת ֶ ֑הם וַ ֵ ּ֛י ֶלְך וַ ּיָ ָׁ֥שב ָל ָב֖ן ִל ְמק ֹֹֽמו׃ וְ ִל ְב ָ
ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו וְ יַ ֲע ֖ק ֹב
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את
התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים
בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר
פרשת ויצא בראשית לא
לה
אּוכל ַ֙ ל־י ַחר֙ ְּב ֵע ֵינ ֣י ֲאד ִֹ֔ני ִּכ֣י ֹ֤לוא יה ַא ִ֙ ל־א ִ֗ב ָ אמר ֶא ָ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל
ׁשים ִל֑י וַ יְ ַח ֵּ֕פׂש וְ ֥ל ֹא ָמ ָצ֖א ֶאת־ י־ד ֶ֥רְך נָ ִ ֖ ָל ֣קּום ִמ ָּפ ֶ֔ניָך ִּכ ֶ
לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את לו
אמר ַה ְּת ָר ִפֽים׃ וַ ּיִ ַ֥חר ְליַ ֲע ֖ק ֹב וַ ּיָ �֣ ֶרב ְּב ָל ָ ֑בן וַ ַ ּ֤י ַען יַ ֲעק ֹב֙ וַ ּ֣י ֹ ֶ
לז
אתי ִ ּ֥כי ָד ַל ְ֖ק ָּת ַא ֲח ָרֽי׃ ִּכֽי־ ה־ּפ ְׁש ִעי֙ ַמ֣ה ַח ָּט ִ֔ ְל ָל ָ֔בן ַמ ִ
התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי כי
ּׁש ְׁש ָּת ִמ ַ ֣
ל־ּכ ַ֗לי ת־ּכ ֵ ֶא ָ
את ה־ּמ ָ ֙צ ָ ֙ ַמ ָ
ִמ ּ֣כ ֹל
יתָך י־ב ֶ֔ ְּכ ֵל ֵ
מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך לח
ֹיוכ ֖יחּו ֵ ּ֥בין ְׁשנֵ ֽינּו׃ זֶ ֩ה ׂשים ּ֔כ ֹה ֶנ�֥גֶ ד ַא ַח֖י וְ ַא ֶ ֑חיָך וְ ִ ִ֣
שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו זה
ֶע ְׂש ִ֨רים ָׁש ָנ ֤ה ָאנ ִֹכי֙ ִע ָּ֔מְך ְר ֵח ֶ ֥ליָך וְ ִעּזֶ ֖יָך ֣ל ֹא ִׁש ֵּכ֑לּו
עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו לט
֣אתי ֵא ֶ֔ליָך ֹא־ה ֵב ִ ילי צ ֹאנְ ָך ֖ ֥ל ֹא ָא ָכ ְֽל ִּתי׃ ְט ֵר ָפה֙ ל ֵ וְ ֵא ֵ ֥ ואילי צאנך לא אכלתי טרפה לא הבאתי אליך
ׁשּנָ ה ּגְ נֻ ְֽב ִ ֣תי ֹי֔ ום ּוגְ נֻ ְֽב ִת ֖י ָלֽיְ ָלה׃ ָאנ ִֹכ֣י ֲא ַח ֶּ֔טּנָ ה ִמּיָ ִד֖י ְּת ַב ְק ֶ ֑
אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה מ
�ְק ַרח ַּב ָּל֑יְ ָלה וַ ִּת ַ ּ֥דד ְׁשנָ ִת ֖י ָהיִ ִ ֧יתי ַבֹּי֛ ום ֲא ָכ ַל֥נִ י ח ֶֹ֖רב ו ֶ ֣
מא
יתָך ֒ ֲע ַב ְד ִּת֜יָך ַא ְר ַּבֽע־ ה־ּלי ֶע ְׂש ִר֣ים ָׁשנָ ה֮ ְּב ֵב ֶ ֵ ֽמ ֵעינָ ֽי׃ זֶ ֞ ִ
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע
ֶע ְׂש ֵ ֤רה ָׁשנָ ה֙
ֹאנ �ָ֑ך ׁשׁש ָׁשנִ ֖ים ְּבצ ֶ ִּב ְׁש ֵּת֣י ְבנ ֶֹ֔תיָך וְ ֵ ֥
עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך מב
ֹלה֣י ָא ִב ֩י לּולי ֱא ֵ ֵ֡ ׂש ֶרת מ ֹנִ ֽים׃ ת־מ ְׂש ֻּכ ְר ִּת֖י ֲע ֶ ֥ וַ ַּת ֲח ֵ ֥לף ֶא ַ
ותחלף את משכרתי עשרת מנים לולי אלהי אבי
�יקם ּופ ַ֤חד יִ ְצ ָחק֙ ָה֣יָ ה ִ֔לי ִ ּ֥כי ַע ָּת ֖ה ֵר ָ ֣ ֹלהי ַא ְב ָר ָ֜הם ַ ֱא ֵ֨
אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם
ֹלה ֖ים וַ ֹּי֥ ַוכח ת־ענְ יִ ֞י וְ ֶאת־יְ גִ ַ֧יע ַּכ ַּפ֛י ָר ָ ֥אה ֱא ִ ִׁש ַּל ְח ָ ּ֑תנִ י ֶא ָ
שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח שביעי מג
אמר ֶאֽל־יַ ֲע ֗ק ֹב ַה ָּב ֹ֨נות ְּבנ ַֹ֜תי וְ ַה ָּב ִנ֤ים ָ ֽא ֶמׁש׃ וַ ַּ֨י ַען ָל ָב ֜ן וַ ּ֣י ֹ ֶ אמש ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים
ָּבנַ י֙
י־הּוא ר־א ָ ּ֥תה ר ֶֹא ֖ה ִל ֑ ֹאני וְ ֛כ ֹל ֲא ֶׁש ַ וְ ַה ּ֣צ ֹאן צ ִ֔
בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא
ה־א ֱע ֶׂש֤ה ָל ֵ ֙א ֶּלה֙ ַהֹּי֔ ום ֹ֥או ִל ְבנֵ ֶיה֖ן ֲא ֶ ׁ֥שר וְ ִל ְבנ ַ ֹ֞תי ָ ֽמ ֶ ֽ
ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר יָ ָלֽדּו׃
202
השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע
את אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב למה
נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו יש לאל ידי לעשות
עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי עם אשר תמצא
את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
פרשת ויצא בראשית לא
כה
ּׂשג ד־רֽע׃ וַ ּיַ ֵ ֥ ן־ּת ַד ֵ ּ֥בר ִ ֽעם־יַ ֲע ֖ק ֹב ִמ ֹּ֥טוב ַע ָ ִה ָּׁש ֶ֧מר ְלָך֛ ֶּפ ְ
השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג
�ָקע ת־א ֳהֹלו֙ ָּב ָ֔הר וְ ָל ָ ֛בן ּת ַ ֥ �ָקע ֶ ֽא ָ ָל ָב֖ן ֶ ֽאת־יַ ֲע ֑ק ֹב וְ יַ ֲע ֗ק ֹב ּת ַ ֤
לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע
כו
ית אמר ָל ָבן֙ ְליַ ֲע ֔ק ֹב ֶמ֣ה ָע ִׂ֔ש ָ ת־א ָח֖יו ְּב ַ ֥הר ַהּגִ ְל ָעֽד׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֶא ֶ
כז
ת־ּבנ ַֹ֔תי ִּכ ְׁש ֻבֹי ֖ות ָ ֽח ֶרב׃ ָל ָּ֤מה ת־ל ָב ִ ֑בי וַ ְּתנַ ֵהג֙ ֶא ְ וַ ִּתגְ נ ֹ֖ב ֶא ְ
את אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב למה
ֹא־ה ַּג ְ�֣ד ָּת ִּ֔לי וָ ֲֽא ַׁש ֵּל ֲחָך֛ את ִל ְב ֔ר ֹ ַח וַ ִּתגְ נ ֹ֖ב א ִ ֹ֑תי וְ ל ִ נַ ְח ֵ ּ֙ב ָ ֙
נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך
כח
ּׁשק ּוב ִכֹּנֽ ור׃ וְ ֣ל ֹא נְ ַט ְׁש ַּ֔תנִ י ְלנַ ֵ ֥ ּוב ִׁש ִר ֖ים ְּב ֥ת ֹף ְ ְּב ִׂש ְמ ָ ֥חה ְ
כט
ׁש־ל ֵא֣ל יָ ִ֔די ַל ֲע ֹׂ֥שות ְל ָב ַנ ֖י וְ ִל ְבנ ָ ֹ֑תי ַע ָּת ֖ה ִה ְס ַ ּ֥כ ְל ָ ּֽת ֲע ֹֽׂשו׃ יֶ ְ
בשמחה ובשרים בתף ובכנור ולא נטשתני לנשק
לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו יש לאל ידי לעשות
אמ ֹר ֽאֹלהי ֲא ִב ֶיכ֜ם ֶא ֶ֣מׁש ׀ ָא ַ ֧מר ֵא ַל֣י ֵל ֗ ִע ָּמ ֶכ֖ם ָ ֑רע וֵ ֵ֨
עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר ל
ד־רֽע׃ וְ ַע ָּתה֙ ִה ָּׁש ֶ֧מר ְלָך֛ ִמ ַּד ֵ ּ֥בר ִ ֽעם־יַ ֲע ֖ק ֹב ִמ ֹּ֥טוב ַע ָ
השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה
ָה ֹ֣לְך ָה ַ֔ל ְכ ָּת ִּכֽי־נִ ְכ ֥ס ֹף נִ ְכ ַס ְ֖פ ָּתה ְל ֵב֣ית ָא ִ ֑ביָך ָ ֥ל ָּמה
הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה לא
אתי אמר ְל ָל ָ ֑בן ִּכ֣י יָ ֵ֔ר ִ ֹלהי׃ וַ ּיַ ַ֥ען יַ ֲע ֖ק ֹב וַ ּ֣י ֹ ֶ ת־א ָ ֽ גָ ַנ ְ֖ב ָּת ֶא ֱ
לב
ֹנות֖יָך ֵמ ִע ִ ּֽמי׃ ִ ֠עם ֲא ֶׁ֨שר ִּת ְמ ָצ֣א ת־ּב ֶ ן־ּתגְ ֥ז ֹל ֶא ְ ִּכ֣י ָא ַ֔מ ְר ִּתי ֶּפ ִ
גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי
כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי עם אשר תמצא
ר־לָך֛ ָ ֥מה ִע ָּמ ִד ֖י ֹלהיָך֮ ֣ל ֹא יִ ְֽחיֶ ה ֒ ֶנ �֣גֶ ד ַא ֵח֧ינּו ַ ֽה ֶּכ ְ ת־א ֶ ֶא ֱ
את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי
לג
ח־לְ֑ך וְ ֽל ֹא־יָ ַד֣ע יַ ֲע ֔ק ֹב ִ ּ֥כי ָר ֵח ֖ל ּגְ נָ ָ ֽב ַתם׃ וַ ּיָ ֨ב ֹא ָל ָב ֜ן �ְק ָ ו ַֽ
וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויבא לבן
ּוב ֛א ֹ ֶהל ְׁש ֵ ּ֥תי ָה ֲא ָמה ֹ֖ת ּוב ֣א ֹ ֶהל ֵל ָ֗אה ְ ְּב ֥א ֹ ֶהל יַ ֲע ֣ק ֹב ׀ ְ
באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת
וְ ֣ל ֹא ָמ ָצ֑א וַ ּיֵ ֵצא֙ ֵמ ֣א ֹ ֶהל ֵל ָ֔אה וַ ּיָ ב ֹ֖א ְּב ֥א ֹ ֶהל ָר ֵ ֽחל׃
ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
לד
ת־ה ְּת ָר ִ֗פים וַ ְּת ִׂש ֵ ֛מם ְּב ַכ֥ר ַהּגָ ָמ ֖ל וְ ָר ֵ ֞חל ָל ְק ָח֣ה ֶא ַ
ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל
ל־הא ֶֹ֖הל וְ ֥ל ֹא ָמ ָצֽא׃ ת־ּכ ָ ּׁשׁש ָל ָ ֛בן ֶא ָ יהם וַ יְ ַמ ֵ ֥ וַ ֵּת ֶׁ֣שב ֲע ֵל ֶ ֑
אמר ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא וַ ּ֣ת ֹ ֶ
200
עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם
אכול את כספנו כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על
הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל
יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו
פרשת ויצא בראשית לא
יג
ֽית־אל ֲא ֶׁ֨שר ָמ ַׁש ְ֤ח ָּת ָּׁשם֙ ֥ע ֹ ֶׂשה ָּלְֽך׃ ָאנ ִֹכ֤י ָה ֵא֙ל ֵּב ֵ֔
עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם
ַמ ֵּצ ָ֔בה ֲא ֶׁ֨שר נָ ַד ְ֥ר ָּת ִּל֛י ָׁש ֖ם ֶנ ֶ�֑דר ַע ָּ֗תה ֥קּום ֵצא֙ ִמן־
מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן יד
ֹמול ְד ֶּתָֽך׃ וַ ַ ּ֤ת ַען ָר ֵח֙ל ַ ל־א ֶרץ ָה ָא ֶ֣רץ ַה ּ֔ז ֹאת וְ ׁ֖שּוב ֶא ֶ ֥
הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל
ֹאמ ְ֖רנָ ה ֹ֑לו ַה ֹ֥עוד ָל֛נּו ֵ ֥ח ֶלק וְ נַ ֲח ָל ֖ה ְּב ֵב֥ית וְ ֵל ָ֔אה וַ ּת ַ
ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית
טו
אכל ּגַ ם־ ׁש ְבנּו ֹל֖ו ִּכ֣י ְמ ָכ ָ ֑רנּו וַ ּ֥י ֹ ַ ָא ִבֽינּו׃ ֲהֹל֧וא נָ ְכ ִרֹּי֛ ות נֶ ְח ַ ֥
טז
ֹלהים֙ ל־ה ֗ע ֹ ֶׁשר ֲא ֶׁ֨שר ִה ִּצ֤יל ֱא ִ ת־ּכ ְס ֵּפֽנּו׃ ִּכ֣י ָכ ָ ָאֹכ֖ול ֶא ַ
אבינו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם
אכול את כספנו כי כל העשר אשר הציל אלהים
ֹלהים ֵ ֽמ ָא ִ֔בינּו ָ ֥לנּו הּ֖וא ְּול ָבנֵ ֑ינּו וְ ַע ָּ֗תה ּכ ֹ ֩ל ֲא ֶׁ֨שר ָא ַ ֧מר ֱא ִ ֛
מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים
ששי יז
ת־ּב ָנ֥יו וְ ֶאת־נָ ָׁש ֖יו ַעל־ ׂשה׃ וַ ּיָ ָ�֖קם יַ ֲע ֑ק ֹב וַ ּיִ ָּׂש֛א ֶא ָ ֵא ֶל ֖יָך ֲע ֵ ֽ
יח
ׁשר ל־ר ֻכֹׁשו֙ ֲא ֶ ֣ ת־ּכ ְ ל־מ ְק ֵ֗נהּו וְ ֶא ָ ת־ּכ ִ ַהּגְ ַמ ִּלֽים׃ וַ ּיִ נְ ַה֣ג ֶא ָ
אליך עשה ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על
הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר
ָר ָ֔כׁש ִמ ְקנֵ ה֙ ִקנְ יָ ֹנ֔ ו ֲא ֶ ׁ֥שר ָר ַכ ׁ֖ש ְּב ַפ ַּד֣ן ֲא ָ ֑רם ָל ֹ֛בוא ֶאל־
רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יט
יִ ְצ ָ ֥חק ָא ִב ֖יו ַ ֥א ְר ָצה ְּכנָ ַֽען׃ וְ ָל ָב֣ן ָה ַ֔לְך ִלגְ ז ֹ֖ז ֶאת־צ ֹאֹנ֑ ו
כ
ֽיה׃ וַ ּיִ גְ ֣נ ֹב יַ ֲע ֔ק ֹב ת־ה ְּת ָר ִפ ֖ים ֲא ֶ ׁ֥שר ְל ָא ִב ָ וַ ִּתגְ ֣נ ֹב ָר ֵ֔חל ֶא ַ
יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגזז את צאנו
ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב
ל־ּב ִלי֙ ִה ִּג ֣יד ֹ֔לו ִ ּ֥כי ב ֵֹר ַ֖ח ֽהּוא׃ ת־ל֥ב ָל ָב֖ן ָה ֲא ַר ִּמ֑י ַע ְ ֶא ֵ
את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא כא
ת־הּנָ ָ ֑הר ר־ֹלו וַ ּיָ ָ�֖קם וַ ּיַ ֲע ֣ב ֹר ֶא ַ ל־א ֶׁש ֔ וַ ּיִ ְב ַר֥ח הּוא֙ וְ ָכ ֲ
כב
יׁשי ת־ּפ ָנ ֖יו ַ ֥הר ַהּגִ ְל ָעֽד׃ וַ ּיֻ ַּג֥ד ְל ָל ָב֖ן ַּבֹּי֣ ום ַה ְּׁש ִל ִ ֑ וַ ּיָ ֶׂ֥שם ֶא ָ
כג
ת־א ָחיו֙ ִע ֹּ֔מו וַ ּיִ ְר ּ֣ד ֹף ַא ֲח ָ֔ריו ִ ּ֥כי ָב ַר ֖ח יַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּיִ ַ ּ֤קח ֶא ֶ
כד
ֶּד ֶ֖רְך ִׁש ְב ַע֣ת יָ ִ ֑מים וַ ּיַ ְד ֵ ּ֥בק אֹֹת֖ו ְּב ַ ֥הר ַהּגִ ְל ָעֽד׃ וַ ּיָ ֧ב ֹא
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו
דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא
אמר ֹ֗לו ל־ל ָ ֥בן ָה ֲא ַר ִּמ֖י ַּב ֲח ֹ֣לם ַה ָּל֑יְ ָלה וַ ּ֣י ֹ ֶ ֹלהים ֶא ָ ֱא ִ ֛
אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו ִה ָּׁש ֶ֧מר
198
לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה וירא יעקב את פני
לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן
כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה
יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר
שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן
ׁשר ּומ ֲא ֶ ֣ ׁשר ְל ָא ִ ֑בינּו ֵ ל־א ֶ ֣ אמ ֹר ל ַ�ָק֣ח יַ ֲע ֔ק ֹב ֵא ֖ת ָּכ ֲ ָל ָבן֙ ֵל ֔
פרשת ויצא בראשית לא
196
לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר ב
ת־ּפ ֵנ ֣י ל־ה ָּכב ֹ֖ד ַהּזֶ ֽה׃ וַ ּיַ ְ�֥רא יַ ֲע ֖ק ֹב ֶא ְ ְל ָא ִ֔בינּו ָע ָׂ֕שה ֵ ֥את ָּכ ַ
ג
אמר ָל ָ ֑בן וְ ִהּנֵ ֥ה ֵאינֶ ּנ֛ ּו ִעֹּמ֖ו ִּכ ְת ֹ֥מול ִׁש ְל ֹֽׁשום׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
לאבינו עשה את כל הכבד הזה וירא יעקב את פני לבן
והנה
איננו
עמו
כתמול
שלשום
ויאמר
ֹמול ְד ֶּתָ֑ך ֹבות֖יָך ְּול ַ ל־א ֶרץ ֲא ֶ יְ הוָ ה֙ ֶאֽל־יַ ֲע ֔ק ֹב ׁ֛שּוב ֶא ֶ ֥
יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ד
וְ ֶ ֽא ְהיֶ ֖ה ִע ָ ּֽמְך׃ וַ ּיִ ְׁש ַל֣ח יַ ֲע ֔ק ֹב וַ ּיִ ְק ָר ֖א ְל ָר ֵח֣ל ְּול ֵל ָ ֑אה
ה
ת־ּפ ֵנ ֣י ֲא ִב ֶ֔יכן אמר ָל ֶ֗הן ר ֶ ֹ֤אה ָאנ ִֹכי֙ ֶא ְ ַה ָּׂש ֶד ֖ה ֶאל־צ ֹאֹנֽ ו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ואהיה עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן
ֽאֹלה֣י ָא ִ֔בי ָהיָ ֖ה ִע ָּמ ִ ֽדי׃ ֽי־א ֶינּ֥נּו ֵא ַל֖י ִּכ ְת ֣מ ֹל ִׁש ְל ׁ֑ש ֹם וֵ ֵ ִּכ ֵ
כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ו
ת־א ִב ֶיכֽן׃ וְ ַא ֵּת֖נָ ה יְ ַד ְע ֶּת֑ן ֚ ִּכי ְּב ָכל־ּכ ִֹ֔חי ָע ַב ְ֖ד ִּתי ֶא ֲ
ז
וַ ֲא ִב ֶיכן֙
ׂש ֶרת ֲע ֶ ֣
ח
ֹאמר ם־ּכ ֹה י ַ֗ ֹלהים ְל ָה ַר֖ע ִע ָּמ ִ ֽדי׃ ִא ֣ מ ִ ֹנ֑ים וְ ֽל ֹא־נְ ָתֹ֣נו ֱא ִ֔
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
ֵה ֶ֣תל
ִּ֔בי
וְ ֶה ֱח ִל֥ף
ת־מ ְׂש ֻּכ ְר ִּת ֖י ֶא ַ
ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי אם כה יאמר
ם־ּכ ֹה ל־הּצ ֹ֖אן נְ ֻק ִּד֑ים וְ ִא ֣ נְ ֻק ִּדים֙ יִ ְהיֶ ֣ה ְׂש ָכ ֶ֔רָך וְ יָ ְל ֥דּו ָכ ַ
נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה
ל־הּצ ֹ֖אן ֲע ֻק ִ ּֽדים׃ ֹאמר ֲע ֻק ִּדים֙ יִ ְהיֶ ֣ה ְׂש ָכ ֶ֔רָך וְ יָ ְל ֥דּו ָכ ַ י ַ֗
יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ט
ן־לֽי׃ וַ יְ ִ֗הי ְּב ֵעת֙ ת־מ ְק ֵנ֥ה ֲא ִב ֶיכ ֖ם וַ ּיִ ֶּת ִ ֹלהים ֶא ִ וַ ּיַ ֵ ּ֧צל ֱא ִ ֛
י
ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי ויהי בעת
יַ ֵח֣ם ַה ּ֔צ ֹאן וָ ֶא ָ ּׂ֥שא ֵעינַ ֛י וָ ֵא ֶ֖רא ַּב ֲח ֹ֑לום וְ ִהּנֵ ֤ה ָ ֽה ַע ֻּת ִדים֙
יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים יא
אמר ּוב ֻר ִ ּֽדים׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ל־ה ּ֔צ ֹאן ֲע ֻק ִ ּ֥דים נְ ֻק ִּד ֖ים ְ ָהע ִֹל֣ים ַע ַ
יב
אמר ֹלהים ַּב ֲחֹל֖ום ַֽי ֲע ֑ק ֹב וָ א ַֹמ ֖ר ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ֵא ַ֜לי ַמ ְל ַ ֧אְך ָה ֱא ִ ֛
העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר
ל־ה ּ֔צ ֹאן ל־ה ַע ֻּת ִדים֙ ָהע ִֹל֣ים ַע ַ ּור ֵאה֙ ָּכ ָ ֽ א־נא ֵע ֶינ ֤יָך ְ ָׂש ָ֨
שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן
ל־א ֶ ׁ֥שר ָל ָב֖ן יתי ֵ ֛את ָּכ ֲ ּוב ֻר ִ ּ֑דים ִּכ֣י ָר ִ֔א ִ ֲע ֻק ִ ּ֥דים נְ ֻק ִּד ֖ים ְ
עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן ֥ע ֹ ֶׂשה
לבן הן לו יהי כדברך ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת
כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים וישמע את דברי בני
פרשת ויצא בראשית ל
לה
ׁשים ת־ה ְּתיָ ִ ֜ ָל ָב֖ן ֵ ֑הן ל֖ ּו יְ ִ ֥הי ִכ ְד ָב ֶרָֽך׃ וַ ּיָ ַ֣סר ַּבֹּיו ֩ם ַה ֨הּוא ֶא ַ
לבן הן לו יהי כדברך ויסר ביום ההוא את התישים
ל־ה ִעּזִ ים֙ ַהּנְ ֻק ֹּ֣דות וְ ַה ְּט ֻל ֔א ֹת ָ ֽה ֲע ֻק ִּד֣ים וְ ַה ְּט ֻל ִ֗אים וְ ֵ ֤את ָּכ ָֽ
העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת
ד־ּבנָ ֽיו׃ ר־ל ָבן֙ ֹּ֔בו וְ ָכל־חּ֖ום ַּב ְּכ ָׂש ִב֑ים וַ ּיִ ֵּת֖ן ְּביַ ָ ּ֤כ ֹל ֲא ֶׁש ָ
כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו לו
ּוב֣ין יַ ֲע ֑ק ֹב וְ יַ ֲע ֗ק ֹב וַ ָּ֗י ֶׂשם ֚ ֶּד ֶרְך ְׁש ֹ֣ל ֶׁשת יָ ִ֔מים ֵּביֹנ ֖ו ֵ
לז
ח־ֹלו יַ ֲע ֗ק ֹב ַמ ַ ּ֥קל ֹּנות ֽר ֹת׃ וַ ּיִ � ַ ּֽֽק ֣ ת־צ ֹאן ָל ָב֖ן ַה ָ ר ֶֹע֛ה ֶא ֥
וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב
רעה את צאן לבן הנותרת ויקח לו יעקב מקל
ִל ְבנֶ ֛ה ַל ֖ח וְ ֣לּוז וְ ֶע ְר ֹ֑מון וַ יְ ַפ ֵּצ֤ל ָּב ֵהן֙ ְּפ ָצ ֹ֣לות ְל ָבֹנ֔ ות
לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות לח
ת־ה ַּמ ְקֹלות֙ ל־ה ַּמ ְק ֹֽלות׃ וַ ּיַ ֵּ֗צג ֶא ַ ַמ ְחׂש ֹף֙ ַה ָּל ָ֔בן ֲא ֶׁש ֖ר ַע ַ
מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות
ׁשר ִּפ ֵּ֔צל ָּב ֳר ָה ִט ֖ים ְּב ִ ֽׁש ֲק ֹ֣תות ַה ָּמ֑יִ ם ֲא ֶׁש ֩ר ָּת ֨ב ֹאן ָ ֲא ֶ ֣
אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן
ַה ּ֤צ ֹאן ִל ְׁשֹּתות֙ ְל֣נ ֹ ַכח ַה ּ֔צ ֹאן וַ ּיֵ ַח ְ֖מנָ ה ְּבב ָ ֹ֥אן ִל ְׁש ֹּֽתות׃ הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
לט
ל־ה ַּמ ְק ֹ֑לות וַ ֵּת ַל ְ֣דן ָ ַה ּ֔צ ֹאן ֲע ֻק ִ ּ֥דים וַ ּיֶ ֱח ֥מּו ַהּצ ֹ֖אן ֶא ַ
מ
ּוט ֻל ִ ֽאים׃ וְ ַה ְּכ ָׂש ִבים֮ ִה ְפ ִר֣יד יַ ֲעק ֹב ֒ וַ ּ֠יִ ֵּתן ְּפ ֵ֨ני נְ ֻק ִּד ֖ים ְ
ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני
ת־ֹלו ֲע ָד ִרים֙ ל־ע ֛ק ֹד וְ ָכל־חּ֖ום ְּב ֣צ ֹאן ָל ָ ֑בן וַ ּיָ ֶֽׁש ֤ ַה ּ֧צ ֹאן ֶא ָ
הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים מא
ל־צ ֹאן ָל ָ ֽבן׃ וְ ָה ָ֗יה ְּב ָכל־יַ ֵחם֮ ַה ּ֣צ ֹאן ְל ַב ֹּ֔דו וְ ֥ל ֹא ָׁש ָת ֖ם ַע ֥ לבדו ולא שתם על צאן לבן והיה בכל יחם הצאן
ת־ה ַּמ ְק ֹ֛לות ְל ֵע ֵינ֥י ַהּצ ֹ֖אן ַה ְמ ֻק ָּׁשֹרות ֒ וְ ֨ ָׂשם יַ ֲע ֧ק ֹב ֶא ַ
המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן מב
ּוב ַה ֲע ִ ֥טיף ַהּצ ֹ֖אן ֣ל ֹא ָּב ֳר ָה ִ ֑טים ְליַ ְח ֵמּ֖נָ ה ַּב ַּמ ְק ֹֽלות׃ ְ
מג
יָ ִ ׂ֑שים וְ ָהיָ ֤ה ָה ֲע ֻט ִפים֙ ְל ָל ָ֔בן וְ ַה ְּק ֻׁש ִר ֖ים ְליַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּיִ ְפ ֥ר ֹץ
ברהטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב ויפרץ
ָה ִא ֖יׁש ְמ ֣א ֹד ְמ ֑א ֹד ַֽויְ ִהי־ֹלו֙
ּוׁש ָפֹחות֙ ְ ֣צ ֹאן ַר ֹּ֔בות
האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות בראשית לא
א
ת־ּד ְב ֵ ֤רי ְבנֵ ֽי־ וַ ֲע ָב ִ֔דים ּוגְ ַמ ִּל֖ים וַ ֲחמ ִֹרֽים׃ וַ ּיִ ְׁש ַ֗מע ֶא ִ
ועבדים וגמלים וחמרים וישמע את דברי בני ָל ָבן֙
194
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה
בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי
לביתי ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה
צאנך אשמר אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד
וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר
פרשת ויצא בראשית ל
כג
ת־ח ְר ָּפ ִ ֽתי׃ ֹלה ֖ים ֶא ֶ אמר ָא ַס֥ף ֱא ִ וַ ַּת ַ֖הר וַ ֵּת ֶ֣לד ֵ ּ֑בן וַ ּ֕ת ֹ ֶ
כד
הו֛ה ִל ֖י ֵ ּ֥בן ַא ֵ ֽחר׃ אמ ֹר י ֵֹס֧ף יְ ָ ֹיוס֖ף ֵל ֑ ת־ׁש ֹ֛מו ֵ וַ ִּת ְק ָ ֧רא ֶא ְ
כה
אמר יַ ֲעק ֹב֙ ֶאל־ ת־ֹיוס֑ף וַ ּ֤י ֹ ֶ ֵ וַ יְ ִ֕הי ַּכ ֲא ֶ ׁ֛שר יָ ְל ָ ֥דה ָר ֵח֖ל ֶא
כו
ֹקומ֖י ְּול ַא ְר ִצֽי׃ ְּת ָ֞נה ֶאת־ ל־מ ִ ָל ָ֔בן ַׁש ְּל ֵ ֙חנִ י֙ וְ ֵא ְ֣ל ָ֔כה ֶא ְ
192
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל
לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את
ׁשי וְ ֶאת־יְ ָל ַ֗די ֲא ֶׁ֨שר ָע ַב ְ֧ד ִּתי ֽא ֹ ְתָך֛ ָּב ֵה֖ן וְ ֵא ֵל ָ֑כה ֚ ִּכי נָ ַ ֣
נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי כז
אמר ֵא ָליו֙ ת־עב ָֹד ִת֖י ֲא ֶ ׁ֥שר ֲע ַב ְד ִ ּֽתיָך׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ַא ָּת֣ה יָ ַ֔ד ְע ָּת ֶא ֲ
אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו
אתי ֵח֖ן ְּב ֵע ֶינ ֑יָך נִ ַ֕ח ְׁש ִּתי וַ ָיְב ֲר ֵכ֥נִ י יְ הוָ ֖ה ָל ָ֔בן ִאם־נָ ֛א ָמ ָ ֥צ ִ
לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה חמישי כח
אמר ֹאמ֑ר נָ ְק ָ ֧בה ְׂש ָכ ְרָך֛ ָע ַל֖י וְ ֶא ֵ ּֽתנָ ה׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ִּבגְ ָל ֶלָֽך׃ וַ ּי ַ
כט
בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר
ר־היָ ֥ה ׁשר ֲע ַב ְד ִ ּ֑תיָך וְ ֵ ֛את ֲא ֶׁש ָ ֵא ָ֔ליו ַא ָּת֣ה יָ ַ֔ד ְע ָּת ֵא֖ת ֲא ֶ ֣
אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה ל
ר־ה ָ֨יה ְלָך֤ ְל ָפנַ י֙ וַ ּיִ ְפ ֣ר ֹץ ָל ֔ר ֹב ִמ ְקנְ ָך ֖ ִא ִ ּֽתי׃ ִּכ֡י ְמ ַע ֩ט ֲא ֶׁש ָ
מקנך אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב
ם־אנ ִֹכ ֖י ׂשה גַ ָ הו֛ה א ְֹת ָ֖ך ְל ַרגְ ִל֑י וְ ַע ָּ֗תה ָמ ַ ֛תי ֶ ֽא ֱע ֶ ֥ יְב ֶרְך יְ ָ וַ ָ ֧
ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לא
ֹא־ת ֶּתן־ אמר יַ ֲעק ֹב֙ ל ִ ן־לְ֑ך וַ ּ֤י ֹ ֶ ֹ֖אמר ָמ֣ה ֶא ֶּת ָ יתי׃ וַ ּי ֶ ְל ֵב ִ ֽ
לביתי ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן
ּובה ֶא ְר ֶע֥ה ה־ּלי֙ ַה ָּד ָב֣ר ַה ֶּ֔זה ָא ׁ֛ש ָ ם־ּת ֲע ֶׂש ִ ּומה ִא ַֽ ִל֣י ְמ ֔א ָ
לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה לב
ל־צ ֹאנְ ָ֜ך ַהֹּי֗ ום ָה ֵ֨סר ִמ ָּׁש ֜ם ֽצ ֹאנְ ָ֖ך ֶא ְׁש ֽמ ֹר׃ ֶ ֽא ֱע ֨ב ֹר ְּב ָכ ֽ
צאנך אשמר אעבר בכל צאנך היום הסר משם
ל־ׂשה־חּום֙ ַּב ְּכ ָׂש ִ֔בים וְ ָט ֥לּוא ל־ׂשה ׀ נָ ֣ק ֹד וְ ָט ֗לּוא וְ ָכ ֶ ָּכ ֶ ֣
כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא לג
ה־ּב֤י ִצ ְד ָק ִתי֙ ְ ּ֣בֹיום וְ נָ ֖ק ֹד ָּב ִע ִּז ֑ים וְ ָהיָ ֖ה ְׂש ָכ ִרֽי׃ וְ ָ ֽענְ ָת ִ
ונקד בעזים והיה שכרי וענתה בי צדקתי ביום
ר־אינֶ ּנ ּ֩ו נָ ֨ק ֹד ל־ׂש ָכ ִר֖י ְל ָפ ֶנ ֑יָך ּ֣כ ֹל ֲא ֶׁש ֵ ֽי־ת ֹ֥בוא ַע ְ ָמ ָ֔חר ִּכ ָ
מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד לד
אמר וְ ָטל֜ ּוא ָ ּֽב ִע ִּ֗זים וְ חּום֙ ַּב ְּכ ָׂש ִ֔בים ּגָ נ֥ ּוב הּ֖וא ִא ִ ּֽתי׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר ָל ָב֖ן
ליעקב בן ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה
ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי
תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
פרשת ויצא בראשית ל
יא
יב
ת־ׁשֹמ֖ו ּגָ ֽד׃ ָּ֣בא ָג֑ד אמר ֵל ָא ֖ה ָּב֣א ָג֑ד וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶא ְ ְליַ ֲע ֥ק ֹב ֵּבֽן׃ וַ ּ֥ת ֹ ֶ ליעקב בן ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
אמר וַ ֵּ֗ת ֶלד זִ ְל ָּפה֙ ִׁש ְפ ַח֣ת ֵל ָ֔אה ֵ ּ֥בן ֵׁשנִ ֖י ְליַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
יג
ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ותאמר
ׁשר׃ ת־ׁשֹמ֖ו ָא ֵ ֽ ֵל ָ֔אה ְּב ָא ְׁש ִ֕רי ִ ּ֥כי ִא ְּׁש ֖רּונִ י ָּבֹנ֑ ות וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶא ְ
לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר רביעי יד
ּוד ִאים֙ ַּב ָּׂש ֶ֔דה יר־ח ִּ֗טים וַ ּיִ ְמ ָ ֤צא ֽד ָ אּובן ִּב ֵימ֣י ְק ִצ ִ וַ ֵּ֨י ֶלְך ְר ֵ֜
וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה
ל־ל ָ֔אה אמר ָר ֵח֙ל ֶא ֵ ל־ל ָא ֖ה ִא ֹּ֑מו וַ ּ֤ת ֹ ֶ וַ ּיָ ֵב֣א א ָֹ֔תם ֶא ֵ
ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה טו
אמר ָ֗לּה ַה ְמ ַעט֙ ַק ְח ֵּתְ֣ך ּדּוד ֵא֖י ְּבנֵ �ְֽך׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ י־נ ֣א ִ֔לי ִמ ָ ְּתנִ ָ
תני נא לי מדודאי בנך ותאמר לה המעט קחתך
אמר ָר ֵ֗חל ת־ּדּוד ֵא֖י ְּב ִנ֑י וַ ּ֣ת ֹ ֶ ָ יׁשי וְ ָל ַ ֕ק ַחת ַ ּ֥גם ֶא ת־א ִ֔ ֶא ִ
את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל טז
ּדּוד ֵ ֥אי ְבנֵ �ְֽך׃ וַ ּיָ ֨ב ֹא יַ ֲע ֣ק ֹב ָל ֵכן֙ יִ ְׁש ַּכ֤ב ִע ָּמְך֙ ַה ַּ֔ליְ ָלה ַּת ַ֖חת ָ
לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך ויבא יעקב
אמר֙ ֵא ַל֣י אֹתו וַ ּ֙ת ֹ ֶ ן־ה ָּׂש ֶדה֮ ָּב ֶע ֶרב ֒ וַ ֵּת ֵ֨צא ֵל ָ֜אה ִל ְק ָר ֗ ִמ ַ
מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי
דּוד ֵא֖י ְּב ִנ֑י וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֥כב ִע ָּמ ּ֖ה ָּת ֹ֔בוא ֚ ִּכי ָׂש ֣כ ֹר ְׂש ַכ ְר ִּ֔תיָך ְּב ָ
תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה יז
ל־ל ָ ֑אה וַ ַ ּ֛ת ַהר וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ֹלה ֖ים ֶא ֵ ַּב ַ ּ֥ליְ ָלה ֽהּוא׃ וַ ּיִ ְׁש ַ ֥מע ֱא ִ
יח
ֹלהים֙ ְׂש ָכ ִ֔רי אמר ֵל ָ֗אה נָ ַ ֤תן ֱא ִ יׁשי׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ ְליַ ֲע ֖ק ֹב ֵ ּ֥בן ֲח ִמ ִ ֽ
בלילה הוא וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד
ליעקב בן חמישי ותאמר לאה נתן אלהים שכרי
שכֽר׃ יׁשי וַ ִּת ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו יִ ָּׂש ָ ֲא ֶׁשר־נָ ַת ִּ֥תי ִׁש ְפ ָח ִת֖י ְל ִא ִ ֑
אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר
יט
אמר ּׁשי ְּליַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ ן־ׁש ִ ֖ וַ ַ ּ֤ת ַהר ֹעוד֙ ֵל ָ֔אה וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ֵּב ִ
כ
ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאמר
ֹלהים ׀ א ִֹתי֮ זֵ ֶ֣בד ֹטוב ֒ ַה ַ ּ֙פ ַעם֙ יִ זְ ְּב ֵל֣נִ י ֵל ָ֗אה זְ ָב ַ֨דנִ י ֱא ִ ֥
לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני
ת־ׁשֹמ֖ו זְ ֻב ֽלּון׃ ּׁשה ָב ִנ֑ים וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶא ְ יׁשי ִּכֽי־יָ ַל ְ֥ד ִּתי ֹל֖ו ִׁש ָ ֣ ִא ִ֔
אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון
כא
ת־ׁש ָמ ּ֖ה ִּדינָ ֽה׃ וַ ּיִ זְ ּ֥כ ֹר וְ ַא ַח ֖ר יָ ְ֣ל ָדה ַּב֑ת וַ ִּת ְק ָ ֥רא ֶא ְ
כב
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ויזכר
ת־ר ְח ָ ֽמּה׃ ֹלהים וַ ּיִ ְפ ַּת ֖ח ֶא ַ יה ֱא ִ֔ ת־ר ֵ ֑חל וַ ּיִ ְׁש ַמ֤ע ֵא ֶ֨ל ָ ֙ ֹלה ֖ים ֶא ָ ֱא ִ
אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה וַ ַּת ַ֖הר
190
גם את זה ותקרא שמו שמעון ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי ותרא לאה
כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ותלד זלפה שפחת לאה
פרשת ויצא בראשית כט
לד
188
ם־את־זֶ ֑ה וַ ִּת ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו ִׁש ְמ ֹֽעון׃ וַ ַּת ַ֣הר ֹעוד֮ וַ ֵּת ֶ֣לד ּגַ ֶ
גם את זה ותקרא שמו שמעון ותהר עוד ותלד
יׁשי֙ ֵא ַ֔לי ִּכֽי־יָ ַל ְ֥ד ִּתי אמר ַע ָ ּ֤תה ַה ַ ּ֙פ ַעם֙ יִ ָּלוֶ ֤ה ִא ִ ֵּבן ֒ וַ ּ֗ת ֹ ֶ
בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי
לה
ֽא־ׁשֹמ֖ו ֵלוִ ֽי׃ וַ ַּ֨ת ַהר ֹ֜עוד ל־ּכ֥ן ָק ָר ְ ֹלׁשה ָב ִנ֑ים ַע ֵ ֹל֖ו ְׁש ָ ֣
לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי ותהר עוד
ל־ּכן הוה ַע ֵ ֛ ֹאוד֣ה ֶאת־יְ ָ֔ ֶ אמר֙ ַה ַ ּ֙פ ַעם֙ וַ ֵּת ֶ֣לד ֵּ֗בן וַ ּ֙ת ֹ ֶ
ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן
בראשית ל
א
הּודה ַו ַּֽת ֲעמ ֹ֖ד ִמ ֶּל ֶֽדת׃ וַ ֵּת ֶ֣רא ָר ֵ֗חל ָק ְר ָ ֥אה ְׁשֹמ֖ו יְ ָ ֑
קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ותרא רחל
אמר ִּכ֣י ֤ל ֹא יָ ְֽל ָדה֙ ְליַ ֲע ֔ק ֹב וַ ְּת ַקּנֵ ֥א ָר ֵח֖ל ַּב ֲאח ָ ֹ֑תּה וַ ּ֤ת ֹ ֶ
כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר ב
ם־א֖יִ ן ֵמ ָ ֥תה ָא ֽנ ֹ ִכי׃ וַ ּיִ ַֽחר־ ה־ּל֣י ָב ִ֔נים וְ ִא ַ ֶאֽל־יַ ֲעק ֹב֙ ָ ֽה ָב ִ
אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר
ֹלהים֙ ָא ֔נ ֹ ִכי ֲא ֶׁשר־ אמר ֲה ַ ֤ת ַחת ֱא ִ ַ ֥אף יַ ֲע ֖ק ֹב ְּב ָר ֵ ֑חל וַ ּ֗י ֹ ֶ
אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר
ג
אמר ִהּנֵ ֛ה ֲא ָמ ִ ֥תי ִב ְל ָה ֖ה ּ֣ב ֹא י־ב ֶֽטן׃ וַ ּ֕ת ֹ ֶ ָמ ַנ ֥ע ִמ ֵּמְ֖ך ְּפ ִר ָ
ד
ם־אנ ִֹכ ֖י ִמ ֶ ּֽמּנָ ה׃ וַ ִּת ֶּתן־ ל־ּב ְר ַּ֔כי וְ ִא ָּב ֶנ֥ה גַ ָ ֑יה וְ ֵת ֵלד֙ ַע ִ ֵא ֶל ָ
מנע ממך פרי בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ותתן
ּׁשה וַ ּיָ ֥ב ֹא ֵא ֶל ָ֖יה יַ ֲע ֽק ֹב׃ ת־ּב ְל ָ ֥הה ִׁש ְפ ָח ָת ּ֖ה ְל ִא ָ ֑ ֹ֛לו ֶא ִ
לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
ה
אמר ָר ֵח֙ל ָּד ַנ ּ֣נִ י וַ ַּת ַ֣הר ִּב ְל ָ֔הה וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ְליַ ֲע ֖ק ֹב ֵּבֽן׃ וַ ּ֤ת ֹ ֶ
ו
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ותאמר רחל דנני
ל־ּכן ָק ְר ָ ֥אה ן־ל ֖י ֵ ּ֑בן ַע ֵ ֛ ֹלהים וְ גַ ם֙ ָׁש ַמ֣ע ְּבק ִֹ֔לי וַ ּיִ ֶּת ִ ֱא ִ֔
אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה
ז
ְׁשֹמ֖ו ָּדֽן׃ וַ ַּת ַ֣הר ֹ֔עוד וַ ֵּ֕ת ֶלד ִּב ְל ָה ֖ה ִׁש ְפ ַח֣ת ָר ֵ ֑חל ֵ ּ֥בן
ח
ֹלהים ׀ נִ ְפ ַּת ְ֛ל ִּתי ּתּולי ֱא ִ ֧ אמר ָר ֵ֗חל נַ ְפ ֵ֨ ֵׁשנִ ֖י ְליַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
ט
ם־אח ִֹת ֖י ּגַ ם־יָ ֑כ ֹ ְל ִּתי וַ ִּת ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו נַ ְפ ָּת ִלֽי׃ וַ ֵּת ֶ֣רא ֵל ָ֔אה ִע ֲ
שמו דן ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן
שני ליעקב ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי ותרא לאה
ִ ּ֥כי ָע ְמ ָד ֖ה ִמ ֶּל ֶ֑דת וַ ִּת ַּקח֙ ֶאת־זִ ְל ָּפ֣ה ִׁש ְפ ָח ָ֔תּה וַ ִּת ֵ ּ֥תן
כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן
י
א ָ ֹ֛תּה ְליַ ֲע ֖ק ֹב ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וַ ֵּ֗ת ֶלד זִ ְל ָ ּ֛פה ִׁש ְפ ַ ֥חת ֵל ָא ֖ה
אתה ליעקב לאשה ותלד זלפה שפחת לאה ְליַ ֲע ֥ק ֹב
כימים אחדים באהבתו אתה ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה ויהי
בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת
בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה
ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה
יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי
פרשת ויצא בראשית כט
כא
186
אמר יַ ֲע ֤ק ֹב ֶאל־ ְּכיָ ִמ֣ים ֲא ָח ִ֔דים ְּב ַא ֲה ָבֹת֖ו א ָ ֹֽתּה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
כימים אחדים באהבתו אתה ויאמר יעקב אל
ֽיה׃ ֖ואה ֵא ֶל ָ ת־א ְׁש ִּ֔תי ִ ּ֥כי ָמ ְל ֖אּו יָ ָ ֑מי וְ ָאֹב ָ ָל ָבן֙ ָה ָב֣ה ֶא ִ לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
כב
ׁשי ַה ָּמ ֹ֖קום וַ ּיַ ַ֥עׂש ִמ ְׁש ֶ ּֽתה׃ וַ יְ ִה֣י ל־אנְ ֵ ֥ ת־ּכ ַ וַ ּיֶ ֱא ֥ס ֹף ָל ָ ֛בן ֶא ָ
כג
ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה ויהי
ת־ל ָא֣ה ִב ֹּ֔תו וַ ּיָ ֵב֥א א ָֹת ּ֖ה ֵא ָל֑יו וַ ּיָ ב ֹ֖א ָב ֶ֔ע ֶרב וַ ּיִ ַּקח֙ ֶא ֵ
בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא
כד
ֽיה׃ וַ ּיִ ֵּת֤ן ָל ָבן֙ ָ֔לּה ֶאת־זִ ְל ָּפ֖ה ִׁש ְפ ָח ֹ֑תו ְל ֵל ָ ֥אה ִבֹּת֖ו ֵא ֶל ָ
כה
ל־ל ָ֗בן אמר ֶא ָ ה־ה ֖וא ֵל ָ ֑אה וַ ּ֣י ֹ ֶ ִׁש ְפ ָ ֽחה׃ וַ יְ ִה֣י ַב ּ֔ב ֹ ֶקר וְ ִהּנֵ ִ
אליה ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו
שפחה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן
ית ִּ֔לי ֲה ֤ל ֹא ְב ָר ֵח֙ל ָע ַב ְ֣ד ִּתי ִע ָּ֔מְך וְ ָל ָּ֖מה ׂש ָ ַמה־ּז ֹאת֙ ָע ִ ֣
מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה
כו
ֹקומ֑נּו ָל ֵ ֥תת ַה ְּצ ִע ָיר ֖ה ׂשה ֵכ֖ן ִּב ְמ ֵ אמר ָל ָ֔בן ל ֹא־יֵ ָע ֶ ֥ יתנִ י׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ִר ִּמ ָ ֽ
כז
ת־ז ֹאת ם־א ֗ ִל ְפ ֵנ֥י ַה ְּב ִכ ָירֽה׃ ַמ ֵּל֖א ְׁש ֻב ַ֣ע ֑ז ֹאת וְ נִ ְּת ָ֨נה ְל ָ֜ך ּגַ ֶ
רמיתני ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה
לפני הבכירה מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת
ע־ׁש ִנ֥ים ֲא ֵח ֹֽרות׃ ׁש ַב ָ ׁשר ַּת ֲע ֣ב ֹד ִע ָּמ ִ֔די ֹע֖וד ֶ ֽ ַּב ֲעב ָֹדה֙ ֲא ֶ ֣
בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות כח
ת־ר ֵ ֥חל ן־ֹלו ֶא ָ וַ ּיַ ַ֤עׂש יַ ֲעק ֹב֙ ֵּ֔כן וַ יְ ַמ ֵּל֖א ְׁש ֻב ַ֣ע ֑ז ֹאת וַ ּיִ ֶּת ֛
כט
ת־ּב ְל ָה ֖ה ִׁש ְפ ָח ֹ֑תו ִּבֹּת֖ו ֹ֥לו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וַ ּיִ ֵּת֤ן ָל ָבן֙ ְל ָר ֵח֣ל ִּב ֹּ֔תו ֶא ִ
ל
ת־ר ֵח֖ל ִמ ֵּל ָ ֑אה ֽם־א ָ ל־ר ֵ֔חל וַ ּיֶ ֱא ַ ֥הב ּגַ ֶ ָל ּ֖ה ְל ִׁש ְפ ָ ֽחה׃ וַ ּיָ ב ֹא֙ ַּג ֣ם ֶא ָ
לא
ע־ׁש ִנ֥ים ֲא ֵח ֹֽרות׃ וַ ּיַ ְ�֤רא יְ הוָ ה֙ ִּכֽי־ ׁש ַב ָ וַ ּיַ ֲע ֣ב ֹד ִע ֹּ֔מו ֹע֖וד ֶ ֽ
לב
ת־ר ְח ָ ֑מּה וְ ָר ֵח֖ל ֲע ָק ָרֽה׃ וַ ַ ּ֤ת ַהר נּוא֣ה ֵל ָ֔אה וַ ּיִ ְפ ַּת ֖ח ֶא ַ ְׂש ָ
ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל
בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה
ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר
ֽי־ר ָ ֤אה אּובן ִּכ֣י ָ ֽא ְמ ָ֗רה ִּכ ָ ֵל ָאה֙ וַ ֵּת ֶ֣לד ֵּ֔בן וַ ִּת ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו ְר ֵ ֑
לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה לג
יׁשי׃ וַ ַּת ַ֣הר ֹעוד֮ וַ ֵּת ֶ֣לד יְ הוָ ה֙ ְּב ָענְ ִ֔יי ִ ּ֥כי ַע ָּת ֖ה יֶ ֱא ָה ַב֥נִ י ִא ִ ֽ
יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ותהר עוד ותלד
ן־ל ֖י נּוא֣ה ָא ֔נ ֹ ִכי וַ ּיִ ֶּת ִ ֽי־ׂש ָ ֽי־ׁש ַמ֤ע יְ הוָ ה֙ ִּכ ְ אמר ִּכ ָ ֵּבן ֒ וַ ּ֗ת ֹ ֶ
ם־את־זֶ ֑ה בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי ּגַ ֶ
מעל פי הבאר והשקינו הצאן עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו
ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן
אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי
מה משכרתך וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת
תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ויאמר לבן
טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו
פרשת ויצא בראשית כט
ט
ֹעודּ֖נּו ְמ ַד ֵּב֣ר ִע ָּמ֑ם ֶ �ְקינּו ַה ּֽצ ֹאן׃ ֵמ ַע ֖ל ִּפ֣י ַה ְּב ֵ ֑אר וְ ִהׁש ִ ֖
מעל פי הבאר והשקינו הצאן עודנו מדבר עמם
יה ִ ּ֥כי ר ָֹע ֖ה ִ ֽהוא׃ ׁשר ְל ָא ִ֔ב ָ ם־הּצ ֹאן֙ ֲא ֶ ֣ וְ ָר ֵח֣ל ׀ ָּ֗ב ָאה ִע ַ
ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא י
ת־ל ָבן֙ ֲא ִח֣י ִא ֹּ֔מו ת־ר ֵ֗חל ַּב ָ וַ יְ ִה֡י ַּכ ֲא ֶׁש ֩ר ָר ָ֨אה יַ ֲע ֜ק ֹב ֶא ָ
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו
ת־ה ֶ ֙א ֶבן֙ ת־צ ֹאן ָל ָב֖ן ֲא ִח֣י ִא ֹּ֑מו וַ ּיִ ַּג ׁ֣ש יַ ֲע ֗ק ֹב וַ ּיָ �֤גֶ ל ֶא ָ וְ ֶא ֥
ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן
יא
ּׁשק ת־צ ֹאן ָל ָב֖ן ֲא ִ ֥חי ִא ֹּֽמו׃ וַ ּיִ ַ ֥ ֵמ ַע֙ל ִּפ֣י ַה ְּב ֵ֔אר וַ ַּ֕י ְׁש ְק ֶא ֥
יב
יַ ֲע ֖ק ֹב ְל ָר ֵ ֑חל וַ ּיִ ָ ּׂ֥שא ֶאת־קֹֹל֖ו וַ ּיֵ ְֽב ְּך׃ וַ ּיַ ֵּ֨גד יַ ֲע ֜ק ֹב ְל ָר ֵ֗חל
מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו וישק
יעקב לרחל וישא את קלו ויבך ויגד יעקב לרחל
�ְקה ֑הּוא וַ ָּת ָ֖רץ וַ ַּתּגֵ ֥ד ן־רב ָ ֖ יה ֔הּוא וְ ִ ֥כי ֶב ִ ִּכ֣י ֲא ִ ֤חי ָא ִ ֙ב ָ ֙
כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד
יג
ן־אח ֹֹ֗תו ת־ׁש ַמע ׀ יַ ֲע ֣ק ֹב ֶּב ֲ ֽיה׃ וַ יְ ִה ֩י ִכ ְׁש ֨מ ֹ ַע ָל ָב ֜ן ֶא ֵ ֣ ְל ָא ִב ָ
לאביה ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו
יֹתו ל־ּב ֑ ק־ֹלו וַ ִיְב ֵיא ֖הּו ֶא ֵ וַ ּיָ �֤ ָרץ ִל ְק ָראֹתו֙ וַ יְ ַח ֶּבק־ֹלו֙ וַ יְ נַ ֶּׁש ֔
וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו
יד
אמר ֹלו֙ ָל ָ֔בן ל־ה ְּד ָב ִר ֖ים ָה ֵא ֶּֽלה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ וַ יְ ַס ֵּפ֣ר ְל ָל ָ֔בן ֵ ֥את ָּכ ַ
טו
אמר ּוב ָׂש ִר֖י ָ ֑א ָּתה וַ ֵּי ֶׁ֥שב ִעֹּמ֖ו ֥ח ֹ ֶדׁש יָ ִ ֽמים׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ַאְ֛ך ַע ְצ ִ ֥מי ְ
ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ויאמר
֥ידה ִּל֖י י־א ִח֣י ַ֔א ָּתה וַ ֲע ַב ְד ַּת֖נִ י ִח ָּנ ֑ם ַהּגִ ָ ָל ָבן֙ ְליַ ֲע ֔ק ֹב ֲה ִכ ָ
לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי
טז
ה־ּמ ְׂש ֻּכ ְר ֶּתָֽך׃ ְּול ָל ָב֖ן ְׁש ֵּת֣י ָבֹנ֑ ות ֵׁש֤ם ַהּגְ ד ָֹלה֙ ֵל ָ֔אה ַמ ַ
יז
ׁשם ַה ְּק ַטּנָ ֖ה ָר ֵ ֽחל׃ וְ ֵע ֵינ ֥י ֵל ָא ֖ה ַר ֹּ֑כות וְ ָר ֵח֙ל ָ ֽהיְ ָ֔תה יְ ַפת־ וְ ֵ ֥
שלישי יח
אמר ת־ר ֵ ֑חל וַ ּ֗י ֹ ֶ ּת ַֹ֖אר וִ ַיפ֥ת ַמ ְר ֶ ֽאה׃ וַ ּיֶ ֱא ַ ֥הב יַ ֲע ֖ק ֹב ֶא ָ
יט
אמר ָל ָ֗בן ׁש ַבע ָׁש ִ֔נים ְּב ָר ֵח֥ל ִּב ְּת ָ֖ך ַה ְּק ַטּנָ ֽה׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ֶ ֽא ֱע ָב ְדָך֙ ֶ ֣
מה משכרתך וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה
ושם הקטנה רחל ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ויאמר לבן
ֹ֚טוב ִּת ִּת֣י א ָֹתּ֣ה ָ֔לְך ִמ ִּת ִ ּ֥תי א ָֹת ּ֖ה ְל ִא֣יׁש ַא ֵ ֑חר ְׁש ָב ֖ה
טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה
כ
ׁש ַבע ָׁש ִנ֑ים וַ ּיִ ְהי֤ ּו ְב ֵעינָ יו֙ ִע ָּמ ִ ֽדי׃ וַ ּיַ ֲע ֧ב ֹד יַ ֲע ֛ק ֹב ְּב ָר ֵח ֖ל ֶ ֣
עמדי ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו ְּכיָ ִ ֣מים
184
שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי
לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן
רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר ונאספו שמה כל העדרים
וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו
באה עם הצאן ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן
ם־ה ִע ֖יר אּול֛ם ֥לּוז ֵׁש ָ ֽית־אל וְ ָ ם־ה ָּמ ֹ֥קום ַההּ֖וא ֵּב ֵ ֑ ׁש ַ ֵֽ
פרשת ויצא בראשית כח
שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר
כ
ֹלה֜ים אמ ֹר ִאם־יִ ְה ֶ֨יה ֱא ִ ָל ִראׁש ֹנָ ֽה׃ וַ ּיִ ַ ּ֥דר יַ ֲע ֖ק ֹב ֶנ ֶ�֣דר ֵל ֑
לראשנה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים
ן־לי ֹהולְך וְ נָ ַֽת ִ ֥ ֵ֔ ׁשר ָאנ ִֹכ֣י ּוׁש ָמ ַ ֙רנִ י֙ ַּב ֶּד ֶ֤רְך ַהּזֶ ה֙ ֲא ֶ ֣ ִע ָּמ ִ֗די ְ
עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי כא
ל־ּב֣ית ּוב֥גֶ ד ִל ְל ּֽב ֹׁש׃ וְ ַׁש ְב ִ ּ֥תי ְב ָׁשֹל֖ום ֶא ֵ ֶל ֶ֛חם ֶל ֱאכ ֹ֖ל ֶ
כב
אֹלהים׃ וְ ָה ֶא ֶ֣בן ַה ּ֗ז ֹאת ֲא ֶׁשר־ הו֛ה ִל ֖י ֵל ִ ֽ ָא ִ ֑בי וְ ָהיָ ֧ה יְ ָ
לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית
אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר
ן־לי ׁשר ִּת ֶּת ִ֔ ֹלהים וְ ֙כ ֹל ֲא ֶ ֣ ֨ ַׂש ְמ ִּתי֙ ַמ ֵּצ ָ֔בה יִ ְהיֶ ֖ה ֵּב֣ית ֱא ִ ֑
שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי
בראשית כט
שני
א
י־ק ֶדם׃ ַע ֵּׂש ֖ר ֲא ַע ְּׂש ֶרּ֥נּו ָלְֽך׃ וַ ּיִ ָ ּׂ֥שא יַ ֲע ֖ק ֹב ַרגְ ָל֑יו וַ ּיֵ ֶ֖לְך ַ ֥א ְר ָצה ְבנֵ ֶ ֽ
ב
ֹלׁשה ֶע ְד ֵרי־צ ֹאן֙ ה־ׁש֞ם ְׁש ָ ֤ וַ ַּי ְ֞רא וְ ִהּנֵ ֧ה ְב ֵא֣ר ַּב ָּׂש ֶ֗דה וְ ִהּנֵ ָ
עשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן
ן־ה ְּב ֵא֣ר ַה ִ֔הוא יַ ְׁש ֖קּו ָה ֲע ָד ִ ֑רים יה ֚ ִּכי ִמ ַ ר ְֹב ִצ֣ים ָע ֶ֔ל ָ
רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים ג
ל־ה ֲע ָד ִ֗רים פּו־ׁש ָּמה ָכ ָ ל־ּפי ַה ְּב ֵ ֽאר׃ וְ נֶ ֶא ְס ָ ֣ וְ ָה ֶ ֥א ֶבן ּגְ ד ָֹל ֖ה ַע ִ ֥
והאבן גדלה על פי הבאר ונאספו שמה כל העדרים
ת־ה ּ֑צ ֹאן ת־ה ֶ ֙א ֶבן֙ ֵמ ַע֙ל ִּפ֣י ַה ְּב ֵ֔אר וְ ִה ְׁש ֖קּו ֶא ַ וְ גָ ֲל ֤לּו ֶא ָ
וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן
ד
אמר ל־ּפי ַה ְּב ֵא ֖ר ִל ְמק ָ ֹֽמּה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ת־ה ֶא ֶ֛בן ַע ִ ֥ וְ ֵה ִ ׁ֧שיבּו ֶא ָ
והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה ויאמר
אמ ֔רּו ֵמ ָח ָר֖ן ֲאנָ ְֽחנּו׃ ָל ֶהם֙ יַ ֲע ֔ק ֹב ַא ַח֖י ֵמ ַא֣יִ ן ַא ֶּת֑ם וַ ּ֣י ֹ ְ
להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ה
ֹאמ ֖רּו יָ ָד ְֽענּו׃ ת־ל ָב֣ן ֶּבן־נָ ֹ֑חור וַ ּי ְ אמר ָל ֶ֔הם ַהיְ ַד ְע ֶּת ֖ם ֶא ָ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ו
ֹאמ ֣רּו ָׁש ֹ֔לום וְ ִהּנֵ ה֙ ָר ֵח֣ל ִּב ֹּ֔תו אמר ָל ֶה֖ם ֲה ָׁש ֹ֣לום ֹ֑לו וַ ּי ְ וַ ּ֥י ֹ ֶ
ז
ֹא־ע ֖ת אמר ֵ ֥הן ֹעוד֙ ַהֹּי֣ ום ּגָ ֹ֔דול ל ֵ ם־ה ּֽצ ֹאן׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ָּב ָא ֖ה ִע ַ
ח
ֹאמרּו֮ ֣ל ֹא ֵה ָא ֵס֣ף ַה ִּמ ְק ֶנ ֑ה ַה ְׁש ֥קּו ַהּצ ֹ֖אן ְּול ֥כּו ְר ֽעּו׃ וַ ּי ְ
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו
באה עם הצאן ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ויאמרו לא
ת־ה ֶ֔א ֶבן ל־ה ֲ֣ע ָד ִ֔רים וְ גָ ֲֽללּו֙ ֶא ָ ׁשר יֵ ָ ֽא ְספּו֙ ָּכ ָ נּוכל ֒ ַע֣ד ֲא ֶ ֤ ַ
נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן ֵמ ַע ֖ל
182
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן
שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו
ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך
והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא
ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה ויקרא את
פרשת ויצא בראשית כח
י
יא
וַ ּיֵ ֵצ֥א
ויצא
ׁש ַבע וַ ּיֵ ֶ֖לְך ָח ָרֽנָ ה׃ וַ ּיִ ְפ ַּ֨גע ַּב ָּמ ֹ֜קום וַ ּיָ ֤ ֶלן יַ ֲע ֖ק ֹב ִמ ְּב ֵא֣ר ָ ֑
יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן
ָׁשם֙
י־ב֣א ַה ֶּׁ֔ש ֶמׁש וַ ּיִ ַּקח֙ ִּכ ָ
ֵמ ַא ְב ֵנ ֣י ַה ָּמ ֹ֔קום וַ ּיָ ֖ ֶׂשם
ַּב ָּמ ֹ֥קום
וְ ִהּנֵ ֤ה
שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם
יב
ְמ ַר ֲֽאׁש ָ ֹ֑תיו
מראשתיו
וַ ּיִ ְׁש ַּכ ֖ב
וישכב
במקום
ַה ֽהּוא׃
ההוא
ַֽוּיַ ֲח ֹ֗לם
ויחלם
והנה
ֻס ָּלם֙ ֻמ ָּצ֣ב ַ֔א ְר ָצה וְ ר ֹאֹׁש֖ ו ַמ ִּג ַ֣יע ַה ָּׁש ָ ֑מיְ ָמה וְ ִהּנֵ ה֙
סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה
לוי יג
הוה נִ ָּצ֣ב ָע ָליו֮ ֹלהים ע ִ ֹ֥לים וְ י ְֹר ִד ֖ים ֹּֽבו׃ וְ ִה ֵּ֨נה יְ ָ֜ ַמ ְל ֲא ֵכ֣י ֱא ִ֔
מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו
אֹלה ֖י יִ ְצ ָ ֑חק ֹלהי֙ ַא ְב ָר ָה֣ם ָא ִ֔ביָך וֵ ֵ הוה ֱא ֵ ֹאמר ֒ ֲא ִנ ֣י יְ ָ֗ וַ ּי ַ
ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק
יה ְלָך֥ ֶא ְּתנֶ ּ֖נָ ה ְּולזַ ְר ֶעָֽך׃ ׁשר ַא ָּתה֙ ׁש ֵֹכ֣ב ָע ֶ֔ל ָ ָה ָ֗א ֶרץ ֲא ֶ ֤
הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך יד
וְ ָהיָ ֤ה זַ ְר ֲעָך֙
ּת יָ ָּ֥מה ו ֵ ֖�ָק ְד ָמה ּופ ַר ְצ ָ ֛ ַּכ ֲע ַפ֣ר ָה ָ֔א ֶרץ ָ
והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה
ל־מ ְׁש ְּפ ֥ח ֹת ָה ֲא ָד ָמ ֖ה וְ ָצ ֣פ ֹנָ ה וָ ֶנ �֑גְ ָּבה וְ נִ ְב ֲר ֥כּו ְבָך֛ ָּכ ִ
וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה טו
ר־ּת ֵ֔לְך ּוׁש ַמ ְר ִ ּ֙תיָך֙ ְּב ֣כ ֹל ֲא ֶׁש ֵ ּובזַ ְר ֶעָֽך׃ וְ ִה ֵּ֨נה ָאנ ִֹכ֜י ִע ָּ֗מְך ְ ְ
ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך
ל־ה ֲא ָד ָמ ֖ה ַה ּ֑ז ֹאת ֚ ִּכי ֣ל ֹא ֶ ֽא ֱעזָ ְב ָ֔ך ֚ ַעד וַ ֲה ִ ׁ֣שב ִֹ֔תיָך ֶא ָ
והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד
טז
�יקץ יַ ֲעק ֹב֮ ר־ּד ַּב ְ֖ר ִּתי ָלְֽך׃ וַ ּיִ ַ ֣ יתי ֵ ֥את ֲא ֶׁש ִ ם־ע ִׂ֔ש ִ ׁשר ִא ָ ֲא ֶ ֣
אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך וייקץ יעקב
הוה ַּב ָּמ ֹ֖קום ַהּזֶ ֑ה וְ ָאנ ִֹכ ֖י ֥ל ֹא אמר ָא ֵכן֙ יֵ ׁ֣ש יְ ָ֔ ִמ ְּׁשנָ ֹתו ֒ וַ ּ֕י ֹ ֶ משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא
יז
ה־ֹּנור ֖א ַה ָּמ ֹ֣קום ַהּזֶ ֑ה ֵא֣ין ֶ֗זה ָ ֹאמר ַמ יָ ָד ְֽע ִּתי׃ וַ ּיִ ָירא֙ וַ ּי ַ֔
ישראל יח
ׁש ַער ַה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּ֨כם יַ ֲע ֜ק ֹב ֹלהים וְ זֶ ֖ה ַ ֥ ם־ּב֣ית ֱא ִ֔ ֚ ִּכי ִא ֵ
ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים וישכם יעקב
ר־ׂשם ְמ ַר ֲֽאׁש ָֹ֔תיו וַ ּיָ ֶׂ֥שם ת־ה ֶ ֙א ֶבן֙ ֲא ֶׁש ָ ֣ ַּב ּ֗ב ֹ ֶקר וַ ּיִ ַ ּ֤קח ֶא ָ
בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם יט
ֹאׁשּה׃ וַ ּיִ ְק ָר֛א ֶאת־ ׁש ֶמן ַעל־ר ָ ֽ א ָֹת ּ֖ה ַמ ֵּצ ָ ֑בה וַ ּיִ ֥צ ֹק ֶ ֖
ם־ה ָּמ ֹ֥קום ׁש ַ אתה מצבה ויצק שמן על ראשה ויקרא את ֵ ֽ
180
פרשת ויצא
178
יבֹו נִ ְבזֶ ֥ה אֹותֹו ֶּב ֱֽא ָמ ְר ֶ֗כם ֻׁש ְל ַ ֤חן ֲאד ֹנָ י֙ ְמג ָֹא֣ל ֔הּוא וְ נִ ֖ ֑ ְמ ַח ְּל ִל֣ים יג
אֹותֹו ָא ַמר֙ יְ הוָ ֣ה ֗ ָא ְכ ֽלֹו׃ ַו ֲֽא ַמ ְר ֶּת ֩ם ִה ֵּ֨נה ַמ ְּת ָל ָ֜אה וְ ִה ַּפ ְח ֶּת֣ם
את ֖ם ֶאת־ ֣חֹולה ַו ֲֽה ֵב ֶ ת־ה ֶ֔ ת־ה ִּפ ֵּ֨ס ַ ֙ח וְ ֶא ַ את֣ם ּגָ ז֗ ּול וְ ֶא ַ ְצ ָב ֔אֹות ַו ֲֽה ֵב ֶ יד
נֹוכל וְ יֵ ׁ֤ש אֹותּה ִמּיֶ ְד ֶכ ֖ם ָא ַ ֥מר יְ הוָ ֽה׃ ס וְ ָא ֣רּור ֵ֗ ַה ִּמנְ ָ ֑חה ַ ֽה ֶא ְר ֶ ֥צה ָ ֛ ְּב ֶע ְדרֹו֙ זָ ָ֔כר וְ נ ֵֹד֛ר וְ ז ֵֹב ַ֥ח ָמ ְׁש ָח ֖ת ַלֽאד ָֹנ֑י ִּכ ֩י ֶ֨מ ֶלְך ּגָ ֜דֹול ָ֗אנִ י ָא ַמר֙
א
נֹורא ַבּגֹויִ ֽם׃ וְ ַע ָּ֗תה ֲא ֵל ֶיכ֛ם ַה ִּמ ְצוָ ֥ה ַהּז ֹ֖את ּוׁש ִמ ֖י ָ ֥ יְ הוָ ֣ה ְצ ָב ֔אֹות ְ
ב
ל־לב ָל ֵת֧ת ָּכ ֣בֹוד ם־ל ֹא ִת ְׁש ְמעּ֡ו וְ ִאם־ל ֹ ֩א ָת ֨ ִׂשימּו ַע ֵ֜ ַה ּֽכ ֹ ֲהנִ ֽים׃ ִא ֣ רֹות ֖י ת־ה ְּמ ֵא ָ֔רה וְ ָ ֽא ִ ִל ְׁש ִ֗מי ָא ַמר֙ יְ הוָ ֣ה ְצ ָב ֔אֹות וְ ִׁש ַּל ְח ִ ּ֤תי ָב ֶכם֙ ֶא ַ
ג
ל־לֽב׃ ִהנְ ִ֨ני יה ִ ּ֥כי ֵאֽינְ ֶכ ֖ם ָׂש ִ ֥מים ַע ֵ רֹות ָ יכם וְ גַ ם֙ ָ ֽא ִ֔ ֹות ֶ ֑ ת־ּב ְר ֽכ ֵ ֶא ִ
יכם וְ נָ ָ ׂ֥שא ל־ּפנֵ ֶ֔יכם ֶּפ ֶ֖רׁש ַחּגֵ ֶ ֑ ֤יתי ֶ֨פ ֶרׁש֙ ַע ְ ת־ה ֶּ֔ז ַרע וְ זֵ ִר ִ ג ֵֹע֤ר ָל ֶכם֙ ֶא ַ ד
ֶא ְת ֶכ ֖ם ֵא ָלֽיו׃ וִ ַֽיד ְע ֶּ֕תם ֚ ִּכי ִׁש ַּל ְ֣ח ִּתי ֲא ֵל ֶ֔יכם ֵא ֖ת ַה ִּמ ְצוָ ֣ה ַה ּ֑ז ֹאת
ה
יתי ׀ ָ ֽהיְ ָת֣ה ִא ּ֗תֹו ת־ל ִ֔וי ָא ַמ ֖ר יְ הוָ ֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ ְּב ִר ִ ֣ יתי֙ ֶא ֵ ִל ְֽהי֤ ֹות ְּב ִר ִ
ּומ ְּפ ֵנ֥י ְׁש ִמ ֖י נִ ַ ֥חת ֽהּוא׃ מֹור ֖א וַ ּיִ ָֽיר ֵ ֑אנִ י ִ ֽם־לֹו ָ ַ ֽה ַחּיִ ים֙ וְ ַה ָּׁש ֔לֹום וָ ֶא ְּתנֵ ֥ ו
ּתֹור֤ת ֱא ֶמת֙ ָ ֽהיְ ָת֣ה ְּב ִ֔פיהּו וְ ַעוְ ָל ֖ה ֽל ֹא־נִ ְמ ָצ֣א ִב ְׂש ָפ ָ ֑תיו ְּב ָׁש ֤לֹום ַ
ז
ֽי־ׂש ְפ ֵת֤י כ ֵֹהן֙ יִ ְׁש ְמרּו־ ּוב ִמיׁשֹור֙ ָה ַלְ֣ך ִא ִּ֔תי וְ ַר ִּב ֖ים ֵה ִ ׁ֥שיב ֵ ֽמ ָעו͏ֽ ֹן׃ ִּכ ִ ְ ה־צ ָב ֖אֹות ֽהּוא׃ תֹור ֖ה ַיְב ְק ׁ֣שּו ִמ ִ ּ֑פיהּו ִּכ֛י ַמ ְל ַ ֥אְך יְ ֽהוָ ְ ַ֔ד ַעת וְ ָ
מלאכי ב
הפטרת תולדת מלאכי א
א
ַמ ָ ּׂ֥שא ְד ַבר־יְ הוָ ֖ה ֶאל־יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ְּביַ ֖ד ַמ ְל ָא ִכֽי׃ ָא ַה ְ֤ב ִּתי ֶא ְת ֶכם֙ לֹוא־אח ֵע ָ ׂ֤שו ְליַ ֲֽעק ֹב֙ ָ֨ הוה ַו ֲֽא ַמ ְר ֶּת ֖ם ַּב ָּמ֣ה ֲא ַה ְב ָ ּ֑תנּו ֲה ָא ַמ֣ר יְ ָ֔
ג
֑אתי וָ ָֽא ִ ׂ֤שים ֶאת־ ת־ע ָׂש ֖ו ָׂשנֵ ִ הוה וָ ֽא ַֹה ֖ב ֶ ֽאת־יַ ֲע ֽק ֹב׃ וְ ֶא ֵ נְ ֻאם־יְ ָ֔
ד
ֹאמר ֱא ֜דֹום ָה ָריו֙ ְׁש ָמ ָ֔מה וְ ֶאת־נַ ֲֽח ָל ֖תֹו ְל ַתּנ֥ ֹות ִמ ְד ָ ּֽבר׃ ִּכֽי־ת ַ֨ ֻר ַּׁ֗ש ְׁשנּו וְ נָ ׁשּוב֙ וְ נִ ְב ֶנ ֣ה ֳח ָר ֔בֹות ּ֤כ ֹה ָא ַמר֙ יְ הוָ ֣ה ְצ ָב ֔אֹות ֵ ֥ה ָּמה ְיִבנ֖ ּו ַו ֲֽא ִנ ֣י ֶ ֽא ֱה ֑רֹוס ו ָ ֽ�ְק ְר ֤אּו ָל ֶהם֙ ּגְ ֣בּול ִר ְׁש ָ֔עה וְ ָה ָע֛ם ֲא ֶׁשר־זָ ַ ֥עם יְ הוָ ֖ה
ה
הוה ֵמ ַע ֖ל אמרּו֙ יִ גְ ַּד֣ל יְ ָ֔ ד־עֹולֽם׃ וְ ֵעֽינֵ ֶיכ ֖ם ִּת ְר ֶא֑ינָ ה וְ ַא ֶּת֤ם ּֽת ֹ ְ ָ ַע
ו
ם־א֣ב ָא֣נִ י ַאּיֵ ֣ה ִלגְ ֥בּול יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ֵּב֛ן יְ ַכ ֵ ּ֥בד ָא ֖ב וְ ֶע ֶ֣בד ֲאד ָֹנ֑יו וְ ִא ָ ֹור ִא֜י ָא ַמ֣ר ׀ יְ הוָ ֣ה ְצ ָב ֗אֹות ָל ֶכם֙ דֹונ ֣ים ָאנִ ֩י ַא ֵּ֨יה ֽמ ָ ם־א ִ בֹוד֡י וְ ִא ֲ ְכ ִ
ז
יׁשים ת־ׁש ֶמָֽך׃ ַמּגִ ִ ֤ ַה ּֽכ ֹ ֲהנִ ים֙ ּבֹוזֵ ֣י ְׁש ִ֔מי ַו ֲֽא ַמ ְר ֶּ֕תם ַּב ֶּמ֥ה ָבזִ ֖ינּו ֶא ְ
ל־מזְ ְּב ִחי֙ ֶל ֶ֣חם ְמג ָֹ֔אל ַו ֲֽא ַמ ְר ֶּת ֖ם ַּב ֶּמ֣ה גֵ ַֽא ְלנ֑ ּוָך ֶּב ֱֽא ָמ ְר ֶ֕כם ֻׁש ְל ַ ֥חן ַ ֽע ִ ח
יׁשּון ִעּוֵ ֤ר ִלזְ ּ֨ב ֹ ַ ֙ח ֵא֣ין ָ֔רע וְ ִ ֥כי ַתּגִ ֛יׁשּו ֽי־תּגִ ֨ יְ הוָ ֖ה נִ ְבזֶ ֥ה ֽהּוא׃ וְ ִכ ַ ּׂשא ִּפ ֵ ּ֥ס ַח וְ ח ֶֹל ֖ה ֵא֣ין ָ ֑רע ַה ְק ִר ֵ֨יבהּו ָ֜נא ְל ֶפ ָֽח ֶ֗תָך ֲהיִ ְר ְצָך֙ ֚אֹו ֲהיִ ָ ֣
ט
ֽיחּנֵ ֑נּו ִמּיֶ ְד ֶכם֙ י־א ֖ל וִ ָ ּלּו־נ֥א ְפנֵ ֵ ָפ ֶ֔ניָך ָא ַמ ֖ר יְ הוָ ֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ וְ ַע ָּת֛ה ַח ָ
י
ם־ּב ֶכם֙ ָה֣יְ ָתה ּ֔ז ֹאת ֲהיִ ָּׂש֤א ִמ ֶּכם֙ ָּפ ִ֔נים ָא ַמ ֖ר יְ הוָ ֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ ִ ֤מי גַ ָ ֽין־לי ֵ֜ח ֶפץ ָּב ֶ֗כם ָא ַמר֙ א־ת ִ ֥אירּו ִמזְ ְּב ִח ֖י ִח ָּנ ֑ם ֵא ֨ ִ וְ יִ ְס ּ֣ג ֹר ְּד ָל ַ֔תיִ ם וְ ֽל ֹ ָ
יא
ח־ׁש ֶמׁש א־א ְר ֶ ֥צה ִמּיֶ ְד ֶכֽם׃ ִּכ֣י ִמ ִּמזְ ַר ֶ ֜ ּומנְ ָח ֖ה ֽל ֹ ֶ יְ הוָ ֣ה ְצ ָב ֔אֹות ִ ל־מ ֗קֹום ֻמ ְק ָ ֥טר ֻמּגָ ׁ֛ש ִל ְׁש ִמ ֖י ּוב ָכ ָ ּגֹוים ְ בֹואֹו ּגָ ֤דֹול ְׁש ִמי֙ ַּב ִ֔ ד־מ ֗ וְ ַע ְ
יב
ּגֹוים ָא ַמ ֖ר יְ הוָ ֥ה ְצ ָב ֽאֹות׃ וְ ַא ֶּת ֖ם הֹורה ִּכֽי־גָ ֤דֹול ְׁש ִמי֙ ַּב ִ֔ ּומנְ ָח֣ה ְט ָ ֑ ִ ְמ ַח ְּל ִל֣ים
ב
177
לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם
אחות נביות על נשיו לו לאשה
ת־ּב ְר ַּכ֣ת ַא ְב ָר ָ֔הם ְלָך ֖ ְּולזַ ְר ֲע ָ֣ך ִא ָ ּ֑תְך ְל ִר ְׁש ְּתָך֙ ְלָך֙ ֶא ִ
פרשת תולדות בראשית כח
לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך
ת־א ֶ֣רץ ֶא ֶ
ְמגֻ ֶ֔ריָך
ֲא ֶׁשר־נָ ַת֥ן
ֹלה ֖ים ֱא ִ
ְל ַא ְב ָר ָ ֽהם׃
את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם
ה
ל־ל ָ ֤בן וַ ּיִ ְׁש ַל֤ח יִ ְצ ָחק֙ ֶ ֽאת־יַ ֲע ֔ק ֹב וַ ּיֵ ֶ֖לְך ַּפ ֶּד֣נָ ֽה ֲא ָ ֑רם ֶא ָ
וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן
תּוא֙ל ָ ֽה ֲא ַר ִּ֔מי ֲא ִ ֣חי ִר ְב ָ ֔קה ֵ ֥אם יַ ֲע ֖ק ֹב וְ ֵע ָ ֽׂשו׃ ן־ּב ֵ ֶּב ְ
בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו
ו
ֽי־ב ַרְ֣ך יִ ְצ ָחק֮ ֶ ֽאת־יַ ֲעק ֹב ֒ וְ ִׁש ַּל֤ח א ֹֹתו֙ וַ ּיַ �֣ ְרא ֵע ָׂ֗שו ִּכ ֵ
וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו
ּׁשה ְּב ָב ֲר ֹ֣כו א ֹֹ֔תו ת־ֹלו ִמ ָּׁש ֖ם ִא ָ ֑ �ָק ַח ֥ ַּפ ֶּד֣נָ ֽה ֲא ָ֔רם ל ַ ֽ
פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו
מפטיר ז
א־ת ַ ּ֥קח ִא ָּׁש ֖ה ִמ ְּבֹנ֥ ות ְּכנָ ַֽען׃ וַ ּיִ ְׁש ַמ֣ע אמ ֹר ֽל ֹ ִ וַ יְ ַצ֤ו ָע ָליו֙ ֵל ֔
ח
ל־א ֹּ֑מו וַ ּיֵ ֶ֖לְך ַּפ ֶּד֥נָ ֽה ֲא ָרֽם׃ וַ ּיַ �֣ ְרא ל־א ִב ֖יו וְ ֶא ִ יַ ֲע ֔ק ֹב ֶא ָ
ט
ֵע ָׂ֔שו ִ ּ֥כי ָרֹע֖ות ְּבֹ֣נות ְּכ ָנ ַ֑ען ְּב ֵע ֵינ ֖י יִ ְצ ָ ֥חק ָא ִבֽיו׃ וַ ֵּי ֶ֥לְך ֵע ָׂש ֖ו
ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא
עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו
ן־א ְב ָר ָ֜הם ת־מ ֲח ַל֣ת ׀ ַּבת־יִ ְׁש ָמ ֵ֨עאל ֶּב ַ ֶאל־יִ ְׁש ָמ ֵע֑אל וַ ּיִ ַּק֡ח ֶ ֽא ָ
אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם
ֲאֹח֧ות נְ ָבֹי֛ ות ַעל־נָ ָׁש ֖יו ֹ֥לו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ ס אחות נביות על נשיו לו לאשה
174
מושבך ומטל השמים מעל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן
פרשת תולדות בראשית כז
מ
ל־ח ְר ְּב ָ֣ך ִ ֽת ְח ֶ֔יה וְ ֶאת־ ּומ ַּט֥ל ַה ָּׁש ַמ֖יִ ם ֵמ ָ ֽעל׃ וְ ַע ַ וׁש ֶ֔בָך ִ ֹֽמ ָ מושבך ומטל השמים מעל ועל חרבך תחיה ואת
ּופ ַר ְק ָ ּ֥ת ֻעֹּל֖ו ֵמ ַ ֥על ׁשר ָּת ִ֔ריד ָ ָא ִח ֖יָך ַּת ֲע ֑ב ֹד וְ ָהיָ ה֙ ַּכ ֲא ֶ ֣
אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל מא
ל־ה ְּב ָר ָ֔כה ֲא ֶ ׁ֥שר ארָֽך׃ וַ ּיִ ְׂש ֤ט ֹם ֵע ָׂשו֙ ֶ ֽאת־יַ ֲע ֔ק ֹב ַע ַ֨ ַצּוָ ֶ
צוארך וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר
אמר ֵע ָׂ֜שו ְּב ִל ֹּ֗בו יִ ְק ְרבּו֙ יְ ֵמי֙ ֵא ֶ֣בל ָא ִ֔בי ֵּב ֲרֹכ֖ו ָא ִ ֑ביו וַ ּ֨י ֹ ֶ ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי
מב
ת־ּד ְב ֵ ֥רי ֵע ָׂש ֖ו וְ ַ ֽא ַה ְר ָג ֖ה ֶאת־יַ ֲע ֥ק ֹב ָא ִ ֽחי׃ וַ ּיֻ ַּג ֣ד ְל ִר ְב ָ ֔קה ֶא ִ
ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה את דברי עשו
אמר ְּב ָנ ּ֣ה ַהּגָ ֑ד ֹל וַ ִּת ְׁש ֞ ַלח וַ ִּת ְק ָר֤א ְליַ ֲעק ֹב֙ ְּב ָנ ּ֣ה ַה ָּק ָ֔טן וַ ּ֣ת ֹ ֶ
בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר מג
ׂשו ָא ִ֔חיָך ִמ ְתנַ ֵ ֥חם ְלָך ֖ ְל ָה ְרגֶ �ָֽך׃ וְ ַע ָ ּ֥תה ְבנִ ֖י ֵא ָ֔ליו ִהּנֵ ה֙ ֵע ָ ֣
מד
ל־ל ָ ֥בן ָא ִח ֖י ָח ָרֽנָ ה׃ וְ יָ ַׁש ְב ָ ּ֥ת ח־לָך֛ ֶא ָ ְׁש ַמ֣ע ְּבק ִֹל֑י וְ ֧קּום ְּב ַר ְ
מה
ד־ׁשּוב ר־ּת ׁ֖שּוב ֲח ַ ֥מת ָא ִ ֽחיָך׃ ַע ֨ ִעֹּמ֖ו יָ ִמ֣ים ֲא ָח ִ ֑דים ַ ֥עד ֲא ֶׁש ָ
אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב
ית ֹּ֔לו וְ ָׁש ַל ְח ִּת ֖י ׂש ָ ר־ע ִ ֣ ף־א ִח֜יָך ִמ ְּמ ָ֗ך וְ ָׁש ַכח֙ ֵא֣ת ֲא ֶׁש ָ ַא ָ אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי
ם־ׁשנֵ ֶיכ ֖ם ֹי֥ ום ֶא ָ ֽחד׃ ּׁשם ָל ָ ֥מה ֶא ְׁש ַּכ֛ל ּגַ ְ ְּול ַק ְח ִּת֣יָך ִמ ָ ֑
ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד מו
אמר ִר ְב ָקה֙ ֶאל־יִ ְצ ָ֔חק ַ ֣ק ְצ ִּתי ְב ַח ַּ֔יי ִמ ְּפ ֵנ ֖י ְּבֹ֣נות ֵ ֑חת וַ ּ֤ת ֹ ֶ
ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת
ות־חת ָּכ ֵ ֙א ֶּלה֙ ם־�ֹלק ַח יַ ֲ֠עק ֹב ִא ָּׁ֨שה ִמ ְּבֹנֽ ֵ ֤ ֵ֣ ִא
ִמ ְּבֹ֣נות
אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות בראשית כח
א
ָה ָ֔א ֶרץ ָ ֥ל ָּמה ִּל֖י ַחּיִ ֽים׃ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא יִ ְצ ָח֛ק ֶאֽל־יַ ֲע ֖ק ֹב וַ ָיְב ֶ֣רְך
הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך
א־ת ַ ּ֥קח ִא ָּׁש ֖ה ִמ ְּבֹנ֥ ות ְּכנָ ַֽען׃ אמר ֹ֔לו ֽל ֹ ִ א ֹֹ֑תו וַ יְ ַצ ֵּ֙והּו֙ וַ ּ֣י ֹ ֶ
אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען ב
תּוא ֖ל ֲא ִב֣י ִא ֶ ּ֑מָך וְ ַקח־ יתה ְב ֵ ֥קּום ֵלְך֙ ַּפ ֶּד֣נָ ֽה ֲא ָ֔רם ֵ ּ֥ב ָ
ג
ְלָך֤ ִמ ָּׁשם֙ ִא ָּׁ֔שה ִמ ְּבֹנ֥ ות ָל ָב֖ן ֲא ִ ֥חי ִא ֶּמָֽך׃ וְ ֵ ֤אל ַׁש ַּדי֙
שביעי ד
ָיְב ֵרְ֣ך ֽא ֹ ְת ָ֔ך וְ יַ ְפ ְרָך ֖ וְ יַ ְר ֶ ּ֑בָך וְ ָהיִ ָ֖ית ִל ְק ַ ֥הל ַע ִ ּֽמים׃ וְ יִ ֶּֽתן־
קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי
יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן ְלָך֙
172
לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה
ְל ָב ֵרְ֣ך ֶ ֽאת־יַ ֲעק ֹב ֒ וַ יְ ִ֗הי ַאְ֣ך יָ ֤צ ֹא יָ ָצא֙ יַ ֲע ֔ק ֹב ֵמ ֵ ֥את ְּפ ֵנ ֖י
פרשת תולדות בראשית כז
לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני לא
ׂשו ָא ִ֔חיו ָּב ֖א ִמ ֵּצ ֽיֹדו׃ וַ ַ ּ֤י ַעׂש ּגַ ם־הּוא֙ יִ ְצ ָח֣ק ָא ִ ֑ביו וְ ֵע ָ ֣
יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא
�ָקם ָא ִבי֙ ַמ ְט ַע ִּ֔מים וַ ּיָ ֵב ֖א ְל ָא ִ ֑ביו וַ ּ֣י ֹ ֶ אמר ְל ָא ִ֗ביו י ֻ ֤
מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי לב
אמר ֹ֛לו ׁשָך׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ֹאכל ִמ ֵּצ֣יד ְּבֹנ֔ ו ַּב ֲע ֖בּור ְּת ָב ֲר ַכּ֥נִ י נַ ְפ ֶ ֽ וְ י ַ ֙
ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך ויאמר לו
אמר ֲאנִ ֛י ִּבנְ ָך֥ ְב ֽכ ֹ ְרָך ֖ ֵע ָ ֽׂשו׃ י־א ָּתה וַ ּ֕י ֹ ֶ יִ ְצ ָ ֥חק ָא ִב ֖יו ִמ ָ ֑
יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו לג
אמר ִ ֽמי־ ד־מא ֹד ֒ וַ ּ֡י ֹ ֶ וַ ּיֶ ֱח ַ֨רד יִ ְצ ָח֣ק ֲח ָר ָדה֮ ּגְ ד ָֹל֣ה ַע ְ
ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי
ֽד־ציִ ֩ד וַ ָּ֨י ֵבא ֜ ִלי וָ א ַֹכ֥ל ִמ ּ֛כ ֹל ְּב ֶט ֶ֥רם ָּתֹב֖וא ֵאֹפ֡ וא ֣הּוא ַה ָּצ ַ
אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא לד
ת־ּד ְב ֵר֣י ָא ִ֔ביו ם־ּב ֖רּוְך יִ ְהיֶ ֽה׃ ִּכ ְׁש ֤מ ֹ ַע ֵע ָׂשו֙ ֶא ִ וָ ֲא ָב ֲר ֵכ֑הּו ּגַ ָ
ואברכהו גם ברוך יהיה כשמע עשו את דברי אביו
אמר ְל ָא ִ֔ביו ד־מ ֑א ֹד וַ ּ֣י ֹ ֶ ּומ ָר ֖ה ַע ְ וַ ּיִ ְצ ַע֣ק ְצ ָע ָ ֔קה ּגְ ד ָ ֹ֥לה ָ
ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו לה
אמר ָ ּ֥בא ָא ִח ֖יָך ְּב ִמ ְר ָ ֑מה וַ ּיִ ַּק֖ח ם־א֖נִ י ָא ִבֽי׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ָּב ֲר ֵכ֥נִ י גַ ָ
לו
אמר ֲה ִכ ֩י ָק ָ֨רא ְׁש ֹ֜מו יַ ֲע ֗ק ֹב ַֽוּיַ ְע ְק ֵ ֙בנִ י֙ זֶ ֣ה ִּב ְר ָכ ֶתָֽך׃ וַ ּ֡י ֹ ֶ
ברכני גם אני אבי ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה
�ָקח ִּב ְר ָכ ִ ֑תי ת־ּבכ ָֹר ִ ֣תי ָל ָ ֔קח וְ ִהּנֵ ֥ה ַע ָּת ֖ה ל ַ ֣ ַפ ֲע ַ֔מיִ ם ֶא ְ
פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי לז
אמר ֹא־א ַצ ְ֥ל ָּת ִּל֖י ְּב ָר ָכֽה׃ וַ ַּ֨י ַען יִ ְצ ָ֜חק וַ ּ֣י ֹ ֶ ֹאמר ֲהל ָ וַ ּי ַ֕
ויאמר הלא אצלת לי ברכה ויען יצחק ויאמר
ל־א ָ֗חיו נָ ַ ֤ת ִּתי ֹלו֙ ת־ּכ ֶ ְל ֵע ָׂ֗שו ֵה֣ן ּגְ ִב֞יר ַׂש ְמ ִ ּ֥תיו ָלְך֙ וְ ֶא ָ
לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו
ַל ֲע ָב ִ֔דים וְ ָדגָ �֥ן וְ ִתיר ֹׁ֖ש ְס ַמ ְכ ִ ּ֑תיו ְּול ָכ֣ה ֵא ֹ֔פוא ָ ֥מה
לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה לח
ל־א ִ֗ביו ַ ֽה ְב ָר ָ֨כה ַא ַ ֤חת ִ ֽהוא־ אמר ֵע ָׂ֜שו ֶא ָ ֶ ֽא ֱע ֶׂש ֖ה ְּבנִ ֽי׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
לט
ׂשו קֹֹל֖ו וַ ּיֵ ְֽב ְּך׃ וַ ַ ּ֛י ַען ם־א֖נִ י ָא ִ ֑בי וַ ּיִ ָ ּׂ֥שא ֵע ָ ֛ ְלָך֙ ָא ִ֔בי ָּב ֲר ֵכ֥נִ י גַ ָ
אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך ויען
אמר ֵא ָל֑יו ִה ֵּ֞נה ִמ ְׁש ַמּנֵ ֤י ָה ָ ֙א ֶרץ֙ יִ ְהיֶ ֣ה יִ ְצ ָ ֥חק ָא ִב ֖יו וַ ּ֣י ֹ ֶ
וׁש ֶ֔בָך יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה ֹֽמ ָ
170
אבי ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק
פרשת תולדות בראשית כז
יט
ל־א ִ֗ביו אמר יַ ֲע ֜ק ֹב ֶא ָ אמר ִה ֶּ֔נּנִ י ִ ֥מי ַא ָּת ֖ה ְּבנִ ֽי׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ָא ִ ֑בי וַ ּ֣י ֹ ֶ
אבי ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו
יתי ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ִּד ַּב ְ֖ר ָּת ֵא ָל֑י ֽקּום־ ׂשו ְּבכ ֶֹ֔רָך ָע ִׂ֕ש ִ ָאנ ִֹכי֙ ֵע ָ ֣
אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום
כ
אמר ׁשָך׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ָנ ֣א ְׁש ָ֗בה וְ ָא ְכ ָלה֙ ִמ ֵּצ ִ֔ידי ַּב ֲע ֖בּור ְּת ָב ֲר ַכּ֥נִ י נַ ְפ ֶ ֽ
נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר
אמר ִ ּ֥כי ִה ְק ָר֛ה ל־ּבֹנ֔ ו ַמה־ּזֶ ֛ה ִמ ַ ֥ה ְר ָּת ִל ְמצ ֹ֖א ְּב ִנ֑י וַ ּ֕י ֹ ֶ יִ ְצ ָחק֙ ֶא ְ
יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה כא
אמר יִ ְצ ָחק֙ ֶאֽל־יַ ֲע ֔ק ֹב ּגְ ָׁשה־ּנָ ֥א ֹלה ֖יָך ְל ָפנָ ֽי׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ יְ הוָ ֥ה ֱא ֶ
כב
ם־ל ֹא׃ וַ ּיִ ּגַ ׁ֧ש יַ ֲע ֛ק ֹב וַ ֲא ֻמ ְֽׁשָך ֖ ְּב ִנ֑י ַ ֽה ַא ָ ּ֥תה זֶ ֛ה ְּב ִנ֥י ֵע ָׂש ֖ו ִא ֽ
יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב
אמר ַהּק֙ ֹל ֹ֣קול יַ ֲע ֔ק ֹב ּׁשהּו וַ ּ֗י ֹ ֶ ֶאל־יִ ְצ ָ ֥חק ָא ִב ֖יו וַ יְ ֻמ ֵ ֑
אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב כג
ֽי־הי֣ ּו יָ ָ֗דיו ִּכ ֵיד֛י וְ ַהּיָ ַד֖יִ ם יְ ֵד֥י ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ֣ל ֹא ִה ִּכ ֔יֹרו ִּכ ָ
כד
אמר ַא ָ ּ֥תה זֶ ֖ה ְּב ִנ ֣י �ֽיְב ְר ֵכֽהּו׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ֵע ָ ׂ֥שו ָא ִח ֖יו ְׂש ִע ֑ר ֹת ַו ָ
כה
אמר ַהּגִ ָׁ֤שה ִּלי֙ וְ ֽא ֹ ְכ ָלה֙ ִמ ֵּצ֣יד ֹ֖אמר ָ ֽאנִ י׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ׂשו וַ ּי ֶ ֵע ָ ֑
והידים ידי עשו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני ויאמר הגשה לי ואכלה מציד
ֹאכל וַ ּיָ ֵ֧בא ֹל֦ ו ְּב ִ֔ני ְל ַ ֥מ ַען ְּת ָ ֽב ֶר ְכָך ֖ נַ ְפ ִ ׁ֑שי וַ ּיַ ּגֶ ׁש־ֹלו֙ וַ ּי ַ֔
בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו
כו
ּוׁש ָקה־ אמר ֵא ָל ֖יו יִ ְצ ָח֣ק ָא ִ ֑ביו ּגְ ָׁשה־ּנָ ֥א ְ יַ �֖יִ ן וַ ּיֵ ְֽׁש ְּת׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
כז
יח ְּבגָ ָד ֖יו ַֽו ָיְב ֲר ֵכ֑הּו ת־ר ַ ק־ֹלו וַ ּיָ �֛ ַרח ֶא ֵ ֥ ִּל֖י ְּבנִ ֽי׃ וַ ּיִ ּגַ ׁש֙ וַ ּיִ ַּׁש ֔
יין וישת ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה
לי בני ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו
֣יח ָׂש ֶ֔דה ֲא ֶ ׁ֥שר ֵּב ֲרֹכ֖ו יְ הוָ ֽה׃ ֣יח ְּב ִ֔ני ְּכ ֵר ַ אמר ְר ֵאה֙ ֵר ַ וַ ּ֗י ֹ ֶ
ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה ששי כח
וְ יִ ְֽׁש ַּת ֲחו֤ ּו
ן־לָך֙ וְ יִ ֶּֽת ְ
ּומ ְׁש ַמּנֵ י֖ ָה ָ ֑א ֶרץ ִ ֹלהים ִמ ַּט֙ל ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם ָה ֱא ִ֔
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ
כט
וְ ֥ר ֹב ָּד ָג �֖ן ורב
דגן
וְ ִת ֽיר ֹׁש׃ ותירש
ַֽי ַע ְב ֣דּוָך
יעבדוך
ַע ִּ֗מים
עמים
וְ יִ ְֽׁש ַּת ֲחו֤ ּו וישתחו
ְלָך֙
לך
ְל ֻא ִּ֔מים ֱהוֵ ֤ה גְ ִביר֙ ְל ַא ֶ֔חיָך וְ יִ ְׁש ַּת ֲחּו֥ ּו ְלָך ֖ ְּב ֵנ ֣י ִא ֶ ּ֑מָך
לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ל
א ְֹר ֶר֣יָך ָא ֔רּור ּוֽ ְמ ָב ֲר ֶכ ֖יָך ָּב ֽרּוְך׃ וַ יְ ִ֗הי ַּכ ֲא ֶׁ֨שר ִּכ ָּל֣ה יִ ְצ ָחק֮
ארריך ארור ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק ְל ָב ֵ ֣רְך
168
עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר
פרשת תולדות בראשית כז
ו
ֵע ָׂש ֖ו ְּבֹנ֑ ו וַ ֵ ּ֤י ֶלְך ֵע ָׂשו֙ ַה ָּׂש ֶ֔דה ָל ֥צּוד ַצ֖יִ ד ְל ָה ִבֽיא׃ וְ ִר ְב ָקה֙
עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה
ת־א ִ֔ביָך אמ ֹר ִהּנֵ ֤ה ָׁש ַ ֙מ ְע ִּתי֙ ֶא ָ ָ ֽא ְמ ָ֔רה ֶאל־יַ ֲע ֥ק ֹב ְּב ָנ ּ֖ה ֵל ֑
אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך ז
יאה ִ ּ֥לי ַצ֛יִ ד וַ ֲע ֵׂשה־ אמ ֹר׃ ָה ִ֨ב ָ ל־ע ָ ׂ֥שו ָא ִח ֖יָך ֵל ֽ ְמ ַד ֵּב֛ר ֶא ֵ
מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד ועשה
ִ ֥לי ַמ ְט ַע ִּמ ֖ים וְ א ֵֹכ ָ֑לה וַ ֲא ָב ֶר ְכ ָכ֛ה ִל ְפ ֵנ֥י יְ הוָ ֖ה ִל ְפ ֵנ֥י
לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני ח
ֹמותי׃ וְ ַע ָ ּ֥תה ְבנִ ֖י ְׁש ַמ֣ע ְּבק ִֹל֑י ַל ֲא ֶ ׁ֥שר ֲאנִ ֖י ְמ ַצּוָ ֥ה א ָ ֹֽתְך׃ ִֽ
ט
ח־ל֣י ִמ ָּׁ֗שם ְׁשנֵ ֛י ּגְ ָדיֵ ֥י ִעּזִ ֖ים ט ִ ֹ֑בים �ְק ִ ל־ה ּ֔צ ֹאן ו ַ ֽ ֶלְך־נָ א֙ ֶא ַ
י
את וְ ֶ ֽא ֱע ֨ ֶׂשה א ָֹת֧ם ַמ ְט ַע ִ ּ֛מים ְל ָא ִב ֖יָך ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָא ֵהֽב׃ וְ ֵה ֵב ָ ֥
יא
אמר ֹמוֹתו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ֽ ְל ָא ִב ֖יָך וְ ָא ָכ֑ל ַּב ֲע ֻב֛ר ֲא ֶ ׁ֥שר ָיְב ֶר ְכָך ֖ ִל ְפ ֵנ֥י
מותי ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו ויאמר
�ְקה ִא ֹּ֑מו ֵה֣ן ֵע ָ ׂ֤שו ָא ִחי֙ ִא֣יׁש ָׂש ִ֔ער ל־רב ָ ֖ יַ ֲע ֔ק ֹב ֶא ִ
יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער יב
֥יתי ְב ֵע ָינ ֖יו ּׁשנִ י֙ ָא ִ֔בי וְ ָהיִ ִ אּול֤י יְ ֻמ ֵ ֙ ַ וְ ָאנ ִֹכ ֖י ִ ֥איׁש ָח ָלֽק׃
יג
אמר אתי ָע ַל֛י ְק ָל ָל ֖ה וְ ֥ל ֹא ְב ָר ָכֽה׃ וַ ּ֤ת ֹ ֶ ִּכ ְמ ַת ְע ֵּת ַ֑ע וְ ֵה ֵב ִ ֥
ואנכי איש חלק אולי ימשני אבי והייתי בעיניו
כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה ותאמר
ח־לֽי׃ ֹלו֙ ִא ֹּ֔מו ָע ַל֥י ִק ְל ָל ְתָך ֖ ְּב ִנ֑י ַאְ֛ך ְׁש ַ ֥מע ְּבק ִֹל ֖י וְ ֵ ֥לְך ַ ֽק ִ
לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי
יד
וַ ֵּ֙י ֶלְך֙ וַ ּיִ ַּ֔קח וַ ּיָ ֵב ֖א ְל ִא ֹּ֑מו וַ ַ ּ֤ת ַעׂש ִאֹּמו֙ ַמ ְט ַע ִּ֔מים ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר
טו
ת־ּבגְ ֵ֨די ֵע ָׂ֜שו ְּב ָנ ּ֤ה ַהּגָ ד֙ ֹל ָא ֵ ֥הב ָא ִבֽיו׃ וַ ִּת ַ ּ֣קח ִ ֠ר ְב ָקה ֶא ִ
וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל
ַה ֲח ֻמ ֔ד ֹת ֲא ֶ ׁ֥שר ִא ָּת ּ֖ה ַּב ָ ּ֑ביִ ת וַ ַּת ְל ֵ ּ֥בׁש ֶ ֽאת־יַ ֲע ֖ק ֹב ְּב ָנּ֥ה
החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה טז
ַה ָּק ָ ֽטן׃ וְ ֵ֗את ע ֹר ֹת֙ ּגְ ָדיֵ ֣י ָ ֽה ִע ִּ֔זים ִה ְל ִּב ָ֖יׁשה ַעל־יָ ָ ֑דיו וְ ַע ֖ל
יז
ת־ה ֶּל ֶ֖חם ת־ה ַּמ ְט ַע ִ ּ֛מים וְ ֶא ַ ארֽיו׃ וַ ִּת ֵ ּ֧תן ֶא ַ �ְקת ַצּוָ ָ ֶחל ַ ֥
יח
אמר ל־א ִב ֖יו וַ ּ֣י ֹ ֶ ׂש ָתה ְּביַ ֖ד יַ ֲע ֥ק ֹב ְּבנָ ּֽה׃ וַ ּיָ ֥ב ֹא ֶא ָ ׁשר ָע ָ ֑ ֲא ֶ ֣
הקטן ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל
חלקת צואריו ותתן את המטעמים ואת הלחם
אשר עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר ָא ִב֑י
166
ברית עמך אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה
ויהי עשו בן ארבעים
שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה
ויהי כי זקן יצחק ותכהין
עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל
פרשת תולדות בראשית כו
כט
ם־ּת ֲע ֨ ֵׂשה ִע ָּ֜מנּו ָר ָ֗עה ַּכ ֲא ֶׁשר֙ ְב ִר ֖ית ִע ָ ּֽמְך׃ ִא ַ
֣ל ֹא
ברית עמך אם תעשה עמנו רעה כאשר לא
נְ גַ ֲֽענ֔ ּוָך
וְ ַכ ֲא ֶׁ֨שר
ִע ְּמָך֙
ָע ִ ׂ֤שינּו
ק־ֹטוב ַר ֔
וַ ּנְ ַׁש ֵּל ֲֽחָך ֖
נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך חמישי ל
ְּב ָׁש ֹ֑לום ַא ָ ּ֥תה ַע ָּת ֖ה ְּב ֥רּוְך יְ הוָ ֽה׃ וַ ּיַ ַ֤עׂש ָל ֶהם֙ ִמ ְׁש ֶּ֔תה
לא
ֹאכל֖ ּו וַ ּי ְ
ִא֣יׁש
לב
ְל ָא ִ ֑חיו וַ יְ ַׁש ְּל ֵח֣ם יִ ְצ ָ֔חק וַ ּיֵ ְל ֥כּו ֵמ ִאֹּת֖ו ְּב ָׁש ֹֽלום׃ וַ יְ ִה֣י ׀
בשלום אתה עתה ברוך יהוה ויעש להם משתה
ויאכלו
וַ ּיִ ְׁש ּֽתּו׃ וישתו
וַ ּיַ ְׁש ִּכ֣ימּו
וישכימו
ַב ּ֔ב ֹ ֶקר
בבקר
וַ ּיִ ָּׁש ְב ֖עּו
וישבעו
איש
לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי
ַּבֹּי֣ ום ַה ֗הּוא וַ ּיָ ֙ב ֹאּו֙ ַע ְב ֵד֣י יִ ְצ ָ֔חק וַ ּיַ ִּג ֣דּו ֹ֔לו ַעל־א ֹ ֹ֥דות
ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות
לג
אמרּו ֹל֖ו ָמ ָ ֥צאנּו ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ׁשר ָח ָ ֑פרּו וַ ּ֥י ֹ ְ ַה ְּב ֵא ֖ר ֲא ֶ ֣
הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא
ם־ה ִעיר֙ ְּב ֵא֣ר ֶׁ֔ש ַבע ַע ֖ד ַהֹּי֥ ום ל־ּכ֤ן ֵׁש ָ א ָֹת ּ֖ה ִׁש ְב ָע֑ה ַע ֵ
אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום
לד
ַהּזֶ ֽה׃ ס
הזה
ן־א ְר ָּב ִע֣ים וַ יְ ִ ֤הי ֵע ָׂשו֙ ֶּב ַ
ויהי עשו בן ארבעים
ת־ּב ֵא ִר ֖י ַ ֽה ִח ִ ּ֑תי וְ ֶאת־ הּודית ַּב ְ ָׁש ָ֔נה וַ ּיִ ַ ּ֤קח ִא ָּׁשה֙ ֶאת־יְ ִ֔
שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת לה
ּוח ְליִ ְצ ָח ֖ק ת־איֹל֖ן ַֽה ִח ִ ּֽתי׃ וַ ִּת ְהיֶ ֖ין ָ ֣מ ֹ ַרת ֑ר ַ ָּב ְׂ֣ש ַ֔מת ַּב ֵ
א
�ָקן יִ ְצ ָ֔חק וַ ִּת ְכ ֶה֥ין ָ וַ יְ ִהי֙ ִּכֽי־ז ֵ ֣
בשמת בת אילן החתי ותהיין מרת רוח ליצחק
בראשית כז
�ְקה׃ ס ְּול ִרב ָ ֽ
ולרבקה
ויהי כי זקן יצחק ותכהין
אמר ֵא ָליו֙ ׂשו ׀ ְּבֹ֣נו ַהּגָ ֗ד ֹל וַ ּ֤י ֹ ֶ ת־ע ָ ֣ ֵע ָינ ֖יו ֵמ ְר ֑א ֹת וַ ּיִ ְק ָ֞רא ֶא ֵ
עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו ב
ה־נ ֖א ז ַ ֑�ָקנְ ִּתי ֥ל ֹא יָ ַד ְ֖ע ִּתי אמר ִהּנֵ ָ אמר ֵא ָל ֖יו ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ְּב ִ֔ני וַ ּ֥י ֹ ֶ
ג
א־נ ֣א ֵכ ֶ֔ליָך ֶּת ְליְ ָך ֖ וְ ַק ְׁש ֶּתָ֑ך וְ ֵצא֙ ֹמותי׃ וְ ַע ָּתה֙ ָׂש ָ ִֽ ֹי֥ ום
ד
ה־לי ַמ ְט ַע ִּמ֜ים ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ּודה ִּל֖י ָצֽיִ ד׃ וַ ֲע ֵׂש ֨ ִ ַה ָּׂש ֶ֔דה וְ ֥צ ָ
בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי
ָצֽיִ ד
יום מותי ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא
השדה וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים כאשר
יאה ִּל֖י וְ א ֵֹכ ָ֑לה ַּב ֲע ֛בּור ְּת ָב ֶר ְכָך֥ נַ ְפ ִׁש ֖י ָא ַה ְ֛ב ִּתי וְ ָה ִ ֥ב ָ
אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי
ה
�ְקה ׁש ַֹ֔מ ַעת ְּב ַד ֵּב֣ר יִ ְצ ָ֔חק ֶאל־ ְּב ֶט ֶ֥רם ָא ֽמּות׃ וְ ִרב ָ ֣
בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל ֵע ָׂש ֖ו
164
חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה
ימי֙ ַא ְב ָר ָה֣ם ָא ִ֔ביו וַ יְ ַס ְּת ֣מּום ְּפ ִל ְׁש ִּ֔תים ַא ֲח ֵר ֖י ָ ֽח ְפרּו֙ ִּב ֵ
פרשת תולדות בראשית כו
חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי
ר־ק ָ ֥רא ֹ֣מות ַא ְב ָר ָ ֑הם וַ ּיִ ְק ָר֤א ָל ֶהן֙ ֵׁש ֹ֔מות ַּכ ֵּׁש ֕מ ֹת ֲא ֶׁש ָ
מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא יט
אּו־ׁשם ָ֔ ָל ֶה֖ן ָא ִבֽיו׃ וַ ּיַ ְח ְּפ ֥רּו ַע ְב ֵדֽי־יִ ְצ ָח ֖ק ַּב ָּנ ַ֑חל וַ ִּ֨י ְמ ְצ
כ
ְּב ֵא ֖ר ַ ֥מיִ ם ַחּיִ ֽים׃ וַ ּיָ ִר֜יבּו ר ֵֹע֣י גְ ָ֗רר ִעם־ר ֵֹע֥י יִ ְצ ָח֛ק
להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק
ם־ה ְּב ֵאר֙ ֵ֔ע ֶׂשק ִ ּ֥כי ִ ֽה ְת ַע ְּׂש ֖קּו ׁש ַ ֵלאמ ֹ֖ר ָל֣נּו ַה ָּמ֑יִ ם וַ ּיִ ְק ָר֤א ֵ ֽ
לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו
כא
֑יה וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְׁש ָמ ּ֖ה ם־ע ֶל ָ ִע ֹּֽמו׃ ַו�ּֽיַ ְח ְּפרּו֙ ְּב ֵא֣ר ַא ֶ֔ח ֶרת וַ ּיָ ִר ֖יבּו ּגַ ָ
כב
ִׂש ְטנָ ֽה׃ וַ ּיַ ְע ֵּת֣ק ִמ ָּׁ֗שם וַ ּיַ ְחּפ ֹר֙ ְּב ֵא֣ר ַא ֶ֔ח ֶרת וְ ֥ל ֹא ָר ֖בּו
עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה
שטנה ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו
ֽי־ע ָּ֞תה ִה ְר ִ ֧חיב אמר ִּכ ַ ֑יה וַ ּיִ ְק ָר֤א ְׁש ָמּה֙ ְרח ֹֹ֔בות וַ ּ֗י ֹ ֶ ָע ֶל ָ
עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב רביעי כג
ּופ ִ ֥רינּו ָב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיַ ַ֥על ִמ ָּׁש ֖ם ְּב ֵ ֥אר ָ ֽׁש ַבע׃ הו֛ה ָל ֖נּו ָ יְ ָ
כד
ֹלה ֖י אמר ָאנ ִֹ֕כי ֱא ֵ וַ ּיֵ ָ֨רא ֵא ָל֤יו יְ הוָ ה֙ ַּב ַּל֣יְ ָלה ַה ֔הּוא וַ ּ֕י ֹ ֶ
יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי
ּוב ַֽר ְכ ִ ּ֙תיָך֙ ֽי־א ְּת ָ֣ך ָא ֔נ ֹ ִכי ֵ ל־ּת ָירא֙ ִּכ ִ ַא ְב ָר ָה֣ם ָא ִ ֑ביָך ַא ִ
אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך כה
יתי ֶ ֽאת־זַ ְר ֲע ָ֔ך ַּב ֲע ֖בּור ַא ְב ָר ָ ֥הם ַע ְב ִ ּֽדי׃ וַ ּיִ ֶ֧בן וְ ִה ְר ֵּב ִ ֣
והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן
ט־ׁש ֖ם ָא ֳה ֹ֑לו וַ ּיִ ְכרּו־ הוה וַ ּיֶ ָ ׁשם יְ ָ֔ ׁשם ִמזְ ֵּ֗ב ַח וַ ּיִ ְק ָרא֙ ְּב ֵ ֣ ָ֣
שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו כו
ימ ֶלְך ָה ַלְ֥ך ֵא ָל ֖יו ִמּגְ ָ ֑רר ָ ׁ֥שם ַע ְב ֵדי־יִ ְצ ָח ֖ק ְּב ֵ ֽאר׃ וַ ֲא ִב ֶ֕
כז
אמר ֲא ֵל ֶהם֙ ר־צ ָב ֹֽאו׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ּופיכ ֹ֖ל ַׂש ְ ֵ ֽמ ֵר ֵ֔עהּו ִ
שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר
וַ ֲא ֻחּזַ ת֙
ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אלהם
את֣ם א ִֹ֔תי וַ ְּת ַׁש ְּלחּ֖ונִ י את֣ם ֵא ָל֑י וְ ַא ֶּתם֙ ְׂשנֵ ֶ ּוע ָּב ֶ יִ ְצ ָ֔חק ַמ ּ֖ד ַ
יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני כח
ֽי־היָ ֣ה יְ הוָ ֣ה ׀ ִע ָּמְך ֒ ֹאמ ֗רּו ָר ֹ֣או ָר ִאינּו֮ ִּכ ָ ֵמ ִא ְּת ֶכֽם׃ וַ ּי ְ
מאתכם ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך
ּוב ֶינ �ָ֑ך וְ נִ ְכ ְר ָ ֥תה יֹנות ֖ינּו ֵּב ֵינ ֣ינּו ֵ אמר ְּת ִ֨הי ָנ֥א ָא ָל֛ה ֵּב ֵ וַ ּ֗נ ֹ ֶ
ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ְב ִר ֖ית
162
לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר
ל־ר ְב ָ ֔קה אמ ֹר ִא ְׁש ִּ֔תי ֶּפן־יַ ַֽה ְר ֻ֜גנִ י ַאנְ ֵׁש֤י ַה ָּמֹקום֙ ַע ִ ֵל ֣
פרשת תולדות בראשית כו
לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה ח
כּו־ֹלו ָׁשם֙ ַהּיָ ִ֔מים ֽי־ֹטוב֥ת ַמ ְר ֶא ֖ה ִ ֽהיא׃ וַ יְ ִ֗הי ִּכ֣י ָ ֽא ְר ֥ ַ ִּכ
כי טובת מראה היא ויהי כי ארכו לו שם הימים
ימ ֶלְך֙ ֶמ ֶ֣לְך ְּפ ִל ְׁש ִּ֔תים ְּב ַע ֖ד ַֽה ַח ֹּ֑לון וַ ַּ֗י ְרא וַ ּיַ ְׁש ֵ ֗קף ֲא ִב ֶ ֙
וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא
ט
וְ ִהּנֵ ֤ה יִ ְצ ָחק֙ והנה
יצחק
�ְקה ִא ְׁש ֹּֽתו׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ְמ ַצ ֵ֔חק ֵא ֖ת ִרב ָ ֥ מצחק
את
רבקה
אשתו
ויקרא
אמר֙ ַאְ֣ך ִהּנֵ ֤ה ִא ְׁש ְּתָך֙ ִ֔הוא וְ ֵ ֥איְך ימ ֶלְך ְליִ ְצ ָ֗חק וַ ּ֙י ֹ ֶ ֲא ִב ֶ ֜
אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך
אמר ֵא ָליו֙ יִ ְצ ָ֔חק ִּכ֣י ָא ַ֔מ ְר ִּתי ֶּפן־ ָא ַמ ְ֖ר ָּת ֲא ֣ח ֹ ִתי ִ ֑הוא וַ ּ֤י ֹ ֶ
אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן י
ית ָּל֑נּו ׂש ָ ימ ֶלְך ַמה־ּז ֹ֖את ָע ִ ֣ אמר ֲא ִב ֶ֔ ֽיה׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ָא ֖מּות ָע ֶל ָ
אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו
את ָע ֵל ֖ינּו ת־א ְׁש ֶּ֔תָך וְ ֵה ֵב ָ ֥ ִ ּ֠כ ְמ ַעט ָׁש ַ֞כב ַא ַ ֤חד ָה ָעם֙ ֶא ִ
כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו יא
אמ ֹר ַהּנ ֹגֵ ַ֜ע ָּב ִ ֥איׁש ל־ה ָע ֖ם ֵל ֑ ת־ּכ ָ ימ ֶלְך ֶא ָ ָא ָ ֽׁשם׃ וַ יְ ַצ֣ו ֲא ִב ֶ֔
יב
יּומת׃ וַ ּיִ זְ ַר֤ע יִ ְצ ָחק֙ ָּב ָא ֶ֣רץ ַה ִ֔הוא ּוב ִא ְׁשֹּת֖ו ֹ֥מות ָ ֽ ַהּזֶ ֛ה ְ
אשם ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש
הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההוא
וַ ּיִ ְמ ָצ֛א ַּב ָּׁש ָנ֥ה ַה ִה ֖וא ֵמ ָא֣ה ְׁש ָע ִ ֑רים ַֽו ָיְב ֲר ֵכ ֖הּו יְ הוָ ֽה׃
וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה שלישי יג
וַ ּיִ גְ ַּד ֖ל ָה ִ ֑איׁש וַ ֵ ּ֤י ֶלְך ָהֹלוְך֙ וְ גָ ֵ֔דל ַ ֥עד ִּכֽי־גָ ַד ֖ל ְמ ֽא ֹד׃
יד
ּומ ְק ֵנ ֣ה ָב ָ ֔קר וַ ֲע ֻב ָּד ֖ה ַר ָ ּ֑בה וַ יְ ַקנְ ֥אּו י־ֹלו ִמ ְקנֵ ה־צ ֹאן֙ ִ ַֽויְ ִה ֤
טו
ַע ְב ֵד֣י
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו
ׁשר ָ ֽח ְפרּו֙ ל־ה ְּב ֵא ֗ר ֹת ֲא ֶ ֤ אֹֹת֖ו ְּפ ִל ְׁש ִ ּֽתים׃ וְ ָכ ַ
אתו פלשתים וכל הבארת אשר חפרו עבדי
ימ֖י ַא ְב ָר ָה֣ם ָא ִ ֑ביו ִס ְּת ֣מּום ְּפ ִל ְׁש ִּ֔תים וַ יְ ַמ ְל ֖אּום ָא ִ֔ביו ִּב ֵ
אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום טז
ֽי־ע ַצ ְֽמ ָּת־ ימ֖לְֶך ֶאל־יִ ְצ ָ ֑חק ֚ ֵלְך ֵ ֽמ ִע ָּ֔מנּו ִּכ ָ אמר ֲא ִב ֶ ָע ָ ֽפר׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
יז
ִמ ֶּמּ֖נּו ְמ ֽא ֹד׃ וַ ֵּי ֶ֥לְך ִמ ָּׁש ֖ם יִ ְצ ָ ֑חק וַ ּיִ ַ֥חן ְּבנַ ַֽחל־ּגְ ָר ֖ר וַ ֵּי ֶׁ֥שב
יח
ׁשר ת־ּב ֵא ֣ר ֹת ַה ַּ֗מיִ ם ֲא ֶ ֤ ָ ֽׁשם׃ וַ ָּ֨י ָׁשב יִ ְצ ָ֜חק וַ ּיַ ְח ּ֣פ ֹר ׀ ֶא ְ
עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב
שם וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר ָ ֽח ְפרּו֙
160
על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא
פרשת תולדות בראשית כה
לא
ֹ֖אמר יַ ֲע ֑ק ֹב ִמ ְכ ָ ֥רה ַכֹּי֛ ום ֽא־ׁשֹמ֖ו ֱא ֹֽדום׃ וַ ּי ֶ ל־ּכ֥ן ָק ָר ְ ַע ֵ
לב
ֹהולְ֖ך ָל ֑מּות ֵ אמר ֵע ָׂ֔שו ִהּנֵ ֛ה ָאנ ִ ֹ֥כי ת־ּב ֽכ ֹ ָר ְת ָ֖ך ִלֽי׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ֶא ְ
לג
אמר יַ ֲע ֗ק ֹב ִה ָּׁש ְ֤ב ָעה ִּלי֙ ַּכֹּי֔ ום וְ ָל ָּמה־ּזֶ ֥ה ִל ֖י ְּבכ ָֹרֽה׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
לד
ת־ּבכ ָֹרֹת֖ו ְליַ ֲע ֽק ֹב׃ וְ יַ ֲע ֞ק ֹב נָ ַת֣ן וַ ּיִ ָּׁש ַב ֖ע ֹ֑לו וַ ּיִ ְמ ּ֥כ ֹר ֶא ְ
158
על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות
ולמה זה לי בכרה ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב ויעקב נתן
ְל ֵע ָׂ֗שו
לעשו
ּונְ זִ ֣יד
֚ ֶל ֶחם
ונזיד
לחם
ֲע ָד ִׁ֔שים
עדשים
ת־ה ְּבכ ָֹרֽה׃ ס וַ ּיֵ ַלְ֑ך וַ ּיִ ֶ֥בז ֵע ָׂש ֖ו ֶא ַ וילך ויבז עשו את הבכרה
בראשית כו
א
וַ יְ ִ ֤הי ָר ָעב֙
ָּב ָ֔א ֶרץ ִמ ְּל ַבד֙
אכל וַ ּ֣י ֹ ַ
ויאכל
וַ ֵּ֔י ְׁש ְּת
וישת
וַ ּיָ ָ�֖קם
ויקם
אֹׁשון ֲא ֶ ׁ֥שר ָה ָר ָע֣ב ָה ִר ֔
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר
ָהיָ ֖ה
היה
ב
ִּב ֵימ֣י
בימי
ְך־ּפ ִל ְׁש ִּת ֖ים ֶ ֽמ ֶל ְ
ַא ְב ָר ָ ֑הם
וַ ּיֵ ֧ ֶלְך
יִ ְצ ָח֛ק
ּגְ ָר ָֽרה׃
וַ ּיֵ ָר֤א
ֵא ָליו֙
אברהם
וילך
יצחק
יּמ ֶ֥לְך ל־א ִב ֶ ֶא ֲ
אל
הוה יְ ָ֔
אבימלך
ֹ֖אמר וַ ּי ֶ
מלך פלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאמר
ל־ּת ֵר֣ד ִמ ְצ ָ ֑ריְ ָמה ְׁש ֣כ ֹן ָּב ָ֔א ֶרץ ֲא ֶׁש ֖ר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶלֽיָך׃ ַא ֵ
אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך
ג
ֽי־ל ָ֣ך ּג֚ ּור ָּב ָא ֶ֣רץ ַה ּ֔ז ֹאת וְ ֶ ֽא ְהיֶ ֥ה ִע ְּמָך ֖ וַ ֲא ָב ְר ֶכ ָּ֑ך ִּכ ְ
גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך
�ֲקמ ִֹתי֙ ֶאת־ ל־ה ֲא ָר ֣צ ֹת ָה ֵ֔אל וַ ה ִ ֽ ת־ּכ ָ ֽ ּוֽ ְלזַ ְר ֲע ָ֗ך ֶא ֵּתן֙ ֶא ָ
ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את
ד
יתי ַה ְּׁש ֻב ָ֔עה ֲא ֶ ׁ֥שר נִ ְׁש ַּב ְ֖ע ִּתי ְל ַא ְב ָר ָ ֥הם ָא ִבֽיָך׃ וְ ִה ְר ֵּב ִ ֤
השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי
ֹכוכ ֵב֣י ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם וְ נָ ַת ִּת֣י ְלזַ ְר ֲע ָ֔ך ֵ ֥את ָּכל־ ֶ ֽאת־זַ ְר ֲעָך֙ ְּכ ְ
את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל
ָה ֲא ָרצ ֹ֖ת ָה ֵ ֑אל וְ ִה ְת ָּב ֲר ֣כּו ְבזַ ְר ֲע ָ֔ך ּכ ֹ֖ל ֹּגויֵ ֥י ָה ָ ֽא ֶרץ׃
הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ
ה
ר־ׁש ַ ֥מע ַא ְב ָר ָה ֖ם ְּבק ִֹל֑י וַ ּיִ ְׁשמ ֹר֙ ִמ ְׁש ַמ ְר ִּ֔תי ֵ֕ע ֶקב ֲא ֶׁש ָ
שני ו
ֹּקות֥י וְ ֹתור ָ ֹֽתי׃ וַ ֵּי ֶׁ֥שב יִ ְצ ָח ֖ק ִּבגְ ָרֽר׃ ַו�ּֽיִ ְׁש ֲא ֞לּו ֹות֖י ֻח ַ ִמ ְצ ַ
עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי ז
מצותי חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו
ֹ֖אמר ֲא ֣ח ֹ ִתי ִ ֑הוא ִּכ֤י יָ ֵרא֙ ַאנְ ֵׁש֤י ַה ָּמֹקום֙ ְל ִא ְׁש ֹּ֔תו וַ ּי ֶ
אמ ֹר אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא ֵל ֣
ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי
פרשת תולדות בראשית כה
יט
ֹהוליד ִ֥ ן־א ְב ָר ָ ֑הם ַא ְב ָר ָה ֖ם ֹּתול ֥ד ֹת יִ ְצ ָח ֖ק ֶּב ַ ְ וְ ֵ ֛א ֶּלה
כ
ן־א ְר ָּב ִע֣ים ָׁש ָ֔נה ְּב ַק ְח ֹּ֣תו ֶאת־ ֶאת־יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ יְ ִ ֤הי יִ ְצ ָחק֙ ֶּב ַ
ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד
את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את
תּוא֙ל ָֽה ֲא ַר ִּ֔מי ִמ ַּפ ַּד֖ן ֲא ָ ֑רם ֲא ֹ֛חות ָל ָ ֥בן ת־ּב ֵ ִר ְב ָ ֗קה ַּב ְ
רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן כא
ָה ֲא ַר ִּמ ֖י ֹ֥לו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וַ ּיֶ ְע ַּ֨תר יִ ְצ ָ ֤חק ֽ ַליהוָ ה֙ ְל֣נ ֹ ַכח ִא ְׁש ֹּ֔תו
הארמי לו לאשה ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו
�ְקה ִא ְׁש ֹּֽתו׃ הוה וַ ַּת ַ֖הר ִרב ָ ֥ ִ ּ֥כי ֲע ָק ָר ֖ה ִ ֑הוא וַ ּיֵ ָע ֶ֤תר ֹלו֙ יְ ָ֔
כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו כב
ם־ּכן ָ ֥ל ָּמה ּזֶ ֖ה אמר ִא ֵ֔ וַ ּיִ ְת ֽר ֹ ֲצ ֤צּו ַה ָּבנִ ים֙ ְּב ִק ְר ָּ֔בּה וַ ּ֣ת ֹ ֶ
לוי כג
הוה ָ֗לּה ְׁשנֵ ֤י אמר יְ ָ֜ ָא ֑נ ֹ ִכי וַ ֵּת ֶ֖לְך ִל ְד ֥ר ֹׁש ֶאת־יְ הוָ ֽה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה לה שני
ֹגויִ ם֙
ֹגויִ ם֙
ּוׁש ֵנ ֣י ְל ֻא ִּ֔מים ִמ ֵּמ ַע֖יִ ְך יִ ָּפ ֵ ֑רדּו ְּולא ֹם֙ ְּב ִב ְט ֵ֔נְך ְ
גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם
כד
יה ָל ֶל ֶ֑דת ִמ ְל ֣א ֹם יֶ ֱֽא ָ֔מץ וְ ַר ֖ב יַ ֲע ֥ב ֹד ָצ ִעֽיר׃ וַ ּיִ ְמ ְל ֥אּו יָ ֶמ ֖ ָ
כה
ֹמוני ֻּכֹּל֖ו ֹתומ ֖ם ְּב ִב ְטנָ ּֽה׃ וַ ּיֵ ֵ ֤צא ָה ִראֹׁשון֙ ַא ְד ִ֔ ִ וְ ִהּנֵ ֥ה
כו
י־כן יָ ָצ֣א ְּכ ַא ֶּד ֶ֣רת ֵׂש ָע֑ר וַ ּיִ ְק ְר ֥אּו ְׁשֹמ֖ו ֵע ָ ֽׂשו׃ וְ ַ ֽא ֲח ֵר ֵ֞
מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא
�ֲקב ֵע ָׂ֔שו וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ְׁשֹמ֖ו יַ ֲע ֑ק ֹב ָא ִ֗חיו וְ יָ ֹ֤דו א ֶ ֹ֙חזֶ ת֙ ַּבע ֵ ֣
אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב
ישראל כז
ן־ׁש ִ ּׁ֥שים ָׁש ָנ ֖ה ְּב ֶ ֥ל ֶדת א ָ ֹֽתם׃ ַֽוּיִ גְ ְּדלּו֙ ַהּנְ ָע ִ֔רים וְ יִ ְצ ָח֛ק ֶּב ִ
ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים
וַ יְ ִה֣י ֵע ָׂ֗שו ִ ֛איׁש י ֵֹד ַ֥ע ַצ֖יִ ד ִא֣יׁש ָׂש ֶ ֑דה וְ יַ ֲעק ֹב֙ ִא֣יׁש ָּ֔תם
ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם
כח
י־צ֣יִ ד ְּב ִ ֑פיו ת־ע ָׂש ֖ו ִּכ ַ י ֵֹׁש ֖ב א ָֹה ִלֽים׃ וַ ּיֶ ֱא ַ ֥הב יִ ְצ ָח֛ק ֶא ֵ
כט
�ְקה א ֶֹה ֶ֥בת ֶ ֽאת־יַ ֲע ֽק ֹב׃ וַ ּיָ �֥זֶ ד יַ ֲע ֖ק ֹב נָ ִז֑יד וַ ּיָ ֥ב ֹא וְ ִרב ָ ֖
ל
אמר ֵע ָׂ֜שו ֶאֽל־יַ ֲע ֗ק ֹב ן־ה ָּׂש ֶד ֖ה וְ ֥הּוא ָעיֵ �ֽף׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ׂשו ִמ ַ ֵע ָ ֛
ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא
עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב
ן־ה ָא ֤ד ֹם ָה ָאד ֹם֙ ַה ֶּ֔זה ִ ּ֥כי ָעיֵ �֖ף ָא ֑נ ֹ ִכי יט֤נִ י נָ א֙ ִמ ָ ַה ְל ִע ֵ
ל־ּכ֥ן הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי ַע ֵ
156
פרשת תולדות
כו
ֽי־ע ְב ֶּדָך ְּול ָצ ֨ד ֹק ַהּכ ֵֹ֜הן וְ ִל ְבנָ יָ ֧הּו ֶבן־יְ ֽהֹויָ ָ ֛דע ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֽהּו׃ וְ ִל֣י ֲאנִ ַ ֠
כז
ֹלמ ֹה ַע ְב ְּדָך ֖ ֥ל ֹא ָק ָרֽא׃ ִ֗אם ֵמ ֵאת֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך נִ ְֽהיָ ֖ה ַה ָּד ָב֣ר וְ ִל ְׁש ֥ ֽי־ה ֶּמ ֶ֖לְך ל־ּכ ֵ ּ֥סא ֲאד ֹנִ ַ ׁשב ַע ִ ת־ע ְב ְּד ָ֔ך ִ֗מי יֵ ֵ ֛ הֹוד ְע ָ ּ֙ת ֶ ֽא ַ ַהּזֶ ֑ה וְ ֤ל ֹא ַ֨
עבדיך
ת־ׁש ַבע וַ ָּתב ֹא֙ אּו־ל ֖י ְל ַב ָ ֑ אמר ִק ְר ִ כח ַ ֽא ֲח ָרֽיו׃ ס וַ ַּ֨י ַען ַה ֶּמ ֶ֤לְך ָּדוִ ד֙ וַ ּ֔י ֹ ֶ ֹאמ֑ר ַחי־ כט ִל ְפ ֵנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ַו ַּֽת ֲעמ ֹ֖ד ִל ְפ ֵנ֥י ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ וַ ּיִ ָּׁש ַב֥ע ַה ֶּמ ֶ֖לְך וַ ּי ַ ל
ל־צ ָרֽה׃ ִּכ֡י ַּכ ֲֽא ֶׁש ֩ר נִ ְׁש ַּ֨ב ְע ִּתי ר־ּפ ָ ֥דה ֶאת־נַ ְפ ִׁש ֖י ִמ ָּכ ָ הוה ֲא ֶׁש ָ יְ ָ֕ ֹלמ ֹה ְבנֵ ְך֙ יִ ְמ ֹ֣לְך ַ ֽא ֲח ַ֔רי ֽי־ׁש ֤ אמ ֹר ִּכ ְ ֹלהי יִ ְׂש ָר ֵא֙ל ֵל ֔ ֽיהוה ֱא ֵ ֤ ָ֜לְך ַּב ָ֨
ל־ּכ ְס ִא ֖י ַּת ְח ָ ּ֑תי ִּכ֛י ֵּכ֥ן ֶ ֽא ֱע ֶׂש ֖ה ַהּי֥ ֹום ַהּזֶ ֽה׃ וַ ִּת ּ֨ק ֹד ׁשב ַע ִ לא וְ ֛הּוא יֵ ֵ ֥ אמר יְ ִ֗חי ֲאד ֹנִ ֛י ַה ֶּמ ֶ֥לְך ת־ׁש ַבע ַא ַּ֨פיִ ם֙ ֶ֔א ֶרץ וַ ִּת ְׁש ַּת ֖חּו ַל ֶ ּ֑מ ֶלְך וַ ּ֕ת ֹ ֶ ַּב ֶ ֤ ָּדוִ ֖ד ְלע ָֹלֽם׃ פ
153
152
ֹלמ ֹה ְבנֵ ְך֙ יִ ְמ ֹ֣לְך ֽי־ׁש ֤ אמ ֹר ִּכ ְ ֲאד ִֹנ ֣י ַה ֶּ֗מ ֶלְך נִ ְׁש ַ ּ֤ב ְע ָּת ַל ֲא ָ ֽמ ְתָך֙ ֵל ֔ יד
עֹודְך ּוע ָמ ַלְ֥ך ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֽהּו׃ ִה ֵּ֗נה ָ ֛ ּומ ּ֖ד ַ ל־ּכ ְס ִ ֑אי ַ ׁשב ַע ִ ַ ֽא ֲח ַ֔רי וְ הּ֖וא יֵ ֵ ֣ את ֖י ֶאת־ ּומ ֵּל ִ ם־ה ֶ ּ֑מ ֶלְך ַו ֲֽאנִ י֙ ָא ֣בֹוא ַ ֽא ֲח ַ֔ריִ ְך ִ ְמ ַד ֶ ּ֥ב ֶרת ָׁש ֖ם ִע ַ
טו
ל־ה ֶּ֨מ ֶלְך֙ ַה ַ֔ח ְד ָרה וְ ַה ֶּמ֖לְֶך ז ֵ�ָק֣ן ְמ ֑א ֹד ת־ׁש ַבע ֶא ַ ְּד ָב ָרֽיִ ְך׃ וַ ָּת ֨ב ֹא ַב ֶ ֤
טז
ת־ׁש ַבע ת־ה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ וַ ִּת ּ֣ק ֹד ַּב ֶ֔ יׁשג֙ ַה ּׁ֣שּונַ ִּ֔מית ְמ ָׁש ַר ֖ת ֶא ַ ַו ֲֽא ִב ַ
יז
אמר ֗לֹו ֲאד ֹנִ י֙ ַא ָּ֨תה ה־ּלְֽך׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ אמר ַה ֶּמ ֶ֖לְך ַמ ָ וַ ִּת ְׁש ַּת ֖חּו ַל ֶ ּ֑מ ֶלְך וַ ּ֥י ֹ ֶ ֹלמ ֹה ְב ֵנ �ְ֖ך יִ ְמ ֹ֣לְך ַ ֽא ֲח ָ ֑רי ֽי־ׁש ֥ ֹלהיָך֙ ַל ֲֽא ָמ ֶ֔תָך ִּכ ְ נִ ְׁש ַּ֜ב ְע ָּת ַּבֽיהוָ ֤ה ֱא ֶ֨
יח
ל־ּכ ְס ִ ֽאי׃ וְ ַע ָּ֕תה ִהּנֵ ֥ה ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֖ה ָמ ָלְ֑ך וְ ַע ָּת֛ה ֲאד ִֹנ֥י ׁשב ַע ִ וְ הּ֖וא יֵ ֵ ֥
יט
ַה ֶּמ ֶ֖לְך ֥ל ֹא יָ ָד ְֽע ָּת׃ וַ ּ֠יִ זְ ַּבח ׁ֥שֹור ּוֽ ְמ ִריא־וְ צ ֹאן֮ ָלר ֹב ֒ וַ ּיִ ְק ָרא֙ ְל ָכל־ ֹלמ ֹה ַע ְב ְּדָך ֖ ׂשר ַה ָּצ ָ ֑בא וְ ִל ְׁש ֥ ְּב ֵנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ְּול ֶא ְביָ ָתר֙ ַהּכ ֵֹ֔הן ְּולי ָֹא ֖ב ַ ֣
כ
֥ל ֹא ָק ָרֽא׃ וְ ַא ָּתה֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ֵע ֵינ֥י ָכל־יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ָע ֶל֑יָך ְל ַה ִּג ֣יד
ֽי־ה ֶּמ ֶ֖לְך ַ ֽא ֲח ָרֽיו׃ וְ ָה ָ֕יה ִּכ ְׁש ַכ֥ב ל־ּכ ֵ ּ֥סא ֲאד ֹנִ ַ ׁשב ַע ִ כא ָל ֶ֔הם ִ֗מי יֵ ֵ ֛ ּוב ִנ֥י ְׁשֹלמ ֹ֖ה ַח ָּט ִ ֽאים׃ וְ ִהּנֵ ֛ה יתי ֲאנִ ֛י ְ ם־אב ָ ֹ֑תיו וְ ָה ִ֗י ִ ֽי־ה ֶּמ ֶ֖לְך ִע ֲ כב ֲאד ֹנִ ַ כג
ם־ה ֶ ּ֑מ ֶלְך וְ נָ ָ ֥תן ַהּנָ ִב ֖יא ָ ּֽבא׃ וַ ּיַ ּגִ ֤ידּו ַל ֶּ֨מ ֶלְך֙ עֹודּ֥נָ ה ְמ ַד ֶּב ֶ֖רת ִע ַ ֶ אמ ֹר ִהּנֵ ֖ה נָ ָת֣ן ַהּנָ ִ ֑ביא וַ ּיָ ב ֹא֙ ִל ְפ ֵנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֧תחּו ַל ֶּמ ֶ֛לְך ַעל־ ֵל ֔
כד
ֹאמר֮ נָ ָתן ֒ ֲאד ִֹנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ַא ָּת֣ה ָא ַ֔מ ְר ָּת ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֖הּו ַא ָּפ֖יו ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּי ֶ
ל־ּכ ְס ִ ֽאי׃ ִּכ֣י ׀ יָ ַר֣ד ַהּי֗ ֹום וַ ּ֠יִ זְ ַּבח ׁ֥שֹור ׁשב ַע ִ כה יִ ְמ ֹ֣לְך ַ ֽא ֲח ָ ֑רי וְ הּ֖וא יֵ ֵ ֥ ל־ּב ֵ֨ני ַה ֶ ּ֜מ ֶלְך ְּול ָׂש ֵ ֤רי ַה ָּצ ָבא֙ ּוֽ ְמ ִריא־וְ צ ֹאן֮ ָלר ֹב ֒ וַ ּיִ ְק ָר ֩א ְל ָכ ְ אמ ֔רּו יְ ִח ֖י ַה ֶּמ ֶ֥לְך ְּול ֶא ְביָ ָת֣ר ַהּכ ֵֹ֔הן וְ ִהּנָ ֛ם ֽא ֹ ְכ ִ ֥לים וְ ׁש ִֹת ֖ים ְל ָפ ָנ֑יו וַ ּ֣י ֹ ְ ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֽהּו׃
הפטרת חיי שרה מלכים א’ א
א
ְַה ֶּמ ֶ֤לְך ָּדוִ ד֙ זָ ֵ ֔קן ָּב ֖א ַּבּיָ ִ ֑מים וַ יְ ַכ ֻּ֨סהּו֙ ַּב ְּבגָ ִ֔דים וְ ֥ל ֹא יִ ַח ֖ם ֽלֹו׃
ב
תּולה וְ ָ ֽע ְמ ָדה֙ אמרּו ֣לֹו ֲע ָב ָ֗דיו ַיְב ְקׁש֞ ּו ַלֽאד ִ ֹנ֤י ַה ֶּ֨מ ֶלְך֙ נַ ֲֽע ָר֣ה ְב ָ֔ וַ ּ֧י ֹ ְ יקָך וְ ַח ֖ם ַלֽאד ִֹנ֥י ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ ּות ִהי־ל֖ ֹו ס ֶ ֹ֑כנֶ ת וְ ָ ֽׁש ְכ ָב֣ה ְב ֵח ֶ֔ ִל ְפ ֵנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ְ
ג
יׁשג֙ ת־א ִב ַ וַ ַיְב ְקׁשּו֙ נַ ֲֽע ָר֣ה יָ ָ֔פה ְּבכ ֹ֖ל ּגְ ֣בּול יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ַו�ּֽיִ ְמ ְצ ֗אּו ֶא ֲ
ד
ד־מ ֑א ֹד וַ ְּת ִ֨הי ַה ּׁ֣שּונַ ִּ֔מית וַ ּיָ ִ ֥באּו א ָֹת ּ֖ה ַל ֶ ּֽמ ֶלְך׃ וְ ַ ֽהּנַ ֲע ָר ֖ה יָ ָפ֣ה ַע ְ
ה
ן־חּגִ ֛ית ׁש ְר ֵ֔תהּו וְ ַה ֶּמ ֶ֖לְך ֥ל ֹא יְ ָד ָ ֽעּה׃ וַ ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֧ה ֶב ַ ַל ֶּמ ֶ֤לְך ס ֶֹ֨כנֶ ת֙ וַ ְּת ָ ֣ ּופ ָ֣ר ִׁ֔שים ַו ֲֽח ִמ ִ ּׁ֥שים ּׂשא ֵלאמ ֹ֖ר ֲא ִנ ֣י ֶא ְמ ֹ֑לְך וַ ּיַ ַ֣עׂש ֗לֹו ֚ ֶר ֶכב ָ ִמ ְתנַ ֵ ֥
ו
ּוע ָּכ ָ֣כה אמ ֹר ַמ ּ֖ד ַ א־ע ָצ ֨בֹו ָא ִב֤יו ִמּיָ ָמיו֙ ֵל ֔ ִא ֖יׁש ָר ִ ֥צים ְל ָפנָ ֽיו׃ וְ ֽל ֹ ֲ ֹוב־ּת ֹ ַאר֙ ְמ ֔א ֹד וְ א ֹ֥תֹו יָ ְֽל ָד ֖ה ַ ֽא ֲח ֵ ֥רי ַא ְב ָׁש ֽלֹום׃ ם־הּוא ֽט ֨ ית וְ גַ ֤ ָע ִ ׂ֑ש ָ
ז
רּויה וְ ִע ֖ם ֶא ְביָ ָת֣ר ַהּכ ֵ ֹ֑הן ַו�ּֽיַ ְעזְ ֔רּו ן־צ ָ֔ יֹוא֣ב ֶּב ְ וַ ּיִ ְֽהי֣ ּו ְד ָב ָ֔ריו ֚ ִעם ָ
ח
ּובנָ ָ֨יהּו ֶבן־יְ ֽהֹויָ ָ֜דע וְ נָ ָת֤ן ַהּנָ ִביא֙ ַ ֽא ֲח ֵר ֖י ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֽה׃ וְ ָצ ֣דֹוק ַ֠הּכ ֵֹהן ְ
ט
ם־א ֽד ֹנִ ּיָ ֽהּו׃ וַ ּיִ זְ ַּב֣ח ׁשר ְל ָדוִ ֑ד ֥ל ֹא ָהיּ֖ו ִע ֲ ּבֹור ֖ים ֲא ֶ ֣ וְ ִׁש ְמ ִע֣י וְ ֵר ִ֔עי וְ ַהּגִ ִ ר־א ֶ֖צל ֵע֣ין ּומ ִ֔ריא ֚ ִעם ֶא ֶ֣בן ַהּז ֶֹ֔ח ֶלת ֲא ֶׁש ֵ ּוב ָקר֙ ְ ֲא ֽד ֹנִ ָּ֗יהּו ֤צ ֹאן ָ הּוד ֖ה ַע ְב ֵד֥י ׁשי יְ ָ ל־אנְ ֵ ֥ ל־א ָחיו֙ ְּב ֵנ ֣י ַה ֶּ֔מ ֶלְך ְּול ָכ ַ ת־ּכ ֶ ר ֹגֵ ֑ל וַ ּיִ ְק ָ֗רא ֶא ָ
י
ֹלמ ֹה ת־ׁש ֥ ּבֹורים וְ ֶא ְ ת־הּגִ ִ ֛ וְֽא ַ ּובנָ ָי֜הּו ֶ וְֽאת־נָ ָת ֩ן ַהּנָ ִ֨ביא ְ ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ ֶ
יא
אמ ֹר ם־ׁשֹלמ ֹה֙ ֵל ֔ ת־ׁש ַבע ֵא ְ ל־ּב ֶ ֤ אמר נָ ָ֗תן ֶא ַ ָא ִח ֖יו ֥ל ֹא ָק ָרֽא׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ן־חּגִ ֑ית ַו ֲֽאד ֵֹנ֥ינּו ָדוִ ֖ד ֥ל ֹא יָ ָדֽע׃ ֲה ֣לֹוא ָׁש ַ֔מ ַע ְּת ִ ּ֥כי ָמ ַלְ֖ך ֲא ֽד ֹנִ ּיָ ֣הּו ֶב ַ
יב
ת־נ ֶ֥פׁש ְּב ֵנ �ְ֖ך ּומ ְּל ִטי֙ ֶאת־נַ ְפ ֵׁ֔שְך וְ ֶא ֶ יע ֵצְ֥ך ָנ ֖א ֵע ָצ֑ה ַ וְ ַע ָּ֕תה ְל ִכ֛י ִ ֽא ָ
יג
א־א ָּ֞תה ל־ה ֶּמ ֶ֣לְך ָּד ִ֗וד וְ ָא ַמ ְ֤ר ְּת ֵא ָליו֙ ֲה ֽל ֹ ַ ֹלמ ֹה׃ ְל ִכ֞י ּ֣וב ֹ ִאי ׀ ֶא ַ ְׁש ֽ ֲאד ִֹנ ֣י
151
שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל
ְׁשֹמות֙
פרשת חיי שרה בראשית כה
ְּב ֵנ ֣י
יִ ְׁש ָמ ֵ֔עאל
ִּב ְׁשמ ָֹת ֖ם
ֹתולד ָ ֹ֑תם ְל ְ
ְּב ֤כ ֹר
שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר יד
ּומ ְׁש ָ ֥מע ּומ ְב ָ ֽׂשם׃ ִ אל נְ ָב ֔י ֹת וְ ֵק ָ ֥דר וְ ַא ְד ְּב ֵא ֖ל ִ יִ ְׁש ָמ ֵע ֙
טו
ימא יְ ֥טּור נָ ִפ ֖יׁש ו ֵ ֽ�ָק ְד ָמה׃ ּומ ָ ּֽׂשא׃ ֲח ַד֣ד וְ ֵת ָ֔ דּומ ֖ה ַ וְ ָ
מפטיר טז
אל וְ ֵא ֶּ֣לה ְׁשמ ָֹ֔תם ְּב ַח ְצ ֵר ֶיה ֖ם ֵא ֶּ֣לה ֵ֞הם ְּבנֵ ֤י יִ ְׁש ָמ ֵע ֙
יז
יא ֖ם ְל ֻאּמ ָ ֹֽתם׃ וְ ֵ֗א ֶּלה ְׁשנֵ י֙ ים־ע ָ ׂ֥שר נְ ִׂש ִ ָ ּוב ִ ֽטיר ָ ֹ֑תם ְׁשנֵ ְ
ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם ואלה שני
ׁש ַבע ֹלׁשים ָׁש ָנ ֖ה וְ ֶ ֣ ּוׁש ִ ֥ ַחּיֵ ֣י יִ ְׁש ָמ ֵ֔עאל ְמ ַ ֥את ָׁשנָ ֛ה ְ
חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע יח
ילה ל־ע ָ ּֽמיו׃ וַ ּיִ ְׁש ְּכנ֨ ּו ֵ ֽמ ֲחוִ ָ֜ ָׁש ִנ֑ים וַ ּיִ גְ וַ ֣ע וַ ָּ֔י ָמת וַ ּיֵ ָא ֶ֖סף ֶא ַ
שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו וישכנו מחוילה
ד־ׁשּור ַע ֗
ֲא ֶׁשר֙
ל־ּפ ֵנ ֣י ַע ְ
ִמ ְצ ַ֔ריִ ם
ּב ֲֹא ָכ ֖ה
ּורה ַא ּׁ֑ש ָ
עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה
ל־א ָח ֖יו נָ ָ ֽפל׃ פ ל־ּפ ֵנ֥י ָכ ֶ ַע ְ על פני כל אחיו נפל
148
ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה
פרשת חיי שרה בראשית כה
א
טּורֽה׃ וַ ֵּת ֶ֣לד ֹ֗לו ּוׁש ָ ֥מּה ְק ָ וַ ּ֧י ֹ ֶסף ַא ְב ָר ָה֛ם וַ ּיִ ַ ּ֥קח ִא ָּׁש ֖ה ְ
ב
ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו
שישי
ת־מ ְדיָ �֑ן וְ ֶאת־יִ ְׁש ָּב ֖ק ת־מ ָד֖ן וְ ֶא ִ ֶאת־זִ ְמ ָרן֙ וְ ֶאת־יָ ְק ָׁ֔שן וְ ֶא ְ
את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק
ג
ּוב ֵנ ֣י ְד ָ֔דן ת־ּד ָ ֑דן ְ ת־ׁש ָב ֖א וְ ֶא ְ ׁשן יָ ַ֔לד ֶא ְ ּוח׃ וְ יָ ְק ָ ֣ ת־ׁש ַ וְ ֶא ֽ
ד
ּוב ֵנ ֣י ִמ ְד ָ֗ין ֵע ָיפ֤ה וָ ֵ ֙ע ֶפר֙ טּוׁש ֖ים ְּול ֻא ִ ּֽמים׃ ְ ּׁשּורם ְּול ִ ָהי֛ ּו ַא ִ ֥
ה
טּורֽה׃ וַ ּיִ ֵ ּ֧תן ל־א ֶּ֖לה ְּב ֵנ֥י ְק ָ וַ ֲח ֔נ ְֹך וַ ֲא ִב ָיד ֖ע וְ ֶא ְל ָּד ָע֑ה ָּכ ֵ
ו
ֽילגְ ִׁשים֙ ל־א ֶׁשר־ֹל֖ו ְליִ ְצ ָ ֽחק׃ וְ ִל ְבנֵ ֤י ַה ִּפ ַ ת־ּכ ֲ ַא ְב ָר ָה֛ם ֶא ָ
ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן
היו אשורם ולטושים ולאמים ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים
ׁשר ְל ַא ְב ָר ָ֔הם נָ ַת֥ן ַא ְב ָר ָה ֖ם ַמ ָּת ֑נ ֹת ַו�ֽיְ ַׁש ְּל ֵ ֞חם ֵמ ַ֨על ֲא ֶ ֣
אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל
ז
ל־א ֶרץ ֶ ֽק ֶדם׃ וְ ֵ֗א ֶּלה יְ ֵ ֛מי ֹעודּ֣נּו ַ֔חי ֵ ֖ק ְד ָמה ֶא ֶ ֥ יִ ְצ ָ ֤חק ְּבֹנו֙ ְּב ֶ
יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ואלה ימי
ר־חי ְמ ַ ֥את ָׁשנָ ֛ה וְ ִׁש ְב ִ ֥עים ָׁש ָנ ֖ה ֽי־חּיֵ ֥י ַא ְב ָר ָה ֖ם ֲא ֶׁש ָ ֑ ְׁשנֵ ַ
שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה ח
ֹטוב ֖ה ז ֵ�ָק֣ן ָ יבה וְ ָח ֵ ֥מׁש ָׁשנִ ֽים׃ וַ ּיִ גְ ַ֨וע וַ ּיָ ָ֧מת ַא ְב ָר ָה֛ם ְּב ֵׂש ָ ֥
ט
אל ל־ע ָ ּֽמיו׃ וַ ּיִ ְק ְּב ֨רּו א ֹֹ֜תו יִ ְצ ָ ֤חק וְ יִ ְׁש ָמ ֵע ֙ וְ ָׂש ֵב ַ֑ע וַ ּיֵ ָא ֶ֖סף ֶא ַ
וחמש שנים ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן
ושבע ויאסף אל עמיו ויקברו אתו יצחק וישמעאל
ן־צ ֹ ַחר֙ ל־ׂש ֵ֞דה ֶע ְפ ֤ר ֹן ֶּב ֨ ל־מ ָע ַר ֖ת ַה ַּמ ְכ ֵּפ ָל֑ה ֶא ְ ָּב ָ֔ניו ֶא ְ
בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר י
ר־ק ָנ֥ה ַא ְב ָר ָה ֖ם ל־ּפ ֵנ֥י ַמ ְמ ֵרֽא׃ ַה ָּׂש ֶד֛ה ֲא ֶׁש ָ ַ ֽה ִח ִּ֔תי ֲא ֶׁש ֖ר ַע ְ
החתי אשר על פני ממרא השדה אשר קנה אברהם
ׁש ָּמה ֻק ַּב֥ר ַא ְב ָר ָה ֖ם וְ ָׂש ָ ֥רה ִא ְׁש ֹּֽתו׃ י־חת ָ ֛ ֵמ ֵא֣ת ְּבנֵ ֵ ֑
מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו
יא
ֹלה ֖ים ֶאת־יִ ְצ ָח֣ק יְב ֶרְך ֱא ִ וַ יְ ִ֗הי ַא ֲח ֵרי֙ ֹ֣מות ַא ְב ָר ָ֔הם וַ ָ ֥
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק
ם־ּב ֵ ֥אר ַל ַח֖י ר ִ ֹֽאי׃ ס ְּבֹנ֑ ו וַ ּיֵ ֶׁ֣שב יִ ְצ ָ֔חק ִע ְ בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי
שביעי יב
ן־א ְב ָר ָ ֑הם ֲא ֶׁ֨שר יָ ְל ָ֜דה וְ ֵ ֛א ֶּלה ּת ְֹל ֥ד ֹת יִ ְׁש ָמ ֵע ֖אל ֶּב ַ
יג
וְ ֵ֗א ֶּלה
ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה
ָהגָ ֧ר
ַה ִּמ ְצ ִ ֛רית
ִׁש ְפ ַ ֥חת
ָׂש ָר ֖ה
ְל ַא ְב ָר ָ ֽהם׃
הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה ְׁשֹמות֙
146
ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו
פרשת חיי שרה בראשית כד
נו
֣יח ַּד ְר ִ ּ֑כי ל־ּת ַא ֲח ֣רּו א ִֹ֔תי ַֽויהוָ ֖ה ִה ְצ ִל ַ אמר ֲא ֵל ֶהם֙ ַא ְ וַ ּ֤י ֹ ֶ
נז
ֹאמ ֖רּו נִ ְק ָר֣א ַלּֽנַ ֲע ָ ֑ר וְ נִ ְׁש ֲא ָל ֖ה ַׁש ְּל ֕חּונִ י וְ ֵא ְל ָכ ֖ה ַֽלאד ֹנִ ֽי׃ וַ ּי ְ
נח
יה ֲה ֵת ְל ִכ ֖י ִעם־ ֹאמ ֣רּו ֵא ֶ֔ל ָ ֽיה׃ וַ ּיִ ְק ְר ֤אּו ְל ִר ְב ָקה֙ וַ ּי ְ ת־ּפ ָ ֶא ִ
נט
�ְקה ֲאח ָֹת ֖ם ת־רב ָ ֥ ֹ֖אמר ֵא ֵלְֽך׃ ַו�ֽיְ ַׁש ְּל ֛חּו ֶא ִ ָה ִא֣יׁש ַהּזֶ ֑ה וַ ּת ֶ
ס
ת־אנָ ָ ֽׁשיו׃ וַ ָיְב ֲר ֤כּו ת־ע ֶ֥בד ַא ְב ָר ָה ֖ם וְ ֶא ֲ ת־מנִ ְק ָ ּ֑תּה וְ ֶא ֶ וְ ֶא ֵ
144
ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו ויברכו
ת־ר ְב ָקה֙ ֶא ִ
אמרּו ָ֔לּה ֲאח ֵֹ֕תנּו ַ ֥א ְּת ֲהיִ ֖י ְל ַא ְל ֵפ֣י וַ ּ֣י ֹ ְ
את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי
סא
ׁש ַער ׂש ֹנְ ָ ֽאיו׃ וַ ָּ֨ת ָקם ִר ְב ָ ֜קה ְר ָב ָ ֑בה וְ יִ ַירׁ֣ש זַ ְר ֵ֔עְך ֵא ֖ת ַ ֥
רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ותקם רבקה
יה וְ נַ ֲער ֶֹ֗ת ָ
וַ ִּת ְר ַ ּ֙כ ְבנָ ה֙
ל־הּגְ ַמ ִּ֔לים ַע ַ
וַ ֵּת ַל ְ֖כנָ ה
ַא ֲח ֵר֣י
ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי סב
�ְקה וַ ּיֵ ַלְֽך׃ וְ יִ ְצ ָחק֙ ָּב֣א ת־רב ָ ֖ ָה ִ ֑איׁש וַ ּיִ ַ ּ֥קח ָה ֶע ֶ֛בד ֶא ִ
סג
ֹיוׁש ֖ב ְּב ֶ ֥א ֶרץ ַהּנֶ �ֽגֶ ב׃ וַ ּיֵ ֵצ֥א ִמ ֹּ֔בוא ְּב ֵ ֥אר ַל ַח ֖י ר ִ ֹ֑אי וְ ֥הּוא ֵ
האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב ויצא
ּוח ַּב ָּׂש ֶד ֖ה ִל ְפֹ֣נות ָע ֶ֑רב וַ ּיִ ָּׂש֤א ֵעינָ יו֙ וַ ַּ֔י ְרא יִ ְצ ָח֛ק ָל ׂ֥ש ַ
יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא סד
יה וַ ֵּת ֶ֖רא ֶאת־ ת־ע ֶ֔ינ ָ וְ ִהּנֵ ֥ה גְ ַמ ִּל֖ים ָּב ִ ֽאים׃ וַ ִּת ָּׂש֤א ִר ְב ָקה֙ ֶא ֵ
סה
י־ה ִ ֤איׁש ל־ה ֶ֗ע ֶבד ִ ֽמ ָ אמר ֶא ָ יִ ְצ ָ ֑חק וַ ִּתּפ ֹ֖ל ֵמ ַ ֥על ַהּגָ ָ ֽמל׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
והנה גמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש
אמר ָה ֶע ֶ֖בד ֣הּוא אתנּו וַ ּ֥י ֹ ֶ ַה ָּלזֶ ה֙ ַהה ֵֹלְ֤ך ַּב ָּׂש ֶדה֙ ִל ְק ָר ֵ֔
הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא סו
ֲאד ִ ֹנ֑י וַ ִּת ַ ּ֥קח ַה ָּצ ִע ֖יף וַ ִּת ְת ָּכֽס׃ וַ יְ ַס ֵּפ֥ר ָה ֶע ֶ֖בד ְליִ ְצ ָ ֑חק
סז
ל־ה ְּד ָב ִר ֖ים ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ָ ֽׂשה׃ וַ ִיְב ֶא ָ֣ה יִ ְצ ָ֗חק ָה ֨א ֹ ֱה ָלה֙ ֵ ֥את ָּכ ַ
אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ויבאה יצחק האהלה
י־ֹלו ְל ִא ָּׁש ֖ה וַ ּיֶ ֱא ָה ֶב ָ֑ה �ְקה וַ ְּת ִה ֥ ת־רב ָ ֛ ָׂש ָר֣ה ִא ֹּ֔מו וַ ּיִ ַ ּ֧קח ֶא ִ שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה
וַ ּיִ ּנָ ֵ ֥חם יִ ְצ ָח ֖ק ַא ֲח ֵ ֥רי ִא ֹּֽמו׃ פ
וינחם יצחק אחרי אמו
וַ ּ֧י ֹ ֶסף
ואמר אליה השקיני נא ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם
אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך
פרשת חיי שרה בראשית כד
מו
ורד ַּכ ָּדּה֙ �ְקינִ י נָ ֽא׃ וַ ְּת ַמ ֵ֗הר וַ ֹּ֤ת ֶ וָ א ַ ֹ֥מר ֵא ֶל ָ֖יה ַהׁש ִ ֥
ואמר אליה השקיני נא ותמהר ותורד כדה
�ְקה וָ ֵ֕א ְׁש ְּת וְ גַ ֥ם יה וַ ּ֣ת ֹ ֶ ֵ ֽמ ָע ֶ֔ל ָ אמר ְׁש ֵ֔תה וְ גַ ם־ּגְ ַמ ֶּל֖יָך ַאׁש ֶ ֑
מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם
מז
ת־מ֣י ַא ְּת ֒ �ְק ָתה׃ וָ ֶא ְׁש ַא֣ל א ָֹ֗תּה וָ א ַֹמר֮ ַּב ִ ַהּגְ ַמ ִּל֖ים ִהׁש ָ ֽ
הגמלים השקתה ואשאל אתה ואמר בת מי את
תּוא֙ל ֶּבן־נָ ֹ֔חור ֲא ֶ ׁ֥שר יָ ְֽל ָדה־ֹּל֖ו ִמ ְל ָּכ֑ה ת־ּב ֵ אמר ַּב ְ וַ ּ֗ת ֹ ֶ
ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה מח
ֽיה׃ וָ ֶא ּ֥ק ֹד ל־א ָּ֔פּה וְ ַה ְּצ ִמ ִיד ֖ים ַעל־יָ ֶד ָ וָ ָא ִ ׂ֤שם ַה ֶ ּ֙נזֶ ם֙ ַע ַ
ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקד
ֹלהי֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַא ְב ָר ָ֔הם וָ ֶֽא ְׁש ַּת ֲחוֶ ֖ה ַליהוָ ֑ה וָ ֲא ָב ֵ֗רְך ֶאת־יְ הוָ ה֙ ֱא ֵ
ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם
ת־א ִ ֥חי ֲאד ֹנִ ֖י ִל ְבֹנֽ ו׃ ת־ּב ֲ �ָק ַחת ֶא ַ ׁשר ִהנְ ַ ֙חנִ י֙ ְּב ֶד ֶ֣רְך ֱא ֶ֔מת ל ַ ֛ ֲא ֶ ֤
אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו מט
ת־אד ֹנִ ֖י ַה ִּג ֣ידּו ִל֑י וְ ַ֠ע ָּתה ִאם־יֶ ְׁש ֶ֨כם ע ִֹׂ֜שים ֶח ֶ֧סד וֶ ֱֽא ֶמ֛ת ֶא ֲ
ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי
ל־ׂש ֽמ ֹאל׃ ם־ל ֹא ַה ִּג ֣ידּו ִ֔לי וְ ֶא ְפ ֶנ֥ה ַעל־יָ ִמ ֖ין ֹ֥או ַע ְ וְ ִא ֕
ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל נ
אמ ֔רּו ֵמיְ הוָ ֖ה יָ ָצ֣א ַה ָּד ָ ֑בר ֥ל ֹא תּוא֙ל וַ ּ֣י ֹ ְ ּוב ֵ וַ ַּ֨י ַען ָל ָ ֤בן ְ
נא
�ְקה ְל ָפנֶ ֖יָך ַ ֣קח ֽה־רב ָ ֥ ֹאו־ֹטוב׃ ִהּנֵ ִ ֽ נּוכ֛ל ַּד ֵ ּ֥בר ֵא ֶל ֖יָך ַר֥ע ַ
נב
ן־אד ֶֹ֔ניָך ַּכ ֲא ֶׁש ֖ר ִּד ֶ ּ֥בר יְ הוָ ֽה׃ וַ יְ ִ֕הי ּות ִ ֤הי ִא ָּׁשה֙ ְל ֶב ֲ וָ ֵלְ֑ך ְ
ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה ויהי
יהם וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֥תחּו ת־ּד ְב ֵר ֶ ֑ ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָׁש ַ ֛מע ֶע ֶ֥בד ַא ְב ָר ָה ֖ם ֶא ִ
כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו חמישי נג
ּוכ ֵל֤י זָ ָהב֙ י־כ ֶסף ְ ֹּיוצא ָה ֶע ֶ֜בד ְּכ ֵל ֶ֨ ַא ְ֖ר ָצה ַֽליהוָ ֽה׃ וַ ֵ֨
ארצה ליהוה ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב
ּומגְ ָּד ֔נ ֹת נָ ַת֥ן ְל ָא ִח ָ֖יה ְּול ִא ָ ּֽמּה׃ �ְקה ִ֨ ְ ּובגָ ִ֔דים וַ ּיִ ֵּת֖ן ְל ִרב ָ ֑
ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה נד
ר־עֹּמ֖ו וַ ּיָ ִל֑ינּו ֹאכ ֣לּו וַ ּיִ ְׁש ּ֗תּו ֛הּוא וְ ָה ֲאנָ ִ ׁ֥שים ֲא ֶׁש ִ וַ ּי ְ
נה
יה אמר ָא ִ ֙ח ָ ֙ ֹ֖אמר ַׁש ְּל ֻח֥נִ י ַֽלאד ֹנִ ֽי׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ וַ ּיָ ֣קּומּו ַב ּ֔ב ֹ ֶקר וַ ּי ֶ
ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני ויאמר אחיה
וְ ִא ָּ֔מּה ֵּת ֵׁ֨שב ַהּנַ ֲע ָ ֥ר ִא ָּת֛נּו יָ ִמ ֖ים ֹ֣או ָע ֹׂ֑שור ַא ַח ֖ר ֵּת ֵלְֽך׃
אמר ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך וַ ּ֤י ֹ ֶ
142
מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב
ּוב ָקר֙ וְ ֶכ ֶ֣סף וְ זָ ָ֔הב וַ ֲע ָב ִדם֙ ְמא ֹ֖ד וַ ּיִ גְ ָ ּ֑דל וַ ּיִ ֶּתן־ֹל֞ ו ֤צ ֹאן ָ
פרשת חיי שרה בראשית כד
מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם לו
ּוׁש ָפ ֔ח ֹת ּוגְ ַמ ִּל֖ים וַ ֲחמ ִֹרֽים׃ וַ ֵּת ֶ֡לד ָׂש ָר ֩ה ֵ֨א ֶׁשת ֲאד ִֹנ֥י ֵבן֙ ְ
לז
ר־ֹלו׃ וַ ּיַ ְׁש ִּב ֵע֥נִ י ל־א ֶׁש ֽ ת־ּכ ֲ ַֽלאד ִֹ֔ני ַא ֲח ֵר ֖י זִ ְקנָ ָ ֑תּה וַ ּיִ ֶּתן־ֹּל֖ו ֶא ָ
ושפחת וגמלים וחמרים ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו וישבעני
ֹא־ּת ַ ּ֤קח ִא ָּׁשה֙ ִל ְב ִ֔ני ִמ ְּבֹנות֙ ַ ֽה ְּכנַ ֲע ִ֔ני אמ ֹר ל ִ ֲאד ֹנִ ֖י ֵל ֑
אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני לח
ית־א ִ ֛בי ֵּת ֵלְ֖ך ל־ּב ָ ם־ל ֹא ֶא ֵ ֲא ֶ ׁ֥שר ָאנ ִֹכ ֖י י ֵ ֹׁ֥שב ְּב ַא ְר ֹֽצו׃ ִא ֧
לט
ל־אד ִ ֹנ֑י ל־מ ְׁש ַּפ ְח ִ ּ֑תי וְ ָל ַק ְח ָ ּ֥ת ִא ָּׁש ֖ה ִל ְבנִ ֽי׃ וָ א ַֹמ ֖ר ֶא ֲ וְ ֶא ִ
מ
הוה ֲא ֶׁשר־ ֹ֖אמר ֵא ָל֑י יְ ָ֞ ֹא־ת ֵ ֥לְך ָה ִא ָּׁש ֖ה ַא ֲח ָרֽי׃ וַ ּי ֶ ֻא ַל֛י ל ֵ
אשר אנכי ישב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי ויאמר אלי יהוה אשר
֣יח ַּד ְר ֶּ֔כָך ִה ְת ַה ַּל ְ֣כ ִּתי ְל ָפ ָ֗ניו יִ ְׁש ַ֨לח ַמ ְל ָא ֹ֤כו ִא ָּתְך֙ וְ ִה ְצ ִל ַ
התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך
מא
ּומ ֵ ּ֥בית ָא ִבֽי׃ ָ ֤אז ִּתּנָ ֶקה֙ וְ ָל ַק ְח ָ ּ֤ת ִא ָּׁשה֙ ִל ְב ִ֔ני ִמ ִּמ ְׁש ַּפ ְח ִּת ֖י ִ
ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי אז תנקה
ם־ל ֹא יִ ְּתנּו֙ ָ֔לְך ל־מ ְׁש ַּפ ְח ִ ּ֑תי וְ ִא ֤ ֵמ ָא ָ֣ל ִ֔תי ִ ּ֥כי ָתֹב֖וא ֶא ִ
מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך
מב
ל־ה ָע֑יִ ן וָ א ַֹ֗מר יְ הוָ ה֙ �ָקי ֵמ ָא ָל ִ ֽתי׃ וָ ָא ֥ב ֹא ַהֹּי֖ום ֶא ָ ֥ית נ ִ ֖ וְ ָהיִ ָ
והיית נקי מאלתי ואבא היום אל העין ואמר יהוה
֣יח ַּד ְר ִּ֔כי ֲא ֶ ׁ֥שר ֹלהי֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַא ְב ָר ָ֔הם ִאם־יֶ ְׁשָך־ּנָ א֙ ַמ ְצ ִל ַ ֱא ֵ
אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר מג
ל־ע֣ין ַה ָּמ֑יִ ם וְ ָהיָ ֤ה ֽיה׃ ִהּנֵ ֛ה ָאנ ִ ֹ֥כי נִ ָּצ֖ב ַע ֵ ָאנ ִֹכ ֖י ה ֵ ֹ֥לְך ָע ֶל ָ
אנכי הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים והיה
י־נ֥א �ְקינִ ָ יה ַהׁש ִ ֽ ָ ֽה ַע ְל ָמה֙ ַהּי ֵֹצ֣את ִל ְׁש ֔א ֹב וְ ָא ַמ ְר ִּת֣י ֵא ֶ֔ל ָ
העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא
מד
ם־א ָּת֣ה ְׁש ֵ֔תה וְ גַ ֥ם ט־מ֖יִ ם ִמ ַּכ ֵּדְֽך׃ וְ ָא ְמ ָר֤ה ֵא ַלי֙ ּגַ ַ ְמ ַע ַ
מעט מים מכדך ואמרה אלי גם אתה שתה וגם
יח יְ הוָ ֖ה ְל ֶבן־ ִלגְ ַמ ֶּל֖יָך ֶא ְׁש ָ ֑אב ִה֣וא ָֽה ִא ָּׁ֔שה ֲא ֶׁשר־ה ִ ֹ֥כ ַ
לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן מה
�ְקה ל־ל ִּ֗בי וְ ִה ֵּ֨נה ִרב ָ ֤ ֲאד ֹנִ ֽי׃ ֲאנִ ֩י ֶ֨ט ֶרם ֲא ַכ ֜ ֶּלה ְל ַד ֵּב֣ר ֶא ִ
אדני אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה
י ֵֹצאת֙
וְ ַכ ָּדּ֣ה
ל־ׁש ְכ ָ֔מּה ַע ִ
וַ ֵ ּ֥ת ֶרד
ָה ַע֖יְ נָ ה
וַ ִּת ְׁש ָ ֑אב
יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב וָ א ַֹמ֥ר
140
צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון ויקד האיש וישתחו ליהוה ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ויבא האיש הביתה
ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ויהוה ברך את אדני
פרשת חיי שרה בראשית כד
כג
138
אמר֙ ַּבת־ יה ֲע ָׂש ָ ֥רה זָ ָה ֖ב ִמ ְׁש ָק ָלֽם׃ וַ ּ֙י ֹ ֶ ְצ ִמ ִידים֙ ַעל־יָ ֶ֔ד ָ
צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ויאמר בת
ית־א ִ ֛ביְך ָמ ֹ֥קום ָל ֖נּו ָל ִלֽין׃ ֥ידי ָנ ֖א ִל֑י ֲהיֵ ׁ֧ש ֵּב ָ ִמ֣י ַ֔א ְּת ַהּגִ ִ
מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין כד
ן־מ ְל ָּ֕כה ֲא ֶ ׁ֥שר יָ ְל ָד ֖ה תּוא ֖ל ָא ֑נ ֹ ִכי ֶּב ִ ת־ּב ֵ אמר ֵא ָ֔ליו ַּב ְ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
כה
ם־מ ְסֹּפ֖וא ַר֣ב ִע ָּמ֑נּו ּגַ ם־ ם־ּת ֶ֥בן ּגַ ִ אמר ֵא ָ֔ליו ּגַ ֶ ְלנָ ֹֽחור׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
כו
אמר ָּב ֤רּוְך ָמ ֹ֖קום ָל ֽלּון׃ וַ ּיִ ּ֣ק ֹד ָה ִ֔איׁש וַ ּיִ ְׁש ַּת ֖חּו ַֽליהוָ ֽה׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ
ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה
לנחור ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם כז
מקום ללון ויקד האיש וישתחו ליהוה ויאמר ברוך
א־עזַ ֥ב ַח ְס ֹּ֛דו וַ ֲא ִמֹּת֖ו ֹלהי֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַא ְב ָר ָ֔הם ֲ֠א ֶׁשר ֽל ֹ ָ יְ הוָ ה֙ ֱא ֵ
יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו כח
הוה ֵּב ֖ית ֲא ֵ ֥חי ֲאד ֹנִ ֽי׃ וַ ָ ּ֙ת ָרץ֙ ֵמ ִע֣ם ֲאד ִ ֹנ֑י ָאנ ִֹ֗כי ַּב ֶ ּ֙ד ֶרְך֙ נָ ַח֣נִ י יְ ָ֔
כט
�ְקה ָא ֖ח ַ ֽהּנַ ֲע ָ֔ר וַ ַּתּגֵ ֖ד ְל ֵב֣ית ִא ָּמּ֑ה ַּכ ְּד ָב ִר ֖ים ָה ֵא ֶּֽלה׃ ְּול ִרב ָ ֥
מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה ולרבקה אח
ל־ה ָעֽיִ ן׃ ּוצה ֶא ָ ל־ה ִ ֛איׁש ַהח ֖ ָ ּוׁש ֹ֣מו ָל ָ ֑בן וַ ָּ֨י ָרץ ָל ָ ֧בן ֶא ָ ְ
ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין
ל
ת־ה ְּצ ִמ ִדים֮ ַעל־יְ ֵד֣י ֲאח ֹֹתו ֒ ת־ה ֶּ֗נזֶ ם וְ ֶֽא ַ וַ יְ ִה֣י ׀ ִּכ ְר ֣א ֹת ֶא ַ ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו
ה־ד ֶ ּ֥בר אמ ֹר ּֽכ ֹ ִ �ְקה ֲאח ֹֹתו֙ ֵל ֔ ת־ּד ְב ֵ֞רי ִרב ָ ֤ ּוכ ָׁש ְמ ֹ֗עו ֶא ִ ְ
וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר
ל־הּגְ ַמ ִּל֖ים ל־ה ִ֔איׁש וְ ִהּנֵ ֛ה ע ֵ ֹ֥מד ַע ַ ֵא ַל֖י ָה ִ ֑איׁש וַ ּיָ ב ֹא֙ ֶא ָ
אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים
לא
אמר ֹּב֖וא ְּב ֣רּוְך יְ הוָ ֑ה ָל ָּ֤מה ַת ֲעמ ֹד֙ ַּב ֔חּוץ ל־ה ָעֽיִ ן׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ ַע ָ
לב
ּומ ֹ֖קום ַלּגְ ַמ ִּלֽים׃ וַ ּיָ ֤ב ֹא ָה ִאיׁש֙ ַה ַּ֔ביְ ָתה וְ ָאנ ִֹכי֙ ִּפּנִ ִ֣יתי ַה ַּ֔ביִ ת ָ
על העין ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ
ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ויבא האיש הביתה
ּומיִ ם֙ ּומ ְסֹּפוא֙ ַלּגְ ַמ ִּ֔לים ַ ֙ וַ יְ ַפ ַּת ֖ח ַהּגְ ַמ ִּל֑ים וַ ּיִ ֵּ֨תן ֶּת ֶ֤בן ִ ּיּוׂש֤ם וַ ַ
ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים
לג
ּיּוׂש֤ם ְל ָפנָ יו֙ ִל ְר ֣ח ֹץ ַרגְ ָ֔ליו וְ ַרגְ ֵ ֥לי ָה ֲאנָ ִׁש ֖ים ֲא ֶ ׁ֥שר ִא ֹּֽתו׃ וַ ַ
לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ויישם לפניו
ֹ֖אמר ם־ּד ַּב ְ֖ר ִּתי ְּד ָב ָ ֑רי וַ ּי ֶ אמר֙ ֣ל ֹא א ַֹ֔כל ַ ֥עד ִא ִ ֶל ֱא ֔כ ֹל וַ ּ֙י ֹ ֶ
לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר
לד
ת־אד ֹנִ ֛י יהוה ֵּב ַרְ֧ך ֶא ֲ ֹאמ֑ר ֶע ֶ֥בד ַא ְב ָר ָה ֖ם ָא ֽנ ֹ ִכי׃ וַ ָ֞ ַּד ֵּבֽר׃ וַ ּי ַ
לה
דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ויהוה ברך את אדני ְמ ֖א ֹד
רביעי
אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך
ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני
ה־נ֥א ְל ָפ ַנ ֖י ַהֹּי֑ ום וַ ֲע ֵׂשה־ ֹלהי֙ ֲאד ִֹנ ֣י ַא ְב ָר ָ֔הם ַה ְק ֵר ָ ֱא ֵ
פרשת חיי שרה בראשית כד
אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה יג
ל־ע֣ין ַה ָּמ֑יִ ם ֶ֕ח ֶסד ִע ֖ם ֲאד ִֹנ֥י ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ ִהּנֵ ֛ה ָאנ ִ ֹ֥כי נִ ָּצ֖ב ַע ֵ
יד
ׁשי ָה ִ֔עיר י ְֹצא ֹ֖ת ִל ְׁש ֥א ֹב ָ ֽמיִ ם׃ וְ ָהיָ ֣ה ַ ֽהּנַ ֲע ָ֗ר ּובֹנות֙ ַאנְ ֵ ֣ ְ
חסד עם אדני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים
ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים והיה הנער
י־נ ֤א ַכ ֵּדְך֙ וְ ֶא ְׁש ֶּ֔תה וְ ָא ְמ ָר֣ה יה ַה ִּט ָ ֲא ֶׁ֨שר א ַֹמ֤ר ֵא ֶ֨ל ָ ֙
אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה
�ְקה א ָֹתּ֤ה ה ַ ֹ֙כ ְח ָ ּ֙ת ְל ַע ְב ְּד ָ֣ך ְׁש ֵ֔תה וְ גַ ם־ּגְ ַמ ֶּל֖יָך ַאׁש ֶ ֑
שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך
טו
י־הּוא ם־אד ֹנִ ֽי׃ ַו�ֽיְ ִה ֗ ית ֶח ֶ֖סד ִע ֲ י־ע ִ ׂ֥ש ָ ְליִ ְצ ָ֔חק ָּובּ֣ה ֵא ַ֔דע ִּכ ָ
ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני ויהי הוא
ׁשר יֻ ְּל ָדה֙ �ְקה י ֵֹ֗צאת ֲא ֶ ֤ ֶט ֶרם֮ ִּכ ָּל֣ה ְל ַד ֵּבר ֒ וְ ִהּנֵ ֧ה ִרב ָ ֣
טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה
ן־מ ְל ָּ֔כה ֵ ֥א ֶׁשת נָ ֹח֖ור ֲא ִ ֣חי ַא ְב ָר ָ ֑הם וְ ַכ ָּד ּ֖ה תּוא֣ל ֶּב ִ ִל ְב ֵ
לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה
טז
תּולה וְ ִא ֖יׁש ל־ׁש ְכ ָ ֽמּה׃ וְ ַ ֽהּנַ ֲע ָ֗ר ט ַֹב֤ת ַמ ְר ֶאה֙ ְמ ֔א ֹד ְּב ֕ ָ ַע ִ
יז
֣ל ֹא יְ ָד ָעּ֑ה וַ ֵּת ֶ֣רד ָה ַ֔עיְ נָ ה וַ ְּת ַמ ֵּל֥א ַכ ָּד ּ֖ה וַ ָ ּֽת ַעל׃ וַ ּיָ ָ�֥רץ
על שכמה והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל וירץ
ט־מ֖יִ ם ִמ ַּכ ֵּדְֽך׃ יאינִ י נָ ֛א ְמ ַע ַ אמר ַהגְ ִמ ִ ֥ אתּה וַ ּ֕י ֹ ֶ ָה ֶע ֶ֖בד ִל ְק ָר ָ ֑
העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך יח
ֹ֖אמר ְׁש ֵת֣ה ֲאד ִ ֹנ֑י וַ ְּת ַמ ֵ֗הר וַ ּ֧ת ֹ ֶרד ַּכ ָּדּ֛ה ַעל־יָ ָד ּ֖ה וַ ּת ֶ
יט
�ְקהּו׃ וַ ַּתׁש ֵ ֽ
ִלגְ ַמ ֶּ֨ליָך֙
כ
ם־ּכּל֖ ּו ִל ְׁש ּֽת ֹת׃ וַ ְּת ַמ ֵ֗הר וַ ְּת ַע֤ר ַּכ ָּדּה֙ ֶאל־ ֶא ְׁש ָ֔אב ַ ֥עד ִא ִ
ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו
וַ ְּת ַכ ֖ל
ותכל
ְל ַה ְׁשק ֹֹ֑תו
להשקתו
אמר וַ ּ֗ת ֹ ֶ
ותאמר
ּגַ ֤ם
גם
לגמליך
אשאב עד אם כלו לשתת ותמהר ותער כדה אל
ֽל־ה ְּב ֵא ֖ר ִל ְׁש ֑א ֹב וַ ִּת ְׁש ַא ֖ב ְל ָכל־ ַה ּׁ֔ש ֹ ֶקת וַ ָ ּ֥ת ָרץ ֹ֛עוד ֶא ַ
השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל כא
֧יח ּגְ ַמ ָּלֽיו׃ וְ ָה ִ ֥איׁש ִמ ְׁש ָּת ֵא ֖ה ָלּ֑ה ַמ ֲח ִ֕ריׁש ָל ַ֗ד ַעת ַֽה ִה ְצ ִל ַ
כב
ם־ל ֹא׃ וַ יְ ִ֗הי ַּכ ֲא ֶׁ֨שר ִּכ ּ֤לּו ַהּגְ ַמ ִּלים֙ הו֛ה ַּד ְרֹּכ֖ו ִא ֽ יְ ָ
גמליו והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח
יהוה דרכו אם לא ויהי כאשר כלו הגמלים
ּוׁשנֵ ֤י ִל ְׁש ֹּ֔תות וַ ּיִ ַ ּ֤קח ָה ִאיׁש֙ ֶנ �֣זֶ ם זָ ָ֔הב ֶּב ַ֖קע ִמ ְׁש ָק ֹ֑לו ְ
לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני ְצ ִמ ִידים֙
136
תחת ירכי ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת ויאמר יהוה
פרשת חיי שרה בראשית כד
ג
ֽאֹלה ֖י ֹלה֣י ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם וֵ ֵ ֣יע ָ֔ך ַּֽביהוָ ה֙ ֱא ֵ ַ ּ֥ת ַחת יְ ֵר ִכֽי׃ וְ ַא ְׁש ִּב ֲ
תחת ירכי ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי
א־ת ַ ּ֤קח ִא ָּׁשה֙ ִל ְב ִ֔ני ִמ ְּבֹנות֙ ַ ֽה ְּכנַ ֲע ִ֔ני ָה ָ ֑א ֶרץ ֲא ֶׁ֨שר ֽל ֹ ִ
הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני
ד
ל־ֹמול ְד ִּת ֖י ַ ל־א ְר ִצ֛י וְ ֶא ֹיוׁשב ְּב ִק ְר ֹּֽבו׃ ִ ּ֧כי ֶא ַ ֲא ֶ ׁ֥שר ָאנ ִֹכ ֖י ֵ ֥
ה
אמר ֵא ָליו֙ ָה ֶ֔ע ֶבד ֵּת ֵ ֑לְך וְ ָל ַק ְח ָ ּ֥ת ִא ָּׁש ֖ה ִל ְב ִנ֥י ְליִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
אשר אנכי יושב בקרבו כי אל ארצי ואל מולדתי
תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ויאמר אליו העבד
אּולי֙ ַ
ל־ה ָא ֶ֣רץ ֹאב֣ה ָ ֽה ִא ָּׁ֔שה ָל ֶל ֶ֥כת ַא ֲח ַר ֖י ֶא ָ ל ֹא־ת ֶ
אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ
את ל־ה ָא ֶ֖רץ ֲא ֶׁשר־יָ ָ ֥צ ָ ת־ּבנְ ָ֔ך ֶא ָ ַה ּ֑ז ֹאת ֶה ָֽה ֵׁש֤ב ָא ִׁשיב֙ ֶא ִ
הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת ו
ן־ּת ִ ׁ֥שיב ּׁש ֶמר ְל ָ֔ך ֶּפ ָ אמר ֵא ָל ֖יו ַא ְב ָר ָ ֑הם ִה ָ ֣ ִמ ָ ּֽׁשם׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
ז
ֹלה֣י ַה ָּׁש ַ֗מיִ ם ֲא ֶׁ֨שר ְל ָק ַ֜חנִ י ת־ּבנִ ֖י ָ ֽׁש ָּמה׃ יְ הוָ ֣ה ׀ ֱא ֵ ֶא ְ
משם ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה יהוה אלהי השמים אשר לקחני
ׁשר ר־לי וַ ֲא ֶ ֤ ּומ ֶא ֶ֣רץ ֹֽמ ַול ְד ִּתי ֒ וַ ֲא ֶׁ֨שר ִּד ֶּב ֜ ִ ִמ ֵּב֣ית ָא ִבי֮ ֵ
מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר
ת־ה ָא ֶ֣רץ ַה ּ֑ז ֹאת ֗הּוא אמ ֹר ְל ַ֨ז ְר ֲע ָ֔ך ֶא ֵּת֖ן ֶא ָ ֽע־לי֙ ֵל ֔ נִ ְֽׁש ַּב ִ
נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא
ח
יִ ְׁש ַל֤ח ַמ ְל ָאֹכו֙ ְל ָפ ֶ֔ניָך וְ ָל ַק ְח ָ ּ֥ת ִא ָּׁש֛ה ִל ְבנִ ֖י ִמ ָ ּֽׁשם׃ וְ ִאם־
ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ואם
ית ִמ ְּׁש ֻב ָע ִת ֖י ֹאב֤ה ָ ֽה ִא ָּׁשה֙ ָל ֶל ֶ֣כת ַא ֲח ֶ֔ריָך וְ נִ ִּ֕ק ָ ֨ל ֹא ת ֶ
לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי ט
ת־ּב ִ֔ני ֥ל ֹא ָת ֵׁש ֖ב ָ ֽׁש ָּמה׃ וַ ּיָ ֶׂ֤שם ָה ֶ ֙ע ֶבד֙ ֶאת־ ֑ז ֹאת ַר֣ק ֶא ְ
זאת רק את בני לא תשב שמה וישם העבד את
ל־ה ָּד ָב ֖ר ּׁש ַבֽע ֹ֔לו ַע ַ יָ ֹ֔דו ַ ּ֛ת ַחת יֶ ֶ�֥רְך ַא ְב ָר ָה ֖ם ֲאד ָֹנ֑יו וַ ּיִ ָ ֣
ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר
שלישי
י
ַהּזֶ ֽה׃ וַ ּיִ ַ ּ֣קח ָ֠ה ֶע ֶבד ֲע ָׂש ָ֨רה גְ ַמ ֜ ִּלים ִמּגְ ַמ ֵּל֤י ֲאד ֹנָ יו֙ וַ ֵּ֔י ֶלְך
הזה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך
ל־א ַר֥ם ַֽנ ֲה ַר֖יִ ם ֶאל־ ל־טּוב ֲאד ָֹנ ֖יו ְּביָ ֹ֑דו וַ ָּ֗י ָקם וַ ֵ ּ֛י ֶלְך ֶא ֲ וְ ָכ ֥
וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל
יא
ל־ּב ֵא֣ר ִ ֥עיר נָ ֹֽחור׃ וַ ּיַ ְב ֵרְ֧ך ַהּגְ ַמ ִּל֛ים ִמ ֥חּוץ ָל ִע ֖יר ֶא ְ
יב
הוה ֹאמר ׀ יְ ָ֗ ַה ָּמ֑יִ ם ְל ֵע֣ת ֶ֔ע ֶרב ְל ֵע ֖ת ֵצ֥את ַהּׁש ֲֹא ֽב ֹת׃ וַ ּי ַ֓
עיר נחור ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר
ֹלהי֙ המים לעת ערב לעת צאת השאבת ויאמר יהוה ֱא ֵ
134
אברהם לפני עם הארץ וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה ויען עפרון את אברהם לאמר לו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת
ואברהם זקן בא בימים
ויהוה ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך
פרשת חיי שרה בראשית כג
יג
ל־ע ְפ ֹ֜רון ְּב ָאזְ נֵ ֤י ַא ְב ָר ָ֔הם ִל ְפ ֵנ ֖י ַ ֥עם ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ יְ ַד ֵּ֨בר ֶא ֶ
אברהם לפני עם הארץ וידבר אל עפרון באזני
ישראל
ם־א ָ ּ֥תה ל֖ ּו ְׁש ָמ ֵע֑נִ י נָ ַ֜ת ִּתי אמ ֹר ַאְ֛ך ִא ַ ם־ה ָ ֙א ֶרץ֙ ֵל ֔ ַע ָ
עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי יד
ת־מ ִת֖י ָ ֽׁש ָּמה׃ וַ ּיַ ַ֧ען ֶ ּ֤כ ֶסף ַה ָּׂש ֶדה֙ ַ ֣קח ִמ ֶּ֔מּנִ י וְ ֶא ְק ְּב ָ ֥רה ֶא ֵ
טו
אמ ֹר ֹֽלו׃ ֲאד ִֹנ ֣י ְׁש ָמ ֵ֔ענִ י ֶא ֶר ֩ץ ת־א ְב ָר ָה ֖ם ֵל ֥ ֶע ְפ ֹ֛רון ֶא ַ
כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה ויען
עפרון את אברהם לאמר לו אדני שמעני ארץ
ה־הוא וְ ֶאת־ ּובֽינְ ָך ֖ ַמ ִ ֑ ל־ּכ ֶ֛סף ֵּב ִינ֥י ֵ ׁש ֶק ֶ ַא ְר ַּ֨בע ֵמ ֧א ֹת ֶ ֽ
ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת טז
ֵמ ְתָך ֖ ְק ֽב ֹר׃
וַ ּיִ ְׁש ַמ֣ע
ַא ְב ָר ָהם֮
ל־ע ְפֹרון ֒ וַ ּיִ ְׁש ֤ק ֹל ֶא ֶ
מתך קבר וישמע אברהם אל עפרון וישקל
ת־ה ֶּ֕כ ֶסף ֲא ֶ ׁ֥שר ִּד ֶּב ֖ר ְּב ָאזְ ֵנ ֣י ְבנֵ י־ ַא ְב ָר ָהם֙ ְל ֶע ְפ ֔ר ֹן ֶא ַ
אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני שני יז
ׁש ֶקל ֶּ֔כ ֶסף ע ֵֹב ֖ר ַלּס ֵ ֹֽחר׃ וַ ּיָ �֣ ָקם ׀ ֵ ֑חת ַא ְר ַ ּ֤בע ֵמֹאות֙ ֶ ֣
חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ויקם
ְׂש ֵד֣ה ֶע ְפ ֹ֗רון ֲא ֶׁשר֙ ַּב ַּמ ְכ ֵּפ ָ֔לה ֲא ֶׁש ֖ר ִל ְפ ֵנ ֣י ַמ ְמ ֵ ֑רא
שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא
ׁשר ַּב ָּׂש ֶ֔דה ל־ה ֵעץ֙ ֲא ֶ ֣ ר־ֹּבו וְ ָכ ָ ַה ָּׂש ֶדה֙ וְ ַה ְּמ ָע ָר֣ה ֲא ֶׁש ֔
השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה יח
ֲא ֶ ׁ֥שר ְּב ָכל־ּגְ ֻבֹל֖ו ָס ִבֽיב׃ ְל ַא ְב ָר ָ ֥הם ְל ִמ ְק ָנ ֖ה ְל ֵע ֵינ ֣י ְבנֵ י־
יט
י־כ ֩ן ָק ַ֨בר ַא ְב ָר ָ֜הם ר־ע ֽיֹרו׃ וְ ַא ֲח ֵר ֵ ֵ ֑חת ְּבכ ֹ֖ל ָּב ֵ ֥אי ַ ֽׁש ַע ִ
אשר בכל גבלו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ואחרי כן קבר אברהם
ל־מ ָע ַ֞רת ְׂש ֵד֧ה ַה ַּמ ְכ ֵּפ ָל֛ה ַעל־ ת־ׂש ָר֣ה ִא ְׁש ֹּ֗תו ֶא ְ ֶא ָ
את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על כ
ְּפ ֵנ֥י ַמ ְמ ֵר֖א ִה֣וא ֶח ְב ֹ֑רון ְּב ֶא ֶ֖רץ ְּכנָ ַֽען׃ וַ ָּ֨י ָקם ַה ָּׂש ֶד֜ה
פני ממרא הוא חברון בארץ כנען ויקם השדה
ת־ק ֶבר ֵמ ֵא ֖ת ְּבנֵ י־ וְ ַה ְּמ ָע ָ ֧רה ֲא ֶׁש ֛ ר־ֹּבו ְל ַא ְב ָר ָה ֖ם ַל ֲא ֻחּזַ ָ ֑
והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני בראשית כד
א
ֵ ֽחת׃ ס
ב
אמר ַא ְב ָר ָ֗הם ֶאל־ ת־א ְב ָר ָה ֖ם ַּב ּֽכ ֹל׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ יהו֛ה ֵּב ַרְ֥ך ֶא ַ ַֽו ָ
חת
וְ ַא ְב ָר ָה֣ם זָ ֵ ֔קן ָּב ֖א ַּבּיָ ִ ֑מים
ואברהם זקן בא בימים
ויהוה ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל
ים־נ֥א יָ ְדָך ֖ ר־ֹלו ִ ֽׂש ָ ל־א ֶׁש ֑ יֹתו ַהּמ ֵֹׁש ֖ל ְּב ָכ ֲ ַע ְבֹּדו֙ ז ַ�ְק֣ן ֵּב ֔
עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך ַּת ַ֥חת
132
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ויענו בני חת את אברהם לאמר לו שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך וישתחו
פרשת חיי שרה
בראשית כג
א
ׁש ַבע וַ ּיִ ְהיּו֙ ַחּיֵ ֣י ָׂש ָ֔רה ֵמ ָ ֥אה ָׁשנָ ֛ה וְ ֶע ְׂש ִ ֥רים ָׁש ָנ ֖ה וְ ֶ ֣
ב
ָׁש ִנ֑ים ְׁש ֵנ ֖י ַחּיֵ ֥י ָׂש ָרֽה׃ וַ ָּת ָ֣מת ָׂש ָ֗רה ְּב ִק ְריַ ֥ת ַא ְר ַּב֛ע
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע
ִ ֥הוא ֶח ְבֹר֖ון ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ָנ ַ֑ען וַ ּיָ ב ֹא֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ִל ְס ּ֥פ ֹד ְל ָׂש ָר ֖ה
הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה
ג
ל־ּבנֵ י־ וְ ִל ְבּכ ָ ֹֽתּה׃ וַ ָּ֙י ָקם֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ֵמ ַע ֖ל ְּפ ֵנ ֣י ֵמ ֹ֑תו וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ֶא ְ
ד
ֹתוׁשב ָאנ ִֹכ ֖י ִע ָּמ ֶ ֑כם ְּתנ֨ ּו ִל֤י ֲא ֻחּזַ ת־ אמ ֹר׃ ּגֵ ר־וְ ָ ֥ ֵח ֖ת ֵל ֽ
ה
י־ח֛ת ֶאת־ ֶ ֙ק ֶבר֙ ִע ָּמ ֶ֔כם וְ ֶא ְק ְּב ָ ֥רה ֵמ ִת ֖י ִמ ְּל ָפנָ ֽי׃ וַ ּיַ ֲענ֧ ּו ְבנֵ ֵ
ו
ֹלהים ַא ָּתה֙ אמ ֹר ֹֽלו׃ ְׁש ָמ ֵע֣נּו ׀ ֲאד ִֹ֗ני נְ ֨ ִׂשיא ֱא ִ ֤ ַא ְב ָר ָה ֖ם ֵל ֥
ולבכתה ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני
חת לאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ויענו בני חת את אברהם לאמר לו שמענו אדני נשיא אלהים אתה
ת־מ ֶתָ֑ך ִא֣יׁש ִמ ֶּ֔מּנּו ֹתוכנּו ְּב ִמ ְב ַח֣ר ְק ָב ֵ֔רינּו ְקב ֹ֖ר ֶא ֵ ְּב ֵ֔
בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו
ז
ת־ק ְב ֹ֛רו ֽל ֹא־יִ ְכ ֶ ֥לה ִמ ְּמ ָ֖ך ִמ ְּק ֥ב ֹר ֵמ ֶתָֽך׃ וַ ּיָ ָ�֧קם ַא ְב ָר ָה֛ם ֶא ִ
לוי ח
אמ ֹר י־חת׃ וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ִא ָּת ֖ם ֵל ֑ ם־ה ָא ֶ֖רץ ִל ְבנֵ ֵ ֽ וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֥תחּו ְל ַע ָ
את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת וידבר אתם לאמר
ת־מ ִתי֙ ִמ ְּל ָפ ַ֔ני ְׁש ָמ ֕עּונִ י ִאם־יֵ ׁ֣ש ֶ ֽאת־נַ ְפ ְׁש ֶ֗כם ִל ְק ּ֤ב ֹר ֶא ֵ
אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ט
עּו־ל ֖י ּופגְ ִ ִ
ְּב ֶע ְפ ֹ֥רון
ן־צ ֹ ַחר׃ ֶּב ֽ
ַה ַּמ ְכ ֵּפ ָלה֙
ר־ֹלו ֲא ֶׁש ֔
ׁשר ֲא ֶ ֖
ן־לי וְ יִ ֶּת ִ֗
ת־מ ָע ַר֤ת ֶא ְ
ופגעו לי בעפרון בן צחר ויתן לי את מערת
ִּב ְק ֵצ֣ה
ָׂש ֵד֑הּו
ְּב ֶ֨כ ֶסף
המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף
י
ת־ק ֶבר׃ וְ ֶע ְפ ֹ֥רון י ֵ ֹׁ֖שב ֹתוכ ֶכ ֖ם ַל ֲא ֻחּזַ ָ ֽ ָמ ֵ֜לא יִ ְּת ֶנּ֥נָ ה ִ ֛לי ְּב ְ
מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר ועפרון ישב
ת־א ְב ָר ָהם֙ ְּב ָאזְ ֵנ ֣י י־חת וַ ּיַ ַע ֩ן ֶע ְפ ֹ֨רון ַה ִח ִ ּ֤תי ֶא ַ ְּב ֹ֣תוְך ְּבנֵ ֵ ֑
בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני
יא
א־אד ִֹנ ֣י ְׁש ָמ ֵ֔ענִ י אמ ֹר׃ ֽל ֹ ֲ ר־עיֹר֖ו ֵל ֽ י־חת ְל ֛כ ֹל ָּב ֵ ֥אי ַ ֽׁש ַע ִ ְבנֵ ֵ֔
בני חת לכל באי שער עירו לאמר לא אדני שמעני
ַה ָּׂש ֶדה֙
יה נָ ַת ִּ֣תי ָ֔לְך וְ ַה ְּמ ָע ָ ֥רה ֲא ֶׁשר־ֹּב֖ו ְל ָ֣ך נְ ַת ִ ּ֑ת ָ
השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה
יב
יה ָּלְ֖ך ְק ֥ב ֹר ֵמ ֶתָֽך׃ וַ ּיִ ְׁש ַ ּ֙תחּו֙ י־ע ִ ּ֛מי נְ ַת ִ ּ֥ת ָ ְל ֵעינֵ ֧י ְבנֵ ַ
לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך וישתחו ַא ְב ָר ָ֔הם
130
פרשת חיי שרה
128
לז
ל־רגְ ָ֔ליו וַ ִּת ְׁש ַּת ֖חּו ָ ֑א ְר ָצה ֹ֖אמר ְׂש ִ ֥אי ְבנֵ �ְֽך׃ וַ ָּתב ֹא֙ וַ ִּת ּ֣פ ֹל ַע ַ וַ ּי ֶ ת־ּב ָנ ּ֖ה וַ ֵּת ֵצֽא׃ פ וַ ִּת ָ ּׂ֥שא ֶא ְ
כו
אמר֙ ֶאל־ּגֵ ֲֽיחזִ ֣י נַ ֲֽע ֔רֹו ִהּנֵ ֖ה ַה ּֽׁשּונַ ִ ּ֥מית ַה ָּלֽז׃ ַע ָּתה֮ א ָֹתּה֙ ִמ ֶּ֔נגֶ ד וַ ּ֨י ֹ ֶ יׁשְך ר־לּה ֲה ָׁש ֥לֹום ָלְ֛ך ֲה ָׁש ֥לֹום ְל ִא ֵ ֖ אתּה ֒ וֶ ֱֽא ָמ ָ֗ ּוץ־נ ֣א ִל ְק ָר ָ ֽר ָ
כז
ֹלהים֙ ֶאל־ ל־איׁש ָ ֽה ֱא ִ ֹ֖אמר ָׁש ֽלֹום׃ וַ ָּת ֞ב ֹא ֶא ִ ֤ ֲה ָׁש ֣לֹום ַלּיָ ֑ ֶלד וַ ּת ֶ ֹלהים ֹאמ ֩ר ִ֨איׁש ָ ֽה ֱא ִ ֤ ָה ָ֔הר ַו ַּֽת ֲחזֵ ֖ק ְּב ַרגְ ָל֑יו וַ ּיִ ַּ֨גׁש ּגֵ ֲֽיחזִ ֜י ְל ָה ְד ָ֗פּה וַ ּי ֶ ה־לּה ַוֽיהוָ ה֙ ֶה ְע ִל֣ים ִמ ֶּ֔מּנִ י וְ ֥ל ֹא ִהּגִ ֖יד ׁשּה ָ ֽמ ָר ָ֔ ה־לּה֙ ִּכֽי־נַ ְפ ָ ֣ ַה ְר ֵּפ ָ
אמר ֲה ָׁש ַ ֥א ְל ִּתי ֵב֖ן ֵמ ֵא֣ת ֲאד ִ ֹנ֑י ֲה ֣ל ֹא ָא ַ֔מ ְר ִּתי ֥ל ֹא ַת ְׁש ֶל֖ה כח ִלֽי׃ וַ ּ֕ת ֹ ֶ אמר ְלגֵ ֲֽיחזִ ֜י ֲח ֣ג ֹר ָמ ְת ֶ֗ניָך וְ ַ֨קח ִמ ְׁש ַענְ ִּת֣י ְביָ � ְֽדָך֮ וָ ֵלְך ֒ ִּכֽי־ כט א ִ ֹֽתי׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ֽי־יְב ֶר ְכָך֥ ִא ֖יׁש ֣ל ֹא ַ ֽת ֲענֶ ּנ֑ ּו וְ ַׂש ְמ ָ ּ֥ת ִת ְמ ָצ֥א ִאיׁש֙ ֣ל ֹא ְת ָ ֽב ְר ֶ֔כּנּו וְ ִכ ָ ל
אמר֙ ֵא֣ם ַה ַּ֔נ ַער ַחי־יְ הוָ ֥ה ל־ּפ ֵנ֥י ַהּנָ ַֽער׃ וַ ּ֨ת ֹ ֶ ִמ ְׁש ַענְ ִּת ֖י ַע ְ וְ ֵ ֽחי־נַ ְפ ְׁשָך ֖
לא וְ גֵ ֲֽחזִ ֞י
ם־א ֶעזְ ֶב ָּ֑ך ִא ֶ ֽ ָע ַב֣ר
יהם ִל ְפנֵ ֶ֗
וַ ּיָ ָ�֖קם וַ ּיָ ֶׂ֤שם
וַ ֵּי ֶ֥לְך
ֽיה׃ ַ ֽא ֲח ֶר ָ
ת־ה ִּמ ְׁש ֶ֨ענֶ ת֙ ֶא ַ
ל־ּפ ֵנ ֣י ַה ַּ֔נ ַער וְ ֵ ֥אין ֖קֹול וְ ֵא֣ין ָ ֑ק ֶׁשב וַ ּיָ ָׁ֤שב ִל ְק ָראתֹו֙ ַע ְ יׁש ֖ע ַה ָ ּ֑ביְ ָתה וְ ִהּנֵ ֤ה �ֵקיץ ַהּנָ ַֽער׃ וַ ּיָ ֥ב ֹא ֱא ִל ָ אמ ֹר ֥ל ֹא ה ִ ֖ ד־לֹו ֵל ֔ לב וַ ּיַ ּגֶ ֣ לג
יהם ל־מ ָּט ֽתֹו׃ וַ ּיָ ֕ב ֹא וַ ּיִ ְס ּ֥ג ֹר ַה ֶּד ֶ֖לת ְּב ַע֣ד ְׁשנֵ ֶ ֑ ַה ַּ֨נ ַער֙ ֵ֔מת ֻמ ְׁש ָּכ֖ב ַע ִ
ל־ּפ֜יו ל־ה ֶּ֗י ֶלד וַ ּיָ ֶׂש ֩ם ִּ֨פיו ַע ִ לד וַ ּיִ ְת ַּפ ֵּל ֖ל ֶאל־יְ הוָ ֽה׃ וַ ַּי ַ֜על וַ ּיִ ְׁש ַּכ֣ב ַע ַ ׂשר ַהּיָ ֶֽלד׃ ל־ּכ ָּ֔פו וַ ּיִ גְ ַה ֖ר ָע ָל֑יו וַ ּיָ ֖ ָחם ְּב ַ ֥ ל־עינָ יו֙ וְ ַכ ָּפ֣יו ַע ַ וְ ֵע ָינ ֤יו ַע ֵ זֹורר לה וַ ָּ֜י ָׁשב וַ ֵּ֣י ֶלְך ַּב ַּ֗ביִ ת ַא ַ ֥חת ֵ֨הּנָ ה֙ וְ ַא ַח֣ת ֵ֔הּנָ ה וַ ּיַ ַ֖על וַ ּיִ גְ ַה֣ר ָע ָל֑יו וַ יְ ֵ ֤ לו
ת־עינָ ֽיו׃ וַ ּיִ ְק ָר֣א ֶאל־ �ְקח ַה ַּנ ַ֖ער ֶא ֵ ד־ׁש ַבע ְּפ ָע ִ֔מים וַ ּיִ פ ַ ֥ ַה ַּ֨נ ַער֙ ַע ֶ ֣ ּׁשנַ ִ ּ֣מית ַה ּ֔ז ֹאת וַ ּיִ ְק ָר ֶא ָ֖ה וַ ָּת ֣ב ֹא ֵא ָל֑יו ל־ה ֻ ֽ אמר֙ ְק ָרא֙ ֶא ַ ּגֵ ֲֽיח ִ֗זי וַ ּ֨י ֹ ֶ ֹ֖אמר וַ ּי ֶ
127
126
יב
אמר֙ ֶאל־ּגֵ ֲֽיחזִ ֣י נַ ֲֽע ֔רֹו ְק ָר ֖א ַל ּֽׁשּונַ ִ ּ֣מית ב־ׁש ָּמה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ָ ֽה ֲע ִלּיָ ֖ה וַ ּיִ ְׁש ַּכ ָ ֽ
יג
יה ר־נ ֣א ֵא ֶל ָ ֮ אמר ֗לֹו ֱא ָמ ָ א־לּה ַו ַּֽת ֲעמ ֹ֖ד ְל ָפנָ ֽיו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ַה ּ֑ז ֹאת וַ ִּ֨י ְק ָר ָ֔ ל־ה ֲח ָר ָד֣ה ַהּז ֹאת ֒ ֶ֚מה ַל ֲֽע ׂ֣שֹות ָ֔לְך ת־ּכ ַ ֽ ִה ֵּנ ֣ה ָח ַר ְ֣ד ְּת ׀ ֵא ֵלינּו֮ ֶא ָ אמר ְּב ֥תֹוְך ל־ׂשר ַה ָּצ ָ ֑בא וַ ּ֕ת ֹ ֶ ל־ה ֶּ֔מ ֶלְך ֖אֹו ֶא ַ ֣ ר־לְך֙ ֶא ַ ֲהיֵ ׁ֤ש ְל ַד ֶּב ָ
יד
אמר ּגֵ ֲֽיח ִ֗זי ֲא ָ ֛בל ּומ ֖ה ַל ֲֽע ׂ֣שֹות ָלּ֑ה וַ ּ֣י ֹ ֶ אמר ֶ ַע ִּמ ֖י ָ ֽאנ ִ ֹ֥כי י ָ ֹֽׁש ֶבת׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ
טו
א־לּה ַו ַּֽת ֲעמ ֹ֖ד א־לּ֑ה וַ ִּ֨י ְק ָר ָ֔ ֹ֖אמר ְק ָר ָ יׁשּה ז ֵ ֽ�ָקן׃ וַ ּי ֶ ֽין־ל ּ֖ה וְ ִא ָ ֥ ֵ ּ֥בן ֵא ָ
טז
אמר ּמֹוע֤ד ַהּזֶ ה֙ ָּכ ֵע֣ת ַח ָּ֔יה ַא ְּ֖ת ח ֶֹב ֶ֣קת ֵ ּ֑בן וַ ּ֗ת ֹ ֶ אמר ַל ֵ ַּב ָ ּֽפ ַתח׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ
יז
ל־ּת ַכּזֵ ֖ב ְּב ִׁש ְפ ָח ֶתָֽך׃ וַ ַ ּ֥ת ַהר ָ ֽה ִא ָּׁש ֖ה ֹלהים ַא ְ ל־אד ֹנִ י֙ ִא֣יׁש ָ ֽה ֱא ִ֔ ַא ֲ
אתי
יׁשע׃ ֖יה ֱא ִל ָ ֽ ר־ּד ֶ ּ֥בר ֵא ֶל ָ ּמֹוע֤ד ַהּזֶ ה֙ ָּכ ֵע֣ת ַח ָּ֔יה ֲא ֶׁש ִ וַ ֵּת ֶ֣לד ֵ ּ֑בן ַל ֵ יח
אמר ל־ה ּֽק ֹ ְצ ִרֽים׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ל־א ִב ֖יו ֶא ַ וַ ּיִ גְ ַּד֖ל ַהּיָ ֑ ֶלד וַ יְ ִה֣י ַהּי֔ ֹום וַ ּיֵ ֵצ֥א ֶא ָ
יט
ל־א ּֽמֹו׃ ל־ה ַּ֔נ ַער ָׂש ֵא ֖הּו ֶא ִ אמר֙ ֶא ַ ֹאׁשי וַ ּ֨י ֹ ֶ ֹאׁשי ׀ ר ִ ֑ ל־א ִב ֖יו ר ִ ֣ ֶא ָ כ
ד־ה ָּצ ֳה ַר ֖יִ ם ֛יה ַע ַ ֽ ל־ּב ְר ֶּכ ָ ל־א ּ֑מֹו וַ ּיֵ ֶׁ֧שב ַע ִ וַ ִּ֨י ָּׂש ֵ֔אהּו וַ ִיְב ֵיא ֖הּו ֶא ִ
ֹלהים וַ ִּת ְס ּ֥ג ֹר ַ ּֽב ֲע ֖דֹו ל־מ ַּט ֖ת ִא֣יׁש ָ ֽה ֱא ִ ֑ כא וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ וַ ַּ֨ת ַע֙ל וַ ַּת ְׁש ִּכ ֵ֔בהּו ַע ִ אמר ִׁש ְל ָ֨חה ָנ֥א ִלי֙ ֶא ָח֣ד ִמן־ יׁשּה ֒ וַ ּ֗ת ֹ ֶ ל־א ָ כב וַ ֵּת ֵצֽא׃ וַ ִּת ְק ָרא֮ ֶא ִ ֹלה ֖ים וְ ָא ֽׁש ָּובה׃ ד־איׁש ָ ֽה ֱא ִ ַהּנְ ָע ִ֔רים וְ ַא ַח ֖ת ָ ֽה ֲאת ֹנ֑ ֹות וְ ָא ֛ר ָּוצה ַע ִ ֥ כג
ּדּוע ַאּ֣ת ה ֶֹל ֶ֤כת ֵא ָליו֙ ַהּי֔ ֹום ל ֹא־ח ֶֹ֖דׁש וְ ֣ל ֹא ַׁש ָ ּ֑בת אמר ַ֠מ ַ וַ ּ֗י ֹ ֶ
אמר ֶאֽל־נַ ֲע ָר ּ֖ה נְ ַה֣ג וָ ֵ ֑לְך ֹ֖אמר ָׁש ֽלֹום׃ ַו ַּֽת ֲחב ֹׁש֙ ָ ֽה ָא ֔תֹון וַ ּ֥ת ֹ ֶ כד וַ ּת ֶ ם־א ַ ֥מ ְר ִּתי ָלְֽך׃ וַ ֵּ֗ת ֶלְך וַ ָּת ֛ב ֹא ֶאל־ ר־ל֣י ִל ְר ּ֔כ ֹב ִּכ ֖י ִא ָ ל־ּת ֲע ָצ ִ כה ַא ַ ֹלהים יׁש־ה ֱא ִ ֤ ָֽ ל־ה֣ר ַה ַּכ ְר ֶ ֑מל וַ ֠יְ ִהי ִּכ ְר ֨אֹות ִא ֹלה ֖ים ֶא ַ ִ ֥איׁש ָ ֽה ֱא ִ א ָֹתּה֙
אתי הלכתי הספרדים מסיימים כאן
א
הפטרת וירא מלכים ב’ ד
ׁשי ּׁשה ַא ַח֣ת ִמּנְ ֵ ֣ וְ ִא ָ ֣
יׁשי֙ ֵ֔מת אמ ֹר ַע ְב ְּדָך֤ ִא ִ יׁשע ֵל ֗ ל־א ִל ָ֜ יאים ָצ ֲֽע ָ֨קה ֶא ֱ ֽי־הּנְ ִב ִ ְבנֵ ַ֠ וְ ַא ָּת֣ה יָ ַ֔ד ְע ָּת ִּכ֣י ַע ְב ְּד ָ֔ך ָהיָ ֥ה יָ ֵר ֖א ֶאת־יְ הוָ ֑ה וְ ַ֨הּנ ֶֹׁ֔שה ָּ֗בא ָל ַ ֜ק ַחת ב
אמר ֵא֣ין ְל ִׁש ְפ ָ ֽח ְתָך֥ ֙כ ֹל ׁש־לְ֖ך ַּב ָ ּ֑ביִ ת וַ ּ֗ת ֹ ֶ ָּ֔לְך ַה ִּג ִ֣ידי ִ֔לי ַמה־ּיֶ ָ
לכי
שכנכי
יׁשע֙ ָמ֣ה ֶ ֽא ֱע ֶׂשה־ ֤יה ֱא ִל ָ אמר ֵא ֶל ָ ת־ׁשנֵ ֧י יְ ָל ַד֛י ל֖ ֹו ַל ֲֽע ָב ִ ֽדים׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ֶא ְ
ג
י־לְ֤ך ֵּכ ִלים֙ ִמן־ אמר ְל ִ֨כי ַ ֽׁש ֲא ִל ָ ם־א ֥סּוְך ָ ֽׁש ֶמן׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ַּב ַּ֔ביִ ת ִּכ ֖י ִא ָ
ד
ּובאת ֽיטי׃ ָ֗ ל־ּת ְמ ִע ִ �ֵקים ַא ַ ל־ׁש ֵכ ָנ�֑יִ ְך ֵּכ ִ ֥לים ר ִ ֖ ַה ֔חּוץ ֵמ ֵא ֖ת ָּכ ְ ל־ה ֵּכ ִל ֖ים ָה ֵ ֑א ֶּלה ד־ּב ַ֔ניִ ְך וְ יָ ַ֕צ ְק ְּת ַ ֥על ָּכ ַ ּוב ַע ָ וְ ָסגַ ְ�֤ר ְּת ַה ֶּ֨ד ֶלת֙ ַ ּֽב ֲע ֵדְ֣ך ְ
מיצקת
ה
יה ּוב ַע֣ד ָּב ֶ ֑נ ָ יעי׃ וַ ֵּ֨ת ֶלְך֙ ֵ ֽמ ִא ּ֔תֹו וַ ִּת ְס ּ֣ג ֹר ַה ֶּ֔ד ֶלת ַ ּֽב ֲע ָד ּ֖ה ְ וְ ַה ָּמ ֵל ֖א ַּת ִ ּֽס ִ
ו
מֹוצ ֶֽקת׃ וַ יְ ִה֣י ׀ ִּכ ְמ ֣ל ֹאת ַה ֵּכ ִ֗לים ָ יׁשים ֵא ֶל ָ֖יה וְ ִ ֥היא ֵה֛ם ַמּגִ ִ ֥ יה ֵ ֥אין ֖עֹוד אמר ֵא ֶ֔ל ָ יׁשה ֵא ַל֥י עֹוד֙ ֶּ֔כ ִלי וַ ּ֣י ֹ ֶ ל־ּבנָ ּה֙ ַה ִּ֨ג ָ אמר ֶא ְ וַ ּ֤ת ֹ ֶ
ז
ּוב ַ֔ניִ ְך ִ ּֽת ְחיִ ֖י ת־ה ֶּׁ֔ש ֶמן וְ ַׁש ְּל ִמ ֖י ֶאת־נִ ְׁשיֵ �ְ֑ך וְ ַא ְּ֣ת ָ ְל ִכי֙ ִמ ְכ ִר֣י ֶא ַ
נשיכי בניכי
אמר ֹלהים וַ ּ֗י ֹ ֶ ֶּכ ִ֑לי ַו�ּֽיַ ֲעמ ֹ֖ד ַה ָ ּֽׁש ֶמן׃ וַ ָּת ֗ב ֹא וַ ַּתּגֵ ד֙ ְל ִא֣יׁש ָ ֽה ֱא ִ֔
ח
ּנֹותר׃ פ ַּב ָ ֽ
ל־ׁשּונם ֵ֗ יׁשע ֶא וַ יְ ִ֨הי ַהּיֹ֜ום וַ ּיַ ֲֽע ֧ב ֹר ֱא ִל ָ ֣
ל־ל ֶ֑חם ַו�ֽיְ ִהי֙ ִמ ֵּד֣י ָע ְב ֔רֹו יָ ֻס֥ר ק־ּבֹו ֶל ֱֽא ָכ ָ דֹולה וַ ַ ּֽת ֲחזֶ ֖ ּׁשה גְ ָ֔ וְ ָׁשם֙ ִא ָ ֣ ט
ה־נ ֣א יָ ַ֔ד ְע ִּתי ִּכ֛י יׁשּה ִהּנֵ ָ ל־א ָ֔ אמר֙ ֶא ִ ל־ל ֶֽחם׃ וַ ּ֨ת ֹ ֶ ׁש ָּמה ֶל ֱֽא ָכ ָ ָ֖
י
ֹלה ֖ים ָק ֣דֹוׁש ֑הּוא ע ֵֹב֥ר ָע ֵל ֖ינּו ָּת ִ ֽמיד׃ נַ ֲֽע ֶׂשה־ּנָ ֤א ֲע ִלּיַ ת־ ִ ֥איׁש ֱא ִ נֹורה וְ ָהיָ ֛ה ּומ ָ ֑ ׁשם ִמ ָּט֥ה וְ ֻׁש ְל ָח֖ן וְ ִכ ֵּס֣א ְ ִקיר֙ ְק ַט ָּ֔נה וְ נָ ֨ ִׂשים ֥לֹו ָ ֛
יא
ׁש ָּמה וַ ּיָ ַ֥סר ֶאל־ ְּבב ֹ֥אֹו ֵא ֵל ֖ינּו יָ ֥סּור ָ ֽׁש ָּמה׃ וַ יְ ִ ֥הי ַהּיֹ֖ום וַ ּיָ ֣ב ֹא ָ ֑ ָ ֽה ֲע ִלּיָ ֖ה
125
מלכה לנחור אחי אברהם ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה
פרשת וירא בראשית כב
כד
ִמ ְל ָּ֔כה
מלכה
ְלנָ ֹח֖ור
לנחור
ֲא ִ ֥חי
אחי
ַא ְב ָר ָ ֽהם׃
אברהם
ֽילגְ ֹׁש֖ ו ּופ ַ ִ
ופילגשו
ּוׁש ָמּ֣ה ְ
ושמה
ת־ּג ַחם וְ ֶאת־ ת־ט ַ֣בח וְ ֶא ַ֔ ם־הוא֙ ֶא ֶ אּומ֑ה וַ ֵּת ֶ֤לד ּגַ ִ ְר ָ
ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת
ת־מ ֲע ָכֽה׃ ס ַּת ַ֖חׁש וְ ֶ ֽא ַ תחש ואת מעכה
122
ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה
פרשת וירא בראשית כב
יג
ה־איִ ל ַא ַ֕חר ת־ע ָ֗יניו וַ ּיַ ְרא֙ וְ ִהּנֵ ַ֔ ִמ ֶ ּֽמּנִ י׃ וַ ּיִ ָ ּׂ֨שא ַא ְב ָר ָ֜הם ֶא ֵ
ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר
ת־ה ַ֔איִ ל נֶ ֱא ַח֥ז ַּב ְּס ַבְ֖ך ְּב ַק ְר ָנ֑יו וַ ּיֵ ֶ֤לְך ַא ְב ָר ָהם֙ וַ ּיִ ַ ּ֣קח ֶא ָ
נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל
יד
ם־ה ָּמ ֹ֥קום ׁש ַ וַ ּיַ ֲע ֵל֥הּו ְלע ָֹל ֖ה ַּת ַ֥חת ְּבֹנֽ ו׃ וַ ּיִ ְק ָר֧א ַא ְב ָר ָה֛ם ֵ ֽ
ויעלהו לעלה תחת בנו ויקרא אברהם שם המקום
ַה ֖הּוא יְ הוָ ֣ה ׀ יִ ְר ֶא֑ה ֲא ֶׁשר֙ יֵ ָא ֵמ֣ר ַהֹּי֔ ום ְּב ַה֥ר יְ הוָ ֖ה יֵ ָר ֶ ֽאה׃
ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה טו
ן־ה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃ ל־א ְב ָר ָה֑ם ֵׁשנִ ֖ית ִמ ַ וַ ּיִ ְק ָר֛א ַמ ְל ַאְ֥ך יְ הוָ ֖ה ֶא ַ
טז
ית אמר ִ ּ֥בי נִ ְׁש ַּב ְ֖ע ִּתי נְ ֻאם־יְ הוָ ֑ה ִּ֗כי ַי ַ֚ען ֲא ֶׁש֤ר ָע ֨ ִׂש ָ ֙ וַ ּ֕י ֹ ֶ
יז
ת־ּבנְ ָך֥ ֶאת־יְ ִח ֶידָֽך׃ ִּכֽי־ ׂש ְכ ָּת ֶא ִ ת־ה ָּד ָב֣ר ַה ֶּ֔זה וְ ֥ל ֹא ָח ַ ֖ ֶא ַ
ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי
ָב ֵרְ֣ך ֲא ָב ֶר ְכ ָ֗ך וְ ַה ְר ָּ֨בה ַא ְר ֶּב֤ה ֶ ֽאת־זַ ְר ֲעָך֙
ֹכוכ ֵב֣י ְּכ ְ
ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי
ל־ׂש ַפ֣ת ַהּיָ ֑ם וְ יִ ַרׁ֣ש זַ ְר ֲע ָ֔ך ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם וְ ַכ ֹ֕חול ֲא ֶׁש ֖ר ַע ְ
השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך יח
ׁש ַער א ָֹיְבֽיו׃ וְ ִה ְת ָּב ֲר ֣כּו ְבזַ ְר ֲע ָ֔ך ּכ ֹ֖ל ֹּגויֵ ֣י ָה ָא ֶ֑רץ ֵא ֖ת ַ ֥
יט
ׁשר ָׁש ַמ ְ֖ע ָּת ְּבק ִֹלֽי׃ וַ ּיָ ָׁ֤שב ַא ְב ָר ָהם֙ ֶאל־נְ ָע ָ֔ריו ֵ֕ע ֶקב ֲא ֶ ֥
את שער איביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי וישב אברהם אל נעריו
ׁש ַבע וַ ֵּי ֶׁ֥שב ַא ְב ָר ָה֖ם ל־ּב ֵא֣ר ָ ֑ �ָקמּו וַ ּיֵ ְל ֥כּו יַ ְח ָּד֖ו ֶא ְ וַ ּי ֻ ֛
ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם
ִּב ְב ֵ ֥אר ָ ֽׁש ַבע׃ פ בבאר שבע
מפטיר כ
אמ ֹר וַ יְ ִ֗הי ַא ֲח ֵרי֙ ַה ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֔א ֶּלה וַ ּיֻ ּגַ ֥ד ְל ַא ְב ָר ָה֖ם ֵל ֑
כא
ם־הוא ָּבנִ ֖ים ְלנָ ֹ֥חור ָא ִ ֽחיָך׃ ֶאת־ ִ֠הּנֵ ה יָ ְל ָ֨דה ִמ ְל ָּכ֥ה גַ ִ ֛
ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר
הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך את
מּוא֖ל ֲא ִ ֥בי ֲא ָרֽם׃ ת־ק ֵ ת־ּבּוז ָא ִ ֑חיו וְ ֶא ְ ֥עּוץ ְּבכֹֹר֖ו וְ ֶא ֣
עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם
ת־חֹז֔ ו וְ ֶא ֲ
ת־ּפ ְל ָּדׁ֖ש וְ ֶא ִ
וְ ֶאת־יִ ְד ָל֑ף
וְ ֵא ֖ת
כב
ת־ּכ ֶׂ֣שד וְ ֶא ֶ
כג
�ְקה ְׁשמ ֹנָ ֥ה ֵ ֙א ֶּלה֙ יָ ְל ָד֣ה תּוא֖ל יָ ַל֣ד ֶא ִ ּוב ֵ תּואֽל׃ ְ ְּב ֵ ת־רב ָ ֑
ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת
בתואל ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה ִמ ְל ָּ֔כה
120
ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל
אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך
ר־א ַמר־ ל־ה ָּמ ֹ֖קום ֲא ֶׁש ָ ֽ וַ ַיְב ַּקע֙ ֲע ֵצ֣י ע ָֹ֔לה וַ ּיָ �֣ ָקם וַ ֵּ֔י ֶלְך ֶא ַ
פרשת וירא בראשית כב
ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר
ד
ת־ע ָינ֛יו יׁשי וַ ּיִ ָ ּׂ֨שא ַא ְב ָר ָה֧ם ֶא ֵ ֹלהים׃ ַּבֹּי֣ ום ַה ְּׁש ִל ִ֗ ֹ֥לו ָה ֱא ִ ֽ
ה
אמר ַא ְב ָר ָ֜הם ֶאל־נְ ָע ָ֗ריו ת־ה ָּמ ֹ֖קום ֵמ ָר ֽח ֹק׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ וַ ּיַ ְ�֥רא ֶא ַ
לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו
וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו
ד־ּכ ֹה ם־ה ֲח ֹ֔מור וַ ֲא ִנ ֣י וְ ַה ַּ֔נ ַער נֵ ְל ָכ֖ה ַע ֑ בּו־ל ֶכ֥ם ּפ ֹה֙ ִ ֽע ַ ְׁש ָ
שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ו
ת־ע ֵצ֣י ּובה ֲא ֵל ֶיכֽם׃ וַ ּיִ ַּ֨קח ַא ְב ָר ָ֜הם ֶא ֲ וְ נִ ְֽׁש ַּת ֲחוֶ ֖ה וְ נָ ׁ֥ש ָ
ונשתחוה ונשובה אליכם ויקח אברהם את עצי
ת־ה ֵאׁ֖ש ָהע ָֹ֗לה וַ ָּ֙י ֶׂשם֙ ַעל־יִ ְצ ָח֣ק ְּבֹנ֔ ו וַ ּיִ ַּק֣ח ְּביָ ֹ֔דו ֶא ָ העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש
ז
אמר יִ ְצ ָ֜חק ֶאל־ יה֖ם יַ ְח ָּדֽו׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ת־ה ַּמ ֲא ֶכ ֶ֑לת וַ ּיֵ ְל ֥כּו ְׁשנֵ ֶ וְ ֶא ַ ֽ
ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל
אמר ִהּנֵ ֤ה ֖אמר ִהּנֶ ּ֣נִ ֽי ְבנִ ֑י וַ ּ֗י ֹ ֶ אמר ָא ִ֔בי וַ ּי ֹ ֶ ַא ְב ָר ָה֤ם ָא ִביו֙ וַ ּ֣י ֹ ֶ
אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה ח
אמר֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ָה ֵאׁש֙ וְ ָה ֵ֣ע ִ֔צים וְ ַאּיֵ ֥ה ַה ֶּׂש ֖ה ְלע ָֹלֽה׃ וַ ּ֙י ֹ ֶ
האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם
יה֖ם ה־ֹּלו ַה ֶּׂש֛ה ְלע ָֹל ֖ה ְּבנִ ֑י וַ ּיֵ ְל ֥כּו ְׁשנֵ ֶ ֹלהים יִ ְר ֶא ֥ ֱא ִ ֞
אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם ט
ֹלהים ֒ וַ ִּ֨י ֶבן ר־ֹלו ָה ֱא ִ ׁשר ָ ֽא ַמ ֣ ֽל־ה ָּמֹקום֮ ֲא ֶ ֣ יַ ְח ָּדֽו׃ וַ ּיָ ֗ב ֹאּו ֶא ַ
יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן
ת־ה ֵע ִצ֑ים ַו�ּֽיַ ֲעק ֹד֙ ת־ה ִּמזְ ֵּ֔ב ַח ַו�ּֽיַ ֲער ְֹ֖ך ֶא ָ ָׁש֤ם ַא ְב ָר ָהם֙ ֶא ַ
שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד
ל־ה ִּמזְ ֵּ֔ב ַח ִמ ַּמ ַ֖על ָל ֵע ִצֽים׃ ֶאת־יִ ְצ ָח֣ק ְּבֹנ֔ ו וַ ּיָ ֶׂ֤שם א ֹֹתו֙ ַע ַ את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים
י
ת־ה ַּמ ֲא ֶכ ֶ֑לת ִל ְׁשח ֹ֖ט וַ ּיִ ְׁש ַל֤ח ַא ְב ָר ָהם֙ ֶאת־יָ ֹ֔דו וַ ּיִ ַ ּ֖קח ֶא ַ ֽ
יא
֖אמר ן־ה ָּׁש ַ֔מיִ ם וַ ּי ֹ ֶ ת־ּבֹנֽ ו׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ֵא ָ֜ליו ַמ ְל ַאְ֤ך יְ הוָ ה֙ ִמ ַ ֶא ְ
יב
ל־ּת ְׁש ַל֤ח יָ � ְֽדָך֙ אמר ַא ִ ֖אמר ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ַא ְב ָר ָה֣ם ׀ ַא ְב ָר ָה֑ם וַ ּי ֹ ֶ
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר
אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך
ּוּמה ִּכ֣י ׀ ַע ָּת֣ה יָ ַ֗ד ְע ִּתי ִּכֽי־ ל־ּת ַ֥עׂש ֹל֖ו ְמ ֑א ָ ל־ה ַּ֔נ ַער וְ ַא ַ ֶא ַ
אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי
ת־ּבנְ ָך֥ ֶאת־יְ ִח ְידָך ֖ ׂש ְכ ָּת ֶא ִ ֹלהים֙ ַ֔א ָּתה וְ ֥ל ֹא ָח ַ ֛ יְ ֵר֤א ֱא ִ
ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ִמ ֶ ּֽמּנִ י
118
אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם
ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו
ֹא־ה ַּג ְ�֣ד ָּת ִּ֗לי וְ גַ ֧ם ָאנ ִֹכ֛י ֥ל ֹא ָׁש ַמ ְ֖ע ִּתי ִּב ְל ִ ּ֥תי ַא ָּ֞תה ל ִ
פרשת וירא בראשית כא
אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי
כז
ַהֹּיֽ ום׃ וַ ּיִ ַ ּ֤קח ַא ְב ָר ָהם֙
ימ ֶ֑לְך ּוב ָ֔קר וַ ּיִ ֵּת֖ן ַל ֲא ִב ֶ ֣צ ֹאן ָ
היום ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך
יה֖ם ְׁשנֵ ֶ
ְּב ִרֽית׃
וַ ּיַ ֵּצ֣ב
ַא ְב ָר ָ֗הם
ת־ׁש ַ֛בע ֶא ֶ
כח
וַ ּיִ ְכ ְר ֥תּו
כט
ל־א ְב ָר ָה֑ם ימ ֶ֖לְך ֶא ַ אמר ֲא ִב ֶ ִּכ ְב ׂ֥ש ֹת ַהּצ ֹ֖אן ְל ַב ְּד ֶהֽן׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
ויכרתו שניהם ברית ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן ויאמר אבימלך אל אברהם
ׁשר ִה ַּצ ְ֖ב ָּת ְל ַב ָּדֽנָ ה׃ ָמ֣ה ֵ֗הּנָ ה ֶׁש ַ֤בע ְּכ ָבׂש ֹת֙ ָה ֵ֔א ֶּלה ֲא ֶ ֥
מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
ל
ת־ׁש ַבע ְּכ ָב ׂ֔ש ֹת ִּת ַ ּ֖קח ִמּיָ ִ ֑די ַּב ֲעבּור֙ ִ ּֽת ְהיֶ ה־ אמר ֚ ִּכי ֶא ֶ ֣ וַ ּ֕י ֹ ֶ
לא
ל־ּכן ָק ָר֛א ת־ה ְּב ֵ ֥אר ַה ּֽז ֹאת׃ ַע ֵ֗ ִּל֣י ְל ֵע ָ֔דה ִ ּ֥כי ָח ַפ ְ֖ר ִּתי ֶא ַ
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה
לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא
יהֽם׃ ׁש ַבע ִּכ֛י ָ ׁ֥שם נִ ְׁש ְּב ֖עּו ְׁשנֵ ֶ ַל ָּמ ֹ֥קום ַה ֖הּוא ְּב ֵא֣ר ָ ֑
למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
לב
יכ ֹל ּופ ֙ ימ ֶלְך ִ ׁש ַבע וַ ּיָ �֣ ָקם ֲא ִב ֶ֗ וַ ּיִ ְכ ְר ֥תּו ְב ִר ֖ית ִּב ְב ֵא֣ר ָ ֑
לג
ל־א ֶ֥רץ ְּפ ִל ְׁש ִ ּֽתים׃ וַ ּיִ ַּט֥ע ֶא ֶׁ֖של ׁשבּו ֶא ֶ ר־צ ָב ֹ֔או וַ ּיָ ֻ ֖ ַׂש ְ
לד
ֹעולֽם׃ וַ ּיָ �֧גָ ר ָ ׁשם יְ הוָ ֖ה ֵ ֥אל א־ׁשם ְּב ֵ ֥ ׁש ַבע וַ ִּ֨י ְק ָר ָ֔ ִּב ְב ֵא֣ר ָ ֑
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם ויגר
ַא ְב ָר ָה֛ם ְּב ֶא ֶ֥רץ ְּפ ִל ְׁש ִּת ֖ים יָ ִ ֥מים ַר ִּבֽים׃ פ
אברהם בארץ פלשתים ימים רבים בראשית כב
שביעי
א
ת־א ְב ָר ָה֑ם ֹלהים נִ ָּס֖ה ֶא ַ וַ יְ ִ֗הי ַא ַחר֙ ַה ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֔א ֶּלה וְ ָה ֱ֣א ִ֔
ב
אמר ַקח־נָ ֠א ֶאת־ אמר ִהּנֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֡י ֹ ֶ אמר ֵא ָ֔ליו ַא ְב ָר ָה֖ם וַ ּ֥י ֹ ֶ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את
ְך־ל ָ֔ך ֶאל־ ר־א ַ ֙ה ְב ָ ּ֙ת ֶאת־יִ ְצ ָ֔חק וְ ֶל ְ ִּבנְ ָך֙ ֶאת־יְ ִ ֽח ְידָך֤ ֲא ֶׁש ָ
בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל
ֶא ֶ֖רץ ַהּמ ִֹרּיָ ֑ה וְ ַה ֲע ֵל֤הּו ָׁשם֙ ְלע ָֹ֔לה ֚ ַעל ַא ַח֣ד ֶה ָֽה ִ֔רים
ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים
ג
ֲא ֶׁש ֖ר א ַֹמ֥ר ֵא ֶלֽיָך׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּ֨כם ַא ְב ָר ָ֜הם ַּב ּ֗ב ֹ ֶקר ַו�ּֽיַ ֲחב ֹׁש֙
אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש
ת־ׁשנֵ ֤י נְ ָע ָריו֙ ִא ֹּ֔תו וְ ֵא ֖ת יִ ְצ ָח֣ק ְּבֹנ֑ ו ת־חמ ֹֹ֔רו וַ ּיִ ַּ֞קח ֶא ְ ֶא ֲ
את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו וַ ַיְב ַּקע֙
116
הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה ויאמר אברהם אנכי אשבע והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם
פרשת וירא בראשית כא
יז
ּׂשא ֶאת־ק ָֹל ּ֖ה וַ ֵ ּֽת ְבְך׃ וַ ּיִ ְׁש ַמ֣ע ַהּיָ ֑ ֶלד וַ ֵּת ֶׁ֣שב ִמ ֶּ֔נגֶ ד וַ ִּת ָ ֥
הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך וישמע
ֹלהים ׀ ֶאל־ ת־ֹקול ַהּנַ ַער ֒ וַ ּיִ ְק ָר ֩א ַמ ְל ַ֨אְך ֱא ִ ֤ ֹלהים֮ ֶא ֣ ֱא ִ
אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל
֣יר ִ֔אי ִּכֽי־ ל־ּת ְ ה־ּלְ֣ך ָהגָ ֑ר ַא ִ אמר ָל ּ֖ה ַמ ָ ן־ה ָּׁש ַ֔מיִ ם וַ ּ֥י ֹ ֶ ָהגָ ר֙ ִמ ַ
הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי
ָׁש ַ ֧מע
ֹלהים ֱא ִ ֛
ַה ַּנ ַ֖ער
ל־ֹקול ֶא ֥
ׁשר ַּב ֲא ֶ ֥
הּוא־ׁשם׃ ָֽ
שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם יח
ֽי־ל ֹ֥גוי ֥יקי ֶאת־יָ ֵדְ֖ך ֹּ֑בו ִּכ ְ ת־ה ַּ֔נ ַער וְ ַה ֲחזִ ִ ּומי ְׂש ִ ֣אי ֶא ַ ֚ק ִ
יט
יה וַ ֵּת ֶ֖רא ְּב ֵא֣ר ת־ע ֶ֔ינ ָ ֹלהים֙ ֶא ֵ �ְקח ֱא ִ ימּנּו׃ וַ ּיִ פ ַ ֤ ּגָ ֹד֖ול ֲא ִׂש ֶ ֽ
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר
ת־ה ֵ ֙ח ֶמת֙ ַ֔מיִ ם וַ ַּת ְׁ֖ש ְק ֶאת־ ָמ֑יִ ם וַ ֵּ֜ת ֶלְך וַ ְּת ַמ ֵּל֤א ֶא ַ
מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את
כ
ת־ה ַּנ ַ֖ער וַ ּיִ גְ ָּד֑ל וַ ֵּ֙י ֶׁשב֙ ַּב ִּמ ְד ָּ֔בר וַ יְ ִה ֖י ֹלהים ֶא ַ ַהּנָ ַֽער׃ וַ יְ ִ ֧הי ֱא ִ ֛
כא
ח־ֹלו וַ ִ ּֽת ַ ּֽק ֥
הנער ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי
ר ֶֹב֥ה
רבה
ַק ָ ּֽׁשת׃
קשת
וַ ּיֵ ֶׁ֖שב
וישב
ְּב ִמ ְד ַּב֣ר
במדבר
ִא ֹּ֛מו ִא ָּׁש ֖ה ֵמ ֶא ֶ֥רץ ִמ ְצ ָרֽיִ ם׃ פ
אר֑ן ָּפ ָ
פארן
ותקח
לו
אמו אשה מארץ מצרים ששי כב
ר־צ ָב ֹ֔או יכ ֹל ַׂש ְ ּופ ֙ ימ ֶלְך ִ אמר ֲא ִב ֶ֗ ַֽויְ ִהי֙ ָּב ֵע֣ת ַה ִ֔הוא וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו
ר־א ָּת ֖ה ֹלהים ִע ְּמ ָ֔ך ְּב ֥כ ֹל ֲא ֶׁש ַ אמ ֹר ֱא ִ ֣ ל־א ְב ָר ָה֖ם ֵל ֑ ֶא ַ
אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה כג
ם־ּת ְׁש ֣ק ֹר ֽאֹלהים֙ ֵ֔הּנָ ה ִא ִ ע ֶ ֹֽׂשה׃ וְ ַע ָּ֗תה ִה ָּׁ֨ש ְב ָעה ִּל֤י ֵב ִ
עשה ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר
ׂשה יתי ִע ְּמָך֙ ַּת ֲע ֶ ֣ ר־ע ִ ׂ֤ש ִ ִ֔לי ְּולנִ ינִ ֖י ְּולנֶ ְכ ִ ּ֑די ַּכ ֶ ֜ח ֶסד ֲא ֶׁש ָ לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה
כד
אמר֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ם־ה ָא ֶ֖רץ ֲא ֶׁשר־ּגַ ְ�֥ר ָּתה ָ ּֽבּה׃ וַ ּ֙י ֹ ֶ ִע ָּמ ִ֔די וְ ִע ָ
כה
ימ ֶ֑לְך ַעל־ ת־א ִב ֶ ֹהוכ ַח ַא ְב ָר ָה֖ם ֶא ֲ ָאנ ִֹכ ֖י ִא ָּׁש ֵב ַֽע׃ וְ ִ ֥
כו
אמר ימ ֶלְך׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ׁשר ּגָ זְ ל֖ ּו ַע ְב ֵד֥י ֲא ִב ֶ ֽ א ֹֹדות֙ ְּב ֵא֣ר ַה ַּ֔מיִ ם ֲא ֶ ֥
עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה ויאמר אברהם אנכי אשבע והוכח אברהם את אבימלך על
אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר
ת־ה ָּד ָב֣ר ַהּזֶ ֑ה וְ גַ ם־ ימ ֶלְך ֣ל ֹא יָ ַ֔ד ְע ִּתי ִ ֥מי ָע ָׂש ֖ה ֶא ַ ֲא ִב ֶ֔
אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם ַא ָּ֞תה
114
צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות
פרשת וירא בראשית כא
ה
ן־מ ַא֣ת ָׁש ָנ֑ה ְּב ִהּוָ ֣ ֶלד ֹ֔לו ֹלהים׃ וְ ַא ְב ָר ָה֖ם ֶּב ְ ִצּוָ ֥ה אֹֹת֖ו ֱא ִ ֽ
ו
ֹלהים אמר ָׂש ָ֔רה ְצ ֕ח ֹק ָע ָׂ֥שה ִל֖י ֱא ִ ֑ ֵא ֖ת יִ ְצ ָ ֥חק ְּבֹנֽ ו׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶ
ז
אמר ִ ֤מי ִמ ֵּל֙ל ְל ַא ְב ָר ָ֔הם ק־לֽי׃ וַ ּ֗ת ֹ ֶ ל־הּׁש ֵֹמ ַ֖ע יִ ְֽצ ַח ִ ָּכ ַ
ח
֥יקה ָבנִ ֖ים ָׂש ָר֑ה ִּכֽי־יָ ַל ְ֥ד ִּתי ֵב֖ן ִלזְ ֻקנָ ֽיו׃ וַ ּיִ גְ ַּד֥ל ַהּיֶ ֖ ֶלד ֵהינִ ָ
צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו
את יצחק בנו ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו ויגדל הילד
וַ ּיִ ּגָ ַמ֑ל וַ ּיַ ַ֤עׂש ַא ְב ָר ָהם֙ ִמ ְׁש ֶּת֣ה גָ ֹ֔דול ְּבֹי ֖ום ִהּגָ ֵ ֥מל ֶאת־
ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את
ט
ן־הגָ ֧ר ַה ִּמ ְצ ִ ֛רית ֲא ֶׁשר־יָ ְל ָד֥ה ת־ּב ָ יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ֵּ֨ת ֶרא ָׂש ָ֜רה ֶ ֽא ֶ
י
אמר֙ ְל ַא ְב ָר ָ֔הם ּגָ ֵרׁ֛ש ָה ָא ָ ֥מה ְל ַא ְב ָר ָה֖ם ְמ ַצ ֵ ֽחק׃ וַ ּ֙ת ֹ ֶ
יצחק ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה
ם־ּבנִ ֖י ן־ה ָא ָמ֣ה ַה ּ֔ז ֹאת ִע ְ ת־ּב ָנּ֑ה ִּכ֣י ֤ל ֹא יִ ַירׁש֙ ֶּב ָ ַהּז ֹ֖את וְ ֶא ְ
הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני
יא
ֹאוד ֹת ִעם־יִ ְצ ָ ֽחק׃ וַ ּיֵ ַ�֧רע ַה ָּד ָב֛ר ְמא ֹ֖ד ְּב ֵעינֵ ֣י ַא ְב ָר ָה֑ם ַע ֖ל ֥
יב
ל־א ְב ָר ָ֗הם ַאל־יֵ ַר֤ע ְּב ֵע ֶינ֙יָך֙ ֹלה֜ים ֶא ַ אמר ֱא ִ ְּבֹנֽ ו׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך
ֹאמ֥ר ֵא ֶל֛יָך ָׂש ָר ֖ה ל־א ָמ ֶ֔תָך ּכ ֹ ֩ל ֲא ֶׁ֨שר ּת ַ ל־הּנַ ַ֣ער וְ ַע ֲ ַע ַ
על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה
יג
ת־ּבן־ ְׁש ַמ֣ע ְּבק ָֹלּ֑ה ִּכ֣י ְביִ ְצ ָ֔חק יִ ָּק ֵר֥א ְל ָ֖ך זָ � ַֽרע׃ וְ גַ ֥ם ֶא ֶ
יד
ימּ֑נּו ִ ּ֥כי זַ ְר ֲעָך ֖ ֽהּוא׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּכ֣ם ַא ְב ָר ָה֣ם ׀ ָה ָא ָמ֖ה ְל ֹ֣גוי ֲא ִׂש ֶ
שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא וישכם אברהם
ל־הגָ ר ָׂש֧ם ַעל־ ח־ל ֶח ֩ם וְ ֵ֨ח ַמת ַ֜מיִ ם וַ ּיִ ֵּת֣ן ֶא ָ֠ ַּב ּ֡ב ֹ ֶקר וַ ּיִ � ַ ּֽֽק ֶ
בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על
ת־הּיֶ ֖ ֶלד ַו�ֽיְ ַׁש ְּל ֶח ָ֑ה וַ ֵּת ֶ֣לְך וַ ֵּ֔ת ַתע ְּב ִמ ְד ַּב ֖ר ִׁש ְכ ָמּ֛ה וְ ֶא ַ
שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר
טו
ן־ה ֵח ֶ֑מת וַ ַּת ְׁש ֵלְ֣ך ֶאת־ ְּב ֵ ֥אר ָ ֽׁש ַבע׃ וַ ּיִ ְכ ֥לּו ַה ַּמ֖יִ ם ִמ ַ
טז
יחם׃ וַ ֵּת ֶל ְ֩ך וַ ֵּ֨ת ֶׁשב ָ֜לּה ִמ ֶּ֗נגֶ ד ַה ֶּ֔י ֶלד ַּת ַ֖חת ַא ַח֥ד ַה ִּׂש ִ ֽ
באר שבע ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם ותלך ותשב לה מנגד
ל־א ְר ֶא ֖ה ְּב ֹ֣מות ַה ְר ֵחק֙ ִּכ ְמ ַט ֲח ֵו ֣י ֶ֔ק ֶׁשת ִּכ֣י ָֽא ְמ ָ֔רה ַא ֶ
הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ַהּיָ ֶ֑לד
112
על דבר אשתי וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם
ויהוה
פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר
פרשת וירא בראשית כ
יב
ת־א ִבי֙ ִ֔הוא ַאְ֖ך ם־א ְמ ָ֗נה ֲאח ִ ֹ֤תי ַב ָ ל־ּד ַב֥ר ִא ְׁש ִ ּֽתי׃ וְ גַ ָ ַע ְ
יג
ׁשר ִה ְת ֣עּו א ִֹ֗תי י־ל֖י ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ וַ יְ ִ ֞הי ַּכ ֲא ֶ ֧ ת־א ִ ּ֑מי וַ ְּת ִה ִ ֣ל ֹא ַב ִ
על דבר אשתי וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי כאשר התעו אתי
ׁשר ַּת ֲע ִׂש ֖י ֹלהים֮ ִמ ֵּב֣ית ָא ִבי ֒ וָ א ַֹמ֣ר ָ֔לּה זֶ ֣ה ַח ְס ֵּ֔דְך ֲא ֶ ֥ ֱא ִ
אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי
י־ל֖י ׁשר נָ ֹ֣בוא ָׁ֔ש ָּמה ִא ְמ ִר ִ ל־ה ָּמֹקום֙ ֲא ֶ ֣ ִע ָּמ ִ ֑די ֶא֤ל ָּכ ַ
עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי יד
ּוׁש ָפ ֔ח ֹת ּוב ָ֗קר וַ ֲע ָב ִדים֙ ְ ימ ֶלְך ֣צ ֹאן ָ ָא ִ ֥חי ֽהּוא׃ וַ ּיִ ַּ֨קח ֲא ִב ֶ ֜
טו
אמר וַ ּיִ ֵּת֖ן ְל ַא ְב ָר ָה֑ם וַ ּיָ ֶׁ֣שב ֹ֔לו ֵא ֖ת ָׂש ָר֥ה ִא ְׁש ֹּֽתו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
אחי הוא ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאמר
ׁשב׃ ימ ֶלְך ִהּנֵ ֥ה ַא ְר ִצ ֖י ְל ָפנֶ ֑יָך ַּב ֹּ֥טוב ְּב ֵעינֶ ֖יָך ֵ ֽ ֲא ִב ֶ֔
אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב
טז
ְּול ָׂש ָר֣ה ָא ַ֗מר ִה ֵּ֨נה נָ ַ֜ת ִּתי ֶא ֶ֤לף ֶ ּ֙כ ֶסף֙ ְל ָא ִ֔חיְך ִהּנֵ ֤ה
ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה
ׁשר ִא ָּתְ֑ך וְ ֵ ֥את ּכ ֹ֖ל וְ נ ָֹכ ַֽחת׃ הּוא־לְך֙ ְּכ ֣סּות ֵע ַ֔יניִ ם ְלכ ֹ֖ל ֲא ֶ ֣ ָ
הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת
יז
ֹלה֜ים ֶאת־ ֹלהים וַ ּיִ ְר ָּ֨פא ֱא ִ ל־ה ֱא ִ ֑ וַ ּיִ ְת ַּפ ֵּל֥ל ַא ְב ָר ָה֖ם ֶא ָ
יח
ֽי־ע ֤צ ֹר ִּכ ָ
ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את
ימ ֶ֧לְך ֲא ִב ֶ
ת־א ְׁש ֹּ֛תו וְ ֶא ִ
וְ ַא ְמה ָֹת֖יו
וַ ּיֵ ֵלֽדּו׃
אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו כי עצר
ל־ּד ַב֥ר ימ ֶ֑לְך ַע ְ ל־ר ֶ֖חם ְל ֵב֣ית ֲא ִב ֶ הוה ְּב ַע֥ד ָּכ ֶ ָע ַצר֙ יְ ָ֔
עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר
בראשית כא
א
ָׂש ָר ֖ה ֵ ֥א ֶׁשת ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ ס שרה אשת אברהם
יהו֛ה ַֽו ָ
ויהוה
הו ֛ה ְל ָׂש ָר ֖ה ׁשר ָא ָמ֑ר וַ ּיַ ַ֧עׂש יְ ָ ת־ׂש ָר ֖ה ַּכ ֲא ֶ ֣ �ָקד ֶא ָ ּפ ַ ֥
פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה
ב
ׁשר ִּד ֵּבֽר׃ וַ ַּת ַה ֩ר וַ ֵּ֨ת ֶלד ָׂש ָר֧ה ְל ַא ְב ָר ָה֛ם ֵּב֖ן ִלזְ ֻק ָנ֑יו ַּכ ֲא ֶ ֥
ג
ֹלהים׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ַא ְב ָר ָ֜הם ר־ּד ֶּב֥ר אֹֹת֖ו ֱא ִ ֽ ֹּמועד ֲא ֶׁש ִ ַל ֵ֕
כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם
ה־ֹּלו ָׂש ָר ֖ה יִ ְצ ָ ֽחק׃ ד־ֹלו ֲא ֶׁשר־יָ ְל ָד ֥ ם־ּבֹנ֧ו ַהֹּנֽ ַול ֛ ת־ׁש ְ ֶ ֽא ֶ
את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק חמישי ד
ן־ׁשמ ַֹנ ֖ת יָ ִ ֑מים ַּכ ֲא ֶׁש֛ר וַ ּיָ ָ֤מל ַא ְב ָר ָהם֙ ֶאת־יִ ְצ ָח֣ק ְּבֹנ֔ ו ֶּב ְ
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר ִצּוָ ֥ה
110
שרה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני
פרשת וירא בראשית כ
ג
ימ ֶ֖לְך ַּב ֲח ֹ֣לום ַה ָּל֑יְ ָלה ל־א ִב ֶ ֹלהים ֶא ֲ ָׂש ָרֽה׃ וַ ּיָ ֧ב ֹא ֱא ִ ֛
שרה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה
ר־ל ַ֔ק ְח ָּת וְ ִה ֖וא ּׁשה ֲא ֶׁש ָ ל־ה ִא ָ ֣ אמר ֹ֗לו ִהּנְ ָך֥ ֵמת֙ ַע ָ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא
ד
ֹאמר ֲאד ָֹ֕ני ֑יה וַ ּי ַ֕ ימ ֶלְך ֥ל ֹא ָק ַר ֖ב ֵא ֶל ָ ְּב ֻע ַ֥לת ָ ּֽב ַעל׃ וַ ֲא ִב ֶ֕
ה
ר־לי֙ ֲא ֣ח ֹ ִתי ִ֔הוא הל ֹא ֤הּוא ָ ֽא ַמ ִ ם־צ ִּד ֖יק ַּת ֲה ֽר ֹג׃ ֲ ֨ ֲה ֹ֥גוי ּגַ ַ
בעלת בעל ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני
הגוי גם צדיק תהרג הלא הוא אמר לי אחתי הוא
ּובנִ ְק ֥י ֹן ם־ל ָב ִ ֛בי ְ ם־הוא ָֽא ְמ ָר ֖ה ָא ִ ֣חי ֑הּוא ְּב ָת ְ וְ ִ ֽהיא־גַ ִ ֥
והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין ו
ֹלה֜ים ַּב ֲח ֹ֗לם ַּג ֣ם א ָליו ָֽה ֱא ִ ֹאמ ֩ר ֵ ֨ יתי ֽז ֹאת׃ וַ ּי ֶ ַּכ ַּפ ֖י ָע ִ ׂ֥ש ִ
כפי עשיתי זאת ויאמר אליו האלהים בחלם גם
ית ּ֔ז ֹאת וָ ֶא ְח ׂ֧ש ְֹך ּגַ ם־ ׂש ָ ם־ל ָב ְבָך֙ ָע ִ ֣ ָאנ ִֹכ֤י יָ ַ ֙ד ְע ִּתי֙ ִּכ֤י ְב ָת ְ
אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם
ֽיה׃ ל־ּכ֥ן ל ֹא־נְ ַת ִּת ֖יָך ִלנְ ּ֥ג ֹ ַע ֵא ֶל ָ ֹטו־ל֑י ַע ֵ ותָך ֖ ֵמ ֲח ִ ָאנ ִֹכ֛י ֹֽא ְ
אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ז
ת־ה ִאיׁש֙ וְ ַע ָּ֗תה ָה ֵׁש֤ב ֵא ֶֽׁש ָ
ִּכֽי־נָ ִב֣יא ֔הּוא וְ יִ ְת ַּפ ֵּל֥ל
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל
י־ֹמות ָּת ֔מּות ם־אֽינְ ָ֣ך ֵמ ִׁ֗שיב ֚ ַּדע ִּכ ֣ ַּֽב ַע ְדָך ֖ וֶ ְֽחיֵ ֑ה וְ ִא ֵ
בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות ח
ימ ֶלְך ַּב ּ֗ב ֹ ֶקר וַ ּיִ ְק ָרא֙ ר־לְֽך׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּ֨כם ֲא ִב ֶ ֜ ל־א ֶׁש ָ ַא ָּת ֖ה וְ ָכ ֲ
אתה וכל אשר לך וישכם אבימלך בבקר ויקרא
יה֑ם ל־ה ְּד ָב ִ ֥רים ָה ֵא ֶּ֖לה ְּב ָאזְ נֵ ֶ ת־ּכ ַ ל־ע ָב ָ֔דיו וַ יְ ַד ֵּב֛ר ֶא ָ ְל ָכ ֲ
לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם ט
ימ ֶלְך ְל ַא ְב ָר ָ֗הם וַ ּיִ ְֽיר ֥אּו ָה ֲאנָ ִׁש ֖ים ְמ ֽא ֹד׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ֲא ִב ֶ ֜
וייראו האנשים מאד ויקרא אבימלך לאברהם
֧את ֽי־ה ֵב ָ ֣אתי ָ֔לְך ִּכ ֵ ה־ח ָט ִ ּומ ָ ית ָּ֨לנּו֙ ֶ ֽ ה־ע ִ ׂ֤ש ָ אמר ֹל֜ ו ֶ ֽמ ָ וַ ּ֨י ֹ ֶ
ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת
ׁשר ל ֹא־ ל־מ ְמ ַל ְכ ִּת ֖י ֲח ָט ָא֣ה גְ ד ָֹל֑ה ַמ ֲע ִׂשים֙ ֲא ֶ ֣ ָע ַל֛י וְ ַע ַ
עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא י
ל־א ְב ָר ָה֑ם ָמ֣ה ימ ֶ֖לְך ֶא ַ אמר ֲא ִב ֶ יֵ ָֽע ׂ֔שּו ָע ִׂש ָ֖ית ִע ָּמ ִ ֽדי׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
יא
אמר֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ִּכ֣י ת־ה ָּד ָב֥ר ַהּזֶ ֽה׃ וַ ּ֙י ֹ ֶ ית ִ ּ֥כי ָע ִׂש ָ֖ית ֶא ַ ָר ִ֔א ָ
יעשו עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי
ֹלהים ַּב ָּמ ֹ֖קום ַהּזֶ ֑ה וַ ֲה ָרג֖ ּונִ י ָא ַ֗מ ְר ִּתי ֚ ַרק ֵאין־יִ ְר ַא֣ת ֱא ִ֔
ל־ּד ַב֥ר אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני ַע ְ
108
ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן
יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה ותהרין שתי בנות לוט מאביהן ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום
ויסע
משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את
פרשת וירא בראשית יט
ל
ּוׁש ֵּת֤י ְבנ ָֹתיו֙ ִע ֹּ֔מו וער ַוֵּי ֶׁ֣שב ָּב ָ֗הר ְ וַ ּיַ ַע ֩ל ֹ֨לוט ִמ ֹּ֜צ ַ
ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו
ּוׁש ֵּת֥י וער וַ ֵּ֙י ֶׁשב֙ ַּב ְּמ ָע ָ֔רה ֖הּוא ְ ׁש ֶבת ְּב ֹ֑צ ַ ִ ּ֥כי יָ ֵר ֖א ָל ֶ ֣
כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי לא
ל־ה ְּצ ִע ָיר ֖ה ָא ִב֣ינּו ז ֵ ֑�ָקן וְ ִ֨איׁש אמר ַה ְּב ִכ ָיר֛ה ֶא ַ ְבנ ָ ֹֽתיו׃ וַ ּ֧ת ֹ ֶ
לב
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ְל ָ֨כה ָל ֹ֣בוא ָע ֵ֔לינּו ְּכ ֶד ֶ֖רְך ָּכ ָ
בנתיו ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש
ֵא֤ין ָּב ָ ֙א ֶרץ֙
אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכה
ת־א ִ ֛בינּו יַ �֖יִ ן וְ נִ ְׁש ְּכ ָב֣ה ִע ֹּ֑מו ּונְ ַחּיֶ ֥ה ֵמ ָא ִב ֖ינּו �ְקה ֶא ָ נַ ׁש ֶ ֧
נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו
לג
יה֛ן יַ �֖יִ ן ַּב ַ ּ֣ליְ ָלה ֑הּוא וַ ָּת ֤ב ֹא ַה ְּב ִכ ָירה֙ ת־א ִב ֶ �ְקין ָ ֶא ֲ זָ � ַֽרע׃ וַ ַּתׁש ֶ ֧
לד
ּובקּוׄ ָ ֽמּה׃ ַֽויְ ִהי֙ יה וְ ֽל ֹא־יָ ַד֥ע ְּב ִׁש ְכ ָבּ֖ה ְ ת־א ִ֔ב ָ וַ ִּת ְׁש ַּכ֣ב ֶא ָ
זרע ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה
ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה ויהי
ן־ׁש ַכ ְ֥ב ִּתי ל־ה ְּצ ִע ָ֔ירה ֵה ָ אמר ַה ְּב ִכ ָירה֙ ֶא ַ ִ ֽמ ָּמ ֳח ָ֔רת וַ ּ֤ת ֹ ֶ
ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי
ּוב ֹ ִאי֙ ִׁש ְכ ִב֣י ִע ֹּ֔מו ם־ה ַּ֗ליְ ָלה ֙ ת־א ִב֑י נַ ְׁש ֶ֨קּנּו ַי֜יִ ן ּגַ ַ ֶא ֶ֖מׁש ֶא ָ
אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו לה
יה֖ן ת־א ִב ֶ ּונְ ַחּיֶ ֥ה ֵמ ָא ִב ֖ינּו זָ � ַֽרע׃ וַ ַּת ְׁש ֶ ֜קין ָ ַּג ֣ם ַּב ַּל֧יְ ָלה ַה ֛הּוא ֶא ֲ
ונחיה מאבינו זרע ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן
יָ �֑יִ ן וַ ָּת ָ֤קם ַה ְּצ ִע ָירה֙ וַ ִּת ְׁש ַּכ֣ב ִע ֹּ֔מו וְ ֽל ֹא־יָ ַד֥ע ְּב ִׁש ְכ ָבּ֖ה
יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה לו
יהֽן׃ וַ ֵּת ֶ֤לד ּוב ֻק ָ ֽמּה׃ ַֽו ַּת ֲה ֶר֛ין ָ ְׁש ֵּת֥י ְבֹנֽ ות־ֹל֖וט ֵמ ֲא ִב ֶ ְ
ובקמה ותהרין שתי בנות לוט מאביהן ותלד
ֽי־ֹמוא ֖ב ַעד־ ָ ֹמוא֑ב ֥הּוא ֲא ִב ָ ַה ְּב ִכ ָירה֙ ֵּ֔בן וַ ִּת ְק ָר֥א ְׁשֹמ֖ו
הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד לח
ן־ע ִ ּ֑מי ם־הוא֙ יָ ְ֣ל ָדה ֵּ֔בן וַ ִּת ְק ָר֥א ְׁשֹמ֖ו ֶּב ַ ַהֹּיֽ ום׃ וְ ַה ְּצ ִע ָיר֤ה גַ ִ
א
וַ ּיִ ַּ֨סע
היום והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי בראשית כ
ד־הֹּיֽ ום׃ ס ֽי־עֹּמ֖ון ַע ַ ֛הּוא ֲא ִ ֥בי ְבנֵ ַ
הוא אבי בני עמון עד היום
ויסע
ּוב֣ין ין־ק ֵד ׁ֖ש ֵ ִמ ָּׁש֤ם ַא ְב ָר ָהם֙ ַא ְ֣ר ָצה ַה ֶּ֔נגֶ ב וַ ֵּי ֶׁ֥שב ֵּב ָ
משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין ב
ל־ׂש ָר֥ה ִא ְׁשֹּת֖ו אמר ַא ְב ָר ָה֛ם ֶא ָ ׁ֑שּור וַ ּיָ �֖גָ ר ִּבגְ ָרֽר׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ
שור ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו
ימ ֶלְך֙ ֶמ ֶ֣לְך ּגְ ָ֔רר וַ ּיִ ַּק֖ח ֶאת־ ֲא ֣ח ֹ ִתי ִ ֑הוא וַ ּיִ ְׁש ַ֗לח ֲא ִב ֶ ֙
אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את ָׂש ָרֽה
106
חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט
ית ִע ָּמ ִ֔די ְל ַה ֲחֹי ֖ות ֵחן֮ ְּב ֵעינֶ יָך ֒ וַ ַּתגְ ֵּד֣ל ַח ְס ְּד ָ֗ך ֲא ֶׁש֤ר ָע ֨ ִׂש ָ ֙
פרשת וירא בראשית יט
חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות
�ָקנִ י ן־ּת ְדּב ַ ֥ אּוכל ְל ִה ָּמ ֵל֣ט ָה ָ֔ה ָרה ֶּפ ִ ַ֙ ֶאת־נַ ְפ ִ ׁ֑שי וְ ָאנ ִֹ֗כי ֤ל ֹא
את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני כ
ׁש ָּמה ָה ָר ָע֖ה וָ ַ ֽמ ִּתי׃ ִהּנֵ ה־נָ ֠א ָה ִ֨עיר ַה ּ֧ז ֹאת ְקר ָֹב֛ה ָלנ֥ ּוס ָ ֖
הרעה ומתי הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה
וְ ִ ֣היא ִמ ְצ ָע֑ר ִא ָּמ ְל ָ֨טה ָּ֜נא ָׁ֗ש ָּמה ֲה ֥ל ֹא ִמ ְצ ָע֛ר ִה ֖וא
והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא
רביעי כא
אתי ָפ ֶ֔ניָך ּגַ ֖ם ַל ָּד ָב֣ר ׂש ִ אמר ֵא ָ֔ליו ִהּנֵ ה֙ נָ ָ ֣ ּות ִ ֥חי נַ ְפ ִ ֽׁשי׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ְ
כב
ׁשר ִּד ַ ּֽב ְר ָּת׃ ַמ ֵהר֙ ת־ה ִע ֖יר ֲא ֶ ֥ ַהּזֶ ֑ה ְל ִב ְל ִ ּ֛תי ָה ְפ ִ ּ֥כי ֶא ָ
ותחי נפשי ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת מהר
אּוכל ַל ֲע ֹׂ֣שות ָּד ָ֔בר ַעד־ּב ֲֹאָך ֖ ַ֙ ִה ָּמ ֵל֣ט ָׁ֔ש ָּמה ִּכ֣י ֤ל ֹא המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך
כג
ּׁש ֶמׁש יָ ָצ֣א ַעל־ וער׃ ַה ֶ ֖ ם־ה ִע ֖יר ֹֽצ ַ ל־ּכ֛ן ָק ָ ֥רא ֵׁש ָ ׁש ָּמה ַע ֵ ָ֑
כד
ל־ס ֛ד ֹם וְ ַעל־ יהוה ִה ְמ ִ ֧טיר ַע ְ ָה ָא ֶ֑רץ וְ ֹל֖וט ָ ּ֥בא ֽצ ֹ ֲע ָרה׃ ַֽו ָ֗
כה
ן־ה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃ ַֽוּיַ ֲהפְֹך֙ ֲעמ ָֹר ֖ה ּגָ ְפ ִר֣ית וָ ֵאׁ֑ש ֵמ ֵ ֥את יְ הוָ ֖ה ִמ ַ
שמה על כן קרא שם העיר צוער השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפך
ל־ה ִּכ ָּכ֑ר וְ ֵאת֙ ת־ה ָע ִר֣ים ָה ֵ֔אל וְ ֵא ֖ת ָּכ ַ ֶא ֶ
ל־יׁש ֵב֣י ָּכ ְ
את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי
כו
ֶה ָע ִ֔רים וְ ֶצ ַ֖מח ָה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וַ ַּת ֵּב֥ט ִא ְׁשֹּת֖ו ֵמ ַא ֲח ָר֑יו וַ ְּת ִה ֖י
כז
ל־ה ָּמ ֹ֔קום ֲא ֶׁשר־ נְ ִ ֥ציב ֶ ֽמ ַלח׃ וַ ּיַ ְׁש ֵּכ֥ם ַא ְב ָר ָה֖ם ַּב ּ֑ב ֹ ֶקר ֶא ַ֨
כח
ל־ּפנֵ ֤י ְסד ֹם֙ וַ ֲעמ ָֹ֔רה ת־ּפנֵ ֥י יְ הוָ ֽה׃ וַ ּיַ ְׁש ֵ֗קף ַע ְ ָ ֥ע ַמד ָׁש ֖ם ֶא ְ
הערים וצמח האדמה ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה וישקף על פני סדם ועמרה
ל־ּפנֵ י֖ ֶא ֶ֣רץ ַה ִּכ ָּכ֑ר וַ ַּ֗י ְרא וְ ִהּנֵ ֤ה ָע ָלה֙ ִק ֣יט ֹר ל־ּכ ְ וְ ַ ֽע ָ
ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר כט
ת־ע ֵר֣י ֹלהים֙ ֶא ָ ָה ָ֔א ֶרץ ְּכ ִקיט ֹ֖ר ַה ִּכ ְב ָ ֽׁשן׃ וַ יְ ִ֗הי ְּב ַׁש ֵח֤ת ֱא ִ
הארץ כקיטר הכבשן ויהי בשחת אלהים את ערי
ת־א ְב ָר ָה֑ם וַ יְ ַׁש ַּל֤ח ֶאת־ֹלוט֙ ֹלה ֖ים ֶא ַ ַה ִּכ ָּ֔כר וַ ּיִ זְ ּ֥כ ֹר ֱא ִ
הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט
ׁשב ָּב ֵה֖ן ֹֽלוט׃ ת־ה ָ֣ע ִ֔רים ֲא ֶׁשר־יָ ַ ֥ ִמ ֹּ֣תוְך ַה ֲה ֵפ ָ֔כה ַּב ֲהפ ְֹך֙ ֶא ֶ
מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט וַ ּיַ ַע ֩ל
104
מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה ויאמר לוט אלהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך
פרשת וירא בראשית יט
י
102
ְמ ֔א ֹד ַו�ּֽיִ ּגְ ׁ֖שּו ִל ְׁש ּ֥ב ֹר ַה ָּד ֶֽלת׃ וַ ּיִ ְׁש ְל ֤חּו ָֽה ֲאנָ ִׁשים֙ ֶאת־ מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו האנשים את
ת־ה ֶּד ֶ֖לת ָסגָ ֽרּו׃ יה֖ם ַה ָּב֑יְ ָתה וְ ֶא ַ ת־ֹלוט ֲא ֵל ֶ יָ ָ֔דם וַ ּיָ ִב֧יאּו ֶא ֛
ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו יא
ת־ה ֲאנָ ִׁש ֞ים ְֽו ֶא ָ
ר־ּפ ַ֣תח ֲא ֶׁש ֶ
ַה ַּ֗ביִ ת
ִהּכּו֙
ַּב ַּסנְ וֵ ִ֔רים
ַה ָ ּֽפ ַתח׃
ֹאמ ֨רּו וַ ּי ְ
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים
יב
ִמ ָּקט ֹ֖ן
וְ ַעד־ּגָ ֹ֑דול
וַ ּיִ ְל ֖אּו
ִל ְמ ֥צ ֹא
מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח ויאמרו
ּובנ ֶֹ֔תיָך ּובנֶ ֣יָך ְ י־ל ָ֣ך ֔פ ֹה ָח ָתן֙ ָ ל־ֹלוט ֚ע ֹד ִ ֽמ ְ ׁשים ֶא ֗ ָה ֲאנָ ִ ֜
האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך
יג
ֽי־מ ְׁש ִח ִ ֣תים ן־ה ָּמ ֹֽקום׃ ִּכ ַ ֹהוצ ֖א ִמ ַ ֵ ר־לָך ֖ ָּב ִע֑יר וְ ֥כ ֹל ֲא ֶׁש ְ
וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום כי משחתים
הוה ת־ּפנֵ ֣י יְ ָ֔ ֽי־ג ְד ָל֤ה ַצ ֲע ָק ָתם֙ ֶא ְ ת־ה ָּמ ֹ֖קום ַהּזֶ ֑ה ִּכ ָֽ ֲא ַ֔נ ְחנּו ֶא ַ אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה
יד
ל־ח ָתנָ ֣יו ׀ וַ יְ ַׁש ְּל ֵ ֥חנּו יְ הוָ ֖ה ְל ַׁש ֲח ָ ֽתּה׃ וַ ּיֵ ֵ֨צא ֹל֜ וט וַ יְ ַד ֵּב֣ר ׀ ֶא ֲ
וישלחנו יהוה לשחתה ויצא לוט וידבר אל חתניו
ן־ה ָּמ ֹ֣קום ַה ֶּ֔זה ִּכֽי־ אמר֙ ֤קּומּו ְּצאּו֙ ִמ ַ ֹלק ֵח֣י ְבנ ָֹ֗תיו וַ ּ֙י ֹ ֶ ְ
לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי
ת־ה ִע֑יר וַ יְ ִ ֥הי ִכ ְמ ַצ ֵח ֖ק ְּב ֵעינֵ ֥י ֲח ָתנָ ֽיו׃ ַמ ְׁש ִ ֥חית יְ הוָ ֖ה ֶא ָ
משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
טו
אמ ֹר ּׁש ַחר ָע ָ֔לה וַ ּיָ ִ ֥איצּו ַה ַּמ ְל ָא ִכ ֖ים ְּב ֹ֣לוט ֵל ֑ ּוכֹמו֙ ַה ַ ֣ ְ
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר
ת־ׁש ֵּת֤י ְבנ ֶ ֹ֙תיָך֙ ַהּנִ ְמ ָצ ֔א ֹת ֶּפן־ ת־א ְׁש ְּת ָ֜ך וְ ֶא ְ קּו ֩ם ַ֨קח ֶ ֽא ִ
קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן
טז
ׁשים ְּביָ ֹ֣דו ִּת ָּס ֶפ֖ה ַּב ֲעֹו֥ ן ָה ִעֽיר׃ ַֽוּיִ ְת ַמ ְה ָ֓מּה ׀ וַ ּיַ ֲח ִ֨זקּו ָה ֲאנָ ִ ֜
תספה בעון העיר ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו
ּוביַ ד֙ ְׁש ֵּת֣י ְבנ ָֹ֔תיו ְּב ֶח ְמ ַל֥ת יְ הוָ ֖ה ָע ָל֑יו ד־א ְׁש ֹּ֗תו ְ ּוביַ ִ ְ
וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו יז
יאם א ָֹת֜ם ֹהוצ ָ֨ וַ ּי ִֹצ ֻא֥הּו וַ ּיַ ּנִ ֻח ֖הּו ִמ ֥חּוץ ָל ִעֽיר׃ וַ יְ ִה ֩י ְכ ִ
ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר ויהי כהוציאם אתם
ל־ּת ִּב֣יט ַא ֲח ֶ֔ריָך אמר֙ ִה ָּמ ֵל֣ט ַעל־נַ ְפ ֶׁ֔שָך ַא ַ ּוצה וַ ּ֙י ֹ ֶ ַה ֗ח ָ
החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך
ן־ּת ָּס ֶפֽה׃ ל־ה ִּכ ָּכ֑ר ָה ָה ָ֥רה ִה ָּמ ֵל ֖ט ֶּפ ִ ל־ּת ֲעמ ֹ֖ד ְּב ָכ ַ וְ ַ ֽא ַ
ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
יח
אמר ֹל֖וט ֲא ֵל ֶה֑ם ַאל־נָ ֖א ֲאד ֹנָ ֽי׃ ִהּנֵ ה־נָ ֠א ָמ ָ֨צא ַע ְב ְּד ָ֣ך וַ ּ֥י ֹ ֶ
יט
ויאמר לוט אלהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך ֵחן֮
בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם
והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו ויאמר אל נא אחי תרעו הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט
פרשת וירא בראשית יח
לג
ׁשר ִּכ ָּ֔לה ְל ַד ֵּב ֖ר ֶאל־ הוה ַּכ ֲא ֶ ֣ ַּב ֲע ֖בּור ָה ֲע ָׂש ָרֽה׃ ַוֵּי ֶ֣לְך יְ ָ֔
א
ׁשב ִל ְמק ֹֹֽמו׃ וַ ּ֠יָ ב ֹאּו ְׁש ֵ֨ני ַה ַּמ ְל ָא ִכ֤ים ַא ְב ָר ָה֑ם וְ ַא ְב ָר ָה֖ם ָ ֥
100
בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל
בראשית יט
שלישי
אברהם ואברהם שב למקמו ויבאו שני המלאכים
ר־ס ֑ד ֹם וַ ּיַ ְרא־ֹלוט֙ וַ ּיָ �֣ ָקם ְס ֨ד ֹ ָמה֙ ָּב ֶ֔ע ֶרב וְ ֹל֖וט י ֵ ֹׁ֣שב ְּב ַ ֽׁש ַע ְ
סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם
ב
א־אד ַֹ֗ני ֜אמר ִהּנֶ ֣ה ּנָ ֲ אתם וַ ּיִ ְׁש ַּת֥חּו ַא ַּפ֖יִ ם ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּי ֹ ֶ ִל ְק ָר ָ֔
לקראתם וישתחו אפים ארצה ויאמר הנה נא אדני
ל־ּבית ַע ְב ְּד ֶכ֤ם וְ ִ֨לינּו֙ וְ ַר ֲח ֣צּו ַרגְ ֵל ֶ֔יכם וְ ִה ְׁש ַּכ ְמ ֶּת ֖ם ֣סּורּו נָ ֠א ֶא ֵ֨
סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם
ֹאמ ֣רּו ּ֔ל ֹא ִ ּ֥כי ָב ְרֹח֖וב נָ ִלֽין׃ וַ ֲה ַל ְכ ֶּת֣ם ְל ַד ְר ְּכ ֶכ֑ם וַ ּי ְ
והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
ג
יֹתו וַ ּיַ ַ֤עׂש ל־ּב ֑ ר־ּב֣ם ְמ ֔א ֹד וַ ּיָ ֻס֣רּו ֵא ָ֔ליו וַ ּיָ ב ֹ֖אּו ֶא ֵ וַ ּיִ ְפ ַצ ָ
ד
ֹאכֽלּו׃ ֶט ֶרם֮ יִ ְׁש ָּכבּו ֒ ּומ ֹּ֥צות ָא ָפ֖ה וַ ּי ֵ ָל ֶהם֙ ִמ ְׁש ֶּ֔תה ַ
ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו טרם ישכבו
ל־ה ַּ֔ביִ ת ִמ ַּנ ַ֖ער וְ ַעד־ וְ ַאנְ ֵׁ֨שי ָה ִע֜יר ַאנְ ֵׁש֤י ְסד ֹם֙ נָ ַסּ֣בּו ַע ַ
ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד
ה
אמרּו ֹ֔לו ל־ה ָע֖ם ִמ ָּק ֶצֽה׃ וַ ּיִ ְק ְר ֤אּו ֶאל־ֹלוט֙ וַ ּ֣י ֹ ְ ז ֵ ֑�ָקן ָּכ ָ
זקן כל העם מקצה ויקראו אל לוט ויאמרו לו
יא֣ם ֹהוצ ֵ ִ ר־ּבאּו ֵא ֶל ֖יָך ַה ָּל֑יְ ָלה ַאּיֵ ֧ה ָה ֲאנָ ִ ׁ֛שים ֲא ֶׁש ָ ֥
איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם
ו
ֵא ֵ֔לינּו וְ נֵ ְד ָע֖ה א ָ ֹֽתם׃ וַ ּיֵ ֵצ֧א ֲא ֵל ֶה֛ם ֹל֖וט ַה ֶּפ ְ֑ת ָחה וְ ַה ֶּד ֶ֖לת
ז
ה־נא ִ֜לי ֹאמ֑ר ַאל־נָ ֥א ַא ַח ֖י ָּת ֵרֽעּו׃ ִהּנֵ ָ֨ ָסגַ ֥ר ַא ֲח ָרֽיו׃ וַ ּי ַ
אלינו ונדעה אתם ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת ח
סגר אחריו ויאמר אל נא אחי תרעו הנה נא לי
ֽיאה־ּנָ ֤א ֶא ְת ֶהן֙ ֹאוצ ָ ִ ְׁש ֵּת֣י ָבֹנ֗ ות ֲא ֶׁש֤ר ֽל ֹא־יָ ְדעּו֙ ִ֔איׁש
שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן
ֲא ֵל ֶ֔יכם וַ ֲע ׂ֣שּו ָל ֶ֔הן ַּכֹּט֖וב ְּב ֵעינֵ ֶיכ֑ם ַ ֠רק ָל ֲֽאנָ ִ ׁ֤שים
אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים
ל־ּכ֥ן ָּב֖אּו ְּב ֵצ֥ל ק ָֹר ִ ֽתי׃ ֽי־ע ֵ ל־ּת ֲע ׂ֣שּו ָד ָ֔בר ִּכ ַ ָה ֵא֙ל ַא ַ
האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי ט
א־לגּור֙ וַ ּיִ ְׁש ּ֣פ ֹט אמרּו֙ ָה ֶא ָח֤ד ָ ּֽב ָ ׁש־ה ְל ָאה וַ ּֽי ֹ ְ ֹאמ ֣רּו ׀ ּגֶ ָ֗ וַ ּי ְ
ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט
ָׁש ֹ֔פוט ַע ָּ֕תה נָ ַר֥ע ְלָך ֖ ֵמ ֶה֑ם וַ ּיִ ְפ ְצ ֨רּו ָב ִ ֤איׁש ְּבֹלוט֙
שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט ְמ ֔א ֹד
צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית
ּׂשא ַל ָּמ ֹ֔קום ֹא־ת ָ ֣ �יקם ְּב ֹ֣תוְך ָה ִע֑יר ַה ַא֤ף ִּת ְס ֶּפה֙ וְ ל ִ ַצ ִּד ִ ֖
פרשת וירא בראשית יח
צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום כה
ׁשר ְּב ִק ְר ָ ּֽבּה׃ ָח֨ ִל ָלה ְּל ָ֜ך �יקם ֲא ֶ ֥ ְל ַ ֛מ ַען ֲח ִמ ִ ּׁ֥שים ַה ַּצ ִּד ִ ֖
למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה חללה לך
ם־ר ָׁ֔שע וְ ָהיָ ֥ה ֵמ ֲע ׂ֣ש ֹת ׀ ַּכ ָּד ָב֣ר ַה ֶּ֗זה ְל ָה ִ ֤מית ַצ ִּדיק֙ ִע ָ
מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה
ל־ה ָ֔א ֶרץ ֥ל ֹא ׁשע ָח ִל ָ֣לה ָּ֔לְך ֲהׁש ֵֹפט֙ ָּכ ָ ַכ ַּצ ִּד ֖יק ָּכ ָר ָ ֑
כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא כו
יַ ֲע ֶׂש ֖ה
ִמ ְׁש ָ ּֽפט׃
אמר וַ ּ֣י ֹ ֶ
הוה יְ ָ֔
ם־א ְמ ָ ֥צא ִא ֶ
ִב ְס ֛ד ֹם
יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא בסדם
ל־ה ָּמ ֹ֖קום אתי ְל ָכ ַ ׂש ִ �יקם ְּב ֹ֣תוְך ָה ִע֑יר וְ נָ ָ ֥ ֲח ִמ ִ ּׁ֥שים ַצ ִּד ִ ֖
חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום כז
ֹהוא ְל ִּתי֙ ְל ַד ֵּב֣ר ַ֙ ֹאמ֑ר ִהּנֵ ה־נָ ֤א בּורֽם׃ וַ ּיַ ַ֥ען ַא ְב ָר ָה֖ם וַ ּי ַ ַּב ֲע ָ
כח
ל־אד ָֹ֔ני וְ ָאנ ִֹכ ֖י ָע ָפ֥ר וָ ֵ ֽא ֶפר׃ ֠א ַּולי יַ ְח ְס ֞רּון ֲח ִמ ִ ּׁ֤שים ֶא ֲ
בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים
ל־ה ִע֑יר ת־ּכ ָ יקם֙ ֲח ִמ ָּׁ֔שה ֲה ַת ְׁש ִ ֥חית ַּב ֲח ִמ ָּׁש ֖ה ֶא ָ ַה ַּצ ִּד ִ
הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר
אמר֙ וַ ּ֙י ֹ ֶ
֣ל ֹא
ַא ְׁש ִ֔חית
ם־א ְמ ָצ֣א ִא ֶ
ָׁ֔שם
ַא ְר ָּב ִע ֖ים
ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים כט
אּול֛י יִ ָּמ ְצ ֥אּון ַ ֹאמר וַ ֲח ִמ ָ ּֽׁשה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶסף ֹ֜עוד ְל ַד ֵּב֤ר ֵא ָליו֙ וַ ּי ַ֔
וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון
אמר֙ ֣ל ֹא ֽ ֶא ֱע ֶׂ֔שה ַּב ֲע ֖בּור ָה ַא ְר ָּב ִעֽים׃ ָׁש ֖ם ַא ְר ָּב ִע֑ים וַ ּ֙י ֹ ֶ
שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים ל
אּול֛י יִ ָּמ ְצ ֥אּון ַ ל־נא יִ ַ֤חר ַֽלאד ֹנָ י֙ וַ ֲא ַד ֵּ֔ב ָרה ֹאמר ַא ָ֞ וַ ּ֠י ֶ
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון
ם־א ְמ ָ ֥צא ָׁש ֖ם אמר֙ ֣ל ֹא ֽ ֶא ֱע ֶׂ֔שה ִא ֶ ֹלׁשים וַ ּ֙י ֹ ֶ ָׁש ֖ם ְׁש ִ ֑
שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם לא
ל־אד ָֹ֔ני ֹהוא ְל ִּתי֙ ְל ַד ֵּב֣ר ֶא ֲ ַ֙ אמר ִהּנֵ ֽה־נָ ֤א ֹלׁשים׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ְׁש ִ ֽ
שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני
אמר֙ ֣ל ֹא ַא ְׁש ִ֔חית ַּב ֲע ֖בּור אּול֛י יִ ָּמ ְצ ֥אּון ָׁש ֖ם ֶע ְׂש ִר֑ים וַ ּ֙י ֹ ֶ ַ
אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור לב
ל־נא יִ ַ֤חר ַלֽאד ֹנָ י֙ וַ ֲא ַד ְּב ָר֣ה ַאְך־ ֹאמר ַא ָ֞ ֽ ָה ֶע ְׂש ִרֽים׃ וַ ּ֠י ֶ
העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך
אמר֙ ֣ל ֹא ַא ְׁש ִ֔חית אּול֛י יִ ָּמ ְצ ֥אּון ָׁש ֖ם ֲע ָׂש ָר֑ה וַ ּ֙י ֹ ֶ ַ ַה ַּ֔פ ַעם
הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית ַּב ֲע ֖בּור
98
כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש חמשים
פרשת וירא בראשית יח
יב
ֹלתי֙ אמ ֹר ַא ֲח ֵר֤י ְב ִ ַּכּנָ ִ ֽׁשים׃ וַ ִּת ְצ ַח֥ק ָׂש ָר ֖ה ְּב ִק ְר ָּבּ֣ה ֵל ֑
יג
ל־א ְב ָר ָה֑ם אמר יְ הוָ ֖ה ֶא ַ ה־ּל֣י ֶע ְד ָ֔נה ַֽואד ֹנִ ֖י ז ֵ ֽ�ָקן׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ָֽהיְ ָת ִ
כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל אברהם
אמ ֹר ַה ַא֥ף ֻא ְמ ָנ֛ם ֵא ֵל ֖ד וַ ֲאנִ ֥י ָל ָּ֣מה ּזֶ ֩ה ָצ ֲח ָ֨קה ָׂש ָ֜רה ֵל ֗
למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני יד
ֹּמועד ָא ׁ֥שּוב ֵא ֶל֛יָך �ָקנְ ִּתי׃ ֲהיִ ָּפ ֵל֥א ֵמיְ הוָ ֖ה ָּד ָב֑ר ַל ֵ֞ ז ַֽ
שני טו
אמ ֹר ֥ל ֹא ָּכ ֵע֥ת ַחּיָ ֖ה ְּול ָׂש ָ ֥רה ֵבֽן׃ וַ ְּת ַכ ֵ֨חׁש ָׂש ָר֧ה ׀ ֵל ֛
טז
�ָקמּו ִמ ָּׁשם֙ ָצ ַח ְ֖ק ִּתי ִּכ֣י ׀ יָ ֵר ָ֑אה וַ ּ֥י ֹ ֶ אמר ׀ ל ֹ֖א ִ ּ֥כי ָצ ָ ֽח ְק ְּת׃ וַ ּי ֻ ֤
זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת ויקמו משם
ָֽה ֲאנָ ִׁ֔שים
�ְקפּו וַ ּיַ ׁש ִ ֖
ל־ּפנֵ ֣י ַע ְ
ְס ֑ד ֹם
וְ ַ֨א ְב ָר ָ֔הם
ה ֵֹלְ֥ך
האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך
יז
ִע ָּמ ֖ם ְל ַׁש ְּל ָ ֽחם׃ ַוֽיה ָוֹ ֖ה ָא ָמ֑ר ַֽה ְמ ַכ ֶּס֤ה ֲאנִ י֙ ֵֽמ ַא ְב ָר ָ֔הם
יח
ֲא ֶׁש ֖ר ֲאנִ ֥י ע ֶ ֹֽׂשה׃ וְ ַ֨א ְב ָר ָ֔הם ָהֹי֧ו יִ ְֽהיֶ ֛ה ְל ֹ֥גוי ּגָ ֹד֖ול
יט
וְ ָע ֑צּום וְ ִ֨נ ְב ְרכּו ֹ֔בו ּכ ֹ֖ל ֹּגויֵ ֥י ָה ָ ֽא ֶרץ׃ ִּכ֣י יְ ַד ְע ִּ֗תיו ְל ַמ ַע ֩ן
עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול
ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען
ת־ּביֹתו֙ ַא ֲח ָ֔ריו וְ ָ ֽׁש ְמרּו֙ ֶּד ֶ֣רְך ת־ּבנָ ֤יו וְ ֶא ֵ ֲא ֶׁ֨שר יְ ַצּוֶ ֜ה ֶא ָ
אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך
ּומ ְׁש ָּפ֑ט ְל ַ֗מ ַען ָה ִב֤יא יְ הוָ ה֙ ַעל־ �ָקה ִ הוה ַל ֲע ֹׂ֥שות ְצד ָ ֖ יְ ָ֔
יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על
כ
�ֲקת הוה זַ ע ַ ֛ אמר יְ ָ֔ ר־ּד ֶּב֖ר ָע ָלֽיו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ַא ְב ָר ָ֔הם ֵ ֥את ֲא ֶׁש ִ
אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה זעקת
אתם ִ ּ֥כי ָכ ְב ָד ֖ה ְמ ֽא ֹד׃ י־ר ָּ֑בה וְ ַ֨ח ָּט ָ֔ ְס ֥ד ֹם וַ ֲעמ ָֹר ֖ה ִּכ ָ
סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
כא
ֵ ֽא ֲר ָדה־ּנָ ֣א וְ ֶא ְר ֶ֔אה ַה ְּכ ַצ ֲע ָק ָתּ֛ה ַה ָ ּ֥ב ָאה ֵא ַל֖י ָע ׂ֣שּו ׀
כב
ָּכ ָל֑ה וְ ִאם־ל ֹ֖א ֵא ָד ָֽעה׃ וַ ּיִ ְפנ֤ ּו ִמ ָּׁשם֙ ָֽה ֲאנָ ִׁ֔שים וַ ּיֵ ְל ֖כּו
כג
ֹעודּ֥נּו ע ֵֹמ ֖ד ִל ְפנֵ ֥י יְ הוָ ֽה׃ וַ ּיִ ּגַ ׁ֥ש ַא ְב ָר ָה֖ם ְס ֑ד ֹ ָמה וְ ַ֨א ְב ָר ָ֔הם ֶ
כד
אּול֥י יֵ ׁ֛ש ֲח ִמ ִ ּׁ֥שים ַ ם־ר ָ ֽׁשע׃ ֹאמ֑ר ַה ַא֣ף ִּת ְס ֶּ֔פה ַצ ִּד ֖יק ִע ָ וַ ּי ַ
ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ויגש אברהם
ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש חמשים ַצ ִּד ִ�יק֖ם
96
וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם
תחת
העץ
ויאכלו
ויאמרו
אׄלׄיׄוׄ
איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח
פרשת וירא
בראשית יח
א
הוה ְּב ֵאֹלנֵ י֖ ַמ ְמ ֵר֑א וְ ֛הּוא י ֵ ֹׁ֥שב ֶּפ ַֽתח־ וַ ּיֵ ָר֤א ֵא ָליו֙ יְ ָ֔
ב
ֹלׁשה ָהא ֶֹ֖הל ְּכ ֥ח ֹם ַהֹּיֽ ום׃ וַ ּיִ ָּׂש֤א ֵעינָ יו֙ וַ ַּ֔י ְרא וְ ִהּנֵ ה֙ ְׁש ָ ֣
וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה
אתם֙ ִמ ֶּפ ַ֣תח ֲאנָ ִׁ֔שים נִ ָּצ ִב ֖ים ָע ָל֑יו וַ ַּ֗י ְרא וַ ּיָ ָ�֤רץ ִל ְק ָר ָ
אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח ג
֤אתי ם־נא ָמ ָצ ִ ֹאמ֑ר ֲאד ָֹ֗ני ִא ָ֨ ָה ֔א ֹ ֶהל וַ ּיִ ְׁש ַּת ֖חּו ָ ֽא ְר ָצה׃ וַ ּי ַ
ד
ֵחן֙ ְּב ֵע ֶ֔יניָך ַאל־נָ ֥א ַת ֲעב ֹ֖ר ֵמ ַע֥ל ַע ְב ֶּדָֽך׃ יֻ ַ ּֽקח־נָ ֣א ְמ ַעט־
ה
ַ֔מיִ ם וְ ַר ֲח ֖צּו ַרגְ ֵל ֶיכ֑ם וְ ִ ֽה ָּׁש ֲענ֖ ּו ַּת ַ֥חת ָה ֵעֽץ׃ וְ ֶא ְק ָ֨חה
האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי
חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה
ת־ל ֶחם ַפ ֶ֜
וְ ַס ֲע ֤דּו
ִל ְּב ֶכם֙
ַא ַח֣ר
ַּת ֲע ֔ב ֹרּו
ל־ּכ֥ן ֽי־ע ֵ ִּכ ַ
פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן
ׁשר אמ ֔רּו ֵּכ֥ן ַּת ֲע ֶׂש ֖ה ַּכ ֲא ֶ ֥ ל־ע ְב ְּד ֶכ֑ם וַ ּ֣י ֹ ְ ֲע ַב ְר ֶּת ֖ם ַ ֽע ַ
עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר
לוי ו
אמר ל־ׂש ָר֑ה וַ ּ֗י ֹ ֶ ִּד ַ ּֽב ְר ָּת׃ וַ יְ ַמ ֵה֧ר ַא ְב ָר ָה֛ם ָהא ֱֹ֖ה ָלה ֶא ָ
דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר
ּוׁשי וַ ֲע ִ ׂ֥שי ֻעֹגֽ ות׃ ַמ ֲה ִר֞י ְׁש ֹ֤לש ְס ִאים֙ ֶ ֣ק ַמח ֔ס ֹ ֶלת ל֖ ִ
מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות
ז
ן־ּב ָ֜קר ַרְ֤ך וָ ֹטוב֙ �ָקר ָר֣ץ ַא ְב ָר ָה֑ם וַ ּיִ ַּ֨קח ֶּב ָ ל־הּב ָ ֖ וְ ֶא ַ
ח
ל־ה ַּ֔נ ַער וַ יְ ַמ ֵה ֖ר ַל ֲע ֹׂ֥שות א ֹֹֽתו׃ וַ ּיִ ַּ֨קח ֶח ְמ ָ֜אה וַ ּיִ ֵּת֣ן ֶא ַ
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב
ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו ויקח חמאה
יה֑ם וְ ֽהּוא־ע ֵֹמ֧ד ׁשר ָע ָׂ֔שה וַ ּיִ ֵּת֖ן ִל ְפנֵ ֶ ן־ה ָּב ָקר֙ ֲא ֶ ֣ ּוב ַ וְ ָח ָ֗לב ֶ
וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד
ישראל ט
י
ֵׄא ָ֔ׄליׄ וׄ ֹאמ ֣רּו ֹאכֽלּו׃ וַ ּי ְ ָה ֵע ֖ץ וַ ּי ֵ ַּת ַ֥חת יה֛ם ֲע ֵל ֶ עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אׄלׄ ׄיוׄ אמר ֹׁ֣שוב ֖אמר ִהּנֵ ֥ה ָב ֽא ֹ ֶהל׃ וַ ּ֗י ֹ ֶ ַאּיֵ ֖ה ָׂש ָר֣ה ִא ְׁש ֶּתָ֑ך וַ ּי ֹ ֶ
איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב
ָא ׁ֤שּוב ֵא ֶ֨ליָך֙
ה־ב֖ן ְל ָׂש ָר֣ה ִא ְׁש ֶּתָ֑ך ָּכ ֵע֣ת ַח ָּ֔יה וְ ִהּנֵ ֵ
אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך יא
וְ ָׂש ָ ֥רה ׁש ַ ֹ֛מ ַעת ֶּפ ַ֥תח ָהא ֶֹ֖הל וְ ֥הּוא ַא ֲח ָרֽיו׃ וְ ַא ְב ָר ָה֤ם
ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ואברהם
הֹיות ְל ָׂש ָ֔רה א ַֹ֖רח וְ ָׂש ָרה֙ זְ ֵק ִ֔נים ָּב ִא ֖ים ַּבּיָ ִ ֑מים ָח ַד֙ל ִל ְ ֣
ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח ַּכּנָ ִ ֽׁשים׃
94
פרשת וירא
92
יא
�ְקי׃ ֵ ֤הן ֨יֵב ֹׁשּו֙ וְ יִ ָּכ ְ֣ל ֔מּו ּכ ֹ֖ל ימין ִצד ִֽ ף־ּת ַמ ְכ ִּת ֖יָך ִּב ִ ֥ ֲעזַ ְר ִּ֔תיָך ַא ְ
יב
ׁשי ִר ֶיבָֽך׃ ְּת ַב ְק ֵׁשם֙ וְ ֣ל ֹא אב ֖דּו ַאנְ ֵ ֥ ַהּנֶ ֱֽח ִר֣ים ָ ּ֑בְך יִ ְֽהי֥ ּו ְכ ַא֛יִ ן וְ ֽי ֹ ְ
יג
ׁשי ִמ ְל ַח ְמ ֶּתָֽך׃ ִּ֗כי ּוכ ֶא ֶ֖פס ַאנְ ֵ ֥ ִת ְמ ָצ ֵ֔אם ַאנְ ֵׁש ֖י ַמ ֻּצ ֶתָ֑ך יִ ְֽהי֥ ּו ְכ ַא֛יִ ן ְ ל־ּת ָיר ֖א ֲא ִנ֥י ֹלה ֖יָך ַ ֽמ ֲחזִ ֣יק יְ ִמ ֶינ �ָ֑ך ָ ֽהא ֵ ֹ֥מר ְלָך֛ ַא ִ ֲאנִ ֛י יְ הוָ ֥ה ֱא ֶ ּתֹול ַ֣עת יַ ֲֽע ֔ק ֹב ְמ ֵת ֖י יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ַ ל־ּת ְיר ִאי֙ ַא ִ ֽ
יד
ֲעזַ ְר ִ ּֽתיָך׃ ס
טו
הוה וְ ֽג ֹ ֲא ֵלְ֖ך ְק ֥דֹוׁש יִ ְׂש ָר ֵאֽל׃ ִה ֵּנ ֣ה ַׂש ְמ ִּ֗תיְך ֲא ִנ֤י ֲעזַ ְר ִּתיְך֙ נְ ֻאם־יְ ָ֔ ֽיפּי֑ ֹות ָּת ֤דּוׁש ָה ִרים֙ וְ ָת ֔ד ֹק ּוגְ ָב ֖עֹות מֹורג֙ ָח ֣רּוץ ָח ָ֔דׁש ַּב ַ֖על ִּפ ִ ְל ַ
טז
אֹותם וְ ַא ָּתה֙ ּוס ָע ָר ֖ה ָּת ִפ֣יץ ָ ֑ ּוח ִּת ָּׂש ֵ֔אם ְ ַּכ ּ֥מ ֹץ ָּת ִ ֽׂשים׃ ִּתזְ ֵרם֙ וְ ֣ר ַ ֽיהוה ִּב ְק ֥דֹוׁש יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ִּת ְת ַה ָּלֽל׃ ס ָּתגִ ֣יל ַּב ָ֔
הפטרת לך לך ישעיהו מ
כז
ּות ַד ֵּב ֖ר ֹאמר֙ יַ ֲֽע ֔ק ֹב ְ ָל ָּ֤מה ת ַ
ֹלה ֖י ִמ ְׁש ָּפ ִ ֥טי יַ ֲֽע ֽבֹור׃ ֲה֨לֹוא ּומ ֱא ַ הוה ֵ ֽ כח יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל נִ ְס ְּת ָר֤ה ַד ְר ִּכי֙ ֵמֽיְ ָ֔ ּבֹורא֙ ְק ֣צֹות ָה ָ֔א ֶרץ עֹול֤ם ׀ יְ הוָ ה֙ ֵ ֹלהי ָ ם־ל ֹא ָׁש ַ֗מ ְע ָּת ֱא ֵ֨ יָ ַ֜ד ְע ָּת ִא ֣ יע֖ף וְ ֣ל ֹא יִ ָיג֑ע ֵ ֥אין ֵח ֶ֖קר ִל ְת ֽבּונָ ֽתֹו׃ נ ֵ ֹ֥תן ַלּיָ ֵע֖ף ּ֑כ ֹ ַח ְּול ֵ ֥אין כט ֥ל ֹא יִ ַ ׁשלּו׃ חּור ֖ים ָּכ ׁ֥שֹול יִ ָּכ ֵ ֽ ּוב ִ אֹונִ ֖ים ָע ְצ ָ ֥מה יַ ְר ֶּבֽה׃ וְ יִ ֲֽע ֥פּו נְ ָע ִר ֖ים וְ יִ ָג֑עּו ַ ֽ
ישעיהו מא
ל
קֹוי יְ הוָ ה֙ יַ ֲֽח ִל֣יפּו ֔כ ֹ ַח יַ ֲֽע ֥לּו ֵא ֶ֖בר ַּכּנְ ָׁש ִ ֑רים יָ ֨רּוצּו֙ וְ ֣ל ֹא יִ ָ֔יגעּו לא וְ ֵ ֤
א
יעפּו׃ ס יֵ ְֽל ֖כּו וְ ֥ל ֹא יִ ָ ֽ
ַ ֽה ֲח ִ ֤ריׁשּו ֵא ַלי֙ ִא ִּ֔יים ְּול ֻא ִּמ ֖ים
ב
יַ ֲֽח ִל֣יפּו ֑כ ֹ ַח יִ ּגְ ׁשּו֙ ָא֣ז יְ ַד ֵּ֔ברּו יַ ְח ָּד ֖ו ַל ִּמ ְׁש ָ ּ֥פט נִ ְק ָר ָֽבה׃ ִ ֤מי ֵה ִעיר֙ ּומ ָל ִכ֣ים ַ֔י ְר ְּד יִ ֵּת֤ן ִמ ִּמזְ ָ֔רח ֶצ ֶ֖דק יִ ְק ָר ֵא֣הּו ְל ַרגְ ֑לֹו יִ ֵּ֨תן ְל ָפ ָ ֤ניו ּגֹויִ ם֙ ְ
ג
�ְקׁש נִ ָּד֖ף ַק ְׁש ּֽתֹו׃ יִ ְר ְּד ֵפ ֖ם יַ ֲֽע ֣בֹור ָׁש ֑לֹום ֥א ֹ ַרח ֶּכ ָֽע ָפר֙ ַח ְר ּ֔בֹו ּכ ַ ֥
ד
י־פ ַע֣ל וְ ָע ָׂ֔שה ק ֵ ֹ֥רא ַהּד ֹ֖רֹות ֵמ ֑ר ֹאׁש ֲא ִנ֤י ְּב ַרגְ ָל ֖יו ֥ל ֹא ֽיָבֹוא׃ ִ ֽמ ָ
ה
י־הּוא׃ ָר ֤אּו ִאּיִ ים֙ וְ יִ ָ֔ראּו ְק ֥צֹות ת־א ֲחר ֹנִ ֖ים ֲאנִ ֽ אׁשֹון וְ ֶא ַ ֽ יְ הוָ ה֙ ִר ֔
ו
ת־ר ֵע ֖הּו יַ ְע ֑ז ֹרּו ְּול ָא ִח ֖יו ָה ָא ֶ֖רץ יֶ ֱֽח ָ ֑רדּו ָ ֽק ְר ֖בּו וַ ּיֶ ֱֽא ָתיֽ ּון׃ ִ ֥איׁש ֶא ֵ
ז
ֹאמר ֲחזָ ֽק׃ וַ יְ ַחּזֵ ֤ק ָח ָרׁש֙ ֶאת־צ ֵֹ֔רף ַ ֽמ ֲח ִ ֥ליק ַּפ ִּט ֖יׁש ֶאת־ י ַ֥ ֣ה ֶֹולם ָּפ ַ֑עם א ֵֹמ֤ר ַל ֶּ֨ד ֶבק֙ ֣טֹוב ֔הּוא וַ יְ ַחּז ֵ ֥�ְקהּו ְב ַמ ְס ְמ ִר ֖ים ֥ל ֹא ׁשר ְּב ַח ְר ִ ּ֑תיָך וְ ַא ָּתה֙ יִ ְׂש ָר ֵא֣ל ַע ְב ִּ֔די יַ ֲֽע ֖ק ֹב ֲא ֶ ֣
ח
יִ ּֽמֹוט׃ ס
ט
ּומ ֲא ִצ ֶיל ָ֖יה זֶ ַ�֖רע ַא ְב ָר ָ ֥הם ֽא ֹ ֲה ִבֽי׃ ֲא ֶ ׁ֤שר ֶה ֱֽחזַ ְק ִּ֨תיָך֙ ִמ ְק ֣צֹות ָה ָ֔א ֶרץ ֵ ֽ
י
י־א ָּתה ְּב ַח ְר ִּת ֖יָך וְ ֥ל ֹא ְמ ַא ְס ִ ּֽתיָך׃ ַאל־ אתיָך וָ ֤א ֹ ַמר ְלָך֙ ַע ְב ִּד ַ֔ ְק ָר ִ ֑ ֹלהיָך ִא ַּמ ְצ ִּ֨תיָך֙ ַאף־ ֽי־א ִנ ֣י ֱא ֶ ֑ ל־ּת ְׁש ָּת ֖ע ִּכ ֲ ָך־אנִ י ַא ִ ִּת ָירא֙ ִּכ֣י ִע ְּמ ָ֔ ֲעזַ ְר ִּ֔תיָך
91
ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו
פרשת לך לך בראשית יז
כב
ֹלהים ֵמ ַע ֖ל ַא ְב ָר ָ ֽהם׃ וַ ּיִ ַּ֨קח וַ יְ ַכ ֖ל ְל ַד ֵּב֣ר ִא ֹּ֑תו וַ ּיַ ַ֣על ֱא ִ֔
ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ויקח
ַא ְב ָר ָ֜הם ֶאת־יִ ְׁש ָמ ֵע֣אל ְּבֹנ֗ ו וְ ֵ֨את ָּכל־יְ ִל ֵיד֤י ֵביֹתו֙
אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו
ל־מ ְק ַנ ֣ת ַּכ ְס ֹּ֔פו ָּכל־זָ ָ֕כר ְּב ַאנְ ֵׁש ֖י ֵּב֣ית ַא ְב ָר ָ ֑הם וְ ֵאת֙ ָּכ ִ
ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם
ׂשר ָע ְר ָל ָ֗תם ְּב ֶ ֙ע ֶצם֙ ַהֹּי֣ ום ַה ֶּ֔זה ַּכ ֲא ֶ ׁ֛שר ת־ּב ַ ֣ וַ ָּי ָ֜מל ֶא ְ
וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר
מפטיר כד
ִּד ֶ ּ֥בר
ִאֹּת֖ו
ֹלהים׃ ֱא ִ ֽ
וְ ַ֨א ְב ָר ָ֔הם
ן־ּת ְׁש ִ ֥עים ֶּב ִ
וָ ֵת ַׁ֖שע
דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע
כה
ׂשר ָע ְר ָל ֹֽתו׃ וְ יִ ְׁש ָמ ֵע֣אל ְּבֹנ֔ ו ֶּבן־ ָׁש ָנ֑ה ְּב ִהּמֹֹל֖ו ְּב ַ ֥ שנה
בהמלו
בשר
ערלתו
וישמעאל
בנו
בן
ׂשר ָע ְר ָל ֹֽתו׃ ְׁש ֹ֥לׁש ֶע ְׂש ֵר ֖ה ָׁש ָנ֑ה ְּב ִ֨הּמ ֹֹ֔לו ֵא ֖ת ְּב ַ ֥
שלש
עשרה שנה בהמלו
את בשר ערלתו
כו
ְּב ֶ ֙ע ֶצם֙ ַהֹּי֣ ום ַה ֶּ֔זה נִ ֹּמ֖ול ַא ְב ָר ָ ֑הם וְ יִ ְׁש ָמ ֵע ֖אל ְּבֹנֽ ו׃
כז
ת־ּכ ֶ֖סף ֵמ ֵא֣ת ֶּבן־ ּומ ְקנַ ֶ ל־אנְ ֵׁש֤י ֵביֹתו֙ יְ ִל֣יד ָּ֔ביִ ת ִ וְ ָכ ַ
בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן
נֵ ָכ֑ר נִ ּמ ֹ֖לּו ִא ֹּֽתו׃ פ נכר נמלו אתו
כג
88
יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר
ויאמר אלהים אל
אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
ת־ּכ ֶסף֙ ִמ ּ֣כ ֹל ֶּבן־נֵ ָ֔כר ֲא ֶ ׁ֛שר ֥ל ֹא ִ ֽמּזַ ְר ֲעָך ֖ ּומ ְקנַ ֶ ֙ יְ ִל֣יד ָּ֔ביִ ת ִ
פרשת לך לך בראשית יז
יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך
יג
ּומ ְק ַנ ֣ת ַּכ ְס ֶּפָ֑ך וְ ָהיְ ָת֧ה ֽיתָך ֖ ִ ֽהּוא׃ ִהֹּמ֧ול ׀ יִ ֹּ֛מול יְ ִ ֥ליד ֵּב ְ
יד
ׁשר ֽל ֹא־ ֹעולֽם׃ וְ ָע ֵר֣ל ׀ זָ ָ֗כר ֲא ֶ ֤ יתי ִּב ְב ַׂש ְר ֶכ ֖ם ִל ְב ִ ֥רית ָ ְב ִר ִ ֛
הוא המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא
יה ׂשר ָע ְר ָל ֹ֔תו וְ נִ ְכ ְר ָ ֛תה ַהּנֶ ֶ֥פׁש ַה ִה ֖וא ֵמ ַע ֶ ּ֑מ ָ ת־ּב ַ ֣ ֹּמול ֶא ְ יִ ֙
ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה טו
ֹלהים֙ ֶאל־ אמר ֱא ִ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ית ֖י ֵה ַ ֽפר׃ ס ת־ּב ִר ִ ֶא ְ
ויאמר אלהים אל
את בריתי הפר
ת־ׁש ָמ ּ֖ה ָׂש ָ ֑רי ֹא־ת ְק ָ ֥רא ֶא ְ ַא ְב ָר ָ֔הם ָׂש ַר֣י ִא ְׁש ְּת ָ֔ך ל ִ
אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי
טז
ּוב ַר ְכ ִּת֣י א ָֹ֔תּה וְ ַ֨גם נָ ַ ֧ת ִּתי ִמ ֶּמּ֛נָ ה ְלָך ֖ ִ ּ֥כי ָׂש ָר ֖ה ְׁש ָ ֽמּה׃ ֵ
כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך
ֹגוים ַמ ְל ֵכ֥י ַע ִּמ ֖ים ִמ ֶּמּ֥נָ ה יה וְ ָ ֽהיְ ָת֣ה ְל ִ֔ ּוב ַֽר ְכ ִ ּ֙ת ָ ֙ ֵ ּ֑בן ֵ בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה
יז
אמר ְּב ִל ֹּ֗בו ל־ּפ ָנ ֖יו וַ ּיִ ְצ ָ ֑חק וַ ּ֣י ֹ ֶ יִ ְהיֽ ּו׃ וַ ּיִ ּ֧פ ֹל ַא ְב ָר ָה֛ם ַע ָ יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו
ַה ְּל ֶב֤ן
ה־ׁשנָ ה֙ ֵמ ָ ֽא ָ
ם־ׂש ָ֔רה וְ ִ֨א ָ
יִ ּוָ ֵ֔לד
ת־ּת ְׁש ִ ֥עים ֲה ַב ִ
הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים יח
ָׁש ָנ ֖ה
יט
יִ ְׁש ָמ ֵע ֖אל
שנה
ֵּת ֵלֽד׃
תלד
ישמעאל
אמר וַ ּ֥י ֹ ֶ
ויאמר
יִ ְחיֶ ֥ה
יחיה
ַא ְב ָר ָה ֖ם
אברהם
ְל ָפנֶ ֽיָך׃
לפניך
ֹלהים ל־ה ֱא ִ ֑ ֶא ָֽ
אל
אמר וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר
האלהים
ֹלהים ֱא ִ֗
אלהים
֥לּו
לו
בל ֲא ָ ֙
אבל
ת־ׁשֹמ֖ו יִ ְצ ָ ֑חק את ֶא ְ ָׂש ָר֣ה ִא ְׁש ְּת ָ֗ך י ֶֹל ֶ֤דת ְלָך֙ ֵּ֔בן וְ ָק ָ ֥ר ָ
שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק
ֹעול ֖ם ְלזַ ְר ֹ֥עו ַא ֲח ָרֽיו׃ יתי ִא ֹּ֛תו ִל ְב ִ ֥רית ָ ת־ּב ִר ִ ֥ וַ ֲה ִקמ ִֹ֨תי ֶא ְ
והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו כ
יתי ּוֽ ְליִ ְׁש ָמ ֵעאל֮ ְׁש ַמ ְע ִּתיָך ֒ ִה ֵּנ ֣ה ׀ ֵּב ַר ְ֣כ ִּתי א ֹֹ֗תו וְ ִה ְפ ֵר ִ ֥
ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי
יאם֙ ים־ע ָ ׂ֤שר נְ ִׂש ִ ָ יתי אֹֹת֖ו ִּב ְמ ֣א ֹד ְמ ֑א ֹד ְׁשנֵ א ֹֹ֛תו וְ ִה ְר ֵּב ִ ֥
אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם
כא
�ָקים ֶאת־יִ ְצ ָ ֑חק ית ֖י א ִ ֣ ת־ּב ִר ִ ֹיוליד ּונְ ַת ִּת ֖יו ְל ֹ֥גוי ּגָ ֹֽדול׃ וְ ֶא ְ ִ֔
יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק
ֹּמוע֣ד ַה ֶּ֔זה ַּב ָּׁש ָנ ֖ה ָה ַא ֶ ֽח ֶרת׃ ֲא ֶׁש ֩ר ֵּת ֵ֨לד ְלָך֤ ָׂש ָרה֙ ַל ֵ
אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת וַ יְ ַכ ֖ל
86
לאברם
ויהי אברם בן תשעים
שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם
פרשת לך לך בראשית יז
א
ְל ַא ְב ָרֽם׃ ס
לאברם
ן־ּת ְׁש ִ ֥עים וַ יְ ִה֣י ַא ְב ָ֔רם ֶּב ִ
ויהי אברם בן תשעים
אמר ל־א ְב ָ֗רם וַ ּ֤י ֹ ֶ הוה ֶא ַ ָׁש ָנ ֖ה וְ ֵת ַׁ֣שע ָׁש ִנ֑ים וַ ּיֵ ָ֨רא יְ ָ֜
שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר ב
י־א֣ל ַׁש ַּ֔די ִה ְת ַה ֵּלְ֥ך ְל ָפ ַנ ֖י וֶ ְהיֵ ֥ה ָת ִ ֽמים׃ וְ ֶא ְּת ָנ֥ה ֵא ָליו֙ ֲאנִ ֵ
ג
ֹאותָך ֖ ִּב ְמ ֥א ֹד ְמ ֽא ֹד׃ וַ ּיִ ּ֥פ ֹל ְ ּוב ֶינ �ָ֑ך וְ ַא ְר ֶ ּ֥בה ית ֖י ֵּב ִינ ֣י ֵ ְב ִר ִ
ד
אמ ֹר׃ ֲא ִ֕ני ֹלה ֖ים ֵל ֽ ל־ּפ ָנ֑יו וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ִא ֹּ֛תו ֱא ִ ַא ְב ָר ֖ם ַע ָ
ה
ית ְל ַא ֖ב ֲה ֹ֥מון ֹּגויִ ֽם׃ וְ ל ֹא־יִ ָּק ֵ ֥רא ית ֖י ִא ָ ּ֑תְך וְ ָה ִ֕י ָ ִהּנֵ ֥ה ְב ִר ִ
אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ויפל
אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר אני
הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא
ת־ׁש ְמָך ֖ ַא ְב ָ ֑רם וְ ָהיָ ֤ה ִׁש ְמָך֙ ַא ְב ָר ָ֔הם ִּכ֛י ַאב־ ֹ֛עוד ֶא ִ
עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב
ו
ֲה ֹ֥מון ֹּגויִ ֖ם נְ ַת ִ ּֽתיָך׃ וְ ִה ְפ ֵר ִ ֤תי ֽא ֹ ְתָך֙ ִּב ְמ ֣א ֹד ְמ ֔א ֹד ּונְ ַת ִּת ֖יָך
שביעי ז
ית֜י ֵּב ִינ ֣י ת־ּב ִר ִ ּומ ָל ִכ ֖ים ִמ ְּמָך֥ יֵ ֵצֽאּו׃ וַ ֲה ִקמ ִֹ֨תי ֶא ְ ְלֹגויִ ֑ם ְ
המון גוים נתתיך והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני
ֹעול֑ם ָ ּובין זַ ְר ֲעָך֧ ַא ֲח ֶר֛יָך ְלד ֹר ָֹת ֖ם ִל ְב ִ ֣רית ּוב ֶ֗ינָך ֵ֨ ֵ
ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם
ח
ִל ְהֹי֤ ות ְלָך֙
ֽאֹלהים ּוֽ ְלזַ ְר ֲעָך ֖ ַא ֲח ֶרֽיָך׃ וְ נָ ַת ִּת֣י ְ ֠לָך ֵל ִ֔
להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך
ל־א ֶ֣רץ ְּכ ַ֔נ ַען ְּולזַ ְר ֲע ָ֨ך ַא ֲח ֶר֜יָך ֵא֣ת ׀ ֶא ֶ֣רץ ְמגֻ ֶ֗ריָך ֵ֚את ָּכ ֶ
ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען
ט
ֹלהים֙ אמר ֱא ִ אֹלהים׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ֥יתי ָל ֶה ֖ם ֵל ִ ֽ ֹעול֑ם וְ ָהיִ ִ ָ ַל ֲא ֻחּזַ ֖ת
לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים
יתי ִת ְׁש ֑מ ֹר ַא ָּת֛ה וְ זַ ְר ֲעָך֥ ת־ּב ִר ִ ֣ ל־א ְב ָר ָ֔הם וְ ַא ָּת ֖ה ֶא ְ ֶא ַ
אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך
י
ׁשר ִּת ְׁש ְמ ֗רּו ֵּבינִ י֙ יתי ֲא ֶ ֣ ַֽא ֲח ֶר ֖יָך ְלד ֹר ָ ֹֽתם׃ ֣ז ֹאת ְּב ִר ִ ֞
אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשמרו ביני
ּוב֥ין זַ ְר ֲעָך ֖ ַא ֲח ֶ ֑ריָך ִה ֹּ֥מול ָל ֶכ ֖ם ָּכל־זָ ָכֽר׃ ּוב֣ינֵ ֶ֔יכם ֵ ֵ
וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר
יא
ׂשר ָע ְר ַל ְת ֶ ֑כם וְ ָהיָ ה֙ ְל ֹ֣אות ְּב ִ֔רית ֵּבינִ ֖י ּונְ ַמ ְל ֶּ֕תם ֵא ֖ת ְּב ַ ֣
יב
יכם ן־ׁשמ ַֹנ ֣ת יָ ִ֗מים יִ ֹּ֥מול ָל ֶכ֛ם ָּכל־זָ ָכ ֖ר ְלד ֹר ֵֹת ֶ ֑ ּוב ְ ּובינֵ ֶיכֽם׃ ֶ ֵ
ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני
וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יְ ִל֣יד
84
נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת
שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל
יקָך וַ ֵ ּ֙ת ֶרא֙ ִּכ֣י ָה ָ֔ר ָתה וָ א ַ�ֵק֖ל ְּב ֵע ֶינ ָ֑יה נָ ַ ֤ת ִּתי ִׁש ְפ ָח ִתי֙ ְּב ֵח ֶ֔
פרשת לך לך בראשית טז
נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ו
ל־ׂש ַ֗רי ִהּנֵ ֤ה אמר ַא ְב ָ֜רם ֶא ָ ּובינֶ ֽיׄ ָך׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ יִ ְׁש ּ֥פ ֹט יְ הוָ ֖ה ֵּב ִינ֥י ֵ
ישפט יהוה ביני וביניך ויאמר אברם אל שרי הנה
י־ל ּ֖ה ַה ֹּ֣טוב ְּב ֵע ָינ�֑יִ ְך וַ ְּת ַעּנֶ ָ֣ה ָׂש ַ֔רי ִׁש ְפ ָח ֵתְך֙ ְּביָ ֵ֔דְך ֲע ִׂש ָ
שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ז
וַ ִּת ְב ַר ֖ח
ח
ֹאמר ָה ָ֞גר ל־ה ַע ֖יִ ן ְּב ֶד ֶ֥רְך ֽׁשּור׃ וַ ּי ַ֗ ַה ַּמ֖יִ ם ַּב ִּמ ְד ָ ּ֑בר ַע ָ
ותברח
ִמ ָּפנֶ ָֽיה׃
מפניה
ַו�ּֽיִ ְמ ָצ ָ֞אּה
וימצאה
ַמ ְל ַ ֧אְך
מלאך
הו֛ה יְ ָ
יהוה
ל־ע֥ין ַע ֵ
על
עין
המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר
אמר ִמ ְּפנֵ י֙ ֽי־מּזֶ ֥ה ָב ֖את וְ ָא֣נָ ה ֵת ֵ ֑ל ִכי וַ ּ֕ת ֹ ֶ ִׁש ְפ ַ ֥חת ָׂש ַר֛י ֵא ִ
שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני ט
הוה אמר ָלּה֙ ַמ ְל ַאְ֣ך יְ ָ֔ ָׂש ַר֣י ּגְ ִב ְר ִּ֔תי ָאנ ִֹכ ֖י ּב ַֹר ַֽחת׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
י
אמר ָלּה֙ ֽיה׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ ּובי ֶאל־ּגְ ִב ְר ֵּתְ֑ך וְ ִה ְת ַעּנִ י֖ ַ ּ֥ת ַחת יָ ֶד ָ ׁ֖ש ִ
שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה ויאמר לה
הוה ַה ְר ָ ּ֥בה ַא ְר ֶּב ֖ה ֶאת־זַ ְר ֵעְ֑ך וְ ֥ל ֹא יִ ָּס ֵפ ֖ר ַמ ְל ַאְ֣ך יְ ָ֔
מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר יא
הוה ִהּנָ �ְ֥ך ָה ָר ֖ה וְ י ַֹל ְ֣ד ְּת ֵ ּ֑בן וְ ָק ָר֤את אמר ָלּה֙ ַמ ְל ַאְ֣ך יְ ָ֔ ֵמ ֽר ֹב׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
יב
ל־ענְ יֵ �ְֽך׃ וְ ֤הּוא יִ ְהיֶ ה֙ ֽי־ׁש ַ ֥מע יְ הוָ ֖ה ֶא ָ ְׁשֹמו֙ יִ ְׁש ָמ ֵ֔עאל ִּכ ָ
מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך והוא יהיה
ל־א ָח ֖יו ל־ּפ ֵנ֥י ָכ ֶ ֶּפ ֶ֣רא ָא ָ֔דם יָ ֹ֣דו ַב ּ֔כ ֹל וְ יַ ֥ד ּכ ֹ֖ל ֹּ֑בו וְ ַע ְ
פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו יג
יה ַא ָּת ֖ה ֵא֣ל יִ ְׁש ּֽכ ֹן׃ וַ ִּת ְק ָר֤א ֵׁשם־יְ הוָ ה֙ ַהּד ֵֹב֣ר ֵא ֶ֔ל ָ
יד
ֳר ִ ֑אי ִּכ֣י ָֽא ְמ ָ֗רה ֲהגַ ֥ם ֲה ֹ֛לם ָר ִא ִ֖יתי ַא ֲח ֵ ֥רי ר ִ ֹֽאי׃ ַעל־
ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי על
ֵּכן֙
ין־ק ֵד ׁ֖ש ָק ָר֣א ַל ְּב ֵ֔אר ְּב ֵ ֥אר ַל ַח ֖י ר ִ ֹ֑אי ִהּנֵ ֥ה ֵב ָ
כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש טו
ּוב֥ין ָ ּֽב ֶרד׃ וַ ֵ ּ֧ת ֶלד ָהגָ ֛ר ְל ַא ְב ָר ֖ם ֵ ּ֑בן וַ ּיִ ְק ָ֨רא ַא ְב ָ ֧רם ֵ
טז
ם־ּבֹנ֛ ו ֲא ֶׁשר־יָ ְל ָ ֥דה ָה ָג ֖ר יִ ְׁש ָמ ֵעֽאל׃ וְ ַא ְב ָ֕רם ֶּבן־ ֶׁש ְ
ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן
ת־הגָ ֥ר ֶאת־יִ ְׁש ָמ ֵע ֖אל ׁשׁש ָׁש ִנ֑ים ְּב ֶל ֶֽד ָ ְׁשמ ִֹנ֥ים ָׁש ָנ ֖ה וְ ֵ ֣
שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל ְל ַא ְב ָרֽם׃
82
ברכש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי
ושרי אשת אברם לא
ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה תאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי
פרשת לך לך בראשית טו
ּגָ ֹֽדול׃
וְ ַא ָּת֛ה
ָּת ֹ֥בוא
ל־אב ֶֹת֖יָך ֶא ֲ
ְּב ָׁש ֹ֑לום
טו
ִּב ְר ֻכׁ֥ש
טז
יע ֖י יָ ׁ֣שּובּו ֵ ֑הּנָ ה ִ ּ֧כי ל ֹא־ ֹטובה׃ וְ ֹ֥דור ְר ִב ִ ָֽ יבה ִּת ָּק ֵב ֖ר ְּב ֵׂש ָ ֥
יז
ּׁש ֶמׁש֙ ָּ֔ב ָאה וַ ֲע ָל ָט ֖ה ד־הּֽנָ ה׃ וַ יְ ִ ֤הי ַה ֶ ֙ ָׁש ֵל֛ם ֲעֹו֥ ן ָה ֱאמ ִֹר ֖י ַע ֵ
ברכש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הנה כי לא
שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה
ׁשר ָע ַ֔בר ֵּב ֖ין ַהּגְ זָ ִ ֥רים ָהיָ ֑ה וְ ִה ֵּ֨נה ַתּנ֤ ּור ָע ָׁשן֙ וְ ַל ִּפ֣יד ֵ֔אׁש ֲא ֶ ֣
היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים
יח
ת־א ְב ָר ֖ם ְּב ִר֣ית הו֛ה ֶא ַ ָה ֵא ֶּֽלה׃ ַּבֹּי֣ ום ַה ֗הּוא ָּכ ַר֧ת יְ ָ
האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית
ת־ה ָא ֶ֣רץ ַה ּ֔ז ֹאת ִמּנְ ַה֣ר ִמ ְצ ַ֔ריִ ם אמ ֹר ְלזַ ְר ֲע ָ֗ך נָ ַ ֙ת ִּתי֙ ֶא ָ ֵל ֑
לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים
ת־ה ְּקנִ ִּ֔זי וְ ֶא ַ
יט
ת־ה ֵּקינִ י֙ ר־ּפ ָרֽת׃ ֶא ַ ד־הּנָ ָ ֥הר ַהּגָ ד ֹ֖ל נְ ַה ְ ַע ַ
כ
ת־ה ְר ָפ ִ ֽאים׃ ת־ה ְּפ ִרּזִ ֖י וְ ֶא ָ ת־ה ִח ִ ּ֥תי וְ ֶא ַ וְ ֵא ֖ת ַה ַּק ְדמ ֹנִ ֽי׃ וְ ֶא ַ
כא
ת־ה ֱאמ ִֹרי֙ וְ ֶא ָֽ
וְ ֶאת־
א
יְבּוסי׃ ס ַה ִ ֽ
ב
אמר ּוׁש ָ ֥מּה ָהגָ ֽר׃ וַ ּ֨ת ֹ ֶ יָ ְל ָד ֖ה ֹ֑לו וְ ָלּ֛ה ִׁש ְפ ָ ֥חה ִמ ְצ ִר ֖ית ְ
עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת
בראשית טז
האמרי
ת־ה ְּכנַ ֲע ִ֔ני וְ ֶא ַֽ ואת
הכנעני
היבוסי
ת־הּגִ ְרּגָ ִׁש ֖י וְ ֶא ַ ואת
הגרגשי
ואת
וְ ָׂש ַרי֙ ֵא ֶׁ֣שת ַא ְב ָ֔רם ֥ל ֹא
ושרי אשת אברם לא
ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר
ה־נא ֲע ָצ ַר֤נִ י יְ הוָ ה֙ ִמ ֶּ֔ל ֶדת ּב ֹא־ ל־א ְב ָ֗רם ִהּנֵ ָ֞ ָׂש ַ֜רי ֶא ַ
שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא
אּול֥י ִא ָּבנֶ ֖ה ִמ ֵּמּ֑נָ ה וַ ּיִ ְׁש ַ ֥מע ַא ְב ָר ֖ם ַ ל־ׁש ְפ ָח ִ֔תי נָ א֙ ֶא ִ
נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם ג
ְל ֹ֥קול
ָׂש ָרֽי׃
וַ ִּת ַּ֞קח
ָׂש ַר֣י
ת־א ְב ָ֗רם ֵא ֶֽׁש ַ
ת־הגָ ֤ר ֶא ָ
לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר
ַה ִּמ ְצ ִרית֙ ִׁש ְפ ָח ָ֔תּה ִמ ֵּקץ֙ ֶע ֶׂ֣שר ָׁש ִ֔נים ְל ֶ ׁ֥ש ֶבת ַא ְב ָר ֖ם
המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם
יׁש ּ֖ה ֹ֥לו ְל ִא ָ ּֽׁשה׃ ְּב ֶא ֶ֣רץ ְּכ ָנ ַ֑ען וַ ִּת ֵ ּ֥תן א ָ ֹ֛תּה ְל ַא ְב ָ ֥רם ִא ָ
בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
ד
�ֵקל ּגְ ִב ְר ָּת ּ֖ה ל־ה ָג ֖ר וַ ַּת ַ֑הר וַ ֵ ּ֙ת ֶרא֙ ִּכ֣י ָה ָ֔ר ָתה וַ ּת ַ ֥ וַ ּיָ ֥ב ֹא ֶא ָ
ה
ל־א ְב ָרם֮ ֲח ָמ ִ ֣סי ָע ֶליָך ֒ ָאנ ִֹ֗כי אמר ָׂש ַר֣י ֶא ַ ְּב ֵעינֶ ָֽיה׃ ַ ּ֨ת ֹ ֶ
ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה
בעיניה תאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נָ ַת ִּ֤תי
80
ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו
פרשת לך לך בראשית טו
ג
אמר ַא ְב ָ֔רם יעֽזֶ ר׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ יתי הּ֖וא ַּד ֶּמ ֶׂ֥שק ֱא ִל ֶ ן־מ ֶׁ֣שק ֵּב ִ֔ ּוב ֶ ֶ
ד
ֹיורׁש א ִ ֹֽתי׃ וְ ִה ֵּ֨נה ית ֖י ֵ ֥ ן־ּב ִ ֵה֣ן ִ֔לי ֥ל ֹא נָ ַת ָּ֖תה זָ ַ�֑רע וְ ִהּנֵ ֥ה ֶב ֵ
ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם
הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי והנה
ׁשר י־אם֙ ֲא ֶ ֣ ֽיר ְׁשָך ֖ זֶ ֑ה ִּכ ִ אמ ֹר ֥ל ֹא יִ ָ ְד ַבר־יְ הוָ ֤ה ֵא ָליו֙ ֵל ֔
דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר
ה
אמר֙ ּוצה וַ ּ֙י ֹ ֶ ֹּיוצא א ֹֹ֜תו ַה ֗ח ָ ׁשָך׃ וַ ֵ֨ ֽיר ֶ ֽ יֵ ֵצ֣א ִמ ֵּמ ֶ֔עיָך הּ֖וא יִ ָ
יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר
ם־ּתּוכ ֖ל ִל ְס ּ֣פ ֹר ַ ּוספ ֹר֙ ַה ֹּ֣כ ָוכ ִ֔בים ִא ט־נ ֣א ַה ָּׁש ַ֗מיְ ָמה ְ ַה ֶּב ָ
הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר ו
אמר ֹ֔לו ּ֥כ ֹה יִ ְהיֶ ֖ה זַ ְר ֶעָֽך׃ וְ ֶה ֱא ִמ֖ן ַּֽביהוָ ֑ה א ָ ֹ֑תם וַ ּ֣י ֹ ֶ
ששי ז
ׁשר הוה ֲא ֶ ֤ ֹ֖אמר ֵא ָל֑יו ֲא ִנ ֣י יְ ָ֗ �ָקה׃ וַ ּי ֶ וַ ּיַ ְח ְׁש ֶב ָ֥ה ֹּל֖ו ְצד ָ ֽ
אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר
ת־ה ָ ֥א ֶרץ ַהּז ֹ֖את אתיָך֙ ֵמ ֣אּור ַּכ ְׂש ִּ֔דים ָל ֶ֧תת ְלָך֛ ֶא ָ ֹהוצ ִ ֙ ֵ
הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת ח
ׁשּנָ ה׃ הוה ַּב ָ ּ֥מה ֵא ַד ֖ע ִ ּ֥כי אִֽ ָיר ֶ ֽ ֹאמ֑ר ֲאד ָֹנ ֣י יֱ ִ֔ ְל ִר ְׁש ָ ּֽתּה׃ וַ ּי ַ
ט
אמר ֵא ָ֗ליו ְק ָ ֥חה ִלי֙ ֶעגְ ָל֣ה ְמ ֻׁש ֶּ֔ל ֶׁשת וְ ֵע֥ז ְמ ֻׁש ֶּל ֶׁ֖שת וַ ּ֣י ֹ ֶ
י
ל־א ֶּלה ת־ּכ ֵ֗ ח־ֹלו ֶא ָ וְ ַא֣יִ ל ְמ ֻׁש ָּלׁ֑ש וְ ת ֹ֖ר וְ ֹגוזָ ֽל׃ וַ ּיִ � ַ ּֽֽק ֣
לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת
ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה
יׁש־ּב ְתֹר֖ו ִל ְק ַר֣את ֵר ֵע֑הּו וַ ַיְב ֵּת֤ר א ָֹתם֙ ַּב ָּ֔תוֶ ְך וַ ּיִ ֵ ּ֥תן ִא ִ
ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו יא
ּׁשב ל־ה ְּפגָ ִ ֑רים וַ ּיַ ֵ ֥ ת־ה ִצּפ ֹ֖ר ֥ל ֹא ָב ָ ֽתר׃ וַ ֵּי ֶ�֥רד ָה ַע֖יִ ט ַע ַ וְ ֶא ַ
יב
ּׁש ֶמׁש֙ ָל ֹ֔בוא וְ ַת ְר ֵּד ָמ ֖ה נָ ְפ ָל֣ה א ָֹת ֖ם ַא ְב ָרֽם׃ וַ יְ ִ ֤הי ַה ֶ ֙
ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב
אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה
ימה ֲח ֵׁש ָ ֥כה גְ ד ָֹל ֖ה נ ֶֹפ ֶ֥לת ָע ָלֽיו׃ ל־א ְב ָ ֑רם וְ ִהּנֵ ֥ה ֵא ָ ֛ ַע ַ
על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו יג
אמר ְל ַא ְב ָ֗רם יָ ֨ד ֹ ַע ֵּת ַ֜דע ִּכי־גֵ ֣ר ׀ יִ ְהיֶ ֣ה זַ ְר ֲע ָ֗ך ְּב ֶ ֙א ֶרץ֙ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ
֣ל ֹא ָל ֶ֔הם וַ ֲע ָב ֖דּום וְ ִעּנ֣ ּו א ָ ֹ֑תם ַא ְר ַּב֥ע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֽה׃
לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
יד
י־כ֥ן יֵ ְצ ֖אּו ת־הֹּג֛ וי ֲא ֶ ׁ֥שר יַ ֲעב ֹ֖דּו ָּד֣ן ָא ֑נ ֹ ִכי וְ ַא ֲח ֵר ֵ וְ גַ ֧ם ֶא ַ
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ִּב ְר ֻכׁ֥ש
78
וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם
אחר הדברים האלה היה
דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי
פרשת לך לך בראשית יד
טז
ל־ה ְר ֻכׁ֑ש וְ גַ ֩ם ֶא ֨ ּור ֻכֹׁשו֙ ת־ֹלוט ָא ִ ֤חיו ְ וַ ָּ֕י ֶׁשב ֵא ֖ת ָּכ ָ
יז
ְך־סד ֹם֮ ת־ה ָ ֽעם׃ וַ ּיֵ ֵצ֣א ֶ ֽמ ֶל ְ ת־הּנָ ִׁש ֖ים וְ ֶא ָ ֵה ִׁ֔שיב וְ גַ ֥ם ֶא ַ
וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם ויצא מלך סדם
ִל ְק ָראֹתו ֒
ַא ֲח ֵר֣י
ׁשּוֹבו ֗
ֵ ֽמ ַהֹּכות֙
ר־ל ֔ע ֹ ֶמר ת־ּכ ָד ָ ֶא ְ
לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר
ל־ע ֶ֣מק ָׁש ֵ֔וה הּ֖וא ֵע ֶ֥מק ׁשר ִא ֹּ֑תו ֶא ֵ ת־ה ְּמ ָל ִכ ֖ים ֲא ֶ ֣ וְ ֶא ַ
ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק
יח
ֹהוצ ֖יא ֶל ֶ֣חם וָ יָ �֑יִ ן ִ י־צ ֶדק֙ ֶמ ֶ֣לְך ָׁש ֵ֔לם ּומ ְל ִּכ ֶ ֙ ַה ֶ ּֽמ ֶלְך׃ ַ
יט
ֹאמ֑ר ָּב ֤רּוְך ַא ְב ָרם֙ וְ ֥הּוא כ ֵֹה ֖ן ְל ֵ ֥אל ֶע ְלֹיֽ ון׃ ַֽו ָיְב ְר ֵכ ֖הּו וַ ּי ַ
כ
ּוברּוְך֙ ֵא֣ל ֶע ְלֹי֔ ון ֲא ֶׁשר־ ְל ֵא֣ל ֶע ְלֹי֔ ון ק ֵֹנ ֖ה ָׁש ַ ֥מיִ ם וָ ָ ֽא ֶרץ׃ ָ
חמישי כא
אמר ֶ ֽמ ֶלְך־ ן־ֹלו ַמ ֲע ֵׂש ֖ר ִמ ּֽכ ֹל׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ִמּגֵ �֥ן ָצ ֶר ֖יָך ְּביָ ֶ ֑דָך וַ ּיִ ֶּת ֥
כב
אמר ח־לְֽך׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ן־ל֣י ַה ֶּ֔נ ֶפׁש וְ ָה ְר ֻכׁ֖ש ַ ֽק ָ ל־א ְב ָ ֑רם ֶּת ִ ְסד ֹ֖ם ֶא ַ
המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין
והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם
לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך
סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך ויאמר
ל־מ ֶ֣לְך ְס ֑ד ֹם ֲה ִר ֨ימ ֹ ִתי יָ ִ ֤די ֶאל־יְ הוָ ה֙ ֵא֣ל ֶע ְלֹי֔ ון ַא ְב ָר ֖ם ֶא ֶ
אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון כג
וְך־נ ַעל וְ ִאם־ ם־מחּוט֙ וְ ַע֣ד ְׂש ֹֽר ַ֔ ק ֵֹנ ֖ה ָׁש ַ ֥מיִ ם וָ ָ ֽא ֶרץ׃ ִא ִ
קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם
ׁש ְר ִּתי ֶאת־ ֹאמר ֲאנִ ֖י ֶה ֱע ַ ֥ ר־לְ֑ך וְ ֣ל ֹא ת ַ֔ ל־א ֶׁש ָ ֶא ַּק֖ח ִמ ָּכ ֲ
אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את כד
ׁשר ָֽא ְכ ֣לּו ַהּנְ ָע ִ֔רים וְ ֵ ֙ח ֶלק֙ ַא ְב ָרֽם׃ ִּב ְל ָע ַ֗די ֚ ַרק ֲא ֶ ֣
אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק
ּומ ְמ ֵ֔רא ֵה ֖ם ָֽה ֲאנָ ִׁ֔שים ֲא ֶ ׁ֥שר ָה ְל ֖כּו ִא ִ ּ֑תי ָענֵ ר֙ ֶא ְׁש ּ֣כ ֹל ַ
האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם
בראשית טו
א
�ְקם׃ ס יִ ְק ֥חּו ֶחל ָ ֽ
יקחו חלקם
ְד ַבר־יְ הוָ ה֙
ל־א ְב ָ֔רם ֶא ַ
ַא ַח֣ר ׀ ַה ְּד ָב ִר֣ים ָה ֵ֗א ֶּלה ָהיָ ֤ה
אחר הדברים האלה היה
ַּֽב ַּמ ֲחזֶ ֖ה
אמ ֹר ֵל ֑
ל־ּת ָיר֣א ַא ִ
דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא ב
אמר ַא ְב ָ֗רם ָאנ ִֹכי֙ ָמגֵ�֣ן ָ֔לְך ְׂש ָכ ְרָך ֖ ַה ְר ֵ ּ֥בה ְמ ֽא ֹד׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ויאמר
ירי ֹהולְ֣ך ֲע ִר ִ ֑ ֵ ן־לי וְ ָאנ ִֹכ ֖י ה־ּת ֶּת ִ֔ ַא ְב ָ֗רם ֲאד ָֹנ ֤י יֱ הוִ ה֙ ַמ ִ
ן־מ ֶׁשק ּוב ֶ ֣ אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ֶ
76
שעיר עד איל פארן אשר על המדבר וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
פרשת לך לך בראשית יד
ז
ל־ה ִּמ ְד ָ ּֽבר׃ וַ ּ֠יָ ֻׁשבּו ארן ֲא ֶׁש ֖ר ַע ַ ֵׂש ִ ֑עיר ֚ ַעד ֵא֣יל ָּפ ָ֔
שעיר עד איל פארן אשר על המדבר וישבו
ל־ׂש ֵד ֖ה ת־ּכ ְ ל־ע֤ין ִמ ְׁש ָּפט֙ ִה֣וא ָק ֵ֔דׁש וַ ּיַ ּ֕כּו ֶ ֽא ָ וַ ּיָ ֜ב ֹאּו ֶא ֵ
ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה
�ֵקי וְ גַ ם֙ ָה ֲע ָמל ִ ֑
ת־ה ֱ֣אמ ִֹ֔רי ַהּי ֵֹׁש ֖ב ְּב ַ ֽח ְצ ֥צ ֹן ָּת ָ ֽמר׃ ֶא ָ
העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר
ח
ּומ ֶ֣לְך ּומ ֶ֤לְך ַא ְד ָמה֙ ֶ ּומ ֶ֣לְך ֲעמ ָֹ֗רה ֶ ְך־ס ֜ד ֹם ֶ וַ ּיֵ ֵ֨צא ֶ ֽמ ֶל ְ
ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך
ֹבוים ְצ ִ֔
וא־צ ֹ ַער וַ ּיַ ַֽע ְר ֤כּו ִא ָּתם֙ ִמ ְל ָח ָ֔מה ּומ ֶ֥לְך ֶּב ַ֖לע ִה ֑ ֹבוים ֶ ְצ ִ֔
צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה
ט
ְּב ֵע ֶ֖מק ַה ִּׂש ִ ּֽדים׃ ֵא֣ת ְּכ ָד ְר ָל ֜ע ֹ ֶמר ֶמ ֶ֣לְך ֵע ָ֗ילם וְ ִת ְד ָע֙ל
בעמק השדים את כדרלעמר מלך עילם ותדעל
ֹּגוים וְ ַא ְמ ָר ֶפ֙ל ֶמ ֶ֣לְך ִׁשנְ ָ֔ער וְ ַא ְרֹי ֖וְך ֶמ ֶ֣לְך ֶא ָּל ָס֑ר ֶמ ֶ֣לְך ִ֔
מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר י
ת־ה ֲח ִמ ָ ּֽׁשה׃ וְ ֵע ֶ֣מק ַה ִׂש ִּ֗דים ֶּב ֱֽא ֤ר ֹת ַא ְר ָּב ָ ֥עה ְמ ָל ִכ ֖ים ֶא ַ
ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארת
לּו־ׁש ָּמה ְך־ס ֥ד ֹם וַ ֲעמ ָֹר ֖ה וַ ּיִ ְּפ ָ ֑ ֶּב ֱאר ֹת֙ ֵח ָ֔מר וַ ּיָ נֻ ֛סּו ֶ ֽמ ֶל ְ
בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה יא
ל־ר ֻ֨כׁש ְס ֧ד ֹם ת־ּכ ְ וְ ַהּנִ ְׁש ָא ִר ֖ים ֶה ָ֥רה ּנָ ֽסּו׃ וַ ּ֠יִ ְקחּו ֶא ָ
יב
ל־א ְכ ָל ֖ם וַ ּיֵ ֵלֽכּו׃ וַ ּיִ ְק ֨חּו ֶאת־ֹל֧וט וְ ֶאת־ ת־ּכ ָ וַ ֲעמ ָֹר֛ה וְ ֶא ָ
יג
ן־א ִ ֥חי ַא ְב ָר ֖ם וַ ּיֵ ֵ ֑לכּו וְ ֥הּוא י ֵֹׁש ֖ב ִּב ְס ֽד ֹם׃ וַ ּיָ ב ֹא֙ ְר ֻכ ֹׁ֛שו ֶּב ֲ
והנשארים הרה נסו ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם ויבא
ַה ָּפ ִ֔ליט וַ ּיַ ּגֵ ֖ד ְל ַא ְב ָר֣ם ָה ִע ְב ִ ֑רי וְ הּו ֩א ׁש ֵֹ֨כן ְּב ֵאֹֽלנֵ ֜י
הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני
ַמ ְמ ֵר֣א ָה ֱאמ ִֹ֗רי ֲא ִ ֤חי ֶא ְׁש ּ֙כ ֹל וַ ֲא ִ ֣חי ָע ֵ֔נר וְ ֵה ֖ם ַּב ֲע ֵ ֥לי
ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי יד
ית־א ְב ָרֽם׃ וַ ּיִ ְׁש ַמ֣ע ַא ְב ָ֔רם ִ ּ֥כי נִ ְׁש ָּב ֖ה ָא ִ ֑חיו וַ ָּ֨י ֶרק ְב ִר ַ
ברית אברם וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק
ּוׁש ֹ֣לׁש ֵמ ֹ֔אות יֹתו ְׁשמ ָֹנ ֤ה ָע ָׂשר֙ ְ יכיו יְ ִל ֵיד֣י ֵב ֗ ת־חנִ ָ֜ ֶא ֲ
את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות
טו
יה֧ם ׀ ַל֛יְ ָלה ֥הּוא וַ ֲע ָב ָד ֖יו ד־ּדֽן׃ וַ ּיֵ ָח ֵ֨לק ֲע ֵל ֶ וַ ּיִ ְר ּ֖ד ֹף ַע ָ
וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו
ד־ֹחובה ֲא ֶ ׁ֥שר ִמ ְּׂשמ ֹ֖אל ְל ַד ָ ּֽמ ֶׂשק׃ ָ֔ וַ ּיַ ֵּכ֑ם ַֽוּיִ ְר ְּד ֵפם֙ ַע
ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק וַ ָּ֕י ֶׁשב
74
לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים ואת החרי בהררם
ן־ה ָּמ ֹ֖קום ֲא ֶׁשר־ ּור ֵ֔אה ִמ ַ ׂשא ָ ֤נא ֵע ֶינ֙יָך֙ ְ ֹ֣לוט ֵ ֽמ ִע ֹּ֔מו ָ ֣
פרשת לך לך בראשית יג
לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר
טו
ת־ּכל־ ׁשם ָצ ֥פ ֹנָ ה וָ נֶ �֖גְ ָּבה ו ֵ ֥�ָק ְד ָמה וָ יָ ָּֽמה׃ ִ ּ֧כי ֶא ָ ַא ָּת֣ה ָ ֑
אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל
ר־א ָ ּ֥תה ר ֶֹא ֖ה ְל ָ֣ך ֶא ְּת ֶ ֑נּנָ ה ּוֽ ְלזַ ְר ֲעָך ֖ ַעד־ ָה ָ ֛א ֶרץ ֲא ֶׁש ַ
הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד
טז
ׁשר ׀ ִאם־ ֹעולֽם׃ וְ ַׂש ְמ ִ ּ֥תי ֶ ֽאת־זַ ְר ֲעָך ֖ ַּכ ֲע ַפ֣ר ָה ָ ֑א ֶרץ ֲא ֶ ֣ ָ
עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם
ת־ע ַפ֣ר ָה ָ֔א ֶרץ ּגַ ֽם־זַ ְר ֲעָך ֖ יִ ָּמנֶ ֽה׃ יּוכ֣ל ִ֗איׁש ִל ְמֹנות֙ ֶא ֲ ַ
יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה יז
֚קּום ִה ְת ַה ֵּלְ֣ך ָּב ָ֔א ֶרץ ְל ָא ְר ָּכּ֖ה ְּול ָר ְח ָ ּ֑בּה ִ ּ֥כי ְלָך ֖
יח
ֹלנ֥י ַמ ְמ ֵר ֖א ֶא ְּתנֶ ּֽנָ ה׃ וַ ּיֶ ֱא ַה֣ל ַא ְב ָ֗רם וַ ּיָ ֛ב ֹא וַ ֵ ּ֛י ֶׁשב ְּב ֵא ֵ
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא
ן־ׁשם ִמזְ ֵּב ַ֖ח ַֽליהוָ ֽה׃ פ ׁשר ְּב ֶח ְב ֹ֑רון וַ ּיִ ֶֽב ָ ֥ ֲא ֶ ֣
אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה
בכאשית יד
א
ְך־ׁשנְ ָ֔ער ַא ְרֹי ֖וְך ֶמ ֶ֣לְך ֶא ָּל ָס֑ר ימי֙ ַא ְמ ָר ֶפ֣ל ֶ ֽמ ֶל ִ וַ יְ ִ֗הי ִּב ֵ
ב
ֶמ ֶ֣לְך ֵע ָ֔ילם וְ ִת ְד ָע ֖ל ֶמ ֶ֥לְך ֹּגויִ ֽם׃ ָע ׂ֣שּו
ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר
רביעי
ְּכ ָד ְר ָל ֨ע ֹ ֶמר֙
כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו
ִמ ְל ָח ָ֗מה
ת־ּב ַרע֙ ֶא ֶ ֙
ֶמ ֶ֣לְך
ְס ֔ד ֹם
׀
ֶמ ֶ֣לְך
ַא ְד ָ֗מה
ת־ּב ְר ַׁש ֖ע וְ ֶא ִ
ֶמ ֶ֣לְך
וְ ֶׁש ְמ ֵ ֙א ֶבר֙
ֶמ ֶ֣לְך
מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך
ֲעמ ָ ֹ֑רה
ִׁשנְ ָא֣ב
עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים
ל־ע ֶ֖מק ָ ֽח ְב ֔רּו ֶא ֵ
ג
ל־א ֶּלה֙ יא־צ ֹ ַער׃ ָּכ ֵ ֙ ּומ ֶ֥לְך ֶּב ַ֖לע ִה ֽ ֶ
ד
ַה ִּׂש ִ ּ֑דים הּ֖וא יָ ֥ם ַה ֶ ּֽמ ַלח׃ ְׁש ֵּת֤ים ֶע ְׂש ֵרה֙ ָׁש ָ֔נה ָע ְב ֖דּו
ה
ּוב ַא ְר ַּב ֩ע ֹלׁש־ע ְׂש ֵ ֥רה ָׁש ָנ ֖ה ָמ ָרֽדּו׃ ְ ֶ ּוׁש ת־ּכ ָד ְר ָל ֑ע ֹ ֶמר ְ ֶא ְ
ומלך בלע היא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע
ׁשר ִא ֹּ֔תו ֶע ְׂש ֵ֨רה ָׁש ָ֜נה ָּב֣א ְכ ָד ְר ָל ֗ע ֹ ֶמר וְ ַה ְּמ ָל ִכים֙ ֲא ֶ ֣
עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו
ת־הּזּוזִ ֖ים ְּב ָ ֑הם ת־ר ָפ ִאים֙ ְּב ַע ְׁש ְּת ֣ר ֹת ַק ְר ַ֔ניִ ם וְ ֶא ַ וַ ּיַ ּ֤כּו ֶא ְ
ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ו
ת־הח ִֹר ֖י ְּב ַה ְר ָר֣ם ימים ְּב ָׁשוֵ ֖ה ִק ְריָ ָ ֽתיִ ם׃ וְ ֶא ַ וְ ֵאת֙ ָֽה ֵא ִ֔
ואת האימים בשוה קריתים ואת החרי בהררם ֵׂש ִע֑יר
72
אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד
ּוב֥ין ָה ָעֽי׃ ָֽא ֳהֹלו֙ ֽית־א ֖ל ֵ ר־היָ ה ָ ׁ֤שם ָֽא ֳהֹלו֙ ַּב ְּת ִח ָּ֔לה ֵ ּ֥בין ֵּב ֵ ֲא ֶׁש ָ֨ אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי
פרשת לך לך בראשית יג ד
ר־ע ָׂשה ָׁש ֖ם ָּב ִראׁש ָֹנ֑ה וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ל־מֹקום֙ ַה ִּמזְ ֵּ֔ב ַח ֲא ֶׁש ָ ֥ ֶא ְ
שלישי ה
ת־א ְב ָ ֑רם ם־ל ֹ֔לוט ַהה ֵֹלְ֖ך ֶא ַ ׁשם יְ הוָ ֽה׃ וְ גַ ְ ׁשם ַא ְב ָר ֖ם ְּב ֵ ֥ ָ֛
ו
�ָקר וְ א ָֹה ִלֽים׃ וְ ל ֹא־נָ ָ ׂ֥שא א ָ ֹ֛תם ָה ָא ֶ֖רץ ָהיָ ֥ה צ ֹאן־ּוב ָ ֖
אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא
שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם
היה צאן ובקר ואהלים ולא נשא אתם הארץ
כּוׁשם֙ ָ֔רב וְ ֥ל ֹא יָ ְֽכל֖ ּו ָל ֶ ׁ֥ש ֶבת ֽי־היָ ֤ה ְר ָ ׁש ֶבת יַ ְח ָ ּ֑דו ִּכ ָ ָל ֶ ֣
לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת ז
ּוב ֖ין ר ֵֹע֣י ֽה־א ְב ָ֔רם ֵ י־ריב ֚ ֵּבין ר ֵֹע֣י ִמ ְקנֵ ַ יַ ְח ָּדֽו׃ ַֽויְ ִה ִ֗
ח
אמר ה־ֹלוט וְ ַ ֽה ְּכנַ ֲענִ י֙ וְ ַה ְּפ ִר ִּ֔זי ָא ֖ז י ֵ ֹׁ֥שב ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ִמ ְקנֵ ֑
יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ויאמר
ּוב ֶ֔יניָך ל־נא ְת ִ ֤הי ְמ ִר ָיבה֙ ֵּב ִינ֣י ֵ ל־ֹלוט ַא ָ֨ ַא ְב ָ֜רם ֶא ֗
אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ט
ֽי־אנָ ִ ׁ֥שים ַא ִח ֖ים ֲאנָ ְֽחנּו׃ ֲה ֤ל ֹא ּוב֣ין ר ֶֹע֑יָך ִּכ ֲ ּוב֥ין ר ַֹע ֖י ֵ ֵ
ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלא
ם־ה ְּׂש ֣מ ֹאל ְל ָפ ֶ֔ניָך ִה ָ ּ֥פ ֶרד ָנ ֖א ֵמ ָע ָל֑י ִא ַ
ל־ה ָ ֙א ֶרץ֙ ָכ ָ
כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל י
ימנָ ה וְ ֵא ִ֔
ם־הּיָ ִמ ֖ין וְ ִא ַ
וְ ַא ְׂש ְמ ִ ֽא ָילה׃
א־ֹלוט וַ ּיִ ָּׂש ֣
ֶאת־
ואימנה ואם הימין ואשמאילה וישא לוט את
ֵע ָ֗יניו וַ ּיַ ְרא֙
�ְקה ת־ּכ ִ ֶא ָ ל־ּכ ַּכ֣ר ַהּיַ ְר ֵּ֔דן ִ ּ֥כי ֻכ ָּל ּ֖ה ַמׁש ֶ ֑
עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה
ת־עמ ָֹ֔רה ְּכגַ ן־יְ הוָ ה֙ ת־סד ֹם֙ וְ ֶא ֲ הוה ֶא ְ ִל ְפ ֵנ ֣י ׀ ַׁש ֵח֣ת יְ ָ֗
לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה יא
ר־ֹלו ֹ֗לוט ֵ֚את ָּכל־ ְּכ ֶא ֶ֣רץ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ּב ֲֹא ָכ ֖ה ֽצ ֹ ַער׃ וַ ּיִ ְב ַח ֣
כארץ מצרים באכה צער ויבחר לו לוט את כל
ִּכ ַּכ֣ר ַהּיַ ְר ֵּ֔דן וַ ּיִ ַּס֥ע ֹל֖וט ִמ ֶ ּ֑ק ֶדם וַ ּיִ ָּפ ְ֣ר ֔דּו ִא ֖יׁש ֵמ ַ ֥על ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל
יב
ץ־ּכ ָנ ַ֑ען וְ ֹ֗לוט יָ ַׁשב֙ ְּב ָע ֵר֣י ׁשב ְּב ֶ ֽא ֶר ְ ָא ִ ֽחיו׃ ַא ְב ָר ֖ם יָ ַ ֣
יג
ׁשי ְס ֔ד ֹם ָר ִע ֖ים וְ ַח ָּט ִ ֑אים ד־ס ֽד ֹם׃ וְ ַאנְ ֵ ֣ ַה ִּכ ָּ֔כר וַ ּיֶ ֱא ַה ֖ל ַע ְ
יד
ל־א ְב ָ֗רם ַא ֲח ֵרי֙ ִה ָ ּֽפ ֶרד־ יהוה ָא ַמ֣ר ֶא ַ ַליהוָ ֖ה ְמ ֽא ֹד׃ ַֽו ָ֞
אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים
ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד ֹ֣לוט
70
מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום
אמר֙ ִמ ְצ ָ ֑ריְ ָמה וַ ּ֙י ֹ ֶ
פרשת לך לך בראשית יב
ה־נ ֣א יָ ַ֔ד ְע ִּתי ל־ׂש ַר֣י ִא ְׁש ֹּ֔תו ִהּנֵ ָ ֶא ָ
מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי יב
ת־מ ְר ֶא ֖ה ָ ֽא ְּת׃ וְ ָה ָ֗יה ִּכֽי־יִ ְר ֤אּו א ָֹתְך֙ ַה ִּמ ְצ ִ֔רים ִּכ֛י ִא ָ ּׁ֥שה יְ ַפ ַ
יג
י־נ ֖א וְ ָא ְמ ֖רּו ִא ְׁש ֹּ֣תו ֑ז ֹאת וְ ָה ְר ֥גּו א ִֹת ֖י וְ א ָ ֹ֥תְך יְ ַחּיֽ ּו׃ ִא ְמ ִר ָ
כי אשה יפת מראה את והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו אמרי נא
בּורְך וְ ָחיְ ָ ֥תה נַ ְפ ִׁש ֖י ב־ל֣י ַב ֲע ֵ֔ ֽיט ִ ֲא ֣ח ֹ ִתי ָ ֑א ְּת ְל ַ ֙מ ַען֙ יִ ַ
אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי
שני יד
ִּבגְ ָל ֵלְֽך׃ וַ יְ ִ֕הי ְּכ ֹ֥בוא ַא ְב ָר ֖ם ִמ ְצ ָ ֑ריְ ָמה וַ ּיִ ְר ֤אּו ַה ִּמ ְצ ִרים֙
טו
ת־ה ִ֣א ָּׁ֔שה ִּכֽי־יָ ָ ֥פה ִה ֖וא ְמ ֽא ֹד׃ וַ ּיִ ְר ֤אּו א ָֹתּה֙ ָׂש ֵר֣י ֶא ָ
בגללך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד ויראו אתה שרי
ל־ּפ ְר ֑ע ֹה וַ ֻּת ַ ּ֥קח ָה ִא ָּׁש ֖ה ֵ ּ֥בית ַפ ְר ֔ע ֹה וַ יְ ַ ֽה ְל ֥לּו א ָֹת ּ֖ה ֶא ַ
פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית טז
י־ֹלו צ ֹאן־ בּורּה ַֽויְ ִה ֤ יט ֖יב ַּב ֲע ָ ֑ ַּפ ְר ֽע ֹה׃ ְּול ַא ְב ָ ֥רם ֵה ִ
פרעה ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן
ּוב ָקר֙ ָ
וַ ֲחמ ִֹ֔רים וַ ֲע ָב ִדים֙
ּוׁש ָפ ֔ח ֹת וַ ֲאת ֹנ ֹ֖ת ּוגְ ַמ ִּלֽים׃ ְ
ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים
יז
יֹתו ַעל־ ת־ּב ֑ ת־ּפ ְר ֛ע ֹה נְ גָ ִ ֥עים ּגְ ד ִֹל ֖ים וְ ֶא ֵ וַ יְ נַ ַּ֨גע יְ הוָ ֧ה ׀ ֶא ַ
יח
ְל ַא ְב ָ֔רם
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על
ְּד ַב֥ר ָׂש ַר ֖י ֵ ֥א ֶׁשת ַא ְב ָרֽם׃ וַ ּיִ ְק ָר֤א ַפ ְרע ֹה֙
דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם
ֹא־ה ַּג ְ�֣ד ָּת ִּ֔לי ִ ּ֥כי ית ִּל֑י ֚ ָל ָּמה ל ִ ׂש ָ אמר ַמה־ּז ֹ֖את ָע ִ ֣ וַ ּ֕י ֹ ֶ
ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי
יט
ִא ְׁש ְּתָך ֖ ִ ֽהוא׃ ָל ָמ֤ה ָא ַ ֙מ ְר ָ ּ֙ת ֲא ֣ח ֹ ִתי ִ֔הוא וָ ֶא ַ ּ֥קח א ָ ֹ֛תּה
כ
ּׁשה וְ ַע ָּ֕תה ִהּנֵ ֥ה ִא ְׁש ְּתָך ֖ ַ ֥קח וָ ֵלְֽך׃ וַ יְ ַצ֥ו ָע ָל֛יו ִל ֖י ְל ִא ָ ֑
אשתך הוא למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה
לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו
ר־ֹלו׃ ל־א ֶׁש ֽ ת־ּכ ֲ ת־א ְׁשֹּת֖ו וְ ֶא ָ ַּפ ְרע ֹ֖ה ֲאנָ ִ ׁ֑שים ַֽויְ ַׁש ְּל ֥חּו א ֹֹ֛תו וְ ֶא ִ פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו
בראשית יג
א
ר־ֹלו ל־א ֶׁש ֛ וַ ּיַ ַע ֩ל ַא ְב ָ֨רם ִמ ִּמ ְצ ַ֜ריִ ם ֠הּוא וְ ִא ְׁשֹּת֧ו וְ ָכ ֲ
ב
וְ ֹ֥לוט ִעֹּמ֖ו ַהּנֶ �ֽגְ ָּבה׃ וְ ַא ְב ָר ֖ם ָּכ ֵב֣ד ְמ ֑א ֹד ַּב ִּמ ְק ֶ֕נה ַּב ֶּכ ֶ֖סף
ג
ד־ה ָּמ ֹ֗קום ֽית־אל ַע ַ ד־ּב ֵ ֑ ּובּזָ ָ ֽהב׃ וַ ֵּ֙י ֶלְך֙ ְל ַמ ָּס ָ֔עיו ִמּנֶ �֖גֶ ב וְ ַע ֵ ַ
ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו
ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף
ר־היָ ה ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום ֲא ֶׁש ָ֨
68
ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא
פרשת לך לך
בראשית יב
א
ּומ ֹּֽמ ַול ְד ְּתָך ֖ ְך־לָך֛ ֵמ ַא ְר ְצָך֥ ִ ל־א ְב ָ֔רם ֶל ְ אמר יְ הוָ ה֙ ֶא ַ וַ ּ֤י ֹ ֶ
ב
ל־ה ָא ֶ֖רץ ֲא ֶ ׁ֥שר ַא ְר ֶאּֽךָ ׃ וְ ֶ ֽא ֶע ְׂשָך֙ ְל ֹ֣גוי ּומ ֵּב֣ית ָא ִ ֑ביָך ֶא ָ ִ
ג
ּגָ ֹ֔דול וַ ֲא ָב ֶ֣ר ְכ ָ֔ך וַ ֲאגַ ְּד ָל֖ה ְׁש ֶ ֑מָך וֶ ְהיֵ ֖ה ְּב ָר ָכֽה׃ וַ ֲא ָ ֽב ֲר ָכה֙
ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי
גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה
ּומ ַק ֶּל ְלָך ֖ ָא ֑א ֹר וְ נִ ְב ְר ֣כּו ְב ָ֔ך ּכ ֹ֖ל ִמ ְׁש ְּפ ֥ח ֹת ְמ ָב ְ֣ר ֶ֔כיָך ְ
מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת לוי ד
ָה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וַ ּיֵ ֶ֣לְך ַא ְב ָ֗רם ַּכ ֲא ֶׁ֨שר ִּד ֶּב֤ר ֵא ָליו֙
הוה יְ ָ֔
האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה
ן־ח ֵמׁ֤ש ָׁשנִ ים֙ וַ ֵּי ֶ֥לְך ִאֹּת֖ו ֹ֑לוט וְ ַא ְב ָ֗רם ֶּב ָ
וְ ִׁש ְב ִע֣ים
וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים ה
ת־ׂש ַ֨רי ִא ְׁש ֹּ֜תו ָׁש ָ֔נה ְּב ֵצאֹת֖ו ֵמ ָח ָרֽן׃ וַ ּיִ ַ ּ֣קח ַא ְב ָר ֩ם ֶא ָ
שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו
ת־ֹלוט וְ ֶא ֣
ן־א ִ֗חיו ֶּב ָ
כּוׁשם֙ ל־ר ָ ת־ּכ ְ וְ ֶא ָ
ׁשר ֲא ֶ ֣
ָר ָ֔כׁשּו
ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו
ר־ע ׂ֣שּו ְב ָח ָ ֑רן וַ ּיֵ ְצ ֗אּו ָל ֶ֨ל ֶכת֙ ַא ְ֣ר ָצה ְּכ ַ֔נ ַען ת־הּנֶ ֶ֖פׁש ֲא ֶׁש ָ וְ ֶא ַ
ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ו
וַ ּיָ ב ֹ֖אּו ַ ֥א ְר ָצה ְּכנָ ַֽען׃ וַ ּיַ ֲע ֤ב ֹר ַא ְב ָרם֙ ָּב ָ֔א ֶרץ ֚ ַעד ְמ ֹ֣קום
ז
ֹמורה וְ ַֽה ְּכנַ ֲענִ ֖י ָ ֥אז ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיֵ ָר֤א ֶ֑ ְׁש ֶ֔כם ַע ֖ד ֵא ֹ֣לון
ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ וירא
ת־ה ָא ֶ֣רץ ַה ּ֑ז ֹאת אמר ְל ַ֨ז ְר ֲע ָ֔ך ֶא ֵּת֖ן ֶא ָ ל־א ְב ָ֔רם וַ ּ֕י ֹ ֶ יְ הוָ ה֙ ֶא ַ
יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ח
וַ ִ ּ֤י ֶבן ָׁשם֙ ִמזְ ֵּ֔ב ַח ַליהוָ ֖ה ַהּנִ ְר ֶ ֥אה ֵא ָלֽיו׃ וַ ּיַ ְע ֵּ֨תק ִמ ָּׁש ֜ם
ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם
ֽית־אל ִמּיָ ם֙ ֽית־א ֖ל וַ ּיֵ ֣ט ָא ֳה ֹ֑לה ֵּב ֵ ֤ ָה ָ֗ה ָרה ִמ ֶ ּ֛ק ֶדם ְל ֵב ֵ
ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים
ׁשם יהוה וַ ּיִ ְק ָר ֖א ְּב ֵ ֥ ן־ׁשם ִמזְ ֵ ּ֙ב ַ ֙ח ַֽל ָ֔ וְ ָה ַע֣י ִמ ֶּ֔ק ֶדם וַ ּיִ ֶֽב ָ ֤
והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם ט
֖וע ַהּנֶ �ֽגְ ָּבה׃ פ יְ הוָ ֽה׃ וַ ּיִ ַּס֣ע ַא ְב ָ֔רם ָה ֹ֥לוְך וְ נָ ֹס ַ
יהוה ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ישראל י
וַ יְ ִ ֥הי ָר ָע ֖ב ָּב ָ ֑א ֶרץ וַ ֵּ֨י ֶרד ַא ְב ָר֤ם ִמ ְצ ַ ֙ריְ ָמה֙ ָלג֣ ּור ָׁ֔שם
יא
ֽי־כ ֵב֥ד ָה ָר ָע ֖ב ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ יְ ִ֕הי ַּכ ֲא ֶ ׁ֥שר ִה ְק ִר ֖יב ָל ֹ֣בוא ִּכ ָ
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם
כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא ִמ ְצ ָר֑יְ ָמה
66
פרשת לך לך
64
טו
א־ת ְק ַר ֖ב ֵא ָלֽיִ ְך׃ ֵה֣ן ּ֥גֹור ּומ ְּמ ִח ָּ֔תה ִ ּ֥כי ֽל ֹ ִ י־ל ֹא ִת ָ֔יר ִאי ִ֨ ֵמ ֨ע ֹ ֶׁשק֙ ִּכ ֣
טז
֣אתי אֹותי ִמי־גָ ֥ר ִא ָּתְ֖ך ָע ַל֥יִ ְך יִ ּֽפֹול׃ ִהּנֵ ֤ה ָ ֽאנ ִֹכי֙ ָּב ָר ִ יָ ג֛ ּור ֶא ֶ֖פס ֵ ֽמ ִ ֑
הן
אתי ׂשהּו וְ ָ ֽאנ ִֹכ֛י ָּב ָ ֥ר ִ ּומֹוציא ְכ ִל ֖י ְל ַ ֽמ ֲע ֵ ֑ ִ֥ ָח ָ֔רׁש נ ֵֹ֨פ ַ ֙ח ְּב ֵאׁ֣ש ֶּפ ָ֔חם יז
ל־ל ׁ֛שֹון יּוצ֤ר ָע ַ֨ליִ ְך֙ ֣ל ֹא יִ ְצ ָ֔לח וְ ָכ ָ ל־ּכ ֞ ִלי ַ ַמ ְׁש ִח ֖ית ְל ַח ֵּבֽל׃ ָּכ ְ קּום־א ָ ּ֥תְך ַל ִּמ ְׁש ָּפ֖ט ַּת ְר ִ ׁ֑ש ִיעי ֡ז ֹאת נַ ֲֽח ַל ֩ת ַע ְב ֵ֨די יְ הוָ ֧ה וְ ִצ ְד ָק ָ ֛תם ִ ָ ּֽת
א
ֵ ֽמ ִא ִּת ֖י נְ ֻאם־יְ הוָ ֽה׃ ס
ל־צ ֵמא֙ ְל ֣כּו ַל ַּ֔מיִ ם ֤הֹוי ָּכ ָ
לֹוא־כ ֶ֛סף ֶ ַו ֲֽא ֶ ׁ֥שר ֵאֽין־ל֖ ֹו ָּכ ֶ֑סף ְל ֤כּו ִׁש ְברּו֙ וֶ ֱֽא ֔כ ֹלּו ְּול ֣כּו ִׁש ְב ֗רּו ְּב ב
לֹוא־ל ֶחם ֶ֔ לּו־כ ֶסף֙ ְּב ּוב ֥לֹוא ְמ ִח ֖יר יַ �֥יִ ן וְ ָח ָלֽב׃ ָל ָּ֤מה ִת ְׁש ְק ֶ֨ ְ לּו־טֹוב וְ ִת ְת ַע ַּנ֥ג ֹוע ֵא ַלי֙ וְ ִא ְכ ֔ וִ יגִ ֲֽיע ֶכ ֖ם ְּב ֣לֹוא ְל ָׂש ְב ָע֑ה ִׁש ְמ ֨עּו ָׁש ֤מ ַ
ג
ּות ִ ֣חי נַ ְפ ְׁש ֶ ֑כם ַּב ֶּד ֶׁ֖שן נַ ְפ ְׁש ֶכֽם׃ ַה ּ֤טּו ָאזְ נְ ֶכם֙ ְּול ֣כּו ֵא ַ֔לי ִׁש ְמ ֖עּו ְ
ד
עֹולם ַ ֽח ְס ֵד֥י ָדוִ ֖ד ַהּנֶ ֱֽא ָמנִ ֽים׃ ֵה֛ן ֵע֥ד ָ֔ וְ ֶא ְכ ְר ָת֤ה ָל ֶכם֙ ְּב ִר֣ית
ה
א־ת ַדע֙ ִּת ְק ָ֔רא ּומ ַצּוֵ ֖ה ְל ֻא ִ ּֽמים׃ ֵה֣ן ּג֤ ֹוי ֽל ֹ ֵ אּוּמ ֖ים נְ ַת ִ ּ֑תיו נָ גִ ֥יד ְ ְל ִ ֹלהיָך וְ ִל ְק ֥דֹוׁש וְ ֥גֹוי ֽל ֹא־יְ ָד ֖עּוָך ֵא ֶל֣יָך יָ ֑רּוצּו ְל ַ֨מ ַען֙ יְ הוָ ֣ה ֱא ֶ֔ יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ִ ּ֥כי ֵפ ֲֽא ָרְֽך׃ ס
ישעיהו נה
הפטרת נח ישעיהו נד
א
63
ָרּנִ ֥י ֲע ָק ָר ֖ה ֣ל ֹא יָ ָל ָ֑דה ִּפ ְצ ִ֨חי ִרּנָ ֤ה וְ ַצ ֲֽה ִלי֙
עּול ֖ה ָא ַ ֥מר יְ הוָ ֽה׃ י־ׁשֹומ ָ ֛מה ִמ ְּב ֵנ֥י ְב ָ ֵ ֽי־ר ִּב֧ים ְּֽבנֵ ֹא־ח ָלה ִּכ ַ ל ָ֔ ב
ל־ּת ְח ׂ֑ש ֹ ִכי נֹותיִ ְך יַ ּ֖טּו ַא ַ יעֹות ִמ ְׁש ְּכ ַ ֛ מקֹום ָ ֽא ֳה ֵ֗לְך וִ ִֽיר ֧ ַה ְר ִ ֣ח ִיבי ׀ ְ ֣
ג
ּוׂשמ ֹ֖אול ִּת ְפ ֑ר ֹ ִצי יתֽד ַֹת֖יִ ְך ַחּזֵ � ִֽקי׃ ִּכֽי־יָ ִ ֥מין ְ ֽית ַ֔ריִ ְך וִ ֵ ַ ֽה ֲא ִ֨ר ִיכי֙ ֵמ ָ
ד
י־ל ֹא ל־ּת ְיר ִאי֙ ִּכ ֣ יֹוׁשיבּו׃ ַא ִ ֽ וְ זַ ְר ֵעְך֙ ּגֹויִ ֣ם יִ ָ֔ירׁש וְ ָע ִ ֥רים נְ ַׁש ּ֖מֹות ִ ֽ לּומיִ ְך֙ ִּת ְׁש ָּ֔כ ִחי ל־ּת ָּכ ְֽל ִמ ֖י ִּכ֣י ֣ל ֹא ַת ְח ִ ּ֑פ ִירי ִּכ֣י ֤ב ֹ ֶׁשת ֲע ַ֨ ֹוׁשי וְ ַא ִ ֵת ֔ב ִ
ה
הוה נּות֖יִ ְך ֥ל ֹא ִתזְ ְּכ ִר ֽ וְ ֶח ְר ַּפ֥ת ַא ְל ְמ ַ י־עֹוד׃ ִּכ֤י ֽב ֹ ֲע֨ ַליִ ְך֙ ע ַֹׂ֔שיִ ְך יְ ָ ֥ ל־ה ָא ֶ֖רץ יִ ָּק ֵרֽא׃ ֹלהי ָכ ָ ְצ ָב ֖אֹות ְׁש ֑מֹו וְ ֽג ֹ ֲא ֵלְך֙ ְק ֣דֹוׁש יִ ְׂש ָר ֵ֔אל ֱא ֵ ֥
ו
עּורים ִ ּ֥כי ּוח ְק ָר ָאְ֣ך יְ הוָ ֑ה וְ ֵ ֧א ֶׁשת נְ ִ ֛ ּובת ֖ר ַ זּובה ַו ֲֽע ֥צ ַ ֽי־כ ִא ָּׁש֧ה ֲע ָ ֛ ִּכ ְ
ז
ּוב ַר ֲֽח ִ ֥מים ּגְ ד ִֹל ֖ים ֹלהיִ ְך׃ ְּב ֶר֥גַ ע ָקט ֹ֖ן ֲעזַ ְב ִ ּ֑תיְך ְ ִת ָּמ ֵא ֖ס ָא ַ ֥מר ֱא ָ ֽ
ח
עֹול ֖ם ּוב ֶח ֶ֥סד ָ ׁש ֶצף ֶ֗ק ֶצף ִה ְס ַּ֨ת ְר ִּתי ָפ ַ ֥ני ֶ֨רגַ ע֙ ִמ ֵּ֔מְך ְ ֲא ַק ְּב ֵצְֽך׃ ְּב ֶ ֣
ט
֣ז ֹאת
ִר ַֽח ְמ ִ ּ֑תיְך ָא ַ ֥מר ּֽג ֹ ֲא ֵל ְ֖ך יְ הוָ ֽה׃ ס
י־מי ִּכ ֵ ֥
֨נ ֹ ַ ֙ח
ל־ה ָ ֑א ֶרץ ֵּכ֥ן נִ ְׁש ַּב ְ֛ע ִּתי י־נ ֹ ַח ֖עֹוד ַע ָ ׁשר נִ ְׁש ַּ֗ב ְע ִּתי ֵ ֽמ ֲע ֥ב ֹר ֵמ ֛ ִ֔לי ֲא ֶ ֣ י
מּוט֑ינָ ה ר־ּבְֽך׃ ִּכ֤י ֶה ָֽה ִרים֙ יָ ֔מּוׁשּו וְ ַהּגְ ָב ֖עֹות ְּת ֶ ּומּגְ ָע ָ ִמ ְּק ֥צ ֹף ָע ַל֖יִ ְך ִ לֹומי֙ ֣ל ֹא ָת ֔מּוט ָא ַ ֥מר ּוב ִ ֤רית ְׁש ִ וְ ַח ְס ִּד֞י ֵ ֽמ ִא ֵּתְ֣ך ֽל ֹא־יָ ֗מּוׁש ְ
הספרדים מסיימים כאן
ֲענִ ּיָ ֥ה ֽס ֹ ֲע ָר ֖ה ֣ל ֹא נֻ ָ ֑ח ָמה ִה ֵּ֨נה
יא
ְמ ַר ֲֽח ֵמְ֖ך יְ הוָ ֽה׃ ס
יב
ֽיס ְד ִּת ֖יְך ַּב ַּס ִּפ ִירֽים׃ וְ ַׂש ְמ ִ ּ֤תי ַּכ ְֽדכ ֹד֙ ָ ֽאנ ִֹכ֜י ַמ ְר ִּב֤יץ ַּבּפּוְך֙ ֲא ָב ַ֔ניִ ְך וִ ַ י־ח ֶפץ׃ בּולְ֖ך ְל ַא ְבנֵ ֵ ֽ ּוׁש ָע ַר֖יִ ְך ְל ַא ְב ֵנ ֣י ֶא ְק ָ ּ֑דח וְ ָכל־ּגְ ֵ ִׁש ְמׁש ַֹ֔תיִ ְך ְ
יג
�ֲקי �ָקה ִּת ָ ּמּוד֣י יְ הוָ ֑ה וְ ַר ֖ב ְׁש ֥לֹום ָּבנָ �ֽיִ ְך׃ ִּב ְצד ָ ֖ ל־ּב ַנ �֖יִ ְך ִל ֵ וְ ָכ ָ ּכֹונ֑נִ י ַרֽח ִ ֤ ֵמ ֨ע ֹ ֶׁשק֙
יד
נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות
ויחי תרח
שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי שרי עקרה אין לה ולד ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן
פרשת נח בראשית יא
כה
ת־ּת ַרח׃ וַ יְ ִ ֣חי נָ ֹ֗חור ֖ולד ֶא ָ ֽ נָ ֹ֔חור ֵ ּ֥ת ַׁשע וְ ֶע ְׂש ִר ֖ים ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי ֶ
נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח ויחי נחור
ּומ ַא֣ת ע־ע ְׂש ֵ ֥רה ָׁש ָנ ֖ה ְ ת־ּת ַרח ְּת ַ ֽׁש ֶ ֹהול ֣יֹדו ֶא ֶ֔ ִ ַא ֲח ֵרי֙
אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת כו
ּובֹנֽ ות׃ ס ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ
שנה ויולד בנים ובנות
י־ת ַ֖רח ַֽויְ ִח ֶ
ויחי תרח
ת־ה ָרֽן׃ ת־א ְב ָ֔רם ֶאת־נָ ֹח֖ור וְ ֶא ָ ִׁש ְב ִע֣ים ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֨ ֶולד֙ ֶא ַ
שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן כז
ת־א ְב ָ֔רם ֶאת־נָ ֹח֖ור ֹהול֣יד ֶא ַ ֹּתול ֣ד ֹת ֶּ֔ת ַרח ֶּ֚ת ַרח ִ ְ וְ ֵ ֙א ֶּלה֙
כח
ל־ּפ ֵנ ֖י ת־ֹלוט׃ וַ ּיָ ָ֣מת ָה ָ֔רן ַע ְ ֹהוליד ֶא ֽ ִ֥ ת־ה ָ ֑רן וְ ָה ָר֖ן וְ ֶא ָ
מפטיר כט
ֹמול ְדֹּת֖ו ְּב ֥אּור ַּכ ְׂש ִ ּֽדים׃ וַ ּיִ ַּ֨קח ַא ְב ָ ֧רם ֶּת ַ֣רח ָא ִ ֑ביו ְּב ֶ ֥א ֶרץ ַ
ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם
ת־א ְב ָרם֙ ָׂש ָ֔רי וְ ֵׁש֤ם ֵא ֶֽׁשת־ וְ נָ ֹ֛חור ָל ֶה ֖ם נָ ִ ׁ֑שים ֵׁש֤ם ֵא ֶֽׁש ַ ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת
ל
ֽי־מ ְל ָּכ֖ה ַֽו ֲא ִ ֥בי יִ ְס ָּכֽה׃ וַ ְּת ִ ֥הי ת־ה ָ ֥רן ֲא ִב ִ נָ ֹחור֙ ִמ ְל ָּ֔כה ַּב ָ
לא
ת־א ְב ָר֣ם ְּבֹנ֗ ו ָׂש ַר ֖י ֲע ָק ָ ֑רה ֵ ֥אין ָל ּ֖ה וָ ָלֽד׃ וַ ּיִ ַּ֨קח ֶ ּ֜ת ַרח ֶא ַ
נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי
שרי עקרה אין לה ולד ויקח תרח את אברם בנו
ן־ּבֹנ֔ ו וְ ֵאת֙ ָׂש ַר֣י ַּכ ָּל ֹ֔תו ֵא ֶׁ֖שת ן־ה ָרן֙ ֶּב ְ ת־ֹלוט ֶּב ָ וְ ֶא ֤
ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת
ַא ְב ָר֣ם ְּבֹנ֑ ו וַ ּיֵ ְצ ֨אּו ִא ָּ֜תם ֵמ ֣אּור ַּכ ְׂש ִּ֗דים ָל ֶ֨ל ֶכת֙ ַא ְ֣ר ָצה
אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה לב
י־ת ַרח ָח ֵ ֥מׁש ד־ח ָר֖ן וַ ֵּי ְׁ֥שבּו ָ ֽׁשם׃ וַ ּיִ ְהי֣ ּו יְ ֵמ ֶ֔ ְּכ ַ֔נ ַען וַ ּיָ ֥ב ֹאּו ַע ָ
כנען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש
את֣יִ ם ָׁש ָנ֑ה וַ ּיָ ָ֥מת ֶּת ַ֖רח ְּב ָח ָרֽן׃ ס ּומ ַ ָׁשנִ ֖ים ָ
שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן
60
בנים ובנות
וארפכשד חי חמש
ושלשים שנה ויולד את שלח ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות ושלח
שנה ויולד בנים ובנות
חי שלשים שנה ויולד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
ויחי עבר
ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
ויחי פלג
שלשים שנה ויולד את רעו ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
ויחי רעו שתים ושלשים
שנה ויולד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
ויחי שרוג שלשים שנה
ויולד את נחור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות
ויחי
פרשת נח בראשית יא
ׁשד ַ֔חי ָח ֵ ֥מׁש וְ ַא ְר ַּפ ְכ ַ ֣
יב
ּובֹנֽ ות׃ ס ָּבנִ ֖ים ָ
יג
ת־ׁש ַלח׃ ַֽויְ ִ ֣חי ַא ְר ַּפ ְכ ַׁ֗שד ֖ולד ֶא ָ ֽ ֹלׁש ֖ים ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי ֶ ּוׁש ִ ְ
וארפכשד חי חמש
בנים ובנות
ושלשים שנה ויולד את שלח ויחי ארפכשד
ת־ׁש ַלח ָׁש ֹ֣לׁש ָׁש ִ֔נים וְ ַא ְר ַּב֥ע ֵמֹא֖ות ֹהול ֣יֹדו ֶא ֶ֔ ִ ַֽא ֲח ֵרי֙
אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות
וְ ֶ ׁ֥ש ַלח
יד
ּובֹנֽ ות׃ ס ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ
טו
י־ׁש ַלח ַא ֲח ֵרי֙ ת־ע ֶֽבר׃ ַֽויְ ִח ֶ֗ ֖ולד ֶא ֵ ֹלׁשים ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי ֶ ַח ֖י ְׁש ִ ֣
ושלח
שנה ויולד בנים ובנות
חי שלשים שנה ויולד את עבר ויחי שלח אחרי
ת־ע ֶבר ָׁש ֹ֣לׁש ָׁש ִ֔נים וְ ַא ְר ַּב֥ע ֵמֹא֖ות ָׁש ָנ֑ה ֹהול ֣יֹדו ֶא ֵ֔ ִ
הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה
טז
ּובֹנֽ ות׃ ס וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ
יז
י־ע ֶבר ת־ּפ ֶלג׃ ַו�ֽיְ ִח ֵ֗ ֖ולד ֶא ָ ֽ ֹלׁש ֖ים ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי ֶ ּוׁש ִ ְ ַא ְר ַּב֥ע
ויולד בנים ובנות
י־ע ֶבר ַו�ֽיְ ִח ֵ֕
ויחי עבר
ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג ויחי עבר
ֹלׁשים ָׁש ָ֔נה וְ ַא ְר ַּב֥ע ֵמֹא֖ות ת־ּפ ֶלג ְׁש ִ ֣ ֹהול ֣יֹדו ֶא ֶ֔ ִ ַא ֲח ֵרי֙
אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות
יח
ּובֹנֽ ות׃ ס ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ
שנה ויולד בנים ובנות יט
ֹלׁשים ְׁש ִ ֣
ָׁש ָנ֑ה
֖ולד וַ ֹּי ֶ
ת־ר ֽעּו׃ ֶא ְ
י־פ ֶ֖לג ַֽויְ ִח ֶ
ויחי פלג
י־פ ֶלג ַֽויְ ִח ֶ֗
ַא ֲח ֵרי֙
שלשים שנה ויולד את רעו ויחי פלג אחרי
את֣יִ ם ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ּומ ַ ת־ר ֔עּו ֵ ּ֥ת ַׁשע ָׁשנִ ֖ים ָ ֹהול ֣יֹדו ֶא ְ ִ
הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד
כ
ּובֹנֽ ות׃ ס ָּבנִ ֖ים ָ
כא
ת־ׂש ֽרּוג׃ וַ יְ ִ ֣חי ְר ֗עּו ַא ֲח ֵרי֙ ֖ולד ֶא ְ ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי ֶ
בנים ובנות
ֹלׁש ֖ים ּוׁש ִ וַ יְ ִ ֣חי ְר ֔עּו ְׁש ַ ּ֥תיִ ם ְ
ויחי רעו שתים ושלשים
ֹהול ֣יֹדו ִ
שנה ויולד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו
את֣יִ ם ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ּומ ַ ת־ׂש ֔רּוג ֶ ׁ֥ש ַבע ָׁשנִ ֖ים ָ ֶא ְ
את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים
כב
ּובֹנֽ ות׃ ס ָ
כג
ֹהול ֥יֹדו ֶאת־נָ ֹח֖ור ִ ֖ולד ֶאת־נָ ֹֽחור׃ וַ יְ ִ ֣חי ְׂש ֗רּוג ַא ֲח ֵר֛י וַ ֹּי ֶ
כד
וַ יְ ִ ֣חי
ובנות
ֹלׁשים ָׁש ָנ֑ה וַ יְ ִ ֥חי ְׂש ֖רּוג ְׁש ִ ֣
ויחי שרוג שלשים שנה
ויולד את נחור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור
ּובֹנֽ ות׃ ס את֣יִ ם ָׁש ָנ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ ָמ ַ מאתים שנה ויולד בנים ובנות
ויחי נָ ֹ֔חור
58
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד
פרשת נח
בראשית יא
א
ּוד ָב ִר ֖ים ֲא ָח ִ ֽדים׃ ַֽויְ ִה ֖י ל־ה ָא ֶ֖רץ ָׂש ָפ֣ה ֶא ָ ֑חת ְ ַֽויְ ִ ֥הי ָכ ָ
ב
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי
שביעי
ְּבנָ ְס ָע֣ם ִמ ֶ ּ֑ק ֶדם ַֽוּיִ ְמ ְצ ֥אּו ִב ְק ָע֛ה ְּב ֶ ֥א ֶרץ ִׁשנְ ָע ֖ר וַ ֵּי ְׁ֥שבּו
בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו ג
ל־ר ֵ֗עהּו ָ֚ה ָבה נִ ְל ְּב ָנ ֣ה ְל ֵב ִ֔נים ֹאמ ֞רּו ִא֣יׁש ֶא ֵ ָ ֽׁשם׃ וַ ּי ְ
שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים
וְ נִ ְׂש ְר ָפ֖ה ִל ְׂש ֵר ָ ֑פה וַ ְּת ִ֨הי ָל ֶ ֤הם ַה ְּל ֵבנָ ה֙ ְל ָ֔א ֶבן וְ ַה ֵ֣ח ָ֔מר
ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר ד
ּומגְ ָּד֙ל ה־ּל֣נּו ִ֗עיר ִ ֹאמ ֞רּו ָה ָ֣בה ׀ נִ ְבנֶ ָ ָהיָ ֥ה ָל ֶה ֖ם ַל ֽח ֹ ֶמר׃ וַ ּי ְ
היה להם לחמר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל
ל־ּפ ֵנ֥י ָכל־ ה־ּל ֖נּו ֵ ׁ֑שם ֶּפן־נָ ֖פּוץ ַע ְ ֹאֹׁשו ַב ָּׁש ַ֔מיִ ם וְ נַ ֲֽע ֶׂש ָ וְ ר ֣
וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל
ה
ת־ה ִּמגְ ָ ּ֑דל ת־ה ִע ֖יר וְ ֶא ַ הוה ִל ְר ֥א ֹת ֶא ָ ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיֵ �֣ ֶרד יְ ָ֔
ו
הוה ֵה֣ן ַע֤ם ֶא ָחד֙ אמר יְ ָ֗ ֲא ֶ ׁ֥שר ָּבנ֖ ּו ְּב ֵנ֥י ָה ָא ָדֽם׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
הארץ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל
אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד
וְ ָׂש ָפ֤ה ַא ַחת֙ ְל ֻכ ָּ֔לם וְ זֶ ֖ה ַה ִח ָּל֣ם ַל ֲע ֹׂ֑שות וְ ַע ָּתה֙ ֽל ֹא־
ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא
ז
ָיִּב ֵצ֣ר ֵמ ֶ֔הם ּ֛כ ֹל ֲא ֶ ׁ֥שר יָ זְ ֖מּו ַֽל ֲע ֹֽׂשות׃ ָ֚ה ָבה נֵ � ְֽר ָ֔דה
יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות הבה נרדה
וְ נָ ְב ָ ֥לה ָׁש ֖ם ְׂש ָפ ָ ֑תם ֲא ֶׁשר֙ ֣ל ֹא יִ ְׁש ְמ ֔עּו ִא ֖יׁש ְׂש ַפ֥ת
ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת ח
ל־ה ָ ֑א ֶרץ ל־ּפ ֵנ ֣י ָכ ָ ֵר ֵעֽהּו׃ וַ ָּ֨י ֶפץ יְ הוָ ֥ה א ָ ֹ֛תם ִמ ָּׁש ֖ם ַע ְ
ט
ל־ּכן ָק ָר֤א ְׁש ָמּה֙ ָּב ֶ֔בל ִּכי־ ַֽוּיַ ְח ְּדל֖ ּו ִל ְב ֥נ ֹת ָה ִעֽיר׃ ַע ֵ֞
רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ
ויחדלו לבנת העיר על כן קרא שמה בבל כי
ּומ ָּׁשם֙ ל־ה ָ ֑א ֶרץ ִ ׁשם ָּב ַל֥ל יְ הוָ ֖ה ְׂש ַפ֣ת ָּכ ָ ָ֛
ֱה ִפ ָיצ֣ם
שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ פ ל־ּפ ֵנ ֖י ָּכ ָ הוה ַע ְ יְ ָ֔ יהוה על פני כל הארץ
י
֖ולד ֶאת־ ן־מ ַא֣ת ָׁש ָ֔נה וַ ֹּי ֶ ֹּתול ֣ד ֹת ֵׁ֔שם ֵׁ֚שם ֶּב ְ ְ ֵ֚א ֶּלה
יא
י־ׁשם ַֽא ֲח ֵרי֙ ׁשד ְׁשנָ ַת֖יִ ם ַא ַ ֥חר ַה ַּמ ּֽבּול׃ ַֽויְ ִח ֵ֗ ַא ְר ַּפ ְכ ָ ֑
אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול ויחי שם אחרי
ֹהול ֣יֹדו ִ
ת־א ְר ַּפ ְכ ָׁ֔שד ֶא ַ
ֲח ֵ ֥מׁש
ֵמֹא֖ות
ָׁש ָנ֑ה
וַ ֹּי֥ ֶולד
הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד ָּבנִ ֖ים
56
ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע אלה בני חם למשפחתם ולשם ילד
ללשנתם בארצתם בגויהם
גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא באכה
ספרה
למשפחתם אלה
הר
הקדם
ללשנתם
משפחת
בני
נח
אלה
בני
שם
בארצתם
לגויהם
לתולדתם
בגויהם
ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול
פרשת נח בראשית י
ת־ה ֲח ָמ ִ ֑תי וְ ֶא ַֽ
ת־ה ְּצ ָמ ִר ֖י וְ ֶא ַ
יח
ת־ה ַא ְרוָ ִ ֥די וְ ֶא ָֽ
יט
נָ ֔פ ֹצּו ִמ ְׁש ְּפֹח֖ות ַֽה ְּכנַ ֲענִ ֽי׃ ַו�ֽיְ ִ ֞הי ּגְ ֤בּול ַֽה ְּכנַ ֲענִ י֙ ִמ ִּצ ֔יד ֹן
54
וְ ַא ַח֣ר
ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני ויהי גבול הכנעני מצידן
ּב ֲֹא ָ ֥כה
גְ ָר ָ֖רה
ּב ֲֹא ָ֞כה
ד־עּזָ ֑ה ַע ַ
וַ ֲעמ ָֹר֛ה
ְס ֧ד ֹ ָמה
באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה
כ
י־חם ְל ִמ ְׁש ְּפח ָֹת ֖ם ד־ל ַֽׁשע׃ ֵא ֶּ֣לה ְבנֵ ָ֔ ּוצב ֹיִ ֖ם ַע ָ וְ ַא ְד ָ ֥מה ְ
כא
ִל ְל ֽׁש ֹנ ָ ֹ֑תם ְּב ַא ְרצ ָֹת ֖ם ְּבֹגויֵ ֶהֽם׃ ס
ׁשם יֻ ַּל ֖ד ְּול ֵ ֥
כב
י־ע ֶבר ֲא ִח ֖י יֶ ֶ֥פת ַהּגָ ֹֽדול׃ ְּב ֵנ֥י ֵׁש ֖ם ל־ּבנֵ ֵ֔ ם־הּוא ֲא ִבי֙ ָּכ ְ ּגַ ֑
כג
ּוב ֵנ ֖י ֲא ָ ֑רם ֵע ָיל֣ם וְ ַא ּׁ֑שּור וְ ַא ְר ַּפ ְכ ַׁש ֖ד וְ ֥לּוד ַֽו ֲא ָרֽם׃ ְ
כד
ת־ׁש ַלח ֥עּוץ וְ חּ֖ול וְ גֶ ֶ֥תר וָ ַ ֽמׁש׃ וְ ַא ְר ַּפ ְכ ַׁש ֖ד יָ ַל֣ד ֶא ָ ֑
כה
ׁשם ת־ע ֶֽבר׃ ְּול ֵע ֶ֥בר יֻ ַּל ֖ד ְׁש ֵנ ֣י ָב ִנ֑ים ֵ ֣ וְ ֶׁש ַ֖לח יָ ַל֥ד ֶא ֵ
ואדמה וצבים עד לשע אלה בני חם למשפחתם ולשם ילד
ללשנתם בארצתם בגויהם
גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם
עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש וארפכשד ילד את שלח
ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שני בנים שם
ׁשם ָא ִח ֖יו יָ ְק ָ ֽטן׃ ָֽה ֶא ָ֞חד ֶּ֗פ ֶלג ִּכ֤י ְביָ ָמיו֙ נִ ְפ ְלגָ ֣ה ָה ָ֔א ֶרץ וְ ֵ ֥
האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן
כו
ת־ח ַצ ְר ָמ֖וֶ ת ת־ׁש ֶלף וְ ֶא ֲ ֹמוד ֖ד וְ ֶא ָ ֑ ת־א ְל ָ וְ יָ ְק ָ ֣טן יָ ַ֔לד ֶא ַ
כז
ת־ֹעובל ָ֥ ת־ּד ְק ָלֽה׃ וְ ֶא ֹדורם וְ ֶאת־אּוזָ ֖ל וְ ֶא ִ ת־ה ָ ֥ וְ ֶאת־יָ � ַֽרח׃ וְ ֶא ֲ
כט
ת־חוִ ָיל ֖ה וְ ֶאת־ ת־ֹאופר וְ ֶא ֲ ִ֥ ת־ׁש ָ ֽבא׃ וְ ֶא ֽימ ֵא ֖ל וְ ֶא ְ ת־א ִב ָ וְ ֶא ֲ
ל
ׁשא ֹמוׁש ָב ֖ם ִמ ֵּמ ָ ֑ ָ ל־א ֶּ֖לה ְּב ֵנ֥י יָ ְק ָ ֽטן׃ ַֽויְ ִ ֥הי ֹיובב ָּכ ֵ ָ֑
לא
י־ׁשם ְבנֵ ֵ֔
ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות כח
ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עובל
ואת אבימאל ואת שבא ואת אופר ואת חוילה ואת
יובב כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא
ּב ֲֹא ָ ֥כה
באכה
ְס ָפ ָ֖רה
ספרה
ְל ִמ ְׁש ְּפח ָֹת ֖ם
למשפחתם
לב
ֵא ֶּ֣לה
אלה
ַ ֥הר
הר
ִל ְלׁש ֹנ ָ ֹ֑תם
הקדם
י־נ ֹ ַח ְּבנֵ ֛
בני
אלה
ְּב ַא ְרצ ָֹת ֖ם
ללשנתם
ִמ ְׁש ְּפ ֧ח ֹת
משפחת
ַה ֶ ּֽק ֶדם׃
ֵא ֶּ֣לה
נח
בארצתם
ֹתולד ָֹת ֖ם ְל ְ
לתולדתם
ּומ ֵ֜א ֶּלה נִ ְפ ְר ֧דּו ַהֹּגויִ ֛ם ָּב ָא ֶ֖רץ ַא ַ ֥חר ַה ַּמ ּֽבּול׃ פ ֵ ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול
בני
שם
ְלֹגויֵ ֶהֽם׃
לגויהם
ְּבֹגויֵ ֶ ֑הם
בגויהם
ַֽויְ ִ ֥הי
בנים אחר המבול בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס בני גמר אשכנז וריפת ותגרמה ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים
וכנען ילד
את צידן בכרו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני
פרשת נח בראשית י
ב
ּומ ַד ֖י וְ יָ וָ �֣ן ּומֹג֔ וג ָ ָּבנִ ֖ים ַא ַ ֥חר ַה ַּמ ּֽבּול׃ ְּב ֵנ ֣י ֶ֔י ֶפת ּ֣ג ֹ ֶמר ָ
ג
וְ ֻת ָ ֑בל
וְ ִר ַיפ ֖ת
ד
יׁשה וְ ַת ְר ִ ׁ֑שיׁש ִּכ ִּת ֖ים וְ ד ָֹדנִ ֽים׃ ּוב ֵנ֥י יָ וָ �֖ן ֱא ִל ָ ֣ וְ ת ֹגַ ְר ָ ֽמה׃ ְ
ה
ֵ֠מ ֵא ֶּלה נִ ְפ ְר ֞דּו ִאּיֵ ֤י ַהֹּגויִ ם֙ ְּב ַא ְרצ ָֹ֔תם ִא ֖יׁש ִל ְלׁשֹֹנ֑ ו
ו
ּומ ְצ ַר֖יִ ם ּ֥ופּוט ּוב ֵנ ֖י ָ ֑חם ּ֥כּוׁש ִ ְל ִמ ְׁש ְּפח ָֹת ֖ם ְּבֹגויֵ ֶהֽם׃ ְ
ז
ּוב ֵנ ֣י ֔כּוׁש ְס ָבא֙ ּוכנָ ַֽען׃ ְ ְ
ַֽו ֲחוִ ָ֔ילה וְ ַס ְב ָ ּ֥תה וְ ַר ְע ָמ ֖ה
ח
ּוד ָדֽן׃ וְ ֖כּוׁש יָ ַל֣ד ֶאת־ ּוב ֵנ֥י ַר ְע ָמ ֖ה ְׁש ָ ֥בא ְ וְ ַס ְב ְּת ָכ֑א ְ
ט
ר־צ֖יִ ד ּוא־היָ ֥ה גִ ּֽב ֹ ַ נִ ְמ ֑ר ֹד ֣הּוא ֵה ֵ֔חל ִֽל ְהֹי֥ ות ּגִ ּב ֹ֖ר ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ ֽה ָ
בנים אחר המבול בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל
ּומ ֶׁ֖שְך ֶ
ומשך
וְ ִת ָירֽס׃ ותירס
ְּב ֵנ ֖י
בני
ּ֑ג ֹ ֶמר
גמר
ַא ְׁש ֲּכ ַנ֥ז
אשכנז
וריפת
ותגרמה ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים
מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו
למשפחתם בגויהם ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ הוא היה גבר ציד
ל־ּכן֙ יֵ ָֽא ַ֔מר ְּכנִ ְמ ֛ר ֹד ּגִ ֹּ֥בור ַצ֖יִ ד ִל ְפ ֵנ֥י ִל ְפ ֵנ ֣י יְ הוָ ֑ה ַע ֵ
לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני י
אׁשית ַמ ְמ ַל ְכֹּתו֙ ָּב ֶ֔בל וְ ֶא ֶ֖רְך וְ ַא ַּכ֣ד יְ הוָ ֽה׃ וַ ְּת ִ֨הי ֵר ִ ֤
יא
ן־ה ָ ֥א ֶרץ ַה ִה ֖וא יָ ָצ֣א ַא ּׁ֑שּור וְ ַכ ְלנֵ ֑ה ְּב ֶא ֶ֖רץ ִׁשנְ ָ ֽער׃ ִמ ָ
יב
ת־ר ֶסן ת־ּכ ַֽלח׃ ְו ֶֽא ֶ֔ ת־רח ֹ֥ב ֹת ִע ֖יר וְ ֶא ָ ת־נינְ ֵ֔וה וְ ֶא ְ וַ ִּ֙י ֶבן֙ ֶא ִ ֣
יג
ּומ ְצ ַר֡יִ ם יָ ַ֞לד ּוב֣ין ָּכ ַ֑לח ִה ֖וא ָה ִ ֥עיר ַהּגְ ד ָֹלֽה׃ ִ ֵ ּ֥בין נִ ֽינְ וֵ ֖ה ֵ
יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד
וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה ומצרים ילד
ת־ל ָה ִב ֖ים וְ ֶאת־נַ ְפ ֻּת ִ ֽחים׃ ת־ענָ ִ ֛מים וְ ֶא ְ ת־לּודים וְ ֶא ֲ ִ֧ ֶא
את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים
ת־ּכ ְס ֻל ִ֗חים וְ ֶא ַ
ֲא ֶׁ֨שר
יָ ְצ ֥אּו
ִמ ָּׁש֛ם
יד
ת־ּפ ְת ֻר ִ ֞סים וְ ֶֽא ַ
טו
ת־ּכ ְפּת ִֹרֽים׃ ס ְּפ ִל ְׁש ִּת ֖ים וְ ֶא ַ
טז
ת־ה ֱ֣אמ ִֹ֔רי יְבּוסי֙ וְ ֶא ָ ת־ה ִ ת־חת׃ וְ ֶא ַ ת־צ ֥יד ֹן ְּבכֹֹר֖ו וְ ֶא ֵ ֽ ֶא ִ
יז
ת־ה ִּסינִ ֽי׃ �ְקי וְ ֶא ַ ת־ה ַער ִ ֖ ת־ה ִחּוִ ֥י וְ ֶא ַֽ וְ ֵא ֖ת ַהּגִ ְרּגָ ִ ֽׁשי׃ וְ ֶא ַֽ
ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים
ּוכ ַ֗נ ַען יָ ַל֛ד ְ
וכנען ילד
את צידן בכרו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי
ת־ה ַא ְרוָ ִ ֥די ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני וְ ֶא ָֽ
52
אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו ייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם
ׁשר ֲה ִק ֔מ ֹ ִתי ֵּב ִ֕יני ות־ה ְּב ִרית֙ ֲא ֶ ֣ ל־נ ֹ ַח ֤ז ֹאת ֹֽא ַ ֹלה ֖ים ֶא ֑ ֱא ִ
פרשת נח בראשית ט
50
אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ פ ל־ּב ָׂש ֖ר ֲא ֶ ׁ֥שר ַע ָ ּוב֥ין ָּכ ָ ֵ
ובין כל בשר אשר על הארץ ששי יח
ׁשם וְ ָח֣ם וָ יָ ֶ֑פת ן־ה ֵּת ָ֔בה ֵ ֖ י־נ ֹ ַח ַה ּֽי ֹ ְצ ִאים֙ ִמ ַ וַ ּיִ ְֽהי֣ ּו ְבנֵ ֗
יט
ּומ ֵא ֶּ֖לה י־נ ֹ ַח ֵ ֹלׁשה ֵא ֶּ֖לה ְּבנֵ ֑ וְ ָ֕חם הּ֖וא ֲא ִ ֥בי ְכנָ ַֽען׃ ְׁש ָ ֥
כ
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיָ ֶ֥חל נ ֹ ַ֖ח ִא֣יׁש ָֽה ֲא ָד ָ ֑מה וַ ּיִ ַּט ֖ע ָּכ ֶֽרם׃ נָ ְֽפ ָ ֥צה ָכ ָ
כא
ן־הּיַ �֖יִ ן וַ ּיִ ְׁש ָּכ֑ר וַ ּיִ ְת ַּג ֖ל ְּב ֹ֥תוְך ָא ֳה ֹֽלה׃ וַ ַּ֗י ְרא ָ֚חם וַ ֵּי ְׁ֥ש ְּת ִמ ַ
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם כב
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה וירא חם
ֽי־א ָח ֖יו ַּב ֽחּוץ׃ ֲא ִב֣י ְכ ַ֔נ ַען ֵא ֖ת ֶע ְרוַ ֣ת ָא ִ ֑ביו וַ ּיַ ּגֵ ֥ד ִל ְׁשנֵ ֶ
אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ
כג
וַ ּיִ ַּק ֩ח
ֵׁ֨שם
וָ יֶ ֶ֜פת
ת־ה ִּׂש ְמ ָ֗לה ֶא ַ
וַ ּיָ ֨ ִׂשימּו֙
ל־ׁש ֶכ֣ם ַע ְ
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם
יהם יהם וַ ּיֵ ְֽלכּו֙ ֲא ֣ח ֹ ַר ִּ֔נית וַ יְ ַכ ּ֕סּו ֵא ֖ת ֶע ְרוַ ֣ת ֲא ִב ֶ ֑ ְׁשנֵ ֶ֔
שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם כד
יהם֙ ּופנֵ ֶ ְ
ֲא ֣ח ֹ ַר ִּ֔נית וְ ֶע ְרוַ ֥ת ֲא ִב ֶיה ֖ם ֥ל ֹא ָר ֽאּו׃ ַ ּי ִ ֶ֥יקץ
ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו ייקץ
ר־ע ָׂשה־ֹל֖ו ְּבֹנ֥ ו ַה ָּק ָ ֽטן׃ נ ֹ ַ֖ח ִמּיֵ יֹנ֑ ו וַ ֵּ֕י ַדע ֵ ֛את ֲא ֶׁש ָ ֥
נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
כה
אמר ֹ֖אמר ָא ֣רּור ְּכ ָנ ַ֑ען ֶע ֶ֥בד ֲע ָב ִד ֖ים יִ ְֽהיֶ ֥ה ְל ֶא ָ ֽחיו׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ וַ ּי ֶ
כז
יהי ְכ ַנ ַ֖ען ֶע ֶ֥בד ָלֹֽמו׃ יַ ְ֤פ ְּת ָּב ֥רּוְך יְ ה ָוֹ֖ה ֱא ֹ֣ל ֵהי ֵ ׁ֑שם וִ ִ ֥
כו
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר
ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת
יהי ְכ ַנ ַ֖ען ֶע ֶ֥בד י־ׁשם וִ ִ ֥ ֹלהים֙ ְל ֶ֔י ֶפת וְ יִ ְׁשּכ ֹ֖ן ְּב ָ ֽא ֳה ֵל ֵ ֑ ֱא ִ
אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד
ָׁש ָ֔נה
כח
ָלֹֽמו׃ ַֽויְ ִחי־נ ֹ ַ֖ח ַא ַח֣ר ַה ַּמ ּ֑בּול ְׁש ֹ֤לש ֵמֹאות֙
כט
י־נ ֹ ַח ְּת ַׁש֤ע ֵמֹאות֙ ָׁש ָ֔נה ַֽו ֲח ִמ ִּׁש ֖ים ָׁשנָ ֽה׃ וַ ּיִ ְֽהיּו֙ ָּכל־יְ ֵמ ֔
למו ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה
וחמשים שנה ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה
וַ ֲח ִמ ִּׁש ֖ים ָׁש ָנ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ פ
וחמשים שנה וימת
בראשית י
א
י־נ ֹ ַח ֵׁש ֖ם ָח֣ם וָ יָ ֶ֑פת וַ ּיִ ּוָ ְל ֥דּו ָל ֶה֛ם ֹּתול ֣ד ֹת ְּבנֵ ֔ ְ וְ ֵ ֙א ֶּלה֙
ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם ָּבנִ ֖ים
את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה
ויאמר
אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר
פרשת נח בראשית ט
ו
ת־נ ֶ֥פׁש ָֽה ָא ָדֽם׃ ׁש ֵֹפְך֙ ַּד֣ם ָֽה ָא ָ֔דם ָּֽב ָא ָד ֖ם ָּד ֹ֣מו יִ ָּׁש ֵפְ֑ך ֶא ֶ
ז
ּור ֑בּו ת־ה ָא ָדֽם׃ וְ ַא ֶּת ֖ם ְּפ ֣רּו ְ ֹלהים ָע ָׂש ֖ה ֶא ָ ֚ ִּכי ְּב ֶצ ֶ֣לם ֱא ִ֔
חמישי ח
אמר וַ ּ֤י ֹ ֶ
את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו
בּו־בּה׃ ס ּור ָ ֽ ִׁש ְר ֥צּו ָב ָא ֶ֖רץ ְ
ויאמר
שרצו בארץ ורבו בה ט
אמ ֹר׃ וַ ֲא ִ֕ני ִהנְ ִנ֥י ל־ּב ָנ֥יו ִאֹּת֖ו ֵל ֽ ל־נ ֹ ַח וְ ֶא ָ ֹלהים֙ ֶא ֔ ֱא ִ
י
ית ֖י ִא ְּת ֶ ֑כם וְ ֶ ֽאת־זַ ְר ֲע ֶכ ֖ם ַֽא ֲח ֵר ֶיכֽם׃ וְ ֵ֨את ת־ּב ִר ִ �ֵקים ֶא ְ מִ֛
אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת
ׁשר ִא ְּת ֶ֔כם ָּבֹע֧וף ַּב ְּב ֵה ָ ֛מה ּוֽ ְב ָכל־ ל־נ ֶ֤פׁש ַֽה ַחּיָ ה֙ ֲא ֶ ֣ ָּכ ֶ
כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל
ַחּיַ ֥ת ָה ָא ֶ֖רץ ִא ְּת ֶ ֑כם ִמ ּ֙כ ֹל י ְֹצ ֵא֣י ַה ֵּת ָ֔בה ְלכ ֹ֖ל ַחּיַ ֥ת
חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית
יא
ָה ָ ֽא ֶרץ׃
וַ ֲה ִקמ ִ ֹ֤תי
יתי֙ ת־ּב ִר ִ ֶא ְ
ִא ְּת ֶ֔כם
וְ ֽל ֹא־יִ ָּכ ֵר֧ת
הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת
ׂשר ֹע֖וד ִמ ֵּמ֣י ַה ַּמ ּ֑בּול וְ ֽל ֹא־יִ ְהיֶ ֥ה ֹ֛עוד ַמ ּ֖בּול ְל ַׁש ֵ ֥חת ל־ּב ָ ֛ ָּכ ָ
כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת
יב
ר־א ִנ ֣י ות־ה ְּב ִרית֙ ֲא ֶׁש ֲ ֹלהים ֤ז ֹאת ֹֽא ַ אמר ֱא ִ֗ ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ
הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני
ׁשר ִא ְּת ֶ ֑כם ל־נ ֶ֥פׁש ַחּיָ ֖ה ֲא ֶ ֣ ּובין ָּכ ֶ ּוב֣ינֵ ֶ֔יכם ֵ ֛ נ ֵֹ֗תן ֵּבינִ י֙ ֵ
נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם
יג
ת־ק ְׁש ִּ֕תי נָ ַת ִּ֖תי ֶּב ָֽע ָנ�֑ן וְ ָ ֽהיְ ָתה֙ ְל ֹ֣אות ֹעולֽם׃ ֶא ַ ָ ְלד ֹר ֹ֖ת
יד
ל־ה ָ ֑א ֶרץ ּוב֥ין ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וְ ָה ָ֕יה ְּב ַֽענְ ִנ֥י ָע ָנ �֖ן ַע ָ ְּב ִ֔רית ֵּבינִ ֖י ֵ
טו
ׁשר ֵּבינִ י֙ יתי ֲא ֶ ֤ ת־ּב ִר ִ֗ וְ נִ ְר ֲא ָ ֥תה ַה ֶּק ֶׁ֖שת ֶּב ָענָ �ֽן׃ וְ זָ ַכ ְר ִּת֣י ֶא ְ
לדרת עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני
ׂשר וְ ֽל ֹא־יִ ְֽה ֶ֨יה ֹ֤עוד ל־ּב ָ ֑ ל־נ ֶ֥פׁש ַחּיָ ֖ה ְּב ָכ ָ ּובין ָּכ ֶ ּוב֣ינֵ ֶ֔יכם ֵ ֛ ֵ
וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד טז
ל־ּב ָ ֽׂשר׃ וְ ָהיְ ָ ֥תה ַה ֶּק ֶׁ֖שת ֶּב ָֽע ָנ�֑ן ַה ַ ּ֙מיִ ם֙ ְל ַמ ּ֔בּול ְל ַׁש ֵח ֖ת ָּכ ָ
המים למבול לשחת כל בשר והיתה הקשת בענן
ּובין֙ ָּכל־ ֹלהים ֵ ֹעולם ֵּב֣ין ֱא ִ֔ ָ֔ יה ִלזְ ּכ ֹר֙ ְּב ִר֣ית ית ָ ּור ִא ִ֗ ְ
וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל יז
ֶנ ֶ֣פׁש
ַח ָּ֔יה
ל־ּב ָׂש ֖ר ְּב ָכ ָ
ֲא ֶ ׁ֥שר
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ַע ָ
אמר וַ ּ֥י ֹ ֶ
ֹלה ֖ים נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר ֱא ִ
48
ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש
פרשת נח בראשית ח
יח
ּובנָ ֛יו א־נ ֹ ַח ָ ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיֵ ֵ֖צ ֑ ּופ ֥רּו וְ ָר ֖בּו ַע ָ וְ ָֽׁש ְר ֣צּו ָב ָ֔א ֶרץ ָ
יט
ל־ה ֶ ֙ר ֶמׂש֙ וְ ָכל־ ל־ה ַח ָּ֗יה ָּכ ָ י־ב ָנ ֖יו ִא ֹּֽתו׃ ָּכ ַֽ ׁש ָ וְ ִא ְׁש ֹּ֥תו ּונְ ֵ ֽ
ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו כל החיה כל הרמש וכל
יהם יָ ְצ ֖אּו ל־ה ָ ֑א ֶרץ ְל ִמ ְׁש ְּפ ֣ח ֹ ֵת ֶ֔ ֹרומׂ֣ש ַע ָ ֵ ָה ֹ֔עוף ּכ ֹ֖ל
העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו
כ
ן־ה ֵּת ָ ֽבה׃ וַ ּיִ ֶ֥בן ֛נ ֹ ַח ִמזְ ֵּב ַ֖ח ַֽליהוָ ֑ה וַ ּיִ ַּ֞קח ִמ ּ֣כ ֹל ׀ ַה ְּב ֵה ָמ֣ה ִמ ַ
מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה
ּומ ּ֙כ ֹל ָה ֹ֣עוף ַה ָּט ֔ה ֹר וַ ּיַ ַ֥על עֹֹל֖ת ַּב ִּמזְ ֵּב ַֽח׃ ֹהורה ִ ַה ְּט ָ֗
הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
כא
ל־ל ֹּ֗בו ֽל ֹא־ הוה ֶא ִ אמר יְ ָ֜ ֣יח ַהּנִ יח ַֹח ֒ וַ ּ֨י ֹ ֶ ת־ר ַ וַ ּיָ ַ�֣רח יְ הוָ ה֮ ֶא ֵ
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא
ת־ה ֲא ָד ָמה֙ ַּב ֲע ֣בּור ָֽה ָא ָ֔דם ִ ּ֠כי יֵ ֶ֣צר ֠א ֹ ִסף ְל ַק ֵּ֨לל ֹ֤עוד ֶא ָ ֽ
אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר
ֵל֧ב ָה ָא ָ ֛דם ַר ֖ע ִמּנְ ֻע ָ ֑ריו וְ ֽל ֹא־א ִ ֹ֥סף ֹ֛עוד ְל ַה ֹּ֥כות ֶאת־
לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את
כב
יתי׃ ע ֹ֖ד ָּכל־יְ ֵמ֣י ָה ָ ֑א ֶרץ זֶ ַ֡רע וְ ָ֠ק ִציר ל־ח ֖י ַּֽכ ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ִ ֽׂש ִ ָּכ ַ
א
יְב ֶרְך וְ ֨ק ֹר וָ ֜ח ֹם ו ַ ֧�ְקיִ ץ וָ ֛ח ֹ ֶרף וְ ֹי֥ ום וָ ַל֖יְ ָלה ֥ל ֹא יִ ְׁש ּֽב ֹתּו׃ וַ ָ ֣
כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר בראשית ט
וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו ויברך
ּור ֖בּו אמר ָל ֶה֛ם ְּפ ֥רּו ְ ת־ּב ָנ֑יו וַ ּ֧י ֹ ֶ ֹלהים ֶאת־נ ֹ ַ֖ח וְ ֶא ָ ֱא ִ֔
אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו
ב
ּוֹמור ֲא ֶכ֤ם וְ ִח ְּת ֶכם֙ יִ ְֽה ֶ֔יה ֚ ַעל ָּכל־ ַ ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ּומ ְל ֥אּו ֶא ָ ִ
ומלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל
ַחּיַ ֣ת
ָה ָ֔א ֶרץ
וְ ַע ֖ל
ל־ֹעוף ָּכ ֣
ַה ָּׁש ָ ֑מיִ ם
ְּבכ ֹ ֩ל
ֲא ֶׁ֨שר
חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר
ג
ל־ּדגֵ ֥י ַהּיָ ֖ם ְּביֶ ְד ֶ ֥כם נִ ָ ּֽתנּו׃ ָּכל־ ִּת ְר ֧מ ֹׂש ָֽה ֲא ָד ָ ֛מה ּוֽ ְב ָכ ְ
תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו כל
הּוא־חי ָל ֶ ֥כם יִ ְהיֶ ֖ה ְל ָא ְכ ָל֑ה ְּכיֶ �֣ ֶרק ֵ֔ע ֶׂשב ַ֔ ׁשר ֶ ֙ר ֶמׂש֙ ֲא ֶ ֣
רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב ד
ְך־ּב ָׂ֕שר ְּבנַ ְפ ֹׁ֥שו ָדֹמ֖ו ֥ל ֹא ת־ּכ ֹל׃ ַא ָ נָ ַת ִּ֥תי ָל ֶכ ֖ם ֶא ֽ
ה
ֶא ְד ֔ר ֹׁש ִמּיַ ֥ד
נתתי לכם את כל אך בשר בנפשו דמו לא
ת־ּד ְמ ֶכ֤ם ְלנַ ְפ ֽׁש ֹ ֵת ֶיכם֙ ֹאכֽלּו׃ וְ ַ֨אְך ֶא ִ ת ֵ
תאכלו ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד
ּומּיַ ֣ד ָֽה ָא ָ֗דם ִמּיַ ד֙ ִא֣יׁש ָא ִ֔חיו ֶא ְדר ֹׁ֖ש ׁשּנּו ִ ל־חּיָ ֖ה ֶא ְד ְר ֶ ֑ ָּכ ַ
כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש ֶאת־נֶ ֶ֥פׁש
46
יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
וידבר אלהים אל
נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך
פרשת נח בראשית ח
ז
ת־ח ֹּ֥לון ַה ֵּת ָב ֖ה ֲא ֶ ׁ֥שר ָע ָ ֽׂשה׃ וַ יְ ַׁש ַּל ֖ח ֹי֑ ום וַ ּיִ ְפ ַּת֣ח ֔נ ֹ ַח ֶא ַ
יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח
ד־יְב ֹ ֶׁשת ַה ַּמ֖יִ ם ֵמ ַ ֥על ת־הע ֵ ֹ֑רב וַ ּיֵ ֵ ֤צא יָ ֹצוא֙ וָ ֹׁ֔שוב ַע ֥ ֶא ָֽ
את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל
ח
�ֲקּלּו ַה ַּ֔מיִ ם ֹּיונ ֖ה ֵמ ִא ֹּ֑תו ִל ְרֹאות֙ ה ַ ֣ ת־ה ָ ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ יְ ַׁש ַ ּ֥לח ֶא ַ
ט
וח ְל ַכף־ ֹּיונה ָמֹנ֜ ַ א־מ ְצ ָא ֩ה ַה ָ֨ ֵמ ַע ֖ל ְּפ ֵנ֥י ָֽה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וְ ֽל ֹ ָ
הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף
ל־ּפ ֵנ֣י ָכל־ י־מ֖יִ ם ַע ְ ל־ה ֵּת ָ֔בה ִּכ ַ ַרגְ ָ֗לּה וַ ָ ּ֤ת ָׁשב ֵא ָליו֙ ֶא ַ
רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל
ל־ה ֵּת ָ ֽבה׃ ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ּיִ ְׁש ַל֤ח יָ ֹדו֙ וַ ּיִ ָּק ֶ֔ח ָה וַ ּיָ ֵב֥א א ָ ֹ֛תּה ֵא ָל ֖יו ֶא ַ
הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
י
וַ ּיָ ֶ֣חל ֹ֔עוד ִׁש ְב ַ ֥עת יָ ִמ ֖ים ֲא ֵח ִ ֑רים וַ ּ֛י ֹ ֶסף ַׁש ַ ּ֥לח ֶאת־
יא
ן־ה ֵּת ָ ֽבה׃ וַ ָּת ֨ב ֹא ֵא ָל֤יו ַהֹּיונָ ה֙ ְל ֵע֣ת ֶ֔ע ֶרב וְ ִהּנֵ ֥ה ֹּיונ ֖ה ִמ ַ ַה ָ
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה
י־קּלּו ַה ַּמ֖יִ ם ֵמ ַ ֥על יה וַ ּיֵ �֣ ַדע ֔נ ֹ ַח ִּכ ַ ֥ ֲע ֵלה־זַ �֖יִ ת ָט ָר֣ף ְּב ִ ֑פ ָ
עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל
יב
ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיִ ּיָ ֶ֣חל ֹ֔עוד ִׁש ְב ַ ֥עת יָ ִמ ֖ים ֲא ֵח ִ ֑רים וַ יְ ַׁש ַּלח֙ ֶאת־
יג
ׁשּוב־א ָל ֖יו ֹֽעוד׃ וֽ ַ֠ יְ ִהי ְּב ַא ַ֨חת וְ ֵׁשׁש־ ֵ ֹּיונה וְ ֽל ֹא־יָ ְס ָ ֥פה ַה ָ֔
הארץ וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד ויהי באחת ושש
ֵמ ֹ֜אות ָׁש ָ֗נה ָּֽב ִראֹׁשון֙ ְּב ֶא ָח֣ד ַל ֔ח ֹ ֶדׁש ָ ֽח ְר ֥בּו ַה ַּמ֖יִ ם ֵמ ַע֣ל
מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל
ת־מ ְכ ֵס֣ה ַה ֵּת ָ֔בה וַ ַּ֕י ְרא וְ ִהּנֵ ֥ה ָֽח ְר ֖בּו ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ּיָ ֤ ַסר ֨נ ֹ ַ ֙ח ֶא ִ
הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו
יד
ּוב ֨ח ֹ ֶדׁש֙ ַה ֵּׁש ִ֔ני ְּב ִׁש ְב ָע֧ה וְ ֶע ְׂש ִ ֛רים ֹי ֖ום ְּפ ֵנ֥י ָֽה ֲא ָד ָ ֽמה׃ ַ
רביעי טו
ֹלה ֖ים ֶאל־ וַ יְ ַד ֵ ּ֥בר ֱא ִ
פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום
ַל ֑ח ֹ ֶדׁש ְיָב ָׁש ֖ה ָה ָ ֽא ֶרץ׃ ס
לחדש יבשה הארץ
וידבר אלהים אל
טז
ׁשי־ ּוב ֶנ֥יָך ּונְ ֵ ֽ ן־ה ֵּת ָ ֑בה ַא ָּ֕תה וְ ִא ְׁש ְּתָך֛ ָ אמ ֹר׃ ֵצ ֖א ִמ ַ ֥נ ֹ ַח ֵל ֽ
יז
ל־ּב ָׂ֗שר ָּבֹע֧וף ר־א ְּת ָ֜ך ִמ ָּכ ָ ׁש ִ ל־ה ַח ָּ֨יה ֲא ֶ ֽ ָבנֶ ֖יָך ִא ָ ּֽתְך׃ ָּכ ַ
נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי
ַהיְ ֵ ֣צא
בניך אתך כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף
ל־ה ָא ֶ֖רץ ַהיְ ֵצ֣א ִא ָ ּ֑תְך ל־ה ֶר ֶ֛מׂש ָהר ֵ ֹ֥מׂש ַע ָ ּוב ָכ ָ ּוב ְּב ֵה ָ ֛מה ְ ַ
ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך וְ ָֽׁש ְר ֣צּו
44
על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים
ר־ּת ַ֖חת ָּכל־ ל־ה ָֽה ִרים֙ ַהּגְ ב ִֹ֔הים ֲא ֶׁש ַ ל־ה ָ ֑א ֶרץ וַ יְ ֻכ ּ֗סּו ָּכ ֶ ַע ָ
פרשת נח בראשית ז
על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל כ
ַה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃ ֲח ֵ֨מׁש ֶע ְׂש ֵ ֤רה ַא ָּמה֙ ִמ ְל ַ֔מ ְע ָלה ּגָ ְב ֖רּו ַה ָּמ֑יִ ם
כא
ל־ה ָ֗א ֶרץ ׂשר ׀ ָהר ֵֹמׂ֣ש ַע ָ ל־ּב ָ ֣ וַ יְ ֻכ ּ֖סּו ֶה ָה ִרֽים׃ וַ ּיִ גְ ַ֞וע ָּכ ָ
השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ
ּוב ְּב ֵה ָמה֙ ָּב ֹ֤עוף ַ
ל־ה ֶּׁש ֶ֖רץ ַהּׁש ֵֹר֣ץ ַעל־ ּוב ָכ ַ ַּוב ַ֣ח ָּ֔יה ְ
בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על כב
ּוח ַחּיִ ֜ים ְּב ַא ָּ֗פיו ת־ר ַ ָה ָ ֑א ֶרץ וְ כ ֹ֖ל ָה ָא ָדֽם׃ ּ֡כ ֹל ֲא ֶׁש ֩ר נִ ְׁש ַמ ֨
כג
ׁשר ׀ ל־היְ ֣קּום ׀ ֲא ֶ ֣ ת־ּכ ַ ִמ ּ֛כ ֹל ֲא ֶ ׁ֥שר ֶּב ָ ֽח ָר ָב ֖ה ֵ ֽמתּו׃ וַ ּיִ ַ֜מח ֶ ֽא ָ
הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו
מכל אשר בחרבה מתו וימח את כל היקום אשר
ד־ר ֶמׂש֙ וְ ַעד־ ד־ּב ֵה ָמה֙ ַע ֶ ֙ ל־ּפ ֵנ ֣י ָֽה ֲא ָד ָ֗מה ֵמ ָא ָד֤ם ַע ְ ַע ְ
על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד
ְך־נ ֹ ַח ַֽו ֲא ֶ ׁ֥שר ן־ה ָ ֑א ֶרץ וַ יִ ָּׁש ֶ֧אר ַא ֛ ֹ֣עוף ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם וַ ּיִ ָּמחּ֖ו ִמ ָ
עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר
כד
ּומ ַא ֖ת ל־ה ָ ֑א ֶרץ ֲח ִמ ִ ּׁ֥שים ְ ִאֹּת֖ו ַּב ֵּת ָ ֽבה׃ וַ ּיִ גְ ְּב ֥רּו ַה ַּמ֖יִ ם ַע ָ
א
ת־ּכל־ ל־ה ַחּיָ ה֙ וְ ֶא ָ ת־נ ֹ ַח וְ ֵ ֤את ָּכ ַֽ ֹלהים֙ ֶא ֔ ֹיֽ ום׃ וַ ּיִ זְ ּ֤כ ֹר ֱא ִ
אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת בראשית ח
יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל
ּוח ַעל־ ֹלהים ר֙ ַ ֙ ַה ְּב ֵה ָ֔מה ֲא ֶ ׁ֥שר ִאֹּת֖ו ַּב ֵּת ָ ֑בה וַ ּיַ ֲע ֵ֨בר ֱא ִ ֥
הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על ב
ׁש ֹּכּו ַה ָ ּֽמיִ ם׃ וַ ּיִ ָ ּֽס ְכרּו֙ ַמ ְעיְ ֣נ ֹת ְּת ֹ֔הום ַֽו ֲא ֻרּב ֹ֖ת ָה ָ֔א ֶרץ וַ ּיָ ֖
ג
ׁשבּו ַה ַּמ֛יִ ם ן־ה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּיָ ֻ ֧ ַה ָּׁש ָ ֑מיִ ם וַ ּיִ ָּכ ֵ ֥לא ַהּגֶ ֶׁ֖שם ִמ ַ
הארץ וישכו המים ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים וישבו המים
ֵמ ַ ֥על ָה ָא ֶ֖רץ ָה ֹ֣לוְך וָ ֹׁ֑שוב וַ ּיַ ְח ְס ֣רּו ַה ַּ֔מיִ ם ִמ ְק ֵ֕צה
מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה
ד
יעי ּומ ַא ֖ת ֹיֽ ום׃ וַ ָ ּ֤תנַ ח ַה ֵּת ָבה֙ ַּב ֣ח ֹ ֶדׁש ַה ְּׁש ִב ִ֔ ֲח ִמ ִ ּׁ֥שים ְ
ה
ה־ע ָ ׂ֥שר ֹי ֖ום ַל ֑ח ֹ ֶדׁש ַע ֖ל ָה ֵ ֥רי ֲא ָר ָרֽט׃ וְ ַה ַּ֗מיִ ם ְּב ִׁש ְב ָע ָ
חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי
בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט והמים
ָהיּו֙
ירי ָּֽב ֲע ִׂש ִירי֙ ָה ֹ֣לוְך וְ ָח ֹ֔סור ַע ֖ד ַה ֣ח ֹ ֶדׁש ָֽה ֲע ִׂש ִ ֑
היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי
ו
אׁשי ֶה ָֽה ִרֽים׃ ַֽויְ ִ֕הי ִמ ֵּק֖ץ ַא ְר ָּב ִע֣ים ְּב ֶא ָח֣ד ַל ֔ח ֹ ֶדׁש נִ ְר ֖אּו ָר ֵ ֥
באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים ֹי֑ ום
42
ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש
על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף
ויבאו
אל
נח
אל
התבה
שנים
שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד
פרשת נח בראשית ז
ט
ן־ה ֹ֔עוף ּומ ָ ִ֨
וְ ֥כ ֹל
ל־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ ַע ָ ֽ
ֲא ֶׁשר־ר ֵֹמ ׂ֖ש
ְׁש ַ֨ניִ ם
ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה שנים
ל־ה ֵּת ָב ֖ה זָ ָכ֣ר ּונְ ֵק ָ ֑בה ַּֽכ ֲא ֶ ׁ֛שר ל־נ ֹ ַח ֶא ַ ְׁש ַנ֜יִ ם ָּב֧אּו ֶא ֛
שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר
י
ת־נ ֹ ַח׃ ַֽויְ ִה ֖י ְל ִׁש ְב ַע֣ת ַהּיָ ִ ֑מים ֵּומ֣י ַה ַּמ ּ֔בּול ֹלה ֖ים ֶא ֽ ִצּוָ ֥ה ֱא ִ
יא
י־נ ֹ ַח ַּב ֨ח ֹ ֶדׁש֙ ׁש־מ ֹ֤אות ָׁשנָ ה֙ ְל ַחּיֵ ֔ ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ִּב ְׁש ַ֨נת ֵׁש ֵ ָהיּ֖ו ַע ָ
צוה אלהים את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש
ה־ע ָ ׂ֥שר ֹי ֖ום ַל ֑ח ֹ ֶדׁש ַּבֹּי֣ ום ַה ֶּ֗זה נִ ְב ְקעּו֙ ַה ֵּׁש ִ֔ני ְּב ִׁש ְב ָ ֽע ָ
השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו
ֽל־מ ְעיְ נ ֹת֙ ָּכ ַ
ְּת ֹ֣הום ַר ָּ֔בה וַ ֲא ֻר ּ֥ב ֹת ַה ָּׁש ַמ֖יִ ם נִ ְפ ָ ּֽתחּו׃
כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו יב
ל־ה ָ ֑א ֶרץ ַא ְר ָּב ִע֣ים ֹי֔ ום וְ ַא ְר ָּב ִע ֖ים ָלֽיְ ָלה׃ ַֽויְ ִ ֥הי ַהּגֶ ֶׁ֖שם ַע ָ
יג
י־נ ֹ ַח ְּב ֶ֨ע ֶצם ַהֹּי֤ ום ַהּזֶ ה֙ ָּב֣א ֔נ ֹ ַח וְ ֵׁשם־וְ ָ ֥חם וָ יֶ ֶ֖פת ְּבנֵ ֑
יד
ל־ה ֵּת ָ ֽבה׃ ֵ֜ה ָּמה י־בנָ ֛יו ִא ָּת ֖ם ֶא ַ ׁש ָ ּוׁש ֹ֧ל ֶׁשת נְ ֵ ֽ וְ ֵא ֶׁ֣שת ֗נ ֹ ַח ְ
ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח
ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה המה
ל־ה ֶר ֶ֛מׂש ָהר ֵ ֹ֥מׂש ל־ה ְּב ֵה ָמה֙ ְל ִמ ָ֔ינּה וְ ָכ ָ ל־ה ַחּיָ ֣ה ְל ִמ ָ֗ינּה וְ ָכ ַ וְ ָכ ַֽ
וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש
ל־ה ֹ֣עוף ְל ִמ ֵ֔ינהּו ּכ ֹ֖ל ִצ ֹּ֥פור ָּכל־ ל־ה ָא ֶ֖רץ ְל ִמינֵ ֑הּו וְ ָכ ָ ַע ָ
על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל
טו
ָּכנָ �ֽף׃
טז
ּוח ַחּיִ ֽים׃ וְ ַה ָּב ִ֗אים זָ ָ֨כר ל־ה ָּב ָׂ֔שר ֲא ֶׁשר־ֹּב֖ו ֥ר ַ ְׁש ַנ֙יִ ם֙ ִמ ָּכ ַ
כנף
וַ ּיָ ֥ב ֹאּו
ויבאו
אל
ֶאל־נ ֹ ַ֖ח נח
ל־ה ֵּת ָ ֑בה ֶא ַ
אל
התבה
ְׁשנַ �֤יִ ם
שנים
שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר
ֹלהים ל־ּב ָׂשר֙ ָּ֔באּו ַּֽכ ֲא ֶ ׁ֛שר ִצּוָ ֥ה אֹֹת֖ו ֱא ִ ֑ ּונְ ֵק ָ ֤בה ִמ ָּכ ָ
ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים
שלישי יז
וַ ּיִ ְס ּ֥ג ֹר יְ הוָ ֖ה ַּֽב ֲע ֹֽדו׃ ַֽויְ ִ ֧הי ַה ַּמ ּ֛בּול ַא ְר ָּב ִ ֥עים ֹי ֖ום ַעל־
ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על
ת־ה ֵּת ָ֔בה וַ ָּת ָ֖רם ֵמ ַ ֥על ָה ָ ֑א ֶרץ וַ ּיִ ְר ּ֣בּו ַה ַּ֗מיִ ם וַ ּיִ ְׂשאּו֙ ֶא ַ
הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל יח
ָה ָ ֽא ֶרץ׃
יט
ל־ּפ ֵנ֥י ַה ָ ּֽמיִ ם׃ וְ ַה ַּ֗מיִ ם ּגָ ְ֥ב ֛רּו ְמ ֥א ֹד ְמא ֹ֖ד וַ ֵ ּ֥ת ֶלְך ַה ֵּת ָב ֖ה ַע ְ
הארץ
וַ ּיִ גְ ְּב ֥רּו
ויגברו
ַה ַּמ֛יִ ם
המים
וַ ּיִ ְר ּ֥בּו
וירבו
ְמא ֹ֖ד
מאד
ל־ה ָ ֑א ֶרץ ַע ָ
על
הארץ
ל־ה ָא ֶ֑רץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד ַע ָ
40
בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה יאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה
חי ֹת ִא ָ ּ֑תְך ל־ה ֵּת ָב ֖ה ְל ַה ֲ ֣ ָּב ָׂ֞שר ְׁשנַ �֧יִ ם ִמ ּ֛כ ֹל ָּת ִ ֥ביא ֶא ַ
פרשת נח בראשית ו
בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך
ישראל כ
ן־ה ְּב ֵה ָמה֙ ְל ִמ ָ֔ינּה ּומ ַ זָ ָ ֥כר ּונְ ֵק ָב ֖ה יִ ְֽהיֽ ּו׃ ֵמ ָה ֹ֣עוף ְל ִמ ֵ֗ינהּו ִ
זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה
ִמ ּ֛כ ֹל ֶר ֶ֥מׂש ָֽה ֲא ָד ָמ ֖ה ְל ִמינֵ ֑הּו ְׁשנַ �֧יִ ם ִמ ּ֛כ ֹל ֥יָב ֹאּו ֵא ֶל ֖יָך
מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך כא
ׁשר יֵ ָֽא ֵ֔כל ל־מ ֲא ָ ֙כל ֲא ֶ ֣ ח־ל ָ֗ך ִמ ָּכ ַֽ ְל ַֽה ֲחֹיֽ ות׃ וְ ַא ָּת֣ה ַק ְ
כב
וְ ָא ַס ְפ ָּת ֖ ֵא ֶל֑יָך וְ ָהיָ ֥ה ְלָך֛ וְ ָל ֶה ֖ם ְל ָא ְכ ָלֽה׃ וַ ּיַ ַ֖עׂש ֑נ ֹ ַח
א
אמר ֹלה ֖ים ֵּכ֥ן ָע ָ ֽׂשה׃ ס וַ ּ֤י ֹ ֶ ְ ּ֠ככ ֹל ֲא ֶׁ֨שר ִצּוָ ֥ה א ֹֹ֛תו ֱא ִ
להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח
בראשית ז
שני
ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה יאמר
ל־ה ֵּת ָ ֑בה ִּכֽי־א ְֹתָך֥ יתָך ֖ ֶא ַ ל־ּב ְ א־א ָ ּ֥תה וְ ָכ ֵ יְ הוָ ה֙ ְ�ל ֔נ ֹ ַח ּֽב ֹ ַ
יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ב
ֹהורה יתי ַצ ִ ּ֥דיק ְל ָפ ַנ ֖י ַּב ֹּ֥דור ַהּזֶ ֽה׃ ִמ ּ֣כ ֹל ׀ ַה ְּב ֵה ָמ֣ה ַה ְּט ָ֗ ָר ִ ֛א ִ
ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהורה
ן־ה ְּב ֵה ָמ֡ה ּומ ַ ח־לָך֛ ִׁש ְב ָ ֥עה ִׁש ְב ָע ֖ה ִא֣יׁש וְ ִא ְׁש ֹּ֑תו ִ ִ ּֽת ַּק ְ
תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה
ג
ֲ֠א ֶׁשר ֣ל ֹא ְטה ָ ֹ֥רה ִ ֛הוא ְׁש ַנ �֖יִ ם ִ ֥איׁש וְ ִא ְׁש ֹּֽתו׃ ַּג֣ם ֵמֹע֧וף
אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו גם מעוף
ַה ָּׁש ַ ֛מיִ ם ִׁש ְב ָ ֥עה ִׁש ְב ָע ֖ה זָ ָכ֣ר ּונְ ֵק ָ ֑בה ְל ַחֹּי֥ ות זֶ ַ�֖רע ַעל־
השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על
ד
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ִּכ ֩י ְליָ ִ֨מים ֹ֜עוד ִׁש ְב ָ֗עה ָ ֽאנ ִֹכי֙ ַמ ְמ ִ ֣טיר ְּפ ֵנ֥י ָכ ָ
פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר
יתי ּומ ִ֗ח ִ ל־ה ָ֔א ֶרץ ַא ְר ָּב ִע֣ים ֹי֔ ום וְ ַא ְר ָּב ִע ֖ים ָל֑יְ ָלה ָ ַע ָ
על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי
ה
יתי ֵמ ַע ֖ל ְּפ ֵנ֥י ָֽה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וַ ּיַ ַ֖עׂש ׁשר ָע ִׂ֔ש ִ ל־היְ קּום֙ ֲא ֶ ֣ ת־ּכ ַ ֶ ֽא ָ
ו
ן־ׁשׁש ֵמֹא֖ות ָׁש ָנ֑ה ר־צּוָ ֖הּו יְ הוָ ֽה׃ וְ ֕נ ֹ ַח ֶּב ֵ ֥ ֑נ ֹ ַח ְּכ ֥כ ֹל ֲא ֶׁש ִ
ז
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיָ ֣ב ֹא ֗נ ֹ ַח ּו ָ֠בנָ יו וְ ִא ְׁשֹּת֧ו וְ ַה ַּמ ּ֣בּול ָה ָ֔יה ַמ֖יִ ם ַע ָ
פא
ל־ה ֵּת ָ ֑בה ִמ ְּפ ֵנ ֖י ֵ ֥מי ַה ַּמ ּֽבּול׃ ִמן־ י־בנָ ֛יו ִאֹּת֖ו ֶא ַ ׁש ָ ּונְ ֵ ֽ
את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול מן
ן־ה ְּב ֵה ָ֔מה ֲא ֶ ׁ֥שר ֵא ֶינּ֖נָ ה ְטה ָ ֹ֑רה ּומ ַ֨ ֹהורה ִ ַה ְּב ֵה ָמה֙ ַה ְּט ָ֔
ן־ה ֹ֔עוף ּומ ָ הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ִ֨
38
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ
ויאמר אלהים
לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החי מכל
פרשת נח בראשית ו
ט
ֹּתול ֣ד ֹת ֔נ ֹ ַח ֗נ ֹ ַח ִ ֥איׁש ַצ ִ ּ֛דיק ָּת ִ ֥מים ָהיָ ֖ה ְּב ֽד ֹר ָ ֹ֑תיו ְ ֵ֚א ֶּלה
י
ֹלׁשה ָב ִנ֑ים ְך־נ ֹ ַח׃ וַ ֹּי֥ ֶולד נ ֹ ַ֖ח ְׁש ָ ֣ ֹלה ֖ים ִ ֽה ְת ַה ֶּל ֽ ת־ה ֱא ִ ֶא ָֽ
יא
ת־חם וְ ֶאת־יָ ֶֽפת׃ וַ ִּת ָּׁש ֵ ֥חת ָה ָא ֶ֖רץ ִל ְפ ֵנ ֣י ת־ׁש ֖ם ֶא ָ ֥ ֶא ֵ
יב
ֹלהים ֶאת־ ֹלהים וַ ִּת ָּמ ֵ ֥לא ָה ָא ֶ֖רץ ָח ָ ֽמס׃ וַ ּיַ ְ�֧רא ֱא ִ ֛ ָֽה ֱא ִ ֑
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו
את האלהים התהלך נח ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני
האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את
ׂשר ֶאת־ ל־ּב ָ ֛ ֽי־ה ְׁש ִ ֧חית ָּכ ָ ָה ָא ֶ֖רץ וְ ִה ֵּנ ֣ה נִ ְׁש ָ ֑ח ָתה ִּכ ִ
הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את
יג
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ס ַּד ְרֹּכ֖ו ַע ָ
דרכו על הארץ
ֹלה֜ים אמר ֱא ִ וַ ּ֨י ֹ ֶ
ויאמר אלהים
ֽי־מ ְל ָ ֥אה ָה ָ ֛א ֶרץ ָח ָמ ֖ס ל־ּב ָׂשר֙ ָּב֣א ְל ָפ ַ֔ני ִּכ ָ ְ�ל ֗נ ֹ ַח ֵ ֤קץ ָּכ ָ
לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס
יד
ת־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ֲע ֵׂש֤ה ְלָך֙ ֵּת ַב֣ת יהם וְ ִהנְ ִנ֥י ַמ ְׁש ִח ָית ֖ם ֶא ָ ִמ ְּפנֵ ֶ ֑
מפניהם והנני משחיתם את הארץ עשה לך תבת
ת־ה ֵּת ָ ֑בה וְ ָכ ַֽפ ְר ָ ּ֥ת א ָ ֹ֛תּה ׂשה ֶא ַ י־ג ֹ ֶפר ִקּנִ ֖ים ַּֽת ֲע ֶ ֣ ֲע ֵצ ֔
עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה טו
ּומחּ֖וץ ַּב ּֽכ ֹ ֶפר׃ וְ ֶ֕זה ֲא ֶ ׁ֥שר ַ ּֽת ֲע ֶׂש ֖ה א ָ ֹ֑תּה ְׁש ֹ֧לׁש ִמ ַּב֥יִ ת ִ
מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש
ֵמ ֹ֣אות ַא ָּ֗מה ֚א ֹ ֶרְך ַה ֵּת ָ֔בה ֲח ִמ ִ ּׁ֤שים ַא ָּמה֙
ָר ְח ָּ֔בּה
מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה
טז
ׂשה ַל ֵּת ָ֗בה וְ ֶאל־ ֹקומ ָ ֽתּה׃ ֣צ ֹ ַהר ׀ ַּת ֲע ֶ ֣ ָ ֹלׁשים ַא ָּמ ֖ה ּוׁש ִ ֥ ְ
ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל
ּופ ַ֥תח ַה ֵּת ָב ֖ה ְּב ִצ ָּדּ֣ה ָּת ִ ׂ֑שים ַא ָּמה֙ ְּת ַכ ֶלּ֣נָ ה ִמ ְל ַ֔מ ְע ָלה ֶ
אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים לוי יז
ׂש ָה׃ וַ ֲא ִ֗ני ִהנְ נִ ֩י ֵמ ִ֨ביא ּוׁש ִל ִׁש ֖ים ַּֽת ֲע ֶ ֽ ַּת ְח ִּתּיִ ֛ם ְׁשנִ ּיִ ֥ם ְ
תחתים שנים ושלשים תעשה ואני הנני מביא
ל־ּב ָׂ֗שר ֲא ֶׁשר־ ל־ה ָ֔א ֶרץ ְל ַׁש ֵח֣ת ָּכ ָ ת־ה ַּמ ּ֥בּול ַ ֙מיִ ם֙ ַע ָ ֶא ַ
את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר
ר־ּב ָא ֶ֖רץ יִ גְ וָ ֽע׃ ּוח ַח ִּ֔יים ִמ ַּת ַ֖חת ַה ָּׁש ָ ֑מיִ ם ּ֥כ ֹל ֲא ֶׁש ָ ֹּבו֙ ֣ר ַ
בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע יח
ל־ה ֵּת ָ֔בה ַא ָּ֕תה את ֶא ַ ּוב ָ ֙ ית ֖י ִא ָ ּ֑תְך ָ ת־ּב ִר ִ וַ ֲה ִקמ ִ ֹ֥תי ֶא ְ
יט
ל־ה ַחי ִ ֽמ ָּכל־ ּומ ָּכ ָ֠ י־בנֶ ֖יָך ִא ָ ּֽתְך׃ ִ ׁש ָ ּובנֶ ֛יָך וְ ִא ְׁש ְּתָך֥ ּונְ ֵ ֽ ָ
והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה
ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החי מכל ָּב ָׂ֞שר
36
פרשת נח
34
ח
ֽל־הּגֹויִ ֞ם ם־עּוֵ ֖ר וְ ֵע ַינ �֣יִ ם יֵ ׁ֑ש וְ ֵ ֽח ְר ִׁש ֖ים וְ ָאזְ ַנ�֥יִ ם ָלֽמֹו׃ ָּכ ַ הֹוציא ַע ִ ִ֥ נִ ְק ְּב ֣צּו יַ ְח ָּ֗דו וְ יֵ ָ ֽא ְספּו֙ ְל ֻא ִּ֔מים ִ ֤מי ָב ֶהם֙ יַ ִּג֣יד ֔ז ֹאת וְ ִרֽאׁש ֹנ֖ ֹות
י
אמ ֥רּו ֱא ֶ ֽמת׃ ַא ֶּת֤ם יהם֙ וְ יִ ְצ ָּ֔דקּו וְ יִ ְׁש ְמ ֖עּו וְ ֽי ֹ ְ יע֑נּו יִ ְּתנ֤ ּו ֵע ֵֽד ֶ יַ ְׁש ִמ ֻ ׁשר ָּב ָ ֑ח ְר ִּתי ְל ַמ ַ֣ען ֵּֽ֠ת ְדעּו וְ ַ ֽת ֲא ִ֨מינּו הוה וְ ַע ְב ִּד ֖י ֲא ֶ ֣ ֵע ַדי֙ נְ ֻאם־יְ ָ֔ ֹוצר ֵ֔אל וְ ַ ֽא ֲח ַר ֖י ֥ל ֹא ֽי־א ִנ֣י ֔הּוא ְל ָפנַ י֙ ל ֹא־נ֣ ַ ִל֤י וְ ָת ִ֨בינּו֙ ִּכ ֲ יִ ְֽהיֶ ֽה׃ ס
ט
33
32
יט
ם־ע ְב ִּ֔די וְ ֵח ֵר ׁ֖ש ְּכ ַמ ְל ָא ִכ֣י ֶא ְׁש ָל֑ח ִ ֤מי ַה ִ ּ֥ביטּו ִל ְר ֽאֹות׃ ִ ֤מי ִעּוֵ ר֙ ִּכ֣י ִא ַ
כ
ֹוח ִעּוֵ ר֙ ִּכ ְמ ֻׁש ָּ֔לם וְ ִעּוֵ ֖ר ְּכ ֶע ֶ֥בד יְ הוָ ֽה׃ ָר ֥אֹות ַר ּ֖בֹות וְ ֣ל ֹא ִת ְׁש ֑מ ֹר ָּפ ֥ק ַ
ראית
ּתֹור ֖ה ָ הוה ָח ֵפ ֖ץ ְל ַמ ַ֣ען ִצ ְד ֑קֹו יַ גְ ִ ּ֥דיל כא ָאזְ ַנ �֖יִ ם וְ ֥ל ֹא יִ ְׁש ָ ֽמע׃ יְ ָ ֥ ּוב ָב ֵ ּ֥תי חּורים֙ ֻּכ ָּ֔לם ְ ם־ּבז֣ ּוז וְ ָׁשסּוי ֒ ָה ֵ ֤פ ַח ַ ּֽב ִ כב וְ יַ ְא ִ ּֽדיר׃ וְ הּוא֮ ַע ָ
הספרדים מסיימים כאן
ְכ ָל ִא ֖ים ָה ְח ָ ּ֑באּו ָהי֤ ּו ָל ַבז֙ וְ ֵא֣ין ַמ ִּ֔ציל ְמ ִׁש ָּס֖ה וְ ֵאין־א ֵ ֹ֥מר ָה ַ ֽׁשב׃ כג
ִ ֥מי ָב ֶכ ֖ם יַ ֲֽאזִ ֣ין ֑ז ֹאת יַ ְק ִ ׁ֥שב וְ יִ ְׁש ַמ ֖ע ְל ָא ֽחֹור׃ ִ ֽמי־נָ ַ֨תן ִל ְמ ִׁש ָּס֧ה
כד
למשוסה
א־א ֤בּו יַ ֲֽע ֛ק ֹב וְ יִ ְׂש ָר ֵ ֥אל ְל ֽב ֹזְ זִ ֖ים ֲה ֣לֹוא יְ הוָ ֑ה ז֚ ּו ָח ָט֣אנּו ֔לֹו וְ ֽל ֹ ָ ֹור ֽתֹו׃ וַ ּיִ ְׁש ּ֤פ ְֹך ָע ָליו֙ ֵח ָמ֣ה ַא ּ֔פֹו כה ִב ְד ָר ָכיו֙ ָה ֔לֹוְך וְ ֥ל ֹא ָ ֽׁש ְמ ֖עּו ְּב ֽת ָ ר־ּבֹו וְ ֽל ֹא־ וֶ ֱֽעז֖ ּוז ִמ ְל ָח ָ ֑מה וַ ְּת ַל ֲֽה ֵט֤הּו ִמ ָּס ִביב֙ וְ ֣ל ֹא יָ ָ֔דע וַ ִּת ְב ַע ֖ א
ל־לֽב׃ יָ ִ ׂ֥שים ַע ֵ
ה־א ַמ֤ר יְ הוָ ה֙ ּב ַֹר ֲֽא ָ֣ך וְ ַע ָּ֞תה ּֽכ ֹ ָ
אתי ְב ִׁש ְמָך ֖ ל־ּת ָירא֙ ִּכ֣י גְ ַא ְל ִּ֔תיָך ָק ָ ֥ר ִ יַ ֲֽע ֔ק ֹב וְ ֽי ֹ ֶצ ְרָך ֖ יִ ְׂש ָר ֵ ֑אל ַא ִ ב
ּובּנְ ָה ֖רֹות ֣ל ֹא יִ ְׁש ְט ֑פּוָך ָך־אנִ י ַ ֽי־ת ֲע ֤ב ֹר ַּב ַּ֨מיִ ם֙ ִא ְּת ָ֔ י־א ָּתה׃ ִּכ ַ ִל ָ ֽ
ג
ר־ּבְֽך׃ ִּ֗כי ֲאנִ י֙ מֹו־אׁש֙ ֣ל ֹא ִת ָּכ ֶ֔וה וְ ֶל ָֽה ָב ֖ה ֥ל ֹא ִת ְב ַע ָ ֽי־ת ֵלְ֤ך ְּב ֵ ִּכ ֵ יעָ֑ך נָ ַ ֤ת ִּתי ָכ ְפ ְרָך֙ ִמ ְצ ַ֔ריִ ם ּ֥כּוׁש ֹוׁש ֶ ֹלהיָך ְק ֥דֹוׁש יִ ְׂש ָר ֵא ֖ל ֽמ ִ יְ הוָ ֣ה ֱא ֶ֔
ד
יני נִ ְכ ַּב ְ֖ד ָּת ַו ֲֽא ִנ֣י ֲא ַה ְב ִ ּ֑תיָך ְ ּוס ָב ֖א ַּת ְח ֶּתֽיָך׃ ֵ ֽמ ֲא ֶׁ֨שר י ַ ֧�ָק ְר ָּת ְב ֵע ַ ֛
ה
ל־ּת ָיר ֖א ִ ּ֣כי ִא ְּתָך־ ׁשָך׃ ַא ִ וְ ֶא ֵּת֤ן ָא ָדם֙ ַּת ְח ֶּ֔תיָך ְּול ֻא ִּמ ֖ים ַ ּ֥ת ַחת נַ ְפ ֶ ֽ
ו
ּומ ַּמ ֲע ָר ֖ב ֲא ַק ְּב ֶצּֽךָ ׃ א ַֹמ֤ר ַל ָּצפֹון֙ ֵּ֔תנִ י ָ ֑אנִ י ִמ ִּמזְ ָרח֙ ָא ִב֣יא זַ ְר ֶ֔עָך ִ ֽ נֹות֖י ִמ ְק ֵצ֥ה ָה ָ ֽא ֶרץ׃ ּוב ַ ֤יאי ָבנַ י֙ ֵ ֽמ ָר ֔חֹוק ְ ל־ּת ְכ ָל ִ֑אי ָה ִב ִ ְּול ֵת ָימ֖ן ַא ִ
ז
יתיו׃ ף־ע ִׂש ִ ֽ אתיו יְ ַצ ְר ִּת ֖יו ַא ֲ בֹוד ֖י ְּב ָר ִ ֑ ּ֚כ ֹל ַהּנִ ְק ָר֣א ִב ְׁש ִ֔מי וְ ִל ְכ ִ הֹוציא ִ֥
ישעיהו מג
הפטרת בראשית ישעיהו מב
ה
31
ּבֹורא ַה ָּׁש ַ֨מיִ ם֙ הוה ֵ ֤ ה־א ַ֞מר ָה ֵא֣ל ׀ יְ ָ֗ ּֽכ ֹ ָ
ּוח יה וְ ֖ר ַ ֑יה נ ֵֹת֤ן נְ ָׁש ָמה֙ ָל ָע֣ם ָע ֶ֔ל ָ יהם ר ַ ֹ֥קע ָה ָא ֶ֖רץ וְ ֶצ ֱֽא ָצ ֶא ָ ֹוט ֶ֔ וְ נ֣ ֵ ו
אתי ָֽך ְב ֶצ ֶ֖דק וְ ַא ְחזֵ ֣ק ְּביָ ֶ ֑דָך וְ ֶא ָּצ ְר ָ֗ך הו֛ה ְק ָר ִ ֥ ַל ֽה ֹ ְל ִ ֥כים ָ ּֽבּה׃ ֲאנִ ֧י יְ ָ
ז
הֹוצ֤יא וְ ֶא ֶּתנְ ָך֛ ִל ְב ִ ֥רית ָע ֖ם ְל ֥אֹור ּגֹויִ ֽם׃ ִל ְפק ַֹ֖ח ֵע ַינ �֣יִ ם ִעוְ ֑רֹות ְל ִ
ח
ִמ ַּמ ְסּגֵ ר֙ ַא ִּ֔סיר ִמ ֵ ּ֥בית ֶּכ ֶ֖לא ֥י ֹ ְׁש ֵבי ֽח ֹ ֶׁשְך׃ ֲא ִנ֥י יְ הוָ ֖ה ֣הּוא
ט
ּות ִה ָּל ִת ֖י ַל ְּפ ִס ִילֽים׃ ָה ִרֽאׁש ֹנ֖ ֹות א־א ֵּ֔תן ְ בֹודי֙ ְל ַא ֵח֣ר ֽל ֹ ֶ ּוכ ִ ְׁש ִ ֑מי ְ יע ה־באּו ַו ֲֽח ָדׁשֹות֙ ֲא ִנ֣י ַמ ִּ֔גיד ְּב ֶט ֶ֥רם ִּת ְצ ַמ ְ֖חנָ ה ַא ְׁש ִ ֥מ ַ ִהּנֵ ָ ֑ ִ ׁ֤שירּו ַלֽיהוָ ה֙ ִ ׁ֣שיר ָח ָ֔דׁש ְּת ִה ָּל ֖תֹו
י
ֶא ְת ֶכֽם׃ פ
יא
יהֽם׃ יִ ְׂש ֤אּו ִמ ְד ָּבר֙ ּומל ֹ֔אֹו ִאּיִ ֖ים וְ ֽי ֹ ְׁש ֵב ֶ ֹור ֵד֤י ַהּיָ ם֙ ְ ִמ ְק ֵצ֣ה ָה ָ ֑א ֶרץ יֽ ְ וְ ָע ָ֔ריו ֲח ֵצ ִר ֖ים ֵּת ֵׁש֣ב ֵק ָ ֑דר יָ ֨ר ֹּנּו֙ ֣י ֹ ְׁש ֵבי ֶ֔ס ַלע ֵמ ֥ר ֹאׁש ָה ִר ֖ים יִ ְצוָ ֽחּו׃
יב
ּות ִה ָּל ֖תֹו ָ ּֽב ִאּיִ ֥ים יַ ּגִ ֽידּו׃ יְ הוָ ה֙ ַּכּגִ ּ֣בֹור יֵ ֵ֔צא יָ ִ ׂ֥שימּו ַלֽיהוָ ֖ה ָּכ ֑בֹוד ְ ל־א ֹ ָיְב ֖יו יח ַע ֽ יע ַאף־יַ ְצ ִ֔ר ַ ְּכ ִ ֥איׁש ִמ ְל ָח ֖מֹות יָ ִע֣יר ִקנְ ָ ֑אה יָ ִ֨ר ַ ֙ עֹולם ַ ֽא ֲח ִר ֖יׁש ֶא ְת ַא ָּפ֑ק ַּכּיֽ ֵֹול ָד֣ה יתי֙ ֵ ֽמ ָ֔ ֶה ֱֽח ֵׁ֨ש ִ
יד
יִ ְתּגַ ָ ּֽבר׃ ס
טו
ל־ע ְׂש ָּב ֖ם ֶא ְפ ֶ֔עה ֶא ּׁ֥ש ֹם וְ ֶא ְׁש ַא֖ף יָ ַֽחד׃ ַ ֽא ֲח ִ ֤ריב ָה ִרים֙ ּוגְ ָב ֔עֹות וְ ָכ ֶ
טז
אֹובֽיׁש׃ וְ ֽה ַֹול ְכ ִּת֣י ִעוְ ִ֗רים אֹוביׁש וְ ַׂש ְמ ִ ּ֤תי נְ ָהרֹות֙ ָל ִֽא ִּ֔יים ַו ֲֽאגַ ִּמ ֖ים ִ ִ֑ ְּב ֶ֨ד ֶרְך֙ ֣ל ֹא יָ ָ֔דעּו ִּבנְ ִת ֥יבֹות ֽל ֹא־יָ ְד ֖עּו ַא ְד ִר ֵיכ֑ם ָא ִׂשי ֩ם ַמ ְח ָׁ֨שְך ית ֖ם וְ ֥ל ֹא יׁשֹור ֵ֚א ֶּלה ַה ְּד ָב ִ֔רים ֲע ִׂש ִ ּומ ֲע ַק ִּׁשים֙ ְל ִמ ֔ יה֜ם ָל ֗אֹור ַ ֽ ִל ְפנֵ ֶ
יז
ֲעזַ ְב ִ ּֽתים׃ נָ ֤ס ֹגּו ָאחֹור֙ ֣יֵב ֹׁשּו ֔ב ֹ ֶׁשת ַה ּֽב ֹ ְט ִח ֖ים ַּב ָּפ ֶ֑סל ָה ֽא ֹ ְמ ִ ֥רים
יח
ַה ֵ ֽח ְר ִׁש ֖ים ְׁש ָ ֑מעּו וְ ַ ֽה ִעוְ ִר ֖ים
ֹלהֽינּו׃ פ ְל ַמ ֵּס ָכ ֖ה ַא ֶּת֥ם ֱא ֵ
ַה ִ ּ֥ביטּו
יג
מעולם אנשי השם וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני יהוה
ּׁשם׃ פ ׁשי ַה ֵ ֽ ֹעול ֖ם ַאנְ ֵ ֥ ֵמ ָ
פרשת בראשית פרשת בראשית ו
מעולם אנשי השם
מפטיר ה
ל־י ֶצר֙ הוה ִ ּ֥כי ַר ָּב֛ה ָר ַע֥ת ָה ָא ָד ֖ם ָּב ָא ֶ֑רץ וְ ָכ ֵ֙ וַ ּיַ ְ�֣רא יְ ָ֔
ו
ׂשה ֽי־ע ָ ֥ הוה ִּכ ָ ל־הֹּיֽ ום׃ וַ ּיִ ּנָ ֶ֣חם יְ ָ֔ ַמ ְח ְׁש ֣ב ֹת ִל ֹּ֔בו ַר֥ק ַר ֖ע ָּכ ַ
ז
הוה אמר יְ ָ֗ ל־ל ֹּֽבו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ת־ה ָא ָד ֖ם ָּב ָא ֶ֑רץ וַ ּיִ ְת ַע ֵּצ ֖ב ֶא ִ ֶא ָֽ
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום וינחם יהוה כי עשה
את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ויאמר יהוה
אתי֙ ֵמ ַע֙ל ְּפנֵ ֣י ָֽה ֲא ָד ָ֔מה ר־ּב ָ ֙ר ִ ת־ה ָא ָד֤ם ֲא ֶׁש ָ ֶא ְמ ֶ֨חה ֶא ָ
אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה
ד־ֹעוף ַה ָּׁש ָמ֑יִ ם ִ ּ֥כי נִ ַח ְ֖מ ִּתי ד־ר ֶ֖מׂש וְ ַע ֣ ד־ּב ֵה ָ֔מה ַע ֶ ֵֽמ ָא ָדם֙ ַע ְ
מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי
ח
יתם׃ וְ ֕נ ֹ ַח ָ ֥מ ָצא ֵח֖ן ְּב ֵעינֵ ֥י יְ הוָ ֽה׃ פ ִ ּ֥כי ֲע ִׂש ִ ֽ
כי עשיתם ונח מצא חן בעיני יהוה
28
מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
ויחי למך שתים ושמנים
שנה ומאת שנה ויולד בן ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת
ויהי נח בן
חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר
ּוׁשֹמונִ ים֙ ת־ל ֶמְך ְׁש ַּת֤יִ ם ְ ֹהול ֣יֹדו ֶא ֶ֔ ִ תּוׁש ַלח ַֽא ֲח ֵרי֙ ְמ ֶ֗
פרשת בראשית בראשית ה
מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים כז
ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְהיּו֙ ָּכל־ ּוׁש ַב֥ע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ ָׁש ָ֔נה ְ שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל
ׁשע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה ּות ַ ֥ תּוׁש ַלח ֵּת ַׁ֤שע וְ ִׁש ִּׁשים֙ ָׁש ָ֔נה ְ יְ ֵמ֣י ְמ ֶ֔
ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה כח
וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ פ
כט
אמ ֹר ת־ׁש ֹ֛מו נ ֹ ַ֖ח ֵל ֑ ּומ ַא֣ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי ֶ֖ולד ֵּבֽן׃ וַ ּיִ ְק ָר֧א ֶא ְ ָׁשנָ ֖ה ְ
וימת
ּוׁשמ ֹנִ ֛ים י־ל ֶמְך ְׁש ַ ּ֧תיִ ם ְ ַֽויְ ִח ֕ ֶ
ויחי למך שתים ושמנים
שנה ומאת שנה ויולד בן ויקרא את שמו נח לאמר
ֶ֞֠זה יְ נַ ֲח ֵמ֤נּו ִ ֽמ ַּמ ֲע ֨ ֵׂשנּו֙
ן־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה ּומ ִע ְּצ ֹ֣בון יָ ֵ֔דינּו ִמ ָ ֵ
זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה
ל
ת־נ ֹ ַח ֹהול ֣יֹדו ֶא ֔ ִ י־ל ֶמְך ַֽא ֲח ֵרי֙ ׁשר ֵֽא ְר ָר ּ֖ה יְ הוָ ֽה׃ ַֽויְ ִח ֶ֗ ֲא ֶ ֥
אשר אררה יהוה ויחי למך אחרי הולידו את נח
ָח ֵמׁ֤ש וְ ִת ְׁש ִעים֙ ָׁש ָ֔נה וַ ֲח ֵ ֥מׁש ֵמא ֹ֖ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים
חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים
לא
ּוׁש ַב֥ע י־ל ֶמְך ֶׁש ַ֤בע וְ ִׁש ְב ִעים֙ ָׁש ָ֔נה ְ ּובֹנֽ ות׃ ַֽויְ ִהי֙ ָּכל־יְ ֵמ ֶ֔ ָ
לב
י־נ ֹ ַח ֶּבן־ ַֽויְ ִה ֕
ובנות ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע
ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס
מאות שנה וימת
ויהי נח בן
ת־חם וְ ֶאת־ ת־ׁש ֖ם ֶא ָ ֥ ֲח ֵ ֥מׁש ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֣ ֶולד ֔נ ֹ ַח ֶא ֵ
חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת
בראשית ו
א
ּובֹנ ֖ות ל־ּפנֵ ֣י ָֽה ֲא ָד ָמ֑ה ָ ֽי־ה ֵח֣ל ָֽה ָא ָ֔דם ָלר ֹ֖ב ַע ְ יָ ֶֽפת׃ ַו�ֽיְ ִהי֙ ִּכ ֵ
ב
ת־ּבֹ֣נות ָ ֽה ָא ָ֔דם ִ ּ֥כי ֹלהים֙ ֶא ְ י־ה ֱא ִ יֻ ְּל ֥דּו ָל ֶהֽם׃ וַ ּיִ ְר ֤אּו ְבנֵ ָ ֽ
ג
אמר ׁשר ָּב ָ ֽחרּו׃ וַ ּ֣י ֹ ֶ ט ֹב ֹ֖ת ֵהּ֑נָ ה וַ ּיִ ְק ֤חּו ָל ֶהם֙ נָ ִׁ֔שים ִמּכ ֹ֖ל ֲא ֶ ֥
יפת ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות
ילדו להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי
טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויאמר
ׂשר רּוחי ָ ֽב ָא ָדם֙ ְלע ָֹ֔לם ְּב ַׁשּגַ ֖ם ֣הּוא ָב ָ ֑ ִ֤ הוה ֽל ֹא־יָ ֹ֨דון יְ ָ֗
יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר
ד
וְ ָהי֣ ּו יָ ָ֔מיו ֵמ ָ ֥אה וְ ֶע ְׂש ִר ֖ים ָׁשנָ ֽה׃ ַהּנְ ִפ ֞ ִלים ָהי֣ ּו ָב ָא ֶרץ֮
והיו ימיו מאה ועשרים שנה הנפלים היו בארץ
ֹלהים֙ יָב ֹאּו ְּבנֵ ֤י ָ ֽה ֱא ִ י־כן ֲא ֶׁ֨שר ֜ ַּבּיָ ִמ֣ים ָה ֵהם ֒ וְ ַג ֣ם ַ ֽא ֲח ֵר ֵ֗
בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים
ׁשר ל־ּבֹ֣נות ָֽה ָא ָ֔דם וְ יָ ְל ֖דּו ָל ֶה֑ם ֵה ָּ֧מה ַהּגִ ּב ִ ֹ֛רים ֲא ֶ ֥ ֶא ְ
ֹעול֖ם אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר ֵמ ָ
26
מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת
ויחי מהללאל
חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת
ויחי ירד שתים וששים שנה
ומאת שנה ויולד את חנוך ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
ויחי חנוך חמש וששים שנה
ויולד את מתושלח ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים
ויחי מתושלח
שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך ויחי
ַֽמ ֲה ַל ְל ֵ֔אל
פרשת בראשית בראשית ה
מהללאל
ַא ְר ָּב ִע֣ים
ארבעים
ָׁש ָ֔נה
שנה
ּוׁשמ ֹנֶ ֥ה ְ
ושמנה
ֵמֹא֖ות
מאות
ָׁשנָ ֑ה
שנה
יד
ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְֽהיּו֙ ָּכל־יְ ֵמ֣י ֵק ָ֔ינן ֶע ֶׂ֣שר ָׁש ִ֔נים וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ
טו
ׁשע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס ּות ַ ֥ ְ
ַֽויְ ִ ֣חי ַֽמ ֲה ַל ְל ֵ֔אל
טז
ָח ֵ ֥מׁש ָׁשנִ ֖ים וְ ִׁש ִ ּׁ֣שים ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶאת־יָ � ֶֽרד׃ ַֽויְ ִ ֣חי
ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי קינן עשר שנים
ותשע מאות שנה וימת
ויחי מהללאל
חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד ויחי
ַֽמ ֲה ַל ְל ֵ֗אל
ַֽא ֲח ֵרי֙
ֹהול ֣יֹדו ִ
ת־י ֶרד ֶא ֶ֔
ֹלׁשים ְׁש ִ ֣
ָׁש ָ֔נה
מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה
יז
ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְהיּו֙ ָּכל־ ּוׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ ְ
ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל
ּוׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמֹא֖ות יְ ֵמ֣י ַמ ֲה ַל ְל ֵ֔אל ָח ֵמׁ֤ש וְ ִת ְׁש ִעים֙ ָׁש ָ֔נה ְ
ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות
יח
ָׁשנָ ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס
יט
ֹהול ֣יֹדו ִ י־י ֶרד ַֽא ֲח ֵרי֙ ת־חֹנֽ וְך׃ ַֽויְ ִח ֶ֗ ּומ ַא֣ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ֲ ְ
כ
ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְֽהיּו֙ ת־חֹנ֔ וְך ְׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ ֶא ֲ
שנה וימת
י־י ֶרד ְׁש ַ ּ֧תיִ ם וְ ִׁש ִ ּׁ֛שים ָׁשנָ ֖ה ַֽויְ ִח ֶ֕
ויחי ירד שתים וששים שנה
ומאת שנה ויולד את חנוך ויחי ירד אחרי הולידו
את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו
ׁשע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה ּות ַ ֥ י־י ֶרד ְׁש ַּת֤יִ ם וְ ִׁש ִּׁשים֙ ָׁש ָ֔נה ְ ָּכל־יְ ֵמ ֶ֔
כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה
כא
וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ פ
כב
ֹלהים ַֽא ֲח ֵרי֙ ת־ה ֱא ִ֗ תּוׁש ַלח׃ וַ ּיִ ְת ַה ֵּ֨לְך ֲחֹנ֜ וְך ֶא ָֽ ת־מ ָ ֽ וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ְ
וימת
ַֽויְ ִ ֣חי ֲחֹנ֔ וְך ָח ֵ ֥מׁש וְ ִׁש ִּׁש ֖ים ָׁשנָ ֑ה
ויחי חנוך חמש וששים שנה
ויולד את מתושלח ויתהלך חנוך את האלהים אחרי
תּוׁש ַלח ְׁש ֹ֥לׁש ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ת־מ ֶ֔ ֹהול ֣יֹדו ֶא ְ ִ
הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים
כג
ּוׁש ֹ֥לׁש ּובֹנֽ ות׃ וַ יְ ִה ֖י ָּכל־יְ ֵמ֣י ֲחֹנ֑ וְך ָח ֵמׁ֤ש וְ ִׁש ִּׁשים֙ ָׁש ָ֔נה ְ ָ
כד
ֹלהים וְ ֵא ֶ֕ינּנּו ת־ה ֱא ִ ֑ ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֽה׃ וַ ּיִ ְת ַה ֵּלְ֥ך ֲחֹנ ֖וְך ֶא ָֽ
שביעי כה
תּוׁש ַלח וַ יְ ִ ֣חי ְמ ֶ֔
ובנות ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש
מאות שנה ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו
ֹלהים׃ פ �ָקח אֹֹת֖ו ֱא ִ ֽ ִּכֽי־ל ַ ֥
כי לקח אתו אלהים
כו
ויחי מתושלח
ת־ל ֶֽמְך׃ ַֽויְ ִ ֣חי ּומ ַא֣ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ָ ּוׁשמ ֹנִ ֛ים ָׁשנָ ֖ה ְ ׁש ַבע ְ ֶ֧
תּוׁש ַלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך ויחי ְמ ֶ֗
24
יהוה
זה ספר תולדת אדם ביום
ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו ב זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת
ויחי
שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
ויחי אנוש תשעים שנה
ויולד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת
ויחי קינן שבעים שנה
ויולד את מהללאל ויחי קינן אחרי הולידו את
פרשת בראשית
בראשית ה
ֹּתולד ֹ֖ת ָא ָד֑ם ְּבֹי֗ ום ְ זֶ ֣ה ֵ֔ס ֶפר
א
יְ הוָ ֽה׃ פ
ב
ׂשה א ֹֹֽתו׃ זָ ָכ֥ר ֹלה ֖ים ָע ָ ֥ ֹלהים֙ ָא ָ֔דם ִּב ְד ֥מּות ֱא ִ ְּב ֤ר ֹא ֱא ִ
זה ספר תולדת אדם ביום
יהוה
ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו זכר
ת־ׁש ָמם֙ ָא ָ֔דם ּונְ ֵק ָב֖ה ְּב ָר ָא֑ם וַ ָיְב ֶ֣רְך א ָֹ֗תם וַ ּיִ ְק ָר֤א ֶא ְ
ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ג
ּומ ַאת֙ ָׁש ָ֔נה וַ ֹּי֥ ֶולד ֹלׁשים ְ ְּבֹי ֖ום ִה ָ ּֽב ְר ָ ֽאם׃ ס ַֽויְ ִ ֣חי ָא ָ֗דם ְׁש ִ ֤
ד
י־א ָ֗דם ׁשת׃ וַ ּיִ ְֽהי֣ ּו יְ ֵמ ָ ת־ׁשֹמ֖ו ֵ ֽ ִּב ְדמּוֹת֖ו ְּכ ַצ ְל ֹ֑מו וַ ּיִ ְק ָ ֥רא ֶא ְ
ביום הבראם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ויהיו ימי אדם
ת־ׁשת ְׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמא ֹ֖ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ֹהול ֣יֹדו ֶא ֵ֔ ִ ַֽא ֲח ֵרי֙
אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד ה
ר־חי ְּת ַׁש֤ע ֵמֹאות֙ ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְֽהיּ֞ו ָּכל־יְ ֵמ֤י ָא ָדם֙ ֲא ֶׁש ַ֔ ָּבנִ ֖ים ָ
ו
ַֽויְ ִחי־
בנים ובנות ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות
ֹלׁש ֖ים ָׁשנָ ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס ּוׁש ִ ָׁש ָ֔נה ְ
ויחי
שנה ושלשים שנה וימת
ת־אֹנֽ וׁש׃ ּומ ַא֣ת ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ֱ ֵׁ֕שת ָח ֵ ֥מׁש ָׁשנִ ֖ים ְ
שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש
ַֽא ֲח ֵרי֙
ֹהול ֣יֹדו ִ
ת־אֹנ֔ וׁש ֶא ֱ
ֶׁש ַ֣בע
ָׁש ִ֔נים
ז
י־ׁשת ַֽויְ ִח ֵ֗
ח
ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְֽהיּו֙ ָּכל־ ּוׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ָּבנִ ֖ים ָ ְ
ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים
ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל
ׁשע ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה ּות ַ ֥ י־ׁשת ְׁש ֵּת֤ים ֶע ְׂש ֵרה֙ ָׁש ָ֔נה ְ יְ ֵמ ֵ֔
ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה
ט
וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס
י
ת־קינָ �ֽן׃ ַֽויְ ִ ֣חי ֱאֹנ֗ וׁש ַֽא ֲח ֵרי֙ וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ֵ
וימת
ַֽויְ ִ ֥חי ֱאֹנ ֖וׁש ִּת ְׁש ִע֣ים ָׁשנָ ֑ה
ויחי אנוש תשעים שנה
ֹהול ֣יֹדו ֶאת־ ִ
ויולד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את
ּוׁשמ ֹנֶ ֥ה ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ֹּי֥ ֶולד ֵק ָ֔ינן ֲח ֵמׁ֤ש ֶע ְׂש ֵרה֙ ָׁש ָ֔נה ְ
קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד
יא
ׁשע ּות ַ ֥ ּובֹנֽ ות׃ וַ ּיִ ְֽהיּו֙ ָּכל־יְ ֵמ֣י ֱאֹנ֔ וׁש ָח ֵמׁ֣ש ָׁש ִ֔נים ְ ָּבנִ ֖ים ָ
יב
ֵמֹא֖ות ָׁשנָ ֑ה וַ ּיָ ֽמ ֹת׃ ס
ַֽויְ ִ ֥חי ֵקינָ �֖ן ִׁש ְב ִע֣ים ָׁשנָ ֑ה
יג
ֹהול ֣יֹדו ֶאת־ ִ ת־מ ֲה ַל ְל ֵאֽל׃ וַ יְ ִ ֣חי ֵק ָ֗ינן ַא ֲח ֵרי֙ וַ ֹּי ֶ֖ולד ֶא ַֽ
בנים ובנות ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת
ויחי קינן שבעים שנה
ויולד את מהללאל ויחי קינן אחרי הולידו את ַֽמ ֲה ַל ְל ֵ֔אל
22
שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם
ִׁש ְב ָע ַת֖יִ ם יֻ ָ ּ֑קם וַ ָּ֨י ֶׂשם יְ הוָ ֤ה ְל ַ ֙קיִ ן֙ ֹ֔אות ְל ִב ְל ִ ּ֥תי ַהֹּכות־
פרשת בראשית בראשית ד
שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות טז
אֹֹת֖ו ָּכל־מ ְֹצ ֹֽאו׃ וַ ֵּי ֵ֥צא ַק֖יִ ן ִמ ִּל ְפנֵ ֣י יְ הוָ ֑ה וַ ֵּי ֶׁ֥שב ְּב ֶ ֽא ֶרץ־
יז
ת־א ְׁש ֹּ֔תו וַ ַּת ַ֖הר וַ ֵּת ֶ֣לד ת־ע ֶֽדן׃ וַ ּיֵ ַ�֤דע ַ ֙קיִ ן֙ ֶא ִ ֹנ ֖וד ִק ְד ַמ ֵ
אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ
נוד קדמת עדן וידע קין את אשתו ותהר ותלד
ת־חֹנ֑ וְך ַו�ֽיְ ִהי֙ ּ֣ב ֹנֶ ה ִ֔עיר וַ ּיִ ְק ָרא֙ ֵׁש֣ם ָה ִ֔עיר ְּכ ֵׁש ֖ם ְּבֹנ֥ ו ֶא ֲ את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו
יח
ת־מ ֽחּויָ ֵא֑ל ירד יָ ַל ֖ד ֶא ְ ת־ע ָ֔ירד וְ ִע ָ֕ ֲחֹנֽ וְך׃ וַ ּיִ ּוָ ֵל֤ד ַל ֲֽחֹנוְך֙ ֶא ִ
חנוך ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל
ת־ל ֶֽמְך׃ תּוׁש ֵא֖ל יָ ַל֥ד ֶא ָ ּומ ָ ּוׁש ֵ֔אל ְ ת־מ ֣ת ָ ּומ ִחּייָ ֵ֗אל יָ ַלד֙ ֶא ְ ְ
ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך חמישי יט
ׁשם ח־ֹלו ֶל ֶ֖מְך ְׁש ֵּת֣י נָ ִ ׁ֑שים ֵׁש֤ם ָ ֽה ַא ַחת֙ ָע ָ֔דה וְ ֵ ֥ וַ ּיִ � ַ ּֽֽק ֥
כ
ת־יָב֑ל ֣הּוא ָה ָ֔יה ֲא ִ֕בי ַה ֵּׁשנִ ֖ית ִצ ָּלֽה׃ וַ ֵ ּ֥ת ֶלד ָע ָד ֖ה ֶא ָ
כא
יּוב֑ל ֣הּוא ָה ָ֔יה ֲא ִ֕בי ָּכל־ ׁשם ָא ִח ֖יו ָ ּומ ְקנֶ ֽה׃ וְ ֵ ֥ י ֵ ֹׁ֥שב א ֶֹ֖הל ִ
כב
ּובל ַ֔קיִ ן ת־ּת ַ ם־הוא יָ ְֽל ָדה֙ ֶא ֣ ּת ֵֹפׂ֥ש ִּכֹּנ ֖ור וְ עּוגָ ֽב׃ וְ ִצ ָּל֣ה גַ ִ֗
ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם
השנית צלה ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין
ל־ק֖יִ ן ּוב ַ ּוב ְרזֶ ֑ל ַו ֲֽא ֹ֥חות ּֽת ַ ֹלטׁש ָּכל־ח ֵֹרׁ֥ש נְ ח ֶֹ֖שת ַ ֵ֕
לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין שישי כג
ֹקולי ִ֔ אמר ֶל ֶ֜מְך ְלנָ ָׁ֗שיו ָע ָד֤ה וְ ִצ ָּלה֙ ְׁש ַמ ַ֣ען נַ ֲֽע ָ ֽמה׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ
נעמה ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי
ׁשי ֶ֔ל ֶמְך ַה ְאזֵ ּ֖נָ ה ִא ְמ ָר ִ ֑תי ִּכ֣י ִ ֤איׁש ָה ַ ֙רגְ ִּתי֙ ְל ִפ ְצ ִ֔עי נְ ֵ ֣
נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי
כד
ם־קיִ ן וְ ֶל ֶ֖מְך ִׁש ְב ִ ֥עים וְ יֶ ֶ֖לד ְל ַח ֻּב ָר ִ ֽתי׃ ִ ּ֥כי ִׁש ְב ָע ַת֖יִ ם יֻ ַּק ָ ֑
כה
ת־א ְׁש ֹּ֔תו וַ ֵּת ֶ֣לד ֵּ֔בן ֶא ִ
וילד לחברתי כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים
וְ ִׁש ְב ָ ֽעה׃ וַ ֵּ֨י ַדע ָא ָ ֥דם ֹעוד֙
ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן
ֹלהים֙ ת־ל֤י ֱא ִ ׁשת ִּכ֣י ָ ֽׁש ִ ת־ׁשֹמ֖ו ֵ ֑ וַ ִּת ְק ָר֥א ֶא ְ
זֶ ַ�֣רע
ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע
כו
ַא ֵ֔חר ַּת ַ֣חת ֶ֔ה ֶבל ִ ּ֥כי ֲה ָרֹג ֖ו ָ ֽקיִ ן׃ ְּול ֵׁש֤ת ּגַ ם־הּוא֙ יֻ ַּלד־
אחר תחת הבל כי הרגו קין ולשת גם הוא ילד
ׁשם הּוחל ִל ְקר ֹ֖א ְּב ֵ ֥ ַ֔ ת־ׁשֹמ֖ו ֱאֹנ֑ וׁש ָא֣ז ֵּ֔בן וַ ּיִ ְק ָר֥א ֶא ְ
בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יְ הוָ ֽה׃
20
רעה צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין
פרשת בראשית בראשית ד
ג
֣ר ֹ ֵעה ֔צ ֹאן וְ ַ֕קיִ ן ָהיָ ֖ה ע ֵֹב֥ד ֲא ָד ָ ֽמה׃ ַֽויְ ִה ֖י ִמ ֵּ֣קץ יָ ִ ֑מים
ד
וַ ּיָ ֵ֨בא ַ֜קיִ ן ִמ ְּפ ִ ֧רי ָֽה ֲא ָד ָמ֛ה ִמנְ ָח ֖ה ַלֽיהוָ ֽה׃ וְ ֶ֨ה ֶבל ֵה ִ ֥ביא
רעה צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא
הוה ֶאל־ ּומ ֶח ְל ֵב ֶה֑ן וַ ּיִ ַׁ֣שע יְ ָ֔ ם־הּוא ִמ ְּבכ ֹֹ֥רות צ ֹאֹנ ֖ו ֵ ֽ גַ ֛ גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל
ה
ל־מנְ ָחֹת֖ו ֣ל ֹא ָׁש ָע֑ה ל־קיִ ן וְ ֶא ִ ל־מנְ ָח ֹֽתו׃ וְ ֶא ַ ֥ ֶה ֶ֖בל וְ ֶא ִ
ו
ל־קיִ ן וַ ּיִ ַ֤חר ְל ַ ֙קיִ ן֙ ְמ ֔א ֹד ַו�ּֽיִ ְּפל֖ ּו ָּפנָ ֽיו׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ אמר יְ הוָ ֖ה ֶא ָ ֑
ז
יטיב֙ ם־ּת ִ ֚ ָל ָּמה ָח ָ֣רה ָ֔לְך וְ ָל ָּ֖מה נָ ְפ ֥לּו ָפנֶ ֽיָך׃ ֲה ֹ֤לוא ִא ֵ
הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה
ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין
למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב
יטיב ַל ֶּפ ַ֖תח ַח ָּט֣את ר ֵֹב֑ץ וְ ֵא ֶ֨ליָך֙ ְׂש ֵ֔את וְ ִאם֙ ֣ל ֹא ֵת ִ֔
שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך
ח
ל־ה ֶ֣בל קיִ ן ֶא ֶ ל־ֹּבו׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ּוק ֹ֔תו וְ ַא ָּת ֖ה ִּת ְמ ָׁש ֽ ְּת ׁ֣ש ָ אמר ַ ֖
תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל
ל־ה ֶ֥בל ָא ִח ֖יו ֹיות֣ם ַּב ָּׂש ֶ֔דה וַ ּיָ ָ�֥קם ַ ֛קיִ ן ֶא ֶ ָא ִ ֑חיו ַֽויְ ִהי֙ ִּב ְה ָ
אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ט
אמר֙ ל־קיִ ן ֵא֖י ֶה ֶ֣בל ָא ִ ֑חיָך וַ ּ֙י ֹ ֶ אמר יְ הוָ ה֙ ֶא ַ֔ וַ ּיַ ַה ְרגֵ ֽהּו׃ וַ ּ֤י ֹ ֶ
יט
ית ֖אמר ֶמ֣ה ָע ִ ׂ֑ש ָ ֣ל ֹא יָ ַ֔ד ְע ִּתי ֲהׁש ֵ ֹ֥מר ָא ִח ֖י ָא ֽנ ֹ ִכי׃ וַ ּי ֹ ֶ
יא
ן־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וְ ַע ָּת ֖ה �ֲקים ֵא ַל֖י ִמ ָ ֽ ֹ֚קול ְּד ֵמ֣י ָא ִ֔חיָך צ ֹע ִ ֥
ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר
לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ועתה
�ָק ַחת יה ל ַ ֛ ת־ּפ ָ ן־ה ֲא ָד ָמה֙ ֲא ֶׁש֣ר ָּפ ְצ ָת֣ה ֶא ִ֔ ָא ֣רּור ָא ָּ֑תה ִמ ָ ֽ
ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת
יב
ת־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה ֽל ֹא־ת ֵ ֹ֥סף ת־ּד ֵמ֥י ָא ִח ֖יָך ִמּיָ ֶדָֽך׃ ִּכ֤י ַ ֽת ֲעב ֹד֙ ֶא ָ ֶא ְ
יג
אמר ַק֖יִ ן ֶאל־ ֵּתת־ּכ ָֹחּ֖ה ָלְ֑ך נָ ֥ע וָ נָ ֖ד ִ ּֽת ְהיֶ ֥ה ָב ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
יד
יְ הוָ ֑ה ּגָ ֹ֥דול ֲעֹונִ ֖י ִמּנְ ֽׂש ֹא׃ ֵה ֩ן ּגֵ ַ֨ר ְׁש ָּת א ִֹת֜י ַהֹּי֗ ום ֵמ ַע֙ל ְּפנֵ ֣י
את דמי אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל
יהוה גדול עוני מנשא הן גרשת אתי היום מעל פני
ּומ ָּפנֶ ֖יָך ֶא ָּס ֵת֑ר וְ ָהיִ ִ֜יתי נָ ֤ע וָ נָ ד֙ ָּב ָ֔א ֶרץ וְ ָהיָ ֥ה הָֽ ֲא ָד ָ֔מה ִ
האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה
טו
הוה ָל ֵכן֙ ָּכל־ה ֵֹר֣ג ַ֔קיִ ן אמר ֹ֣לו יְ ָ֗ ָכל־מ ְֹצ ִא ֖י ַֽי ַה ְרגֵ ֽנִ י׃ וַ ּ֧י ֹ ֶ
כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין ִׁש ְב ָע ַת ֖יִ ם
18
והוא ימשל בך
ולאדם אמר כי
שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים
והאדם ידע את חוה
אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל
פרשת בראשית בראשית ג
יז
ל־ּבְֽך׃ ס וְ ֖הּוא יִ ְמ ָׁש ָ
והוא ימשל בך
ְּול ָא ָד֣ם ָא ַ֗מר ִּכֽי־ ולאדם אמר כי
יתיָך֙ ן־ה ֵ֔עץ ֲא ֶׁש֤ר ִצּוִ ִ ֙ אכל ִמ ָ ָׁש ַמ ְע ָ ּ֮ת ְל ֹ֣קול ִא ְׁש ֶּתָך ֒ וַ ּ֙ת ֹ ַ ֙
שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך
בּורָך רּור֤ה ָ ֽה ֲא ָד ָמה֙ ַ ּֽב ֲע ֶ֔ ֹאכ ֖ל ִמ ֶּמּ֑נּו ֲא ָ אמ ֹר ֥ל ֹא ת ַ ֵל ֔
לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך
יח
֣יח אכ ֶ֔לּנָ ה ּכ ֹ֖ל יְ ֵמ֥י ַחּיֶ ֽיָך׃ וְ ֹ֥קוץ וְ ַד ְר ַּד ֖ר ַּת ְצ ִמ ַ ֽ ְּב ִע ָּצֹבון֙ ּֽת ֹ ֲ
יט
אכל ת־ע ֶׂ֥שב ַה ָּׂש ֶדֽה׃ ְּבזֵ ַע֤ת ַא ֶ ּ֙פיָך֙ ּ֣ת ֹ ַ ָלְ֑ך וְ ָא ַכ ְל ָּת ֖ ֶא ֵ
בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל
ֽי־ע ָפ֣ר ל־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה ִ ּ֥כי ִמ ֶּמּ֖נָ ה ֻל ָ ּ֑ק ְח ָּת ִּכ ָ ּובָך֙ ֶא ָ ֶ֔ל ֶחם ַע֤ד ֽׁש ְ
לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר כ
ׁשם ִא ְׁשֹּת֖ו ַחּוָ ֑ה ל־ע ָפ֖ר ָּת ֽׁשּוב׃ וַ ּיִ ְק ָר֧א ָ ֽה ָא ָד֛ם ֵ ֥ ַ֔א ָּתה וְ ֶא ָ
כא
ֹלה֜ים ְל ָא ָד֧ם הוה ֱא ִ ׂש יְ ָ֨ ל־חי׃ וַ ּיַ ַע ֩ ִּכ֛י ִ ֥הוא ָ ֽהיְ ָת ֖ה ֵ ֥אם ָּכ ָ ֽ
אתה ואל עפר תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם
ׁשם׃ פ ְּול ִא ְׁש ֹּ֛תו ָּכ ְתֹנ֥ ות ֹע֖ור וַ ּיַ ְל ִּב ֵ ֽ
ולאשתו כתנות עור וילבשם רביעי כב
ֹלהים ֵה֤ן ָ ֽה ָא ָדם֙ ָהיָ ה֙ ְּכ ַא ַח֣ד ִמ ֶּ֔מּנּו אמר ׀ יְ הוָ ֣ה ֱא ִ֗ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו
ָל ַד ַ֖עת ֹ֣טוב וָ ָר֑ע וְ ַע ָּת֣ה ׀ ֶּפן־יִ ְׁש ַל֣ח יָ ֹ֗דו וְ ָל ַקח֙ ַּ֚גם לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם
כג
ֹלה ֖ים ֵמ ֵע֣ץ ַ ֽה ַח ִּ֔יים וְ ָא ַכ ֖ל וָ ַח֥י ְלע ָֹלֽם׃ ַו�ֽיְ ַׁש ְּל ֵח֛הּו יְ הוָ ֥ה ֱא ִ
כד
ׁשר ֻל ַ ּ֖קח ִמ ָ ּֽׁשם׃ וַ יְ ָג ֶ�֖רׁש ת־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה ֲא ֶ ֥ ן־ע ֶ֑דן ַל ֲֽעב ֹד֙ ֶא ָ ִמּגַ ֵ
מעץ החיים ואכל וחי לעלם וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש
ת־ה ָא ָד֑ם ֶא ָ ֽ
וַ ּיַ ְׁש ֵּכ ֩ן
ִמ ֶּ֨ק ֶדם
ן־ע ֶדן ְלגַ ֵ֜
ת־ה ְּכ ֻר ִ֗בים ֶא ַ
את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים
ת־ּד ֶ֖רְך ֵע֥ץ וְ ֵ֨את ַל ַ֤הט ַה ֶ ֙ח ֶרב֙ ַה ִּמ ְת ַה ֶּ֔פ ֶכת ִל ְׁש ֕מ ֹר ֶא ֶ
ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ בראשית ד
א
ַ ֽה ַחּיִ ֽים׃ ס
החיים
ת־חּוָ ֣ה וְ ָה ָ֣א ָ֔דם יָ ַד ֖ע ֶא ַ
והאדם ידע את חוה
֥יתי ִא ֖יׁש ֶאת־ אמר ָקנִ ִ ת־קיִ ן וַ ּ֕ת ֹ ֶ ִא ְׁש ֹּ֑תו וַ ַ ּ֙ת ַהר֙ וַ ֵּת ֶ֣לד ֶא ַ֔
אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ב
בל י־ה ֶ ֙ ת־ה ֶ֑בל ַו�ֽיְ ִה ֶ ֙ ת־א ִח ֖יו ֶא ָ יְ הוָ ֽה׃ וַ ּ֣ת ֹ ֶסף ָל ֶ֔ל ֶדת ֶא ָ
יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל ֣ר ֹ ֵעה
16
לאישה עמה ויאכל ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
אל
האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב
תלדי
בנים
ואל
אישך
תשוקתך
פרשת בראשית בראשית ג
ז
יהם וַ ּיֵ ְ�֣ד ֔עּו ֹאכֽל׃ וַ ִּת ָּפ ַ ֙ק ְחנָ ה֙ ֵעינֵ ֣י ְׁשנֵ ֶ֔ יׁשּ֛ה ִע ָּמּ֖ה וַ ּי ַ ְל ִא ָ
לאישה עמה ויאכל ותפקחנה עיני שניהם וידעו
ֽיר ִּמ ֖ם ֵה֑ם ַו�ּֽיִ ְת ְּפרּו֙ ֲע ֵל֣ה ְת ֵא ָ֔נה וַ ּיַ ֲע ׂ֥שּו ָל ֶה֖ם ֲחג ֹֽר ֹת׃ ִ ּ֥כי ֵע ֻ
כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת ח
ּוח ֹלהים ִמ ְת ַה ֵּלְ֥ך ַּב ָּג �֖ן ְל ֣ר ַ ת־ֹקול יְ הוָ ֧ה ֱא ִ ֛ ַו�ּֽיִ ְׁש ְמ ֞עּו ֶא ֨
וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח
ֹלהים ַהֹּי֑ ום וַ ּיִ ְת ַח ֵּ֨בא ָ ֽה ָא ָ֜דם וְ ִא ְׁש ֹּ֗תו ִמ ְּפנֵ י֙ יְ הוָ ֣ה ֱא ִ֔
היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים
ט
אמר ל־ה ָא ָד֑ם וַ ּ֥י ֹ ֶ ֹלה ֖ים ֶא ָ ֽ ְּבֹת֖וְך ֵע֥ץ ַהּגָ �ֽן׃ וַ ּיִ ְק ָר֛א יְ הוָ ֥ה ֱא ִ
י
אמר ֶאת־ק ְֹלָך֥ ָׁש ַמ ְ֖ע ִּתי ַּבּגָ �֑ן וָ ִא ָיר֛א ִּכֽי־ ֹל֖ו ַאּיֶ ָּֽכה׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ
יא
אמר ִ֚מי ִהּגִ ֣יד ְל ָ֔ך ִ ּ֥כי ֵעיר ֹ֖ם ֵע ֥יר ֹם ָאנ ֹ ִ֖כי וָ ֵא ָח ֵבֽא׃ וַ ּ֕י ֹ ֶ
בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר
לו איכה ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא ויאמר מי הגיד לך כי עירם
ל־מ ֶּמּ֖נּו יתיָך ְל ִב ְל ִ ּ֥תי ֲא ָכ ִ ׁשר ִצּוִ ִ ֛ ן־ה ֵ֗עץ ֲא ֶ ֧ ָא ָּ֑תה ֲה ִמ ָ
אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו
יב
ׁשר נָ ַת ָּ֣תה ִע ָּמ ִ֔די ֖אמר ָ ֽה ָא ָד֑ם ָ ֽה ִא ָּׁשה֙ ֲא ֶ ֣ ָא ָכ ְֽל ָּת׃ וַ ּי ֹ ֶ
יג
ֹלהים אמר יְ הוָ ֧ה ֱא ִ ֛ ן־ה ֵע ֖ץ וָ א ֵֹכֽל׃ וַ ּ֨י ֹ ֶ ה־ּלי ִמ ָ ִ ֛הוא נָ ְֽתנָ ִ ֥
אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל ויאמר יהוה אלהים
אמר֙ ה־ּז ֹאת ָע ִ ׂ֑שית וַ ּ֙ת ֹ ֶ ָל ִא ָּׁש ֖ה ַמ ֣
ָ ֽה ִא ָּׁ֔שה ַהּנָ ָ ֥חׁש
לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש
יד
ֽל־הּנָ ָחׁש֮ ִּכ֣י ֹלהים ׀ ֶא ַ ֹאמ ֩ר יְ ה ָוֹ ֨ה ֱא ִ ֥ יא֖נִ י וָ א ֵֹכֽל׃ וַ ּי ֶ ִה ִּׁש ַ
השיאני ואכל ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי
ּומּכ ֹ֖ל ַחּיַ ֣ת ל־ה ְּב ֵה ָ֔מה ִ ית ּז ֹאת ֒ ָא ֤רּור ַא ָּתה֙ ִמ ָּכ ַ ָע ִ ׂ֣ש ָ
עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית
טו
ֹאכ ֖ל ָּכל־יְ ֵמ֥י ַחּיֶ ֽיָך׃ וְ ֵא ָיב֣ה ׀ ַה ָּׂש ֶד֑ה ַעל־ּגְ ח ֹנְ ָ֣ך ֵת ֵ֔לְך וְ ָע ָ ֥פר ּת ַ
השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ואיבה
ּוב֣ין זַ ְר ָעּ֑ה ֚הּוא ּוב֥ין זַ ְר ֲעָך ֖ ֵ ּוב֣ין ָ ֽה ִא ָּׁ֔שה ֵ ָא ִׁ֗שית ֵּבֽינְ ָך֙ ֵ
אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא טז
�ָקב׃ ס ׁשּופּ֥נּו ע ֵ ֽ ׁשּופ ָ֣ך ֔ר ֹאׁש וְ ַא ָּת ֖ה ְּת ֶ יְ ְ ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
ּׁשה ָה ִא ָ ֣
ָא ַ֗מר
האשה
אמר
בעצב
תלדי
ְּב ֶע ֶ֖צב
ֵ ּֽת ְל ִ ֣די
ַה ְר ָּב֤ה
הרבה
ָבנִ ֑ים
בנים
ַא ְר ֶּבה֙
ארבה
ֶאֽל־
ִע ְּצֹבונֵ �ְ֣ך
עצבונך
יׁשְך֙ ל־א ֵ וְ ֶא ִ
ואל
אישך
אל
וְ ֵהֽר ֵֹ֔נְך
והרנך
ּוק ֵ֔תְך ְּת ׁ֣ש ָ
תשוקתך וְ ֖הּוא
14
לא מצא עזר כנגדו ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם
פרשת בראשית בראשית ב
כא
ֹלהים ׀ ַּת ְר ֵּד ָמ֛ה ַעל־ הוה ֱא ִ ֧ א־מ ָצ֥א ֵע֖זֶ ר ְּכנֶ גְ ֹּֽדו׃ וַ ּיַ ֵּפ ֩ל יְ ָ֨ ֽל ֹ ָ
לא מצא עזר כנגדו ויפל יהוה אלהים תרדמה על
יׁשן וַ ּיִ ַּ֗קח ַא ַחת֙ ָה ָא ָד ֖ם וַ ּיִ ָ ֑
ִמ ַּצ ְלע ָֹ֔תיו וַ ּיִ ְס ּ֥ג ֹר ָּב ָׂש ֖ר
האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר כב
�ָקח ִמן־ ת־ה ֵּצ ָל֛ע ֲא ֶׁשר־ל ַ ֥ ֹלהים ׀ ֶ ֽא ַ הוה ֱא ִ ֧ ַּת ְח ֶ ּֽתּנָ ה׃ וַ ּיִ ֶב ֩ן יְ ָ֨
כג
ֹאמר֮ ָֽה ָא ָדם ֒ ֣ז ֹאת ל־ה ָא ָדֽם׃ וַ ּי ֶ ּׁשה וַ ִיְב ֶא ָ֖ה ֶא ָ ֽ ָ ֽה ָא ָד ֖ם ְל ִא ָ ֑
תחתנה ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם ויאמר האדם זאת
ּוב ָׂש ֖ר ִמ ְּב ָׂש ִר֑י ְלז ֹאת֙ יִ ָּק ֵר֣א ִא ָּׁ֔שה ַה ַּ֗פ ַעם ֚ ֶע ֶצם ֵ ֽמ ֲע ָצ ַ֔מי ָ
הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כד
ִ ּ֥כי
ֵמ ִא ֖יׁש
ה־ּז ֹאת׃ ֻל ֳֽק ָח ֽ
ל־ּכן֙ ַע ֵ
ב־איׁש ַֽי ֲעזָ ִ֔
ֶאת־
כי מאיש לקחה זאת על כן יעזב איש את
ת־א ֹּ֑מו וְ ָד ַב֣ק ְּב ִא ְׁש ֹּ֔תו וְ ָהיּ֖ו ְל ָב ָ ׂ֥שר ֶא ָ ֽחד׃ ָא ִב ֖יו וְ ֶא ִ
אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד כה
רּוּמים ָ ֽה ָא ָד ֖ם וְ ִא ְׁש ֹּ֑תו וְ ל ֹ֖א יִ ְתּב ָ ֹֽׁשׁשּו׃ יהם֙ ֲע ִ֔ וַ ּיִ ְֽהי֤ ּו ְׁשנֵ ֶ
א
ׁשר ָע ָׂש ֖ה וְ ַהּנָ ָחׁש֙ ָהיָ ֣ה ָע ֔רּום ִמ ּ֙כ ֹל ַחּיַ ֣ת ַה ָּׂש ֶ֔דה ֲא ֶ ֥
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו
בראשית ג
והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה
ֹלהים ֽי־א ַמ֣ר ֱא ִ֔ ל־ה ִ֣א ָּׁ֔שה ַ֚אף ִּכ ָ אמר֙ ֶא ָ ֹלהים וַ ּ֙י ֹ ֶ יְ הוָ ֣ה ֱא ִ ֑
יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים
ב
ל־הּנָ ָחׁ֑ש אמר ָ ֽה ִא ָּׁש ֖ה ֶא ַ אכ ֔לּו ִמּכ ֹ֖ל ֵע֥ץ ַהּגָ �ֽן׃ וַ ּ֥ת ֹ ֶ ֣ל ֹא ֽת ֹ ְ
ג
ֹתוְך־הּגָ ן ֒ ַ ּומ ְּפ ִר֣י ָה ֵעץ֮ ֲא ֶׁש֣ר ְּב ֹאכֽל׃ ִ ֽץ־ה ָּג �֖ן נ ֵ ִמ ְּפ ִ ֥רי ֵע ַ
לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן
אכלּו֙ ִמ ֶּ֔מּנּו וְ ֥ל ֹא ִתּגְ ֖עּו ֹּ֑בו ֶּפן־ ֹלהים ֤ל ֹא ֽת ֹ ְ ָא ַמ֣ר ֱא ִ֗
אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן ד
ּׁשה ֽל ֹא־ֹמ֖ות ְּת ֻמ ֽתּון׃ ל־ה ִא ָ ֑ אמר ַהּנָ ָח ׁ֖ש ֶא ָ ֽ ְּת ֻמ ֽתּון׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ
ה
ֹלהים ִּ֗כי ְּבֹיום֙ ֲא ָכ ְל ֶכ֣ם ִמ ֶּ֔מּנּו וְ נִ ְפ ְקחּ֖ו ֵעֽינֵ ֶיכ֑ם ֚ ִּכי י ֵֹד ַ֣ע ֱא ִ֔
ו
ֽאֹלהים י ְֹד ֵע ֖י ֹ֥טוב וָ ָרֽע׃ וַ ֵּת ֶ֣רא ָ ֽה ִא ָּׁש֡ה ִּכ֣י יתם֙ ֵּכ ִ֔ וִ ְהיִ ֶ
תמתון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם
והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ותרא האשה כי
ה־הּוא ָל ֵע ַ֗יניִ ם וְ נֶ ְח ָמ֤ד ֹטו ֩ב ָה ֵ֨עץ ְל ַמ ֲא ָ֜כל וְ ִכ֧י ַ ֽת ֲאוָ ֣
טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד
ָה ֵעץ֙
ֹאכ֑ל וַ ִּת ֵּת֧ן ּגַ ם־ ְל ַה ְׂש ִּ֔כיל וַ ִּת ַ ּ֥קח ִמ ִּפ ְרֹי ֖ו וַ ּת ַ
יׁשּ֛ה העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם ְל ִא ָ
12
למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם
ְל ַמ ֲא ָכ֑ל וְ ֵע֤ץ ַ ֽה ַחּיִ ים֙ ְּב ֹ֣תוְך ַה ָּ֔גן וְ ֵ֕עץ ַה ַּד ַ֖עת ֹ֥טוב וָ ָרֽע׃
פרשת בראשית בראשית ב
למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
י
ּומ ָּׁשם֙ יִ ָּפ ֵ֔רד ת־הּגָ �֑ן ִ וְ נָ ָהר֙ י ֵֹצ֣א ֵמ ֵ֔ע ֶדן ְל ַה ְׁש ֹ֖קות ֶא ַ
יא
יֹׁשון ֣הּוא ׁשם ָ ֽה ֶא ָח ֖ד ִּפ ֑ אׁשים׃ ֵ ֥ וְ ָהיָ ֖ה ְל ַא ְר ָּב ָ ֥עה ָר ִ ֽ
יב
ר־ׁש ֖ם ַהּזָ ָ ֽהב׃ ּוֽ זֲ ַה֛ב ל־א ֶ֣רץ ַ ֽה ֲחוִ ָ֔ילה ֲא ֶׁש ָ ַהּס ֵֹ֗בב ֵ֚את ָּכ ֶ
יג
ׁשם־ ָה ָ ֥א ֶרץ ַה ִה ֖וא ֹ֑טוב ָ ׁ֥שם ַה ְּבד ַֹ֖לח וְ ֶא ֶ֥בן ַה ּֽׁש ֹ ַהם׃ וְ ֵ ֽ
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד
והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב
הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם ושם
ל־א ֶ֥רץ ּֽכּוׁש׃ ֹּסובב ֵא ֖ת ָּכ ֶ יֹחון ֣הּוא ַה ֵ֔ ַהּנָ ָ ֥הר ַה ֵּׁשנִ ֖י ּגִ ֑
הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש יד
יׁשי֙ ִח ֶּ֔ד ֶקל ֥הּוא ַ ֽהה ֵֹלְ֖ך ִק ְד ַמ֣ת וְ ֵׁ֨שם ַהּנָ ָה֤ר ַה ְּׁש ִל ִ
טו
ֹלה ֖ים יע ֖י ֥הּוא ְפ ָרֽת׃ וַ ּיִ ַ ּ֛קח יְ הוָ ֥ה ֱא ִ ַא ּׁ֑שּור וְ ַהּנָ ָ ֥הר ָ ֽה ְר ִב ִ
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ויקח יהוה אלהים
ת־ה ָא ָד֑ם ֶא ָ ֽ
וַ ּיַ ּנִ ֵח֣הּו
ן־ע ֶדן ְבגַ ֵ֔
ְל ָע ְב ָד ּ֖ה
ְּול ָׁש ְמ ָרּֽה׃
את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
אמ ֹר ִמ ּ֥כ ֹל ֵעֽץ־ ל־ה ָא ָד ֖ם ֵל ֑ ֹלהים ַע ָ ֽ יְ הוָ ֣ה ֱא ִ֔
טז
וַ יְ ַצו֙
יז
ּומ ֵ֗עץ ַה ַ ּ֙ד ַעת֙ ֹאכֽל׃ ֵ ַה ָּג �֖ן ָא ֥כ ֹל ּת ֵ
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ
ֹ֣טוב וָ ָ֔רע ֥ל ֹא
הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא
ֹאכ ֖ל ִמ ֶּמּ֑נּו ִּ֗כי ְּבֹי֛ ום ֲא ָכ ְלָך֥ ִמ ֶּמּ֖נּו ֹ֥מות ָּת ֽמּות׃ ת ַ
תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
יח
ֹא־ֹטוב ֱהֹי֥ ות ָ ֽה ָא ָד ֖ם ְל ַב ֹּ֑דו ֹלהים ל ֛ אמר֙ יְ הוָ ֣ה ֱא ִ֔ וַ ּ֙י ֹ ֶ
יט
ן־ה ֲא ָד ָ֗מה ֹלה֜ים ִמ ָ ֽ הוה ֱא ִ ּה־ֹּלו ֵע֖זֶ ר ְּכנֶ גְ ֹּֽדו׃ וַ ּיִ ֶצ ֩ר יְ ָ֨ ֶ ֽא ֱע ֶׂש ֥
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ויצר יהוה אלהים מן האדמה
ל־ֹעוף ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם וַ ּיָ ֵבא֙ ֶאל־ ל־חּיַ ֤ת ַה ָּׂש ֶדה֙ וְ ֵאת֙ ָּכ ֣ ָּכ ַ
כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל
א־ֹלו וְ כ ֹ ֩ל ֲא ֶׁ֨שר יִ ְק ָרא־ֹל֧ו ָה ָ֣א ָ֔דם ִל ְרֹא֖ות ַמה־ּיִ ְק ָר ֑
האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו
שלישי כ
ָ ֽה ָא ָד֛ם נֶ ֶ֥פׁש ַחּיָ ֖ה ֥הּוא ְׁש ֹֽמו׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ָ ֽה ָא ָ֜דם ֵׁש ֹ֗מות ְל ָכל־
האדם נפש חיה הוא שמו ויקרא האדם שמות לכל
ַה ְּב ֵה ָמה֙ ְּול ֹ֣עוף ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם ְּולכ ֹ֖ל ַחּיַ ֣ת ַה ָּׂש ֶד֑ה ְּול ָא ָ֕דם
א־מ ָ ֥צא הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם ֽל ֹ ָ
10
אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים כל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב
ת־ּכל־יֶ ֶ�֥רק ֵע ֶׂ֖שב ְל ָא ְכ ָל֑ה ַו�ֽיְ ִהי־ ֲא ֶׁשר־ֹּבו֙ נֶ ֶ֣פׁש ַח ָּ֔יה ֶא ָ
פרשת בראשית בראשית א
8
אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי
לא
ל־א ֶׁש֣ר ָע ָׂ֔שה וְ ִהּנֵ ה־ֹט֖וב ְמ ֑א ֹד ת־ּכ ֲ ֹלהים֙ ֶא ָ ֵכֽן׃ וַ ּיַ ְ�֤רא ֱא ִ כן וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד
י־ע ֶ֥רב ַֽויְ ִהי־ב ֶֹ֖קר ֹי֥ ום ַה ִּׁש ִ ּֽׁשי׃ פ ַֽויְ ִה ֶ
ויהי ערב ויהי בקר יום הששי בראשית ב
א
ֹלהים֙ ַּבֹּי֣ ום ל־צ ָב ָ ֽאם׃ וַ יְ ַכ֤ל ֱא ִ וַ יְ ֻכ ּ֛לּו ַה ָּׁש ַמ֥יִ ם וְ ָה ָא ֶ֖רץ וְ ָכ ְ
ב
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום
יעי ׂשה וַ ּיִ ְׁשּב ֹת֙ ַּבֹּי֣ ום ַה ְּׁש ִב ִ֔ אכֹּת֖ו ֲא ֶׁש֣ר ָע ָ ֑ יעי ְמ ַל ְ ַה ְּׁש ִב ִ֔
השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי
ג
ת־ֹיום ֹלהים֙ ֶא ֣ ׁשר ָע ָ ֽׂשה׃ וַ ָיְב ֶ֤רְך ֱא ִ אכֹּת֖ו ֲא ֶ ֥ ל־מ ַל ְ ִמ ָּכ ְ
מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום
אכ ֹּ֔תו ל־מ ַל ְ יעי וַ יְ ַק ֵּד ׁ֖ש א ֹֹ֑תו ִּכ֣י ֹ֤בו ָׁש ַבת֙ ִמ ָּכ ְ ַה ְּׁש ִב ִ֔ השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו
ֹלה ֖ים ַל ֲע ֹֽׂשות׃ פ ר־ּב ָר֥א ֱא ִ ֲא ֶׁש ָ
אשר ברא אלהים לעשות
שני ד
ֵא ֶּ֣לה
ֹתולֹד֧ות ְ
ַה ָּׁש ַמ֛יִ ם
וְ ָה ָא ֶ֖רץ
ְּב ִה ָ ּֽב ְר ָא֑ם
ְּבֹי֗ ום
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום
ה
יח ַה ָּׂש ֶ֗דה ֹלה ֖ים ֶא ֶ֥רץ וְ ָׁש ָ ֽמיִ ם׃ וְ ֣כ ֹל ׀ ִ ׂ֣ש ַ ֲע ֹׂ֛שות יְ הוָ ֥ה ֱא ִ
עשות יהוה אלהים ארץ ושמים כל שיח השדה
ל־ע ֶׂ֥שב ַה ָּׂש ֶד֖ה ֶט ֶ֣רם יִ ְצ ָמ֑ח ִּכ ֩י ֶ֚ט ֶרם יִ ְֽהיֶ ֣ה ָב ָ֔א ֶרץ וְ ָכ ֵ
טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי
ֹלהים֙ ל ֹ֨א ִה ְמ ִט֜יר יְ הוָ ֤ה ֱא ִ
ל־ה ָ֔א ֶרץ וְ ָא ָד֣ם ַ֔איִ ן ַע ָ
לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין
ו
�ְק֖ה ן־ה ָא ֶ֑רץ וְ ִהׁש ָ ת־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וְ ֵא֖ד יַ ֲֽע ֶל ֣ה ִמ ָ ַל ֲֽעב ֹ֖ד ֶא ָ ֽ
ז
ת־ה ָא ָ֗דם ֹלה֜ים ֶא ָ ֽ הוה ֱא ִ ֽי־ה ֲא ָד ָ ֽמה׃ וַ ּיִ ֶיצ ֩ר יְ ָ֨ ל־ּפנֵ ָ ֽ ת־ּכ ְ ֶ ֽא ָ
לעבד את האדמה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וייצר יהוה אלהים את האדם
ן־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה וַ ּיִ ַּפ֥ח ְּב ַא ָּפ֖יו נִ ְׁש ַמ֣ת ַחּיִ ֑ים ַו�ֽיְ ִ ֥הי ָע ָפר֙ ִמ ָ
עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי ח
ן־ּב ֵע ֶ֖דן ֹלהים ּגַ ְ ָ ֽה ָא ָד ֖ם ְלנֶ ֶ֥פׁש ַחּיָ ֽה׃ וַ ּיִ ַּ֞טע יְ הוָ ֧ה ֱא ִ ֛
ט
ׁשר יָ ָצֽר׃ וַ ּיַ ְצ ַ֞מח יְ הוָ ֤ה ת־ה ָא ָד ֖ם ֲא ֶ ֥ ִמ ֶ ּ֑ק ֶדם וַ ּיָ ֶׂ֣שם ָׁ֔שם ֶא ָ ֽ
האדם לנפש חיה ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמח יהוה
ֹלהים֙ ֱא ִ
ל־ע֛ץ נֶ ְח ָ ֥מד ְל ַמ ְר ֶא ֖ה וְ ֹ֣טוב ן־ה ֲ֣א ָד ָ֔מה ָּכ ֵ ִמ ָ
אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב ְל ַמ ֲא ָכ֑ל
אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ
ת־ה ַ ּ֙מיִ ם֙ ּומ ְל ֤אּו ֶא ַ ּור ֗בּו ִ אמ ֹר ְּפ ֣רּו ְ ֹלה ֖ים ֵל ֑ א ָֹת֛ם ֱא ִ
פרשת בראשית בראשית א
אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים כג
י־ע ֶ֥רב ַו�ֽיְ ִהי־ב ֶֹ֖קר ַּבּיַ ִּ֔מים וְ ָהֹע֖וף יִ ֶ�֥רב ָּב ָ ֽא ֶרץ׃ ַו�ֽיְ ִה ֶ
בימים והעוף ירב בארץ ויהי ערב ויהי בקר
יׁשי׃ פ ֹי֥ ום ֲח ִמ ִ ֽ יום חמישי
ְל ִמ ָ֔ינּה
כד
ֹּתוצא ָה ָ֜א ֶרץ נֶ ֶ֤פׁש ַחּיָ ה֙ ֵ֨ ֹלהים אמר ֱא ִ֗ וַ ּ֣י ֹ ֶ
כה
י־כֽן׃ וַ ּיַ ַ֣עׂש ֹתו־א ֶ֖רץ ְל ִמינָ ּ֑ה ַו�ֽיְ ִה ֵ ֶ ְּב ֵה ָ ֥מה וָ ֶר ֶ֛מׂש וְ ַ ֽחיְ
ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה
בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן ויעש
ת־ה ְּב ֵה ָמה֙ ְל ִמ ָ֔ינּה ת־ח ַּ֨ית ָה ָ֜א ֶרץ ְל ִמ ָ֗ינּה וְ ֶא ַ ֹלהי ֩ם ֶא ַ ֱא ִ
אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה
י־ֹטוב׃ ֹלה ֖ים ִּכ ֽ ל־ר ֶ֥מׂש ָ ֽה ֲא ָד ָמ ֖ה ְל ִמינֵ ֑הּו וַ ּיַ ְ�֥רא ֱא ִ וְ ֵא֛ת ָּכ ֶ
ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב
כו
מּות֑נּו וְ יִ ְרּד ּ֩ו ׂשה ָא ָד֛ם ְּב ַצ ְל ֵמ ֖נּו ִּכ ְד ֵ ֹלהים נַ ֲֽע ֶ ֥ אמר ֱא ִ֔ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו
ל־ה ָ֔א ֶרץ ּוב ָכ ָ ּוב ְּב ֵה ָמה֙ ְ ּוב ֹ֣עוף ַה ָּׁש ַ֗מיִ ם ַ ִב ְד ַ֨גת ַה ָּי֜ם ְ
בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ
כז
ֹלהים ׀ ֶאת־ ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ וַ ּיִ ְב ָ֨רא ֱא ִ ֤ ל־ה ֶר ֶ֖מׂש ָֽהר ֵ ֹ֥מׂש ַע ָ ּוב ָכ ָ ְ
ובכל הרמש הרמש על הארץ ויברא אלהים את
ֹלה ֖ים ָּב ָר֣א א ֹֹ֑תו זָ ָ ֥כר ּונְ ֵק ָב֖ה ָֽה ָא ָדם֙ ְּב ַצ ְל ֹ֔מו ְּב ֶצ ֶ֥לם ֱא ִ
האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה
כח
ֹלהים אמר ָל ֶה֜ם ֱא ִ֗ ֹלהים ֒ וַ ּ֨י ֹ ֶ ָּב ָ ֥רא א ָ ֹֽתם׃ וַ ָיְב ֶ֣רְך א ָֹתם֮ ֱא ִ
ברא אתם ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים
ּור ֞דּו ִּב ְדגַ ֤ת ת־ה ָא ֶ֖רץ וְ ִכ ְב ֻׁש ָ֑ה ְ ּומ ְל ֥אּו ֶא ָ ּור ֛בּו ִ ְּפ ֥רּו ְ
פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת
ל־ה ָ ֽא ֶרץ׃ ל־חּיָ ֖ה ָֽהר ֶֹמ ֶׂ֥שת ַע ָ ּוב ָכ ַ ּוב ֹ֣עוף ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם ְ ַהּיָ ם֙ ְ
הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ כט
ל־ע ֶׂ֣שב ׀ ז ֵֹר ַ֣ע ת־ּכ ֵ ֹלהים ִהּנֵ ֩ה נָ ַ֨ת ִּתי ָל ֶכ֜ם ֶא ָ אמר ֱא ִ֗ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע
ל־ה ֵע֛ץ ֲא ֶׁשר־ ת־ּכ ָ ל־ה ָ֔א ֶרץ וְ ֶא ָ ל־ּפנֵ ֣י ָכ ָ ֶ֗ז ַרע ֲא ֶׁשר֙ ַע ְ
זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר
ל
ל־חּיַ ֣ת י־ע ֖ץ ז ֵֹר ַ֣ע זָ ַ�֑רע ָל ֶכ֥ם יִ ְֽהיֶ ֖ה ְל ָא ְכ ָלֽה׃ ּוֽ ְל ָכ ַ ֹּ֥בו ְפ ִר ֵ
בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית
ל־ה ָ֗א ֶרץ ֹרומׂ֣ש ַע ָ ֵ ל־ֹעוף ַה ָּׁש ַ֜מיִ ם ְּול ֣כ ֹל ׀ ָ֠ה ָא ֶרץ ְּול ָכ ֨
הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ ֲא ֶׁשר־ֹּבו֙
6
דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב ויברך
יע ֶ֙ז ַרע֙ ֶ ּ֠ד ֶׁשא ֵע ֶׂ֣שב ַמזְ ִ ֤ר ַ
פרשת בראשית בראשית א
ה־ּפ ִ ֛רי ְל ִמ ֵ֔ינהּו וְ ֵע֧ץ ֽע ֹ ֶׂש ְ
דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי
יג
י־ֹטוב׃ ַֽויְ ִהי־ ֹלה ֖ים ִּכ ֽ ׁשר זַ ְרֹעו־ֹב֖ו ְל ִמינֵ ֑הּו וַ ּיַ ְ�֥רא ֱא ִ ֲא ֶ ֥
אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב ויהי
יׁשי׃ פ ֶע ֶ֥רב ַֽויְ ִהי־ב ֶֹ֖קר ֹי֥ ום ְׁש ִל ִ ֽ
ערב ויהי בקר יום שלישי יד
יע ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם ְל ַה ְב ִּ֕דיל �ְק ַ ֹלהים יְ ִ ֤הי ְמא ֹר ֹת֙ ִּבר ִ ֣ אמר ֱא ִ֗ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל
וע ִ֔דים ְּוליָ ִמ ֖ים ּוב֣ין ַה ָּל֑יְ ָלה וְ ָהי֤ ּו ְלא ֹת ֹת֙ ְּול ֹ֣מ ֲ ֵּב֥ין ַהֹּי ֖ום ֵ
בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים טו
יע ַה ָּׁש ַ֔מיִ ם ְל ָה ִא ֖יר ַעל־ �ְק ַ וְ ָׁשנִ ֽים׃ וְ ָהי֤ ּו ִל ְמֹאור ֹת֙ ִּבר ִ ֣
טז
ת־ׁשנֵ ֥י ַה ְּמא ֹר ֹ֖ת ֹלהים ֶא ְ י־כֽן׃ וַ ּיַ ַ֣עׂש ֱא ִ֔ ָה ָא ֶ֑רץ ַֽויְ ִה ֵ
ושנים והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על
הארץ ויהי כן ויעש אלהים את שני המארת
ת־ה ָּמ ֹ֤אור ַהּגָ ד֙ ֹל ְל ֶמ ְמ ֶׁש ֶ֣לת ַהֹּי֔ ום וְ ֶאת־ ַהּגְ ד ִֹל֑ים ֶא ַ
הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת
ֹּכוכ ִבֽים׃ ְל ֶמ ְמ ֶׁש ֶ֣לת ַה ַּ֔ליְ ָלה וְ ֵא֖ת ַה ָ
ַה ָּמ ֹ֤אור ַה ָּקט ֹן֙
המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
יז
יע ַה ָּׁש ָמ֑יִ ם ְל ָה ִא ֖יר ַעל־ �ְק ַ ֹלה ֖ים ִּבר ִ ֣ וַ ּיִ ֵ ּ֥תן א ָֹת֛ם ֱא ִ
יח
ּוב ַּ֔ליְ ָלה ּוֽ ֲל ַה ְב ִּ֔דיל ֵּב֥ין ָהֹא֖ור ָה ָ ֽא ֶרץ׃ וְ ִל ְמׁש֙ ֹל ַּבֹּי֣ ום ַ
יט
י־ע ֶ֥רב ַו�ֽיְ ִהי־ י־ֹטוב׃ ַו�ֽיְ ִה ֶ ֹלה ֖ים ִּכ ֽ ּוב֣ין ַה ֑ח ֹ ֶׁשְך וַ ּיַ ְ�֥רא ֱא ִ ֵ
ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על
הארץ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור
ובין החשך וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי
יעֽי׃ פ ב ֶֹ֖קר ֹי֥ ום ְר ִב ִ בקר יום רביעי
כ
אמר וַ ּ֣י ֹ ֶ
ויאמר
וְ ֹעוף֙
ֹלהים ֱא ִ֔
אלהים
ֹעופ֣ף יְ ֵ
יִ ְׁש ְר ֣צּו
ישרצו
ל־ה ָ֔א ֶרץ ַע ָ
ַה ַּ֔מיִ ם
המים
ל־ּפנֵ ֖י ַע ְ
ׁש ֶרץ ֶ֖
שרץ
נֶ ֶ֣פׁש
יע �ְק ַ ר ִ֥
נפש
ַחּיָ ֑ה
חיה
ַה ָּׁש ָ ֽמיִ ם׃
ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים
כא
ת־ה ַּתּנִ ינִ ֖ם ַהּגְ ד ִֹל֑ים וְ ֵא֣ת ָּכל־נֶ ֶ֣פׁש ֹלהים ֶא ַ וַ ּיִ ְב ָר֣א ֱא ִ֔
ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש
ַֽה ַחּיָ ֣ה ׀ ָ ֽהר ֶֹמ ֶׂ֡שת ֲא ֶׁש ֩ר ָׁש ְר ֨צּו ַה ַּ֜מיִ ם ְל ִ ֽמינֵ ֶ֗הם וְ ֵ֨את
החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת
כב
י־ֹטוב׃ וַ ָיְב ֶ֧רְך ֹלה ֖ים ִּכ ֽ ל־ֹעוף ָּכנָ ף֙ ְל ִמ ֵ֔ינהּו וַ ּיַ ְ�֥רא ֱא ִ ָּכ ֤
כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב ויברך א ָֹת֛ם
4
ב
ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן ותוצא הארץ
פרשת בראשית
בראשית א
א
ֹלהים ֵ ֥את ַה ָּׁש ַמ֖יִ ם וְ ֵ ֥את ָה ָ ֽא ֶרץ׃ אׁש ֖ית ָּב ָר֣א ֱא ִ ֑ ְּב ֵר ִ
ב
ּוח ל־ּפנֵ ֣י ְת ֹ֑הום וְ ֣ר ַ וְ ָה ָ֗א ֶרץ ָהיְ ָ ֥תה ֨ת ֹהּו֙ וָ ֔ב ֹהּו וְ ח ֶֹ֖שְך ַע ְ
ג
ֹלה ֖ים יְ ִ ֣הי אמר ֱא ִ ל־ּפנֵ ֥י ַה ָ ּֽמיִ ם׃ וַ ּ֥י ֹ ֶ ֹלהים ְמ ַר ֶ ֖ח ֶפת ַע ְ ֱא ִ֔
ד
י־ֹטוב ת־הֹא֖ור ִּכ ֑ ֹלהים ֶא ָ י־ֹאור׃ וַ ּיַ ְ�֧רא ֱא ִ ֛ ֹ֑אור ַו�ֽיְ ִה ֽ
ה
וַ ּיִ ְק ָ֨רא
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב
וַ ּיַ ְב ֵּד֣ל
ויבדל
ֹלהים ֱא ִ֔
אלהים
ֵּב֥ין
בין
ָהֹא֖ור
האור
ּוב֥ין ֵ
ובין
ַה ֽח ֹ ֶשְך׃
החשך
ויקרא
י־ע ֶ֥רב ֹלהים ׀ ָלֹאור֙ ֹי֔ ום וְ ַלח ֶֹ֖שְך ָ ֣ק ָרא ָל֑יְ ָלה ַו�ֽיְ ִה ֶ ֱא ִ ֤
אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב
ַו�ֽיְ ִהי־ב ֶֹ֖קר ֹי֥ ום ֶא ָ ֽחד׃ פ ויהי בקר יום אחד
לוי ו
יהי ַמ ְב ִּ֔דיל יע ְּב ֹ֣תוְך ַה ָּמ֑יִ ם וִ ִ ֣ �ָק ַ ֹלהים יְ ִ ֥הי ר ִ ֖ אמר ֱא ִ֔ וַ ּ֣י ֹ ֶ
ז
יע ֒ וַ ְּיַב ֵּ֗דל ת־ה ָר ִק ַ ֹלהים֮ ֶא ָ ֵּב֥ין ַמ ֖יִ ם ָל ָ ֽמיִ ם׃ וַ ּיַ ַ֣עׂש ֱא ִ
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הרקיע ויבדל
ּוב֣ין ַה ַּ֔מיִ ם ֲא ֶׁש ֖ר יע ֵ ֵּב֤ין ַה ַ ּ֙מיִ ם֙ ֲא ֶׁשר֙ ִמ ַּת ַ֣חת ָל ָר ִ֔ק ַ
בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר
ח
יע ָׁש ָמ֑יִ ם �ָק ַ ֹלהים ָלֽר ִ ֖ י־כֽן׃ וַ ּיִ ְק ָר֧א ֱא ִ ֛ יע ַו�ֽיְ ִה ֵ �ָק ַ ֵמ ַע֣ל ָלר ִ ֑
מעל לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע שמים
י־ע ֶ֥רב ַו�ֽיְ ִהי־ב ֶֹ֖קר ֹי֥ ום ֵׁשנִ ֽי׃ פ ַו�ֽיְ ִה ֶ ויהי ערב ויהי בקר יום שני
ישראל ט
ֹלהים יִ ָּקו֨ ּו ַה ַּ֜מיִ ם ִמ ַּת ַ֤חת ַה ָּׁש ַ ֙מיִ ם֙ ֶאל־ אמר ֱא ִ֗ וַ ּ֣י ֹ ֶ
י
ֹלהים י־כֽן׃ וַ ּיִ ְק ָ֨רא ֱא ִ ֤ ׁשה ַו�ֽיְ ִה ֵ ָמ ֹ֣קום ֶא ָ֔חד וְ ֵת ָר ֶ ֖אה ַה ָּיַּב ָ ֑
ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ויקרא אלהים
ַל ָּיַּב ָׁשה֙
ֶ֔א ֶרץ ְּול ִמ ְקוֵ ֥ה ַה ַ ּ֖מיִ ם ָק ָר֣א יַ ִ ּ֑מים וַ ּיַ ְ�֥רא
ֹלה ֖ים ֱא ִ
ָה ָ ֙א ֶרץ֙
ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא
יא
י־ֹטוב׃ ִּכ ֽ
אמר וַ ּ֣י ֹ ֶ
ֹלהים ֱא ִ֗
ַ ּֽת ְד ֵׁש֤א
אלהים כי טוב ויאמר אלהים תדשא הארץ
֣יע ֶ֔ז ַרע ֵע֣ץ ְּפ ִר֞י ֤ע ֹ ֶׂשה ְּפ ִרי֙ ְל ִמיֹנ֔ ו ֶּ֔ד ֶׁשא ֚ ֵע ֶׂשב ַמזְ ִר ַ
דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו
יב
ֹּתוצא ָה ָ֜א ֶרץ י־כֽן׃ וַ ֵ֨ ל־ה ָא ֶ֑רץ ַו�ֽיְ ִה ֵ ׁשר זַ ְרֹעו־ֹב֖ו ַע ָ ֲא ֶ ֥
אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן ותוצא הארץ ֶ ּ֠ד ֶׁשא
2
פרשת בראשית
הפטרות מיוחדות ספר ויקרא הפטרת שבת ראש חדש 229. . . . . . . . . . . הפטרת מחר חדש 233. . . . . . . . . . . . . . . הפטרת יום א’ לראש השנה 237. . . . . . . . . הפטרת יום ב’ לראש השנה 241. . . . . . . . . הפטרת יום הכפורים (שחרית) 243. . . . . . . הפטרת יום הכפורים (מנחה) 245. . . . . . . . הפטרת סוכות 249. . . . . . . . . . . . . . . . . . הפטרת סוכות (יום טוב שני)251. . . . . . . . . הפטרת שבת חול המועד סוכות 253. . . . . . הפטרת שמיני עצרת 255. . . . . . . . . . . . . . הפטרת שבת ראשונה של חנוכה 257. . . . . הפטרת שבת שניה של חנוכה 259. . . . . . . הפטרת פרשת שקלים 261. . . . . . . . . . . . הפטרת פרשת זכור 263. . . . . . . . . . . . . . הפטרת פרשת פרה 267. . . . . . . . . . . . . . הפטרת פרשת החדש 269. . . . . . . . . . . . . הפטרת שבת הגדול 273. . . . . . . . . . . . . . הפטרה ליום ראשון של פסח 275. . . . . . . . הפטרה ליום שני של פסח 277. . . . . . . . . . הפטרת שבת חול המועד פסח 279. . . . . . . הפטרה ליום שביעי של פסח 281. . . . . . . . הפטרה ליום שמיני של פסח285. . . . . . . . . הפטרת שבועות287. . . . . . . . . . . . . . . . . הפטרת שבועות (יום טוב שני) 291. . . . . . . הפטרה לתשעה באב 293. . . . . . . . . . . . . הפטרה לתענית צבור למנחה 297. . . . . . . .
פרשת ויגש 305 . . . . . . . . . . . . . . .
פרשת וישב 245 . . . . . . . . . . . . . . .
לוי306. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל306. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 308. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לז 246. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לוי246. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל246. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 248. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 250. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מה308. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לח 252. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שלישי 310. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי312. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חמישי 314. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לט 256. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מו 314. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רביעי252. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ששי318. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 256. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ששי258. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מז 318. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מ262. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 320. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר324. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ירי — 260 ֲא ִס ֵ ֥
שביעי 262. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר266. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת ויגש 327. . . . . . . . . . . . . . . . . . . יחזקאל לז327. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת וישב269. . . . . . . . . . . . . . . . . . . עמוס פרק ב269. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עמוס ג269. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
יהיה
327
פרשת ויחי 329 . . . . . . . . . . . . . . . . בראשית מח330. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
פרשת מקץ 271 . . . . . . . . . . . . . . .
לוי330. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל330. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 332. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 334. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מא 272. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לוי272. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל272. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 274. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 278. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי280. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מט 334. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי334. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חמישי 338. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ששי340. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מב282. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית נ 340. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 284. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית מג 290. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 344. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר344. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 294. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת ויחי 349. . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלכים א’ ב 349. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ששי292. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וַ ּיִ ְֽׁש ַּת ֲחּוֽ ּו — 294
בראשית מד296. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר298. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת מקץ 303. . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלכים א’ ג 303. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלכים א’ ד 304. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
vii
פרשת חיי שרה129 . . . . . . . . . . . . .
פרשת ויצא 179 . . . . . . . . . . . . . . .
לוי130. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל132. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 132. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כט182. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לוי180. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל180. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כג 130. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שני 182. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 184. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כד 132. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ל 188. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שלישי 134. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי138. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ָּ֣בא ָג֑ד — 190
ּיּוׂש֤ם — 138 וַ ַ
רביעי190. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חמישי 192. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 142. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שישי 146. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שביעי 146. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר148. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לא 194. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ששי198. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שביעי 202. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לב 204. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת חיי שרה 151. . . . . . . . . . . . . . . . מלכים א’ א 151. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עבדיך
מפטיר204. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת ויצא 209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . הושע יא 209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הושע יב209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הושע יג 210. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הושע יד211. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יואל ב 211. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
153
פרשת תולדות 155 . . . . . . . . . . . . . לוי156. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ֹגויִ ם֙ — 156
ישראל156. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כו 158. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 158. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 160. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי162. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חמישי 164. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
פרשת וישלח 213 . . . . . . . . . . . . . . לוי214. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל214. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 216. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כז 164. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ָצֽיִ ד — 164
ששי168. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לג 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
וְ יִ ְֽׁש ַּת ֲחו֤ ּו — 168
רביעי220. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כח 172. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לד 222. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 172. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר174. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מחישי 222. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לה 228. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת תולדת 177. . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכי א 177. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכי ב 178. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ששי230. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית לו 232. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יְ ֥עּוׁש — 234 יְ ֥עּוׁש — 236
שביעי 236. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר238. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת וישלך 243. . . . . . . . . . . . . . . . . . עובדיה א243. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
vi
בראשית פרשת לך לך 65 . . . . . . . . . . . . . .
פרשת בראשית 1. . . . . . . . . . . . .
בראשית יב 66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית א2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לוי66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 68. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לוי2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ב 8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית יג68. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שני 8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 10. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ָֽא ֳהֹלו֙ — 70
שלישי 70. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ג 12. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בכאשית יד 72. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רביעי16. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ד 16. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רביעי72. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 20. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שישי 20. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ֹבוים — 74 ְצ ִ֔
בראשית טו 76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ה22. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ששי78. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית טז 80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ו 26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 84. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר88. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מפטיר 28. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת בראשית31. . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו מב31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו מג 32. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ראית למשוסה
הפטרת לך לך 91. . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו מ 91. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו מא91. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
32 32
פרשת וירא 93 . . . . . . . . . . . . . . .
פרשת נח 35. . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית יח 94. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לוי94. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל94. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני 96. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לוי36. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישראל38. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ז 38. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית יט 100. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שני 38. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלישי 40. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שלישי 100. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רביעי104. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית ח42. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כ 106. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בראשית כא110. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
רביעי44. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ַהיְ ֵ ֣צא — 44
בראשית ט46. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בראשית י 50. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בראשית יא 56. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
בראשית כב 116. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 56. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר 60. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שביעי 116. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפטיר120. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חמישי 110. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ששי114. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת וירא 125. . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלכים ב’ ד125. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הפטרת נח 63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו נד 63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיהו נה 64. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הן
לכי שכנכ י מיצקת נשיכי בניכי אתי הלכתי אתי
64
v
125 125 125 125 125 126 126
Typesetting a language that is as stiff-necked as the people who first spoke it—and who continue to speak it today, despite history and time and fate—has proven to be more than a mere technological challenge. Imposing a new design onto a text that has been reverenced by the ages is fraught with hazards, for a mistake is not merely a typo, but an affront verging on the sacrilegious. The people whose story is told in these five books did not achieve perfection after forty years in the wilderness, but when they stood on the banks of the Jordan they were finally capable of perfectibility. It is with this hope that the Zohav Interlinear Tikun is being published. The concept of the interlinear Tikun began as individual pages prepared by a regular Torah reader for his own use, which were then shared with other members of his small, lay-lead synagogue. Subsequent drafts incorporated their feedback about design and layout, and made corrections to misaligned diacritics and other inaccuracies. The Zohav Interlinear Tikun is the fruit of twelve years’ labor, and is meant to expand the circle of people who desire to honor the community before the ark of holiness. The Zohav Interlinear Tikun alternates the traditional Torah script with fully-pointed and cantillated text, so that, as a verse is being learned, the correct vowel or trope is directly above each word. A bookmark placed over the annotated line can be flicked upward for a brief glance to jog the memory when sections are reviewed. The facing page contains the reading in large, crowned lettering for final practice. All other versions of the Tikun arrange pointed and unpointed text in parallel columns. Even in the best editions, where line breaks are identical, the reader’s attention is continually diverted from the meaning, pronunciation, and cantillation of a word to its varying locations on the page. Scanning back and forth interrupts the learning process and blurs short-term memory. The novel design of the Zohav Interlinear Tikun eliminates these distractions. Learning takes less time, for every second is used for learning. A full table of contents includes a page reference to all word variants (kree)—which appear in the pointed line on the interlinear page in white on a black background. The correct pronunciation is printed, as well, in the margin, along with chapter and verse numbers, and reading breaks. The bottom of each page includes the first word of the overleaf as an aid to continuity in learning. Both readings of the Ten Commandments are printed with the Ta’am Elyon. This edition of the Zohav Interlinear Tikun includes the accompanying Haftarah. Selections from the prophets prescribed for holidays and other occasions are placed after the special readings for those days in Sefer Vayikra. A list of these special readings follows the table of contents in this volume. Zohav Press
© 2008, 2009, 2010, 2011 by Jimmy Goldfarb. All Rights Reserved
יעי ַק ְד ָ ֙מא ֻמ ַּנ֣ח זַ ְר ָ ֘קא ֻמּנַ ֣ח ֶסּגֹו ֒ל ֻמ ַּנ֣ח ׀ ֻ מ ַּנ֣ח ְר ִב ִ֗
קדמא מנח זרקא מנח סגול מנח מנח רביעי
ף־קטֹו ֔ן ז ֵ ֽ�ָקף־ּגָ דֹו ֕ל ַמ ְה ַּפְ֤ך ַּפ ְׁש ָ ֙טא ֻמ ַּנ ֣ח ז ֵ ֽ�ָק ָ מהפך פשטא מנח זקף קטון זקף גדול
א־ק ַט ָּנ֩ה יׁש ְ ֵמ ְר ָ ֥כא ִט ְּפ ָ֭חא ֻמ ַּנ ֣ח ֶא ְתנַ ְח ָ ּ֑תא ָּפזֵ ֡ר ְּת ִל ָ ֽ
מרכא טפחא מנח אתנחתא פזר תלישא קטנה
א־ּג ֵרׁש ּגֵ � ְֽר ַׁש֞יִ ם דֹולה ַק ְד ָ ֙מא וְ ַאזְ ָ֜לא ַאזְ ָל ֵ֜ יׁשא־גְ ָ ְּ֠ת ִל ָ ֽ
תלישא גדולה קדמא ואזלא אזלא גרש גרשים
ֹוף־ּפ ֽסּוק׃ ַּד ְרגָ ּ֧א ְת ִ ֛ביר ְי ִ֚תיב ְּפ ִסיק ׀ ֽ ס ָ
דרגא תביר יתיב פסיק סוף פסוק
ן־יֹומֹו ־ּב ֪ פּולה יָ ֵר ַֽח ֶ ֦א־כ ָ ֽי־פ ָ֟רה ֵ ֽמ ְר ָכ ְ ַׁש ְל ֶׁ֓ש ֶלת ַק ְרנֵ ָ שלשלת קרני פרה מרכא כפולה ירח בן יומו
ספר בראשית