בחזרה לעין טאב The Antebi Family Heritage

‫בחזרה‬ ‫ל"עין‪-‬טאב"‬ ‫סיפור קורותיה של‬ ‫משפחת ענתבי‬ ‫ד"ר אליעוז ענתבי – חפר‬

‫‪+‬ני‬ ‫ִא ָח ָכ ִל ְ‪ִ .ְ ָ .‬ני יִ ְ‪ַ 0‬מח ִל ִ‪.‬י ‪+‬ז ‪ִ ַ-‬‬ ‫ֶאמֹר ִה‪ִֵ 3‬ני‬ ‫ַקח ֲא ָמ ַרי ִא ְ‪ִ .ְ ָ 8‬ני ְ‪7‬מֹר ו ֱ‬ ‫;ב ָר ָה וְ יִ ְצ ָחק‬ ‫ָבר= ִ‪ְ .‬ר ַ<ת ְ‬ ‫‪+‬בי ָ ‪ְ -‬‬ ‫ִ‪ְ .‬רכ>ת ִ‬ ‫ֶרע ְ‪.‬יִ ְצ ָחק‬ ‫‪+‬מר= יִ ָ? ֵרא ז ַ‬ ‫‪ @A‬וְ ְ‬ ‫ָענ= < ָ‬ ‫ְר ֵאה ָב ִני ְל ָבנֶי ָ יִ ְהי= ְס ִביב ‪ְ 7A‬ל ָח ֶנ ָ‬ ‫יְמי ֶנ ָ‬ ‫‪ְ +‬ל ָפנֶי ָ ִנ ָ‪B‬ב ַעל יַד ִ‬ ‫יִ ְ‪ַ 7‬לח ַמ ְל ְ‬ ‫ת=ני ְל ָ ְ< ַד ְר ַ‪C‬ע‬ ‫ַה ָח ְכ ָמה וְ גַ ַה ַ‪Cָ D‬ע ְנ ִ‬ ‫ָדע‬ ‫‪+‬בי ָ ַ‪C‬ע ִ< ְב ָניָה= ֶב יְה>י ָ‬ ‫ֶאת ֱאל ֵֹהי ִ‬ ‫מ>צ ִאי ַח‪ ִF‬י ָמ ָצא‬ ‫ִמ ֶ‪3ִ D‬י ֶ‪ְ G‬ריְ ָ ִנ ְמ ָצא ִ<י ְ‬ ‫פ>ר ַחת ָע ְל ָתה ִנ ָ‪ַ HB‬רב ְ‪8‬ב=נָה ְ‪-‬ד>ל ֵע ָצה‬ ‫ְ< ַ‬ ‫=רב= ָל ַעד ֶס ָלה‬ ‫ִחזְ ק= ִא ְמצ= ָח ָת ַ< ָ@ה ְ‪G‬ר= ְ‬ ‫>אל ֶס ָלה‬‫‪@A‬ה ַעד ִ‪.‬י;ת ַה ֵ‬ ‫וְ ִלי ִ‪ְ 8‬הי= ַע ְסג ָ‬

‫פיוט במסורת יהודי חאלב‪,‬‬ ‫ר' אברה ענתבי‪.‬‬

‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫פתח דבר ‪6 .........................................................................................................................‬‬ ‫פרולוג ‪ :‬הנצחת אבות‪11 ................................................................................................... .‬‬ ‫יעקב מרדכי ענתבי חיפה ‪11 ............................................................................................‬‬ ‫כעבור שש שני‪21 ....................................................................................................... ...‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬ר' אברהם ענתבי ‪ -‬ראש על אר"ץ רבה ‪29 ...................................................‬‬ ‫ילדותו בחיק משפחתו‪31 ..................................................................................................‬‬ ‫תורה שבעל פה מדור לדור ‪ :‬שושלת המשפחה‪35 ............................................................. .‬‬ ‫פטירתו של ר' יצחק‪37 .................................................................................................... .‬‬ ‫בקיאותו בתורה‪38 ...........................................................................................................‬‬ ‫כהונתו הציבורית ‪39 ........................................................................................................‬‬ ‫מעשי נפלאות אודות גדולתו‪41 .........................................................................................‬‬ ‫אסו במשפחה ‪42 ............................................................................................................‬‬ ‫נצחו המלחמה ‪46 ...........................................................................................................‬‬ ‫ספרי שחיבר ר' אברה ענתבי ‪47 ....................................................................................‬‬ ‫הרעש הגדול בשנת תקפ"ד )‪ (1824‬אינו עוצר את מעיי הכתיבה‪48 ....................................... .‬‬ ‫אחרית ימיו‪50 .................................................................................................................‬‬ ‫" בגדול זרוע – ידמו כאב" ‪52 .........................................................................................‬‬ ‫פרק שני ‪ :‬ר' יעקב ענתבי ועלילת דמשק )‪56 ........................................................ . (1840‬‬ ‫נישואיו וקבלת משרה ציבורית בדמשק‪57 ......................................................................... .‬‬ ‫ילדיו ומשפחתו ‪58 ...........................................................................................................‬‬ ‫ר' יעקב פוסק וגדול בתורה ‪60 .........................................................................................‬‬ ‫סיפור פרשת "עלילת דמשק" ‪62 ................................................................................ .‬‬ ‫אחרית דבר ‪67 ............................................................................................................... .‬‬ ‫פעילותו בשנותיו האחרונות בירושלי‪69 ......................................................................... .‬‬ ‫פטירתו של ר' יעקב ענתבי ‪71 ...........................................................................................‬‬ ‫"חוט השני" המקשר ‪ :‬עותקי מכתבו של ר' יעקב ענתבי אצל צאצאיו‪72 .............................. .‬‬ ‫פרק שלישי ‪ :‬הרב יהודה שבתאי רפאל – חיים‪) ,‬היש"ר( ‪ -‬ענתבי ‪81 .................................‬‬ ‫הוריו ומשפחתו ‪81 ...........................................................................................................‬‬ ‫ילדותו ‪83 .......................................................................................................................‬‬ ‫נעוריו וחייו הקשי בצפת ‪86 ............................................................................................‬‬ ‫"רעש אדמה" – רעידת האדמה הראשונה שפדקה את צפת‪87 ............................................. .‬‬ ‫המפקד הראשו שער מונטיפיורי ליהודי אר‪ K‬ישראל בראשית המאה ה‪88 ....................... 19‬‬ ‫נישואיו הראשוני בצפת‪89 ............................................................................................ .‬‬ ‫"הרעש הגדול" בצפת ‪91 ......................................................................................... 1837 ,‬‬ ‫שיקו ההריסות והחיי ‪92 ..............................................................................................‬‬ ‫הישיבה במירו על ציו מנוחת ר' שמעו בר יוחאי וקברי הצדיקי שסביבותיו‪96 ................. .‬‬ ‫ספר הפיוטי שרש היש"ר‪103 ....................................................................................... .‬‬ ‫מסע שליחותו השני של היש"ר‪105 .................................................................................. .‬‬ ‫פיוט שהביא עמו היש"ר מהודו – בומבי‪108 ...................................................................... .‬‬ ‫שובו לצפת ואחרית ימיו בה ‪112 .......................................................................................‬‬ ‫בניית בתי וקניית נדל" ]‪113 ................................................................................... . [13‬‬ ‫סו‪ O‬ימיו ‪118 ...................................................................................................................‬‬ ‫פרק רביעי‪ :‬חיי המשפחה בצפת‪122 ................................................................................ .‬‬ ‫חיי הקהילה בצפת ופרנסת הדחוקה של חכמיה ‪123 .........................................................‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בית החכ נחמ עבו ‪124 ..................................................................................................‬‬ ‫דמויות בצפת ]‪126 ......................................................................................................... [2‬‬ ‫בילויי בצפת ‪129 ...........................................................................................................‬‬ ‫ביתו של חכ אליהו רחמי ענתבי‪129 ..............................................................................‬‬ ‫אמונות טפלות בצפת ]‪131 ............................................................................................. [2‬‬ ‫תלמוד תורה בצפת ‪132 ....................................................................................................‬‬ ‫מנהגי החגי בצפת ]‪134 ................................................................................................ [2‬‬ ‫לידות ומחלות בצפת ‪136 .................................................................................................‬‬ ‫סופ של חיי הקהילה המסורתיי ‪137 ..............................................................................‬‬ ‫פרק חמישי‪ :‬שמונת בניו של היש"ר ‪140 ...........................................................................‬‬ ‫ילדות בבית אביה ‪140 .................................................................................................‬‬ ‫חלוקת עושרו של האב‪ ,‬יש"ר בימיו ‪142 .............................................................................‬‬ ‫חלוקת עזבונו של היש"ר בי בניו ‪142 ................................................................................‬‬ ‫התמודדות ע קשיי החיי ‪145 .........................................................................................‬‬ ‫א‪ .‬ר' אליהו רחמי ענתבי ‪145 ..........................................................................................‬‬ ‫שליחותו של הרב אליהו רחמי ענתבי ‪ ,‬בשנת ‪149 ................................................. . 1894‬‬ ‫מלחמת העול הראשונה והגלות בקפריסי ‪152 ................................................................ .‬‬ ‫אחרית ימיו‪153 ...............................................................................................................‬‬ ‫ב‪ .‬ר' אברה יעקב ענתבי )‪154 .......................................................................... (18571933‬‬ ‫ניסיונותיו של ר' אברה לסיי את שהותו במצרי ולחזור לאר‪159 ................................... K‬‬ ‫ג‪ .‬ר' יוס‪ O‬דוד ענתבי )‪163 .................................................................................(18631935‬‬ ‫ד‪ .‬ר' ישראל שמואל ענתבי – אבי סבי ז"ל )‪164 .................................................. (18711949‬‬ ‫ה‪ .‬ר' ישועה שלו ענתבי )‪167 ............................................................................... (?1876‬‬ ‫ו‪ .‬ר' יצחק שאול ענתבי )‪168 .............................................................................(18741919‬‬ ‫ז‪ .‬ר' שלמה מאיר ענתבי )‪169 ............................................................................ (18781940‬‬ ‫ח‪ .‬ר' יו טוב ענתבי )‪171 ................................................................................. (18801903‬‬ ‫פרק שישי‪ :‬יהודה חיים ענתבי – מחנך ואיש ציבור‪174 ......................................................‬‬ ‫פעילותו בהוראה ‪174 .......................................................................................................‬‬ ‫בשיאו ובשיא פעילותו הציבורית‪181 ................................................................................ .‬‬ ‫תובנות בשיא שנותיו ‪187 ............................................................................................... .‬‬ ‫בנו הצעיר שלומי ענתבי ‪" ,‬קיבוצניק" מאיילת השחר‪188 .................................................... .‬‬ ‫פרק שביעי‪ :‬מפעל הוצאה לאור השזור בתולדות ימי המשפחה ‪ -‬פרסומו של הספר‬ ‫"באור החיים" לר' לחיים כפוסי ‪191 ...................................................................................‬‬ ‫פרוייקט הוצאה לאור משפחתי‪ ,‬של כתבי יד עתיקי שעברו מדור לדור‪193 ........................ .‬‬ ‫הרב חיי כפוסי מחבר כתב היד העתיק ]‪194 ................................................................... [7‬‬ ‫גלגולו של כתב יד ‪196 ......................................................................................................‬‬ ‫היש"ר – ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי רוכש את כל ספריתו של ר' אלגאזי‪196 ..................... .‬‬ ‫אפרי ענתבי ב המו"ל מספר אודות פרוייקט ההוצאה לאור של אביו‪198 .............................‬‬ ‫ר' אברה יעקב ענתבי מספר אודות מעשה הדפוס של הספר ‪199 .........................................‬‬ ‫תוכנו של הספר "באור החיי" ‪202 ....................................................................................‬‬ ‫הירצחו של השר חיי פרחי בעכו ופרשת עזבונו ‪205 ...........................................................‬‬ ‫אחרית דבר ‪206 ...............................................................................................................‬‬ ‫פרק שמיני ‪ :‬אברהם )אלברט( ענתבי ‪210 ..........................................................................‬‬ ‫ילדותו ותחילת דרכו הציבורית‪210 .................................................................................. .‬‬ ‫בית הספר כי"ח )כל ישראל חברי( בירושלי‪211 .............................................................. .‬‬ ‫נציג יק"א בירושלי ‪214 ..................................................................................................‬‬ ‫קשריו ע עסקני היישוב ‪216 ............................................................................................‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫המתנגדי לאלברט ענתבי ‪217 ..........................................................................................‬‬ ‫מלחמת העול הראשונה ‪218 ...........................................................................................‬‬ ‫"הפושעי הציוניי"‪219 ............................................................................................... ...‬‬ ‫תחת דגל עותומאניה ‪220 .................................................................................................‬‬ ‫עמדותיו הפוליטיות של אלברט ענתבי ‪222 .........................................................................‬‬ ‫ידידותו ע ג'מאל פחה הערי‪223 ................................................................................... .K‬‬ ‫תוכנית סודית לרכישת רחבת הכותל המערבי בהר הבית מידי האימפריה המוסלמית‬ ‫העו'תמאנית ‪224 .............................................................................................................‬‬ ‫אחריתו הטראגית של אלברט ענתבי ‪226 ............................................................................‬‬ ‫פתרו התעלומה ‪ :‬קנאת עסקני הישוב הולידה "הלשנת שקר" ‪227 ........................................‬‬ ‫הספד לזכרונו‪229 ............................................................................................................‬‬ ‫פרק תשיעי ‪ :‬ילדותו של סבי ואחיו בטבריה ‪231 .................................................................‬‬ ‫בית ילדותו ‪231 ...............................................................................................................‬‬ ‫חוויות ילדות וזכרונות ‪234 ...............................................................................................‬‬ ‫פרק עשירי‪ :‬מלחמת העולם הראשונה והגלות בקפריסין ‪239 .............................................‬‬ ‫החיי בטבריה בצל מלחמת העול הראשונה ‪239 ..............................................................‬‬ ‫המלחמה מגיעה לבני המשפחה שבצפת ‪241 ..................................................................... .‬‬ ‫תלאות ההפלגה וקשיי הגלות ‪244 ......................................................................................‬‬ ‫החיי בגלות קפריסי ‪249 ................................................................................................‬‬ ‫החזרה לאר‪255 ............................................................................................................ .K‬‬ ‫פרק אחד עשר‪ :‬בני המשפחה יורדים למצרים‪259 ..............................................................‬‬ ‫יעקב מרדכי ענתבי נכדו של ר' יש"ר ענתבי ‪ ,‬יורד למצרי ‪259 .............................................‬‬ ‫ירידתו של האח הצעיר‪ ,‬ברו ענתבי למצרי ‪261 ................................................................‬‬ ‫שמואל ענתבי מגיע למצרי ]‪263 ................................................................................... [3‬‬ ‫החיי במצרי‪266 ......................................................................................................... .‬‬ ‫הענ‪ O‬השני של המשפחה ‪ :‬בנו של הרב יעקב ענתבי ‪ ,‬גיבור פרשת עלילת דמשק משנת ‪1840‬‬ ‫מגיע למצרי‪268 ........................................................................................................... .‬‬ ‫ילדות במצרי מזכרונותיה של דודי לבית יעקב ענתבי דוד‪ ,‬לבנה ואליהו )עמי( ענתבי‪270 .‬‬ ‫אחרית דבר – סופה של ישיבת בני משפחת ענתבי במצרי‪276 ............................................‬‬ ‫החיי החדשי בטבריה – שנות החמישי‪278 ................................................................. .‬‬ ‫נכדיו של היש"ר ואחרון שושלת הרבנים לבית ענתבי‪281 ............. .‬‬ ‫פרק שנים עשר‪:‬‬ ‫סופה של שושלת פסה רבנות מבית ענתבי‪282 ............................................................... .‬‬ ‫הרב האחרו ‪ :‬ר' רפאל מנשה ענתבי – "אחרו המוהיקני"‪283 .......................................... .‬‬ ‫אפילוג ‪ :‬שלומי ענתבי ‪ ,‬קיבוץ איילת השחר‪287 .................................................................‬‬ ‫מכתבו של משה הלוי מצפת לשלומי ענתבי )‪290 .................................................... [3] (1986‬‬ ‫מכתבו של אפרי ענתבי לשלומי ענתבי בנוגע לתולדות המשפחה‪294 ............................. [3] .‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪297 .................................................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪310 .......................................................................................................................‬‬ ‫נספח א'‪ .‬רשימת חיבורים ופרסומים של רבנים למשפחת ענתבי אשר נזכרו בספר‪311 .‬‬ ‫נספח ב'‪ .‬רשימות גניאולוגיות לתהליך הרכבת אילן היוחסין של הדורות הקדומים‪317 .. .‬‬


‫פתח דבר‬ ‫א אינני טועה ‪ ,‬היה זה הסופר ב ג'לו טאהר‬

‫) ‪(Ben Jelloun Tahar‬‬

‫סופר צרפתי יליד‬

‫מרוקו‪ ,‬אשר חקק את נימי זכרונות ילדותו על לוח ליבו והכריז על כ קבל ע ועדה מול שועי‬ ‫אר‪.K‬‬ ‫באותו ערב בשנת ‪ ,1987‬הגיע טקס הענקת פרס גונקור היוקרתי )"‪ ("The Prix Goncourt‬על‬ ‫ספרו "הלילה הקדוש"‪ ,‬לפי בחירת האקדמיה הצרפתית )‪ ( the Académie Goncourt‬לשיאו‪,‬‬ ‫בעת שהסופר הוזמ לעלות לבימה ולשאת מילות תודה מול המכובדי הבאי לחלוק לו כבוד‪.‬‬ ‫לבוש במיטב מחלצות הטקס‪ ,‬כשאור הזרקורי בוהק על כפתורי נוצצי ולוב האור מסנוור את‬ ‫דמותו מעל קהל רוחש באפילה‪ ,‬אמר‪ :‬היו כולכ באי לחלוק לי כבוד‪ ,‬נשיאי איגודי‪ ,‬ראשי‬ ‫אקדמיה‪ ,‬סופרי‪ ,‬פרופסורי ‪ ,‬מרצי ‪ .‬אבל כל הכבוד וההערכה הזו מכל אחד ואחת מכ ‪ ,‬כל‬ ‫האהדה הזו כולה יחד‪ ,‬אינה מעניקה לי את החו והאהבה שאני זוכר מידו של אבי בילדותי בפז‬ ‫שבמרוקו‪ .‬שעה שרצתי יח‪ O‬בסמטאותיה של העיר‪ ,‬אל חנותו של אבי‪ ,‬הוא הושיט לי את ידו‬ ‫המגויידת והחו שנבע ממנה‪ ,‬מילא אותי כולי‪.‬‬ ‫זו רוח הדברי שאמר‪ ,‬א אינני טועה‪...‬‬ ‫היו ‪ ,‬כעבור שלושי שנה‪ ,‬ג אני נזכר בערגה בשנותי הצעירות בחיפה‪.‬‬ ‫א‪ O‬אני זוכר עצמי ר‪ K‬לחנותו של סבי‪ ,‬יעקב מרדכי ענתבי ז"ל שהיה יושב בחנות הגלנטריה‬ ‫הקטנה שלו ברחוב גדליהו בחיפה ‪.‬‬ ‫כמה הייתי לראות את סבא שוב ‪ ,‬לחוש את חיבוקו הח פע אחת נוספת‪.‬‬ ‫כמה שאלות הייתי מעמיס בפניו ואולי הייתי מבקש ממנו מזכרת חיי שאשא עמי ממנו לתמיד‪.‬‬ ‫לו ניתנה לי עוד פע אחת ‪ ,‬הייתי ר‪ K‬בשמחה לבית הכנסת הספרדי הקט שבשכונתנו להתפלל‬ ‫במחיצתו כאות פעמי לה זכיתי בילדותי ולא רוט מעצלות הקימה המוקדמת של בקרי‬ ‫שבתות כמי שכפאו הכורח‪ .‬סבי הוא שנטע בי סקרנות ורזי מידע ראשוניי אודות שושלת‬ ‫אבותיו‪ ,‬רבני ספרדי אצילי בהליכותיה ובתלמוד‪ .‬א כי לעול לא אדע א עשה זאת‬ ‫במתכוו‪ ,‬או שהבחי בניצני הסקרנות שהתעוררו בי וא השקה את הקרקע הפוריה‪.‬‬ ‫היו ‪ ,‬ע כל האהבה הזו לזכרונותי אני מבי ללבו של הסופר ב ג'לו במעמד הנכבד‪ ,‬ש‬ ‫בצרפת‪ .‬היש באור הזרקורי ומחיאות הכפיי דבר אשר ישווה לחו האנושי של אד אוהב ?‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫חלפו שלושי שנה מאז הל סבי לעולמו‪ ,‬ואני חקרתי ולמדתי‪ ,‬אספתי מכל מקו ואד אשר‬ ‫פתחו בפני דלת‪ ,‬עד שזיכני המקו‪ ,‬אותי הצעיר לבית יעקב ס"ט‪ ,‬נכדו של יעקב מרדכי ענתבי‬ ‫ז"ל וב נינתו של היש"ר ענתבי‪ ,‬ברוריה תבל"א‪ ,‬שאתכבד לפרס ברבי את סיפור קורותיה של‬ ‫משפחה נכבדה זו‪ .‬מבעד הסיפורי האנושיי עולי מאורעות היסטוריי חשובי‪ ,‬פולקלור‬ ‫תרבות ותיאורי תמונות נו‪ O‬אנושי ופיזי אשר חלפו עברו מ העול‪.‬‬ ‫אבותיו של סבי מקור מהעיר חלב )אר צובא בפי היהודי( שבסוריה‪ ,‬ולפני כ מוצא היה‬ ‫מהעיירה "עי טאב" שבאסיה הקטנה‪ ,‬פירוש שמה בערבית "המעיי הטוב"‪ .‬לאחר שכבשוה‬ ‫התורכי הקדימו לשמה את הקידומת "גאזי" )המנצח בעברית( ושונה שמה עד עצ היו הזה ל‬ ‫גאזיאנטפ ‪ .‬שורשי המשפחה בגירוש ספרד לפי המסורה המשפחתית‪ ,‬אול הקדמו שבאבותיה‬ ‫אודותיו ידוע לנו ר' רחמי ענתבי‪ ,‬היה נכד של מגורשי ספרד בשנת ‪ ,1492‬א ש המשפחה‬ ‫המקורי מספרד נשכח מלב ע השני‪.‬‬ ‫יהודי עי – טאב היגרו מעיירת הקטנה לעיר הגדולה חלב שבסוריה‪ ,‬הסמוכה לה מדרו‪ .‬חלב ‪,‬‬ ‫או "אר צובא" כפי שמה אצל היהודי‪ ,‬היתה מרכז יהודי עתיק ומפותח‪ .‬בחלב כונו המהגרי‬ ‫החדשי "עינטאביי" על משקל "החיפני" או "הירושלמי"‪ .‬ברבות השני אבד ש המשפחה‬ ‫המקורי ונטמע‪ ,‬כ שנותר רק "הכינוי" לבדו ‪ :‬עינטבי או ענתבי‪.1‬‬ ‫עדות לתהלי זה מצאתי ב"ספר המילות" שערכו שני מוהלי בחלב ר' יצחק דיי ור' ישעיה דיי‪,‬‬ ‫אב ובנו בסו‪ O‬המאה ה‪ 19‬ותחילת המאה ה ‪ .20‬ה רשמו את שמות אבות הנימולי ובניה‬ ‫בפנקסיה וכ נזכרי ש "תואשיענתבי" ומשפחת "תרזיענתבי" וכתריסר משפחות "ענתביי"‬ ‫נוספי‪ .‬מקור זה ונוספי מוכיחי שלא כל ענתבי קשור למשנהו בקרבת משפחה‪.‬‬ ‫מאיד גיסא לסיפורי החיי המופיעי כא ישנ תימוכי שהינ בני משפחה אחת במקורות‬ ‫רבי‪.‬‬

‫‪ 1‬דיי ישעיה‪ ,‬דיי יצחק‪" ,‬ספר המילות" כתב יד ‪ , 18651842 ,‬כתב יד‪ ,‬חצי קולמוס‪ ,‬ברשות הרב יצחק טוויל ראש‬ ‫ישיבה בדרו תל אביב‪.‬‬ ‫דוגמה יפה נוספת לתהלי נית למצוא בספר ‪ :‬לקדושי אשר באר"‪ – ,K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( ‪ ,‬לאנייאדו‬ ‫ציו דוד‪ ,‬הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט' ‪.‬‬ ‫ר' לאנייאדו קיב‪ K‬ותיעד נוסחי מציבות של רבני יוצאי חלב‪ .‬ראה ש אודות ר' אברה ב"ר דוד ענתביסקה )ער‬ ‫תכב(‪ .‬ולחלופי ר' רפאל עדסענתבי‪) .‬ער תמה(‪.‬‬


‫מאיל יוחסי הקדמו במשפחתנו מוכרי לנו בעיקר שני ענפי עיקריי‪ .‬הראשו הינו זה של‬ ‫הרב יעקב ענתבי שנולד בחלב כנראה בשנת ‪ , 1787‬שהיה לימי לרבה הראשי של דמשק‪ .‬ר'‬ ‫יעקב ענתבי הינו גבור פרשת עלילת דמשק מ ‪.1840‬‬ ‫השני של ב דודו ‪ :‬הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי )היש"ר ענתבי( אשר נולד בעיר חלב הסורית‬ ‫בשנת ‪.1809‬‬

‫את התיאורי והתולדות של שני הענפי הללו ‪ ,‬זקניה וצאצאיה‪ ,‬למשפחת ענתבי אודות‬ ‫ידוע לנו‪ ,‬סיפורי מסורה אגדות ומקורות שעברו מאב לב וב לנכד‪ ,‬שילבתי כמעשה רקמה שזורה‬ ‫לרצ‪ O‬כרונולוגי אחד ‪ .‬זקני המשפחה הותירו את זכרונותיה הקולקטיביי בכתובי‪ ,‬במרשמי‬ ‫סטנוגרפיי‬

‫והלכו לעולמ‪ .‬בכתבי שהעלו בערוב ימיה‪ ,‬עולה אהבה רבה לילדות‪,‬‬

‫לתולדותיה של משפחה שהועברו מפה לאוז‪ ,‬מאב לבנו‪ .‬אול לעתי עולה בי השטי ג צער‬ ‫הקיו של תקופת חייה שתחילתה ברב טלטלות ויסורי וסופה בהקמתה של מדינה ובמלחמת‬ ‫הקיו על פרנסת‪.‬‬

‫לאחר ששילבתי אות אלה באלה מעשה מרכבה‪ ,‬קיבלתי השלמה של פסיפס חייה ותולדות‪.‬‬ ‫כתביה עדי בפני כאל‪ O‬עדי בכל עת שאני פותח וקורא ב מחדש ובטוחני שקורא המאמר‬ ‫יחוש כאילו היו יושבי בעלי הזכרונות עצמ ומספרי בפניו את סיפור‪.‬‬

‫מכיוו שזוהי אסופה של סיפורי חיי‪ ,‬הקשר בי הפרקי הוא כקשר המשפחתי בי הדמויות‬ ‫הנזכרות בו ‪ .‬דור הול ודור בא וכ ג הדמויות והסיפורי‪ .‬ככל שיכולתי הבאתי את הדברי‬ ‫בש אומר‪ .‬כאילו ה היו אלו המספרי לנו בגו‪ O‬ראשו‪.‬‬ ‫אגדה יהודית נושנה אומרת‪ ,‬שכאשר מספרי בשבחו של אד שהל לעולמו‪ ,‬ובמיוחד מזכירי‬ ‫דברי שאמר‪ ,‬נעות‪ ,‬דובבות שפתיו במקו מנוחתו‪.‬‬

‫באחת התכתובות שהיו בידי‪ ,‬רש אחד משומרי הזכרו המשפחתי הקולקטיבי ‪:‬‬ ‫"לצערי א‪ O‬אחד מהילדי הנכדי והניני לא מצאו זמ להקדיש שעות בחיפוש אחרי קורות‬ ‫ומקורות‪ .‬הסופר אלכס היילי ידע למצוא שורשי‪ .‬משפחת דויד ילי מעלה על נס מעשה בני‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫המשפחה ומשפחתנו שעשתה רבות מתכרבלת בפינתה‪ .‬אני מצטער שקולי הוא קול במדבר ואי‬ ‫מבני המשפחה אשר יחל‪ K‬למטרה ויתחיל להרכיב את הפסיפס הזה‪" .‬‬ ‫)אפרי ענתבי‪ ,‬פברואר ‪(1988‬‬ ‫ייתכ ובסופו של דבר‪ ,‬אני הוא אותו צאצא שנטל על עצמו את עול הרכבת הפסיפס‪.‬‬ ‫א כ הדבר‪ ,‬הרי שזכיתי פעמיי בראשונה‪ ,‬להנות ממעשה חושב זה ובשניה לזכות להיענות‬ ‫לקריאתו הלא ישירה של אפרי ז"ל‪.‬‬ ‫אני תקווה שספרי ישיג את שאיפת של זקנינו להנציח את סיפור תולדות א לא רק בקרב בני‬ ‫משפחת ענתבי הרחבה‪ ,‬אלא ג ובעיקר בקרב שאר בני עמינו ‪ ,‬להעלות למודעות הקוראי את‬ ‫חשיבות של חקר תולדות אבותיה‪ ,‬ממש כש שספרו של אלכס היילי "שורשי" אותו מציי‬ ‫הכותב‪ ,‬עורר מודעות שכזו בקרב אפרואמריקאי רבי‪ .‬הא אנו ‪ ,‬היהודי ‪ ,‬לא סבלנו דיינו‬ ‫רדיפות השפלות עינויי ושנאה ‪ ,‬מכדי שלא נהיה ראויי לזכות זו כאות גיבורי אומות אחרות?‬ ‫ולוואי וידעו לעול ה ובניה וכל הדורות הבאי אחריה מהיכ מקור‪.‬‬ ‫לזכר של זקני המשפחה הללו שבזכות מאמציה הגעתי לכלל כתיבת תולדותיה‪ ,‬ולכבוד אני‬ ‫מקדיש את ספרי‪ ,‬ש"אלמלא עמדתי על כתפי ענקי‪ ,‬לא הרחקתי ראות"‪.‬‬ ‫אני פותח את הספור ‪ ,‬ספורה של משפחת ענתבי בראשית לידתו של מחקר שליווה אותי שלושי‬ ‫שנה ‪ :‬בנתיבו של המשעול אליו התווה אותי סבי ז"ל ‪" ,‬ויהיו שפתי צדיקי דובבות" ‪.‬‬

‫הצב"י ענתבי‬ ‫אליעוז ענתבי חפר ס"ט‬


‫פרולוג ‪:‬‬

‫הנצחת אבות‬

‫סבי יעקב מרדכי ענתבי‪,‬‬ ‫על רקע חנות הגלנטריה‪.‬‬

‫כתב ידו של הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫‪ .‬מכתבי היד העתיקים שהיו בחנותו של סבי‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫פרולוג ‪ :‬הנצחת אבות‪.‬‬ ‫יעקב מרדכי ענתבי חיפה‬ ‫בחודש יולי ‪ ,‬של שנת ‪ ,1973‬ישב יעקב מרדכי ענתבי בחנות הגלנטריה הקטנה שלו בחיפה ‪.‬‬ ‫אני זוכר את סבי יעקב ז"ל‪ ,‬אד עטור כיפה ירוקה ‪ ,‬בעל שפ קצר לב‪ ,‬ושיער לב שקצוות‬ ‫אפורות נשתיירו בו אד שכולו אומר מידות שלווה וטוהר‪ .‬תמיד מעונב בחליפתו‪ ,‬רוכ לקראתי‬ ‫ומחיי אלי חיו צנוע אופייני‪ .‬שעה שהייתי מנשקו ריחות של מנטה וטבק הרחה היו אופפי‬ ‫אותי‪ ,‬ושפמו הקצר עשוי כמיטב מסורת יהודי מצריי היה דוקר אותי‪.‬‬ ‫אצבעותיו הדקות רכות וציפורניו עשויות למשעי‪ ,‬כשל אד אציל‪ .‬דיבורו מתו במבטא ספרדי‬ ‫מצרי בעברית נאה‪ .‬דובר היה בעדנה כמונה מרגליות‪ .‬מעול לא שמעתיו מרי קולו על אד‬ ‫למעט לש שמי כאשר היו מי מיושבי בית הכנסת מנסי לשנות נוהגי תפילה ולהפו סדרי‬ ‫בראשית וג אז היה מוכיח בקורטוב של זע‪ ,‬במידה‪.‬‬ ‫באישיותו נראה היה כאד שאינו שיי כלל לחנות הגלנטריה הזו‪ ,‬כאילו הגיע מעול ע תרבות‬ ‫אחרת ‪ ,‬כעבור עשרות שני רבות בחייו וכאילו נקלע ונתגלגל במקרה לחנות הזו ברחוב גדליהו‪.‬‬ ‫את התחושה הזו העצימו שרידי ריהוט איטלקי מסוגנ ששימשו בתו החנות ‪ :‬כורסא כבדה‬ ‫וארונית ע‪ K‬מעטרת בעלת שתי דלתות שהכילה בי סחורת הלבני וחוטי הרקמה ספרי קודש‬ ‫עתיקי עמוסי לעייפה אשר איש לא ידע מהיכ מקור הראשוני‪ ,‬אול לאנשי "העיד המודרני"‬ ‫כבר לא היה כל עניי וחפ‪ K‬והשאלות על מקורות בראשית פסו באי עניי‪ .‬הספרי הללו העידו‬ ‫במשהו שהמוכר הזק‪ ,‬הוא בנו של רב הרב ישראל שמואל ענתבי מטבריה‪ ,‬וב בנו של רב‪ ,‬ועוד‬ ‫דורות רבי אחרי לפניה‪ ,‬דורות למשפחת ענתבי‪.‬‬ ‫מספר הנכנסי לחנותו של סבא היה מועט‪ ,‬והתנועה דלילה‪ .‬ובכל זאת פרנסה היא זו‪ .‬הוא היה‬ ‫יושב בקביעות בשעות הפתיחה המקובלות בבוקר ואחר הצהריי‪ ,‬בי חנות האטליז לחנות‬ ‫המכולת וממתי ‪ .‬ובעת שהמתי לא ביטל זמנו לריק והיה מוציא ומעיי בספרי קודש עתיקי‬ ‫מאלו שהיו מצויי בארונית ע‪ K‬קטנה מאיטליה שעמדה בפינת החנות או קורא פרקי תהילי‪ ,‬או‬ ‫עור את חשבונות החנות ופותח את דואר המכתבי שקיבל‪.‬‬


‫אחד המכתבי שפתח באותו יו בחודש יולי‪ ,‬היה לא שגרתי‪ .‬מכתב מב דודו שמעיה ענתבי‪.‬‬ ‫שמעיה היה צעיר במניי שנותיו מיעקב שכ היה ב זקוניו של הרב אליהו רחמי ענתבי שחי‬ ‫בצפת‪.‬‬ ‫יעקב פתח את המכתב וכל אותו עול זר ולא נראה שריח‪ O‬בחלל החנות הזו‪ ,‬חזר והתגבש לכדי‬ ‫זכרונות מוחשיי ‪:‬‬ ‫תל אביב‬

‫‪23.7.73‬‬

‫יעקב היקר‪.‬‬ ‫אתמול צלצל אלי עודד אבישר‪ ,‬סופר שחיבר ספר על טבריה ועל חברו והודיע לי שהוא עובד‬ ‫עתה על ספר מחיי צפת‪ ,‬רבניה וחכמיה במאה שעברה ובתחילת המאה הזאת‪.‬‬ ‫לדבריו שמע רבות על משפחת ענתבי שתפסה מקו נכבד בצפת והוא בקש ממני פרטי על‬ ‫הסבא שלנו )היש"ר ענתבי ( ועל אבי ז"ל‪ ,‬וכ דמויות של אישי אחרי ‪ ,‬שנית להעלות על נס‬ ‫לדורות הבאי‪.‬‬ ‫לצערי לא את הכל אני זוכר על הסבא שלנו ובמיוחד התאריכי חסרי לי‪ .‬אני חושב שזכרונ‬ ‫בשטח זה עולה על שלי ואודה ל א תואיל לענות לי על השאלות הבאות ‪:‬‬ ‫‪ (1‬היכ נולד סבא‪ ,‬מתי‪ ,‬ומי היו הוריו ?‬ ‫‪ (2‬א לא נולד באר‪ K‬ב כמה שני היה כשעלה ארצה ומהיכ ?‬ ‫‪ (3‬ממי למד תורה ? ‪ ,‬ה הוא היה גדול בתורה ובחכמה‪.‬‬ ‫‪ (4‬אני זוכר שאבי המנוח סיפר לי ‪ ,‬שפע אחת חלה סבא ונטה למות‪.‬‬ ‫באותה עת בקר אותו מושל העיר ‪ ,‬גוי‪ ,‬והוא )סבי( ק ממטתו ואמר ‪ :‬רבש"ע )רבונו של‬ ‫עול( כתוב ונתתי אדו תחתי‪ ,‬אל תקרא "אדו" אלא "אד"‪,‬‬ ‫והתכוו אל המושל שבקרו‪ .‬למחרת‪ ,‬ק הסבא מחוליו והמושל מת‪.‬‬ ‫מי היה אותו המושל ?‬ ‫‪ (5‬זכור לי שהוא ניצל יחיד מהרעש שפקד את צפת‪ .‬באיזו שנה היה הדבר וכיצד זה קרה ?‬ ‫‪ (6‬ממה בא לו עושרו הגדול ‪ .‬ה הוא היה עשיר גדול‪ .‬כל הרחוב היה שלו‪.‬‬ ‫הא ירש מאביו הרבה ?‬ ‫‪ (7‬קראתי פע בחוברת בבית הכנסת‪ ,‬שבאותו זמ קראו לסבא "המשיח"‪.‬‬ ‫היש ביד חומר זה ?‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫‪ (8‬הסבא נפטר בצהרי ערב יו הכפורי‪ .‬הא אתה זוכר את השנה?‬ ‫זכורני‪ ,‬כי שמעתי פע מפי אבא ז"ל ‪ ,‬שהאנשי אשר עסקו בקבורתו של סבא השתוממו‬ ‫לראות שהסלעי הקשי שבמערה ‪ ,‬אשר חשבו כי יגזלו מה זמ )חפירה( רב ‪ ,‬התפוררו‬ ‫בידיה בקלות גדולה וראו זאת בזכותו של הצדיק כדי שלא יבואו לידי חילול היו הקדוש‪.‬‬ ‫ועוד סופר לי שבאחד ממסעותיו של החמר המנוח "כמוס" ‪) ,‬אשר היה( בעל שתי פרדות‪,‬‬ ‫והיה מוביל רוכבי ומשאות מצפת למירו )אני עצמי עוד זוכר אותו(‪ ,‬הדרדרה פרדה אחת‬ ‫מעל ההר והיתה צפויה לריסוק איברי‪ .‬משראה זאת כמוס צעק בקולי קולות‪ ,‬ר' שבתאי‬ ‫ענתבי הושיעני ! וראה זה פלא הפרדה קמה על רגליה בריאה ושלמה בכל אבריה ומאומה לא‬ ‫קרה‪ .‬ומאז הצביע על הפרדה שלו )ואמר( "זוהי הענתביה"‬ ‫* הא זכורי ל מעשי ניסי אחרי ?‬ ‫אנא שב בניחותא וענה העל כל שאלה ושאלה רצוי מאוד‪ ,‬שהדורות הבאי ובמיוחד בנינו‬ ‫ונכדינו ידעו מי היה הסבא שלה‪ .‬ד"ש ואל‪ O‬ברכות לרשל‪.‬‬

‫בברכה‪ ,‬שמעיה‪".‬‬

‫יעקב קרא שוב את המכתב המעניי ‪ ,‬והחל מתכנ את תשובתו לשאלותיו של ב דודו "הצעיר"‪.‬‬ ‫הוא לקח פיסת נייר טיוטא והחל עור רעיונות ועובדות בחנות הסדקית הקטנה ‪ :‬תאריכי שמות‬ ‫וזכרונות למכתב התשובה‪.‬‬ ‫כשכתב חבילות צבעוניות רבות של צמר סריגה ערומות על פני המדפי הרבי שלאור הכתלי‪,‬‬ ‫הביטו בו מבט איל‪ ,‬לבני לגברי ונשי‪ ,‬חוטי רקמה צבעוניי מחטי‪" ,‬גובלני" מצויירי ‪,‬‬ ‫כפתורי מסודרי בקופסאות קרטו‪ ,‬גרביי‪ ,‬כלי מטבח ובית מאלומיניו ופלסטיק שמקור‬ ‫במזרח הרחוק כל עירבוביית הצבעי והצורות האילמת היתה תפאורה קבועה לדמותו במרכז‬ ‫החנות‪.‬‬ ‫כדי‪ ,‬ספרי תורה קטני לנוי‪ ,‬תבניות כפתורי‪ ,‬מחטי רוכסני ועוד כל אלו עמסו את דלפק‬ ‫הפורמייקה הכבד שמאחוריו ישב וקיבל את לקוחותיו‪.‬‬ ‫תנועה רבה לא היתה כ שיכול היה לערו את תשובתו לשמעיה בנחת‪ .‬כאשר נכנס לקוח‪,‬‬ ‫והפריעו מעיסוקו "אדו ענתבי‪ ,‬יש ל כ וכ ?" יעקב לא התרע חלילה‪ ,‬אלא נעתר לפונה‬ ‫בחיו או משיבו בנוע שיביא לו את מבוקשו במהל השבוע ‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מחשב או קופה רושמת לא היו ש‪ ,‬אלא דפי טיוטא הפוכי על ציד הריק‪ .‬בה ער במהירות‬ ‫וביעילות רבה בשיטות אריתמטיות שפסו מהעול בכניסת מחשבוני‪.‬‬

‫אחר שסיי לערו את טיוטת תשובתו לשמעיה ב דודו‪ ,‬על דפי הנייר המשומשי‪ ,‬רש על ד‪O‬‬ ‫חלק בכתב ידו הישר והנאה מה ישיב‪.‬‬ ‫כל חייו היה סוחר‪ ,‬ועסק בסחר‪ .‬בניירותיו ער חשבונות‪ ,‬חישב תאריכי הולדת ולא רש רשימות‬ ‫ספרותיות‪ .‬סגנונו‪ ,‬היה לאקוני וענייני כמי שעמל כל חייו קשה לפרנסתו ולפרנסת משפחתו‪ .‬נחת‬ ‫הניסוח הרחב החליפה את מקומה לתמציתית בז'ארגו עברי של יוצא מצרי שאת שפת העברית‬ ‫שלו הכיר מלימודיו בחדר‪ ,‬בילדותו שבטבריה או מתפילה בבתי הכנסת‪.‬‬ ‫כדי להשיב כראוי נצר לגשת לארונית הע‪ K‬האיטלקית‪ ,‬הוא הוציא מש אחד הספרי ופתח‬ ‫אותו‪ .‬היה זה הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי‪ .‬הוא עיי בהקדמה שלו וקרא פע נוספת את‬ ‫ההקדשה שכתב בכתב יד המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬אשר נת לו את הספר ‪ ,‬ואז התיישב‬ ‫לכתוב‪.‬‬

‫חיפה ‪1.8.1973‬‬

‫לכבוד מר שמעיה ענתבי‬ ‫רח' ורבורג ‪ , 7‬תל אביב‪.‬‬

‫לב הדוד היקר שמעיה ולכל המשפחה‬ ‫שלו ל ולכל המשפחה‪.‬‬ ‫מכתב מצאתי רק אתמול אחרי שובי מבת י‪ .‬הייתי )ש( שבוע ימי ‪ .‬והנה אני עונה ל ‪.‬‬ ‫מה שידוע לי שהסבא ז"ל נולד בצפת שנה ?‬

‫)סימני השאלה במקור לציי שלא ידע את הנתוני א‪.‬ח‪(.‬‬

‫והוא היחיד שנשאר מהרעש בצפת שנה ?‬ ‫ואח"כ הל בהודו בומבי ‪) Bombay‬והיה ש ( רב ראשי במש עשר שני ואשתו הא' )הראשונה(‬ ‫נפטרה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וש היתה משפחת ששו ומש קבל הנתינות האנגלית‪.‬‬ ‫ואח"כ חזר למצרי לפי מה ששמעת מהדוד המנוח ח' )חכ( אברה ‪,‬‬ ‫ומשפחת ששו היו שולחי לו נ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה צבע הכחול והיה מוכר ומזה עשה כס‪O‬‬ ‫ובמצרי התחת ע הסבתא ז"ל )ש(היתה הרבה צעירה ממנו ממשפחת כאסקי‬ ‫ואח"כ נסע לצפת וש קנה כל הרכוש שהיה לו ובית כנסת‪.‬‬ ‫ובצפת נולדו כל הדודי שמונה )במספר( ‪.‬‬ ‫ובליל שבת היה דורש שיהיו )בניו דרי( כל אחד בעיר אחרת מ)חשש( עי הרע וכ היה‪,‬‬ ‫)דרו כל אחד ( בדמשק‪ ,‬חיפה ‪ ,‬טבריה‪ ,‬קאהיר אלכסנדריה צפת וכו'‬ ‫ולפי המצבה במערה יו פטירתו היה ערב כפור שנת תרמ"ט אני זוכר ‪ ,‬קראתי במערה‬ ‫על המצבה‪.‬‬ ‫ועוד ‪ ,‬בע"ה אני אהיה אצל אפרי ב הדוד ‪ ,‬הוא יש לו הרבה ספרי ואני מקוה שנמצא‬ ‫כמה דברי שדרשת‪.‬‬

‫ב‪ .‬א יש ל ספר "באור החיי" שהדפיס המנוח הדוד ח' )חכ( אברה ז"ל )ראוי שתקרא( בזה‬ ‫הספר של הרב חיי כפוסי זיע"א )זכותו יג עלינו אמ( ‪.‬‬ ‫והנה )אני( מעתיק ל "הסכמת הרבני הגאוני"‪:‬‬ ‫"פעה"ק )פה עיר הקודש( צפת ת"ו )תבנה ותכונ( ‪ ,‬ביו חי' סיו שנת תר" )‪(1890‬‬ ‫בס' )בסימ( חכמת בחו‪ K‬תרנ"ה פר"ג‪.‬‬

‫שלמי מרובי ! כטל מאת ה' וכרביבי‬ ‫שרי על הע ! עינינו לא ראו מטמו יקר אשר עדנה לא היה לעולמי‬ ‫היה ספר קדוש כתיבת יד מעשה הגדולי ה"ה מ"ע )מעלת( רבינו הגאו הגדול‬ ‫חיי כפוסי זצ"ל וזיע"א )וזכותו יג עלינו אמ( והרב הגדול תלמידו ומגיהו מהר"מ מונסו זצ"ל‬ ‫וז"ש אשר קרא לו באור החיי והוא פירוש על התורה כצו‪ O‬דבש אמרי‬ ‫נוע דברי אלוהי חיי ונת טע הרב הנז' על קריאת ש ספרו הק' )הקדוש(‬ ‫ש זה על אודות הנס הגדול שעשה לו ה' במאור עיניו כמובא בס' ש‬ ‫הגדולי לרב חיד"א )חיי יוס‪ O‬דוד אזולאי( ז"ל ע"ש ומעשה נורא זו נפלאות תמי דעי‪,‬‬ ‫והספר הלזה כ נמצא בבית גנזי ספרי דבי רב מע' הרב המ"ו וכבוד ה' מלא חסיד‬ ‫ועניו ומאושר בכל עניניו מזר"ק טהור כקש"ת כמהר"ר יש"ר ענתבי זצ"ל שהיה‬

‫ב' לב"ד )שני לבית די( במח"ק )קאהיר( יע"א בזמ הרב מהר"א ישראל ז"ל‬ ‫וישב ש כעשרי שנה ומפ"ק שמענו כי קנה הספר הזה בדמי יקרי וכוונתו‬ ‫לזכות במצווה להוציאו לאור על משבח הדפוס ולחלקו ביעקב להיות שפתי צדיק דובבות‪ .‬ואותו‬ ‫זמ לא אסתיעא מלתא‪ ,‬וזרעו לברכה הבני בניו הי"ו טובי השני הנשואי‬ ‫אבני מלואי הראשו בקודש אד המעלה מע' הרב הכולל שו"ב כ הלל סופ"ר הנעמתי‬ ‫ידידינו ומיודעינו כמוהר"ר אליהו רחמי ענתבי הי"ו והטור השני החכ הש' והכ"ו‬ ‫כמהר"ר אב"י )אברה יעקב( ענתבי נ"י נתאזרו חיל לעשות רצו אביה הרב הק' הנז'‬ ‫ונפלאותיו אשר עשה שד"ה לכבוד הרב הק' הנז' ונתאזרו חיל ללכת למח"ק יע"א אשר ש‬ ‫מכירי ער וגודל קדושת הרב רבינו הק' הנז' ונפלאותיו אשר עשה ‪ ,‬וה|ה לכבוד הרב הק' הנז'‬ ‫וזרזו עצמ ויפזרו את ממונ להוציא מ הכח אל הפועל ולהתנדב בעי יפה ליד להדפיס האי‬


‫ספרא נהר ואי לתאר גודל מעלת המצווה הק' הזו וגודל הכבוד אשר עושי ע הרב הקדוש‬ ‫המחבר זיע"א להוציא יגיע כפיו לאור ושכמ"ה החיי והשלו‬ ‫הצעיר‬ ‫משה יעקב‬ ‫ס "ט‬

‫הצעיר‬ ‫יוס‪ O‬יהודה חכי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר‬ ‫אברה חי‬ ‫ס "ט‬

‫הצעיר‬ ‫אהר קרסינטי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר‬ ‫יוס‪ O‬מזרחי‬ ‫ס "ט‬

‫וחות אמת ב"ד הצדק ק"ק ספרדי פעה"ק צפת"ו "‬

‫ובסו‪ O‬הספר יש סיפור עלילת הד בדמשק יו ה' אדר שנת הת"ר ועוד דרושי‬ ‫מאת המנוח ב הדוד הרב רפאל מנשה ענתבי ז"ל ‪.‬‬

‫מרשל וממני ד"ש לגברת ולילדי‪.‬‬ ‫וב"ה מצד רשל היתה פה )בבית החולי( ואמרו לה שזה שומ ונתנו לה זמ לניתוח עד אחרי‬ ‫החגי )לתארי( ‪ 28/10‬וב"ה היא שקטה כעת ‪.‬‬ ‫וש"ר )ושלו רב( לאחי ומשפחת וש"ר )ושלו רב( לבני ומשפח' יחיו‬

‫מאת ב הדוד‬ ‫יעקב ענתבי‬

‫אחר שסיי את כתיבת המכתב ‪ ,‬העלה זכרונות מסויימי שנראו רחוקי מאוד‪ ,‬ומעול זר‬ ‫שאינו קיי יותר‪ .‬הוא הצי‪ K‬בשעונו והוציא לוח זמני מוקפד שרש בכתב ידו ‪:‬‬ ‫הל למפתנה של חנותו ומדד את זמני ההגעה של קו האוטובוס המגיע לתחנה הסמוכה ‪ ,‬משווה‬ ‫לרישומי המעקב הקודמי שלו ומפטיר ‪" :‬היו איחר קצת" או "חיסר‪"..‬‬ ‫למרות שהיה נעי ונוח מאוד לבריות‪ ,‬ע עצמו גופו היה מקפיד קלה כבחמורה‪ ,‬ודורש שיהיו‬ ‫הליכותיו גבוהות ורמות‪ .‬כאילו היה בא לקיי בכל שעה ורגע אותה פיסקה שבה פתח הרמב" ‪,‬‬ ‫את ספריו ‪" :‬לעול יהא אד נוהג בביתו כמי שעומד בטרקלינו של מל" ‪.‬‬ ‫ובאותה עדינות שאפיינה אותו מיעט לאכול‪ ,‬ופסק מעט טר שובעו לשייר משהו בצלחתו‪.‬‬ ‫באצילות נפש היה מרי פרוסות לח זרוקות ברחוב‪ ,‬מנשק ומניח על מעקה סמו ‪ .‬כשראה‬ ‫את עיני התמהות עיניו של נכדו למעשהו היה מסביר בנוע שהלח הוא מקור החיי וישנ‬ ‫אומללי בעול הזה הרעבי לאותה פת שאד אחר השליכה מבלי דעת ברחוב‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כעבור שבועיי קיבל מכתב נוס‪ O‬מב דודו שמעיה‪.‬‬

‫תל אביב ‪14.8.73‬‬

‫יעקב היקר‪,‬‬ ‫קבלתי מכתב מיו ‪ 1‬דנא‪.‬‬ ‫עדי נשארו שאלות שהתשובה עליה חשובה לבני איל היוחסי שלנו‪.‬‬ ‫חלק מ השאלות פתרתי באמצעות החומר שקבלתי פע מהמנוח תדהר‪ ,‬שהוציא ספרי "מי ומי"‬ ‫על המשפחות בישראל‪ .‬רצונו של המנוח היה לכתוב על משפחתנו‪ ,‬שכמה מבניה הכיר אישית ‪,‬‬ ‫א לא היה לי באותה שעה כל הנתוני לכ‪.‬‬ ‫בי החומר המצוי בידי ישנו עתו "הצופה" ‪ ,‬שהביא קטע מספרו של הרב אברה ענתבי‬ ‫ז"ל‪ ,‬ראש )רבני( אר צובא‪ ,‬שנולד בשנת תקכ"ה לאביו הגאו הדיי מוהר"ר יצחק שבתאי ענתבי‪.‬‬ ‫למד ממנו תורה ושמש ברבנות‪) .‬הרב אברה( חבר ספרי רבי ונפטר בשיבה טובה בשנת‬ ‫תרי"ח‪.‬‬ ‫אני כמעט בטוח ‪ ,‬שרבי אברה ענתבי זה היה ממשפחתנו א מה הקרבה בינו לבי סבא ? אולי‬ ‫אביו ? ו)הא( משו כ נקרא הסבא שלנו בש שבתאי ?‬ ‫הא תוכל באיזו צורה שהיא לברר את הדבר ? אנא !‬ ‫הגירסא של על זמ שהותו של סבא אצל משפחת ששו בהודו שונה משלי‪ .‬לפי זכרוני הוא לא‬ ‫שהה זמ רב בהודו‪.‬‬ ‫והמעשה שהיה כ היה‪ .‬הוא הוזמ לבית אחד הגדולי יהודי ‪ ,‬ירא שמי ולו ש גדול בשלטו‪.‬‬ ‫כשישבו ליד השלח לארוחת הצהרי והגישו את מנת הבשר אמר סבא ‪ :‬אל תגעו בבשר טמא‬ ‫הוא‪ ,‬טר‪.O‬‬ ‫כששמע זאת בעל הבית חוורו פניו ואמר לסבא‪ .‬רבי‪ ,‬כלו חלילה תחשדני בכ ?‬ ‫חלילה ענה לו סבא ‪ .‬א הבשר טרפה הוא‪.‬‬ ‫מיד ק בעל הבית וקרא למשרתת הממונה על הקניות ואמר לה ספרי לי מיד את האמת היכ‬ ‫קנית היו את הבשר‪.‬‬ ‫כשראתה המשרתת שכלתה אליה הרעה פרצה בבכי ואמרה ‪ :‬החנות שאני קונה ממנה תמיד‬ ‫סגורה היתה ונאלצתי לקנות מהקצב שברחוב הסמו המוכר טרפות‪ .‬משראה זאת בעל הבית‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫התרגש מאוד ואמר ‪ ,‬אי זאת כי א נביא בתוכנו‪ .‬ובאותו שבוע סדר לו )לסבי( נתינות אנגלית‬ ‫שממנה נהנינו כולנו‪.‬‬ ‫אני מרכז עתה את החומר טפי טפי‪ .‬ואודה ל א תואיל לברר את כל השאלות שנשאו‬ ‫פתוחות ותודיעני למע אוכל לבנות בני של‪ ,‬שיעניי את דורנו והדורות הבאי‪.‬‬ ‫שלו רב לרשל ממני וממלכה ואנו מאחלי‬ ‫לה בריאות שלמה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ש‪ .‬ענתבי‬

‫סבי יעקב‪ ,‬קרא את המכתב והבי שמדובר בכוונה אמיתית להתחיל ולרכז מידע‪ ,‬להציל זכרונות‬ ‫ולתעד‪ ,‬כדי לבנות "בני של שיעניי את הדורות הבאי"‪ ,‬הוא מחליט לפנות ולבקר את ב‬ ‫דודו אפרי ענתבי‪ ,‬שמתגורר ג הוא בחיפה ולהציג בפניו את השאלות האלה‪.‬‬ ‫אפרי ‪ ,‬בנו של הרב אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬היה ג הוא דוד צעיר יותר מיעקב‪ ,‬אול היתה לו‬ ‫מעלה מופלאה של זכרו בלתי נדלה וסקרנות שאינה יודעת שובע‪ ,‬א‪ O‬שהיה עמיל מכס כל ימיו‬ ‫בנמל חיפה‪ ,‬את ביתו הפ לבית עקד ספרי‪ ,‬ספרי עתיקי מאביו הרב שבמצרי‪ ,‬אשר עברו‬ ‫מדור לדור‪ ,‬וספרי שהוא רכש בימיו‪.‬‬ ‫כסבי הסוחר‪ ,‬הוא ידע שפות על בוריי‪ ,‬אול שלא כמותו הוא היה מפליג בקריאה ובביתו היו‬ ‫המבקרי משתאי למראה אלפי הספרי שמילאו כל מד‪ O‬ופינה‪.‬‬ ‫ספרות עיו‪ ,‬סיפורת‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תיאולוגיה‪ ,‬רומאני‪ ,‬ספרי קודש מכל וכל הכל נמצא ש‪.‬‬ ‫אפרי‪ ,‬בנו של הרב אברה יעקב ענתבי ז"ל‪ ,‬אותו רב אשר הוציא לאור את הספר "באור‬ ‫החיי"‪ ,‬היה גדוש בזכרונות קולקטיביי של אבות המשפחה אודות תולדותיה‪ .‬הוא דיקל מי‬ ‫הוא בנו של מי‪ ,‬וכיצד ענפי המשפחה המסועפי לפאורותיה מתייחסי אלה לאלה‪ .‬באילו שני‬ ‫נולדו דורות ראשוני‪ ,‬ומה עבר עליה בשנות חייה‪.‬‬ ‫אפרי‪ ,‬או כפי שהוריו כינוהו בש החיבה ‪" :‬מעתוק" היה ספר היסטוריה מהל וא טבעי היה‬ ‫שיברר ויחקור את תולדות משפחתו מש כל חייו‪.‬‬

‫יעקב‪ ,‬נהג לשמור על קשר ע כל בני משפחתו ‪ ,‬הקרובי הרחוקי‪ ,‬אלו שבעיר ואלו שמחוצה‬ ‫לה‪ .‬כ מילא את זמנו בנוס‪ O‬לאחזקת חנותו ואהבתו לילדיו ונכדיו‪ ,‬ומעל הכל השכי והעריב‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫לבתי כנסיות וכל כולו אומר תודה לפני מל מלכי המלכי ומעול לא העז כלפיו או טע כלפי‬ ‫הזולת על מר גורל חייו הקשי רבי התהפוכות‪ ,‬או על המעט שנותר בחלקו בסופ מתו השפע‬ ‫הרב שהיה לו בשיא‪ .‬היפ היה נוהג‪ ,‬ומעשר דר קבע מהמעט שאי לו לאגודות צדקה ליתומי‬ ‫ואביוני‪.‬‬ ‫מעול לא טע נגד אד או מקו על פטירת אשתו האהובה ‪ ,‬אליגרה ז"ל סבתי‪ ,‬שנקטפה בדמי‬ ‫ימיה בייסורי ממחלת הסרט ועל רעייתו השנייה רשל חמו ז"ל ‪ ,‬שגורלה היה באורח טראגי‬ ‫דומה‪.‬‬ ‫הוא מרי את הטלפו וקובע פגישה ע אפרי ב הדוד‪.‬‬ ‫לאחר אותו ביקור מרשי אצל אפרי בו הציג לו מסמכי ‪ ,‬מכתבי עתיקי רשומי בכתב‬ ‫ספרדי רהוט "נוצ' אל" )חצי קולמוס( שכתבו אבותיה‪ ,‬וספרי בה נזכרי מי מבני המשפחה‪,‬‬ ‫יעקב מתיישב לכתוב טיוטה מקוצרת לשאלותיו של שמעיה ב דודו ‪:‬‬

‫" ‪....‬הסבא ‪) :‬כוונתו ליש"ר ענתבי(‬ ‫נולד באר צובא בשנת תקס"ח ‪) 568‬תארי לועזי ‪(1808‬‬ ‫נפטר בשנת תרמט ‪ 649‬בגיל ‪81‬‬

‫)‪(1889‬‬

‫עלה ארצה ב צעיר היה בדמשק אל הדוד שלו ‪ ,‬הרב אברה ענתבי ו)אשר( שלח אותו ללמוד‬ ‫תורה בצפת אצל האדמו"ר ‪?........‬‬ ‫ברעש שפקד את צפת בשנת תקצז ‪ , 1837‬היה ב ‪16‬‬ ‫אביו נפטר ועזב אותו בבט וקראו לו על ש אביו ‪ :‬יש"ר‪ ,‬יהודה שבתאי רפאל‬ ‫לפי הרשימה שנת תקצ"ט על יהודי צפת צויי ש שהרב יש"ר היה עני ולמד ‪,‬‬ ‫רווק מאנשי ישיבת מירו‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 21‬התחת ע אשתו הראשונה בת הרב יהודה חיי מזרחי שמה גראציה‬ ‫הנכדה של רינה פרנקו‪.‬‬ ‫ראה מכתב שכתבה רינה למוטיפיורי בספר "צפת ב" איגרת מס' ‪19‬‬ ‫היות והיו מתי לו ילדיו מאשתו גראציה ‪ ,‬והיה עני ‪ ,‬אמר לו האדמור שיל לשליחות והוא יחזור‬ ‫ע ילדי ועשיר וכ היה‪.‬‬ ‫הל לשליחות לארצות ערב שנת תקפ"ז‬ ‫ואח"כ הל להודו וחזר ע כס‪ O‬ממצרי לצפת‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ובמצרי התחת ע סבתא ז"ל בת ח' )חכ( כסקי )ש(היתה קטנה )ממנו( הרבה‪.‬‬ ‫ובצפת קנה הרכוש‪.‬‬ ‫היה לו שמונה ילדי‪" ,‬כתוב נפטר בגבורות" )שמוני שנה(‪.‬‬ ‫סבתא נפטרה בל"ג בעומר שנת תרע"ו‪.‬‬ ‫יש עוד ספר על צפת "ספר צפת ספונות"‪.‬‬ ‫סיפור ‪:‬‬ ‫פע אחת היה קורא בספר קבלה היה פצוע ביד וירד ד הרבה ולא ש לב ‪,‬‬ ‫דודתו הרגישה בזה השביעה אותו שלא יקרא בספר הקבלה עוד‪.‬‬ ‫יש עוד ספר "צפת ב'" מכו ב צבי‪ ,‬עמוד שט"ז קרא ש‪.‬‬ ‫המשפחה ‪:‬‬ ‫יצחק אביו )של( ל אברה‬ ‫? ‪ ...‬ויש‪? .....‬‬ ‫יעקב יש"ר ורחמי בני דודי‬ ‫בניו )של יעקב‪ ( :‬דוד והרב יוס‪O‬‬ ‫הח' )החכ( דוד ממצרי ב הרב יוס‪ O‬היה לו אחי‬ ‫רפאל‪ ,‬אליהו‪ ,‬ישועה ‪ ,‬רבקה‪.‬‬ ‫* הרב אברה ענתבי חיבר ספר "אוהל ישרי"‪ ,‬וספר "חכמה ומוסר" שנת "אל ה' ושמר" ‪"682‬‬

‫יעקב מסיי לרשו את העובדות על טיוטה ויושב לערו מכתב סדור לב דודו‪.‬‬ ‫את הטיוטות ומכתביו של שמעיה ענתבי ‪ ,‬הוא גונז בכריכת הספר המשפחתי החשוב הזה‪" ,‬באור‬ ‫החיי" לר' חיי כפוסי ומחזירו למקומו בארונית הע‪ K‬האיטלקית שבחנותו‪ ,‬יחד ע שאר ספרי‬ ‫הקודש העתיקי שברשותו‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי‪ ,‬אכ החל לאגד ולרשו את זכרונותיו ועורכ בשפה מליצית נאה אול מעול לא‬ ‫סיי את המלאכה ורשימותיו נגדעו כשהל לעולמו‪.‬‬


‫כעבור שש שני‪...‬‬ ‫ביו בו קיבלתי לידי את הספר "באור החיי"‪ ,‬מרשותו של סבי‪,‬‬ ‫לא בחסד קיבלתיו אלא בזכות רבה‪.‬‬ ‫בשנתי השלוש עשרה‪ ,‬חיברתי עבודה אודות "עלילות הד" בהיסטוריה היהודית ‪ .‬נרגש מהציו‬ ‫והמילי החמות שהרעי‪ O‬עלי המורה‪ ,‬רצתי לחנותו של סבא להתגאות בעבודתי ‪ .‬הוא ביקש‬ ‫לקרוא את שכתבתי ובסו‪ O‬היו החזירה אלי בברכותיו החמות על עבודתי‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬שאל‪" ,‬מדוע לא כתבת על "עלילת דמשק" ? השבתי של קראתי על כזו‪ ,‬באות פרשיות‬ ‫עלילה קלאסיות המופיעות במקורות הרגילי ‪ .‬לא רשו אודותיה בספרי בה קראתי‪ ,‬אמרתי‬ ‫בתמימות ‪ ,‬חו‪ K‬מעלילות הד שהיו באירופה‪.‬‬ ‫צביטה קטנה של צער ‪ ,‬עברה כנראה בלבו של הסב הספרדי הגאה‪ ,‬על חסר ההשכלה שקיבלתי‪,‬‬ ‫ועל חוסר האיזו שבה‪ .‬א הוא לא העלה דבר וחצי דבר של ביקורת ‪ ,‬ג לא בארשת פניו‪ .‬תחת‬ ‫זאת הציג בפני את הספר "באור החיי" שהיה שמור בחנותו‪ ,‬וסיפר לי לראשונה‪ ,‬במו פיו‬ ‫את סיפור "עלילת דמשק"‪ .‬יעקב סיפר לי על ר' יעקב שחי בדמשק ‪ ,‬כמאה וחמישי שנה קוד‬ ‫לזמנינו‪ .‬לא יכולתי שלא להתפעל מהמעמד ומגודל הרגע‪.‬‬ ‫סבי יעקב סיפר לי באותו יו אודות פרשת העלילה שטפלו ביהודי בשנת ‪ 1840‬בדמשק‪.‬‬ ‫בפרשה זו הואשמו יהודי העיר כי רצחו את הנזיר " תומא" ומשרתו כדי להשתמש בדמ להכנת‬ ‫מצות לחג הפסח‪ .‬הוא הוסי‪ O‬וסיפר לי אי הואש הרב הראשי של דמשק ר' יעקב ענתבי ‪,‬‬ ‫באותה עלילה נפשעת ועונה בעינויי קשי ביותר‪ .‬הייתי מלא פליאה על כל העניי‪ ,‬ויותר מכ‬ ‫שמי מאבותי היה מעורב בלב פרשה כה מזעזעת בדמשק ‪.‬‬

‫כאשר סבי הציג בפני את הספר הוא הדרי אותי במספר נקודות ציו בו ‪:‬‬ ‫הראשונה –באמצעו של הספר ‪ ,‬במקו בו משתנה כותרת העמודי מ"באור החיי" לכותרת‬ ‫"אביר יעקב" ש מסופר כל סיפור הפרשה כפי שמספרו הרב יעקב ענתבי‪ ,‬פרוש על פני כעשרה‬ ‫עמודי בלשו עברית תנכית ‪.‬‬ ‫זהו אותו מכתב שיעקב ענתבי כתב למשה מנוטיפיורי‪ ,‬הסביר סבי והגביר את פליאתי על‬ ‫מעורבותו והיכרותו של אותו מונטיפיורי המפורס את אבי משפחתנו‪.‬‬


‫נקודת ציו שניה היתה עמוד השער של הספר‪ ,‬במענה לשאלתי מדוע נקרא הספר "באור החיי"‪.‬‬ ‫למחבר "חיי כפוסי" ‪ ,‬ולקושייתי מי היה אותו אד ?‬ ‫על כ סיפר לי סבי כי הרב כפוסי חי במצרי לפני כשלוש מאות שנה‪ .‬כאשר זק‪ ,‬עיניו כהו‬ ‫וראייתו נחלשה‪.‬‬ ‫בני הקהילה ‪ ,‬שלשונותיה היו רעות החלו טופלי שהדבר קורה לרב‪ ,‬משו שלקח שוחד‪.‬‬ ‫על יסוד הפסוק "השוחד יעוור עיני צדיקי" ‪.‬‬ ‫שבת אחת המשי וסיפר סבא עמד אותו רב אחר תפילת שחרית לפני התיבה והכריז קבל ע‬ ‫ועדה כי שמע את דבר הלשונות שהולכות עליו רכיל אול הוא מעיד כי לא לקח מעול שוחד‬ ‫ונשבע על כ בכל הקדוש והיקר לו‪.‬‬ ‫ואותו רגע נשבע לפני התיבה ‪ :‬א נכוני דברי הלוואי ויפקחו עיני‪ ,‬והנה נעשה לו נס וראייתו‬ ‫חזרה אליו ‪ .‬מאז היה ידוע "כבעל הנס"‪.‬‬ ‫צעיר כשהייתי‪ ,‬וקט אמונה שבי‪ ,‬סירב להאמי לסיפור הנסי‪.‬‬ ‫סבא חיי ואמר הנה קרא‪ ,‬רשו כא ‪ ,‬וציטט את ההקדמה המליצית והמחורזת שבעמוד השער ‪:‬‬ ‫"חיי כפוסי‪...‬שהיה דיי במצרי וקמו עיניו מלראות‪,‬‬ ‫והיו עליו מרנני שחס וחלילה לקח שוחד ונשא פני‪,‬‬ ‫ועמד לפני התיבה בתו קהל ועדה והתחנ לפני צור עולמי‪,‬‬ ‫ואמר א כני הדברי כ יהיה הענ יכסנו כל הימי‪,‬‬ ‫וא הוא נזהר בזה באמת ובתמי‪,‬‬ ‫יאירו עיוניו כימי נעורי‪ ,‬ונתקבלה תפילתו לפני צור שוכ מעוני‪....‬‬ ‫ועד היו כל הנשבעי לשקר על קברו נענשי‪"..‬‬

‫הציו השלישי אותו הציב בפני סבי בספר זה‪ ,‬היה מאחורי עמוד השער ‪ :‬נרשמה ש בכתב יד‬ ‫ובדיו עתיקה הקדשה אישית של המו"ל לסבי ולאחיו ברו ענתבי באותיות קידוש לבנה‪ ,‬בציו‬ ‫מיוחד מאת המו"ל אשר היה לא אחר מאשר ר' אברה יעקב ענתבי‪ .‬כ זכיתי ברגע אחד‬ ‫להתוודע לשני רבני משושלת אבותי אודות לא ידעתי דבר עד אותו יו‪.‬‬ ‫א‪ O‬שהתקשיתי באותה עת להתמודד ע מרבית תכניו התורניי של הספר "באור החיי"‪ ,‬שהיו‬ ‫לי לזרא‪ ,‬העריכה הלא סדורה שבו‪ ,‬לדבוקת הטקסטי השוני בזה אחר זה כאילו היו מקשה‬ ‫אחת‪ ,‬ערבוב הכתב שבי רש"י לאותיו מרובעות‪ ,‬משהו בתוכי רמז לי על חשיבותו של הספר‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫קיבלתיו מסבי בכבוד רב ובהתרגשות ואמרתי אקרא‪ .‬שהרי מה מבי נער שחינוכו מודרני בבית‬ ‫ספר חלוני על ענייני דת ופלפולי פרשנות תורה ?‬ ‫כשאחזתי את הספר בידי והרגשתי את חשיבותו הרבה ‪:‬‬ ‫בגב הספר‪ ,‬הותיר סבי שתי טיוטות מכתבי שכתב אל ב דודו שמעיה ענתבי‪ ,‬ובה הוא מספר‬ ‫לו אודות סבו היש"ר ואודות זקני המשפחה‪ .‬טיוטות מטבע הינ תמציתיות מאוד ורב בה הנסתר‬ ‫על הגלוי‪ .‬מכתב אחד שכתב שמעיה ב הדוד‪ ,‬לסבי ג הוא היה מונח באותה כריכה ובו הוא‬ ‫מספר לו כי פנה אליו העתונאי והסופר עודד אבישר‪ ,‬ובקש ממנו לדעת פרטי אודות זקני‬ ‫משפחת ענתבי‪.‬‬

‫הש "ענתבי" חזר באופני שוני והעצי את החידה ‪:‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי‪ ,‬היה ראש קהילת דמשק בשנת ‪ ,1840‬וגיבורה הראשי של הפרשה‬ ‫ר' אברה יעקב ענתבי היה מוציאו לאור של הספר‬ ‫סבי יעקב מרדכי ענתבי ואחיו ברו ענתבי נזכרו בהקדשה מיוחדת של המו"ל בכתב יד בהקדמה‬ ‫לספר ‪ .‬מה הקשר המשפחתי בי כול ? הבנתי שספר זה הוא א כ מעי נכס משפחתי‪.‬‬ ‫עלילת הד שנזכרה כא והופיעה בהרחבה במרכז הספר‪ ,‬ג היא הפכה את הספר לבר חשיבות‬ ‫יתירה ‪ .‬את סיכו הפרשיה המודפס בכתב רש"י ‪ ,‬מיד לאחר מכתבו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬חיבר‬ ‫"הצעיר יאודה ענתבי" ‪ .‬ומי הוא ?‬

‫חגיגת בר המצווה שלי לא איחרה לבוא‪ ,‬את מקו התהיות על תולדות המשפחה‪ ,‬פינתה הדרכה‬ ‫מסודרת של סבא לקראת עלייתי לתורה‪ .‬ברכות ‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬הנחת טלית‪ ,‬טעמי המקרא‪,‬‬ ‫תרגול "העלייה" הנחת תפילי‪ ,‬נוהגי בבית הכנסת וכיו"ב‪ .‬סבא לא התקשה איתי במיוחד‪ ,‬הרבה‬ ‫היה כבר ידוע לי משבתות ומועדי בה הייתי מתפלל עמו‪.‬‬ ‫היו המיוחל הגיע ואחד המזומני הקרואי לארוע היה קרוב בש אפרי ענתבי‪.‬‬ ‫אני עצמי לא הכרתיו עד לאותו יו‪ ,‬ושמא ג אז לא די הצור‪ .‬אפרי‪,‬‬ ‫אד מלא גו‪ , O‬קולו מעט צרוד‪ ,‬וא‪ O‬הוא נוהג כסבי‪ ,‬במלבוש אלגנטי תמיד‪ ,‬חליפה ‪ ,‬עניבה‬ ‫ומגבעת הדורה‪ .‬אפרי ‪ ,‬גמלאי המכס בנמל חיפה‪ ,‬יליד מצרי‪ ,‬דומה מרחוק לג'נמטלמ מבוגר‪,‬‬ ‫מתרבות מצרי הבריטית‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בסו‪ O‬ארוע בר המצווה המשמח‪ ,‬בערבו של אותו יו ‪ ,‬בשנת ‪ 1979‬ישבתי וסקרתי את המתנות‬ ‫שקיבלתי מבני משפחה שוני‪ .‬מאפרי ענתבי קיבלתי מתנה – ספר חדש שיצא לאור‪ .‬אול‬ ‫בעוד רבי אחרי בחרו בספרי מהדורות "אלבו" מרובי התמונות ומעוטי מלל אודות נופי‬ ‫ארצנו‪ ,‬חפירות מצדה ו"עול המוזיקה" ‪ ,‬הוא‪ ,‬אפרי בחר להעניק לי ספר בש "הגזע" שחיבר‬ ‫אהרו ירושלמי‪.‬‬ ‫סיפור על רקע היסטורי אודות חייו וחיי משפחתו של המדפיס הירושלמי הראשו באר‪ K‬ישראל ‬ ‫ר' ישראל ב"ק‪ .‬קראתי אותו בשקיקה‪.‬‬ ‫בחירת הספר הזו כל כ משקפת בכל רבדיה את מי שנתנה‪ .‬החל משמו של הספר המאפיי את‬ ‫חיפוש הענפי אחר הגזע ובחקר הגניאולוגי שבמהותו ‪ .‬הסופר הפליא לתאר קורות משפחה‬ ‫והגדיל לעשות בהביאו אילנות יוחסי מפורטי בסו‪ O‬הספר‪ .‬מודפסי בפורמט מיוחד הנפרש‬ ‫לגליו ארו‪ .‬אז לא הבנתי מה טע בדיוק מצא אותו אורח בשמחתי‪ ,‬להביא לי ספר זה דווקא‪,‬‬ ‫כיו אני רואה את הדברי אחרת‪.‬‬ ‫שמא ספר זה היה ביטוי למשאת נפשו הכמוסה של אפרי‪ ,‬להגשי ביו מ הימי משאלת לב‬ ‫ולהוציא לאור ספר אודות תולדות משפחת ענתבי ? לעול לא נדע‪ .‬הספר עוסק בתקופה אותה‬ ‫חקר אפרי ובלבה‪ 1‬משולבת פרשיה מרכזית שהיתה מרכזית ג בתולדות משפחתנו – פרשת‬ ‫עלילת דמשק בשנת ‪.1840‬‬ ‫המידע הצטלב ע סיפור הפרשה המפורט שנת לי סבי בספר "באור החיי" ‪ .‬כא‪ ,‬מתאר אותה‬ ‫בגו‪ O‬ראשו בעדות חיה ורוטטת "החכ באשי" ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫השאלות הללו החלו מעוררות סקרנות וכבר באות שני יצאתי למסעות חיפוש אחר תשובות‬ ‫בספריות‪ .‬הייתי חוזר ע רשימות וצילומי רבי באמתחתי וקורא בה בעניי רב‪.‬‬ ‫באחד המאמרי של אברה יעקב ברור ‪" :‬חומר חדש לידיעת עלילת דמשק" ‪ .2‬מצאתי שכתב‬ ‫כי החוקר אברה יערי העיר את שימת לבו‪ ,‬להקדמת המדפיס הירושלמי ר' ישראל ב"ק לספר‬ ‫"עבודת הקודש" להרב חיד"א דפוס ירושלי תר"א )‪ , (1841‬כשנה אחר הפרשה‪ .‬ש הוא מספר כי‬ ‫נסע לאלכסנדריה‪ ,‬לרגלי השתדלות לטובת יהודי צפת כאשר הגיעו אגרות מדמשק על עלילת‬ ‫הד‪ .‬ר' ישראל השתדל אצל אדוני מצרי‪ ,‬לטובת יהודי דמשק וכשנוכח שאי תקוה שלח את‬ ‫האגרות הללו לרבי משה מונטיפיורי‪ .‬ייתכ ג שהשפיע על הקונסול האוסטרי באלכסנדריה‪,‬‬

‫‪ 1‬ירושלמי אהרו‪ ,‬הגזע‪ ,‬סיפור על רקע היסטורי‪ ,‬הוצאת טרקלי תשל"ט ‪ . 1978‬עמ' ‪9495‬‬ ‫‪ 2‬א‪.‬י‪ .‬ברבר חומר חדש לידיעת עלילת דמשק בתו "ספר היובל לכבוד שמואל קרויס" ‪.‬‬


‫שהיה דמות מפתח פוליטית בפני עצמה לשחרור של הנצורי‪ ,‬היות וידוע היה שר' ישראל היה‬ ‫מקורב לאוסטרי‪.‬‬ ‫הא אפרי העניק לי מתנה שכזו‪ ,‬מתו תקווה שינבט יו אחד בידי קוראו הצעיר ויגדל לאותו‬ ‫יצר שיכבוש אותו לתבנית כתיבה דומה אודות משפחתו ?‬ ‫הא רצה לתרו לי פיסת מידע היסטורית מעניינת באשר לסיפור פרשיית דמשק שהעסיקה אותי‬ ‫מש שני כה רבות ?‬ ‫ואולי התפעל מיייחודו הגניאולוגי של הספר ומאילנות היוחסי המסועפי ויוצאי הדופ שהודבקו‬ ‫לכריכתו‪ .‬מה מכל אלה היה הגור לבחירת מתנה זו )ואולי כל הסיבות יחדיו ( לעול לא אדע אל‬ ‫נכו‪.‬‬

‫בפע האחרונה שראיתי את סבי יעקב ז"ל ‪ ,‬היה מאושפז במחלקת טיפול נמר‪ K‬בבית חולי‬ ‫בחיפה‪ .‬משהו מכל המסכי ואותות הצפצו‪ O‬החד גוני של המוניטורי‪ ,‬משהו בחוטי‬ ‫האלקטרודות שהיו לסבי על חזהו הפריעו לדמותו הרגילה בעיני‪ .‬לראשונה ראיתיו בגופיית "טלית‬ ‫קט " שלו ע ארבעת הציציות משתלשלות בלא חליפה ועניבה המהודרות שהיה מתאפיי בה‬ ‫בימי שגרה וחג‪.‬‬ ‫כשחיבקתיו לשלו הבחנתי לראשונה שהיה בעצ אד צנו‪.‬‬ ‫הוא חיי אלי ‪ ,‬ישב במיטתו והיה נינוח‪ .‬הרופאי אסרו עליו את הקימה מהמיטה כמנהג האיסור‬ ‫הקפדני שנהגו בחולי לב בימי הה‪ .‬לא זכור לי בדיוק על מה שוחחנו‪ ,‬ואילו דברי החלי‪ O‬ע‬ ‫הורי‪ .‬א הפרידה זכורה לי היטב‪.‬‬ ‫הוא נשקני לשלו ואמר כמבקש בלשו של המלצה ‪ ,‬תמשי ללכת בשבת לבית הכנסת ואני‬ ‫הבטחתי‪ .‬לא ידעתי שזו תהיה צוואתו האחרונה‪ .‬ימי ספורי אחר כ סבי עלה לישיבה של‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫אמא שהיתה הקרובה ביותר לצוות בית החולי‪ ,‬חזרה כעבור זמ ומעט החפצי שהיו בידו‬ ‫הפקידה בידי‪ .‬היו אלה שני ספרוני קטני‪ .‬ספר "חידות" קט שהיה שיי לאביו הרב ישראל‬ ‫שמואל ענתבי‪ ,‬וספר הפזמוני בכתב יד "חצי קולמוס" שרש סבו – הרב היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫במעמד השבעה הוציאה אמא לאחיה ‪ ,‬דודי‪ ,‬את שני הספרי הללו ואת הספר "באור החיי"‬ ‫שנת לי סבי משכבר הימי וה הסכימו ביניה להשאיר את ספר "באור החיי" ברשותי‪.‬‬ ‫כמה הייתי לראות את סבא שוב ‪ ,‬לחוש את חיבוקו הח פע אחת נוספת‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כמה שאלות הייתי מעמיס בפניו ומבקש ממנו מזכרת חיי אחת שאשאנה עמי ממנו לתמיד‪.‬‬ ‫ואולי‬

‫ספר הזכרונות העמוס שהעליתי על הכתב הוא מזכרת הסיפורי שיכול היה לספר לי‬

‫והזמ שקצב לו הקב"ה לא סיפק בידו‪.‬‬ ‫לו ניתנה לי עוד פע אחת הידיעה שהוא ש‪ ,‬הייתי ר‪ K‬בשמחה לבית הכנסת הספרדי הקט‬ ‫שבשכונתנו להתפלל במחיצתו כאות פעמי לה זכיתי בילדותי ולא רוט מעצלות הקימה‬ ‫המוקדמת של בקרי שבתות כמי שכפאו כורח‪.‬‬ ‫אני חייב להודות שבשלושי שני שחלפו‪ ,‬לא עשיתי די כבקשתו‪. . .‬‬ ‫על דפי העליתי מזכרת נצח לדמותו ודמות של בני דורו ואבותיה כששימשתי לה לפה מעלה‬ ‫את סיפור הרחוק במעבה יער שנות ההיסטוריה‪ ,‬קדו ככל שיכולתי‪ ,‬אמיתי ככל שידיעותי‬ ‫משיגות אנושי ככל שחרצו בי תחושותי ‪ .‬זהו סיפור תולדותיה של המשפחה וכ אכ היה ‪,‬‬ ‫א אינני טועה ‪.‬‬


‫פרק ראשון ‪ :‬ר' אברהם ענתבי‬ ‫ראש על אר"ץ רבה‪.‬‬

‫בית כנסת עתיק בחלב‬ ‫ואלפי ספרי תפילה עתיקי‬ ‫בגניזתו‬

‫ספר שפרס ר' אברה ענתבי‬ ‫בשנת ‪ , 1825‬ע הקדשה בכתב‬ ‫ידו לאחי דוד יצחק ואהרו‬ ‫הררי‪.‬‬

‫"חכ" – רב מיוצאי סוריה‬ ‫בלבוש מסורתי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הרב אברהם ענתבי‪ ,‬רבה הראשי של העיר חלב "ארם צובא"‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬

‫?‬ ‫הרב‬ ‫רחמי‬ ‫ענתבי‬

‫הרב יהודה )?( ענתבי‬

‫הרב יש"ר ענתבי‬ ‫)יהודה שבתאי‬ ‫רפאל ענתבי(‬

‫הרב אברה ענתבי‬ ‫רבה הראשי של‬ ‫חלב‬ ‫הרב יצחק ענתבי‬

‫ר' דוד יצחק ענתבי‬

‫?‬

‫הרב יעקב ענתבי‬

‫ר'‬ ‫עזרא‬ ‫חיי‬ ‫ענתבי‬

‫רבה הראשי של דמשק‬ ‫וגיבור פרשת עלילת‬ ‫דמשק ‪1840‬‬

‫מקורות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬ ‫‪ .2‬ויס שרגא‪ ,‬רבי אברה ענתבי מגדולי רבני אר"‪ ; K‬תשמ"ב ‪ ,‬המודיע עמ' ד'‬ ‫‪ .3‬פוזילוב גיורא‪ ,‬גדולי רבני סוריה והלבנו‪ ,‬התשנ"ה‪ ,‬הוצאת משרד החינו התרבות והספורט – מנהל החינו הדתי‪,‬‬ ‫ירושלי‪ ,‬עמ' ‪112127‬‬ ‫‪ .4‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪,‬‬ ‫תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫‪ .5‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪521525‬‬ ‫‪ .6‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫ד‪ .‬ענתבי שלומי ‪),‬נינו של היש"ר( תולדות משפחת ענתבי‪ ,‬איל יוחסי ‪ 19) 1990‬עמ'(‬ ‫‪ .7‬שני הדורות הראשוני באיל נסמכי על מסורה משפחתית בלבד כפי שמסרו אפרי ענתבי ושלומי ענתבי הנ"ל‬ ‫ואי לה תימוכי נוספי במקורות‪) .‬אפרי ענתבי ‪ ,‬הערות בכתב יד – על איל יוחסי ש‪ .‬ענתבי(‪.‬‬


‫פרק ראשון‪ :‬ר' אברהם ענתבי ‪ -‬ראש על אר"ץ רבה‬ ‫ר' אברה ענתבי נולד בעיר חלב שבצפו סוריה‪ ,‬למשפחת רבני וותיקה ושורשית‬ ‫בשנת תקכ"ה )‪. (1765‬‬ ‫העיר העתיקה הזו שבחבל סוריה ‪ ,‬אשר יהודיה כינו אותה "אר צובא" או אר"‪ K‬הינה בעלת‬ ‫היסטוריה עתיקה משל עצמה בתולדות המקו וימי האיסלא‪ .‬עיר של חכמי וסופרי היתה‪.‬‬ ‫חכמי העיר ויושביה ‪ ,‬טענו שיישוב בה הוא מקדמת דנא ויש שטענו עוד מימי בית המקדש‪,‬‬ ‫טיעו שאי לו על מה לסמו ‪,‬‬ ‫למעט ציו העובדה שבעיר דמשק השכנה נמצאת מערתו של אליהו הנביא בבית הכנסת העתיק‬ ‫שבג'ובר‪" ,‬בית כנישתא דבי ג'ובר"‪ .‬עומדי בה בחלב ג בתי כנסת עתיקי נוספי‪ ,‬בני מאות‬ ‫שני אול ג באלו לא היה כדי משענת שתתמו עד "ימי בית המקדש" אלא "קנה רצו‪."K‬‬ ‫א יהודיה של העיר כ יכלו להתהדר באוצר רוחני וחומרי גדול עליו שמרו מכל משמר קרוב‬ ‫לאל‪ O‬שנה‪ ,‬והוא אולי שהעיד קורטוב מטענת ‪ :‬אותו ספר תנ" של ועתיק ביותר הידוע בכל‬ ‫קהילות העול‪ ,‬אשר עליו סמ הרמב" עצמו את ידו‪ ,‬הוא "כתר אר צובא"‪.‬‬ ‫בילדותו למד אברה הצעיר‪ ,‬תורה מפי אביו שהיה רב וגדול בתורה בפני עצמו‪ ,‬ר' יצחק שבתי‬ ‫ענתבי ומפי הרבני הגדולי יצחק ברכה וישעיה דיי‪.‬‬ ‫עודו ר וצעיר בשני הכירו בו כי נועד לגדולות‪ .‬וכ כתב עליו הגאו רבי חיי נסי אבולעפיא‬ ‫בהקדמתו לספר "יושב אוהלי" ‪:‬‬ ‫"‪...‬בעינינו ראינו את כבודו ואת גדלו מימות החור‪ O‬כד הוינא זוטרי‬ ‫ית ככפיר קולו נטה ש אהלו‬ ‫הרבה גבולו כמה מעלות טובות‪"...‬‬ ‫לתו סביבה מיוחדת זו של "חכמי" )רבני בלשו ערבית( גדל ר' אברה‪.‬‬ ‫בזכות אביו שהיה מגדולי רבני העיר‪ ,‬זכה בנערותו לכבוד אשר שאר נערי הקהילה אינ זוכי לו‬ ‫כלל‪ ,‬והיא שמורה ליחידי הסגולה ראשי הרבנות בלבד לראות את קודש אוצר הקהילה ‪ :‬את‬ ‫"הכתר" ולקרוא באותיותיו שנכתבו ביד אומ לפני אל‪ O‬שני‪.‬‬


‫אברה הצעיר היה מלא פליאה בראותו הנוסח המדויק והמנוקד של התורה הכתוב על דפי קל‪,O‬‬ ‫תפורי כספר )צורת " ִמ ְצ ָח‪ (Codex "O‬ולא כמגילה של ספר תורה אשר גוללי וקוראי בו‬ ‫בשבתות ובחגי ‪.‬‬ ‫הוא התפעל מסגנו כתב האותיות הייחודי‪,‬‬ ‫ומכ שאי הוא כולל רק את חמשת חומשי תורה אלא את כל כ"ד כתבי הקודש‪.‬‬ ‫"כתר אר צובא" שלנו ‪ ,‬הסביר לו ר' יצחק‪ ,‬אביו‪ ,‬הוא כתב היד העתיק ביותר של תנ" של‬ ‫שנכתב על פי כל כללי המסורת הטברנית‪ .‬הכתר נכתב בטבריה על ידי שלמה ב בויאעא הסופר‬ ‫במאה העשירית לספירה‪ ,‬ועל אותיותיו הוסי‪ O‬המסר אהר ב אשר‪ ,‬את מרכיביה הנוספי של‬ ‫המסורת הטברנית‪.‬‬ ‫על כתר זה סמ הרמב" כאשר כתב את "היד החזקה" בקאהיר שבמצרי‪ ,‬לימד את בנו ‪ ,‬וסגר‬ ‫ביראת קודש את כריכתו של אוצר יקר הזה‪.1‬‬

‫חכמיה של אר צובא אנשי כבוד ועמל היו ‪ ,‬שכ היו מתפרנסי ממלאכות שונות למחיית‪.‬‬ ‫עושי כמה שעות בחנות או במלאכת ושאר היו בתלמוד‪.‬‬ ‫מה שהיה מתמיה באר‪K‬ישראל שבה מרבית יושביה – תורת אומנות‪,‬‬ ‫היה מצוי באר צובא כדר שבשגרה‪ ,‬שכורכי היו אחר הרמב"‪ ,‬ולא רצו להתפרנס מ התורה‪.‬‬ ‫מסופר‬

‫‪2‬‬

‫‪ ,‬שפע אחת בא חכ אחד מאר‪K‬ישראל לקב‪ K‬ממו כדי להוציא ספר הלכות שעשה‪.‬‬

‫וחכ גדול היה ומחברו בא‪.‬‬ ‫נכנס לבית המדרש הגדול‪ ,‬באר צובא‪ ,‬ושאל את החכמי הלכה שהיו מצטערי עליה באר‪K‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בדי נטילת ידיי לסעודה‪ :‬שלוש פעמי רצופי או סירוגי ? לא נמצא ביד‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬אנו אי בידינו‪ ,‬אבל חכ אחד יש בינינו‪" ,‬מעיי"‪ ,‬אפשר הוא ישיב ל‪.‬‬ ‫שאל אות‪ :‬והיכ הוא עומד?‬ ‫אמרו לו‪ :‬בשוק של אריגי‪ .‬הל אצלו לשוק‪,‬‬ ‫מצאו שהיה מתלבט בי גלילי אריג "סטי"‪) ,‬מי משי מבריק‪ ,‬שערביי הכפרי אוהבי אותו לפי‬ ‫שנשותיה אוהבות אותו וה קוני לה ממנו דורו ליו חגיה(‪.‬‬ ‫שאל אותו‪ :‬אפשר מצויה הלכה זו ביד ? השיב לו שכ ‪.‬‬ ‫‪ 1‬היו שוכ הכתר בהיכל הספר של מוזיאו ישראל בירושלי לצד יתר אוצרותיה הרוחניי והיקרי ביותר של‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫‪ 2‬מתו תיאורו של ר' חיי סבתו ‪ :‬שברי לוחות‪ ,‬מבוע כ"ה תשנ"ג – תשנ"ד‪,‬‬


‫אמר לו החכ מאר‪K‬ישראל‪ :‬זו מני ל ? )על סמ מה אתה נשע?(‬ ‫אמר לו‪ :‬המת לי‪ ,‬שיש לי סרסרות אחת לעשות בגליל אריג זה‪ ,‬ואחר כ אשיב ל‪.‬‬ ‫המתי לו‪.‬‬ ‫הל המוכר שחוכמתו כ"מעיי" למקו שהל‪ ,‬מכר לסרסור מה שמכר‪ ,‬וחזר לחנותו‪.‬‬ ‫נטלו לחכ הישראלי בידו‪ ,‬והל עמו לבית המדרש‪,‬‬ ‫טיפס על האיצטבא‪ ,‬הוריד מ הארו ספר "נהר שלו"‪ ,‬הראה לו‪ ,‬וחזר לחנותו‪.‬‬ ‫חזר השליח לבית המדרש‪ ,‬ובלשו הזה אמר לה לתלמידי החכמי ‪:‬‬ ‫"וכי נטרפה עליכ דעתכ חס ושלו‪ ,‬כל כ הרבה )חכמה( יש בידכ ואת מניחי אותו‬ ‫שיתלבט בי גלילי של אריגי"‪???? .‬‬ ‫כבר אמרנו‪ ,‬שמה שהיה מתמיה לחכ מאר‪K‬ישראל‪ ,‬לא היה תמוה בעיניה‪.‬‬ ‫שכ שנינו‪ ,‬יפה תלמוד תורה ע דר אר‪ ,K‬שיגיעת שניה משכחת עוו‪[1] .‬‬

‫ילדותו בחיק משפחתו‬ ‫אביו של אברה‪ ,‬ר' יצחק ענתבי‪ ,‬נודע כמופלא בדייניה של עיר הולדתו חלב‪ .‬הוא היה מראשי‬ ‫החכמי והרבני בדורו‪ ,‬זכה להעמיד תלמידי רבי אשר נהנו מתורתו והלכו לאורו‪.‬‬ ‫ג סבו של אברה היה רב ‪ ,‬ר' שבתאי ענתבי‪.‬‬ ‫שושלת הרבנות‪ ,‬חייבה אותו להשתדל ככל יכולתו ולהצליח בלימודיו בחדר‪ .‬זכות אבות תעמוד‬ ‫לו תמיד האמי‪ ,‬א בחריצות ושקדנות למד את לימודיו ככל שהורו לו‪ ,‬בכדי שלא יאפיל חלילה‬ ‫מזוהר כבוד של אבותיו ‪.‬‬ ‫בביתו ספג אברה הצעיר את אווירת הלימוד‪ ,‬את נהיית התלמידי אחר אביו‪ ,‬את רוח פסיקת‬ ‫הדיינות וגמלה בליבו החלטה‪ ,‬שביו מ הימי יגדל להיות כאביו גדול בתורה‪.‬‬ ‫יחד ע ארבעת אחיו היו משתובבי לעיתי ‪ ,‬א האווירה הלמדנית לא היתה מאפשרת לה‬ ‫יותר מדי עליצות פוחזת‪ ,‬כפי שהיה רוצה אולי לבטא בחופשיות‪ ,‬בעיקר ע שני אחיו הבוגרי‬ ‫יותר – יהודה ‪ ,‬ודודיצחק‪.‬‬ ‫כשהיה ב עשר שני‪ ,‬ראה אברה ‪ ,‬כיצד בשנת תקל"ה )‪ , (1775‬קיבל אביו כתבי יד מיוחדי‬ ‫מקושטא ‪ ,‬והחל קורא בה בדקדוק ועיו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הוא שאל את אביו לפשר עניינ של כתבי היד וזה הסבירו שאלו ה כתביו של הרב רפאל שלמה‬ ‫לאנייאדו‪ ,‬אשר יודפסו שניה לספרי ‪:‬‬ ‫האחד "ספר בית דינו של שלמה" והשני בש "ספר המעלות לשלמה"]‪. [2‬‬ ‫התכבדתי לקרוא ולחוות דעתי הא אסמו ידי על הרשו ואכתוב את הסכמתי‬ ‫לקריאת הספרי או שאנער חוצני מתוכנ בבחינת "לא תשי מכשול בפני עוור"‪ .‬הסביר לב‬ ‫המשתאה‪ ,‬וזהו כבוד גדול ‪ ,‬סיכ ר' יצחק‪ .‬לבנו‪.‬‬ ‫אחר שסיי את הלימוד והקריאה‪ ,‬שלח ר' יצחק הסכמה ראוייה על פי כל די ומליצה אל מכבדו‬ ‫ומוקירו זה "שבקושטאנדיניא" שהציבו להיות לו לסוקר ומבקר‪.‬‬ ‫אברה הצעיר ואחיו‪ ,‬יהודה‪ ,‬ודוד יצחק‪ ,‬ראו בבית הוריה כיצד חכמיה וגדוליה של חלב‪,‬‬ ‫יוצאי ובאי להדיינות ‪ ,‬לימוד או פלפול משותפי‪.‬‬ ‫ר' אברה שהשתדל במיוחד היה מקבל רשות לשבת בקצה החדר בו ישבו החכמי ע אביו‪,‬‬ ‫וכ הכירוהו רבי יהודה יו טוב קצי‪ ,‬רבי רפאל שלמה לאנייאדו ורבי ישעיה עטייה עוד מימי‬ ‫ילדותו‪.‬‬ ‫כדודי נכבדי‪ ,‬היו מלטפי על פניו וצובטי אל לחיו בחיבה או חדי לו קושיות קטנות לפי‬ ‫יכולתו ורמת ידיעותיו‪ .‬הב הקטו היה מביט בחכמי ובמלבוש‪ 1‬ומסכ לעצמו ‪:‬‬

‫‪....‬כל חכ וחכ מחכמיה של אר צובא נתייחד במלבושו ונתייחד בתוארו‪.‬‬ ‫מעול לא נתעט‪ O‬חכ באר צובא בגלימה שאינה שלו‪.‬‬ ‫אינו דומה קופט של חכ בית המדרש לקופט של מורה הוראה‪,‬‬ ‫ואינה דומה מצנפת של אב בית די למצנפת של חכ באשי‪,‬‬ ‫והבקיאי היו מבחיני א‪ O‬בי אבנט של בעל אגדה לאבנט של מי שיורד לעומק הדי‪.‬‬

‫נבדלי היו המצנפות‪ ,‬הקופטני‪ ,‬הגלימות והאבנטי באריגיה‪ ,‬בגוניה‪ ,‬בקישוטיה‪,‬‬ ‫בציציה‪ ,‬בכפתורי שעליה‪ ,‬בפתילי המשתלשלי מה ובקיפולי שנתקפלו‪.‬‬

‫כש שמלבושיה של החכמי אינ שווי‪ ,‬כ תאריה אינ שווי‪.‬‬ ‫תארי רבי היו לחכמי ש‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫מתו תיאורו של ר' חיי סבתו ‪ :‬שברי לוחות‪ ,‬מבוע כ"ה תשנ"ג – תשנ"ד‪,‬‬


‫ולא היה מי שייחד תואר פלוני לחכ פלוני‪ ,‬וא‪ O‬על פי כ כל חכ נקרא בתואר‬ ‫שהיה הולמו‪ .‬חכ אחד נקרא "סבא דמשפטי"‪,‬‬ ‫ואחר נקרא "המזכה את הרבי"‪ ,‬יש מי שנקרא "ראש על אר"‪ K‬רבה"‪,‬‬ ‫ויש שנקרא "זק ויושב בישיבה"‪ ,‬וכיוצא באלה תארי‪.‬‬ ‫לעוסקי בקבלה היו קוראי "מרי דעובדא" על ש מעשיה‪ ,‬שבעלי מופתי היו‪[1] .‬‬

‫יו אחד פנה ר' יו טוב קצי ידידו של האב‪ ,‬וביקש ממנו‪ ,‬מר' יצחק את הסכמתו על ספרו שלו‪.‬‬ ‫ר' יצחק‪ ,‬בהגינות ויושר לא חס על ידידותו וד את כתב היד לדי חובה‪ ,‬כאילו היה אד זר‪ ,‬שאינו‬ ‫מכירו‪.‬‬ ‫א ברי היה לו שספרו של ידידו ‪ ,‬ר' יו טוב המלומד ימצא ראוי כהלכה להסכמתו‪ .‬לבסו‪ O‬נת‬ ‫את חותמת הגושפנקא שלו‪ ,‬יחד ע כל שאר רבני ארצובא‪ ,‬היא חלב‪ ,‬לספרו אותו קרא "מחנה‬ ‫יהודה" ]‪.[2‬‬ ‫פעמי היו רבני העיר החכמי מתכתבי עמו בנושאי שאלות ותשובות‪ ,‬וכ באחד הספרי‬ ‫שפרס ידידו השני רבי ישעייה עטייה "בגדי ישע" הוא הביא תשובה ממנו‪.‬‬ ‫באותו ספר לפני שהביא את דבריו‪ ,‬פתח ר' ישעיה בתיאור רעהו החכ ר' יצחק ענתבי‬ ‫בלשו מליצה ארמית וכ רש עליו ‪:‬‬ ‫"מא )זה אשר( דיאיר שאו"ר ל"ו ימצא נהר"א נהר"א אספקלרייא המאירה‪,‬‬ ‫מא דכיילי ליה בקבא רבא רב חיליה ורב גובריה רבו יתירה לו משפט הבכורה ‪,‬‬ ‫מא דאלי גבר עליו למעלה אריא דבי עילאי ארי שבחבורה קולע אל השערה‪,‬‬ ‫מא דמתני ארישא ראש המדברי הוא ענ"ה דמעיקרא שפותח בתורה‪,‬‬ ‫מא דדאי דינא רבה ודינא זוטא מורה ודאי הלכה ברורה באמיתה של תורה‪,‬‬ ‫מא דתני אהבה רבה רב חביב"י א"ח עצמי ובשרי חיבה יתירה רבה ויקירא ‪,‬‬ ‫מא דרחי רחימתי עזיזא רח רחמ"תי צבורי צבורי טפי ליה שיעורא תני חדא צוברא‪,‬‬ ‫מר ניהו רבה רב אחאי משבחא הרב הכולל נר"ו פחד יצחק יהיה בעזרו‬ ‫‪1‬‬ ‫יהי עליו סתרה צינה וסוחרה אכ"ר"‬

‫בשעות של נחת רוח והפוגות מלימוד‪ ,‬ר' יצחק אביו של אברה היה אוספו אליו יחד ע אחיו‬ ‫ומספר לה על נפלאותיה של ירושלי‪ ,‬וכיצד ביקר בה‪ ,‬בשנת תקט"ו לפני שנולד‪ ,‬כיצד פגש בה‬ ‫את רבה הראשי ‪ ,‬הרב לאנייאדו ‪ ,‬המכונה "הראשו לציו" ‪.‬‬

‫‪" 1‬בגדי ישע" לרבי ישעייה עטייה )ד' כ"א(‬


‫אברה התפעל מהסיפורי על עיר הקודש הרחוקה ועל הכותל המערבי של בית המקדש‪ 1‬הכותל‬ ‫היחיד שנותר אלפיי שנה אשר שרד את פגעי הזמ‪ .‬אביו הפליא לתאר את הר הבית‪ ,‬ואת כיפת‬ ‫הסלע המתנוססת מעליו‪ ,‬אשר לפי אמונת המוסלמי הוקמה מעל הסלע שעליו עקד אברה את‬ ‫בנו יצחק‪ ,‬ולימי עליו הניח יעקב את ראשו וחל את חלו המלאכי העולי ויורדי בסול‪....‬‬

‫השני חלפו ואברה גדל והיה לרב צעיר בעצמו‪ ,‬ג שאר אחיו היו למדני ובקיאי ‪ ,‬שניי‬ ‫מה חבריו למשובת הילדות יהודה ‪ ,‬ודוד יצחק‪ .‬הוסמכו לרבנות‪ ,‬ולאחריה ג שני הנותרי‪. .‬‬ ‫הוא נישא והביא ב בש יצחק‪ ,‬אשר לימי היה לגדול בתורה בעצמו ‪.2‬‬ ‫אות ימי היו ימי טובי לאברה‪ ,‬וטובה מרובה החזיק לחגי ולמועדי ובפרט לערב פסח‬ ‫וערב ראש השנה ‪ ,‬כאשר כל בני המשפחה היו מתאספי בבית אביו מברכי סועדי ומזמרי‬ ‫בצוותא לכבוד ימי המועד‪.‬‬ ‫האחי אברה ‪ ,‬דוד יצחק ‪ ,‬ויהודה נישאו בתור והביאו לבית אביה נכדי ונכדות צעירי‪.‬‬ ‫באות ימי מועד ‪ ,‬היו נאספי כול בבית אבי המשפחה‪ ,‬וסועדי ממטעמיה של אמ ‪ ,‬וכטוב‬ ‫לב ביי שרי את פיוטי החג שר' יצחק אביה הטעימ עוד בינקות‪ .‬הנכדי הקטני יצחק‪,‬‬ ‫עזרא חיי‪ ,‬יעקב‪ ,‬ורחמי למדו מפי סב את כל אשר למדו אבותיה באותה לדר‪.‬‬ ‫ואז בעת של רצו ‪ ,‬פתח ר' יצחק ולימד את הנכדי הקטני שטר הבשילו להבי פלפולי‬ ‫פרשנות פרק בתולדות המשפחה‪. 3‬‬

‫‪ 1‬בספרו מספר ר' דוד לאנייאדו כי מצא במכו )יד ב צבי?( שטר כתב יד בחתימתו של ר' יצחק ענתבי וחתימת‬ ‫הראשו ציו לאנייאדו מיו כ' אלול תקט"ו )תיק מס' ‪ , (302‬ומכא הנחתי‪ ,‬שר' יצחק ביקר בשנה זו בירושלי‪.‬‬ ‫‪ 2‬ר' יצחק ב רבי אברה ענתבי ]‪ [2,3‬כתב ספר בש "חקקי לב" ]‪ [2‬על טור אב העזר ‪ ,‬אסיפת דיני ‪ ,‬דוגמת הספר‬ ‫"כנסת הגדולה" )בכתב יד( ‪ .‬חתו בהקדמה לספרו של אביו "מר ואהלות" ויש לו ש שתי תשובות )חו"מ סי' ל"ד‪,‬‬ ‫ובסו‪ O‬הספר בהשמטות על אב העזר סי' י"ג(‪ .‬כ יש לו תשובה בספר "ויוס‪ O‬אברה" לר' אברה דיי )סי' ד'( ]‪. [2‬‬ ‫כמו כ חתו ע רבני אר"ת בשנת הברי"ת בהסכמה לספר כנסיה לש שמי ובשנת תרכ"ה בהסכמה לספר "הדר‬ ‫עזר" לרבי יצחק שרי]‪ .[2‬אביו‪ ,‬מזכירו בהקדמה לספרו "מר ואוהלות" בזו הלשו ‪" :‬ועלי לשבח לאדו הכל ברו הוא‬ ‫שזיכני שמו יתבר וראיתי בני ידידי מורה הוראות ואיני רואות הוא ניהו העצו ורב כמהר"ר ‪ ,‬יצחק נר"ו ויזר"ח‬ ‫יצחק כאור החמה שבעתיי כיר"א" רבני אר צובא שיבחוהו ואמרו עליו ‪:‬‬ ‫"לו זרוע ע גבורה במלחמתה של תורה ‪ ,‬הרב הכולל בישראל להלל‪ ,‬כמהר"ר יצחק ענתבי ז"ל"‬ ‫ר' יצחק חיבר ספר חקקי לב על טור אב העזר כעי ס' כנה"ג ‪ ,‬ונשאר בכתב יד‪ ,‬וחות בי רבני אר צובה בספר‬ ‫כנסיה לש שמי‪ [9] .‬ציונו מצבת קבורת הרב הכולל בישראל להלל ‪ ,‬ענוות כהלל ‪ ,‬אי גומרי עליו את ההלל‬ ‫כמהר"ר יצחק ענתבי‪ .‬הסכמות לספרי עליה חת]‪ :[2‬ספר ויוס‪ O‬אברה ‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תרכ"ד‬ ‫; ספר הול תמי ופועל צדק‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תר"י ; ספר כנסיה לש שמי לר' מנשה סתהו‪ ,‬ירושלי‬ ‫תרל"ד )יחד ע אביו( ; ספר הדר עזר ‪ ,‬לר' יצחק שרי‪ ,‬אזמיר תרכ"ה‬ ‫‪ 3‬מסרני המשפחה ובמיוחד אפרי ענתבי‪ ,‬נכד היש"ר ידעו לספר אודות דורות קדומי אשר אי שו סימוכי‬ ‫אודות בכתובי ‪ .‬מכא שאי זאת אלא שהשושלת הועברה מאב לב מדור לדור במשפחה‪.‬‬


‫תורה שבעל פה מדור לדור ‪ :‬שושלת המשפחה‪.‬‬ ‫מהיכ אפתח את סיפורה של המשפחה ? מותח הסב יצחק את נכדיו השומעי ? ממקורה‪.‬‬ ‫אי פתיחה נאה יותר לצור זה של "והגדת לבנ" מאשר בדוגמת העובדה הבאה ‪ :‬העירה "עי‬ ‫טאב" שעל שמה נקראת משפחתנו‪ ,‬נמצאת צפונית לנו במרחק של שני ימי מסע בלבד‪.‬‬ ‫היו‪ ,‬פתח ואמר לנכדיו הדרדקי בעלי העיניי הבורקות‪ ,‬השואלות‪ ,‬אנחנו חיי בבטחה‬ ‫ושלווה באר צובא‪ ,‬א לא תמיד היו אלו פני הדברי‪ .‬לפני שלוש מאות שנה‪ ,‬זקנינו יצאו‬ ‫בבהלה מאר‪ K‬רחוקה שמעבר לי היא ספרד‪ ,‬ונפוצו בסירות לכל עבר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1492‬למניינ הסביר לצעירי גורשו אבותינו מארצ‪ .‬ה הגיעו באוניות לערי נמל שונות‪.‬‬ ‫ר' יצחק עצר לרגע והביט בה בבבניו שלו שגדלו אברה‪ ,‬דוד יצחק‪ ,‬ויהודה ששמעו מפיו‬ ‫בילדות שלה את הסיפור המשפחתי וכעת מאזיני לו בניה באותה שקיקה‪ ,‬יצחק הקט‪ ,‬בנו‬ ‫של אברה‪ ,‬יעקב ‪ ,‬בנו של דוד יצחק ושאר נכדיו‪ ,‬עזראחיי‪ ,‬ורחמי משני בניו הנוספי‪.‬‬ ‫הילדי היו מלאי פליאה שמקור מספרד‪ ,‬ויותר מכ שכל יהודיה גורשו בשנה אחת‪.‬‬ ‫והסב ר' יצחק הזק ענה וסיפר אודות חיי של נוחות ופריחה על התורה והמדע ע השכני‬ ‫המוסלמי‪ ,‬אבל "הערלי" הסביר‪, ,‬שנאו את היהודי שנאה קדומה וראש‪ ,‬ראש‬ ‫האינקוויזיצה בספרד באותה שנה‪ ,‬הנזיר טורקוומדה עינה יהודי והוציא לשמד‪.‬‬

‫לבסו‪ O‬משלא יכול היה להכיל את שנאתו הסית את המלכה איזבלה והמל פרדיננד מלכי ספרד‬ ‫לגרש את כל יהודי ארצ‪ .‬באותה בהלה נוראית נפתח סיפורינו המשפחתי‪.‬‬ ‫אבינו הזק‪ ,‬אשר עקר ע משפחתו ועזב חיי משגשגי בעיד תור הזהב של יהודי ספרד‪ ,‬מצא‬ ‫מקלט בחיק האימפריה העות'מאנית שבחסותה אנו חיי‪ ,‬בעיירה קטנה הממוקמת צפונית לעירנו‬ ‫שהיה בה מעיי טוב‪ ,‬ומכא שמה‪" ,‬עי טאב" ‪.‬‬ ‫בעיירה קטנה זו‪ ,‬סיפר הסב עול הימי ה חיי שלווה ובה עבדו את האדמה ובירכו את יבולה‬ ‫מש שני דורות‪ ,‬חיינו על העבודה והתורה בהשקט ובטח‪.‬‬ ‫זקננו‪ ,‬ר' רחמי נולד בשנת ‪ 1554‬למניינ‪ ,‬היה נכד של המגורשי האומללי‪.‬‬ ‫שני עברו חלפו ורחמי גדל ולמד היטב ‪ .‬הוא נישא וגמלה בלבו החלטה לעקור לעירנו "אר‬ ‫צובא" ששמע תלמודי התורה המשגשגי הגיע אליו ואל שאר יהודיה הטובי של "עי טאב"‪.‬‬ ‫ש ידע רחמי‪ ,‬יוכל להשלי את לימודיו‪ ,‬להסתופ‪ O‬בציל של חכמי ‪ ,‬ולהגיע למדרגת‬ ‫הרבנות‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫רחמי‪ ,‬בישר להוריו וסביו על החלטתו לעקור לאר צובא עירינו‪ ,‬וללכת ללמוד בה תורה ‪.‬‬ ‫משפחתו נעתרה א הפרידה הכבידה על ליב ‪ ,‬מזכר הגירוש הנורא ההוא‪ ,‬ובכל זאת החליטו‬ ‫למלא משאלת לבו‪ ,‬ונפרדו ממנו לשלו ‪.‬‬ ‫חייו בעירנו היו טובי ומאושרי‪ ,‬נולד לו ב בשנת ‪ 1624‬אותו קרא בש יצחק‪,‬‬ ‫ותושבי העיר אשר חמדו לצו‪ ,‬מחיי ר' יצחק קראו לו רחמי ה"עיטאבי" ‪ .‬הקטני צחקו ע‬ ‫חיוכו של סב‪ ,‬שיראת חכמתו ורבנותו עליה‪ ,‬ולבסו‪ O‬המשי הסב‪ ,‬דבק בו ברחמי הש הזה‬ ‫עד שהפ לש משפחתנו‪ ,‬השלי ר' יצחק את סיפורו וכ את היו‬ ‫עזראחיי – ענתבי‪ ,‬יעקב – ענתבי‪ ,‬יצחק ענתבי‪ ,‬ורחמי ענתבי הקט‪ ,‬הקרוי על שמו‬ ‫ומה הקשר בינינו ובי אותו רחמי? שאלו הקטני והסב הישיש מיהר להסביר –‬ ‫לר' רחמי ענתבי נכד של המגורשי ‪ ,‬נולד ב ושמו יצחק‪ ,‬ובשמו המלא יצחק ב"ר רחמי‬ ‫ענתבי‪ ,‬בנו של יצחק נקרא בישראל יצחק – שבתאי‪ ,‬הוא סבי‪ ,‬ונכדו של יצחק הוא אבי זכר צדיק‬ ‫לברכה ר' שבתי ענתבי‪,‬‬ ‫ואת יתרת האיל שלנו מכירי את לבד‪ ...‬הוא חיי כאשר הצביע על עצמו‪.‬‬ ‫זוהי "ההגדה המשפחתית" שלנו אותה את מצווי לזכור ולשנות לבניכ "והגדת לבנ" ‪:‬‬ ‫בדיוק כש שבפרקי אבות פרק א' מסכת א' רשו ‬ ‫"משה קיבל תורה מסיני‪,‬‬ ‫ומסרה ליהושע‬ ‫ויהושע לזקני‬ ‫וזקני לנביאי‬ ‫ונביאי לאנשי כנסת גדולה …‪"..‬‬ ‫דוד יצחק‪ ,‬יהודה ואברה האבות הצעירי ‪ ,‬הצטרפו לדבריו כתומכי ומאשרי בפני ילדיה את‬ ‫הציטוט‪.‬‬ ‫כ ג את‪ ,‬תלמדו את בניכ ובני בניכ אחריכ – שר' רחמי הוא נכד של המגורשי‬ ‫מספרד‪ ,‬שחי בעיר עי טאב‪ ,‬ועבר לגור ב"אר צובא"‪ .‬זיכרו שר' יצחק רחמי היה בנו‪ ,‬שר' יצחק‬ ‫שבתאי היה נכדו‪ ,‬אחריו‪ ,‬ר' שבתאי אבי‪ ,‬הוא נינו ‪ ,‬ואני יצחק ב"ר שבתאי‪ ,‬סבכ ‪ ,‬ב הני‪.‬‬ ‫זכרו נכדי ‪ ,‬התרה בה הסב‪ ,‬מי שאי לו עבר‪ ,‬אי לו עתיד‪....‬‬


‫פטירתו של ר' יצחק‪.‬‬ ‫השני חלפו‪ ,‬ור' אברה הגיע לגיל ארבעי‪,‬‬ ‫שנת התקס"ד )‪ (1804‬הביאה בחובה את חג הפסח האחרו ‪ ,‬שחגגה המשפחה ע הסב הישיש‪.‬‬ ‫את ליל הסדר עוד ערכו יחדיו‪ ,‬למרות שהבחינו שתש כוחו של ר' יצחק‪ ,‬אול הוא השתדל למלא‬ ‫בכל כוחו את מצוות הפסח כראוי עד תו החג‪ ,‬ובשביעי של פסח‪ ,‬הישיש הנכבד הסב והאב‬ ‫האהוב נפטר‪....‬‬ ‫וכ כתב ר' אברה בצערו על אבדתו של אב ‪:‬‬ ‫"‪...‬וה בעוו בעודני במספר הסמו לארבעי ‪,‬‬ ‫הודי ניטל ממני אזל תגא ויתיב בדוכתיה בי גזא דרחמנא ונפשו איותה‬ ‫זה )אבי כ( שלח אשר לפני ה' והיתה נפש אדני‪ ,‬הלא אב בחכמה וכתרה של תורה‬ ‫משיירי כנסת הגדולה אחד היה ואי שני‪ ,‬מה דמות נערו אליו ?‬ ‫א יהיו כל חכמי ישראל בכ‪ O‬מאזניי )והוא בכ‪ O‬השנייה( אי הקש )לשו המאזניי( למחצה‬ ‫ויחכ מכל אד‬ ‫כיוו שפותח נעשו הכל כאלמי שפכוני וביישני‪ ,‬נהירי שמעתיה כשני חוני‪) ,‬כלומר הארי שני‬ ‫רבות כאגדה על חוני המעגל שהיה צדיק גדול א‪ O‬הוא ונרד למש דור של(‬ ‫דומה הרב )אבי( למלא ה' וצדיק יסוד עול אדבורא דידיה קא סמי ונשמע קולו בבואו אל‬ ‫הקודש עושה פלילות ע קונו חב"ר הקנ"י ‪ ,‬כל אלי דאבהו הוא עדינו העצני‬

‫ר' אבא הרב המופלא וכבוד ה' מלא סבא דמשפטי כמהר"ר יצחק ענתבי זלה"ה‪.‬‬ ‫כי נח נפשיה דרבי ערב ז' של פסח שנת התקס"ד ‪1804‬‬ ‫ומעת הוסר התמיד וכבה נר המערבי‪,‬‬ ‫תשש כוח של החכמי ונסתלקה עטרת מראש כל אד על שנשבה ארו הקודש‬ ‫ויעתק יצחק ההרה בית אל במחנה שכינה ש נאמר לו שב לימיני זיע"א‪"....‬‬ ‫כאב היתמות צורב בכל גיל שהוא‪ ,‬כפרידה ללא שוב‪.‬‬


‫בקיאותו בתורה‪.‬‬ ‫ר' אברה‪ ,‬ואחיו ר' דוד יצחק‪ ,‬ר' יהודה ושני האחי הנוספי חילקו ביניה באופ הוג את אוצר‬ ‫ירושת ארו ספריו ביניה ‪ ,‬ספרי עתיקי שעברו מדור לדור ‪ ,‬שעתיקי בה היו מר' רחמי‬ ‫ענתבי‪ ,‬אותו סב של סב ‪ ,‬שנולד וחי בעי טאב‪ ,‬כפי שסיפר עליו אביה‪.‬‬ ‫ר' אברה הטביע את יגונו בארו הספרי שהוריש לו אביו‪ .‬הלימוד כ גילה משכ את‬ ‫הצער‪...‬כ הפ ברבות הימי לחרי‪ O‬ובקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא וספרי ‪ ,‬בספרי הפוסקי‬ ‫ראשוני ואחרוני‪ ,‬בספרי אגדה מדרשי ודרושי‪.‬‬ ‫כל רבני דורו באר צובא באר‪ K‬ישראל‪ ,‬בטורביא ואשכנז השתאו מעוצ גדולתו וחריפותו‪.‬‬ ‫ועל כ כינו אותו‪:‬‬ ‫"הרב המופלא החסיד העניו‪ ,‬חסי קדו‬ ‫הרב המופלא בנגלה ובנסתר ראש עשר בחוכמה"‬ ‫באופ זה א טבעי היה שכאשר התפנתה משרת רבה הראשי של העיר משרת ה"חכ באשי"‬ ‫שיהיה ר' אברה המועמד המתאי והראוי לכהונת המשרה הרמה של רב ראשי בחלב ‪ ,‬והמינוי‬ ‫לא אחר לבוא‪.‬‬ ‫משרה זו היתה בעלת משמעות בעיני השלטו העות'מאני‪ ,‬גבירי הקהילה היו משלמי את‬ ‫משכורתו של החכ באשי כדי שיתפנה מכל צרכי טורח קיומו לש צרכי הציבור‪.‬‬ ‫כמנהיג הקהילה ראתה האימפריה העות'מאנית ברבני הראשיי בכל קהילה וקהילה כמוציאי‬ ‫את צוויה ומביאי את דבר האוכלוסיה‪ ,‬צא מרעית‪ ,‬אליה השלטונות‪ .‬על כ קיבלו הרבני‬ ‫תואר תורכי של כבוד "חכ באשי" )רב ראשי(‬ ‫ר' אברה עשה ככל יכולתו במשרתו הציבורית‪ ,‬וזכה להוקרה על כ‪.‬‬ ‫עד כדי כ העריכוהו‪ ,‬בני דורו שהוסיפו לו את תואר הכבוד ‪" :‬ראש על אר"‪ K‬רבה" ]‪. [3,4‬‬ ‫כ כיה כרבה הראשי של העיר חלב שבצפו סוריה‪ ,‬מש תקופה של דור ומחצה‪ ,‬ושפט את‬ ‫ישראל למעלה מארבעי שנה‪ .‬הוא למד קבלה והתעניי בחישובי לגבי יו הגאולה‪.‬‬ ‫אול פרסומיו היו מוסריי מעיקר והקנו לו ש של דרש מוסר‪.‬‬ ‫הוא חונ בנוס‪ O‬בכשרו הפיוט‪ ,‬וחיבר פיוטי רבי‪ ,‬אשר רוב עוסקי בכמיהה לגאולה‪.‬‬ ‫הפיוטי שאות חיבר היו מקובלי מאוד בחלב ‪ ,‬במיוחד בלילות שבת ובארועי חגיגיי‪,‬‬ ‫ונכללו בספרי בקשות‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כהונתו הציבורית‬ ‫תקופתו היתה תקופה קשה לציבור היהודי בסוריה‪ ,‬וליהודיה של אר צובא‪ ,‬בפרט‪.‬‬ ‫עלילות ד בשני ‪ 1810‬בחלב בשנת ‪ 1840‬בדמשק‪ ,‬ובשנת ‪ 1847‬שוב בחלב‪.‬‬ ‫תקופה של דעיכה כלכלית לאוכלוסיה היהודית באר צובא וג דעיכה רוחנית‪.‬‬ ‫הקשיי התגלו בעיקר במצב הקשה של העניי הרבי בקהילה ובעול המסי הרוב‪ K‬על‬ ‫כתפיה‪.‬‬ ‫עניי המסי שהטילו השלטונות ללא רח על כתפי הקהילה מופיע ברבי מספריו של ר' אברה‪:‬‬ ‫"והנה עינינו הרואות שרוב השנאה והפירוד לבבות‪ ,‬שיהיה בבני ישראל ‪ ,‬הוא מפני כובד המסי‬ ‫אשר המה במדינות האלה‪,‬‬ ‫ונותני עול כבד על הציבור וה מחלקי אות על עצמ ועל ידי זה ה באי לידי קטטות‪"...‬‬

‫‪1‬‬

‫היו אלה מסי שהוטלו על ידי הפקידי השוני בשלטו המרכזי שבדמשק ובמרוצת השני הפכו‬ ‫ההיטלי השוני לעניי של קבע שמרכז השלטו דרש חדשות לבקרי‪.‬‬ ‫כחלק מההתמודדות ע המצוקה הכלכלית הכבדה דאג ר' אברה ענתבי לאפשר הלכתית‬ ‫מכירה של תיקי ורימוני של כס‪ O‬וזהב של ספרי קודש ‪ ,‬בכדי לפרוע את המסי בכס‪ O‬הפדיו‪,‬‬ ‫ויותר מכ עודד והמרי‪ K‬את הסיוע והעזרה ההדדית ובמיוחד סיוע לעניי‪.‬‬ ‫הוא הדגיש את מעלת מת צדקה כנגד כל המצוות כול‬ ‫ובפרט צדקה בסתר ועודד את העוסקי במצווה זו ‪" :‬ומה טוב ומה נעי שמנהג קהל עדתנו שבל‬ ‫שנה ושנה אנשי חיל ‪ ,‬מחזרי וממציאי ממו מכל אחד ואחד לפי עירו‪,‬‬ ‫כדי להלביש העניי הערומי מבלי חלוק בימות החור‪,O‬‬ ‫אשר מי שמשתדל במצוה זו בכל שנה ושנה – ודאי איש כזה זוכה לחלוקא דרבנ בג עד‪"..‬‬

‫‪2‬‬

‫בנוס‪ O‬לקשיי הפורענות ונטל המסי שהטיל השלטו נאל‪ K‬להתמודד ע דעיכה רוחנית של צא‬ ‫מרעיתו אותה ראה בעיניי כלות בכמה היבטי ‪:‬‬ ‫צניעות הנשי – ר' אברה התלונ על הנשי בקהילה אשר בדורות הקודמי היו מכסות פניה‬ ‫בצאת אל מחו‪ K‬לבית ועתה אינ נוהגות כ ‪...":‬וג אני שמעתי שהגויי מדברי סרה ומלעיגי‬

‫‪ 1‬ענתבי אברה‪ ,‬אוהל ישרי עמ' צבצג‬ ‫‪ 2‬ענתבי אברה‪ ,‬אוהל ישרי עמ' ננב וש עמ' ז‬


‫על נשי ישראל והיו לעג בפיה ואומרי שלא כ היו הנשי העבריות שאנו יודעי‪ ,‬שהיו צנועות‬ ‫הרבה‪"....‬‬

‫‪1‬‬

‫העדר מסחר הוג ונטישת לימוד תורה בשעות של פנאי ‪ .‬על כ קובל ר' אברה ומספר כי "ג‬ ‫שמעתי שלפני דור זה‪,‬‬ ‫שכל בעלי אומנויות לוקחי עמה ספר כל אחד לפי לימודו לחנות‪,‬‬ ‫וכיוו שרואי עצמ פנויי ‪ ,‬פוני ללמוד‪.‬‬ ‫וה עתה בעוו שאי בדורינו ממי זה‪ ,‬אלא שרואי שה פנויי ממשא ומת בחנות שלה ‪,‬‬ ‫הולכי מחנות לחנות חבריה‪ ,‬להשיג את גבול‪ ,‬וכשרואי שבא קונה לקנות סחורה‬ ‫משכניה ‪,‬‬ ‫רומז לו לקונה שיבוא אליו או אומר לו שהסחורה אינה נאה ואינה שווה שיעור זה ‪ ,‬ושלי טובה‬ ‫הימנה ובפחות משיעור זה ‪"....‬‬

‫‪2‬‬

‫גפ מנהגי החתונה השתבשו מאוד והדרדרו לדר רעה‪ .‬בימי עברו נהגו שבליל החופה מביאי‬ ‫מנגנות השרות בפני הנשי ‪ ,‬ומנגני השרי בפני אנשי‪ .‬ועתה "מביאי אנשי בעלי כלי זמר‬ ‫ומנגני לפני הנשי‪ ,‬ויקומו הנשי לרקד לפני הכלה כמנהג ואינ שמי לב שאי מרקדי‬ ‫לפני האנשי הבעלי כלי זמר ומצטרפי ע אחרי‪"..‬‬ ‫יתר על כ חרה לרב ענתבי על הנוהג החדש של סעודה משותפת בחתונה של הגברי והנשי‬ ‫והוא דרש לבטלו‪ .‬בהקשר זה הופיע מנהג נלוז נוס‪ O‬של שירי עגבי בחתונות ובו הושרו שירי‬ ‫ומנגינות שנלמדו מ הגויי בהזדמנויות שונות‪.‬‬ ‫ע כל הדעיכות הללו ‪ ,‬הרוחנית החומרית והמסורתית נאל‪ K‬הרב ענתבי להתמודד כראש‬ ‫הקהילה‪ .‬כחוט השני עובר בספריו עניי "ירידת הדורות" שהוא ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הגור שהביא את‬ ‫הצרות והתלאות על הקהילה‪.‬‬ ‫לכ וכרב הקהילה הוא עורר את ציבור והמריצו לקיי את המצוות הבסיסיות הציפיה לגאולה‬ ‫ולביאת המשיח העסיקה אותו ג היא ועלתה פעמי רבות בדרשותיו‪ .‬ציפיה זו תפשה בציבור‬ ‫הקהילה והעסיקה ג אותו במיוחד לאחר עלילת דמשק והיסורי שבאו בעקבותיה ]‪. [5‬‬

‫‪ 1‬ענתבי אברה‪ ,‬חכמה ומוסר עמ' רה רו‬ ‫‪ 2‬ענתבי אברה‪ ,‬חכמה ומוסר‪ ,‬עמ' קצו‬


‫מעשי נפלאות אודות גדולתו‬ ‫מסופר‪ 1‬כי למרות גדולתו של הרב ‪ ,‬גדול בתורה ובחכמה‪ ,‬ראש לקהילתו ונושא משרת "חכ‬ ‫באשי" )רב ראשי( למרות הכל היה הול בעצמו לשוק לקנות מצרכי שבת וחג ‪" :‬שהרי מצוה בו‬ ‫יותר מבשלוחו" !‬

‫בערב חג השבועות הל הרב לשוק כמנהגו והבחי בחבורת אנשי ריקי ופוחזי הממלאי‬ ‫פיה בדברי נבלה וניבול פה‪.‬‬ ‫הזדעדע הרב ופנה לעבר מנהיג החבורה בריו עז פני ורע מעללי בש "אבו שחוד" ונז‪ O‬בו‬ ‫קשות ‪ :‬הלא תבוש ותכל ? אי יכול איש יהודי לנבל את פיו וללכל את נשמתו ?!"‬ ‫הבריו נבו ונאל דו‪ ,‬והרב המשי בדרכו לרכוש את מצרכי החג‪.‬‬ ‫התחילו בני החבורה הפוחזי להקניט וללעוג למנהיג‪ .‬הנה הוא ‪" ,‬אבו שחוד" הגדול שאימתו‬ ‫מוטלת על הכל ‪ ,‬הריהו חסר אוני כנגד הרב ! גערה אחת מפי הרב הישיש משתיקה את "אבו‬ ‫שחוד" ומותירה אותו ללא מילי !‬ ‫הל הבריו וארב לרב בדר הליכתו לבית המדרש‪ ,‬וכאשר הרב עבר בסמו‪ ,‬הגיח אבו שחוד‬ ‫ממחבואו והני‪ O‬את פגיונו‪.‬‬ ‫באותו רגע שהפגיו הונ‪ O‬באוויר ‪ ,‬יבשה ידו של המתנקש‪ ,‬היא נתקפה בשיתוק נותרה מורמת‬ ‫באוויר ואצבעותיה סגורות סביב הסכי כאילו היתה נציב אב‪ .‬ניסה האיש להוריד את ידו ‪,‬‬ ‫להזיזיה לפתוח את אצבעותיו ולשווא‪.‬‬ ‫ר' אברה ענתבי המשי בינתיי את דרכו לבית המדרש ‪ ,‬ולמתנקש לא היתה ברירה ‪ ,‬הוא צעד‬ ‫ברחובות העיר כשידו מונפת ואוחזת בפגיו‪ ,‬וכ התייצב בפתח בית המדרש כשהו מבקש בהכנעה‬ ‫רשות להכנס‪ .‬בבורו לפני הרב התנפל לרגליו ובכה בדמעות שליש שהרב ימחל על חטאו ויסלח‬ ‫לזממו הרע וירפא את ידו כבראשונה‪.‬‬ ‫נת בו הרב את עיניו ושאל ‪" :‬וכי מה חשבת שנשמתי מסורה ביד ? "‬ ‫במקו תשובה ‪ ,‬לא נשמעו אלא בכיותיו ואנקותיו של האיש‪ .‬ראה הרב שחרטתו אמיתי ניגש‬ ‫אליו ואחז בידו ובקלות הורידה‪ .‬וראה זה פלא ג אצבעותיו שבו לפעול והוא הטמי את הפגיו‬

‫‪ 1‬סיפור נפלאות נאה זה פורס בשנות השבעי באחד הקונטרסי שמחלקי למתפללי בשבתות בבתי הכנסת‬ ‫במרכז האר‪ .K‬הוא נשמר בדפוס בעזבונו של שמעיה ענתבי ז"ל וכיו נמצא ברשות בתו עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬


‫בבושת פני‪ .‬אול היד נשארה עקומה במקצת ‪ ,‬זכר לאותו מאורע מופלא וכ נותרה לאור‬ ‫ימי‪.‬‬ ‫אמר לו הרב בפיוס "וסר עוונ וחטאת תכופר" והשמיע באוזניו דברי כיבושי על אורחותיו‬ ‫הנלוזות‪ .‬שמע האיש את הדברי בכפיפת ראש ובהכנעה והרב הורהו דר תשובה ‪ ,‬הניח את ידיו‬ ‫על ראשו וברכו בברכת כהני‪ ,‬שיצליח בדרכו החדשה בחיי‪.‬‬ ‫בגרסה אחרת שונה מעט לאותו מאורע סופר כ ‪:‬‬ ‫שמע הרב אברה ענתבי על אד שעבר עבירה שחייבי עליה נידוי‪,‬‬ ‫וכרבה הראשי של העיר נידה אותו‪.‬‬ ‫כשראה המנודה שהקהל מתרחק ממנו‪ ,‬החליט להנק מהרב‪.‬‬ ‫הוא ארב לו בסמטה שדר הרב ללכת דרכה סמו לבית הכנסת ותכ שראהו של‪ O‬חרב להכותו‪.‬‬ ‫אול‪ ,‬בעת שהושיט ידו‪ ,‬יבשה היד ולא יכול היה להזיזה‪.‬‬ ‫אזי ניגש בבושת פני לבית הרב כשידו קפואה והחרב שלופה בה‪ ,‬מאי יכולת להזיזה‪ .‬כשדפק על‬ ‫דלת החצר ‪ ,‬יצאה המשרתת לפתוח את הדלת ונבהלה בראותה את הלה שול‪ O‬חרב לנגדה‪...‬אז‬ ‫ניגש הרב לקראתו והוא החל לבכות לפני הרב‪ ,‬שהוא מתחרט על מחשבתו ורוצה לשוב בתשובה‬ ‫ושהרב יבקש עליו רחמי לרפואתו‪ .‬אחרי שקיבל האיש על עצמו לשוב בתשובה שלמה‪ ,‬נעתר‬ ‫הרב לבקשתו‪ ,‬התפלל עליו וידו חזרה כבראשונה‪... .‬‬

‫אסו במשפחה‬ ‫לא רק צרות בכהונת הרבנות היו מנת חלקו‪ ,‬ג מבית פנימה נשא בעול הייסורי שמזמני‬ ‫החיי‪ .‬אבל את הטוב קיבלנו מאת הש ואת הרע לא נקבל ? היה שונה לעצמו בלשו ניחומי‪.‬‬ ‫אחיו הצעיר ‪ ,‬ר' יהודה מת ממגיפה מדבקת שתקפה את בני העיר ובנו בכורו של האח ‪ ,‬עולל ב‬ ‫ארבע שני ‪ ,‬שבתאי רפאל ענתבי‪ ,‬נותר יתו‪ .‬השנה היתה שנת ‪.1 1813‬‬ ‫אמו חלתה ג היא כעבור זמ קצר ור' אברה אספ מיד לביתו‪ .‬הש נת הש לקח‪ ,‬ונפשה של‬ ‫הא החולה עלתה השמימה‪ .‬יהי שמו מבור‪.‬‬

‫‪ 1‬קיימות גרסאות שונות באשר ליתמותו של היש"ר‪ ,‬כא קיבלתי את הגירסה לפיה התיית בגיל ארבע שני‪ ,‬וכ‬ ‫שנולד בגיל ‪ .1809‬ומכא שאביו נפטר סמו לשנת ‪ ,1813‬ואמו קרוב לאותה עת ג כ‪.‬‬


‫הפעוט המסכ שבתאירפאל נותר יתו מאב וא ודודו גידלו כבנו שלו‪ ,‬אול עשה מעשה‬ ‫והקדי לשמו את ש אביו ‪ ,‬יהודה‪ ,‬למע יהי זכר האב חי ומתקיי בבנו‪.‬‬ ‫מעתה נקרא הפעוט יהודה שבתאי רפאל ענתבי‪ ,‬ור' אברה דודו ראה בזה סימ לטובה‪ ,‬שכ‬ ‫ראשי תיבות שמו יהיו מעתה סימ לטוהר וזכות )יש"ר(‪.‬‬ ‫הרב אברה גידל את הב הצעיר יהודה בכל כוחו על התורה והאהבה ובעיתות של רצו היה‬ ‫אוס‪ O‬אותו אל חיקו ומשנ לו לפעוט כש שאביו ר' יצחק היה נוהג ‪:‬‬ ‫לר' רחמי ענתבי נכד של המגורשי מספרד‪ ,‬נולד הב יצחק‪ ,‬ובשמו המלא יצחק ב"ר רחמי‬ ‫ענתבי‪ ,‬ליצחק נולד ב ושמו יצחק – שבתאי‪ ,‬בנו‪ ,‬היה ר' שבתי ענתבי‪.‬‬ ‫לר' שבתי נולד ב שהיה אבי‪ ,‬הוא הסבא של הרב יצחק שבתאי‪ ,‬ובנו היה אבי ר' יהודה"‬ ‫התזכור ??‬ ‫א‪ O‬שיהודה הקט היה צעיר בכמה שני מבני דודיו הבוגרי יותר עזראחיי ‪ ,‬יעקב‪ ,‬יצחק‪,‬‬ ‫ורחמי הוא היה פוגש בה מעת לעת ולומד את נוהגי החגי והתפילה כש שנהגה המשפחה‬ ‫מימי ימימה‪.‬‬ ‫את ר' יצחק ראה יותר משאר בני דודיו כיוו שהיה בא לבקר תכופות את אביו ר' אברה‪.‬‬ ‫מסורה משפחתית עתיקה מספרת משהו אודות ילדותו של היש"ר בבית דודו ‪:‬‬ ‫"אחד הימי ‪ ,‬עוד כשהיה ילד קט אצל דודו הרב אברה ענתבי‪ ,‬נעל סנדלי חדשות ואדומות‬ ‫שקנו לו ונכנס עמ לבית הכנסת למרות שהיה יו חול‪ ,‬ולא מועד או חג שיצדיקו מנעליי‬ ‫חדשי‪.‬‬ ‫מתפלל זק אחד שישב ש אמר לו בנימת תוכחה ולשו חידה ‪ " :‬מי שהחלי‪ O‬את העז בתמר‪"....‬‬ ‫יש"ר הצעיר לא הבי‪ ,‬נעלב וניגש בבכי אל דודו‪ .‬דודו‪ ,‬ר' אברה שאל את האיש מדוע "העליב את‬ ‫נכדו" ‪" ,‬הסבר דברי‪ "...‬על כ השיב אותו ישיש ‪" :‬אחי‪ ,‬אביו‪ ,‬מימיו לא נעל נעלי חדשות‪.‬‬ ‫תמיד היה נועל נעלי בד ישנות מש כל השבוע ולא לבש בגדי שבת באמצע השבוע‪ ,‬לכ אמרתי‬ ‫מה שאמרתי לו ‪[6] "...‬‬ ‫וסיפור זה מלמדנו טפח מאופיו העניו וצניעותו של אביו ר' יהודה‪.‬‬ ‫את מעלת הצדקה ומת בסתר לעניי לימד ר' אברה לאחייניו ונכדיו‪ ,‬כש שהמרי‪ K‬לכ את כל‬ ‫קהילתו‪ .‬יש בזה משו קרב את הגאולה הסביר לה‪ .‬כ כאשר נקפו השני ויהודה הצעיר‬ ‫)היש"ר( היה לאד אמיד בצפת‪ ,‬לא שכח את חינוכו והוראתו של הדוד המבוגר ונת מכל לבו‬ ‫לצדקה לענייה של העיר‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בילדותו חווה היש"ר את עול התורה מפיו של דודו הנכבד‪ ,‬וראה אותו יושב ושוקד על כתיבת‬ ‫חיבוריו ספריו וג אי אילו פיוטי‪ .‬הוא היה עד במיוחד לעבודתו של דודו על הספר "ספר אוהל‬ ‫ישרי"‪ ,‬אשר יצא לאור בליוורנו תקפ"ב )‪(1822‬‬ ‫ספר מוסר חוצב להבות אש‪ .‬ובסופו פרק בש "שער השיר" שבו כחמישי פיוטי שחיבר‪.‬‬ ‫אלו לא היו פיוטי לש פייטנות ושירה גרידא כי א חלק מ"אסטרטגיית" מלחמה חסרת פשרות‪.‬‬

‫"מלחמת השירה"‬ ‫נסיבות חיבור הפיוטי אלו ‪ ,‬שנטמעו ונתקבלו באפ כה שורשי היו לא מסיבת פייטנות לשמה‬ ‫אלא מסיבה אנקדוטאלית הרבה יותר‪...‬מחמת מלחמה‪ ,‬מלחמת סגנו שירה בסגנו שירה ‪ ,‬מלחמה‬ ‫על תרבות של קהילה ועל אופיה היהודי‪ .‬מלחמה כנגד הפריצות‪.‬‬ ‫על הרקע למלחמה זו מספר הרב אברה ענתבי עצמו בשנת ‪1822‬‬

‫‪:‬‬

‫"‪....‬בדורות הללו כשנועדי המו הע באיזה שמחה ‪ ,‬א יאמרו לפניה פזמוני ]פיוטי דת –‬ ‫א‪.‬ח‪) [.‬אזי הקהל נראי( כאילו מלקה אות ומרדה אות‪ ,‬ובעת שפותחי בגנות דברי עגבי‬ ‫נכנס שמחה בלב ויקומו לשחק ושעירי ירקדו ש‪....‬‬ ‫כמה גדול כוחו של היצר הרע שמראה לה המר למתוק והחוש לאור‪...‬‬ ‫כמה עונש מגיע לשומע שירי עגבי שכול דברי חשק ופרצה קוראה גנב‪.‬‬ ‫ומכניסי באד השומע וכל שכ האומר היצר הרע כארס בעכנא ]בנחש א‪.‬ח‪ [.‬ומה כל שכ‬ ‫בהצטר‪ O‬עמה השכרות ומה כל שכ א היו נשי עומדי צפופי לשמוע הרינה ע האנשי‪.‬‬ ‫אי ספק אצלי שלא יצר מאותה חברה נקיי מעוו וזה אתחלתא דפורענותא וממילא באי לידי‬ ‫עבירה"]‪[7‬‬

‫צעדי מלחמת הנגד בתופעה ‪:‬‬ ‫תופעת שירי עגבי ושירי חולי‪ ,‬אשר פשטה בקרב בני הקהילה דחקה את רגלי שירת הקודש‬ ‫חרתה לר' אברה ויותר מכ הצטופפות הגברי ע הנשי כדבריו בשוכרה ובתכני נלוזי‬ ‫וכפי שכתב בבוז על התופעה ‪" :‬אי ימלא לב לשורר ולשמוע שירי שלה על אשה זונה‬ ‫וכיוצא תחת לעשות קישוטי לכלה דא כנסת ישראל‪ [7] "...‬וכנגד התופעה ‪" ,‬במלחמה כמו‬ ‫במלחמה" נקט ר' ענתבי בשני צעדי ‪:‬‬ ‫הצעד הראשו – הכריז מלחמת חורמה והוראת רב לאסור מנהג זה בקרב בני הקהילה ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"ומיו שנתמניתי פה אר – צובא יע"א‪ ,‬כל עת ועת אני מכריז בהסכמות חמורות לבטל‬ ‫מנהג הרע הזה מבני ישראל ‪ .‬שלא יראה ולא ימצא עוד בגבול בית ישראל השירי עגבי ‪....‬ומעט‬ ‫מעט אגרשנו‪[7]" .‬‬ ‫הצעד השני – ר' אברה החליט לעשות מעשה ולחבר פיוטי אשר יתאימו לאות לחני ערביי‬ ‫שובי נפש אשר הציבור קיבל משכניו בעיר חלב ואווה לזמר בעצמו‪ .‬אלא שתחת מילות האהבי‬ ‫והעגבי בשיר הערבי המקורי‪ ,‬הכניס מילות שבח והודיה לאל ועל הסיבה לכ כתב ‪:‬‬ ‫"על כל מילה ומילה שאינה הגונה שמוציאי מפיה – מאכילי אות ]בשמי א‪.‬ח‪ [.‬גחלי‬ ‫רתמי‪ .‬ולהפ ‪ ,‬א משורר בלשו הקודש שכל מילה ומילה שמוציא מפיו נוטל עליה שכר שכל‬ ‫דברי השירות ה שבח לקב"ה ושכינתיה"]‪[7‬‬

‫וכ ג "אלו השירי ותשבחות אשר חברתי בשמחת חתני וכלות אשר נאמרו במקהלות ‪ :‬לח‬ ‫אל מסתתר בשפריר חביו ‪[8] "...‬‬

‫על הפיוטי שחיבר כותב הרב ענתבי באופ הבא ‪:‬‬ ‫שירי – "שכל דבריה מעוררי לאד לחזור בתשובה ולהיות אוהבי למקו" ‪,‬‬ ‫וכ חיבר שירי לחג ומועד‪ ,‬שירי לשמחת חת וכלה ‪ ,‬לברית המילה‪ ,‬שירי ידידות ואהבת ה'‪.‬‬ ‫השירי חוברו במיוחד לעת שמחות ‪ ,‬העיתוי היה מכוו דווקא לאות "זירות התמודדות" כדי‬ ‫שיהיה בנמצא חומר שכנגד‪.‬‬ ‫כפי שמעיד ענתבי על עצמו ‪" :‬בכל שמחה ושמחה אשיר שיר חדש" ]‪[7‬‬ ‫והנה אכ כאשר אנו קוראי אודות הפיוטי הללו בספרו יושב אוהלי ‪ ,‬נית לראות כי כל אחד‬ ‫ואחד מה מופיע תחת ציו מפורש של לח שיר ערבי פופלרי שהיה תוא למקצב הפיוט‪.‬‬ ‫כ ה למשל תיאורי הלחני הבאי ‪:‬‬ ‫א‪" .‬א חכ לב בני ישמח לבי אז ג אני * קח אמרי את בני שמור ואמור הנני * " ‪.‬‬ ‫"לח יא סוכרי יצכו אל שאמת צו'פיי חג'אז"‬

‫‪1‬‬

‫ב‪ " .‬אל מתנשא לכל לראש ‪ ,‬לבני היו תדרוש סליחת * ואל תפ אל חטאת מתעטפי‬ ‫בצרת " "לח אלה אלה יאמ צ'ופייא נאוה"‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬ענתבי אברה ‪ ,‬שער השיר בתו‪ :‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א )‪ ,(1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' קכח‬ ‫‪ 2‬ענתבי אברה ‪ ,‬שער השיר בתו‪ :‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א )‪ ,(1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' קכא‬


‫נצחו המלחמה‬ ‫"ולעת היו אני נות הודאה להקב"ה שמשמעו דברי ונתקבלו‪ .‬ולא נשמע עוד שוד ושבר‬ ‫וסבירו ]הסכימו א‪.‬ח‪ [.‬וקבילו עליה שלא לשורר עוד בשירי עגבי אלא דוקא דברי שירות‬ ‫ותשבחות‪) ....‬וכש(שומעי חומר ]שירי – א‪.‬ח‪ [.‬האיסור‬

‫‪ ,‬מיד ה פורשי ממנו "]‪[7‬‬

‫וכ נמצאנו למדי כי א‪ O‬על פי שחיבור הפיוט של ר' אברה ענתבי לא היה למטרת פייטנות‬ ‫לשמה ‪ ,‬אול מתו "שלא לשמה בא לשמה" וישנ לחני ומילי ממילותיו שנותרו עמנו עד‬ ‫עצ היו הזה‪.‬‬ ‫פיוטי שוני נשמעו בבית הדוד‪ ,‬שהפ לביתו של יהודה הצעיר‪ ,‬אול יותר מכול הוא אהב את‬ ‫הפיוט שהיה מושר על פי לח השיר הפופולרי "יא סוכרי יצכו אל שאמת צו'פיי חג'אז"‬

‫‪1‬‬

‫כל בני הבית היו פוצחי בשירה הזו והשמחה היתה רבה ‪:‬‬ ‫‪+‬ני‬ ‫ִא ָח ָכ ִל ְ‪ִ .ְ ָ .‬ני יִ ְ‪ַ 0‬מח ִל ִ‪.‬י ‪+‬ז ‪ִ ַ-‬‬ ‫ֶאמֹר ִה‪ִֵ 3‬ני‬ ‫ַקח ֲא ָמ ַרי ִא ְ‪ִ .ְ ָ 8‬ני ְ‪7‬מֹר ו ֱ‬ ‫;ב ָר ָה וְ יִ ְצ ָחק‬ ‫ָבר= ִ‪ְ .‬ר ַ<ת ְ‬ ‫‪+‬בי ָ ‪ְ -‬‬ ‫ִ‪ְ .‬רכ>ת ִ‬ ‫ֶרע ְ‪.‬יִ ְצ ָחק‬ ‫‪+‬מר= יִ ָ? ֵרא ז ַ‬ ‫‪ @A‬וְ ְ‬ ‫ָענ= < ָ‬ ‫ְר ֵאה ָב ִני ְל ָבנֶי ָ יִ ְהי= ְס ִביב ‪ְ 7A‬ל ָח ֶנ ָ‬ ‫יְמי ֶנ ָ‬ ‫‪ְ +‬ל ָפנֶי ָ ִנ ָ‪B‬ב ַעל יַד ִ‬ ‫יִ ְ‪ַ 7‬לח ַמ ְל ְ‬

‫יהודה התעניי מאוד ג באות צדדי תמירי שבה עסק דודו אשר בה חיפש את סוד ביאת‬ ‫הגאולה על ידי המשיח‪ .‬אול הדוד סבר שנפשו של הנער רכה מדי ואינה בשלה להכניסו ל"פרדס"‬ ‫הסודות היהודי‪.‬‬ ‫הצעיר נותר ע כמיהתו ושאלותיו בידו‪ ,‬ומי יודע אולי זה מה שהפ אותו לימי לעוסק בתורת‬ ‫הסוד בצפת בכזו שקיקה‪ ,‬ובערוב ימיו לרב המנסה לקרב את הגאולה עד כדי כ שפשוטי יושיבה‬ ‫של צפת היו מכני אותו באופ הלא מקובל "המשיח" ‪.‬‬ ‫כשהגיע לגיל בגרות ‪ ,‬מחליט הדוד אברה לשלוח את ב טיפוחיו היש"ר אל דודתו שבגרה בצפת‬ ‫והיתה אומנתו של הרב חיד"א‪.‬‬

‫‪ 1‬ענתבי אברה ‪ ,‬שער השיר בתו‪ :‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א )‪ ,(1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' קכח‬


‫הוא חשב על הנער‪ ,‬ורצה לתת לו את הטוב האפשרי לגדילתו‪ .‬דודה זו היתה אולי אחותה של‬ ‫הגדולה של אמו ‪ ,‬ור' אברה רצה שהילד יזכה ג לאהבה הקרובה ביותר לאהבת א‪.‬‬

‫לכ המתי שיגדל לגיל בו יוכל לעמוד בתלאות המסע מחלב לאר‪ K‬ישראל‪ ,‬ואז שלחו בלווי‬ ‫למסעו הראשו אל מחו‪ K‬לעיר הולדתו ‪.‬‬ ‫בצפת עיר חוכמת הסוד‪ ,‬סיפר הדוד ר' אברה לאחיינו הצעיר‪ ,‬יספוג ג את תורת של אנשיה‬ ‫ורבניה וכ יצר בנער הצעיר ציפייה לבאות‪ .‬מתו כוונות טובות כשנתאפשר הדבר‪ ,‬ארזו את‬ ‫מיטלטליו של היש"ר הצעיר‪ ,‬ושולחי אותו למסע בלווית מבוגרי שיוצאי לצפת אשר בה‬ ‫נית היה לבטוח שיביאוהו ליעדו‪.‬‬

‫ספרי שחיבר ר' אברה ענתבי‬ ‫אחר ששלח את אחיינו לדרכו התפנה יותר לעיתותיו‪ ,‬והמשי לעסוק בתורתו ובדיינותו‪.‬‬ ‫יותר מכל אהב ר' אברה לכתוב ולסכ את כל תובנותיו והתעמקותו מלימודיו‪ .‬וא היו‬ ‫שעותיו מצויות בידו וודאי שהיה רוש וכותב עוד אלא שטירדות עול הציבור הרבות גרמו לו‬ ‫שלא יכול היה למלא משאלות לבו עד תומ ‪ ,‬למשל לחבר ספר גדול על כל טור חו"מ כפי שהיה‬ ‫רוצה‪ ,‬וכתב על כ בהקדמתו לספרו מור ואוהלות ]‪.[9‬‬ ‫אול בכל זאת הצליח לכתוב רבות והיה פורה ביצירותיו ‪:‬‬ ‫הוא פירס]‪ [2‬את ספר "פני הבית‪ "1‬ואליו ציר‪ O‬את הספר בית אב שבו פירס דברי שנותרו‬ ‫בידו בכתבי יד מאביו ר' יצחק ענתבי‪.‬‬ ‫ר' אברה אס‪ O‬דרושי נחמדי ויקרי שחיבר לארבע שבתות השנה וקרא לה "ספר פני אהל‬ ‫מועד"‪ 2‬הוא נתבקש ג לבדוק את כתבי יצירותיה של רבני אחרי ולכבד בכתיבת הסכמתו‬ ‫על חיבוריה ‪ ,‬כ מופיעות הסכמותיו על ספר שיר חדש‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תר"א‬

‫‪ 1‬ספר פני הבית יצא לאור בליוורנו תקפ"ה )‪ ,(1825‬הספר בית אב הינו פלפול עצו וחרי‪ O‬על ספר הרשב"א )שלמה‬ ‫ב אברה תורת הבית( זלה"ה על הלכות שחיטה‪.‬‬ ‫‪ 2‬ירושלי תשי"ט )פרסו מאוחר של כתב היד כרו ע הספר "בית שמחה" לר' אברה חמוי(‪.‬‬ ‫ולימי דברי שכתב ולא התפרסמו בחייו יצאו לאור א‪ O‬מאוחר יותר בספר קהלת משה‪ ,‬לר' משה סתהו ‪ ,‬אר‬ ‫צובא תרל"ג )‪ (1873‬ופיוטי נוספי שחיבר צוטטו במספר ספרי לדוגמא‬ ‫ספר שירי זמרה ‪ ,‬לר' חיי שאול עבוד ‪ ,‬ירושל תרצ"ו )‪(1936‬‬


‫ועל ספר כנסיה לש שמי לר' מנשה סתהו‪ ,‬ירושלי תרל"ד ]‪[2‬‬

‫הרעש הגדול בשנת תקפ"ד )‪ (1824‬אינו עוצר את מעיי הכתיבה‪.‬‬ ‫בשנת תקפ"ד פקד את חבל האר"‪ K‬רעש גדול‪ ....‬ערב אותה רעידת אדמה קשה ‪ ,‬ארע ארוע מוזר‬ ‫שבני קהילתו לא שכחו מש שני רבות‬ ‫מספר על כ ר' יוס‪ O‬שעיו בהקדמתו לספר "חוכמה ומוסר" לר' אברה ענתבי ‪:‬‬ ‫"לרגל סידור ענייני הקהל ומוסדות הצדקה היה רבי אברה ענתבי מתאכס מדי פע בפע אצל‬ ‫אחד הגבירי מראשי העדה בעיר‪ .‬הגביר שאצלו התאכס העמיד לרשותו חדר מיוחד‪ ,‬שבו היה‬ ‫רגיל ללו בבואו לש‪.‬‬ ‫באחד הימי כשבא ר' אברה להתאכס אצל אותו גביר‪ ,‬ביקש מבעל הבית כי יחליפו לו את‬ ‫מקו מיטתו ממקומה הקבוע לפינה אחרת באותו החדר‪.‬‬ ‫כמוב שבני הבית מילאו אחר בקשתו א‪ O‬כי לא ראו כל הבדל בי המקו החדש של המיטה לבי‬ ‫מקומה הקוד‪ ,‬ולא הבינו מדוע ביקש הרב דבר זה‪.‬‬ ‫אותו לילה אירע הרעש הגדול באר צובא ונהרגו מאות מבני העיר והנה זה פלא ‪ :‬הקיר שליד‬ ‫המיטה נהרס כליל ‪ ,‬ואילו לקיר השני‪ ,‬שלידו העמידו את המיטה באותו הלילה כבקשת הרב לא‬ ‫אירע כלו‪ ,‬ויהי הדבר לנס ולפלא גדול בעיני כל בני העיר‪"...‬‬ ‫אנשי העיר שבתיה נהרסו יצאו מחוצה לה מפחד להופעת רעש נוס‪ ,O‬ה נטו אוהלי במרחק‬ ‫מה ממנה ‪ ,‬והמתינו זמ רב שתשקט לבטח האר"‪. K‬‬ ‫בתקופה זו ‪ ,‬בהיותו גולה ומטולטל באוהלי מחו‪ K‬לעיר‪ ,‬בעת הרעש הגדול שהיה באר צובא‪,‬‬ ‫ולא היו לו ספרי‪ ,‬לא ראשוני ולא אחרוני הוא חיבר את הספר ספרו "יושב אוהלי"]‪[2‬‬ ‫על חמשה חומשי תורה‪ ,‬דרושי על פי הדי וההלכה באופני שונ בחריפות עצומה ובקיאות‬ ‫גדולה‪ .1‬את כל מה שהוא הזכיר בספרו וכל מה שכתב ‪ ,‬מתו הזכרו כתב‪ .‬ומכא אפשר ללמוד על‬ ‫גאוניותו‪.‬‬ ‫וכ מספר ר' אברה על המאורעות בהקדמת ספר זה ‪:‬‬ ‫"על עניי המאורע‪ ,‬מעשה שהיה בשנה שעברה שנת תקפ"ד שהיתה מעוברת בעברה וזע‪:‬‬ ‫שבליל ז" מנח )כ"ז לחודש אב( משמרת )אשמורת( ראשונה‪,‬‬ ‫‪ 1‬ע ספרו יושב אוהלי נדפס הספר "אהל אברה" ]‪ ,[2‬ליוורנו תקפ"ה )‪ , (1825‬דרושי עפ"י הדי על התורה‪,‬‬ ‫)ליוורנו תק"פ ( על יציאת מצרי ועל פסח‪.‬‬


‫יצא הקצ‪ O‬מלפני ה' ותרעש האר‪ K‬רעש גדול‪.‬‬ ‫ונחרבה העיר ובפרט בתי ישראל שלא נשאר מה כלו‪ .‬ערו ערו עד היסוד‪,‬‬ ‫ונהרגו כל מחמדי עי וכמה מבני ישראל‪.‬‬ ‫אנשי נשי וט‪ ,O‬מספר הסמו לאל‪) ,O‬גורל( אחד עני ועשיר‪.‬‬ ‫ויגל ישראל מעל אדמתו וילכו בלא כוח למדברות‬ ‫ויבנו ש אוהלי וישבו בה חודשי רבי עד ישוב חרו א‪ O‬ה' מהעיר הזאת‪"..‬‬

‫למדנותו הרבה היתה ידועה באר‪ K‬ישראל ‪ ,‬וישראל שמואל משקלוב ביקש ממנו הסכמה לספרו‬ ‫"פאת השולח" )‪[2] .(1836‬‬ ‫בשנת ‪ 1843‬פירס ר' אברה את ספר מר ואהלות ]‪ –[2‬שיצא לאור בליוורנו תר"ג )‪ , (1843‬ועדיי‬ ‫לא נלאה מללמוד ולכתוב‪ ,‬וא‪ O‬בערוב ימיו כשהיה בגיל גבורות כתב ופרס את הספר חכמה‬ ‫ומוסר‪ ,1‬שיצא לאור בליוורנו תר"י )‪: [2] (1850‬‬ ‫ספר מוסר ודרוש זה הוא האחרו בספריו אשר נדפס בשנת תר"י‪ .‬בדברי הסכמתו לספר זה הוא‬ ‫כותב ‪" :‬אבר את ה' אשר החייני וקיימני לבוא בגבורות ‪ ,‬זיכני ולא עזבני ולא שכחני‪"...‬‬ ‫אמרתי אל לבי לא אחשו פי ולשוני מלהגות בדברי חכמה ומוסר ולהעלות על ספר כדי לזכות‬ ‫את הרבי גדולי וקטני ממני‪..‬‬ ‫ועתה בני ידידי קרב אתה ושמע איעצה עלי עיני טובה תוכחת מגולה‪,‬‬ ‫נא בבקשה אל תסתר פני ממני‪ ...‬תמיד שאהו בחיק ובו תהגה יומ ולילה‪"..‬‬ ‫רבי מרדכי עבאדי אמר על ספר זה בעת שהספיד את רבי אברה ‪:‬‬ ‫"אשר כל קורא בו נרתע כוליה גופא‪ ,‬דברי הנכנסי אל הלב‪[3] "...‬‬

‫טפח מאישיותו מגלה לנו הסיפור הבא ‪..." :‬בעת כהונתו של הרב אברה ענתבי בבית הדי‬ ‫באר"‪ ,K‬באו שני אנשי לפניו לדי‪.‬‬ ‫הנתבע הודה שחייב לתובע והרב אברה ענתבי חייב אותו‪.‬‬ ‫‪ 1‬באותה מהדורה נדפס ג ספר דר חקי]‪) ,[2‬כרו יחד ע ספר חכמה ומוסר לעיל(‬ ‫הכולל הלכות מועדי וג "חוקי נשי" המתייחס בעיקר להלכות נישואי בהתבססו בעיקר על תשובותיו של דוד ב‬ ‫שלמה בספר " אביא זמרה" ועוד יוזכר הספר שחיבר והוציא לאור שבע שני קוד לכ‪,‬‬ ‫ספר מר ואהלות ]‪ – [2‬ליוורנו תר"ג )‪ (1843‬שו"ת על ארבעה חלקי השו"ע להלכה ולמעשה‪ .‬כולל שו"ת שכתב אביו‪.‬‬ ‫ספריו של ר' אברה משמשי מקור חשוב ללימוד ותיעוד חיי התרבות הכלכלה והחברה של היהודי בסוריה‬ ‫בתקופתו‪.‬‬


‫אול כשיצא מבית הדי ראה את הנתבע בוכה ונאנח‪ ,‬היות שאי לו כס‪ O‬לשל‪.‬‬ ‫למחרת הל הרב בהשכמה לבית התובע ‪ ,‬שהיה איש עשיר‪.‬‬ ‫כשיצא העשיר מפתח ביתו‪ ,‬נדה לראות את הרב שהטריח עצמו לבוא לבקרו‪ ,‬ועוד בהשכמה;‬ ‫וכמוב הכניסו בכבוד גדול לביתו‪.‬‬ ‫בתו כדי שיחה‪ ,‬אמר העשיר לרב מתו התפעלות‪,‬‬ ‫כי הביקור שהרב כיבדו שווה לו כרבבות דינרי‪.‬‬ ‫אמר לו הרב ‪ " :‬א כ באמת שווה אצל‪ ,‬אבקש לסלוח על החוב שחייב ל פלוני‪ ,‬כי הוא איש‬ ‫עני ואי ביכולתו לשל" ‪ .‬העשיר הסכי מיד ומחל לו על כל הסכו‪.‬‬ ‫הרב נטל מממנו את שטר החוב וקרע אותו והודיע לנתבע על כ‪.‬‬ ‫)סופר על ידי הרב אברה הררי רפול מזקני חכמי אר צובה( ]‪[4‬‬

‫‪1‬‬

‫ר' אברה היה מארח מלומדי אשכנזי מאר‪ K‬ישראל ושליחי דרבנ )שד"רי( ובספריו הוא כלל‬ ‫חלק מדיוני מלומדי שקיי עמה‪.‬‬ ‫ג בנו ר' יצחק ‪ ,‬שנקרא על ש סבו כנהוג‪ ,‬היה א‪ O‬הוא לרב מלומד ונודע בזכות עצמו‪.‬‬

‫אחרית ימיו‬ ‫רבי אברה זכה לזקנה טובה ושיבה טובה‪ .‬ג אחר מלאת לו תשעי‪ ,‬לא חדל מלהגות בדברי‬ ‫תורה והתנהג בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫ומסופר על כוחו ולמדנותו בשנותיו האחרונות הסיפור הבא ‪:‬‬ ‫היו חכמי באר צובא‪ ,‬שזכו לתואר שהיו מזכירי אותו ברתת‪" ,‬עניש וקטיל"‪.‬‬ ‫חכ שזכה לתואר זה היו יראי ממנו בני הקהילה‪ ,‬וג הישמעאלי היו יראי אותו‪.‬‬ ‫חכ אברה ענתבי זכר צדיק לברכה‪ ,‬נודע בשערי כעניש וקטיל‪.‬‬ ‫וסיפר פע תלמיד חכ זק מזקני אר צובא את הסיפור הבא ‪:‬‬ ‫חכ אברה ענתבי היה מגיד שעורי בהלכה בפני חבורת תלמידי מובחרת‬ ‫וכול תלמידי חכמי אלא שלא נסמכו עדיי‪.‬‬ ‫לעת זקנותו המופלגת נתנמנ באחד מ משיעורי‪.‬‬

‫‪ 1‬עוד על נפלאותיו אפשר לקרוא בהקדמה שרש הרב בצרי ע' לספריו אשר יצאו בהוצאת "מכו הכתב" ]‪ [9‬ובספרו‬ ‫של ג‪ .‬פוזילוב ]‪.[5‬‬


‫החלו התלמידי משיחי ביניה‪.‬‬ ‫פתח אחד ואמר‪ :‬לכשייפטר רבינו לבית עולמו אני אדרוש אחריו להספידו‪,‬‬ ‫אמר אחר‪ ,‬לא כי‪ ,‬אני אדרוש אחריו; וכ אמרו כול‪.‬‬ ‫ניעור הרב פתאו‪ ,‬הקפיד ואמר‪" :‬חייכ שאני דורש על כולכ"‪.‬‬ ‫היתה כשגגה שיצאה מפי השליט‪ ,‬ולא יצתה שנה לכל אות תלמידי והלכו לעולמ‪.‬‬ ‫הוא שאמרו חכמי נשיכת נשיכת נחש‪ ,‬ועקיצת עקיצת עקרב‪ ,‬וכל דבריה גחלי אש‪[1] .‬‬

‫רבי אברה נפטר ביו כ"ח לחדש טבת שנת תרי"ח‪ .‬ומסופר כי ביו פטירתו קרא את ה"אידרא"‬ ‫הקדוש ואחריה ביקש שיאמרו קדיש‪ .‬ר' יצחק‪ ,‬בנו העיר לו שחסר אחד למני‪ .‬אז ענה לו אביו כי‬ ‫נמצא עמה רב המנונא סבא אשר משלי את המניי‪ ...‬כעבור שעה קלה נפטר רבי אברה והל‬ ‫לבית עולמו מתו נשיקה‪.‬‬

‫ב צ"ג )תשעי ושלוש ראשי תיבות של "צדיק גמור"( היה בעת פטירתו‪ ,‬ונספד כהלכה ע"י גדולי‬ ‫רבני דורו‪ .‬בי המספידי היה הגאו רבי חיי פלאג'י‬

‫‪1‬‬

‫בתחילת ספר " פני אוהל מועד )ירושלי תשי"ט(‪ ,‬שחיבר ר' אברה נדפסו שני הספדי עליו‪.‬‬ ‫ההספד הראשו אמרו רבי מרדכי לבטו‪ .‬בי יתר דבריו אמר‬ ‫"‪...‬ראש לסנהדרי‪ ,‬פרי ע‪ K‬הדר‪ ,‬כל חי שטועמו‪ ,‬ברו שככה לו בעולמו‪ ,‬משי לילות כימי‪,‬‬ ‫כחשכה כאורה‪... ,‬עוקר הרי וטוחנ בפלפול וסברה ישרה‪ ,‬קולע אל השערה‪ ,‬כתר תורה‪ ,‬הנזר‬ ‫ועטרה‪ .‬המאיר לאר"‪ K‬ולדרי יורה יורה ידי ידי די אמת לאמיתו‪...‬ראש על אר"‪ K‬הצדיק אבד‬ ‫לדורו אבד‪...‬נפלה עטרת ראשינו הסר המצנפת והר העטרה‪ ...‬מיו שמת רבי מטלה הוראה‬ ‫נסת כל חזו ויסכרו מעיינות החכמה ממעונות אריות‪"...‬‬

‫ההספד השני אמרו אחד מגדולי רבני אר"‪ K‬בי יתר דבריו אמר ‪:‬‬

‫‪ 1‬אשר ציי ואמר בתחילת דבריו ‪" :‬הג דמנהגנו לעשות ביו השמועה ביטול מלאכה והספד גדול וצידוק הדי‪,‬‬ ‫ודרש אחריו שדורש הרב הכולל דווקא לג' עיירות ירושלי ת"ו קושטא ושאלוניקי ולתות ראשו דווקא בלבד ולא‬ ‫זולת‪ ,‬הנה גדול הדור בימינו ומפורס כמוהו הנמצא כזה‪ ,‬שאני‪ ,‬וכ נעשה להרב הגדול מופת הדו"ר כמוהר"ר חיד"א‬ ‫זיע"א ש‪ .‬התקס"ו )"חלק בחיי" דרוש י"ג(‬


‫‪ "...‬הלא תדעו כי שר וגדול נפל בישראל‪ ,‬חד מ קאמייא המה הגבורי‪.‬‬ ‫רב נהוראי אור של חכמי ראש הממשלה ‪ ,‬מנורת זהב וגולה ‪ ,‬נשיא ישראל וראש גולה המאיר‬ ‫לאר"‪ K‬ולדרי‪ .‬האד הגדול בענקי גבור באר‪ K‬ראשו לנשיאי הרודי‪.‬‬ ‫אינו אלא שר‪ O‬כמראה הלפידי גבור באר‪ K‬גבר בגוברי‪...‬קול תהלתו באזננו שמענו ובעינינו‬ ‫ראינו האי גברה רבה בר אבה ובר אוריי נחל נובע מקור חכמה כנהר שאינו פוסק וכמעיי‪...‬הוא‬ ‫מלכנו עטרת ראשנו נר ישראל מורינו ורבינו הרב הגדול מעוז ומגדול סבא דמפטי כמוהר"ר‬ ‫אברה ענתבי זלה"ה תנוח נפשו בג אלורי אז תתענג על ה'‪"....‬‬ ‫ועל מצבתו נכתב ‪ :‬הרי זו מצבת של המאור הגדול לממשלת מורינו ורבינו הרב הגדול מעוז‬ ‫ומגדול כמוהר"ר אברה ענתיבי זצוק"ל ‪ .‬מ"כ כ"ח טבת שנת התרי"ח )‪[3] (1858‬‬

‫הוא נקבר באר צובא במערת הצדיקי הסמוכה לבית הכנסת ‪" ,‬וכל הרוצה לראותה" ‪ ,‬נרש‬ ‫בכתובי ישני‪" ,‬יכנס אליה מחצר בית דיי " ‪[4]...‬‬

‫" בגדול זרוע – ידמו כאב"‬ ‫חלפו שני רבות‪ ,‬הרב אברה ענתבי נאס‪ O‬אל אבותיו עשרות שני קוד לכ‪,‬‬ ‫ואותו "אבו שחוד" בריו יהודי ראש הכנופיה בחלב שקפאה היד בה רצה לרצוח את‬ ‫נפש הרב‪ ,‬חזר מאז בתשובה שלמה‪ ,‬והפ לחרדי אדוק‪.‬‬ ‫גמלה בלבו החלטה יו אחד לסוע לאר‪ K‬ישראל ולקבוע את מקו מגוריו בעיר‬ ‫הקודש צפת‪.‬‬ ‫כעבור שני הגאו רבי יוס‪ O‬ידיד הלוי זצ"ל‪ ,‬הבחי באד קשיש המסתופ‪ O‬בישיבה‬ ‫בצפת וקורא בתורה בהתמדה‪ .‬כאשר נכנס עמו בדברי הראה לו אותו אד את ידו‬ ‫העקומה וסיפר לו את כל המאורע שאירע בו עצמו‪ ,‬וסיפר כי אותה ברכת כהני‬ ‫שנתבר בה מפי הרב נתקיימה בו‪ ,‬ולוותה אותו בדרכו כל חייו‪ .‬הוא שב בתשובה‬ ‫שלמה עלה לאר‪ K‬ישראל‪ ,‬וזכה בה לזקנה מופלגת‪.‬‬


‫הקשיש הזה נוהג היה שבכל שנה בחג השבועות ‪ ,‬היה מספר לפני מתפללי בית‬ ‫הכנסת את המאורע הנורא שאירע בו ע הרב אברה ענתבי בעיר חאלב למע‬ ‫ישמעו שומעיו וייראו וישובו בתשובה שלמה‪.‬‬

‫)מפי זק רבני אר"‪ K‬הרב אברה הררי רפול‪ ,‬ששמע מפי הגאו ר' יוס‪ O‬ידיד הלוי‬ ‫זצ"ל ששמע הסיפור מאותו האיש בהיותו בצפת( ]‪[8‬‬

‫מזמנו ועד ימינו אלה מעטי זוכרי את שמו ואת זכרו של הרב אברה ענתבי‪,‬‬ ‫אבל מספר פיוטי שחיבר נתקבלו בקהילות המזרח‪ ,‬ומתפללי בתי הכנסת בארצנו‬ ‫המתקבצי מקצווי אר‪ K‬מזמרי אות בשמחה וביחד כאילו באו כול מעבר‬ ‫משות‪.O‬‬ ‫וכשישבתי ע סבי בבית הכנסת הספרדי הקט הצנוע שבשכונתנו‪ ,‬שרו כול יוצאי‬ ‫מרוקו ועיראק‪ ,‬יוצאי מצרי לבנו ותוניס‪ ,‬בימי של שמחת חת תורה בקול‬ ‫מקהלות ע את הפיוט‬ ‫" א חכ לב בני ‪ ,‬ישמח לבי אז ג אני"‬ ‫ה לא ידעו מי הוא המחבר‪ ,‬אבל שירתו חיה עמנו עד ימינו אלה‪...‬‬


‫פרק שני ‪ :‬ר' יעקב ענתבי‬ ‫ופרשת "עלילת דמשק"‬

‫הנזיר תומאסו מקאלנייאנו ומשרתו‬ ‫אברהי אמארה אשר בגי העלמות‬ ‫פרצה הפרשה‪.‬‬ ‫איור מספר בשנת ‪1840‬‬ ‫יהודי ממעוני עלילת דמשק‪,‬‬ ‫איור על ידי צייר אנונימי משנת ‪1841‬‬ ‫ואולי צייר את ר' יעקב ענתבי עצמו ?‬

‫האיורי מתו מהספר ‪:‬‬ ‫‪Frankel Jonathan, The Damascus Affair "Ritual murder" politics‬‬ ‫‪===.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‬ ‫‪54‬‬ ‫‪and the Jews in 1840 /‬‬ ‫‪(048233540) 32441 Cambridge‬‬ ‫‪University‬שאנ חיפה‬ ‫חניתה ‪ 21‬נוה‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח‬ ‫‪Press '1997‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫משפחתו של הרב יעקב ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬

‫?‬

‫?‬

‫ר' יהודה )?( ענתבי‬

‫הרב אברה ענתבי‬

‫הרב‬ ‫רחמי‬ ‫ענתבי‬



‫הרב יצחק ענתבי‬


‫אח בירושלי‬

‫אסתר‬


‫ר' משה חיי ענת'‬

‫ר' יוס‪ O‬ענתבי‬

‫?‬ ‫נישאה לאשכנזי הר"ר‬ ‫שמואל עקיבא ‪ ,‬בי השני‬ ‫‪ 18411846‬בירושלי‪.‬‬

‫אברה‬ ‫)אלברט(‬ ‫ענתבי‬

‫החכ‬ ‫דוד יוס‪O‬‬ ‫ענתבי‬

‫רפאל‬ ‫ענתבי‬

‫אליהו‬ ‫ישועה‬ ‫ענתבי‬

‫מזל טוב ענתבי‬

‫מרחבא‬ ‫נישאה בדמשק‪ ,‬ליהודה אצלא‬ ‫פרחי בנו של רפאל פרחי‬ ‫)"אלמועל"( ונכדו של השר חיי‬ ‫פרחי שר הכספי של מושל עכו‬

‫רבקה‬ ‫ענתבי‬

‫מקורות למשפחתו של הרב יעקב ענתבי ‪:‬‬ ‫‪ .1‬במרכז המקורות למשפחתו וצאצאיו של ר' יעקב ענתבי עומדת ההקדמה לספר "ויצבור יוס‪ ".O‬למחבר ענתבי יוס‪" ,O‬זה הספר‬ ‫ויצבור יוס‪...O‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‪.‬‬ ‫את הספר הוציא לאור בנו של ר' יוס‪ ,O‬דוד יוס‪ O‬ענתיבי‪ .‬וכ רש דודיוס‪ O‬בהקדמה זו ‪" :‬אבי הכ"מ והוא כמהר"ר יוס‪ O‬ענתיבי‬ ‫‪ ....,‬והיתה מנוחת מור אבי ביו עש"ק אחר חצות‪ ,‬בכו לחודש המר חשו‪ ,‬שנת נפלה עטר"ת )‪ ... (1919‬והיה ב ע"ב שנה‪ "....‬מכא‬ ‫נובע שנולד בשנת ‪1847‬‬ ‫‪ .2‬ענתבי יעקב‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי‪,‬‬ ‫העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי"‬ ‫בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק ‪,‬‬ ‫‪ , 1929‬עמ' ‪.198208‬‬ ‫‪ .3‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי גרסה מורחבת – כתב יד )רש"י( בספרית אליאנס בפאריס‪.‬‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur‬‬ ‫"‪Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS-sur-Marne, France‬‬ ‫)הספריה הלאומית י' ‪ ,‬מחלקת המזעורי ס' ‪(3294‬‬ ‫ש רש "בני ידידי ויחידי"‬ ‫‪L'Univers Israelite Paris , 15.12.1846 , p. 176‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ש שפורס ב ‪) 15.12.1846‬עמ' ‪ (176‬מציי כי הנפטר הותיר אחריו אשה הרה !‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרומקי‪ ,‬אריה ליב‪ ,‬ספר תולדות חכמי ירושל‪ ,‬משנת ה"א ור" ליצירה ועד ה"א ותר"ל ליצירה‪" ... .‬ע הוספות רבות והעקות‬ ‫מבוא ומפתחות מאת אליעזר ריבלי ירושל" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תרפ"ט‪ .‬עמ' ‪286‬‬ ‫‪ .6‬מכתב תודה של נשות המעוני בדמשק ליהודית מונטיפיורי‪ ,‬כתב יד רש"י ‪ ,‬אוס‪ O‬פרטי‪ ,‬עותק ברשותו של דר' אריה מורגנשטר‬ ‫האוניב' העברית ירושלי‪.‬‬


‫פרק שני ‪ :‬ר' יעקב ענתבי ועלילת דמשק )‪. (1840‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי ]‪ [1‬נולד כנראה בחלב‪ 1‬בשנת ‪ 1787‬לאביו ר' דוד יצחק ענתבי ‪ ,‬ונכד לרב הגדול‬ ‫יצחק שבתאי ענתבי‪.‬‬ ‫מעט ידוע על ילדותו שלו‪ ,‬למעט העובדה שהיה לו אח אחד שאת שמו איננו יודעי‪ .‬שני האחי‬ ‫חיו בצילה של אישיות דגולה אותה כינו יושבי חלב "ראש וראשו על אר"‪) K‬אר צובא( רבה" ‪,‬‬ ‫שכ היו אחייניו של הרב הגדול אברה ענתבי אשר כיה בחלב מש ארבעי שנה כרבה הראשי‬ ‫של קהילת העיר עתיקת היומי‪.‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי חי בחסותו של דודו א לימי היה בעצמו לרב חכ נאמ וישר‪ ,‬ומונה להיות‬ ‫"החכ באשי" של העיר דמשק ‪ ,‬רבה הראשי של העיר‪.‬‬ ‫על משפחתו אנו יודעי די מעט ‪ ,‬אול ממקורות שוני עולה שהיו לו בחלב בה נולד מספר‬ ‫דודי ובני דודי‪.‬‬ ‫ב דודו יצחק ענתבי ‪ ,‬היה בנו של "החכ באשי" של העיר ר' אברה ענתבי ‪,‬‬ ‫ב דוד אחר היה עזרא חיי‪ ,‬אשר ג לימי כמו יצחק הנזכר היה לרב‪.‬‬ ‫וא‪ O‬רחמי ענתבי‪ ,‬ב דוד נוס‪ O‬וב דורו של ר' יעקב‪ ,‬אול מלבד היות בני דודי ‪ ,‬איננו יודעי‬ ‫בדיוק כיצד ומהיכ‪ .‬אלו גדלו יחד ולמדו תורה בדרכי החינו המסורתיות ‪ ,‬בצלו של דוד ר'‬ ‫יעקב‪ ,‬ובצל אבותיה הרבני‪.‬‬ ‫החינו במשפחה שכזו והציפיות מהילדי היו מחייבי וסביר להניח שהילדי עצמ עשו כמיטב‬ ‫יכולת ללמוד ולהפגי מצויינות ובקיאות ככל אשר יוכלו כדי לא לבייש את שושלת אבותיה‬ ‫הנכבדה‪ .‬כעבור עשרי ושתיי שנה בשנת ‪ 1809‬נולד יהודה שבתאי רפאל ענתבי‪ ,‬בנו של ר'‬ ‫יהודה‪ .‬אול היש"ר היה צעיר במידה מרובה‪ ,‬אול ידוע לנו כיו שהכיר היטב את ב דודו‬ ‫המבוגר‪ ,‬אשר שימש לו דוגמה בענוותנותו ובדרכו‪ ,‬דר למדנות אבותיו ודר הרבנות‪.‬‬

‫‪ 1‬לפי הרשו "באנציקלופדיה יודאיקה"‬


‫נישואיו וקבלת משרה ציבורית בדמשק‪.‬‬ ‫לימי שוד לרעייתו מדא מזלטוב‪ ,‬ועקר עמה לדמשק‪ ,‬שבה קיבל את מינויו למשרה ציבורית‬ ‫נכבדה – והיה לרב הקהילה הדמקשאית ובתוארו התורכי "חכ באשי" )רב ראשי(‪.‬‬ ‫סיפור מינויו על הקהילה היה די מפתיע‪ ,‬שכ היה אד עני‪ ,‬נעדר מרות שלטונית ‪ ,‬דמות די‬ ‫צנועה אפרורית‪ ,‬ובאותו זמ חיו בקהילת היהודית דמשקאית האצילה‪ ,‬ג דמויות חזקות‬ ‫ומפורסמות יותר‪.‬‬ ‫המפורס שביניה היה הרב חיי ניסי אבולעפיא )חנ"א( ‪ ,‬רב גדול מאוד בתורה‪ ,‬מפורס‬ ‫בקהילות יהודי סוריה וארצות המזרח‪ ,‬אד אמיד רב השפעה ובר כח‪.‬‬ ‫למרות זאת כאשר הגיע היו והשעה לבחור ב"חכ באשי" לקהילה‪ ,‬בחרו נכבדיה ועשיריה‬ ‫היהודיי של דמשק דווקא בדמות האפרורית הדלה של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫ר' חיי ניסי אבולעפיא )חנ"א( עזב את דמשק ועבר להתגורר בעיר הקודש טבריה‪ .‬אולי מטע‬ ‫של מחאה‪ ,‬א בנו‪ ,‬משה אבולעפיה המשי לחיות בדמשק‪.‬‬ ‫ר' יעקב עצמו מעיד בצניעותו על גדולתו של הרב חנ"א "אמרתי לו ‪ :‬אביו )של משה אבולעפיה(‬ ‫הוא מגדולי הדור‪ ,‬והוא רב וגדול וזק יותר ממני וזרע רבני‪ .‬תשאלו את פיו‪[2] "....‬‬ ‫א לא משו ענוותנותו או למדנותו בחרו בו גבירי הקהילה אשר נקראו במקומות המזרח‪,‬‬ ‫"מועל" )אדו( אלא יותר משו שקוו שיוכלו להשפיע עליו מכוח בכ שיהיה תלוי בקיומו‬ ‫למחייתו ממשכורת‪.‬‬ ‫כ הפ למורה צדק וסמכות הילכתית בעיר במש למעלה משלושי שנה‪.‬‬ ‫אול בניגוד גמור לציפיותיה של גבירי הקהילה ממניו הוא הוציא פסקי והלכות שהיו בניגוד‬ ‫גמור לרוח‪ .‬אלו האחרוני בתגובה הלינו את שכרו והביאוהו עד כדי פת רעב בתקווה שישנה‬ ‫את דרכיו אול הוא בגבורה‪ ,‬כאיש עקרונות העומד אית על דעתו לא נכנע ונשאר נאמ להלכה‬ ‫הדתית ולצווי המוסרי בלבד‪ .‬רמז למצבו הכלכלי הקשה אנו מקבלי מאמירתו הבאה של ר'‬ ‫יעקב ענתבי בשלהי תקופת כהונתו בדמשק ‪) 1840‬שנת פרשת העלילה( ‪:‬‬ ‫"וקבצתי בני ובנותי וחתני‪... ,‬וג עשיתי צוואות מהחובות שעלי‪ ,‬ואמרתי לה שימכרו מטלטלי‬ ‫הבית‪ ,‬ויפרעו החובות שעלי‪[2]"...‬‬ ‫במכתבו למונטיפיורי אודות הפרשה הוא מציי במפורש כי עשירי העיר שלושת האחי דוד הררי‬ ‫‪ ,‬אהרו הררי‪ ,‬ויצחק הררי היו בעיקר אלו שהתנכלו לו על ידי הלנת שכרו ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"אלה )האחי הררי( שונאיי בשביל שאינ הולכי בדרכי ה' ואני מוכיח‪,‬‬ ‫וראיה לזה שה עכבו מלתת לי הספקתי )משכורת כרב( זה שתיי שנה ומחצה‪ ,‬ואני לווה בריבית‬ ‫ואוכל‪ ,‬והתחננתי לפני ג'טאל אל בחרי )פקיד שלטו( והודעתיו שאלו ה מעכבי מזונותיי‪ ,‬דבר‬ ‫עימ והשיב לי שה רשעי ואתה רוצה להשיב בתשובה בעל כורח‪ ,‬וצעקו עלי ולא שמעו‬ ‫ממני"‪[2].‬‬

‫ר' יעקב ‪ ,‬ב דודו של היש"ר )יהודה שבתאי רפאל( ענתבי היה מבוגר ממנו בכעשרי ושניי‬ ‫שנה‪ .‬והיה כב שלושי וחמש‪ , 1‬כאשר הנער הצעיר ‪ ,‬יש"ר ענתבי‪ ,‬נשלח בהגיעו לגיל מצוות‬ ‫לדודתו שבצפת‪ .‬אול עד אותה שנה ‪ ,‬שנת ‪ 1822‬בה יצא היש"ר למסעו הארו הראשו בחייו‪,‬‬ ‫סביר להניח שבא ר' יעקב לבקר את דודו ר' אברה בחלב‪ ,‬וש פגש את היש"ר והתוודע אליו‬ ‫היטב‪ .‬יש"ר התיית מהוריו בגיל צעיר‪ ,‬ודודו הנכבד‪ ,‬ר' אברה ענתבי‪ ,‬לקח על עצמו לגדלו עד‬ ‫שבגר לגיל תורה ומצוות ‪.‬‬

‫ילדיו ומשפחתו‬ ‫בדמשק‪ ,‬בה חי חיי עוני וסבל מצער הלנות שכר והצקותיה של פרנסי הקהילה‪ ,‬הביא ע אשתו‬ ‫מזלטוב שלושה ילדי לעול ]‪.[2‬‬ ‫הראשונה בת – אשר שמה היה כנראה מרחבא ענתבי‪,‬‬ ‫בת נוספת היתה לו לר' יעקב ענתבי‪ ,‬ונראה כי לבסו‪ O‬זכה לב זקוני‪ ,‬ר' משה חיי ענתבי‪ ,‬אשר‬ ‫נולד שני ספורות בלבד לפני ‪. 1840‬‬ ‫מרחבא‪ ,‬שודכה עוד בדמשק לפני שנת ‪ , 1840‬בגיל צעיר כמקובל אז‪ ,‬לבנו של ה"מועל" רפאל‬ ‫פרחי ונכדו של השר חיי פרחי‪ ,‬שהיה שר הכספי המוכשר של מושל עכו –הפחה אחמד ג'זאר‬ ‫האכזר ‪.‬מוצא משפחת פרחי ג הוא מחלב שבסוריה ‪.‬‬ ‫השידו היה נכבד מאוד‪ ,‬וחתונתה של מרחבא הצעירה‪ ,‬ליהודה אצלא פרחי בדמשק ‪ ,‬נערכה‬ ‫ברוב הדר וכבוד‪.‬‬ ‫כעבור מספר שני ‪ ,‬אחר עליית המשפחה לירושלי בשנת ‪ , 1841‬שודכה הבת השניה‪ .‬רבי יעקב‬ ‫ענתבי אשר עמד ביחסי קרובי מאוד ע חכמי האשכנזי ‪ ,‬השיא את בתו הצעירה‪ ,‬לאשכנזי‬ ‫הר"ר שמואל עקיבא‪.‬‬

‫‪ 1‬שכ בסביבות ‪ 1822‬נשלח היש"ר לעיר צפת לדודתו והתגורר בה‪.‬‬


‫בשנת ‪ ,1847‬כאשר עלה ע משפחתו לירושלי וגילו היה קרוב לשישי‪ ,‬כרעה אשתו מזל טוב‬ ‫ללדת בפע הרביעית‪ .‬גופו החלש של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬שסבל עינויי קשי ומרי אודות יסופר‬ ‫בהמש‪ ,‬לא עמד לו והוא החזיר את נשמתו לבורא‪.‬‬ ‫הר הנולד‪ ,‬ר' יוס‪ O‬ענתבי ‪ ,‬לא זכה להכיר את פניו של אביו‪ ,‬א זכה להיות בנו של גיבור רוח‬ ‫ואציל נפש‪ .‬אודות גורל של הבנות שנישאו ונטמעו בשתי משפחות לא ידוע‪ ,‬וספק א צאצאיה‬ ‫היו יודעי כי הינ נצר לר' יעקב ענתבי גבור פרשת עלילת הד‪ .‬אול על שני בניו ידוע דבר‪.‬‬ ‫משה חיי ענתבי ‪ ,‬ב הזקוני‪ ,‬הפ לרב והיה לאחד מרבני ירושלי ‪.‬‬ ‫בשנת תרי"ח היה לו די ודברי ע הרב אפרי נבו אשר ניהל כמה שני את עסקי אביו‪,‬‬ ‫ונשארו בידו כספי ‪ ,‬בס עשרי אל‪ O‬לירות‪ ,‬והוא בנדיבות לבו מחל להרב הנ"ל את סכו‬ ‫תביעתו על ידי שטר מיוחד הנושא עליו תארי תמוז תרי"ח‪ [9] .‬ג את ימיו סיי בירושלי‬ ‫ונקבר בה‪.‬‬ ‫הב אשר לא הכיר את אביו‪ ,‬ר' יוס‪ O‬ענתבי‪ ,‬חזר מירושלי אל דמשק עירו של אביו‪ ,‬וכעבור שני‬ ‫עבר להתגורר בקאהיר‪ .‬הוא נישא לבת דודו‪ ,‬אסתר‪) .‬יתכ שאותו דוד הוא אחיו של ר' יעקב‬ ‫ענתבי אשר חי לפי המסופר בירושלי עוד קוד לפרשה הנוראה(‬ ‫לר' יוס‪ O‬ולאסתר נולדו חמישה ילדי‪ ,‬נכדי לר' יעקב אשר לא זכו לראותו וגדלו בדמשק‬ ‫ובמצרי‪ .‬בכור אברה אלברט ענתבי‪ ,‬השני חכ דוד יוס‪ O‬ענתבי‪ ,‬רפאל ענתבי השלישי‬ ‫ולאחריו אליהו ישועה ענתבי ורבקה ענתבי‪.‬‬ ‫בכור אברה אלברט ענתבי‪ ,‬זכה לפרסו בשל פועוליו הרבי לבנייתה ולישובה של אר‪ K‬ישראל‬ ‫ושל הישוב הציוני המתפתח בה‪ .‬אול מעול לא שכח לציי כי הוא נכדו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫גיבור הפרשה‪.‬‬


‫ר' יעקב פוסק וגדול בתורה‬ ‫כששימש ר' יעקב בכהונתו בדמשק עסק בתורה וקבע הלכות מתו התעמקות והבנה רבות‪:‬‬ ‫אחת מתשובותיו הובאה בספר "מור ואוהלות" לדודו רבי אברה ענתבי‪ .‬תשובה זו נכתבה‬ ‫בדמשק מיו א" מנח קצ"ט )תקצ"ט( וחות "המר ונאנח בתו לבי הצעיר יעקב ענתבי ס"ט"‬ ‫)רמז לחייו הכלכליי הקשי ומצוקותיו( ‪ ..‬בתשובה זאת כותב ר' יעקב בי היתר על שנות‬ ‫רבנותו בדמשק בזו הלשו ‪" :‬וזאת אודיע כי זה לי שלשי שנה אני מטפל בדיני ודני לפני‬ ‫דייני שהיו רבני מתא במעשי רבי פה דמשק‪"...‬‬ ‫על גדולתו בתורה של ר' יעקב מעידה העובדה כי דודו אותו "ראש על אר"‪ K‬רבה" ‪ ,‬שלח לפניו‬ ‫שאלה לחוות דעתו להלכה משאלות שהובאו לפניו )מר ואוהלות שאלה י"ב( ‪,‬‬ ‫בספר "פועל צדק" לר' אברה דיי ‪ ,‬הובאה ג כ תשובתו בדי מורדת‪.‬‬ ‫בימי רבנותו של ר' יעקב בדמשק התחוללה שערוריה גדולה‪ ,‬בעקבות מאבק הירושה שנותרה‬ ‫מכספי עזבונו של השר העשיר ר' חיי פרחי ‪.‬‬ ‫הויכוח היה בי בני משפחת פרחי העשירה מחלב‪ .‬וג אחיו של המנוח היה מעורב בה‪.‬‬ ‫שערוריה זו הסעירה בזמנו את בתי הדי בכמה מהערי הגדולות דמשק‪ ,‬אר צובא‪ ,‬ירושלי‬ ‫טבריה‪ ,‬תורכיה ועוד‪ .‬בעל כורחו נגרר ג ר' יעקב ענתבי לפסוק במאבק חלוקת הירושה‪ ,‬ופסיקתו‬ ‫המלאה פורסמה ג היא בספר באור החיי הנ"ל‪.‬‬ ‫עד כדי כ הרוחות היו סוערות בפרשה‪ ,‬שהסערה היתה מלווה בחרפות וגידופי נגד ר' יעקב וא‪O‬‬ ‫הלשנות לשלטונות ‪ .‬כל אלו העכירו מאוד את רוחו של ר' יעקב‪ .‬אול הוא לא חת מפני הרדיפות‬ ‫וההלשנות נגדו וד די אמת לאמיתו וקיי בעצמו " לא תגורו מפני איש" ‪.‬‬ ‫פסקי הדי השוני הנוגעי לפרשה זו ‪ ,‬נדפסו בספר "חוקות חיי" לר' חיי פלאגי' )חלק חו"מ(‪.‬‬

‫ר' יעקב התכתב בקביעות ע הרב הראשי של ירושלי רפאל יוס‪ O‬חז אשר תמ ואישר‬ ‫את פסיקותיו‪ .‬ישנ מספר שאלות ותשובות )שו"ת( שלו אשר לא פורסמו ונשארו בכתובי‬ ‫חיצוניי )מס' ‪ 403‬באוס‪ O‬בניהו‪ ,‬מכו ב צבי( ‪.1‬‬

‫‪ 1‬תשובות אחדות מה כ נדפסו בסו‪ O‬ספר ישמח לב‪ ,‬לשמ"ח גאגי‪ ,‬ירושלי תרל"ה‪,‬‬ ‫קונטרס התשובות לבועז כה ‪ ,‬עמ' ‪ 77‬סי' ‪[9] 702‬‬


‫לבסו‪ , O‬ר' יעקב היה ג משורר ופייט ואחד מפיוטיו אותו חיבר ע שחרורו מכלא הצראיא‬ ‫שבדמשק עוסק בהצלתו וישועתו מעלילת הד‪ .‬כמה פזמוני שלו היו נהוגי בבתי הכנסת של‬ ‫דמשק למרות שרוב לא נדפסו‪. 1‬‬

‫אול בלא כל ספק‪ ,‬פרסומו הגדול )בכתב ובמוניטי( בא לו בעקבות מעורבותו בפרשת עלילת‬ ‫דמשק בשנת ‪ 1840‬אשר הוא עצמו לרוע גורלו עמד במרכזה‪ .‬אולי א היה עמנו היו ‪ ,‬לא היה‬ ‫רואה זאת בעיי יפה שמכל פועוליו הציבוריי והרבניי ‪ ,‬נשמרה לו זכות רבה מזכות עמידתו‬ ‫בתופת הגהינו‪ .‬אבל עובדה היא שבזכות אותה פרשה ר' יעקב זכה לכינוי "הרב הקדוש והצדיק‬ ‫המפורס" אחר שמסר עצמו על קדושת הש והיה נכו לסבול עינויי קשי ומרי ממוות‬ ‫במש חודשי רבי‪ ,‬בעת עלילת הד שהעלילו הקונסול הצרפתי ואחרי בדמשק על היהודי‪.‬‬ ‫פרשה זו עוררה הדי רבי בעול כולו ובקרב קהילות יהודי העול באשר ה ש ‪ .‬ומכל המידע‬ ‫והמקורות הקיימי‪ ,‬המקור ההיסטורי החשוב ביותר שלימד חוקרי בכל העול אודות ארועי‬ ‫הפרשה הוא דווחו המפורט של ר' יעקב ענתבי עצמו למונטפיורי‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬לפי הרשו "באנציקלופדיה יודאיקה" בער ‪Antibi‬‬ ‫‪ 2‬מסמ זה נדפס בשלושה מקורות ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי בהו"ל ר' אברה יעקב ענתבי ‪1929‬‬ ‫ב‪ .‬כתב העת "מזרח ומערב" ‪ ,‬אברה אלמאליח "תעודה מקורית חשובה על עלילת הד בדמשק" תרפ"ט ‪ 1929‬עמ'‬ ‫‪36‬‬ ‫ג‪ .‬ספר ליקוטי דוד – לר' דוד ציו לאניאדו ‪ ,‬ירושלי תשל"ז‬


‫סיפור פרשת "עלילת דמשק" ‪.‬‬ ‫ביו רביעי ‪ 5‬בפברואר ‪ , 1840‬ערב שבת קודש ה' אדר ת"ר ‪ ,‬יצא האב תומאס ‪ ,‬נזיר קאפוצ'יני‪,‬‬ ‫מהמנזר שלו בדמשק למרכז העיר‪ .‬בשעות שלאחר הצהריי הוא נכנס לרובע היהודי )איור מס' ‪,(1‬‬ ‫כדי לתלות מודעות על מכירה פומבית של אשה שנפטרה‪ .‬לקראת הערב ‪ ,‬כשאבראהי משרתו‬ ‫של הנזיר‪ ,‬ראה שאדונו לא חזר למנזר‪ ,‬הל לחפשו ברובע היהודי א ג הוא לא חזר‪...‬‬ ‫יו למחרת התכנסו הנוצרי הדמשקאי סביב המנזר הריק‪ ,‬פרצו למעונו תו כדי חרושת‬ ‫שמועות על העלמו ברובע היהודי בדמשק‪ .‬מכא ואיל קצרה הדר להאשמת של היהודי‬ ‫ברציחתו של הנזיר ומשרתו לצור הקזת דמ להכנת מצות לפסח‪.‬‬ ‫מהל הארועי הדרדר במהירות מבחינת של היהודי‪ .‬בראש המעלילי על היהודי עמד‬ ‫טיפוס מפוקפק שהיה מייצג האינטרסי הצרפתיי באזור‪ ,‬הקונסול "קונט" )רוז( דהראתי‬ ‫מנטו‪ .‬הקונסול היה בעל השפעה על המושל הדמשקאי השרי‪ – O‬פחה ‪ ,‬הצליח לשכנעו לתבוע‬ ‫את גופותיה מראש הקהילה הרב הראשי )"חכ באשי" בערבית( ר' יעקב ענתבי ומשני נכבדי‬ ‫ועשירי הקהילה‪.‬‬ ‫משלא הצליחה הקהילה למלא את מצוותו בתו ‪ 25‬שעות האולטימטו שהציב לה הורה‬ ‫הפחה לאסור את ר' ענתבי יחד ע שבעת נכבדי ועשירי הקהילה‪ .‬החיפושי אחר גופות הנזיר‬ ‫ומשרתו ברובע היהודי על ידי חיילי הפחה והמו משולח כל רס הפכו לפוגרו ובמצוות הפחה‬ ‫חולל בית העלמי היהודי וקברי נפתחו בזה אחר זה‪ .‬בזמ שהקהילה חוותה תקופה של אימה‬ ‫ורדיפות נכבדי הקהילה בכלא חוו יסורי השפלה חקירות חוזרות ונשנות וענויי גו‪ O‬קשי‬ ‫אודות מעיד ר' יעקב ענתבי בתו הפרשה כאשר שוחרר לאחר מספר חודשי מאסר‪.‬‬ ‫ר' יעקב מעיד על אד בש מוחמד אלתאלי ‪ ,‬שהסתב בעסקי מעילה‪ ,‬וכדי להציל את עצמו‬ ‫מבית הסוהר‪ ,‬הבטיח לקונסול כי יוכל לסייע לו בחקירה ולהראות לו מי היהודי ה"רוצחי"‬ ‫ולמצוא את גופות הנרצחי‪ .‬אלתאלי שוחרר והחל פועל נמרצות לשירות מטרתו הנלוזה של‬ ‫הקונסול מנטו‪ ,‬לטפול את האשמה על היהודוי‪ .‬הוא היה מאיי על האומללי שהושלכו לבית‬ ‫הסוהר על לא עוול בכפ כי יוכו במכות נמרצות והוצאה להורג א לא ישקרו ויעידו כרצונו‪ .‬וכ‬ ‫נהג ג ע הספר סלימא אשר על כותל חנותו הדביק הכומר שנעל את המודעה‪ .‬ר' יעקב כותב‬ ‫בלשונו ‪:‬‬


‫"ביו עש"ק הכוהו מכות נמרצות עד שכמעט היה קרוב למות"‪ ,‬ומוחמד תאלי היה לוחש‬ ‫באזנו‪ :‬א תעיד כמו שאמרתי ל תנצל וג תזכה לחסותו של הקונסול הצרפתי ותקבל‬ ‫ממו רב‪ .‬ו"מרוב ייסורי‪ ,‬קרוב למות‪ ,‬העיד שקר על שבעה יהודי‪ ,‬שרצו בה‪ ,‬ואמרו לו‬ ‫עליה שה שלחו אחריו להרוג את תומא ולא שמע אליה"‪,‬‬ ‫סולימא הבטיח לו לקונסול להעיד כ בפני אות השבעה‪.‬‬ ‫אות שבעה נכבדי היו מעשירי הקהילה ושועיה ובראש ‪ ,‬הרב יעקב ענתבי ‪ ,‬ראש הקהילה‪.‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי נאסר בכלא צר שלא החזיק יותר מאשר אמה על אמה ‪ ,‬וסבל חרפות וגידופי‬ ‫מכל ערל עובר ושב‪ ,‬ועינו אותו עינויי קשי ומרי אשר שכל אנושי לא יכיל‪:‬‬ ‫בדווחו ]‪ [2,3‬הוא מגולל את התרחשויות הזוועה וההשפלות שעבר כראש קהילה ‪ ,‬כיצד אול‪K‬‬ ‫לעמוד על רגליו בלא הפסק ‪ 3‬יממות שלמות‪ ,‬הולקה בשוט עד עילפו‪ ,‬הוטבע בגיגית כאשר‬ ‫קלגסי ע מקלות ארוכי חובטי בראשו בכל פע שניסה לנשו‪ .‬סלע כבד הונח על חזהו‬ ‫והקשה על נשימתו‪ ,‬ציפורני ידיו ורגליו נעקרו בזו אחר זו‪ ,‬חוט תיל הוכנס לאפו הידקו את‬ ‫עצמות גולגלתו בכבל עבה ועינויי קשי אחרי אול רוחו של ר' יעקב ענתבי לא נשברה ‪.‬‬ ‫במש שלושה חודשי שלימי הניחו אותו בבגדיו ללא אפשרות להחליפ או לרחו‪ K‬את גופו‬ ‫עד "שהיו הכיני רועי בו יומ ולילה ופרעושי ועכברי גדולי וקטני ונמלי הרבה והבית‬ ‫והחלונות סגורי וחש ולא אור שיעור שלא אוכל להבחי בי יו ובי לילה ואפילו ריח העש‬ ‫הטוטו אי לו מקו לצאת"‬ ‫הוא עמד בגבורה בכל עינויי הגו‪ O‬והנפש ומעול לא נכנע לרצו מעניו‪ ,‬מתו תחושת אחריות‬ ‫להשלכותיה של "הודאה" שכזו על כל הקהילה הדמשקאית ועל היהדות בכלל ‪ .‬בי העינויי היה‬ ‫מובהל לויכוחי דתיי שנכפו עליו ע אנשי דת נוצרי למול הפחה‪ .‬במובאות שהוצאו מהקשר‬ ‫ובבורות גמורה ניסו להוכיח את תשוקתה כביכול של היהדות לד נוצרי‪:‬‬ ‫נוצרי בש אבודי‪ ,‬הכי את חומר הרקע לויכוחי הדת הללו ‪:‬‬ ‫"שאלות וחקירות מספרי האפיקורסי ומהכמרי ומספרי חיצוניי‪ ...‬ומוכרח אני להשיב‬ ‫על דבריו )של אבו די( באופ יותר מארבעי וחמישי לילות שחורי שהיו לוקחי אותי לפני‬ ‫השר בענייני כאלה‪ ,‬והשר עושה בדיחות על זה עד שש או שבע שעות מהלילה ושותה שכר‪,‬‬ ‫כוס אחר כוס ומשחק עלי"‪.‬‬


‫בשיאה של הפרשה מספר יעקב ענתבי‬ ‫"הביאו עצמות והניחו הערלי )הנוצרי( לתו נהר הנקרא קילט‬ ‫העובר וסובב תחת בתי העיר‬ ‫ושופכי עליו כל בתי כסאות והביבי‪,‬‬ ‫הוא עובר תחת בתי היהודי ובתו שוק היהודי‪,‬‬ ‫וילמדו את ב' העדי הנזכרי את סלימא הספר ואת משרתו של דוד הררי שיאמרו‬ ‫כי השבעה הסירו הבשר מעל העצמות )של הנרצחי( ונתנו לה להשליכ בנהר זה‪,‬‬ ‫והשליכו שניה )את הכומר ומשרתו( במקו ידוע‪.‬‬ ‫וביו ערב שבת קודש השני לקחו כל אחד מהעדי בע רב ובחיל גדול להראות לעיני‬ ‫כל הע היכ הניחו העצמות‪ ,‬וכיוונו עדות שיעידו שניה כל אחד לבדו בדיוק כמו השני‪ ,‬ופתחו‬ ‫לעי כל והוציאו מש כל העצמות‪ ,‬והאמינו כל הע‪ ,‬והייתה אז בהלה גדולה אשר כמוה לא‬ ‫נהייתה ונחבאו כל ישראל ונכנסו בבתי אלפי בני אד בחירופי וגידופי ומכות והביאו‬ ‫העצמות בע רב וברעש גדול בכל העיר"‪.‬‬

‫העלילה החריפה ג‪ ,‬כאשר "מושו" ב הרב הנכבד חיי ניסי אבולעפיה )חנ"א( המיר את דתו‬ ‫בדת האיסלא‪ ,‬והעיד כי תומא נרצח בידי היהודי כדי ליקח דמו למצות‪.‬‬ ‫"מושו" ‪ ,‬משה אבולעפיא‪ ,‬היה מהשבעה אשר טפלו עליה את העלילה ונאסרו ועונו בשל כ‪,‬‬ ‫הוא המיר דתו כדי להציל עצמו‪.‬‬ ‫הפע באה מפי המומר האשמה ישירה נגד הר"י ענתבי‪ ,‬שהוא אש בכל העניי‪.‬‬

‫ביו א' כ"ה אדר א' לעת מנחה הובהל ר"י ענתבי מבית הסוהר אל בית השר‬

‫"ראיתי כל הדר מלא ערלי וגויי נוצרי ומוסלמי וה מקללי לי ומחרפי ומגדפי‪,‬‬ ‫ומה מכי אותי ויש ממרטי בזקני באמר שהד נמצא אצלי ממש‪ ,‬ולא נותר בי נשמה‪,‬‬ ‫כי לא ידעתי מה היה"‪.‬‬

‫הדבר נתברר לו כאשר בא אל בית השר וש מצא את‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"השר והשרי הערלי יושבי בכיסאות ומושו ב הרב הוא יושב בקרקע לפני השר והוא‬ ‫לבוש מצנפת לבנה כגויי"‪.‬‬ ‫ש אמר לו מושו בפני הפחה הקונסול ושאר נכבדי השלטו ‬ ‫"סניור חכ‪ ,‬עד עתה הייתי יהודי ולא גיליתי סוד זה‪ .‬אכ עתה המרתי דתי ונתעטרתי בדת‬ ‫הישמעאלי גיליתי סוד זה"‪.‬‬ ‫אחרי שהמומר ייחד את הדיבור על עצ השימוש בד נוצרי למצה באמרו‪:‬‬ ‫"סוד בישראל שלא יימסר אלא מפה לאוז‪ ,‬מגדול הדור לגדול הדור כמו‪ ,‬שצרי להניח ד‬ ‫ערל הרוג במצה שאופי בערב פסח אחר חצות"‬ ‫מושו לא הסתפק בהאשמה כללית אלא טפל על ר' יעקב ענתבי בפרט את האחריות‪" ,‬וראיה לזה‬ ‫שאתה נוהג ליל למקו אפיית המצה בערב פסח ואתה ביד תית המי לתו‬ ‫הקמח וג משתדל אתה לערו העיסה למצת מצווה‪ ,‬וג לגדולי העיר אז אתה בעצמ עושה‬ ‫מצות מצווה‪ ,‬וכל זה כדי שתת אתה בסוד מד ההרוג ובל ידעו הע"‪.‬‬ ‫הוא נקב בשמותיה של כל שאר המעוני שנאמר עליה שה רוצחי כומ ונקב בשמותיה של‬ ‫כל שאר המעוני שנאמר עליה שה רוצחי הכומר ומשרתו‪.‬‬ ‫"וג אתה מצאת אותי בליל ה' אדר א' בצאת אתה מבית הכנסת של האפרנג'‪ ,‬אחר‬ ‫ערבית‪ ,‬ואמרת לי בלחש באזני‪ :‬צרי אתה שתל תכ‪ O‬לבית דוד הררי וש יודיעו מה‬ ‫מבוקשי ממ‪ ,‬וצרי אתה לעשות ככל אשר ציוויתי‪ .‬ואני הלכתי תכ‪ O‬לש וראיתי אני‬ ‫הששה הללו ואני השביעי‪ ,‬ואראה את הערל בדרי תומא קשור בחבלי והודיעוני הששה‬ ‫שאתה ציווית שה יהרגו הערל וישלחו ל דמו עמי בשביל המצהמצווה‪ ,‬ומצאו הערל‬ ‫הזה לפניה ואז הרגו אותו לפני ונתנו דמו בכלי זכוכית לב‪ ,‬ומסרוהו שאולי אותו למסרו בידי‬ ‫כאשר ציוות‪ .‬ואני כ עשיתי‪ .‬ובהגיעי לפתח בית הכיתי בקולות על הפתח ותכ‪ O‬אתה בעצמ‬ ‫פתחת לי‪ ,‬כי אתה היית יושב ומצפה אחר הדלת בחוש‪ ,‬ומסרתי אני ליד כל הד יד ליד ולקחת‬ ‫ובירכתני ונכנסתי לפני לבית מדרש והחביאתו אחרי הספרי"‪.‬‬

‫במהל השנה ‪ ,‬הצליחו אחדי מיהודי העיר‪ ,‬לברוח מעיר שהיתה נתונה לשלטו צבאות מצרי‪,‬‬ ‫ולהגיע לעיר הצפונית חלב )אר צובא(‪ .‬מש הודיעו לאחיה בפריז ובלונדו שזה יותר משלשה‬ ‫חודשי שראש הרבני בדמשק‪ ,‬ושאר נכבדי העדה וגדלויה חבושי בכלא במצור מחמת עלילה‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מתועבת שהעלילו עליה כי רצחו את הכומר הקתולי תומאס שגופתו מעול לא נמצאה‪.‬‬ ‫הפליטי היהודי הודיעו עוד שעינויי האסירי ומצוקותיה ה כל כ איומי ונוראי‬ ‫שארבבעה מה כבר מתו מענוייה‪ .‬ה התחננו שיהודי אירופה יתערבו מיד בדבר כדי להציל את‬ ‫שארית היהודי‪ .‬יהודי צרפת ואנגליה נדהמו לשמע הפרטי האלה וכל יחד התאחדו להחיש‬ ‫עזרה לבני עמ שחייה היו נתוני בסכנה‪ .‬ה פנו בבקשת עזרה לממשלותיה‪ ,‬יהודי אנגליה‬ ‫שלחו את סיר משה מונטיפיורי‪ ,‬ויהודי צרפת את אדול‪ O‬כרמיה ושלמה מונק והללו התיצבו לפני‬ ‫המשנה למל מחמד עלי באלכסנדריה לבקש ממנו שישחרר את הכלואי בדמשק בכדי להעמיד‬ ‫למשפט לפני בית די נייטראלי מורכב מבאי כח כל הממשלו‪ .‬ראש הממשלה האנגלית לורד‬ ‫פלמרסטו‪ ,‬והנסי די מטרני מאוסטריה תמכו במשלחת‪ .‬בתחילה הסכי מוחמד עלי לדרישת‬ ‫של מונטיפיורי וכרמיה‪ ,‬א אחר כ דחה בקשת‪ .‬אול צירי היהדות האירופית בתמיכת של כל‬ ‫הקונסולי חו‪ K‬מהקונסול הצרפתי המקומי עמדו על דרישת ומשנה המל בטל את פסק הדי‬ ‫שהוציא בית המשפט בדמשק בהכירו שהנאשמי הוכרחו להודות על פשע שלא בצעו מחמת‬ ‫יסורי וענויי שעברו‪.‬‬ ‫תקופת האימה שעברה על יהודי דמשק הסתיימה רק כעבור כשבעה חודשי‪ .‬חילוצו ושחרור כל‬ ‫הקהילה מהמצב הנורא בה היו נתוני בא הודות להתערבות של משה מונטיפיורי ‪ ,‬אדול‪O‬‬ ‫כרמיו‪ ,‬ושלמה מונק וכפי שמתאר ר' יעקב את מהל הענייני בלשונו‪:‬‬

‫" ומכלל הגזרות והצרות שאי רשות לשו בר ישראל לצאת ולבא או שיכתוב איזה מכתבי‬ ‫להחו‪ K‬להודיע צערנו ברבי לאחינו בני ישראל להודיע‪ ...‬ואחר כ ק איש אחד והקדיש את‬ ‫עצמו וקנא קנאת ה' צבאות וגילח זקנו ואת פאת ראשו ועשה עצמו כגויי ולבש מלבושיה‬ ‫וכתבו לו מכתבי בהחבא לאר צובא יג עליה אמ להודיע לאחינו בני ישראל ומכלל להודיע‬ ‫למר דודי מעלת הרב הגאו הגדול מעוז ומגדול סבא דמשפטי ר"מ ור"מ ראש על אר"‪) K‬אר‬ ‫צובא( ‪...‬הרב אברה ב כבוד מורינו הרב יצחק ענתבי שליט"א והוא יעמד בפר‪ K‬להודיע צערנו‬ ‫לרבי‪ ...‬והרעיש האר‪ K‬וש היה הארז הגביר המרומ אליהו די פיג'וטו ‪ ..‬והודיע צערינו לערי‬ ‫ארופא‪...‬ועמדו בפר‪ K‬האדוני‪...‬לבית סיניור רוטשילד ‪..‬ומעלת כבוד אדוני השר הטפסר דורש טוב‬ ‫לעמו העומד בפר‪ K‬לעמו סיר משה מונטיפיורי נר"ו‪..‬ועמדת בפר‪ K‬והוצאת אותנו מאפלה‬ ‫לאורה‪) "...‬מתו מכתבו של ר' יעקב ענתבי לסיר משה מונטיפיורי ]‪ [2‬בו פירט בפרוטרוט את כל‬ ‫העינויי שעברו עליו(‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫השולטא עבד אלמג'יד פרס בתארי ‪– 7.11.1840‬מאמר מל שולטאני )"פירמא"( המזכה את‬ ‫יהודי הקהילה מכל אשמה‪ .‬הוא פקד ששו בית משפט לא יעלה האשמות ממי זה כנגד יהודי‬ ‫והבטיח את חסותו לכל היהודי שברחבי ממלכתו‪.‬‬ ‫סיר משה מונטיפיורי שעבר אז דר קושטא והשתדל למע הוצאת הפירמא הזה‪ ,‬חזר דר סוריה‬ ‫לאנגליה‪.‬‬ ‫בסוריה‪ ,‬נפגש פני אל פני ע ר' יעקב ענתבי‪ ,‬וביקש ממנו שיכתוב לו את סיפור המאורע כולו‬ ‫כמו שקרה בפרוטרוט כולל פרטי הענויי ויסורי המוות שענו אותו ואת חבריו בבית הכלא‪ .‬מתו‬ ‫רצונו להראות לכל העול באילו אמצעי השתמשו צוררי ישראל נגד יהודי דמשק‪.‬‬ ‫ר' יעקב היה אסיר תודה למושיעו‪ ,‬וע כל הקושי בהעלאת זכרונותיו הכאובי ‪ ,‬מיהר לעשות‬ ‫רצונו‪ ,‬ובשנת ‪ 1841‬שלח למשה מונטיפיורי את עדותו ‪ .‬מסמ זה הפ לאב פינה במחקרי‬ ‫הרבי שנכתבו בתולדות פרשת עלילת דמשק‪.‬‬

‫ישנ חוקרי כפרנקל יהונת ]‪ [4‬אשר ראו בזירה שבדמשק מיקרוקוסמוס של מאבקי כוחות‬ ‫קוסמופוליטיי באותה עת‪ ,‬וישנ אחרי כקוטיק מאיר המנתחי את ההתעוררות הסולידריות‬ ‫היהודית הכלל עולמית למע יהודי דמשק כניצני ראשוני של הציונות הדתית לאומית ושל‬ ‫הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬שנשאו פרי בתנועה הלאומית ציונית בכללה ובבניי אר‪ K‬ישראל‬ ‫בפרט]‪.[5‬‬

‫אחרית דבר ‪.‬‬ ‫ע שחרורו מבית הכלא בחודש ספטמבר ‪ ,‬והצלתו לפדות וישע החליט לעזוב את דמשק ולעלות‬ ‫לירושלי )‪ (1841‬לבלות בה את שארית ימיו בקדושה ובטהרה‪ .‬הוא ארז מטלטליו ועקר ע‬ ‫משפחתו במסע ארו לאר‪ K‬ישראל שיעדו ירושלי‪ .‬בה יוכר בהמש כאחד מגדולי הרבני ‪ ,‬וישב‬ ‫בה עד יומו האחרו‪.‬‬ ‫פרופ' יוס‪ O‬יואל ריבלי וד"ר מאיר קוטיק מצטטי במאמריה אודות הפרשה את דבריו של ר'‬ ‫יעקב ענתבי ‪ ,‬המספר על מסעו ‪:‬‬ ‫"בב' אדר תר"א )‪ (1841‬יצאתי מדמשק‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וישבתי פורי בעיר הקודש טבריא‪,‬‬ ‫ובאתי לפה עיר הקודש ירושלי ביו ה' ‪ ,‬כ"ה באדר‪.‬‬ ‫והיה )ושעה שזכרתי( כי בשנה שעברה ת"ר )‪ (1840‬הייתי בי הקליפות בצער ביסורי קשי‪,‬‬ ‫ובחג הפסח כל לילה ולילה עד ו' )שש( שעות הייתי ביניה‪,‬‬ ‫וה מצערי לי בשאלות וחקירות אפיקורסיי‪,‬‬ ‫הרי עתה הוא נות שבח והודייה להש יתבר ‪ ,‬שזיכהו לעלות לירושלי ולחוג פסח זה בשמחה‬ ‫בירושלי עיר הקודש" ‪.‬‬ ‫עוד מסופר כי כשהגיע ר' יעקב ענתבי קרוב לירושלי‪ ,‬יצאו לקראתו חכמי ישראל ‪ ,‬ובראש‬ ‫הראשו לציו ר' אברה חיי גאגי‪.‬‬ ‫כשנפגשו ‪ ,‬ירד הרב אג" מחמורו‪ ,‬והשתחווה לפני ר' יעקב ענתבי ואמר לו בלשו התלמודי ‪" :‬‬ ‫אילו היו מכי ומיסרי את חנניה מישאל ועזריה ‪ ,‬היו משתחווי לצל בבבל בשעת‪ .‬אד‬ ‫יכול למסור נפשו על קידוש הש למיתה ‪ ,‬אבל יסורי קשי ועינויי מעבירי אותו על דעתו‪.‬‬ ‫והרי אתה‪ ,‬רבי יעקב ענתבי‪ ,‬מי כמו שעמדת ביסורי ולא נתפתית"‬ ‫ר' יעקב ענתבי חי בירושלי עד ז' בתשרי תר"ז )‪. [6] (1847‬‬ ‫על הרקע לקבלת פני הדורת יראת קדושה זו מלמד ר' דוד לאנייאדו בספרו‪: 1‬‬ ‫"ושמעתי מחכ זק ממשפחת ענתבי )שסיפר( שקוד שהגיע רבי יעקב ענתבי לירושלי ‪,‬‬ ‫חל הרב הראשו לציו בחלומו שאמרו לו יעקב אבינו בא לירושלי ואתה שוכב על מטת ?‬ ‫ולא ידע מה החלו ומה פתרונו‪.‬‬ ‫השכי בבוקר והל לבית המדרש לישיבה ואמר לחכמי ‪ :‬בלילה הזה הראוני בחלומי שיעקב‬ ‫אבינו לירושלי ולא ידעתי מה החלו ומה פתרונו ‪ .‬אז ענה לו חכ אחד מחכמי הישיבה ‪,‬‬ ‫זה פתרונו )של חלומ( ‪ :‬שמעתי שהרב החסיד הקדוש ר' יעקב ענתבי שנתייסר ביסורי קשי‬ ‫ומרי בעלילת הד של הממזר הארור הרשע באדרי תומא הנבל בא כעת לירושלי‪.‬‬ ‫ואז נתאספו הראשו לציו והרבני כול ויצאו לקראתו וכשנתראו פני אל פני נתחבקו‬ ‫ונתנשקו יחד באהבה ובידידות רבה ‪,‬‬ ‫והראשו לציו פשט את המצנפת שלו להלבישה לר' יעקב ענתבי ‪ .‬ור' יעקב לא רצה בשו אופ‬ ‫ללבשה‪ ,‬ואמר לו חס וחלילה די לי ‪ ,‬עמי היתה )מצנפת כהונת הרב הראשי( ושלחתיה )ויתרתי‬ ‫עליה( ‪,‬‬

‫‪ 1‬פורס בקונטרס "לקדושי אשר באר"‪ "K‬שנדפס ע ספר "ליקוטי דוד" בעריכת דוד לאניאדו )ירושלי התשל"ז( ‪.‬‬


‫ברו ה' יצאתי ידי חובתי ע הרבנות והצבור נכנסתי בשלו ויצאתי בשלו‪,‬‬ ‫ובאתי לעבוד את ה' בישוב הדעת ובישוב טוב בירושלי בהשקט ובטח‪.‬‬ ‫ומי שאמר לעולמו די ‪ ,‬הוא יאמר לצרותינו די‪.‬‬ ‫עכשיו אני פטור מעול הציבור בשמי ובאר‪ ,K‬אכלתי לקיתי ושילמתי‪.‬‬ ‫גבר עלי חסדו שזכיתי לבא לירושלי לחטו"ל אמ כ יהי רצו‪"...‬‬

‫באות שני אירופאי נועזי יצאו למסעי צליינות וביקור במקומות הקדושי ‪ ,‬בעקבות ראייה‬ ‫אוריינטאלית נוסטלגית של המקומות הקדושי ואזורי ערש הנצרות‪ .‬א היו מגיעי לדמשק היו‬ ‫מוצאי יהודי בעלי מומי מאותה פרשה‪ ,‬כפי שמתאר אחד מה בש וו‪ .‬ג‪ .‬וודרקו ‪ ,‬המספר‬ ‫על המפגש שהיה לו כעבור שמונה שני מהפרשה ]‪: [12‬‬

‫"בדרכי מקושטא לאיזמיר בשנת ‪ 1848‬הפלגתי באנייה ע יהודי מדמשק אשר לפני‬ ‫כשמונה שני עונה עינויי קשי‪ ,‬וציפורני ידיו נעקרו במסרקות ברזל בשל עלילה מחפירה‬ ‫וכוזבת‪ ...‬עינויי נוראי‪ ,‬שריפה ‪ ,‬מכות‪ ,‬ריסוק איברי ורציחות‪ ...‬קרוב לשבעי יהודי‬ ‫הושלכו לכלא‪ ,‬אחדי מתו‪ ,‬אחרי נפתו להודות ולהאשי את ר' יעקב ענתבי בפניו‪ .‬נקל‬ ‫לשער צערו ולא רק על עינוייו וייסוריו‪" ...‬‬

‫פעילותו בשנותיו האחרונות בירושלי‪.‬‬ ‫כאמור בילה ר' יעקב ענתבי את שנותיו האחרונות בירושלי ‪ ,‬וש היה פעיל בקביעת הלכות‬ ‫פסקי ותשובות לשאלות בענייני שוני‪ .‬סיפור אותו סכסו שערורייתי בי בני משפחת פרחי‬ ‫עדיי העסיקו‪ ,‬ג א לא היה מעוניי בכ ‪ ,‬שכ בשל המעמד הנכבד שקנתה לה אישיותו‪,‬‬ ‫החליטו כל קבוצות הרבני הניציות לשמוע את חוות דעתו ופסיקתו שלו בסוגיה‪.‬‬ ‫הוא כתב הסכמות על כמה ספרי שנדפסו בירושלי‪ ,‬בי השאר על ספר "מועדי ה'" וקריאי קדש"‬ ‫בהוצאת הרב ישראל ב"ק ]‪ [9‬המדפיס הירושלמי הראשו באר‪ K‬ישראל‪ .‬הרב ישראל ‪ ,‬א‪ O‬הוא‬ ‫בשנת הפרשה היה בקאהיר ‪ ,‬לצור עניי אחר ‪ ,‬ומשהגיע לאוזנו שמועת הפרשה הנוראה‬ ‫שבדמשק‪ ,‬ניסה את הכרותו האישית אל אבראהי פחה ‪ ,‬וער מכתב פניה בעצמו למשה‬ ‫מונטיפיורי‪ ,‬שיבוא להציל ולהאציל מהשפעתו לטובת המעוני ]‪.[10‬‬


‫הוא חיבר ג הקדמה לספר "חבת ירושלי" לר' חיי הלוי הורווי‪ 1K‬ג ספר זה נדפס בדפוס‬ ‫הירושלמי הראשו של אר‪ K‬ישראל זה של ר' ישראל ב"ק‪ .‬הוא הוזמ והתכבד להיות עד בכל‬ ‫החתונות הנכבדות של ירושלי ‪) ,‬כש שחת בעבר בדמשק‪ ,‬כשהיה ש רב ראשי על כתובה‪,‬‬ ‫מתארי כ"ט סיוו תקע"ו של בנימי ב"ר יעקב פרחי מדמשק וש הוא חתו יחד ע הרב יוס‪O‬‬ ‫דוד אבולעפיה(‪[9] .‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי אהב את ירושלי ואת שהייתו בה‪ ,‬וכ מסכ אליעזר ריבלי]‪ [11‬אודות תקופה‬ ‫חייו זו‪..." :‬ומכל זה )מכל התשובות והפסקי שפרס( נראה עוז אהבתו וחבתו לציו וירושל‪.‬‬ ‫ונזכר )ר' יעקב ענתבי( פעמי אחדות במכתבי שבי פקוא"מ )הפקידי והאמרכלי של‬ ‫אמסטרד( והרב האג" )הראשו לציו אברה חיי גאגי( ‪...2‬‬ ‫הרב יעקב ענתבי עמד ביחסי קרובי ע חכמי האשכנזי ואת בתו השיא לאשכנזי הר"ר‬ ‫שמואל עקיבא )לפי "זכרו לחובבי הראשוני" ו' צד ‪" (14‬‬

‫‪1‬‬

‫בחודש מר‪ 1994 K‬נערכה בירושלי מכירה פומבית שנתית של ספרי יודאיקה‪ .‬באותה מכירה נמכר הספר "חבת ירושל" משנת‬ ‫תר"ד )‪ (1844‬של המחבר חיי ב דבריש הורובי‪ .K‬בספר נאה זה שגו כריכתו ורוד ומעוטר בפס מוזהב מסולסל‪ ,‬מתאר המחבר את‬ ‫כל אתרי קברי הצדיקי ברחבי האר‪ K‬וחוצה לה‪ .‬הספר נדפס בדפוס העברי הראשו באר‪ K‬של ר' ישראל ב"ק ומיוזמת ותמיכת‬ ‫משה ויהודית הלא ה סיר משה מונטיפיורי ורעייתו‪.‬‬ ‫הספר הזה מיוחד ככל שיהיה לא הצדיק את מחיר הפתיחה שלו‪ $800 ,‬אלמלא הער המוס‪ O‬שהיה לאותו עותק מסויי‪ .‬הוא היה‬ ‫שיי לר' יעקב ענתבי‪ ,‬בעמוד נה לנספח הספר "מאמר גלילות האר‪ . "K‬לא יכול היה המחבר להמנע מלאזכר בכמה שורות צנועות‬ ‫את הפרשה שארעה בדמשק ואשר הסעירה את העול היהודי בכל תפוצותיו ארבע שני קוד להוצאתו של הספר‪.‬‬ ‫וכ רש בפסקה המתארת את דמשק וקברי הצדיקי אשר בה‪" : .‬בחודש שני עשר הוא חדש אדר בשנת ובהגיע תר העלילו‬ ‫הגוי הערלי )=הנוצרי א‪.‬ח‪ (.‬תושבי העיר ההיא על אחינו היהודי‪ ,‬אשר הרגו איש אחד מה )אשר נאבד מאת( ‪ ,‬באמר‬ ‫שצריכי דמו לחג המצות‪ .‬ויתפסו את כל אחינו בני ישראל בבית האסורי‪ ,‬וישפכו חמת עליה‪ ,‬ויכו אות מכות אכזריות‪ ,‬מדי‬ ‫יו ביו‪ ,‬עד שכמה אנשי מתו מ ההכאות הרבי הה וימסרו נפש על קדושת שמו יתבר‪ .‬ובפרט להרב הגדול הצדיק כבוד‬ ‫מורינו הרב יעקב ענתבי הי"ו האב בית די דש‪ ,‬אשר הכוהו ועינו אותו בעינויי קשי ומרי מדי יו ביומו לער ששי יו‬ ‫אשר תקצר היריעה מהכיל לספר גודל היסורי והעינויי שעשו לו‪ .‬למע יודה לה על השקר שאחינו בני ישראל צריכי לד‬ ‫בפסח‪ .‬וברו הנות ליע‪ O‬כח‪ ,‬אשר נת לו כח לסבול עוול הצרות והיסורי שעשו לו למע כבוד שמו יתבר‪ . "...‬הלכתי לבדוק‬

‫אותו הספר לפני שנמכר ומצאתי את העדויות הבאות בדיו ישנה בכתב "חצי קולמוס" ‪:‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי חת בעמוד השער באופ צנוע "יעקב ענתיבי ס"ט" ‪.‬‬ ‫בעמוד נה' בשולי העמוד לצד אותה פסקה המתארת את הפרשה רש כמה מילי שוב בצניעות רבה "בחודש שבט‬ ‫הייתי סגור ומסוגר‪ "....‬באותו יו הספר נמכר בער של ‪$1200‬‬ ‫‪2‬‬

‫שנתפרסמו ע"י מר דינאבורג ‪ ,‬בקוב‪" K‬ציו" א'‪[11] .‬‬


‫פטירתו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫ר' יעקב ענתבי החזיר את נשמתו לבורא בירושלי ז' תשרי התר"ז‪ ,‬אחר מחלה קצרה ‪ .‬גופו‬ ‫הנכה וספוג היסורי לא יכול היה לעמוד בפני תחלואות קטנות ככל שתהינה‪ .‬במקורות‬ ‫מסויימי היו מספרי שהיה צולע מאוד והול בסמטאות ירושלי על בהונות רגליו בעקבות‬ ‫המומי שהוטלו בו‪.‬‬ ‫ב ‪ 15‬לדצמבר שנת ‪ 1846‬בצרפת‪ ,‬פירס העיתו "‪ "L'Univers – Israelite‬כתבה קצרה לקוראיו‬ ‫בתחתית העמוד ‪.‬‬ ‫הכתב סיפרה בקצרה אודות פטירת של שני רבני שהתגוררו בסו‪ O‬ימיה בירושלי‪.‬‬ ‫הרב משה ליוולי ‪ ,‬והרב יעקב ענתבי‪ .‬העיתו הצרפתי מצא את המידע הזה במקרה בידיעה‬ ‫בעיתו גרמני ‪:‬‬ ‫"‪....‬מתו כתב עת גרמני בירושלי "‪: "Ecrit de Jerusalem‬‬ ‫הבשורה שנשא בחובו אותו יו לא היתה בשורה נעימה ‪ ,‬והיא לא תהיה ‪ ,‬שהרי אי מר‬ ‫ממר המוות ‪ ,‬ספוג עצב ותלאות‪,‬‬ ‫ויד אלוהי הכתה בזה שהיה יקיר עבורינו ‪ :‬הטהור ‪ ,‬הקדוש והמפורס – הגאו‬ ‫מ"ה יעקב ענתבי זצ"ל‪ ,‬רבה לשעבר של דמשק‪ ,‬אשר לימי עבר לירושלי והשתקע בה‪.‬‬ ‫הוא נפטר ביו חמישי שלאחר ראש השנה ‪ ,‬לאחר מחלה קצרה מאוד‪....‬‬ ‫אבוי ! נפסק האור וכבה מהר מדי‪.‬‬ ‫נפסדה מרגלית יקרה זו – אשר הוחזרה מהר מדי לאדמה ממנה קורצה‪,‬‬ ‫אלמנה כורעת ללדת ‪ ,‬ב אחד ובת אחת בכו על האבידה העצומה‪ ,‬אשר עליה כל ישראל‬ ‫נאנחי‪ "....‬ובשפת המקור ‪:‬‬ ‫‪"…..Une veuve sur le point daccoucher,‬‬ ‫"…‪un fils, et une fille pleurent cette immense perte‬‬

‫על מצבתו נכתב ציו ארו שאינו מקובל כלל ועיקר בנוסחי מצבות‪ .‬רבני ירושלי רצו שלא ישכח‬ ‫לעד מי הוא הרב הטמו בקרקע הקדושה של בית העלמי העתיק של הר הזיתי בירושלי ‪:‬‬


‫" פה נטמ הרב הגדול המפורס בקדושתו וחסידותו שמסר עצמו גופו ונפשו וקידש ש שמי‬ ‫ברבי וסבל זמ רב עינויי ויסורי קשו ומרי בלי שיעור ‪ ,‬על העלילה הרעה הידועה אשר בכל‬ ‫דור ודור עומדי עלינו לכלותינו ונתקדש ש שמי ברבי בשנת הת"ר בהיותו רב ומו"צ בעיר‬ ‫דמשק יע"א כקש"ת יעקב ענתבי זלה"ה ‪ .‬והיתה מנוחתו כבוד פעיה"ק ירושת"ו ביו ז' לחודש‬ ‫תשרי ש' התר"ז יהי"ר תנצב"ה‪".‬‬

‫"חוט השני" המקשר ‪ :‬עותקי מכתבו של ר' יעקב ענתבי אצל צאצאיו‪.‬‬ ‫הפרשה הזו שארעה בשנת ‪ , 1840‬היתה ונותרה אולי הפרשיה המרכזית שעברה כחוט השני מדור‬ ‫לדור במשפחתנו‪ .‬עובדה היא שבספר שבו פירסמו זקני המשפחה ‪ ,‬בשנת ‪ 1929‬את כל התעודות‬ ‫המשפחתיות היקרות ביותר שנותרו ביד‪ ,‬נתנו מקו של כבוד במרכז הספר לפרשיה עגומה זו‬ ‫אשר ר יעקב ענתבי ‪ ,‬החכ באשי )רב ראשי( של דמשק היה בה הדמות המרכזית וגיבור הפרשה‪.‬‬ ‫ש הוציאו לאור את תעודתו של ר' ענתבי‪ ,‬מכתבו המרגש אל מונטיפיורי בשנת ‪ 1841‬ובו הוא‬ ‫מספר לו את כל הארועי המזעזעי שעבר באותה שנה שחורה‪ ,‬שנת הת"ר ליצירה )‪(1840‬‬ ‫שחלפה עליו ועל קהילתו‪ .‬לחלק הזה של הספר "באור החיי" קראו "אביר יעקב" ‪ :‬על שמו‬ ‫ולכבודו של ר' יעקב ענתבי כמוב‪ ,‬גיבור הפרשה‪.‬‬ ‫התעודה הזאת במקורה היתה בידי אבות משפחתנו‪ ,‬נראה שהאב‪ ,‬היש"ר‪ ,‬קיבל את המסמ‬ ‫במתנה אישית מב דודו ר' יעקב ענתבי‪ ,‬כאשר זה האחרו עלה ארצה מדמשק ובדרכו לירושלי‪,‬‬ ‫ביקר בכל המקומות הקדושי באר‪ .K‬אול לא ידוע לי אצל מי מצאצאי שמונת בניו היה המקור‬ ‫של אותה תעודה יקרת ער שהיתה ברשותו של אביה היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫עותקי מהתעודה הזו שהיתה במקור ברשות היש"ר הועתקו בכתב יד ונמצאו בידי שמונת בניו‬ ‫של היש"ר‪.‬‬ ‫עותק אחד היה נמצא אצל ר' אליהו רחמי ענתבי ועבר אחר כ לרשות בנו המורה יהודה‬ ‫ענתבי‪ .‬כעבור שני‪ ,‬פרס יהודה תקציר של ארועי הפרשה בספר "אביר יעקב" הנזכר בלשונו‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫עותק נוס‪ O‬היה ברשות ר' ישראל שמואל ענתבי ‪ ,‬אבי סבי ז"ל ומסתמא שעותקי היו בידי כל‬ ‫שאר ששת האחי הנותרי‪ ,‬בניו של היש"ר‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כל המסרני המשפחתיי ‪ ,‬נכדיו של היש"ר‪ ,‬אפרי ענתבי ‪ ,‬שמעיה ענתבי‪ ,‬סבי יעקב מרדכי‬ ‫ושלומי ענתבי‪ ,‬כול הציבו את הפרשה הזו במרכז תולדותיה של המשפחה וסיפרו ורשמו אודותה‬ ‫כאילו צו לא כתוב הדריכ לספר את סיפור המעשה מדור לדור‪.‬‬ ‫ג אברה אלברט ענתבי‪ ,‬נכדו של ר' יעקב‪ ,‬החזיק עותק נרחב של סיפור המעשה אשר לדבריו‬ ‫כתב סבו ר' יעקב ענתבי בשנת ‪ 1844‬הוא הכי ממנו עותק בכתב ידו ואותו מסר לספרית אליאנס‬ ‫בפריס למשמורת‪.‬‬ ‫אותה תעודה ‪ ,‬ועותקי ממנה הסעירו ג את חוקרי העול היהודי‪ .‬והראשוני שהצליחו להגיע‬ ‫אל תוכנה מיהרו לפרס אותה‪ .‬שניי מאלה היו אברה אלחאליל‪ ,‬וד"ר יוס‪ O‬יואל ריבלי‪.‬‬ ‫וכ כותב אליעזר ריבלי ‪ ,‬ב דודו של ד"ר ריבלי ‪ ,‬אודות עניי הפרסו הצפוי ‪:‬‬ ‫" ב דודי דר' יוס‪ O‬יואל ריבלי נ"י‪ ,‬מצא בדמשק טופס )עותק( מכתבו ש הרב יעקב ענתבי ששלח‬ ‫מירושלי להשר משה מונטיפיורי‪ ,‬אחרי שניצל מעלילות הד בדמשק‪.‬‬ ‫ובו כל פרשת העבור )שעברה( עליו ואל חבריו הרבני בדמשק מעלילת הד ‪.‬‬ ‫המכתב הזה יתפרס בקרוב על ידינו‪ ,‬בצירו‪ O‬תולדות הרב יעקב ענתבי אשר תבוא בארוכה‬ ‫)בפרוטרוט( "]‪[11‬‬

‫א‪ .‬עותק אצל נכדו של ר' יעקב בדמשק בראשית המאה העשרי‪.‬‬

‫הדו"ח המקורי ששלח ר' יעקב ענתבי למשה מונטיפיורי‪ ,‬משו מה‪ ,‬לא פורס ולא נראה מעול‪.‬‬ ‫אול למכתב הזה היו לפחות שני עותקי טיוטא שרש ר' יעקב בכתב ידו שלו‪ .‬על הראשו שבה‬ ‫ידוע לנו מסיפורי חיפושיו של שליח חברת אליאנס לדמשק‪ ,‬אברה אלחאליל‪ ,‬אחר שרידי‬ ‫לפרשת דמשק‪.‬‬ ‫אלחאליל נשלח לנהל את בית הספר של חברת כי"ח בדמשק בשנת תרס"ט )‪ .(1909‬במסגרת‬ ‫פעילותו החינוכית כמנהל בי"ס של כי"ח בעיר‪ ,‬שהה בה שני מספר‪ .‬באותה תקופה התעניי‬ ‫מאוד הא קיימות עדויות או עקבות לאותה פרשה מפורסמת שזעזעה את הקהילה כ ‪ 70‬שנה‬ ‫קוד לכ‪ ,‬בשנת ‪. 1840‬‬

‫וכ הוא מספר לנו במאמרו "תעודה מקורית חשובה על עלילת הד בדמשק"‪ .‬משנת ‪: 1929‬‬


‫"‪...‬ובהגיעי לעיר זו ‪ ,‬שהיא כידוע אחת הערי היותר עתיקות שבתבל‪ ,‬רבה סקרנותי‬ ‫לראות את המקומות שבה ארעו אות המאורעות הכבירי שעל אודות קראתי‬ ‫בספרי‪.‬‬ ‫השתוקקתי לדעת את פרטי כל העובדות המפורסמות שבה התעניינתי תמיד‪ ,‬שאלתי‬ ‫מאת הזקני שבדור פרטי על עניי הכומר טומאס‪ ,‬ועל עלילת הד הידועה שהטילה‬ ‫סערה כל כ גדולה בעול בשנת ‪ 1840‬ושהיתה אחת הסבות העיקריות ליסוד "כל ישראל‬ ‫חברי"‪.‬‬ ‫לצערי הגדול לא הצלחתי להשיג פרטי מדויקי על העניי הזה וא‪ O‬לא לקבל‬ ‫רשמי מענייני ‪ ,‬משו שזכר המאורע ההוא נטשטש ונמחק לגמרי כמעט מכל הלבבות‪.‬‬ ‫אול במש החקירה והדרישה שעשיתי בי הרבה יהודי בדמשק‪ ,‬נודע לי שבידי נכדו‬ ‫של הרב יעקב ענתבי ‪ ,‬שהיה ראש הרבני בדמשק בשנת ‪ ,1840‬ושהיה כידוע אחד‬ ‫הנאשמי בעלילת הד הנוראה ההיא – נשאר כתב יד נפלא אחד שבו מסופר בפרטות‬ ‫כל ספור המעשה של עלילת הד ההיא כמו שנכתב בידי הרב ענתבי ז"ל עצמו‪" .‬‬ ‫אלחאליל נרגש היה מתגליתו ושא‪ O‬מאוד לרכוש אותה מידי בני המשפחה‪ .‬אלו סירבו לבקשתו‪,‬‬ ‫אול נאותו שיביא סופר מטעמו שיעתיק עבורו את תוכ המסמ ]‪ .[3‬כפי שהוא מעיד בהקדמה‬ ‫למאמרו ‪:‬‬ ‫"בכל ליבי רציתי לרכוש לעצמי ולספרייתי את גו‪ O‬כתב היד בעצמו‪ ,‬א לא הצלחתי‪.‬‬ ‫הדבר היחידי שעלה בידי לעשות הוא להעתיקו בשלמותו‪ .‬הטלתי על אחד הסופרי‬ ‫שבעיר שהיה לי אמו בו שיעתיק בשבילי ותחת הגחתי והנהלתי‪ ,‬את כל כתב היד‬ ‫ההיסטורי הזה‪" .‬‬ ‫איננו יודעי מי הוא אותו "נכדו של הרב יעקב ענתבי" אודותיו מספר אלחאליל‪ ,‬עד מתי התגורר‬ ‫בדמשק גופא ומתי עזבו אותה הוא או ילדיו הא הוא אברה אלברט ענתבי ? ואולי מי מבני‬ ‫דודיו שנותר בדמשק ? לכ איננו יודע ג מה עלה בגורלה של אותה תעודה שנפשו של אלחאליל‬ ‫חשקה בה כל כ ‪.1‬‬

‫ב‪ .‬עותק אצל אבותי‪ ,‬צאצאי היש"ר ב דודו של הרב יעקב ענתבי‬

‫בתו הפרשה‪ ,‬בשנת ‪ ,1841‬החליט הרב יעקב ענתבי לעלות לאר‪ K‬ולקבוע את ישיבתו בירושלי‪.‬‬ ‫הוא מספר על כ למונטיפיורי בסייפא של דווחו אליו‪ .‬ומתאר את תחנותיו במסעו לירושלי‪,‬‬ ‫כיצד עלה לציוני קברי הצדיקי בדרכו‪ .‬באופ זה הגיע ג לעיר צפת‪ ,‬וש פגש בב דודו הישיר ר'‬ ‫‪1‬‬

‫בקשר שקיימתי ע צאצאיו של ר' יעקב ענתבי ‪ ,‬גב' אליזבת ענתבי החיה בפאריז ומר שמעו ענתבי מחיפה‪ ,‬גב'‬ ‫סילביה ענתבי קליינג' מאוטווה קנדה‪ ,‬ומר הארי ענתבי מגריננוי‪ 'K‬בארה"ב‪ ,‬העליתי ג שאלה זו‪ .‬אול למצער לא‬ ‫ידעו לספר לי דבר על עותק של מכתבו האמור‪ .‬יתר על כ בקרב צאצאיו המיוחסי של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬לא נותר כל‬ ‫מסמ‪ ,‬ספר או כתב יד אחר של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬


‫יש"ר )יהודה שבתאי רפאל ( ענתבי אשר אני מצאצאיו הישירי‪ .‬הנחתי היא כי לימי שהגיע‬ ‫לירושלי‪ ,‬אחר שסיי לכתוב את דווחו המפורט למונטיפיורי על כל הפרשה בשנת ‪ ,1841‬שלח‬ ‫לב דודו היש"ר ענתבי בצפת עותק ממכתבו זה‪.‬‬ ‫עדות לקיומו של אותו עותק נית למצוא בספר שהתפרס בשנת ‪ 1929‬ושמו "באור החיי" לר'‬ ‫חיי כפוסי‪ .‬ספר זה נדפס על ידי בנו של היש"ר ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬והוא המו"ל‪ ,‬מספר כי‬ ‫הביא בו לדפוס כל מה שנותר לה בכתבי יד עתיקי מבית אביה היש"ר‪ .‬המו"ל ר' אברה‬ ‫יעקב ענתבי מעיד על כ בהקדמתו לספר ‪:‬‬ ‫"וג בסו‪ O‬הספר הדפסתי איזה דרושי אשר נמצאו אצלי מדרושי עטרת ראשי רבי )אבי היש"ר(‬ ‫יע כתיבותיו כול נאבדו במלחמה בעוונותינו הרבי ‪ ....‬ובחזרתו מצא ביתו חרבה וג כל‬ ‫הדירות שלנו נחרבו‪[7] "..‬‬ ‫מהמפורסמות והחשובות ביותר בתעודות העתיקות שנדפסו בספר ואשר ממוקמת אחר כבוד‬ ‫במרכזו הינה עותק מכתבו של ר' יעקב ענתבי רבה הראשי של דמשק בשנת ‪ 1840‬למונטיפיורי]‪[2‬‬ ‫תעודה חשובה ויקרת ער זו היתה בידי המשפחה ועל כ מעיד אחיינו של המו"ל‪ ,‬יהודה ענתבי‪,‬‬ ‫)הוא נכדו של היש"ר ב בכורו ר' אליהו רחמי ענתבי(‬ ‫פעמיי במהל הטקסט שבספר קיימות עדויות כי עותק המכתב היה בידי משפחתנו‪.‬‬ ‫הראשונה בסו‪ O‬מכתבו של ענתבי למונטיפיורי רוש המו"ל ר' אברה ענתבי ‪ ,‬בהערה קטנה ‪:‬‬ ‫"ע"כ )עד כא( נוסח המעשה מכ"י )מכתב יד( הרה"ק )הרב הקדוש( בעצמו זצוקלל"ה וזיע"א[‬ ‫העדות השניה ‪ ,‬הינה השורות הפותחות את תמצית סיפור הפרשה‪ ,‬כפי שמביאה אחיינו של‬ ‫המו"ל – המורה יהודה חיי ענתבי ‪ " :‬המכתב הזה אשר אני מוציא לאור ככתבו ושנמצא גנוז‬ ‫בספרית משפחתנו הוא תעודה היסטורית חשובה על כל מה שאירע בדמשק בעניי עלילת הד ‪,‬‬ ‫כי זקני הרב הגאו הגדול ר' יעקב ענתבי ז"ל היה באותו זמ ראש מעלתה של הקהילה העברית‬ ‫שמנתה כחמשת אלפית בתי אבות" ]‪[8‬‬


‫ג‪ .‬עותק המכתב בידי ח' ישראל שמואל ענתבי בנו של היש"ר‬ ‫ח' ישראל שמואל ענתבי‪ 1‬ז"ל ‪ ,‬אחד מבניו האמצעיי של היש"ר ענתבי‪ ,‬ואחיו של ר' אברה ‪,‬‬ ‫מו"ל הספר "באור החיי" הותיר פנקס שרש בכתב ידו‪.‬‬ ‫פנקסו עב הכרס מכיל בעיקר פלפולי תורניי‪ ,‬דרשות‪ ,‬שיטות שונות לקביעת הגורל )או יותר‬ ‫נכו לידע אותו(‪ ,‬נוסחי שטרות מקובלי בבתי די רבניי כגו שטר חוב וערבות וכיו"ב‪.‬‬ ‫כל התכני הללו אשר אינ מסודרי בפנקסו על פי תוכ סדור‪ ,‬רשומי בכתב הקוראסיבי‬ ‫הספרדי כתב חצי קולמוס "נוצאל"‪ .‬אול מעניי כי במרכז הפנקס‪ ,‬בלבו‪ ,‬כעשרי דפי‬ ‫רשומי בכתב רש"י מוקפד והקורא בה יתמה למצוא את עותק מכתבו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫למונטיפיורי‪ .‬רשו בכתב ידו של אבי סבי‪.‬‬ ‫עצ המיקו בו בחר‪ ,‬וסגנו הכתב השונה מלמדי על יחס של כבוד שבחר לייחס לאותה‬ ‫תעודה‪.‬‬

‫ד‪ .‬עותק המכתב אצל נינתו של ר' אליהו רחמי ענתבי‪:‬‬

‫ר' אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬בכורו של היש"ר ואחיו הבכור של ח' ישראל שמואל ענתבי‪.‬‬ ‫אצל נינתו מצאתי עותק בכתב יד הרשו בכתב חצי קולמוס‪.‬‬ ‫השוואת הגרסה הזו ע גרסתו של אלחאליל ‪ ,‬מראה שונות‪ ,‬ומכא שלא העתיק מהפרסו של‬ ‫אלחאליל ‪ ,‬אלא קיי דיוק מדהי בכל ההשמטות והתוספות כפי שרוש אות ח' ישראל שמואל‬ ‫ענתבי בכתב ידו בפנקסו‪.‬‬ ‫איני מעוניי להלאות את הקורא בפרטי השוואה נוספי‪ ,‬ודי בכ שאציי שלפי השוואה זו עולה‬ ‫ששני האחי העתיקו לה עותק מאותו מקור שהיה ביד ושממנו פרסמו בספר "באור החיי"‪.‬‬ ‫כמעט שאי שונות בכל הבדלי הנוסחי הקטני כפי שנזכרו הזהות גבוהה ביותר‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫אבי סבי יעקב מרדכי ענתבי ז"ל ‪,‬‬


‫ה‪ .‬עותק אחר ושונה של מכתבו של ר' יעקב ענתבי בידי נכדו‪.‬‬ ‫נכד מפורס היה לו לר' יעקב ענתבי‪ ,‬שמו אברה – אלברט ענתבי שהיה מעסקני ראשית הישוב‬ ‫היהודי באר‪ K‬בתקופת ימי העליה השניה‪ .‬הוא לא היה ציוני בזר החשיבה שיצג אלא חיפש גישה‬ ‫פרגמטית של מהלכי וקשרי ע השלטו התורכי לאפשר את קיומו של הישוב היהודי באר‪K‬‬ ‫ולהקל את מהל חייו‪ .‬לכ ‪ ,‬קרה שלא ראה עי בעי את פעולותיה של המתישבי החדשי‪,‬‬ ‫ואת זר החשיבה שיצגו כמי שניסה לשאת ח בעיני השלטו התורכי ולהשיג ממנו הקלות שונות‪.‬‬ ‫לא ברור אי וכיצד אול באחד הימי ‪ ,‬הפקיד אלברט ענתבי כתב יד מיוחד בספרית אלאנס‬ ‫"כי"ח" בפאריז‪.‬‬ ‫כתב היד הזה חתו על ידי ר' יעקב ענתבי ומתאר את כל ארועי פרשת דמשק ההיא בפרוטורט‬ ‫רב יותר מזה אשר מופיע בדווחו הראשוני של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי משנת ‪ .1841‬יתר על כ‬ ‫תיארוכו הוא תר"ד )‪ . (1844‬הא יתכ שר' יעקב ענתבי החליט כעבור ארבע שני מהארוע לתעד‬ ‫טוב יותר את זכרונותיו על יסוד דווחו הראשוני למונטיפיורי ?‬ ‫מעניי לציי שכתב יד זה לא נחקר דיו ולא פורס כמעט‪ .‬על א‪ O‬שיש בו חידושי שוני‬ ‫הקשורי לפרשיה‪ .‬התיאורי ה כה רחבי וציוריי שעולה החשד כאילו יש כא ניסיו לשכתב‬ ‫את ההיסטוריה ואולי מדובר בזיו‪ O‬היסטורי שנועד לחזק נקודות שונות בדווחו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫המסירות מעל כל ספק שמ‪ K‬של אשמה של היהודי‪ ,‬מאיד גיסא‪ ,‬אי כל תימוכי לכ שזהו זיו‪. O‬‬ ‫פניתי אל ספרית אליאנס וביקשתי פרטי ביבליוגרפיי אודות כתב היד ואלו ההבהרות שסופקו‬ ‫לי אודות כתב היד ‪ Ms285H‬שבספריית ‪:‬‬ ‫"כדי לענות לשאלותי ולהערותי המעניינות מאוד בנוגע להיסטוריה של הטקסט הזה אי לנו‬ ‫אלא מעט עובדות להסתמ עליה ‪ :‬כתב היד נושא תווית המציינת את הכתובת הבאה ‪:‬‬ ‫"‪"Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , Chalins – sur Marne , France‬‬ ‫בדומה על גבי הכריכה )העטיפה( קיימת תווית מחוקה מעט ‪:‬‬ ‫"עותק ‪...‬של הסיפור‪...‬שנעשה על ידי מר ענתבי ‪...‬נכד הרב ‪...‬יעקב ענתבי‪....‬בפרשה"‬ ‫ועמוד הראשו )של כתב היד( צויי תוכ כתב היד עבור הקורא בפשה הלטינית ‪ ,‬הערה בכתב ידו‬ ‫של ספר ותיק של ספריית ‪ A.I.U‬כי"ח‬ ‫"הסיפור בעברית אודות פרשת דמשק )ושל רודוס( שנכתב על ידי הרב יעקב ענתבי )עותק שנעשה‬ ‫על ידי נכדו של המחבר על פי המקור( "‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫אי לנו כלל מקורות אחרי להסתמ עליה‪..... .‬‬ ‫)‪Jean Claude Kupeminc , A.I.U (27.4..1994‬‬

‫)ספר ראשי ‪ ,‬ספרית אליאנס בפאריס(‬ ‫סופו של אברה אלברט ענתבי היה טראגי ‪ ,‬הוא נשלח לחזית הלחימה של האימפריה‬ ‫העות'מאנית בזמ מלחמת העול הראשונה חלה ש קשה‪ ,‬והוחזר מש חולה לטורקיה‪ ,‬ש נפח‬ ‫את נשמתו‪ .‬לכ לא ברור מה עלה ברשות כתב היד המקורי שהיה ברשותו‪.‬‬ ‫גב' אליזבת ענתבי נכדתו הישירה‪ ,‬והיא תיארה לפני כי לא ידוע לה על מסמ כל שהוא שנותר‬ ‫במשפחתה מר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫כ אבדו לה עקבותיו של האוצר האחרו שהיה ברשות המשפחה‪ ,‬אבל זכרונו וזכר קיומו נותרו‬ ‫עמנו מאז ועד היו‪.‬‬


‫פרק שלישי ‪:‬‬ ‫היש"ר – הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי‪.‬‬

‫בית הכנסת שבנה היש"ר בצפת העתיקה‬ ‫ונודע בש "כניס ענתבי" – "בית כנסת‬ ‫ענתבי" ‪.‬‬ ‫כיו שמו "שערי רחמי"‪.‬‬

‫תלמוד תורה במירו‪,‬‬ ‫תרשי של ישיבת בר יוחאי במירו‬ ‫צילו מתחילת המאה העשרי‪,‬‬ ‫שבה למד היש"ר שני רבות‪.‬‬ ‫(‬ ‫צבי‬ ‫ב‬ ‫יד‬ ‫מכו‬ ‫)‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫המאה‬ ‫מתחילת‬ ‫העשרי‪.‬טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫‪ , 12‬קרית‬ ‫אורני‬ ‫התרשי רח'‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫משפחתו של היש"ר – הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫ריינה די‬ ‫פראנקו‬

‫סניור די‬ ‫פראנקו‬

‫הרב שבתי ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬

‫אליעזר‬

‫יוס‪O‬‬

‫?‬

‫ר' חיי‬ ‫נחו מזרחי‬

‫גראציה מזרחי‬

‫הרב יהודה )?( ענתבי‬ ‫הרב יש"ר ענתבי‬ ‫)יהודה שבתאי‬ ‫רפאל ענתבי(‬





‫נישואיו הראשוני‬

‫מקורות למשפחתו של ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי ‪:‬‬ ‫מכתבה של ריינה די פראנקו למשה מונטיפיורי ‪.‬‬ ‫‪ .1‬על תולדות משפחת הכלה ונישואיו הראשוני ‪:‬‬ ‫בתו ‪ :‬ב צבי יצחק‪" ,‬מחקרי ומקורות"‪ .‬בעריכת מאיר בניהו‪ .‬הוצאת יד ב צבי – ירושלי‪ ,‬תשכ"ו; "מאורעות‬ ‫צפת‪ ,‬מביזת תקצ"ד ועד מרידת הדרוזי בשנת תקצ"ח" ‪ ,‬אגרת יט‬ ‫‪ .2‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬ ‫‪ .3‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪,‬‬ ‫תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫‪ .4‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪521525‬‬ ‫‪ .5‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫ד‪ .‬ענתבי שלומי ‪) ,‬נינו של היש"ר( תולדות משפחת ענתבי‪ ,‬איל יוחסי ‪ 19) 1990‬עמ'(‬


‫פרק שלישי ‪ :‬הרב יהודה שבתאי רפאל – חיים‪) ,‬היש"ר( ‪ -‬ענתבי‬

‫הוריו ומשפחתו‬ ‫ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי )היש"ר( נולד בעיר חלב שבסוריה אשר נתכנתה בפי יושביה‬ ‫היהודי "אר צובא" )אר"‪ , 1(K‬תארי הולדתו המדוייק אינו ידוע ועל כ חלוקות מעט הדעות‬

‫‪2‬‬

‫כנראה‪ 3‬נולד לפי המסורה המשפחתית בשנת תקס"ט )‪.(1809‬‬ ‫למרות תמימות הדעי בעניי הולדתו קיימת פלוגתא‪ 4‬באשר לזהות ש אביו‪ .‬ככל הנראה נקרא‬ ‫שמו יהודה וש אמו נשכח מלב‪.‬‬ ‫תולדות זקניו ‪ ,‬הורי האב שנפטר‪ ,‬נהירה ומתועדת יותר היות ואבות אבותיו למשפחת ענתבי‪,‬‬ ‫היו בני שושלת ארוכה של רבני אשר הונצחו בכתביה‪ ,‬בכריכות ספרי הקודש שברשות אשר‬ ‫הנציחו בה את שמותיה‪ ,‬ב"הסכמות" לספרי שנתבקשו לתת‪ ,‬ספרות דרושי וכתבי‬ ‫שהותירו אחריה‪.‬‬ ‫לאב שהל לעולמו‪ ,‬ר' יהודה‪ ,‬היו לפחות שני אחי נוספי‪ .‬הראשו – ר' אברה ענתבי‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של חלב‪ ,‬אשר עמד בראש קהילתו מש כארבעי שנה וכונה על שו כ "ראש על אר"‪K‬‬ ‫רבה" מחבר של ספרי דת ופיוטי תורניי רבי הנהוגי עד היו בקהילות יוצאי ספרד באר‪K‬‬ ‫ובתפוצות‪.‬‬ ‫‪ 1‬חילוקי דעות בכתובי על מקו הולדתו בי שלושת ניניו ‪ :‬אפרי ענתבי ]‪ [2‬שרש בזכרונותיו‪ :‬דמשק‪ ,‬וסבי ]‪[1‬‬ ‫שרש חלב‪ ,‬אול מתו תמימות הדעי באשר לכ שדודו ר' אברה ענתבי בחלב גידלו לאחר נתיית‪ ,‬סביר שנולד‬ ‫בחלב‪ .‬שמעיה ענתבי ]‪ [3‬לא נקב בש עיר הולדתו‪.‬‬ ‫‪ 2‬סבי ‪ ,‬יעקב מרדכי ענתבי ציי ]‪ [1‬כי נולד בתקס"ח )‪ , (1808‬לפי זכרונותיו של בני דודיו התאריכי שוני‪ :‬שמעיה‬ ‫ענתבי גורס ]‪ [3‬כי נפטר בשנת תרמ"ג בגיל שמוני שנה ‪) ,‬ומכא שנולד בתקס"ג – ‪ , (1803‬אפרי ]‪ [2‬רש כי‬ ‫סבו "נולד בשנת ‪ 1809‬ומת בערב יו הכיפורי שנת תרמ"ט" ‪ ,‬בער ‪ ANTIBI‬אנציקלופדיה יודאיקה רשו ששנות‬ ‫חייו ‪ , [4] 18081888‬ר' דוד לאניאדו גורס כי נולד בשנת תק"ע לער )‪] [5] (1810‬ש ער תכט עמ' קמג[‬ ‫במפקד יהודי אר‪ K‬ישראל שביצע ד"ר אליעזר הלוי עבור מונטיפיורי‪ ,‬נזכר היש"ר ענתבי ורשו שגילו ‪ 20‬שנה בעת‬ ‫המפקד‪ .‬יצחק ב צבי שיער ]‪ [6‬שהמפקד נער בשנת תקצ"ט )‪ (1839‬ומכא יוצא כאילו היש"ר יליד תקע"ט )‪(1919‬‬ ‫כאשר יש פער של עשר שני‪ .‬ולכ אולי נערכה הרשימה בשנת תקפ"ז )‪ (1827‬שנת ביקורו הראשו של מונטיפיורי‬ ‫באר‪ K‬וכ מסתדרי החישובי‪ .‬ידוע בוודאות שהיש"ר נפטר בשנת תרמ"ט )‪ (1889‬ובוא ב שמוני שנה על פי דרוש‬ ‫שנשא בנו בכורו הרב אליהו רחמי ענתבי בפרק "אביר יעקב" בספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי ‪[7] .1929‬‬ ‫‪ 3‬על דעת מרבית המסרני המשפחתיי ‪ ,‬ולפיכ סבירה הגרסה כי היש"ר נולד בשנת תקס"ט )‪.(1809‬‬ ‫‪ 4‬סבי יעקב מרדכי ענתבי כתב ]‪" : [1‬אביו נפטר ועזב אותו בבט )אמו( ולכ קראו לו על ש אביו יש"ר – יהודה‬ ‫שבתאי רפאל"‪ .‬לדעת אפרי ענתבי ]‪" : [2‬הוא נקרא יש"ר ‪ ,‬יהודה שבתאי רפאל )חיי( ‪ .‬הוא נולד בדמשק ‪ ,‬אביו‬ ‫לא היה יעקב ענתבי כפי שמוזכר בטעות‪ .‬אביו היה יהודה‪ .‬הסיבה שסבי נקרא על ש אביו בגלל הוא נולד לאחר מות‬ ‫אביו" ‪ .‬ובאיל יוחסי משפחתי רש ‪" :‬בנו של הרב יהודה ענתבי" שמעיה ענתבי רש ]‪" : [3‬על זהותו של אבי סבי‬ ‫קיימות שלוש סברות ‪ :‬יעקב‪ ,‬יהודה ורחמי‪ .‬לי נראה כי האישיות האחרונה היא הנכונה ‪ ,‬היות ואבי‪ ,‬אליהו רחמי‬ ‫ז"ל – נקרא על ש סבו כמקובל בי יהודי המזרח מימי ימימה"‪ .‬ע זאת אציי כי שמעיה התעל מהעובדה שלכל‬ ‫אחד משמונת בניו של היש"ר היה ש שני נוס‪ ,O‬אחר‪ .‬אליהורחמי‪ ,‬ישראלשמואל‪ ,‬אברהיעקב‪ ,‬שלמהמאיר‪,‬‬ ‫ישועהשלו‪ ,‬יוטוב‪ ,‬וכ הלאה‪ .‬נראה לפי זה שסברתו של שמעיה אינה עומדת‪.‬‬


‫אחיו השני של ר' יהודה היה ר' דוד יצחק ענתבי‪ .1‬שהיה פחות מוכר אול בנו‪ ,‬ר' יעקב ענתבי ‪,‬‬ ‫ב דודו של היש"ר התפרס מאוד בזכות עמידתו האיתנה בניסיו פרשת עלילת הד המפורסמת‬ ‫שארעה בדמשק בשנת ‪. 1840‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי היה רבה הראשי של קהילת יהודי דמשק באות שני וחלק נכבד מהידוע לנו‬ ‫אודות הפרשה הואר בזכות תעודה מפורטת ומצמררת אשר כתב בשנת ‪ 1841‬למשה מונטיפיורי ‪,‬‬ ‫בה סיפר אודות הארועי הקודרי שעברו עליו ועל קהילתו בעלילת דמשק שהתרחשה בשנת‬ ‫הת"ר )‪.(1840‬‬ ‫סבו של הרב היש"ר ענתבי ‪ ,‬ר' יצחק ב רבי שבתאי ענתבי‪ 2‬היה רב גדול ונודע בקרב צא מרעיתו‬ ‫בחלב ‪ .‬א‪ O‬לו לר' יצחק ‪ ,‬היו חידושי ופרשנות הלכתית )וחלק מעבודותיו וכתביו הונצחו אודות‬ ‫לר' אברה‪ ,‬בנו‪ ,‬אשר הביא לדפוס (‪.‬‬

‫‪ 1‬הדיי המקובל‪ ,‬הרב עזרא בצרי ‪ ,‬כתב בהקדמה שחיבר ]‪ [8‬להוצאות המחודשות של ספרי הרב אברה ענתבי‬ ‫בהוצאת מכו הכתב ‪ .‬בפרק "צאצאיו" הוא רוש כי הרב יעקב ענתבי )רבה הראש לי דמשק( והרב היש"ר היו בני שני‬ ‫אחיו של מחבר הספרי )ש ; עמ' ידטו(‬ ‫לעניי משפחתו וצאצאיו של ר' יעקב ענתבי עומדת הקדמה של נכדו לספר "ויצבור יוס‪ "O‬שנכתב על ידי יוס‪ O‬ענתבי‪.‬‬ ‫את הספר הוציא לאור בנו דוד יוס‪ O‬ענתיבי‪ .‬וכ רש דודיוס‪ O‬בהקדמה ]‪ [9‬זו ‪" :‬אבי הכ"מ והוא כמהר"ר יוס‪O‬‬ ‫ענתיבי ‪ ,‬זרע קדושי אראלי ותרשישי‪ ,‬ב לאותו צדיק ב צדיק כמהר"ר דוד יצחק ענתיבי נ"ע ‪ ,‬ונכד להרב הגדול‬ ‫מעוז ומגדול המקדש ש שמי ברבי הדיי המצויי כמהר"ר יעקב ענתיבי נ"ע אשר היה דיי ומו"‪ K‬בעיר דמשק‬ ‫יע"א ונקבר פה בעה"ק ירושל בהר הזיתי זצ"ל וזיע"א‪ .‬והיתה מנוחת מור אבי ביו עש"ק אחר חצות‪ ,‬בכו לחודש‬ ‫המר חשו‪ ,‬שנת נפלה עטרת )‪ ... (1919‬והיה ב ע"ב שנה‪ "....‬מכא נובע שנולד בשנת ‪. 1847‬‬ ‫מאיד גיסא רש ר' יעקב ענתבי כי בשנת הפרשה היה לו ב אחד ב זקוני משה – חיי]‪ , [10‬ובת אחת בש‬ ‫אסתר‪.‬‬ ‫היות רש ]‪" [10‬בני ידידי ויחידי" לא ייתכ שבשבע השני שחי עד לפטירתו )בשנת ‪ (1847‬הביא ב נוס‪ O‬לעול‪,‬‬ ‫אשר התחת והביא בעצמו עוד ב לעול שנולד בשנה שבה נפטר הסב ‪.‬‬ ‫נראה שנפלה טעות סופר בהקדמה והוחלפו המילי נכד וב‪ ,‬כלומר נראה שדוד יצחק ענתבי היה אביו של ר' יעקב ‪,‬‬ ‫וסבו של ר' יוס‪ O‬מחבר הספר הנזכר‪ .‬המו"ל דוד יוס‪ O‬הוא כמוב נינו‪.‬‬ ‫חיזוק נוס‪ O‬לכ שהרב יוס‪ O‬היה בנו של הרב יעקב ענתבי ולא נכדו )כפי שנובע מההקדמה הזו( הינו מאמר מהעיתו‬ ‫כל כי"ח בצרפת‪ L'Univers Israelite ,‬שדווח בשלהי שנת ‪ 1846‬על פטירתו של הרב יעקב ענתבי‪ .‬התיאור הקצר ש‬ ‫שפורס ב ‪) 15.12.1846‬עמ' ‪ (176‬מציי כי הנפטר הותיר אחריו אשה הרה !‪.‬‬ ‫ולכ סביר שבנו היתו ר' יוס‪ O‬ענתבי‪ ,‬לימי מחבר הספר "ויצבור יוס‪ ."O‬כיוו שנאמר עליו שנפטר בשנת ‪ 1919‬בגיל‬ ‫‪ 72‬שנה ! )כלומר נולד ב ‪.(1847‬‬ ‫* גילו של ר' יעקב ענתבי בשנת הפרשה היה ‪) , 53‬לפי אזכור בפרוטוקולי החקירה( ומכא שנולד בשנת ‪ .1787‬מאיד‬ ‫ב דודו היש"ר נולד כאמור בשנת ‪ ,1809‬כלומר פער גילאי של כ ‪ 22‬שנה ‪ .‬בי השניי‪.‬‬ ‫‪ 2‬מספר מקורות מעידי על כ שהיה נכדו ‪ :‬צויי כ בפירוש למשל בכתב מינויו של היש"ר לשליחותו]‪, [11‬‬ ‫ומאוששי זאת בנפרד ר' עזרא בצרי ]‪ [8‬ור' דוד לאנייאדו ]‪ [10‬בכתביה‪.‬‬


‫ילדותו‬ ‫נראה שהיש"ר לא זכה להכיר את אביו יהודה‪ 1‬כיוו שנפטר כנראה ממחלת הכולירע אשר פשטה‬ ‫כמגיפה בקרב בני העיר ‪ .‬על כ קיבל ג את ש אביו שנפטר ‪ :‬יהודה‪ .‬מאמו התיית ג כ‬ ‫כשהיה בגיל ר בשני כנראה בהיותו כב ארבע ‪ .2‬הוריו נפטרו שניה בגילאי צעירי‪ 3‬בעיר‬ ‫חלב‪ ,‬ככל הנראה ‪ ,‬מכיוו שלא ידוע על אחי או אחיות נוספי שהיו ליש"ר ‪.‬‬ ‫דודו‪ ,‬ר' אברה ענתבי‪ ,‬שהיה רבה הראשי של העיר‪ ,‬פרש עליו את חסותו ודאג לחנכו עד שבגר‬ ‫לעמוד בכוחות עצמו בנסיעה מחלב לעיר צפת הרחוקה‪ .‬נסיעה שבאות ימי היתה רבת סכנות‪,‬‬ ‫קשה ממושכת ומייגעת‪.‬‬ ‫בביתו של דודו זכה הילד הצעיר יש"ר לבית וחסות ודודו גידלו כאב וכסב ‪ ,‬א כיוו שהיה כבר‬ ‫אד מבוגר מאוד )כאחיו הגדול של אביו המנוח יהודה( והיה טרוד בעול משרתו הציבורית‬ ‫וכהונת הרבנות בעירו‪ ,‬לא היו שעותיו פנויות עמו לגדל את אחיינו הילד כפי שסבר שראוי לו‪.‬‬ ‫ע זאת השתדל בכל כוחו וש ספג היש"ר נכסי תרבות משפחתיי ומסורה אודות אבותיו מפי‬ ‫הדוד הזק שהיה לו לאב ומשפחה‪.‬‬ ‫ש הכיר היטב את בנו של הדוד ר' יצחק ענתבי שהיה רב נכבד בעצמו והיה לו כאח בוגר ‪ ,‬כיוו‬ ‫שהיש"ר הצעיר היה קטו יותר מכל דודניו ‪.‬‬ ‫ש הכיר היטב את דודו ר' דוד יצחק ענתבי ובנו יעקב – ענתבי‪,‬‬ ‫בני דודיו עזראחיי – ענתבי‪ ,‬ורחמי ענתבי‪ ....‬ודודותיו ‪.‬‬

‫‪ 1‬סבי ]‪ [1‬כתב על כ "‪....‬אביו נפטר ועזב אותו בבט ]אמו א‪.‬ח‪ , [.‬קראו לו על ש אביו יש"ר ‪ :‬יהודה שבתאי רפאל"‬ ‫אפרי ]‪ [2‬ענתבי כותב‪" :‬הסבא לי יש"ר ‪ ,‬יהודה שבתאי רפאל )חיי( ‪ ,‬הוא נולד בדמשק ‪ .‬אביו לא היה יעקב ענתבי‪,‬‬ ‫כפי שניזכר בטעות )במקורות שוני א‪.‬ח‪ , (.‬אלא יהודה ענתבי‪ .‬הסיבה שסבי נקרא על ש אביו היתה בגלל שהוא‬ ‫נולד לאחר מות אביו‪".‬‬ ‫‪ 2‬על פי מסורות משפחתיות מפי סבי יעקב מרדכי ענתבי ]‪ [1‬וב דודו שמעיה ענתבי ז"ל ]‪ [3‬שהינ נכדיו של היש"ר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ישנה מסורה אחרת ‪ ,‬פחות מקובלת עלי א כי יש בה קורטוב של סבירות‪ .‬אני דוחה אותה מכיוו שנכדו של‬ ‫היש"ר ר' רפאל מנשה ענתבי אשר הכירו בחייו ‪ ,‬כותב לנו ברמז אודות סבו היש"ר ‪ ":‬אגיד חסדיו הנאמני הוא היה‬ ‫נכד )לשו מליצה כמו נכד( להרב הגאו ראש על אר"‪ K‬רבה כמהר"ר אברה ענתיבי ז"ל אשר היה תמיד עליו רוח ח‬ ‫ותחנוני" רמז לכ שר אברה גידלו והיה לו כמו סב‪ ,‬ודמותו אותה הכיר מילדותו היטב השרתה עליו "רוח ח‬ ‫ותחנוני"] ענתבי רפאל מנשה ‪ ,‬בתו באור החיי‪ ,‬לר' חיי כפוסי‪ ,‬הקדמה ומבוא לספר )מב אחיו של הרב המו"ל‬ ‫נר"ו( עמ' ‪ [ 7‬ובכל זאת הריני להנציח את גרסת המסורה השנייה כא ‪:‬‬ ‫לפי גרסה זו ]‪ [2‬הצטרפו הוריו של היש"ר מחלב לקבוצת חסידי שערכה מסע עלייה לצפת יחד ע גל העליה‬ ‫השלישי של קבוצות תלמידי הגר"א )הגאו רבי אליהו מוילנא( בראשותו של הרב מנח מנדל משקלוב‪.‬‬ ‫היו אלו שני של עליות מחזורי פרושי לצפת ‪ .‬ה הגיעו לצפת בתשרי תק"ע )‪ .(1810‬אות חסידי מצאו בצפת‬ ‫קהילה פרושית קטנה‪ ,‬שמנתה ‪ 40‬משפחות ) כ ‪ 150‬נפש(‪ ,‬אול לפי הגרסה הזו המצטרפי מחלב רק התלוו אליה‬ ‫בחלקו האחרו של המסע ולא נמנו עליה‪.‬‬ ‫לפי מסורה זו זמ קצר אחר הגעת המשפחה הצעירה לצפת ‪ ,‬אולי מחמת תלאות המסע נפטר האב יהודה עוד בטר‬ ‫הכירו בנו‪ .‬מאמו התיית טר מלאו לו ארבע שני במחלת הכולירע שפקדה את צפת בשנת תקע"ב )‪ (1812‬ודודתו‬ ‫היא שאספה את הילד וגידלה אותו כבנה ]‪. [2‬‬


‫הדוד שהיה כסב סיפר לו אודות מוצא המשפחה בספרד‪ ,‬אודות גירוש היהודי מספרד ‪,‬‬ ‫אודות נכד של המגורשי שהיה רב הרב רחמי ענתבי‪,‬‬ ‫ואודות צאצאיו ‪ :‬הב יצחק‪ ,‬ובשמו המלא יצחק ב"ר רחמי ענתבי‪,‬‬ ‫ליצחק כ סיפר לו ‪ ,‬נולד ב ושמו יצחק – שבתאי‪,‬‬ ‫שהוא סבי‪ ,‬הסביר הדוד אברה ענתבי‪ ,‬ובנו‪ ,‬הוא אבי זכר צדיק לברכה ר' שבתי ענתבי‪....‬‬ ‫וכ הנחיל לו ליש"ר הצעיר‪ ,‬בסבלנות כש שנהגו עמו כשהיה צעיר‪ ,‬את מורשת אבותיו כמעביר‬ ‫תורה שבעל פה ממש כש ‪:‬‬ ‫ש'"משה קיבל תורה מסיני‪,‬‬ ‫ומסרה ליהושע‬ ‫ויהושע לזקני‬ ‫וזקני לנביאי‬ ‫ונביאי לאנשי כנסת גדולה …‪"..‬‬ ‫)פרקי אבות פרק א' מסכת א' (‬ ‫בחגי ובמועדי נאספה כל המשפחה יחד בביתו של הדוד ר' אברה‪ ,‬והוא היה מלמד‬ ‫מהפיוטי שחיבר ודורש שישירו אחר הארוחות החגיגיות בקול ר ומעודד וממריצ להיטיב‬ ‫ללמוד את הפיוטי‪ .‬כ ספג היש"ר בילדותו את הפיוט הבא אשר לימי רשמו במחברתו ‪:‬‬ ‫‪+‬ני‬ ‫ִא ָח ָכ ִל ְ‪ִ .ְ ָ .‬ני יִ ְ‪ַ 0‬מח ִל ִ‪.‬י ‪+‬ז ‪ִ ַ-‬‬ ‫ֶאמֹר ִה‪ִֵ 3‬ני‬ ‫ַקח ֲא ָמ ַרי ִא ְ‪ִ .ְ ָ 8‬ני ְ‪7‬מֹר ו ֱ‬ ‫;ב ָר ָה וְ יִ ְצ ָחק‬ ‫ָבר= ִ‪ְ .‬ר ַ<ת ְ‬ ‫‪+‬בי ָ ‪ְ -‬‬ ‫ִ‪ְ .‬רכ>ת ִ‬ ‫ֶרע ְ‪.‬יִ ְצ ָחק‬ ‫‪+‬מר= יִ ָ? ֵרא ז ַ‬ ‫‪ @A‬וְ ְ‬ ‫ָענ= < ָ‬ ‫ְר ֵאה ָב ִני ְל ָבנֶי ָ יִ ְהי= ְס ִביב ‪ְ 7A‬ל ָח ֶנ ָ‬ ‫יְמי ֶנ ָ‬ ‫‪ְ +‬ל ָפנֶי ָ ִנ ָ‪B‬ב ַעל יַד ִ‬ ‫יִ ְ‪ַ 7‬לח ַמ ְל ְ‬ ‫ת=ני ְל ָ ְ< ַד ְר ַ‪C‬ע‬ ‫ַה ָח ְכ ָמה וְ גַ ַה ַ‪Cָ D‬ע ְנ ִ‬ ‫ָדע‬ ‫‪+‬בי ָ ַ‪C‬ע ִ< ְב ָניָה= ֶב יְה>י ָ‬ ‫ֶאת ֱאל ֵֹהי ִ‬ ‫מ>צ ִאי ַח‪ ִF‬י ָמ ָצא‬ ‫ִמ ֶ‪3ִ D‬י ֶ‪ְ G‬ריְ ָ ִנ ְמ ָצא ִ<י ְ‬ ‫פ>ר ַחת ָע ְל ָתה ִנ ָ‪ַ HB‬רב ְ‪8‬ב=נָה ְ‪-‬ד>ל ֵע ָצה‬ ‫ְ< ַ‬ ‫=רב= ָל ַעד ֶס ָלה‬ ‫ִחזְ ק= ִא ְמצ= ָח ָת ַ< ָ@ה ְ‪G‬ר= ְ‬ ‫>אל ֶס ָלה‬‫‪@A‬ה ַעד ִ‪.‬י;ת ַה ֵ‬ ‫וְ ִלי ִ‪ְ 8‬הי= ַע ְסג ָ‬


‫כעבור שני כשבגר והגיע לגיל מצוות לער‪ ,‬שלחו דודו לעיר צפת לדודתו כדי שתהיה אחראית‬ ‫לגדלו ויזכה ממנה לאהבה הקרובה לאהבת א‪ .1‬היא קיבלה את אחיינה האהוב בזרועות פתוחות‬ ‫אימצה וגידלה אותו כבנה ]‪ [2‬בצפת‪.‬‬ ‫על דודתו המאמצת מסופר ש"‪...‬היתה ערירית ‪ ,‬ועבדה למחיתה כאומנת ביתו של הרב חיד"א‬ ‫)חיי יוס‪ O‬דוד אזולאי( ‪ .‬לפי המסופר היתה אשת חיל וחרדית מאוד"]‪[3‬‬

‫יו אחד סופר עליה המעשה הבא ‪:‬‬ ‫"מספרי שהרב חיד"א היה נוהג לשתות ספל קפה בשעת מנחה‪.‬‬ ‫יו אחד הביטה האומנת ‪ ,‬דודתו של היש"ר ‪ ,‬בעד חור המנעול ‪ ,‬וראתה אד נוס‪ O‬שלומד ע‬ ‫הרב‪ .‬לכ הכינה שני ספלי קפה ונכנסה עמ לחדר הרב‪.‬‬ ‫התפלא ר' חיד"א מאוד ושאלה "מה מעשיי היו מימי אחרי ? מדוע הבאת עוד ספל קפה ? "‬ ‫ענתה לו "ראיתי אית עוד אד‪"...‬‬ ‫השיב לה הרב ‪" :‬אשריי ידידתי‪ ,‬ראית את אליהו ‪ ,‬מתר‪ K‬לי קושיות" ]‪[3‬‬

‫‪ 1‬סבי ]‪ [1‬מעיד על כ "עלה ארצה ‪ :‬ב צעיר היה בדמשק אצל הדוד שלו הרב אברה ענתבי ששלח אותו ללמוד תורה‬ ‫בצפת‪ ,‬למד )תורה( בצפת אצל האדמו"ר " ונראה לי שהמסורה אודות לידתו בדמשק היא דעת מיעוט לעומת שאר‬ ‫המסרני‪ .‬אפרי ]‪ [2‬ענתבי כותב‪ " :‬סבי זצ"ל נשלח על ידי דודו הרב אברה ענתבי ז"ל ללמוד תורה מפי הרב‬ ‫המקובל והגאו משה גיגי ז"ל"‬


‫נעוריו וחייו הקשי בצפת‬ ‫בצפת התחנ היש"ר בישיבה על פי דר החינו המקובלת באות שני ‪ .‬הוא למד תורה מפי‬ ‫האדמו"ר הרב המקובל משה גיגי‬

‫‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫על המאורעות שעברו עליו בילדותו אפשר ללמוד מתו הארועי ההיסטוריי הסוערי‬ ‫המתועדי בחיי הקהילה בצפת באות שני ‪ .‬פגעי טבע ופרעות היו מנת חלק של כל תושביה‬ ‫היהודיי של צפת מש שני ארוכות אשר היו נושכי ומכי בה מפקידה לפקידה‪ .2‬כאשר הגיע‬ ‫היש"ר לגיל מצוות ‪ ,‬ב ‪ 13‬שני בלבד‪ ,‬זמ קצר אחר שהגיע לעיר‪ ,‬חווה את האסו הנורא שפגע‬ ‫בצפת הוא רעש האדמה הראשו בשנת תקפ"ב )‪. (1822‬‬ ‫בשנת תקפ"ה )‪ (1825‬כאשר היה כב שש עשרה ירדו בצפת גשמי זע‪ O‬בעוצמה כזו עד כי הבתי‬ ‫הרעועי של העיר העתיקה שהיו תלויי ובנויי זה על גבי זה ‪,‬‬ ‫התמוטטו וקרסו על יסודותיה ]‪. [2‬‬ ‫אול הוא השקיע את כל מרצו בלימודיו ושקד עליה כפי שהורה לו דודו‪ ,‬כשדמות של הדוד‬ ‫הגדול ואבותיו הרבני לנגד עיניו‪ .‬במיוחד הסתקר בשביל האסור שעסק בו הדוד אול מנע‬ ‫ממנו גישה אליו ‪ ,‬ה אות צדדי תמירי שבה עסק ר' אברה אשר בה חיפש את סוד ביאת‬ ‫הגאולה על ידי המשיח‪.‬‬ ‫על למדנותו וסקרנותו הרבה של היש"ר בתחומי אלה "ר מלמד הספור הבא ‪:‬‬ ‫"פע אחת קרא בספר הקבלה והיה פצוע בידו‪ .‬ד רב ניגר והוא לא ש לבו לכ‪ .‬דודתו ‪,‬‬ ‫שהרגישה בזה‪ ,‬השביעה אותו שלא יקרא בספר הקבלה יותר‪[1] "...‬‬

‫‪ 1‬לפי אפרי ענתבי ושמעיה ענתבי ]‪ . [2,3‬אול לפי גרסה נוספת שגורס אפרי ענתבי למד בישיבה אצל הגאו‬ ‫האשכנזי הרידב"ז ר' יעקב דוד וילבסקי‪) .‬תר"ה ‪ 1845‬תרע"ד ‪" (1913‬לפי סיפוריה של אבי‪ ,‬ובני דודי יהודה וחכ‬ ‫רפאל‪ ,‬סבי היש"ר למד אצל האדמו"ר הרדב"ז" גרסה זו פחות סבירה מכיוו שעלה לצפת ומונה כרבה רק בתרס"ה‬ ‫‪! 1905‬‬ ‫‪ 2‬בחומר הרשו שהותיר אחריו אפרי ענתבי ]‪ [2‬נמצאות רשימות ביבליוגראפיות מה שאב ה על קורות חייו של‬ ‫היש"ר וה על ארועי החיי שעברו על סבו היש"ר ‪ .‬ברשימה שציי נמני ג ‪:‬‬ ‫• יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל ‪ ,‬כר א' ‪ :‬משה דוד גאו‬ ‫• אוצד יהודי ספרד )כ"ע( ‪ ,‬ספר ה' ‪ ,‬תשכ"ב‬ ‫• שלוחי א"י בבלוכורדיסטא‪ ,‬מחקרי א"י ‪ ,‬ספר ב'‬ ‫• קורות היישוב היהודי בצפת‪ ,‬מזרח ומערב )כ"ע( ‪ ,‬כר ה'‬ ‫• אר‪ K‬ישראל וסוריה הדרומית – ספר המסעות‪ ,‬וינה תרפ"א‬ ‫• תולדות היהודי בא"י‪ ,‬ריבקינד וזיסקינד‬ ‫• ספר השנה של אר‪ K‬ישראל‪ ,‬שנה יג' ‪ ,‬ריבקינד יצחק‪ ,‬הרוגי צפת ברעש‪.‬‬ ‫• הד המזרח )כ"ע(‬ ‫• יד ב צבי )ירושלי(‬ ‫• מרדכי ב הלל הכה‪ ....‬דוד סיטו ירושלי ‪......‬‬


‫"רעש אדמה" – רעידת האדמה הראשונה שפדקה את צפת‪.‬‬ ‫בראשית המאה ה ‪ 19‬זועזעה האר‪ K‬מרעש אדמה נורא לאור השבר הסורי – אפריקאי‪.‬‬ ‫שתי הערי המיושבות אשר סבלו מכ בעיקר היו טבריה וצפת‪ .‬למסרני המשפחה סיפורי שוני‬ ‫שעברו מאב לב אודות הקורות את היש"ר בזמ הרעש הכבד‪.‬‬ ‫"בשנת תקפ"ב )‪ (1822‬כשהיה היש"ר כב ארבע עשרה‪ 1‬ארעה רעידת אדמה גדולה ונספו בה‬ ‫רבי‪.‬‬ ‫שעות מספר לפני שאירע האסו‪ ,‬נכנס לישיבה הגאו והמקובל הרב משה גיגי ז"ל רבו של היש"ר‬ ‫והודיע לחכמי הישיבה ולתלמידיה ‪:‬‬ ‫"דעו לכ כי הערב בשעה ‪ 23:00‬תפרו‪ K‬רעידת אדמה‪....‬בתי יתמוטטו ואנשי רבי יפגעו‪.‬‬ ‫עצתי ‪ ,‬כי תמצאו בעוד מועד מקו מחסה‪ ....‬סיי את דבריו‪ ,‬נטל את בגדיו ויש אומרי א‪ O‬את‬ ‫תרנגולותיו‪ ,‬ויצא אל התל הסמו‪.‬‬ ‫חכמי צפת לא אבו לשמוע לו‪ ,‬ביניה ג היש"ר )בשל דבקותו בלימודיו(‪,‬‬ ‫לא זו בלבד אלא ששאננותו התירתו לעלות על גג הישיבה ולשאו‪ O‬אוויר צח‪,‬‬ ‫ולפני שהספיק להתבונ בארבע רוחות השמי קמה רוח זלעפות נשאתו והשליכתו אל אחד‬ ‫העצי הסמוכי‪.‬‬ ‫מייד לאחר מכ בא האסו ונשמע קול רעש אדיר‪ :‬בתי נהרסו ורבי נספו‪ .‬א‪ O‬בית המדרש לא‬ ‫ניצל מחורב‪ ....‬ע שו הסערה‪ ,‬ירד היש"ר מ הע‪ K‬והל אל רבו‪.‬‬ ‫מסתבר שהל לפייסו על שלא שמע לקולו‪"...‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬שמעיה ענתבי ]‪ , [3‬במקור רש הכותב "בשנת תקצ"ז )‪ (1837‬היתה רעידת אדמה גדולה בצפת‪ "..‬זו טעות כיוו‬ ‫שידוע כי הרעש של צפת היה ב ‪ 24‬למאי בשנת ‪ 1834‬תקצ"ד ולא כפי שנכתב‪.‬‬ ‫למרות שבמכתבי בי שמעיה ענתבי לסבי הוסכ ביניה שהיש"ר נולד ב – ‪ ,1809‬רש שמעיה בשוגג בסיפור זה‬ ‫"בשנת תקצ"ז היה היש"ר ב ‪ . "16‬סבי העיר לו על כ במכתביו ]‪ , [1‬ומכיוו שמצויי בסיפור שגילו של היש"ר היה אז‬ ‫כב ‪ 16‬הנחתי שנראה כי הכוונה לרעש הראשו שפקד את צפת שהיה בשנת תקפ"ב )‪ (1822‬שנה שבה גילו של היש"ר‬ ‫תוא את התיאור‪ .‬שיניתי בסיפור את התאריכי לכ‪ ,‬בהתאמה‪ .‬שתי הרעידות הללו גרמו לנזק רב לרכוש א‬ ‫לנפגעי מועטי‪.‬‬ ‫‪ 2‬היש"ר מוזכר בסיפור זה ]‪ [3‬כאחד מתלמידי הישיבה‪ .‬כלומר בתקופת נערותו ‪ ,‬וודאי שאירוע זה התרחש לפני הגיעו‬ ‫לגיל ‪ 21‬כיוו שידוע שבהיותו ב ‪ 21‬יצא לשליחות ראשונה כשד"ר הכולל על פי עדותו של בנו ר' אברה יעקב‬ ‫ענתבי בעמוד האחרו לספר באור החיי ]‪ ,[7‬בהקדמה לפיוט שפרס אשר חיברו אביו טר צאתו לשליחותו‪.‬‬


‫המפקד הראשו שער מונטיפיורי ליהודי אר‪ K‬ישראל בראשית המאה ה‪19‬‬ ‫כשהגיע היש"ר לגיל עשרי ארע מאורע יוצא דופ באר‪ . K‬משה מונטיפיורי‪ ,‬הטיל על מזכירו ד"ר‬ ‫אליעזר הלוי לערו מפקד של היהודי החיי בארבעת ערי הקודש‪.‬‬ ‫המפקד היה שמי והיש"ר שהיה תושב צפת נמנה על המתפקדי נרש ותועד ג הוא ברשימות‬ ‫באופ הבא ]‪: [6‬‬ ‫" שמו ‪ :‬חכ שבתי ענתבי‬ ‫נולד ‪ :‬אר"‪) K‬אר – צובא‪ ,‬חלב שבסוריה(‬ ‫גילו ‪ 20 :‬שנה‬ ‫מצב כלכלי ‪ :‬עני‬ ‫מעשיו ועיסוקיו‪ :‬למד )תלמיד ישיבה(‬ ‫‪1‬‬ ‫מצב משפחתי ‪ :‬רווק ‪" .‬‬ ‫היש"ר היה מתלמידי ישיבת מירו‪ .‬בסו‪ O‬שנות העשרי לחייו למד יחד ע אחד עשר תלמידי‬ ‫ישיבה נוספי ותעודות היסטוריות מלמדות אותנו אודות אורח חייו ותנאי מחייתו באותה‬ ‫תקופה ‪:‬‬ ‫"‪...‬אנחנו לומדי תורה החתומי למטה‪ ,‬יושבי בצער עצו מדוחק הפרנסה ומקיימי התורה‬ ‫מעוני‪.... .‬חותמי למטה מסווה הבושה על פנינו‪[12] "..‬‬ ‫בשנת ‪ 1827‬ביקר מונטיפיורי לראשונה באר‪.K‬‬ ‫בביקורו השני שהיה בשנת ‪ 1839‬פקד ג את קברו של ר' שמעו בר יוחאי וביקר בישיבת מירו‬ ‫שבמקו‪ .‬ש פגש את תלמידי הישיבה ‪ ,‬והיש"ר ביניה ושאל אודות‪.‬‬ ‫בעקבות ההכרות האישית עמו‪ ,‬החליטו תלמידי הישיבה לפנות אליו במכתב בקשה לתמיכתו בזו‬ ‫הלשו ‪:‬‬ ‫"אל מול פני המנורה הטהורה ‪ ,‬זכה וברה‪...‬‬ ‫השר הטפסר והגביר ‪..‬הלוא הוא סניור האיש משה הי"ו‪...‬‬ ‫ובא האות )המכתב( להגיד‪...‬שאנחנו לומדי תורה החתומי למטה‪,‬‬ ‫יושבי בצער עצו מדוחק הפרנסה ומקיימי התורה מעוני‪.‬‬ ‫ואנו לרומ מעלות )הכוונה לרו מעלת מונטיפיורי( עינינו תלויות ‪....‬חותמי למטה מסווה‬ ‫הבושה על פנינו לדבר ע רו מעלת השר פני בפני‪.‬‬ ‫ש‪ ..‬יחוס וירח עלינו כמנהגו הטוב וכדאי מצווה זו שתג עלי ועל אשת הגבירה ‪.‬‬ ‫‪ 1‬מכיוו שהמפקד נער בשנת תקצ"ט )‪ (1839‬אפשר להסיק שני דברי ‪.‬‬ ‫הראשו – שגיל הולדתו מאוחר בעשר שני מכפי שנרש במסורות המשפחתיות או שחלה טעות ברישו גילו בעת‬ ‫המפקד לפי הנחתו של אפרי ענתבי ]‪ , [2‬השני ‪ ,‬שהיש"ר נולד בסוריה‪ ,‬ורק אחר כ עלה ארצה‪.‬‬


‫שתזכו לבני זכרי של קיימא העוסקי בתורה ובמצוות‬ ‫בזכות אדוננו התנא הקדוש ר' שמעו בר יוחאי" ]‪[12‬‬ ‫כ כתבו וכל תלמידי הישיבה הנזכרי והיש"ר ביניה חתמו על מכתב בקשה עניו זה‪.‬‬

‫נישואיו הראשוני בצפת‪.‬‬ ‫באוקטובר שנת ‪ 1831‬נכבשה צפת בידי אבראהי פחה מצביאו של מושל מצרי מחמד עלי‪.‬‬ ‫תקופת ימי הכיבוש הראשוני תחת שלטונו היו טובי ליהודי ‪ ,‬הוא ביטל כמה מסי חוקיי‬ ‫ובלתי חוקיי שהוטלו עליה והצהיר שכל עושה רעה ייענש‪.‬‬ ‫אול מאיד גיסא הערבי יושבי האר‪ ,K‬לא קיבלו ברצו את שלטונו‪ ,‬מכיוו שדרש לקחת את‬ ‫בניה לצבא‪ .‬ה המתינו איפוא לשעת כושר בה יוכלו למרוד בו‪.‬‬ ‫באות שני הגיע היש"ר לפרקו‪ 1‬וראוי היה לשידו הגו‪.‬‬ ‫נראה שדובר בו נכבדות ע אפוטרופסתו‪ ,‬דודתו‪ ,‬ואולי א‪ O‬ע ראש הישיבה בה למד ‪.‬‬ ‫כלתו המיועדת‪ :‬גראציה‪ ,‬בתו של הרב חיי נחו מזרחי‪ .‬רב זה היה אד נכבד ואד אמיד‬ ‫בקהילה הספרדית שבצפת‪ .‬השידו נשא ח בעיני שני הצדדי ונקבע מועד זמ משוער של‬ ‫כשנתיי מהאירושי ועד החתונה ‪ .‬אול האירועי טרפו את קלפי התוכניות‪.‬‬ ‫כעבור שנה וחצי לאחר הכיבוש המצרי הגיעו שמועות ליהודי צפת‪ ,‬שהפלאחי בסביבות העיר‬ ‫מתכונני לעלות לשלול ולבוז אותה‪ .‬בצר לה כתבו יהודי צפת לנציגות השלטו שישבה בעכו‬ ‫והתריעה על כ‪.‬‬ ‫הממשלה אכ הזהירה שכל הפוגע ביהודי לרעה ייענש וביקשה להרגיע את תושביה היהודי‬ ‫שלא יחששו‪ .‬אול השקט לא אר ובשמונה בסיוו תקצ"ד ) ב‪ 15‬ביוני ‪ (1834‬עלו מוסלמי מ‬ ‫הכפרי הסמוכי ומצפת עצמה ומצאו את היהודי המרוכזי ברובעיה‪ ,‬תפשו אות ועשו‬ ‫בה שפטי‪ ,‬עינו ‪ ,‬היכו ופצעו בה‪.‬‬ ‫עיקר מטרת היתה לבוז את הרכוש ובהיות עסוקי בביזה‪ ,‬הצליחו היהודי לברוח חו‪ K‬לעיר‬ ‫ולאחר שלושה שבועות של נדודי מחו‪ K‬לצפת הגיעו לכפר "עי זיתו" ‪.‬‬ ‫‪ 1‬גילו של היש"ר בזמ המאורעות הללו והמתוארי בהמש נית לחישוב א מניחי שנולד ב ‪: 1809‬‬ ‫מרד הפלאחי בשלטונו של מוחמד עלי היה בשנת ‪ – 1834‬אז היה ב ‪ 25‬שני‬ ‫הרעש הגדול של צפת היה ב – ‪ – 1837‬גילו ‪ 28‬שני‪ ,‬פרעות הדרוזי ‪ , 1838‬היש"ר ב ‪. 29‬‬ ‫על פי הרשו במקורות האיגרת הנ"ל חוברה בשנת תקצ"ט ‪ 1839‬כלומר היש"ר כב ‪. 30‬‬ ‫מאיד א להניח שהרשו במפקד מונטיפיורי נכו הרי שנער בשנת תקצ"ט ‪ 1839‬ובו נאמר שהיש"ר היה ב ‪20‬‬ ‫כלומר נולד בשנת ‪ .1819‬גילו בתקופת מרד הפלאחי היה ‪ 15‬שני‪ ,‬בזמ הרעש הגדול ב ‪ 18‬שני‪ ,‬ובשנת פרעות‬ ‫הדרוזי ב ‪ 19‬שני ‪ .‬בהיותו בגיל ‪ 20‬ביקר מונטיפיורי באר‪ K‬ואז התפקד במפקדו של אליעזר הלוי‪ ,‬ולמד בישיבת‬ ‫מירו‪ ,‬ופגש ש במונטיפיורי‪ .‬כעבור שנה בהיותו ב ‪ 21‬יצא לשליחותו הראשונה‪ .‬ובער באות שני התחת ע‬ ‫גראציה בת הרב נחו מזרחי‪ .‬הבעיה הינה המקורות המשפחתיי שסותרי את הנתוני הללו כי רושמי‪ ,‬שנתפטר‬ ‫בשנת תרמ"ט בהגיעו לגבורות‪") .‬גבורות" שמוני שנה( ומכא שנולד ב ‪.1809‬‬


‫הפורעי אשר חששו שהבורחי יודיעו על מעשי הביזה שלה לשלטונות בעכו‪ ,‬השיגו הסירו‬ ‫מעליה כל אשר לה וריכזו אות חזרה בצפת אל "מגדל העיר" היא כנראה המצודה‪ .‬רצונ‬ ‫היה לסיי את מלאכת הביזה והשלל בשקט‪.‬‬ ‫שלושי ושלושה ימי הוחזקו היהודי כ במעצר עירומי ובחוסר כל‪ .‬למזל השודדי לא גילו‬ ‫את הכס‪ O‬שהיה ברשותה של אשת ר' אברה דב מאווריוטש אשר בו קנו לה החסידי לח צר‬ ‫וקיימו את עצמ‪.‬‬ ‫פעולת של השודדי נעשתה ביסודיות רבה ה דיקדקו למצוא כל דבר שנית להילקח‪ ,‬הרסו‬ ‫כתלי ורצפות עקרו דלתות וחלונות והחורב היה גדול‪.‬‬ ‫רק לאחר שלושי ושלושה ימי בחודש יולי ‪ 1834‬כבש צבא דרוזי הנאמ למוחמד עלי את צפת‬ ‫חזרה מידי המתמרדי הפלאחי‪ ,‬שיחרר את היהודי מהמגדל ואיפשר לנצורי לחזור למקומ‪.‬‬ ‫מפקד הצבא התפייס ע המוסלמי של העיר והובטח לו שלא יוסיפו להרע ליהודי‪ .‬הוא א‪O‬‬ ‫ביקש מ היהודי רשימה מפורטת "מכל החפצי שנשללו בפרטיות )בפרוטרוט(‪ ,‬בש כל חפ‪K‬‬ ‫ומהותו‪ ,‬וס המעות מזומ וכלי כס‪ O‬וכלי זהב שנשללנו" כעדות אחד היהודי‪.‬‬ ‫כל כולל מינה בא כוח לסידור הרשימה‪.‬‬ ‫מפקד הצבא דרש כעת מ השודדי להחזיר את החפצי שנשדדו על פי הרשימות‪,‬‬ ‫אול הללו פחדו מעונש והחביאו את הכס‪ O‬התכשיטי והחפצי יקרי הער‪.‬‬ ‫את יתר הדברי השחיתו וזרקו ברחובות ורק מעט מ החפצי ששדדו נמסר חזרה‪.‬‬ ‫סופו של דבר שג מעט הפריטי שנשחתו והושלכו ברבי לא הוכרו על ידי בעליה ונמכרו‬ ‫במכירה פומבית ‪.‬‬ ‫הכס‪ O‬שנתקבל מ המכירה חולק והמעט שהושב ליהודי העיר‪ ,‬היה כדי אחוז אחד בלבד מהשוד‪,‬‬ ‫עד לשנת תקצ"ט לא הגיע הפיצוי אלא לשמונה אחוזי מהער המקורי‪.‬‬ ‫ג היש"ר נפגע כלכלית קשה מפרעות אלה שכ המאורעות הרעו את מצבו שהיה דל מלכתיחלה‪.‬‬ ‫וכ‪ ,‬למרות שאירוסיו נקבעו במועד נקוב לגראציה מזרחי‪ ,‬החתונה לא מומשה‪.‬‬ ‫הפרעות רוששו א‪ O‬את חמו לעתיד שהיה בעל אמצעי ‪.‬‬ ‫כל שכ היש"ר‪ ,‬עד כדי כ שלא היה ביד כס‪ O‬כדי להעמיד חתונה‪ .‬שלא לדבר על קיו חיי זוג‬ ‫משות‪.O‬‬ ‫עוד מצירי על צרה זו שפקדה אות‪ ,‬וחדשה צצה תחתה‪.‬‬


‫"הרעש הגדול" בצפת ‪. 1837 ,‬‬ ‫בשבת ‪ 1‬בינואר ‪ ,1837‬העשרי וארבעה בטבת תקצ"ז בזמ תפילת המנחה‪ ,‬זעזעה רעידת אדמה‬ ‫חזקה את העיר צפת וכ את העיר טבריה‪ ,‬והחריבה אות‪.‬‬ ‫בתי רבי קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביה‪.‬‬ ‫ההרס והחורב בערי החו‪ O‬הועצמו על ידי השלכות של גלי צונאמי מרוחקי‪.‬‬ ‫על הקורות את היש"ר באותה רעידת אדמה גדולה מסופר כ ‪:‬‬ ‫" יהודה שבתי ז"ל ‪ ,‬עמד ביו כ"ד טבת שנת תקצ"ז )‪ (1837‬ברחוב הרימוני שהיה נטוע כרמי‬ ‫והביט בשמי המעונני‪.‬‬ ‫הענני היו בצורת עדר כבשי תופעה רגילה בעננות החור‪ O‬של שמי צפת ‪.‬‬ ‫והנה התחילה רעידת האדמה געשה רעשה האר‪ ,K‬התנודדה והתנועעה ככברה‪.‬‬ ‫ואילו היש"ר הוע‪ O‬ממקו תצפיתו ‪ ,‬ונפל על ע‪ K‬זית עתיק בקרבת מקו קבורת הנביא הושע‬ ‫ב הארי‪ .‬כ נשאר שלושה ימי על צמרת ע‪ K‬הזית רועד מקור ומפחד רואה אי בתי נהרסי‬ ‫ואבני מדרדרות ‪ .‬מטרי עוז החלו לרדת‪ ,‬ורק אחרי שלושה ימי ושלושה לילות נחה שקטה‬ ‫האר‪....K‬‬ ‫ירד מעל הע‪ K‬טיפס על החורבות‪ ,‬רטוב ורועד המו למראה עיניו‪ ,‬בוכה על מר גורלו גורל עיר‬ ‫אבותיו‪ ,‬מקשיב לנאקות החללי משתדל לגלות "מתי חיי"‪,‬‬ ‫קווה למצוא בגדי או מחסה והצדיק את הדי‪[13] ".‬‬ ‫יתכ שבאותו אסו נורא שפקד את העיר איבד היש"ר בפע השנייה בחייו את היקרי לו ‪ .‬שכ‬ ‫דודתו המבוגרת ‪ ,‬אינה מוזכרת יותר בכל הכתבי המשפחתיי‪.‬‬ ‫היהודי ב התקופה‪ ,‬ר' מנח מענדיל מקאמיני‪ K‬מערי את מספר היהודי ההרוגי בטבריה‬ ‫ובצפת באלפיי ועל כ יש להוסי‪ O‬פצועי רבי‪.‬‬ ‫על פי דיווחי הפחה הטורקי‪ ,‬מספר הנספי בצפת היה בי ‪ 1700‬ל‪.1800‬‬ ‫העדי שנותרו בחיי סיפרו כי עלה מספר המתי על הניצולי‪ .‬ואלה שנותרו בחיי היו‬ ‫פצועי ומה בעלי מומי‪ .‬קהילת צפת באה עד משבר‪ .‬הבתי נהרסו מקורות הפרנסה הדלדלו‬ ‫ועדיי לא קיבלו את הפיצויי המגיעי לה‪.‬‬ ‫ה הוכרחו ללוות כס‪ O‬בריבית גבוהה "לקבור את החולי ולבנות ולנטוע חצרות אלוהינו" ‪.‬‬


‫בעקבות האסו עזבו יהודי רבי את צפת‪ ,‬בהאמינ כי היה זה עונש משמיי על כי העזו‬ ‫להתחרות בגדולתה וקדושתה של ירושלי‪ .‬יהודי אחרי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הגיעו לצפת בעקבות‬ ‫רעידת האדמה‪ ,‬בהאמינ כי זהו סימ לחבלי משיח שיגיע בקרוב‪.‬‬

‫שיקו ההריסות והחיי‬ ‫שנה חלפה לה‪ ,‬הקהילה ניסתה להתאושש ולשק את הריסותיה‪.‬‬ ‫בהגיע חודש תמוז תקצ"ח )‪ (1838‬החליטו השכני הדרוזי בחבל אר‪ K‬הגליל ‪,‬‬ ‫למרוד באבראהי פחה ‪ .‬א‪ O‬הפע היו יהודי צפת לשעיר לעזאזל‪.‬‬ ‫אל הדרוזי הצטרפו ג המוסלמי ושוב חזרו מעשי הטבח והשוד של שנת תקצ"ד‪.‬‬ ‫הדרוזי "ע בני הכפרי הסמוכי לעיר באו העירה ותפסו אותנו כולנו ואת ‪....‬הרב הצדיק ר'‬ ‫אברה דב הי"ו ואסרו אותו לעינינו‪ ...‬ויכו את הע הבוכי ‪,‬‬ ‫עד אשר הוציאו לה הס אשר ביקשו מאיתנו‪ ,‬לבד מאשר שללו ובזזו העיר איש לו‪,‬‬ ‫מבוקר עד ערב"‪.‬‬ ‫א‪ O‬עתה בא נציגו של שליט מצרי וביקש רשימה מיהודי צפת מכל הנזקי שנגרמו לה והבטיח‬ ‫שהכל יוחזר תו שלושי יו‪.‬‬

‫בצר לה פנו יהודי צפת פנו אל מונטיפיורי לבקשו שיפעיל השפעתו במהלכי השלטו על נציגי‬ ‫המדינות הזרות לתיקו העוול שנגר לה‬ ‫וכדי לאל‪ K‬את השלטונות המצריי לשל לה פיצויי מלאי‪.‬‬ ‫כספי חלקיי ניתנו‪ ,‬א מעט מדי לאוכלוסיה שנפגעה מפגעי הטבע ומפגעי אד כה רבות‪.‬‬ ‫מכיוו שהסכומי היו זעומי ‪ ,‬לא חיסרו ג חשדות ותלונות על פקידי יהודיי שלא חילקו כל‬ ‫מה שנית לה מצד השלטונות לצרכי הנפגעי‪.‬‬ ‫בייחוד התלוננו אנשי כולל אוסטריה על "ויקיל איש רע ובליעל זה שמו יצחק" ‪ .‬א‪ O‬על פקידי‬ ‫אלה פנו בטענות מרות אל מונטיפיורי וביקשו את התערבותו מיד העושקי‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫נישואיו של היש"ר נדחו מספר פעמי בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלע אחר השוד והפרעות‪.‬‬ ‫נראה שבצר לו ‪ ,‬ולאחר שהתיית פע שניה‪ ,‬יצא במסע חזרה אל חבל גלילות סוריה בה נולד‪,‬‬ ‫הוא קיווה להגיע לעירו חלב‪ ,‬ולפנות למשפחתו לעזרה‪.‬‬ ‫היש"ר הגיע עד דמשק‪ .‬יתכ ‪ ,‬שלא הצליח להגיע עד לעיר הולדתו חלב‪ ,‬מסיבות שונות של קשיי‬ ‫המסע או מחסור בכס‪ .O‬בדמשק ביקש את עזרתו של ב דודו ר' יעקב ענתבי שהיה רבה הראשי‬ ‫של הקהילה‪ ,‬אול זה למרות משרתו הרמה‪ ,‬בצר לו ובמצבו הכספי הרעוע לא יכול היה לסייע‬ ‫בידו רבות‪ .‬אול הוא הפנה את דודנו הצעיר לכל מי שיכול היה בקהילה כדי שיסייע בידו‪ .‬כ‬ ‫למרות כל הוצאות המסע ומחייתו בדר חזר היש"ר לצפת ע ‪ 200‬גרוש בכיסו‪.‬‬

‫בי הפוני לגביר מונטיפיורי‪ ,‬האישיות הראשונה של העול היהודי דאז‪ ,‬השופכי את לב בצר‬ ‫לה ‪ ,‬פונה ג היש"ר ענתבי אל מונטיפיורי ומספר לו כי נישואיו נדחו בשל הצרות שפקדו אותו‬ ‫ואת משפחת חמו לעתיד‪ ,‬ועל נסיעתו לדמשק‪.‬‬

‫מאגרתו של היש"ר עולה ג כי היה באותה תקופה מלומדי ישיבת מירו ‪ ,‬וכי קיווה שמונטיפיורי‬ ‫יזכור אותו מפגישת בעת ביקורו האחרו במירו ‪ .‬וכ כתב לו בשנת תקצ"ט )‪: (1839‬‬ ‫"המאיר לאר‪ K‬ולדרי עליה ברחמי – הנשר הגדול נגיד ומצווה לאומי‬ ‫סי' משה מונטיפיורי‪.‬‬ ‫‪...‬וג ראיתי אדוני שואל אל )=על( עבדו בהיותו במירו ‪,‬‬ ‫והשיבו לאדוני שאני משוד ע בת מעלת הרב )חיי נחו מזרחי( ‪.‬‬ ‫ותמהו עלי אי לא נישאתי עד כה )ב ‪ 31‬א‪.‬ח‪, (.‬‬ ‫אמת אגיד לאדוני כי זה קרוב לשני שני שאני משוד ע בת הרב הנזכר‬ ‫ויע אי ידי משגת )לקיי הוצאות חתונה ולפרנס( כי נגעה בי יד ה' ברעש )רעידת האדמה(‪,‬‬ ‫ובשלל )בפרעות( פע ושתי ושלוש‪ ..‬ובפרט כי אחרו )הפרעות בפע האחרונה ( הכביד צרת‬ ‫הפלשתי )הדרוזי( כי המעט בגדי אשר הזמנתי לחופה לקחו אות הפלשתי‪.‬‬ ‫והלכתי לדמשק נפשי לשאול )והכוונה שיצא בשליחות עצמו( הגיע על פתחי נדיבי ויעל‬ ‫)תרומות( קרוב לשני מאות גרוש‪.‬‬


‫ויש לי על מר חמי )חוב( ת"ק )‪ (500‬גרוש שחייב לי‪ .‬אמרתי אעשה חופה באלו המעות‪ ..‬ושלחתי‬ ‫לומר )לו( בימות החור‪ O‬לעשות החופה )ובעל החוב – חמי לעתיד( יהי כמשיב )אמר שישיב לי (‬ ‫עד חג הפסח‪.‬‬ ‫ואח"כ השיב עד חג השבועות‬ ‫ועכשיו דחה עד חג הסוכות )שנת ת"ר ‪.(1840‬‬ ‫נא אדוני חוס ורח לימי אביו‪.‬‬ ‫ואני ידעתי ‪ ..‬דרכו דר להיטיב לחונ דלי וכגו מצוה‪ ,‬וג ידבר ע מעלת חמי על הדבר הזה‬ ‫וישוב )לביתו( בשלו – הוא והמעטירה את ביתו )יהודית מונטיפיורי(‬ ‫בריאי וטובי וישמחו ב יודעי שמ‬ ‫כה דבר אנוכי המר ונאנח מקירות לבי ומייחל חסדי צורי ומשגבי‬ ‫הצעיר יאודה שבתי ענתבי ס"ט‪".‬‬ ‫ג סבתה של כלתו המיועדת הגב' ריינה די פראנקו‪ ,‬פונה למונטיפיורי בצר לה ומבקשת את‬ ‫עזרתו בעניי חתונת נכדתה‪.‬‬ ‫הגב' די פראנקו היא אמה של הרבנית‪ ,‬אשת הרב חיי נחו מזרחי ובאה ממשפחה מיוחסת‬ ‫ואמידה‪ ,‬בעלה היה בעל נתינות אנגלית וג חתנה הרב מזרחי היה בעל נכסי בצפת‪.‬‬ ‫ממכתבה עולה כי בעלה )הסבא( ובנה יוס‪ O‬נהרגו ברעש הנורא שפקד את צפת‪.‬‬ ‫נותרה לה רק בתה הנשואה לר' מזרחי רב הקהילה הספרדית בצפת‪.‬‬

‫משפחתה של כלתו המיועדת של היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫האדו ‪ ....‬די פראנקו‬ ‫)סבה של הכלה‪ ,‬נהרג ברעש(‬

‫ר' חיי נחו מזרחי‬ ‫)רב הקהילה הספרדית‪ ,‬בצפת(‬

‫אם הכלה‬

‫???‬

‫ריינה די פראנקו‬ ‫)סבתה של הכלה (‬

‫אליעזר‬

‫יוסף‬

‫???‬ ‫גראציה מזרחי‬ ‫כלתו המיועדת של היש"ר‬


‫כאשר פרעו הדרוזי ביהודי צפת אסרו ג את חתנה ר' חיי נחו מזרחי‪ ,‬וג את ר' דב‬ ‫מאווריטש מכיוו שנאמר עליה השניי ש"שני האנשי האלה ה גדולי )עשירי( היהודי מה‬ ‫תיקחו מה )כמה( שתרצו" הדרוזי עינו אות ותבעו מה החטופי‪ ,‬ומכל הקהילה )בעבור כופר‬ ‫נפש( ‪ 50,000‬גרוש ‪.‬‬ ‫גב' פראנקו וכמה מ הספרדי נתנו כל אשר היה לה סה"כ ‪ 18,000‬גרוש מחו‪ K‬לעלות השוחד‬ ‫ומחו‪ K‬לכספי שנתנו האשכנזי לפורעי‪.‬‬ ‫הקהילה האשכנזית לוותה כספי מגביריה לצור תשלו הכופר ולאחר השחרור החזירה למשלמי‬ ‫כספי הכופר אט אט את הסכומי ששילמו בכספ‪ .‬אול הספרדי לא עשו כ‪.‬‬ ‫לכ ר' חיי ניסי אבולעפיא ור' נחמ ליב מטבריה נתמנו כבוררי עבור האלמנה שנתנה את כל‬ ‫כספה להציל נפשו של חתנה והטילו על כל קהילת הספרדי בצפת לחלוק את עול הכופר הזה‬ ‫ששול בעבור נפשו ועבור נפש ר' דב מאווריטש שווה בשווה‪.‬‬ ‫אול עד שהקהילה תתארג להחזיר לה את כל דמי הכופר ששילמה ‪ ,‬מבקשת גב' פראנקו‬ ‫ממונטיפיורי שיחזיר לה ‪ 4000‬גרוש מכספי התרומות שעתיד היה להקצות לחכמי הספרדי בצפת‪.‬‬ ‫יתר על כ היא מספרת כי הכולל עצמו נשאר חייב לחתנה ‪ 10,000‬גרוש ‪,‬‬ ‫וכל עניי העיר שידעו שהוא אד אמיד היו נוהגי לבוא אליו ולבקש את עזרתו‬ ‫וכיוו שכעת אי לאל ידו לסייע ביד נאל‪ K‬לעבור ע משפחתו לטבריה‪.‬‬ ‫ולסיו שוטחת ריינה די פראנקו )חותנתו של ר' חיי נחו מזרחי( ‪ ,‬תחינתה בפני מונטיפיורי‬ ‫להחזיר לה ולחתנה כספי שהוצרכו לתת בעד הצלת של יהודי צפת בימי פרעות הדרוזי‬ ‫כי כעת אי בידו של חתנה להכניס את בתו לחופה ‪:‬‬ ‫"ויודע כל )בא( שער עמי "‪ ,‬כותבת רינה די פראנקו ‪" ,‬כי חתני )הרב נחו מזרחי( היה עשיר לפי‬ ‫שיעור האנשי היושבי פה העירה‪,‬‬ ‫שבא משליחות תוניס ואגפיה מראכס )מרוקו( הגיע וצרור כס‪ O‬בידו ‪,‬‬ ‫ולא נתיישב חודש ימי )חודש ימי בלבד מאז שחזר משליחותו(‬ ‫ובהרעש נפל כל )הבתי( בחצר )חצר ביתו( ונעשו תלי תלי על הנכסי זולת הנפשות נצולו‪...‬‬ ‫וכל אשר לו הל בבניי החצר ובהוצאות )שיקו( העי"ק )עיר קודש(‬ ‫לא נשאר לו זולת )מתו( ארבעה עשר אל‪) O‬גרוש שהיו לו – רק(‬ ‫שני השטרות הנזכרי על הכולל והחצר חצי בנויה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ועתה בא זמ נישואי בתו הגדולה )גרסייה – בשנת תקצ"ט היתה בת שמונה עשרה שנה(‬ ‫שפסק ע החת )הוא ר' שבתאי ענתבי( להכניסה לחופה בחג השבועות ‪,‬‬ ‫ועבר הזמ ולא מצא ידו‪ .‬וא היה מוצא ללוות עשרי למאה ‪ ,‬היה לווה ועושה חופת בתו‪..... .‬‬ ‫כה דבר האשה המתפללת בעדו תמיד ריינה די פראנקו"]‪[12‬‬

‫שלושת המאורעות הקשי שפגעו בצפת ובתושביה‪ ,‬ארעו בטווח קצר ביותר של ‪ 4‬שני ‪ ,‬החל‬ ‫במרד הפלאחי בשנת ‪ , 1834‬דר רעידת האדמה הקשה "הרעש הגדול" ‪ , 1837‬וכלה במרד‬ ‫הפורעי הדרוזי ‪ . 1838‬לפי המסורה המשפחתית היה היש"ר באותה תקופה כב ‪ 19‬שני בלבד‪.1‬‬ ‫בפרעות האחרונות ‪ ,‬מספר היש"ר כי הדרוזי שדדו א‪ O‬את בגדי חתונתו‪.‬‬ ‫לא ידוע לנו אודות גורל בקשותיה של תלמידי ישיבת מירו‪,‬‬ ‫אודות תשובתו של מונטיפיורי לגב' ריינה די פראנקו‪ ,‬סבתה של גראציה מזרחי‪,‬‬ ‫או עדות למענה או עזרה שקיבל היש"ר ‪ ,‬א נדיבותו ורוחב לבו הידועי של מוטיפיורי לא‬ ‫התירוהו להשאר אדיש לגורל הקשה של יהודי האר‪ K‬עליה פרש חסותו ‪.‬‬ ‫עובדה היא שמסורת המשפחה מספרת כי בגיל ‪ 21‬נישא היש"ר לגראציה מזרחי‪[1,2] .‬‬ ‫באות שני המשי חכ יהודה ענתבי )היש"ר( הצעיר את תלמוד תורתו בישיבת הרשב"י )ר'‬ ‫שמעו בר יוחאי( מירו‪.‬‬

‫הישיבה במירו על ציו מנוחת ר' שמעו בר יוחאי וקברי הצדיקי שסביבותיו‪.‬‬ ‫במירו של אות ימי היה כפר ערבי בלבד השוכ למרגלות הר העצמו‪ ,‬אשר נתפרס בשל קברו‬ ‫של רבי שמעו ב יוחאי )רשב"י( וקברי הצדיקי הנוספי הפזורי באיזור בנו של הרשב"י רבי‬ ‫אלעזר ‪ ,‬היו ש ג קברי ר' יצחק נפחא‪ ,‬ר' יוחנ הסנדלר‪ ,‬מערות בית שמאי ובית הילל ועוד‪.‬‬ ‫קבר של רשב"י ובנו נמצאי בבניי מיוחד ב שתי קומות ובו כעשרי חדרי בשתי קומותיו‪.‬‬ ‫חדרי אלה נועדו למגורי רבני צפת וחכמיה שלמדו תורה וזוהר במירו‪ .‬חלק בי פסח לשבועות‬ ‫וחלק בחודשי תמוז ואב‪.‬‬ ‫רבי שמעו בר יוחאי חי במאה השניה לספירה והיה אחד התנאי המפורסמי בדורו‪.‬‬

‫‪ 1‬או ‪ 29‬שני לפי חישוב גילו מתו המסורה שנולד ב ‪1808‬‬


‫הוא תיעב את מדכאי עמו ומפחדו מנקמת הסתתרו הוא ובנו שלוש עשרה שנה במערה ובה‬ ‫חיבר את ספר "הזוהר" ספר היסוד של הקבלה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1839‬תלמידי החכמי אשר חבשו יחד ע היש"ר ענתבי את ספסלי בית המדרש היו‬ ‫חיי יוס‪ O‬פינטו‪ ,‬סעיד ב יוס‪ O‬הלוי אלקב‪ ,K‬אברה ב יאיר‪ ,‬משה אפרייאט‪ ,‬שלמה שושנה‬ ‫בלא"א שמואל‪ ,‬יהודה קארוג'י‪ ,‬אליהו לוי פרג'‪ ,‬אפרי אב צור‪ ,‬יוס‪ O‬פינטו‪ ,‬ושלו למהדווי‪[12] .‬‬

‫יופיו של הטבע המקומי דבק ג ברבני הישיבה אשר חשקה נפש לפעמי לשאו‪O‬‬ ‫"אוויר צח" ולסעוד ליד המעיי המפכה מי חיי‪.‬‬ ‫ר' אליהו רחמי ענתבי היה מספר את הסיפור הבא ומי יודע אולי שמעו מאביו היש"ר שהיה‬ ‫מתלמידי ישיבת מירו בעצמו ? "פע אחת ‪ ,‬סיפר‪ ,‬ישבו חכמי לסעוד את ליב משני צידי‬ ‫אמת המי היוצאת מ המעי להשקות את גני הסביבה‪ .‬ביניה היה חכ אחד חרו‪ K‬ממולח‬ ‫ומפולפל‪ .‬לאחר תו הסעודה ק אותו חכ ואמר‪ :‬רבותי‪ ,‬היש את נפשכ לראות כיצד קרע‬ ‫משה את הי ? כ ! ענו כול בצוותא‪ .‬הוא לקח ענ‪ O‬גדול ויבש שנמצא בקרבתו ולאחר שהסיר‬ ‫את זלזליו פשט נעליו ועמד בתו אמת המי‪" .‬שורו וראו" פתח ואמר ובטר הספיקו החכמי‬ ‫להרגיש במתרחש הכה בכל כוחו במי וה אמנ נבקעו ‪ ,‬א כל החכמי יצאו רטובי עד לשד‬ ‫עצמותיה‪ .‬לאחר שביצע את זממו‪ ,‬מהר לנעול נעליו ולברוח ועד שחכמי הישיבה הספיקו‬ ‫להתאושש מתדהמת‪ ,‬היה האיש רחוק מה‪[3] ... .‬‬ ‫ג תושבי הכפרי המוסלמי כיבדו את קברי הצדיקי היהודיי ‪.‬‬ ‫כ למשל במעלה ההר ‪ ,‬לא הרחק מקבר הרשב"י נשתמר חלק מבית כנסת יהודי מהמאה השניה‬ ‫או השלישית לספירה וסמו לו קבר ר' יוחנ הסנדלר ולידו מערה‪.‬‬ ‫על מערה זו סיפרו אנשי צפת את סיפור הנס הבא אשר מסביר מהיכ יראת של המוסלמי‬ ‫תושבי המקו לקברי הצדיקי היהודי ‪ :‬אחד מנכבדי הכפר שעסק בגידול טבק זכה בשנה אחת‬ ‫ליבול טוב ולא היה לו מקו לאחסנו‪ .‬מה עשה ?‬ ‫הביא את יבולו אל מערת ר' יוחנ הסנדלר הניחו ש ‪ ,‬ואמר ‪" :‬הצדיק ! ) כ קראו כל תושבי‬ ‫הכפר לכל התנאי והאמוראי שמצאו מנוחת במירו והאמינו בה ובקדושת( כל רכושי אני‬ ‫מפקיד בידי ‪ ,‬אנא שמור עליו"‬ ‫למחרת הל בעל הטבק לראות את שלו פרי עמלו ומה רב תמהונו לראות ערבי אחד עומד בתו‬ ‫המערה שק בידו לא זז ולא נע‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מה ל פה ? שאל אותו‪,‬‬ ‫"אדוני ‪ ,‬ענה הערבי‪ ,‬אני וחברי באנו לגנוב מ הטבק מלאנו שקי ועמדנו לצאת א רגלינו לא‬ ‫נשמעו לנו וה דבקו בקרקע מבלי יכולת להזיז ‪ .‬כאשר ראינו בצרה שבאה עלינו ‪ ,‬מיהרנו להריק‬ ‫את שקינו‪ .‬חברי הצליח לאחרי זה להסתלק ואילו אני עוד רגלי דבוקות‪.‬‬ ‫ירח נא עלי אדוני ‪ ,‬והצילני אני מתחרט על מעשי ‪ ,‬לא אוסי‪ O‬עוד לחטוא‪.‬‬ ‫נת בעל הטבק עינו בגנב וראה עלה של טבק על כתפו‪ ,‬שדבק בו בעת שהריק את שקו‪.‬‬ ‫הוא הסיר מעליו את העלה סטר על לחיו ואמר לו "עתה טול רגלי והסתלק‪ ,‬א ראה הזהרתי‪,‬‬ ‫א תשוב לסור הצדיק לא יסלח ל‪"...‬‬ ‫ערביי מירו שכאמור האמינו בקדושת הצדיקי נזהרו מפגיעה כל שהיא בכל דבר שיש לו קשר‬ ‫אל המערה או אל הקבר‪ .‬א זה ע‪ , K‬אב‪ ,‬או כל כלי אחר‪.‬‬ ‫מסופר עוד על ערבי אחד שעבר ליד מערת בית הלל‪ ,‬וראה ע‪ K‬חרוב שאחד מענפיו מתאי‬ ‫למחרשה‪ ,‬וכאשר עלה על הע‪ K‬כדי לכרותו מעדה רגלו נפל ונשברה מפרקתו‪ .‬מאז נזהרי ערביי‬ ‫הכפר מגעת בע‪ K‬החרוב וא‪ O‬מפירותיו אי ה נהני בבחינת "לא מדובש ולא מעוקצ"]‪[3‬‬

‫הישיבה שבה למדו חכמי צפת היתה בקומה הראשונה של הבני‪ ,‬וסמוכה לקבר הרשב"י‪ .‬נעי‬ ‫היה להמצא במחיצת של "אריות" אלה ששיחת בלבד טעונה עיו‪ , ,‬מספר נכדו של היש"ר ‪,‬‬ ‫א מי יל ויבכר החבש בבית המדרש על סיור בואדיות נקרות צורי‪ ,‬מעיינות מי חיי ופירות‬ ‫משובחי המצויי בקרבת מקו‪ ,‬כלו אפשר לוותר על כל אלה ? אמת כי לא תמיד נית לנו‬ ‫חופש בחירה‪ ,‬ג אנו נצטווינו על קביעת עיתי לתורה ‪ ,‬אלא שלפעמי טוב לב של הורינו‬ ‫ומורינו קרא לנו דרור "]‪[3‬‬ ‫נכדו ממשי ומספר אודות המבקרי והעולי לרגל לקבר הרשב"י ‪:‬‬ ‫פעמי באו אנשי פשוטי לקרוא תהילי על קבר רשב"י בצוותא‪ ,‬כל אחד פרק עד תו‬ ‫הספר או ביחידות‪ .‬לא היו ביניה עמי האר‪ K‬כלל‪ ,‬כי כאלה לא ראתה צפת מעודה‪ .‬אול פע‬ ‫אחת איתרע מזלה )של לצפת( ונסתנ אליה ע האר‪ K‬אחד‪ ,‬שעד מהרה מצא דרכו למירו לקרוא‬ ‫תהילי‪ .‬אילו בחר בחור חמד זה בקריאה בלחש ניחא‪ ,‬שהרי כסיל יחשב‪ .‬א הוא בחר לקרוא‬ ‫בקול ר‪ ,‬וכאשר הגיע תורו פתח בפרק קל"ט בא עד הפסוק הרביעי וסיי אותו במלה הראשונה‬ ‫של הפסוק הבא אחריו וכ יצא לו ‪:‬‬


‫"כי אי מילה ה' ה‪ ,‬ה' ידעת כלה ‪....‬אחור" וסיי דבריו‪ .‬באותה שעה ק "חכ מכלו‪ , "O‬יהודי‬ ‫שכל ימיו היה מר נפש וחי בחסר כל ‪ ,‬טפח על כתפו של הבחור ואמר ‪ " :‬צדקת בני‪ ,‬צדקת‪ ,‬כלה‬ ‫אחור‪[3] "...‬‬ ‫על קברו של ר' אלעזר‪ ,‬היתה תלויה מנורה בת עשרות קני של שמ ונרות להדלקה‪ .‬מנורה זו‬ ‫היינו משביעי אנו הקטני כי תסוב על צירה‪ .‬וכה היינו אומרי לה "וואחיאת סידיק‪ ,‬דורי"‬ ‫)בחיי אדונ‪ ,‬הסתובבי( חוזרי על כ מספר פעמי עד שהיינו רואי אותה בעיני רוחנו‬ ‫כמסתובבת‪....‬‬ ‫בל"ג בעומר ‪ ,‬שלפי המסורת חל בו יו פטירתו של רשב"י נערכת במירו חגיגה עממית דתית‬ ‫אליה מועבר בתהלוכה רבת ע‪ ,‬ספר תורה מצפת‪ .‬מסורת העברת ספר התורה לא החלה בימיו‬ ‫של היש"ר כי א בדור של ילדיו‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר ניצח על התהלוכה נכדו יהודה ענתבי‪,‬‬ ‫שבאותו זמ ניהל בית ספר בצפת והיה חבר מועצת העיריה‪.‬‬ ‫בהתקרב היו השלושי ושלושה לספירת העומר ‪ ,‬החצר הגדולה שלפני הכניסה אל קבר הרשב"י‬ ‫זו שכל ימות השנה עומדת כמעט בשממונה נמלאת בבני צפת והומה מקולות בני אד הבאי‬ ‫לשפצה‪ ,‬מי בידיו ומי במכחולו‪ ,‬כדי להכינה לקראת קבלת פני אורחי הבאי אליה מכל קצווי‬ ‫אר‪ K‬ומה א‪ O‬מחוצה לה‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי‪ ,‬נכדו של היש"ר מעיד כי שני חדרי מ הקומה השניה של הבני במירו הוקצו‬ ‫לאביו ולמשפחתו לקראת ל"ג בעומר וייתכ שזכות זו נשמרה לה הודות לשבתו רבת השני של‬ ‫היש"ר בבית המדרש‪ .‬ואולי בחדר זה עצמו התגורר ?‬ ‫הנכד מתאר את מראה החדר היש ‪ ..." :‬הריהוט היה משל סגנו עתיק יומי‪ :‬מחצלאות‪ ,‬מצעות‪,‬‬ ‫כרי‪ ,‬שולח עגול ונמו לאוכל‪ ,‬סירי בישול כדי למי ועוד‪".. .‬‬

‫בהגיע ליל ההילולה השמחה מגיעה לשיאה ע ההדלקה המסורתית והיא גדלה והולכת ע‬ ‫"הזנת" האש‪ .‬רוב האורחי שייחסו קדושה רבתי להדלקה זו זרקו ללב ההדלקה בגדי ושאר‬ ‫חפצי שלא היה לה עוד חפ‪ K‬ב‪ .‬שני מוקדי שמחה היו בל"ג בעומר‪" .‬ההדלקה" ו"החלקה"‪.‬‬ ‫הראשונה בלילה והשנייה למחרתו‪" .‬חלקה" זו מה היא ? "חלקה" פירושה בערבית תיספורת‪.‬‬ ‫במלאת לילד שלוש שני הוריו מעלי אותו למירו ויחד ע שאר בני גילו מסתפר הוא לראשונה‬ ‫בחצר רשב"י לקול שירה וזימרה של ההורי והאורחי‪.‬‬ ‫בריקודי ע שנערכו בחצר ומחוצה לה השתתפו ג ערביי הכפר וסביבתו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫סופר שבאחת החגיגות נפל קיר על האורחי ופצע כמה מה‪ .‬לאחר חקירה הוברר כי האסו‬ ‫אירע בשל כניסת אשה אחת לחצר והיא בטומאתה‪.‬‬ ‫מאז היו מכריזי בכל חגיגה ‪" :‬קהל קדושי‪ ,‬א יש בכ אשה שאינה נקייה תצא מארבע אמות‬ ‫של הבניי לבל יחזור חלילה האסו אשר קרה בשנה זו וזו‪[3] "....‬‬

‫שליחותו הראשונה של היש"ר‬ ‫בראשית המאה ה ‪ 19‬דובר בכוללות צפת על הצור בשיגורו של שד"ר שכ ‪ ,‬חייבי קמח לש‬ ‫קיומה של תורה‪.‬‬ ‫באות הימי היו חכמי צפת יושבי אוהלי באהלה של תורה‪ ,‬בעסקי לא שלחו יד‪ ,‬כי תורת‬ ‫היתה אומנות וה ניזונו מתרומות אחינו בני ישראל שמעבר לי‪ .‬למקור פרנסה זה קראו‬ ‫"חלוקה" אליבא דאמת‪ ,‬היה זה מקור דל וחלוש שיש בו כדי קיו הנפש בלבד‪ .‬אול מאיד‪ ,‬כלו‬ ‫דרוש לו לאד למעלה מזאת ?‬ ‫לצור הרחבת רשת הנדבני והתורמי ‪ ,‬שיגרו חכמי צפת כפע בפע "שלוח דרבנ" לחו‪K‬‬ ‫לאר‪ ,K‬חכ ובעל שיעור קומה‪ ,‬גדול בתורה ודרש מופלג שידבר אל לב הע להגדיל תרומותיו‬ ‫להחזקת תלמידי חכמי וישיבות בית הקדש‪ ,‬והשליח עשה עבודתו באמונה‪ .‬פעמי ארכה‬ ‫שליחות זו שתי ושלוש שני‪[3].....‬‬ ‫וכ ‪ ,‬חודשי ספורי אחר חתונתו החליט כולל הספרדי שבצפת לבחור ביש"ר להיות שליח‬ ‫שד"ר )שלוח דרבנ( לאיסו‪ O‬כספי החלוקה‪ , ,‬חכמי צפת נתנו עיניה בו ובקשוהו להיות לה לפה‬ ‫והוא הסכי‪.‬‬ ‫ר' יהודה ‪ ,‬שהיה חת הצעיר‪ ,‬קיבל עליו את השליחות ועוד בשנתו העשרי ואחת יצא את צפת‬ ‫יחד ע גראציה ‪ ,‬זוגתו בדרכו למסע הארו לארצות עראביסתא )צפו אפריקה( ‪.‬‬ ‫היה זה בשנת תקפ"ז לער )‪. 1(1827‬‬

‫‪ 1‬אברה יערי מפרט את החשבו כיצד הגיע לשליחות זו של שנת תקפ"ז בזו הלשו‪:‬‬ ‫" בספר באור החיי‪ ,‬כותב ב השליח ר' אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬שאביו "יסדו‪ ...‬בהיותו שד"ר בערי ערביסתא בהיותו‬ ‫ב כ"א שני" מאחר שהשליח נפטר בצפת ביו ט' תשרי תרמ"ט )‪ (1889‬והיה אז "זק בא בגבורות" ‪ ,‬כלומר ב‬ ‫שמוני לפחות‪ ,‬הרי שסיבב בשליחותו הראשונה בשנת תקפ"ז )‪ (1827‬לער" ]‪[15‬‬ ‫יצחק ב צבי חולק על קביעתו של אברה יערי כי שליחותו הראשונה היתה בשנת תק"‪ (1830) K‬לער‪ .‬על פי מועדה‬ ‫של האגרת שרש היש"ר אל מונטיפיורי ובה ביקש את עזרתו‪ ,‬הוא מסיק שאותה שליחות לשנת הת"ר )‪: .(1840‬‬ ‫"היש"ר נולד באר צובא בשנת תקע"ט )‪ . (1819‬בעת כתיבת המכתב )כוונתו מכתבו של היש"ר לעזרה ממנוטיפיורי‬ ‫א‪.‬ח‪ (.‬היה ב עשרי שנה‪ .‬בשנת תרכ"ו )‪ (1866‬נשלח בשליחות צפת לארצות ערביסת )שליחותו השניה א‪.‬ח‪. (.‬‬ ‫לדעת יערי )שלוחי אר‪ K‬ישראל עמ' ‪ ( 678‬ואחרי )א' ב יעקב‪ ,‬שלוחי אר‪ K‬ישראל בבבל וכו' ירושלי ב‪/‬ה ‪ ,‬תשט"ו ‪,‬‬ ‫עמ' רסו( שליחותו הראשונה היתה בשנת תקפ"ז )‪ .(1827‬ולמדו זאת מדברי בנו ר' אברה יעקב ענתבי שכתב על שיר‬ ‫שחיבר אביו ‪" :‬יסדו ‪ ....‬בהיותו שד"ר בערי ערביסתא בהיותו ב כ"א שני" )בסו‪ O‬ספר באור החיי לר' חיי כפוסי‬


‫בני הגולה בקהילות השונות אליה הגיעו השד"רי נכספו לדעת הרבה על מנהגי התפילה באר‪K‬‬ ‫ישראל ואת התפילות המיוחדות שמתפללי באר‪ K‬במקומות הקדושי ובזמני מיוחדי‪.‬‬ ‫ג את התשוקה הזאת ניסו שלוחי האר‪ K‬לספק ככל האפשר והביאו אית נוסחי תפילות שונות‬ ‫מהאר‪ K‬וא‪ O‬הירבו לספר על נוהגי התפילה באר‪.K‬‬ ‫השלוחי הפיצו בדרכ בגולה ג שירי ופיוטי שהיו רגילי לזמר באר‪ K‬ובמיוחד שירי בשבח‬ ‫ערי הקודש ובשבח התנאי והקדושי הקבורי בה‪ .‬יש שהשד"רי חיברו בדרכ שירי שכאלה‬ ‫לפי הזמנת בני הגולה‪ .‬כ למשל ר' חיי וינטורה שליח טבריה חיבר פיוטי בשבח עירו שנדפסו‬ ‫בספר "זמרת האר‪ "K‬מאת ר' יעקב בירב‪ ,‬פיוט המספר על מאורעות חידוש הישוב בטבריה‪.‬‬ ‫ר' משה ריישר שליח מירושלי הקדיש בספרו "שערי ירושלי" )ווארשה ‪ 1868‬תרכ"ח( פרק גדול‬ ‫בש "זמרת האר‪ "K‬לפזמוני ומזמורי שמזמרי באר‪ K‬ישראל וביחוד בל"ג בעומר‪[14] .‬‬ ‫וג היש"ר בדר שליחותו חיבר פיוט ‪ ,‬ומכיוו שהגיע מישיבת מירו בה למד שני ארוכות ‪ ,‬חיבר‬ ‫את פיוטו לכבוד ר' שמעו בר יוחאי ‪ ,‬ותחילתו "אשיר ואודה לאל חי‪ ,‬ותיטב לו שבח" וסימנו ‪,‬‬ ‫כלומר חתימת האקרוסתיכו שלו היא "אני יהודה שבתאי רפאל ענתבי שליחא דרחמנא חזק"‪.‬‬ ‫פיוטו של היש"ר מיוסד על פי שלושה מאמרי אשר באו בגמרא ‪ :‬שבת ד‪ O‬ל"ג ע"ב‪ ,‬מעילה ד‪ O‬י"ז‬ ‫ע"א‪ ,‬ובראשית רבה נ"ח פרשה ל"ה על נושא שמעו בר יוחאי וחיבורו‪.‬‬ ‫והרי כמה משורותיו הראשונות ‪:‬‬ ‫"אשיר ואודה לאל חי – ותיטב לו שבח‪,‬‬

‫א‬ ‫ניצו‪ K‬משה רבינו הוא האיר את עינינו‪,‬‬ ‫יש נאזר בגבורה ‪ ,‬ממנו תצא תורה‪,‬‬

‫י‬ ‫יחס שרי צבאות‪ .‬עשו עשוקי נאות‪.‬‬ ‫השיבו ר' שמעו כל מעשיה גדעו‬ ‫ורבי יוסי שתק‪ .‬לא דבר טוב ועתק‬ ‫דינה יצא דמלכותא‪ .‬ליזיל רבי יוסי לגלותא‬ ‫הוחבא ע בנו במערה‪ .‬מפני הגזירא‬ ‫שני עשרה שנה‪ .‬עבד לו נס רחמנא‬ ‫חד היו שלושת מספרי בינות‬

‫לכבוד תנא בר יוחאי‪ ,‬איש אלוקי קדוש הוא‬ ‫אז ראה ויספרה אספקלרייא מאירה הוא‬ ‫זוהר קודשו ראינו פועלו ה' מענהו‬ ‫ר' יאודה איש ת‪ .‬ראש המדברי הוא‬ ‫גשרי ומרחצאות לתיקו העול הוא‬ ‫מנחש יצא צפעו‪ .‬המה ראו תמהו‬ ‫יאודה ב גרי נעתק‪ ,‬שמע המל שמ‪ K‬מנה‬ ‫ורבי שמעו להרגתא‪ .‬יאודה עליו תנהו‬ ‫נשי דעת קצרה אי ידעי מחווי להו‬ ‫ברא ליהו חרוב ומעיינא‪[7]"....‬‬

‫ירושלי תרפ"ט ‪ (1929‬וא השליח נפטר בתשעה בתשרי תרמ"ט "זק בא בגבורות" הרי ששליחותו היתה בשנת‬ ‫תקפ"ז )‪ (1827‬בער‪ .‬בר הדבר הוא מ הנמנע ושליחותו לא היתה איפוא אלא בשנת ת"ר )‪ , (1840‬שנה אחרי כתיבת‬ ‫אגרת זו )יצחק ב צבי מייחס את זמ כתיבת האגרת כאמור לשנת ‪[12] (1839‬‬ ‫אול סבי יעקב ענתבי כתב לב דודו "הוא יצא לשליחות בארצות ערב שנת תקפ"ז )‪[1] " (1827‬‬


‫הפיוט נתקבל בארצות המזרח ונדפס בספר "הילולא רבא" ‪ ,‬ג'רבה תרפ"ט‪,‬‬ ‫ונדפס ג בסו‪ O‬הספר "באור החיי " לר' חיי כפוסי‪ ,‬ירושלי תרפ"ט‪[15] .‬‬ ‫כשנסתיימה שליחותו של היש"ר נראה שעשה דרכו חזרה לאר‪ K‬יחד ע אשתו גראציה דר‬ ‫מצרי ‪ ,‬מרכז השלטו ‪ ,‬ואיזור הומה יחסית לאר‪ K‬ישראל‪.1‬‬ ‫בשוב היש"ר משליחותו המייגעת לצפת איכות חייו חזרה למצבה הקוד‪ .‬רעייתו נותרה עקרה‬ ‫ומצבו הכלכלי חזר להיות כשהיה ; דל אמצעי‪ .‬הוא המשי בתלמודו והיה לרב‪ .‬כדודו אביו ובני‬ ‫דודיו‪.‬‬ ‫אמונתו החזקה והאדוקה ותנאי חייו הקשי עוררו בו צפיה משיחית עזה עד כדי כ שנודע בקרב‬ ‫יושבי המקו בכינוי "המשיח" ‪ ,‬מכיריו כינוהו כ על שו שכל ימיו היה ממרר בבכי ובתפילות על‬ ‫ביאת המשיח וגאולת ישראל ]‪ , [16‬הוא תואר "כעניו גדול ‪ ,‬גומל חסדי טובי‪ ,‬מרבי‪ .‬תורה‬ ‫ומזכה את הרבי‪ ,‬מרוב ענווה לא רצה שיתארוהו בשו תואר של גדולה וכבוד" ]‪.[5‬‬ ‫ג בנו בכורו מעיד על כ בהספד שנשא על אביו ‪:‬‬ ‫"וידוע דהצדיק הזה הוא עט"ר )עטרת ראשי( בחיי חיותו תמיד היה מבקש על ביאת מש"‪K‬‬ ‫)משיח צדקנו( וז"א )וזו אמרתו( ‪" :‬שמע ה' קול יאודה שהיה מבקש בחיי על הגאולה" הא ודאי‬ ‫כ"ש )כל שכ( דעתה אחרי מותו ‪ ,‬מבקש יותר ‪.[17] "....‬‬

‫מחיבוריו התורניי נשתמר מעט מאוד‪ ,‬אחד מדרושיו ל"שבת הגדול" נדפס בספר "באור החיי"‬ ‫לרב חיי כפוסי‪ ,‬תרפ"ט בנספח אביר יעקב )ד' כ"ה( מתו המקור שהיה בכתב יד אצל נכדו רבי‬ ‫רפאל מנשה ענתבי‪.‬‬ ‫על הש שיצא לו כצדיק‪ ,‬והמוניטי שלו בקרב תושבי העיר מלמד הסיפור הבא אודות "כמוס"‬ ‫נהג הפרדות היהודי של צפת ‪:‬‬ ‫"לא היה אד בצפת אשר לא הכיר את כמוס‪.‬‬ ‫ג אורחי משאר חלקי האר‪ K‬שבאו להשטתח על קבר הרשב"י הכירוהו‪ .‬כי נזקקו לשירותו‪.‬‬ ‫אמצעי התחבורה היחידי בי צפת למירו‪ ,‬היו בידיו ושלטונו עליה ללא מצרי‪ .‬ברשותו של‬ ‫כמוס עמדו שתי פרדות מחונכות וממושמעות אשר שימשוהו למשא ולמסע‪.‬‬ ‫בשל ראייתו שהיתה לקוייה מאוד ‪ ,‬נשר כמוס אחר בהמותיו באחזו בזנבה של אחת מה‪.‬‬

‫‪ 1‬אי הוכחות לכ ‪ ,‬א קיימות עדויות באשר לשליחותו השניה בשנת תרכ"ו )‪ (1866‬שהיתה לאותו יעד ואשר לפניה‬ ‫ולאחרי עברו היש"ר וגראציה דר מצרי‪.‬‬


‫ה ידעו את הדר ולא סטו ימי או שמאל‪ ,‬ותו כדי הליכה דובבו שפתיו של כמוס מזמורי‬ ‫תהילי שהחל בה בצפת וסיימ במירו‪.‬‬ ‫מפי אבי ז"ל שמעתי‪) ,‬מטעי המספר‪ ,‬נכדו של היש"ר( ‪ ,‬שפע אחת אירעה לו לכמוס ‪ ,‬סכנה‬ ‫שבדר נס יצא ממנה בשלו‪ .‬באחד ממסעותיו ‪ ,‬מעדה רגלה של אחת מפרדותיו וזו נדרדרה‬ ‫מפסגת ההר‪ ,‬והיתה צפוייה לריסוק איברי "כשעיר המשתלח" ‪.‬‬ ‫משהרגיש כמוס בדבר‪ ,‬צעק במר רוחו‪" :‬רבי שבתאי ענתבי‪ ,‬זו הפירדה אשר רכבת עליה למירו !‬ ‫הצל אותה בזכות ! וראה זה פלא ! הפרדה קמה‪ ,‬התנערה‪ ,‬ועלתה בשבילי הצרי עד הגיעה אל‬ ‫בעליה – בריאה ושלמה ‪ ...‬ומאז הצביע על הפירדה שלו בקוראו לה ‪ :‬זוהי "הענתביה" ]‪[3‬‬

‫ספר הפיוטי שרש היש"ר‪.‬‬ ‫דומה שבאות שני קשות של לימוד בדוחק שעברו עליו בצפת‪ ,‬החל מקב‪ K‬פיוטי ששמע א‬ ‫בצפת וא בקהילות הניכר אליה הגיע במהל שליחותו ורשמ במחברת קטנה שאת דפיה תפר‬ ‫במו ידיו‪.‬‬ ‫מאוצר ספרייתו וכתבי היד המועטי שנותרו בידי צאציו אשר ניצלו משיני הזמ נשאר מעט‬ ‫מאוד‪ .‬ולמעט הזה שיי כתב היד הנדיר ספר הפיוטי הזה שרש היש"ר ‪ .‬ממנו עולה שבמהל‬ ‫חייו עלה בידיו של היש"ר לתעד ולרשו מאות פיוטי ששמע במחברתו זו ‪ .‬המחברת שגודלה‬ ‫קט מלכתחילה נכנסה כנראה לכיס מעילו והיתה זמינה תמיד למועד ולחג‪ ,‬לתפילות מיוחדות‬ ‫ולארועי שמחה ‪.‬‬

‫ארבעה מתו כל אות פיוטי הינ חיבורי מקוריי שלו‪ .‬ה נבדלי משאר הפיוטי במחברת‬ ‫מכיוו שנושאי את אקרוסתיכו שמו ‪ ,‬יתר על כ קודמות לה ‪ 23‬שורות בה מפרט היש"ר את‬ ‫הארוע החגיגי וש בעל השמחה למענו חיבר את הפיוט‪ .‬אחד מה הוא אותו פיוט שרש בדרכו‬ ‫למסע שליחותו‬ ‫מתו ארבעת הפיוטי שחיבר ניכרת טביעת נשמתו של הכותב ומשהו מתולדותיו המוטבע בי‬ ‫שורות הפיוט‪.‬‬ ‫הנה כ למשל כאשר התחת בנו של גבאי בית המדרש במירו בו למד ‪ ,‬פנה אליו הגבאי שהכיר‬ ‫כנראה בכשרונו של היש"ר וביקש ממנו להכי פיוט לחתונה עבור חתונת בנו ישי אהרו משה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫משורות הפיוט שחיבר לצור זה ניבטי שני סימני היכר אישיי ‪.‬‬ ‫הראשו קרבתו של היש"ר לישיבת מירו בה התחנ ולמד‪ ,‬הנזכרת במילות הפיוט "יגל עליו‬ ‫שוכ מירו" ‪.‬‬ ‫נושא שני הוא כמיהתו של היש"ר לבא הגאולה – כא אותה מסורה משפחתית המספרת עליו‬ ‫שהיה מתפלל כל ימיו לבוא המשיח מקבלת משנה תוק‪ : O‬וכ כתב היש"ר באותו פיוט ‪" :‬יושב‬ ‫שמי ענני‪ ,‬פנה אלי וחונני‪ ,‬כי יחיד ועני אני כל היו אלי אקרא‪"...‬‬ ‫לפי אחת המסורות אודותיו היו מיושבי צפת שכינו את הרב היש"ר "המשיח" על שו כמיהתו‬ ‫המשיחית הרבה וציפייתו התמידית לבא הגאולה‪.‬‬ ‫מרבית הפיוטי שרש אינ מוכרי אול יש ביניה מפורסמי מאוד‪ ,‬כפיוטו של ר' דוד בר‬ ‫חסי על טבריה "אוחיל יו יו אשתאה אעברה נא ואראה אדמת קודש טבריה"‬ ‫חלק מהפיוטי חוברו לצורכי שמחות משפחתיות ונכרת מתוכנ מהות הארוע החגיגי ‪ :‬ברית‬ ‫מילה‪ ,‬בר מצוה או חתונה‪ .‬וסביר שהיש"ר אספ כדי שיוכל לשמח בשירת מצווה את המשפחות‬ ‫החוגגות‪ .‬אול פיוט אחד מיוחד נמצא ש – אותו שמע ורש מבית דודו ר' אברה ענתבי‬ ‫בילדותו "א חכ לב בני ‪ ,‬ישמח לבי אז ג אני"‬ ‫לאוצר הפיוטי שבמחברתו הוא קרא "ספר פזמוני" את הפיוטי סדר בפרקי‪ ,‬ואת הפרקי‬ ‫במחברת קבע לפי "המקא" )סול צלילי המתאי לפיוט( כגו "ראשת" "סאסגר" איארק"‬ ‫"כייאת" ועוד‪ .‬המקאמי הללו מוכרי לכל הבקירי במוזיקה מזרחית וה נותני כוו רב באשר‬ ‫לאופי הלח‪.1‬‬

‫‪1‬‬

‫ומעבר לתוכ ענייני מסודר בכתב יד קפדני‪ ,‬והקדמה מליצית בת שורות ספורות לפני כל פרק לא רש היש"ר דבר‬ ‫באשר לנסיבות ולמועד שבה רש את הפיוטי אול ברור מהשינוי בכתב היד לאור המחברת שזמני התיעוד הינ‬ ‫שוני ‪ .‬כשהזדמ לו לשמוע פיוט חדש רשמו‪.‬‬ ‫תיאור כתב היד ‪:‬‬ ‫בכתב היהודי הקוראסיבי )הרהוט( הקרוי "חצי קולמוס" או "נוצאל" בשפה הערבית‪ .‬כתב היד הזה עבר מיד ליד‬ ‫וסופו של גלגול שזכיתי אני הצעיר לקבלו והיו הוא ברשותי )המחבר(‬ ‫הוא כתוב על דפי נייר שגודל ‪ 15.5 X 10.8‬ס"מ אשר נאגדו ונתפרו על ידי היש"ר עצמו לחוברת‪ .‬מספר הדפי ‪. 55‬‬ ‫הכריכה הוכנה מהדבקה של מספר דפי לצבר מעט יותר עבה ששימש ככריכה‪ .‬נהוג היה בעדות ספרד לגנוז בכריכות‬ ‫של ספרי קודש חלקי של ספרי קודש עתיקי יותר שנתבלו‪.‬‬


‫מסע שליחותו השני של היש"ר‪.‬‬ ‫בשנות השישי של המאה ה ‪ , 19‬כאשר היה היש"ר כב ‪ 57‬שנה‪ ,‬דובר בכוללות צפת על הצור‬ ‫בהוצאת שליחות נוספת ‪.‬‬ ‫אות שני היו שחונות והיה רעב כבד בגליל‪ ,‬ומצוקת המחייה שרתה בקרב יהודי צפת ‪ .‬יגעו‬ ‫ראשי הקהל ונתבקשו לחפש שד"ר שיתאי לדרישות השליחות לתלאותיה ולסכנות הרבות‬ ‫בטמונות בה‪.‬‬ ‫דעת של ראשי הקהל נחה מהיש"ר א‪ O‬שגילו כבר לא היה צעיר לפי המקובל באות ימי והוא‬ ‫היה מועמד לצאת לשליחות ג בפע זו‪ .‬המסורה המשפחתית מתארת כי האדמו"ר ביקש לברכו‬ ‫ולעודדו לצאת לשליחות‪ .‬הוא חזה לו שליחות מוצלחת וברכה בחייו האישיי ‪:‬‬ ‫"אל ידאב לב שילדיה של אשת זו כול מתי‪ .‬אתה עוד תחזור ארצה ע אשה אחרת והיא‬ ‫תביא ל הרבה ילדי וכול יהיו יראי שמי‪" .‬‬ ‫האדמו"ר חזה ג ‪ ,‬לפי אותה מסורה‪ ,‬כי כשישוב משליחותו זו יהיה אד עשיר ]‪. [1,3‬‬ ‫בחודש סיוו שנת ‪) 1866‬תרכ"ו( יצאו היש"ר ואשתו גראציה בשליחות שניה מטע הכולל‪.‬‬ ‫בכתב המינוי לשליחותו מצייני ראשי הכוללות את הרעב "אשר לא היה כמוהו לעולמי"‪.‬‬ ‫התחנות הראשונות במסעו היו לארצות צפו אפריקה‪ ,‬לכורדיסטא‪ ,‬חזרה למצרי שבה נח‬ ‫לתקופה מסויימת ואס‪ O‬כוחותיו לקראת המש מסעו‪.‬‬ ‫לאחר הפסקה‪ ,‬המשי את מסע שליחותו עד הודו הרחוקה‪ .1‬שליחות זו ארכה שני ספורות‪.‬‬ ‫מספרת המסורה המשפחתית שבתחנת ביניי במצרי ‪ ,‬בדרכו להודו‪ ,‬התארח אצל הרב כאסקי‬ ‫ול בביתו‪.‬‬ ‫""מסופר שהיש"ר לפני שנסע להודו התארח אצל אביה של קאדו‪ ,‬אשתו לעתיד אותה עוד לא‬ ‫הכיר בימי הה‪ ,‬ושמו הרב כאסקי‪.‬‬ ‫ש ראה את ביתו הקטנה והיפה ‪ :‬קאדו שמה‪ ,‬אשר היתה בעלת קול ערב‪.‬‬ ‫היא רקדה ושרה על יד‪ ,‬לכבוד של האורחי‪ .‬גראציה מזרחי אשתו קנאה בנערה זו ואסרה‬ ‫עליו לדבר עמה…‪[1,2,3] ".‬‬

‫‪1‬‬

‫יצחק ב צבי נוקב ביעדיה המדוייקי של שליחותו הנוכחית ‪:‬‬

‫"בסיוו תרכ"ו נשלח מטע קהילת צפת לצפו אפריקה )יערי ‪ ,‬ש( ושוב יצא לערי ערביסתא ‪ ,‬והיה בכורדיסטא‬ ‫)ו"י פישל ‪ ,‬אגרות כורדיסטא‪ ,‬סיני כר ז'‪ ,‬ת"ש‪ ,‬עמ' קעד ; ב יעקב‪ ,‬ש( ובהודו ונתקבל ש לרב )"באור החיי" ;‬ ‫ש(" ] ]‪ , [12‬ש; עמ' ‪ 151‬הערה ‪[ 221‬‬


‫על דרכו הארוכה מרובת התחנות להודו לא סופר רבות‪ ,‬א ידוע שהגיע לעיר בומבי וא‪ O‬נשתכ‬ ‫בה שני ספורות‪.‬‬ ‫כאשר הגיע לעיר בומבי‪ ,‬נתקבל בכבוד רב‪ ,‬על ידי משלחת נכבדי קהילת בומבי ובראשה העשיר‬ ‫שבנכבדי הקהילה‪ ,‬דוד ממשפחת ששו‪ ,‬אד עתיר נכסי ומוקיר ה' שהזמינו להיות סמו על‬ ‫שולחנו כל זמ שהותו בעיר‪ .‬ראוי לציי כי יהודי הגולה באות הימי ובמיוחד אלה שטעמו‬ ‫טעמה של תורה ראו לעצמ חוב להנות תלמידי חכמי מנכסיה‪ ,‬וליהנות עצמ מסעודה‬ ‫שתלמיד חכ שרוי בתוכה‪ ,‬כמאמר חכמינו ז"ל במסכת ברכות ‪ :‬הנהנה מסעודה שתלמיד חכ‬ ‫שרוי בתוכה‪ ,‬כאילו נהנה מזיו השכינה‪[3] .‬‬ ‫משפחת ששו בבומבי שבהודו ‪ ,‬אשר על בניה נמנו האחי אליהודוד ששו וסיר עבדאללה‬ ‫ששו כונתה משפחת "הרוטשילדי של המזרח" ‪ .‬ה עשו לה ש במסחר הבי לאומי‪,‬‬ ‫בפוליטיקה ובספרות אנגלית בביגליוגרפיה ובחוכמת ישראל‪.‬‬ ‫מרבית היהודי הספרדי בקרב יהודי הודו היו בני העדה הבגדדית‪ .‬אשתו של דוד ששו ‪,‬‬ ‫סיניורה לאה בת פרחה ‪ ,‬דוד ששו עצמו ואחיו רשומי לזכרו עול על לוח שיש עד עצ היו‬ ‫הזה בעבור התרומה שהקימו לבניית בית כנסת חב"ד בעיר העתיקה בירושלי "כנסת אליהו"‬ ‫שמו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫קהילת יהודי בומבי ומשפחת ששו בראשה סייעה להקמת של בית מדרש במאה שערי‪,‬‬ ‫וחפירתה של באר מי במקו ציו הקבר של רחל אמנו‪ ,‬להחיות נפש של הבאי להשתטח על‬ ‫קברה‪.‬‬ ‫ישנ כמה סיפורי משפחה מסורתיי עטורי נפלאות אודות שהייתו של היש"ר בבומבי שבהודו‬ ‫וה מסבירי כיצד עלתה יוקרתו של השד"ר העניו מצפת בעיני מארחיו העשירי שבבומבי‪: 2‬‬

‫בבוא היש"ר ענתבי ז"ל אל בית מארחו ‪ ,‬דוד ששו לראשונה היתה שעת צהריי‪ .‬בני הבית‬ ‫ואורחי קרואי המתינו בקוצר רוח לבואו וכאשר הסבו ליד השולח אירע מקרה מופלא‪,‬‬ ‫בעת שהוגש הבשר לשולח נת היש"ר עיניו בו וקרא ‪" :‬למע הש הסירו פיגול זה מעל פני !‬ ‫בשר זה נבלה וטרפה הוא‪ ,‬אל תיטמאו באלה ! "‬

‫‪ 1‬תרומות מהודו לבתי הכנסת בירושלי‪ ,‬דב גנחובסקי‪ ,‬בתו‪ :‬הגרפיקאית שאפתה עוגות מרציפ‪ ,‬מאה סיפורי‬ ‫ירושלמי‪ ,‬עמ' ‪ , 632 – 625‬הוצאת כרטא ירושלי ‪.2006 ,‬‬ ‫‪2‬‬

‫לפי שמעיה ענתבי שהביא את הסיפור ]‪ [3‬הוא סופר לו מאביו הרב אליהו רחמי ענתבי בכורו של היש"ר‪.‬‬


‫דבריו היכו בתדהמה את בעל הבית‪ ,‬רעייתו לאה‪ ,‬ואורחיו‪ .‬רגעי מספר נדמו והדיבר ניטל‬ ‫מפיה‪.‬‬ ‫כאשר התאוששו קמעא פתח בעל הבית את פיו ואמר ‪ :‬רבנו ‪ :‬כלומ חשודי אנו בעיני כאוכלי‬ ‫נבלות וטרפות ? לא‪ ,‬ענה היש"ר‪ ,‬חלילה מזאת ‪ ,‬יודע אני בכ כי אנשי כשרי את ואולי מ‬ ‫השמי נשלחתי כדי להציל אתכ מעוו‪ .‬עתה שאלו וחקרו היטב כיצד הגיע בשר פיגולי זה‬ ‫לביתכ‪.‬‬ ‫הדממה שנפלה בעקבות דבריו שנאמרו מתו בטחו גמור ‪ ,‬הופרה בשאלת בעל הבית לרעייתו‪.‬‬ ‫מי קונה בשר לבית ? שאלה‪,‬‬ ‫פלונית אלמונית השיבה לאה אשתו‪ .‬אשה נאמנה ומסורה הממונה על צרכי הבית ‪ .‬ואשר לבשר‬ ‫הוסיפה רעייתו לאה ואמרה ‪ ,‬כי היא עצמה הדריכה אותה לראשונה אל הקצב שממנו עליה‬ ‫לקנות והזהירה אותה מסטייה כל שהיא מהוראותיה‪.‬‬ ‫הזעיקי אותה לכא ‪ ,‬אמר דוד ששו‪ ,‬והיא באה‪.‬‬ ‫שאלתו הראשונה אליה היתה ‪ :‬את קנית היו את הבשר ?‬ ‫כ אדוני‪ ,‬השיבה‪,‬‬ ‫ממי ?‬ ‫תשובה לא ברורה‪ ,‬גמגו ‪ ,‬מעי מחנק בגרו‪.‬‬ ‫עני ברור ! נשמע קולו של בעל הבית‬ ‫אי תשובה‪.‬‬ ‫לאחר שחזר על השאלה בקול ר ‪ ,‬פרצה האשה בבכי מחריש אוזניי שמתוכו נשמע סיפור‬ ‫מקוטע וזה תוכנו ‪:‬‬ ‫"הלכתי כדרכי לקנות בשר מ המקו אשר אני רגילה בו ומצאתיו נעול‪ ,‬ובמקו לחזור על עקבי‬ ‫ולומר לגברתי – השיאני יצרני וקניתי מ הקצב שממולו "‬ ‫מה שעלה בגורלה של האשה אי זה מענייננו‪ ,‬א זאת נאמר ‪:‬‬ ‫שכשו הסערה‪ ,‬אשר קמה בשל מעשה מביש זה‪ ,‬ולאחר שכל הכלי אשר על השולח הורדו ממנו‬ ‫במהירות מסחררת ‪ ,‬נגשו המאחרי ואורחיה אל היש"ר ואמרו "רבינו ‪ ,‬נביא ה' אתה בתוכינו"‬ ‫"לא בני" ענה היש"ר‪" ,‬לא נביא ולא ב נביא אנוכי‪ ,‬דעו לכ חכמינו אמרו ‪ :‬הבא ליטהר מסייעי‬ ‫בידו‪ .‬כאשר הוגש הבשר לשולח עלה ריחו באפי כריח נבלה חד וחרי‪ O‬ונודה להש יתבר‬


‫שהציל את כולנו מעוו‪ "...‬בעל הבית ואורחיו פירסמו מאורע זה בקרב בני קהילת‪ .‬דבר שהעלה‬ ‫את יוקרתו של היש"ר והערצת ההמוני אליו ]‪. [3‬‬

‫בזכות הרוש שעשה מאורע זה על מארחיו השיג שלושה הישגי שכל שד"ר היה שוא‪ O‬לה ‪:‬‬ ‫הראשו – החלטת ראשי הציבור והקהל למנוע מהיש"ר להדפק על פתחי נדיבי כמקובל כדי‬ ‫לקבל תרומת‪ .‬מלאכה זו טענו ה‪ ,‬אינה לפי כבודו וצריכה להיעשות על ידי אחרי וכ אכ עשו‬ ‫על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫ההישג השני – בא ליש"ר מידי מארחו הנכבד דוד ששו‪ ,‬אשר היה מקורב בשל מעמדו בחברה‬ ‫לבכירי הממשל בריטי‪ .‬הודו היתה באות שני מושבה בריטית ‪ .‬ששו המלי‪ K‬בפני השלטונות‬ ‫להעניק אזרחות בריטית ליש"ר ולא נח ולא שקט עד שהוציא את הדבר לפועל לימי הפכו לנתי‬ ‫בריטי ‪ .‬נתינות בריטית זו עברה בירושה לכל צאצאי המשפחה מדור לדור‪. [1,3] 1‬‬ ‫כעבור שני‪ ,‬כאשר פרצה מלחמת העול הראשונה‪ ,‬היו נכדיו ובניו של היש"ר "סמוכי על‬ ‫שולחנה" של המלוכה הבריטית כל שנות המלחמה וזכו להגנתה כנתיני בריטיי‪....‬‬ ‫ההישג השלישי לו זכה מידי מארחו היה מתו דאגה לשלומו ולתנאי מחייתו כאשר ישוב לאר‪. K‬‬ ‫מארחו‪ ,‬הגביר ששו הציע לספק לו באופ בלעדי את צבע ה"נילה" לאר‪ K‬או לכל מקו בו ישב‬ ‫)צבע תכול ששימש למטרות שונות( כ שימכור אותו ברווח נאה למחיתו‪.‬‬ ‫עוד מספרת המסורה כי "בזמ שהייתו של היש"ר בבומבי הל רבה הראשי של העיר לעולמו‪.‬‬ ‫הקהילה שנותרה בלא מנהיג רוחני הפצירה ביש"ר וביקשה ממנו שיכה כרבה הראשי‪ ,‬הוא נעתר‬ ‫לה וישב ש מספר שני" ]‪[1,2,3‬‬

‫פיוט שהביא עמו היש"ר מהודו – בומבי‪.‬‬ ‫אחד הפיוטי המופיע בכתב היד של היש"ר שנותר עמנו עד היו ושרד את שיני הזמ הינו הפיוט‬ ‫"יו השבת אי כמוהו" ‪.‬‬ ‫פיוט זה מוכר ונפו‪ K‬בקרב קהילת יוצאי הודו – בומבי‪ .‬מכיוו שלפי המסורה בשליחותו זו של‬ ‫היש"ר לבומבי שהה ע בני הקהילה מספר שני ושימש רב הקהילה‪ ,‬סביר להניח שמש למד‬ ‫את הפיוט הזה ותיעד אותו במחברתו‪ .‬יתכ שפיוטי נוספי ידועי פחות ג ה מקור‬ ‫‪ 1‬בסני‪ O‬הקונסוליה הבריטית בחיפה לשעבר היה תלוי איל יוחסי מפורט של בני משפחת ענתבי ‪ .‬תחילתו ביהודה‬ ‫שבתאי רפאל ענתבי‪ .‬הקונסוליה ערכה מעקב אחר כל הצאצאי המשתייכי למשפחה כבדקה על הנפקת פספורט‬ ‫בזכות צאצאות לנתי בריטי‪ .‬על יהודה רשמו ‪Yehuda Shabetai Anteby; also known as Shabetai Rabbi‬‬ ‫"‪ ; Entevy. B. 1802 or 1817 in Bombay / Calcutta / or Safed‬עותק האיל באדיבות מר פליקס ענתבי‪.‬‬


‫מקהילת יהודי בומבי‪ .‬מעניי לספר שממעט הפיוטי אשר עברו מדור לדור במשפחה והיו נוהגי‬ ‫לזמר נשתמר ג מנהג זמרת הפיוט הזה בערבי השבת מדור לדור וזקני המשפחה נוהגי לזמרו‬ ‫עד עצ היו הזה ‪.‬‬ ‫"יו השבת אי כמוהו‪ ,‬ברכו אלוהי ויקדשהו‪,‬‬ ‫מיו ראשו עד יו שישי‪ ,‬לקראת שבת נכספה נפשי‬ ‫כי בשבת אצא חופשי וכי יו מנוחה אקראהו"‬ ‫פיוט נוס‪ O‬שנשתמר ועבר מדור לדור בקרב צאצאיו הוא הפיוט ‪" :‬יחיד ר בשלו‪ ,‬פדה נפשי‬ ‫ממכמור "‪ . 1‬ובני המשפחה שומרי המסורת נוהגי לשיר אותו סביב שולח הקידוש בערבי‬ ‫שבתות בדיוק כש שהיש"ר שר אותו בכל ערב שבת‪ ,‬ואולי נוהג היה כ בשהותו בבומבי ‪:‬‬ ‫"יחיד ר בשלו‪ ,‬פדה נפשי ממכמור להשמיע בקול תודה ושיר חדש ומזמור‪,‬‬ ‫מל ר ביופיו‪ ,‬חיכו ממתקי פריו‪ ,‬רופא חולה מחוליו‪,‬‬ ‫הוא בורא הוא בורא ‪ ,‬מאורי מאורי‪ ,‬הוא יורה הוא יורה‪,‬‬ ‫גש ומלקוש יורה אל דודי צרור המור‪".‬‬

‫את שליחותו השניה של היש"ר מסכ בנו ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬בהקדמה לספר "באור‬ ‫החיי" באופ הבא ‪:‬‬ ‫"רבי אבא ‪...‬שהיה שד"ר כוללות עיה"ק צפת"ו )עיר הקודש צפת תבנה ותכונ(‬ ‫לכל ערי ערביסטתא וערי הינדייא )הודו(‬ ‫ונתמנה ש לרב ראשי ומו"צ )ומורה צדק(‬ ‫ג מטע‪...‬מלכות האנגלי יר"ה )ירו הודה(‪[18] "...‬‬ ‫במהל מסעו הארו נפטרה אשתו גראציה מזרחי בלא שהביאו ילדי לעול ]‪[2‬‬ ‫סיבת מותה לא ברורה ויתכ שמחמת תלאות המסע שהיו קשי ביותר‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫א‪ O‬על פי שדודי מייחסי אותו לסב ר' ישראל שמואל ענתבי ‪ ,‬בנו של הרב היש"ר הריני סבור שר' ישראל הוא רק‬ ‫זה שהמשי את מסורת קיו הפיוט הזה שתועד במחברתו של אביו מולידו מדי שבת בשבת וכ נשתמר ג מדור‬ ‫לדור‪ .‬את הפיוט הזה חיבר ר' ישראל נג'ארה ומכא אקרוסתיכו הש‪.‬‬


‫שובו מהודו ‪ ,‬ושהייתו במצרי‬ ‫בדרכו ארצה חזר דר מצרי ע אבלו הכבד וחנה בה עד שיתאושש מאבלו‪.‬‬ ‫על תקופה זו מספרת המסורה כי היה "חבר בית הדי הרבני )במצרי( ‪ ,‬כיה כשני בבית הדי וג‬ ‫עסק במסחר למחייתו‪ .‬היתה לו חנות בה מכר "כחול" לכביסה"‪ ,‬אותו סיפק לו מוקירו‬ ‫מבומבי אשר שמר עמו קשר אישי ומסחרי‪.‬‬ ‫היש"ר פגש ברב כאסקי אשר אירחו בראשונה‪ ,‬והתארח תחילה בבית הרב כמהר"א ישראל‪.‬‬ ‫וככל שנק‪ O‬הזמ החליט להשתקע בעיר‬ ‫ש למד להכיר את קאדו בת הרב שגדלה ויפתה ולבסו‪ O‬נשאה לו לאשה‪.‬‬ ‫אביה של קאדו החליט לשדכו לביתו הצעירה‪ ,‬בת הזקוני‪ ,‬קאדו ולימי נשאה לו לאשה‪ .‬לפי‬ ‫המסורה המשפחתית קאדו היתה בתו הקטנה של הרב כאסקי ומלאו לה ‪ 13‬או ‪ 14‬בלבד‬ ‫כשנשאה‪.‬‬

‫]‪[1,2,3,‬‬

‫אחותה של קאדו ג היא שודכה באופ ראוי והגו לשר הכספי היהודי במצרי – כה ‪.‬‬ ‫כעבור שני אחייניתה של קאדו מאחות נוספת שלה‪ ,‬נישאה ליהודי נכבד אחר חיי הרהי פחה‬ ‫)‪ (Harahi Basha‬אשר ג הוא כיה כשר הכספי של מצרי בזמ מלחמת העול הראשונה ]‪.[2‬‬ ‫מכיוו שפער הגילאי היה כה גדול בי היש"ר לרעייתו הצעירה‪ ,‬זכו כל הנכדי להכירה וא‪O‬‬ ‫הצעירי שבה‪ .‬אחד מה‪ ,‬שמעיה ענתבי‪ ,‬מספר על מראה דמותה כפי שנחקק בזכרונו ‪:‬‬ ‫"לא זכיתי להכיר את סבי היש"ר‪ ,‬הוא נאס‪ O‬אל עמיו בערב יו הכיפורי שנת התרמ"ט ‪ ,‬ארבע‬ ‫עשרה שנה לפני הולדתי‪ .‬לעומת זאת זכיתי להכיר את סבתי‪ ,‬א אבי‪ ,‬ולהנות מליטופיה חיבוקיה‬ ‫ונשיקותיה‪.‬‬ ‫קראנו לה "סבתא קאדו"‪ .‬אני זוכר אותה לראשונה בהיותה כבת שבעי‪ ,‬פניה עגולות בהירות‬ ‫ויפות ‪ ,‬קומתה בינונית‪ ,‬עיניה כחולות ושערה לב כשלג‪ .‬דיבורה בנחת כמונה מרגליות‪ .‬גרה‬ ‫בביתה ע נכדתה יעל בת בנה יו טוב‪ ,‬ב הזקוני‪ ,‬ששיכלה במגיפת החולירע אשר פקדה את‬ ‫טבריה בשנת תרס"ג והניח אחריו תינוקת יתומה מאב"‪[3] 1.‬‬ ‫היש"ר הפ לחבר בית הדי ]‪ [16‬במעמד ר של שני )משנה( לדיי הראשי הוא הרב כאסקי‪,‬‬

‫‪ 1‬שמעיה ענתבי מרחיב אודות הנסיבות בה גידלה הסבתא את נכדתה ‪ :‬סבתי מתו רחמי על כלתה הצעירה שנבצר‬ ‫ממנה להנשא שנית בגלל התינוקת ניאותה לאמ‪ K‬אותה‪ .‬הסבתא ונכדתה ניפרדו זו מזו ע מותה של הסבתא בשנת‬ ‫תרע"ו‪ .‬באותו זמ מלאו לתינוקת כעשרי אביבי ‪ ,‬היא גדלה יפתה ודובר בה נכבדות ע ב דודה‪ .‬אמה שהיתה‬ ‫לאיש אחר ‪ ,‬העניקה לה אחי ואחיות"]‪[3‬‬


‫וזה לימי הפ לחותנו‪ .‬הוא החל עוסק בקאהיר במסחר למחיתו וסופר כי פתח לו חנות בה‬ ‫מכר "בלומרי" ‪ ,‬כחול לכביסה ]‪) , [2‬מ הסת זהו אותו צבע "נילה" שנזכר קוד ששלח לו‬ ‫מכרו דוד ששו מבומבי(‪.‬‬ ‫לא ברור מתי היה הדבר בדיוק‪ ,‬אול תקופת שהותו במצרי‪ ,‬היתה נקודת מפנה בחייו‪ ,‬שכ‬ ‫מצבו הכלכלי השתפר מאוד‪ .‬עובדה היא שהפ לבעל ממו רב שאפשר לו להשתת‪ O‬במכירה‬ ‫פומבית על אוס‪ O‬ספריה של ‪ ,‬של עזבו הרב משה אלגאזי שנפטר ‪.‬‬ ‫כ החלה ברכתו של האדמו"ר להתגש‪ ,‬לפחות בחלקה הראשו‪.‬‬ ‫הרב משה או "מרקאדו" אלגאזי '"כלשונ של תושביה היהודיי של קהיר‪ ,‬היה איש חינו ואיש‬ ‫הספר‪ .‬הוא הוקיר מאוד כתבי וספרי עתיקי ובחייו רכש ואס‪ O‬ספרי יקרי ער רבי‪.‬‬ ‫היש"ר רכש את כל ספרייתו של אלגאזי מיורשיו במצרי אשר העמידוה למכירה מספר שני‬ ‫אחר פטירתו‪ .‬נמצאו בה כל ספריו העתיקי ע כתבי יד וביניה כתב יד עתיק ומיוחד ‪ :‬כתב היד‬ ‫של הרב חיי כפוסי‪ .‬וכ רש בנו של היש"ר ‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬בהקדמה לספר "באור‬ ‫החיי" באופ הבא ‪:‬‬ ‫")אבי היש"ר( בא מצרימה ונתאכס בבית הרב כמהר"א ישראל ‪...‬ובאותו זמ יורשי הרב כמהר"‬ ‫)כבוד מורינו הרב משה( אלגאזי מכרו מדרשו להרב הנזכר כל ספריו ועט"ר )ועטרת ראשי( רבי‬ ‫אבא קנה כל הישיבה והספרי‪[18] "...‬‬ ‫הרב כפוסי שחי בקאהיר לפני יותר מארבע מאות שנה‪,‬‬ ‫התגורר בקומה ראשונה של בית ע חצר ברחוב "דרב אלנציר" שברובע היהודי‪. 1‬‬ ‫הוא כיה כרב ראשי של הקהילה היהודית בקאהיר‪.‬‬ ‫בזמ כהונתו פר‪ K‬ריב קשה בעדה ‪ :‬אחדי ממנה טענו שהרב פסק לטובת אחד הצדדי שלא‬ ‫בצדק‪ ,‬לאחר שקיבל מבעלי העניי שוחד‪ .‬ומכ הסיקו שקיבל את עונש עוורונו המתקד משמי‪.‬‬ ‫הרב שהיה שגיא נהור )כבד ראייה(‪ ,‬ביקש משמשו שיובילו אל התיבה שממול ההיכל‪ .‬היו יו‬ ‫הכיפורי והשעות היו אלו שלפני תפילת המוס‪ .O‬הרב נעמד לפני ציבור המתפללי והכריז ‪:‬‬ ‫"אנשי חושדי שלקחתי שוחד ובגלל זה עיני התעוורו‪.‬‬ ‫על פי הכתוב ‪ :‬כי השוחד יעוור עיני חכמי ויסל‪ O‬דברי צדיקי‪ .‬ועכשיו בעומדי לפניכ‪ ,‬אני‬ ‫מתפלל לאל כי א אכ לקחתי את השוחד ימית אותי במקו !‬

‫‪ 1‬על פי "טוב מצרי" של ר' אהרו רפאל ב שמעו‬


‫ולא ‪ ,‬שיפקח בנפלאותיו את עיני"‪ ....‬וראה זה פלא – הקהל היה עד למעשה הנס‪ ,‬ועיניו של רב‬ ‫נפקחו לראות‪ ...‬שמחת בני העיר ומשפחתו היתה רבה‪ ,‬והרב כפוסי המשי לשרת בקודש‪ .‬הוא‬ ‫חיבר את הספר "באור החיי" אחר שנעשה בו הנס ונפקחו עיניו לראות ומכא הש באור החיי‬ ‫אשר נותר ככתב יד ‪ ,‬ושהיש"ר רכשו מספריתו של אלגאזי" ]‪ , [2‬קרוב לודאי שהיתה זו רכישתו‬ ‫היקרה ביותר של היש"ר שכ בנו ר' אברה יעקב ענתבי מעיד שאביו קנה אותה "בדמי מרובי"‬ ‫)כלומר בכס‪ O‬רב‪(..‬‬ ‫היש"ר חפ‪ K‬כל חייו לזכות ולהוציא כתב יד זה לאור‪ ,‬אול לא הסתייע הדבר בידו אלא רק כעבור‬ ‫דור על ידי שני בניו הגדולי ובמיוחד על ידי הב ר' אברה יעקב ענתבי שחי בדוחק במצרי‪.‬‬ ‫עד כדי כ רצה היש"ר בהוצאת הספא לאור שהיה נוהג לסיי את דרשותיו לשומעיו במשפט שיש‬ ‫בו משו תפילה ורמיזה אליגורית לעניי משאלת לבו‪ .‬וכשהגיעה "שבת הגדול" באחד השני‪,1‬‬ ‫סיי את דרשתו לפני הקהל בצפת במילי אלו ‪:‬‬ ‫"‪ ...‬ואומר תנו לזה ולזה וכו' ‪....‬‬ ‫וה' יזכנו לאור באור החיי אמ‪[19]" .‬‬ ‫ומי ששמעו באותה שבת ולא הכיר את העניי חשב שסיי בצורת משאלה כללית כשלמעשה‬ ‫התפילה החבוייה כא היא "והש יזכנו ל)הוציא( לאור )את הספר( באור החיי‪ ,‬אמ"‬

‫היש"ר ישב במצרי קרוב לשנתיי‪ 2‬והחליט אחד הימי לארוז חפציו ולשוב לעירו צפת ע‬ ‫רעייתו הצעירה‪ .‬אול הפע חזר לצפת ע רכוש רב ]‪[1,2‬‬

‫שובו לצפת ואחרית ימיו בה‬ ‫לפי המסופר ‪ ,‬כשחזר היש"ר אחרי שני לצפת הטלטולי ותלאות הדר הכריעו את בריאותו‬ ‫והוא נפל למשכב‪.‬‬ ‫"תלאות הדר שבאות ימי היו קשי מנשוא השפיעו כנראה על בריאותו של סבי‪ ,‬מספר נכדו‬ ‫]‪ [3‬והוא נפל למשכב ע הגיעו לצפת‪ .‬אחד מרמי המעלה של העיר‪ ,‬מבני אומות העול א לא‬ ‫מחסידיו‪ ,‬בא לבקרו אותו ‪ ,‬ומשיצא מעל פניו – הרי סבי את עיניו ואמר ‪" :‬ריבונו של עול !‬ ‫‪ 1‬דרשה זו היא היחידה שנותרה מכל כתביו ודרשותיו של היש"ר ענתבי‪ .‬ונדפסה בספר "באור החיי" ]‪ [17‬קודמי‬ ‫לה שלושה עמודי מליצה של ר' רפאל מנשה ענתבי‪ ,‬נכדו ובה הוא כותב כי לא ידוע מתי והיכ נשא דרשה זו‪ .‬אול‬ ‫אי ספק כי מדובר בשנותיו האחרונות אחר שליחותו השנייה היות ומזכיר את הספר "באור החיי" בסופה‪.‬‬ ‫‪ 2‬לפי גרסאות אחרות ]‪ [2‬הוא שהה בחו"ל בס הכל קרוב ל ‪ 20‬שנה ‪ ,‬נראה לי שמסקנה זו מרחיקת לכת‪ .‬אפרי‬ ‫ענתבי אשר רש אותה מסיק זאת מתו הסכמות הרבני לספר "באור החיי" לחיי כפוסי שהוציא לאור אביו אב"י‬ ‫ענתבי‪.‬‬


‫כתוב ‪ ,‬ונתתי אדו תחתי ורבותינו אמרו‪ ,‬אל תקרא אדו אלא אד ‪ .‬א נגזירה עלי גזרה ‪ ,‬יהא‬ ‫זה כפרתי"‪ .‬סופר לי על ידי אבי ז"ל" ממשי הנכד ומספר "ורבי מבני צפת ידעו זאת שלמחרת‬ ‫היו חש אותו אד ברע‪ ,‬ומת מיתה חטופה‪ ,‬ואילו סבי חלצתהו חמה‪ ,‬וק על רגליו בריא ושל"‬ ‫גירסה של נכד אחר למחלתו הקשה שבחזרתו לצפת מתוארת כ "‪...‬מסופר שבמוצאי שבת אחת ‪,‬‬ ‫סבי יצא לגג ביתו בצפת לנשו אוויר‪ .‬הוא הביט נכחו ‪ ,‬וראה מרחוק לווית מת‪ .‬אור גדול בקע‬ ‫מש והוא שמע שאומרי קדיש‪ .‬הוא חשב בליבו שתו זמ קצר ‪ ,‬יעברו אות אנשי ג על יד‬ ‫ביתו ויוכל לשאול אות מי הנפטר‪ ....‬לפתע נעל האור‪ ,‬ועמו החזיו‪....‬מרוב פחד – חלה סבי‬ ‫למספר חודשי‪[2] "..‬‬ ‫מסיבה זו או אחרת אי ספק שחלה והיה קרוב למוות וא‪ O‬ההיסטוריו אברה יערי כותב –‬ ‫"ר' יהודה שבתי רפאל ענתבי נקרא בסו‪ O‬ימיו ‪ :‬חיי יהודה שבתי רפאל ענתבי‪ ,‬ובוודאי שנוס‪ O‬לו‬ ‫הש "חיי" לאחר שהחלי ממחלה קשה" ]‪[15‬‬

‫בניית בתי וקניית נדל" ]‪. [13‬‬ ‫היש"ר חזר משליחותו השנייה וברשותו כאמור ממו רב ‪ .‬מחלק הממו רכש בתי בצפת‬ ‫ובטבריה‪.‬‬ ‫מסורות משפחתיות מספרות כי א‪ O‬הקי ובנה בכספו בתי לא רק עבור בני משפחתו אלא‬ ‫בעיקר לדיור יושבי העיר מחוסרי הבית אשר איבדו את בתיה ברעידות האדמה של צפת ‪ ,‬א‬ ‫להשכרה וא כמתנת חסד‪ .‬הסיפור הבא מתאר משהו מתקופת פעילות זו ‪.‬‬ ‫באחד מימי תמוז החמי עמד היש"ר ליד הפועלי הערבי הבנאי והיה מאי‪ K‬בה ומזרז ‪,‬‬ ‫ואילו העבודה הערבית מתנהלת בעצלות‪ .‬הבנאי האמ הראשי אומר לו ‪:‬‬ ‫"יא חכ אתה יודע כי בדבר ה' שמי נעשו‪ ,‬ביו אחד או ברגע אחד היה יכול לברוא את העול‪,‬‬ ‫ויאמר "יהי ויהי"‪ ,‬ולמה היה צרי לששת ימי?‬

‫ללמד אד שלא יאי‪ K‬ולא ימהר מה שלא‬

‫גומרי היו יגמר למחר‪ .‬בטח בעזרת ה'‪"..‬‬ ‫בתו כ שהיה מתווכח ע הבנאי עבר שמש בית הדי והכריז בקול מסתובב ברחובות )כרוז(‬ ‫שבשעה ‪ 12‬היו תהיה התקופה לא לשתות מי במש השעה ומי שלא יהיו מכוסי בכסוי‬ ‫ברזל או שלא שמו בה מחמר אסורי לשתיה וג אחרי עבור הזמ צריכי לשפו אות – ואל‬


‫ייקל הדבר בעיני הקורא ‪ ,‬כי אז באות ימי את מי השתיה היו טורחי ומביאי מהמעיי‬ ‫בכדי או משלמי עלות ל"מלאייה" נשי ערביות שהיו סוחבות את כדי המי על ראש‪.‬‬ ‫)עניי איסור שתיית המי הינו לפי הנוהג כי ארבע תקופות בשנה תשרי‪ ,‬טבת‪ ,‬ניס ‪ ,‬תמוז‪ ,‬ביו‬ ‫ידוע והשעה ידועה לפי חשבו השני נהגו לא לשתות מי מתו אמונות ידועות‪(...‬‬ ‫הבנאי הערבי שאל את החכ היש"ר מה פשר הכרוז ? ואחרי שהסביר לו לפי אמונתנו למה‬ ‫ומדוע‪ ,‬התחיל הבנאי הערבי לועג וצוחק לאמונת הבל ומנהגי שטות‪.‬‬ ‫וכ אמר ‪" :‬עג'יב עלי יא חכ היהודי" )אני מתפלא עלי רב היהודי( ע חכ ונבו את פלא‬ ‫שיש לכ אמונה כזו‪" .‬‬ ‫ובשעה הקבועה כפי שהכריז השמש‪ ,‬אמר הבנאי לאחד הפועלי "ת לי את "האבריק" )כד המי(‬ ‫לשתות"‪ ,‬שתה ושתה להכעיס ולהקניט שתה כל המי‪ .‬בערב היו אחרי שגמרו את העבודה הלכו‬ ‫הפועלי איש איש לביתו‪ ,‬ולמחרת היו קבעו שעה מוקדמת מהרגיל לבוא לעבודה כדי לסיימה‬ ‫ג מוקד לפני צאת הכוכבי‪.‬‬ ‫באו הפועלי למחרת כפי שנדברו לאסו‪ O‬את הבנאי הראשי מביתו‪ ,‬כמו שנקבע‪ .‬אול הלה אמר‬ ‫לה ‪ :‬דרשו בשלו החכ והגידו לו שאני אבוא מאוחר קצת‪ .‬עברה שעה עבר היו ולא בא‪.‬‬ ‫בערב הלכו הפועלי לראות מדוע לא בא‪ ,‬הפסיד יו עבודה שערכו חמשה גרוש‪ ,‬אמר לה דרשו‬ ‫בשלו החכ ותבקשו סליחתו אני צרי לנוח יו יומיי‪ .‬והנה אחרי יו מנוחה החמיר מצבו‬ ‫הרגיש כאבי חזקי צבתה בטנו‪ ,‬רעדה אחזתו וימת על משכבו ‪.‬‬ ‫אז כול אמרו‪ :‬זה בא לו בשביל שלעג לאמונת היהודי לא לשתות בשעה שקבעו חכמיה‪.‬‬ ‫נעשה קידוש ה' וכול אמרו היהודי חכמי ונאמני לה' ולתורתו ‪"... .‬‬ ‫במש השני נולדו ליש"ר ולאשתו הצעירה קאדו לבית כאסקי‪ ,‬שמונה בני‪ .1‬ובכ נתגשמה‬ ‫ברכתו של האדמו"ר במלואה‪" .‬ואלה שמות לתולדות ]‪[3‬‬ ‫הבכור ‪ ,‬הרב אליהו רחמי ענתבי )‪ , 2(18521920‬היה לימי גדול בתורה‪ ,‬סופר ובעל סגנו‬ ‫עברי מלוטש‪ ,‬חיבוריו על טעמי התורה והשבת נשארו ‪ ,‬למרבה הצער בכתובי‪.‬‬

‫‪ 1‬שמונת בניו של היש"ר מוזכרי ג בכתביה של סבי יעקב מרדכי ענתבי ז"ל‪ ,‬אפרי ענתבי ז"ל‪ ,‬הרב דוד לאניאדו‬ ‫בספרו "לקדושי אשר באר"‪ "K‬ועבודת איל היוחסי של שלומי ענתבי מקבו‪ K‬איילת השחר ]‪[20‬‬ ‫‪ 2‬את שנות ההולדת והפטירה שאבתי מתו מקור ]‪ [20‬אול יש בה בעיית מהימנות שכ לפי הרשו‪ ,‬שני הילדי‬ ‫הראשוני נולדו עוד לפני נישא היש"ר לקאדו בשליחותו השניה‪ .‬ובנוס‪ O‬פער הגילאי בי הבכור לצעיר ביותר הוא‬ ‫‪ 28‬שני‪.‬‬


‫הרב אברה יעקב ענתבי )‪ , (18571933‬היה שו"ב )שוחט בהמות( בקאהיר שבמצרי‪ .‬הוציא‬ ‫לאור את הספר "באור החיי" להרב חיי כפוסי ז"ל ובו הספר הנוס‪" O‬אביר יעקב" להרב יעקב‬ ‫ענתבי המעונה מדמשק‪.‬‬ ‫הרב יוס‪ O‬ענתבי )‪ , (18631935‬שמש כרב בצפת‪ ,‬חכ תלמודי מובהק‪.‬‬ ‫הרב ישראל שמואל ענתבי )‪ , (18711949‬מחכמי ורבני טבריה‪) ,‬ומחוטר זה באתי אני המחבר –‬ ‫אליעוז ענתביחפר(‬ ‫ר' יצחק שאול ענתבי )‪ , (18741919‬נפטר במלחמת העול הראשונה‬ ‫ר' שלמה מאיר ענתבי )‪ , (18781940‬עסק בהוראה בבי"ס יהודי בקאהיר שבמצרי‪ ,‬והיה בעל‬ ‫חנות ספרי ש‪ .‬נפטר צעיר לימי‪.‬‬ ‫ר' ישועה )יהושוע( שלו ענתבי )‪ , (?1876‬עסק במסחר לפני מלה"ע ה ‪ , I‬לאחר מכ כשו"ב‬ ‫)כשוחט ורב( בחיפה‬ ‫ר' יו טוב ענתבי )‪ , (18801903‬נפטר בשנת תרס"ג ממחלת הכולירע בטבריה‪ .‬הוא זה אשר סופר‬ ‫עליו קוד לכ שבתו היתומה אומצה על ידי סבתה " ]‪[3‬‬ ‫אחר ששב היש"ר לעיר ילדותו צפת דר בה עד יומו האחרו ‪ .‬בממונו בנה בית כנסת קט ברחוב‬ ‫בו התגורר אשר היה ידוע בפי תושבי צפת "כניס ענתבי" )בית הכנסת של ענתבי( ‪ .‬מבנה קט זה‬ ‫עומד על תילו עד ליו זה ברחוב הנמו ביותר בצפת העתיקה ונקרא כיו "שערי רחמי" ‪.‬‬ ‫המטייל בסמטאות צפת העתיקה אשר ינסה לחפש את המבני שבה גר היש"ר או את אלו‬ ‫שבנה ‪ ,‬קרוב לוודאי שיעלה חרס בידו‪ ,‬בתי נהרסו ושונו‪ ,‬אחרי קמו תחת‪,‬‬ ‫אול את בית הכנסת שבנה היש"ר ענתבי בכספו והקיי עד היו נית לזהות בוודאות‪.‬‬ ‫חוקר יהודי המזרח משה דוד גאו מספר על היש"ר ‪:‬‬ ‫"בי שאר מעשיו ייזכר ‪ ,‬שבנה בית כנסת הקיי עד היו הזה וקהל צפת יקראוהו ‪" :‬בית הכנסת‬ ‫של ר' שבתאי"‪[16].....‬‬ ‫על בית הכנסת‪ 1‬הנזכר העיד ג נינו שלומי ענתבי מקיבו‪ K‬איילת השחר )בנו של המורה העברי‬ ‫יהודה חיי ונכדו של אליהו רחמי ענתבי( אשר סיפר לי כי זכור לו שבילדותו הוליכו אביו‬ ‫להתפלל בבית הכנסת הזה וכי היה ידוע שמו בפי התושבי בערבית כ "כניס ענתבי" ]‪.[20‬‬

‫‪1‬‬

‫מיקו בית הכנסת ‪ :‬בעיר העתיקה של צפת קיי אזור בו מרוכזי בתי הכנסת העתיקי ‪ ,‬מבני ישני אלה‬ ‫בנויי כול במדרונותיו התלולי של צלע ההר‪ ,‬לכ בדר לבית הכנסת יש לרדת מורד הגו‪ .‬בגובה ביני של המדרו‬ ‫מצוי בית הכנסת של ש אבוהב‪ .‬א ממשיכי לרדת בשיל למטה ממנו מגיעי לרחוב "סמטת אבוהב" ‪ .‬יש לרדת‬ ‫ברחוב הזה )א מגיעי אליו מאחת הסמטאות הניצבות לו הירידה היא לכוו שמאל( עד שמגיעי לבית מס' ‪18‬‬ ‫]לצערי השילוט ומספור בתי באיזור זה אינ סדירי וזהו ציו הדר הקרוב ביותר שמצאתי[ בקרבת מקו אפשר‬


‫מכיוו שבני משפחת ענתבי עזבו את צפת ‪ ,‬ודורות יושבי העיר נתחלפו ‪ ,‬כמעט ונשכח עניי בית‬ ‫הכנסת שבנה מלב‪ .‬המבנה הקט מוחזק מזה שלושה דורות על ידי משפחה צפתית שמוצאה‬ ‫מפרס ‪ :‬משפחת "יאיר"‪ .‬אשר לכמה מבניה חנויות למזכרות יודאיקה במורדות הרחובות של אזור‬ ‫בתי הכנסת העתיקי‪. 1‬‬ ‫בית הכנסת הזה שבנה היש"ר נזכר בש "כניס ענתבי" ברומ הביוגרפי ירדנה של כרמלה לכיש‬ ‫ובשנת ‪ 2000‬ציי זאת שוב מנח כה בכתבה בש "סיפורי צפת" )"קול העיר" ‪ 4.2.2000‬עמ' ‪.(8‬‬

‫כבעל הו רכש היש"ר קנייני נדל" בעיר צפת וג מחוצה לה ‪ ,‬אחד המסמכי שנשתמר מימי‬ ‫חייו של היש"ר ויש בו כדי להעיד על היק‪ O‬רכושו בצפת בעודו בחייו מלמד על מידת עושרו ‪:‬‬ ‫המסמ הכתוב "חצי קולמוס" על גבי נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת נכתב בשנת‬ ‫‪ 1876‬במלאת שבעי ליש"ר ) שני עשר שני לפני פטירתו – ‪(1888‬‬ ‫לפי הרשו כולל הספרדי נזקק כנראה לסכו כס‪ O‬גדול במזומ ‪ ,‬מנגד עמדו לרשותו נכסי‬ ‫נדל" בצפת אשר בעליה העבירו אות כתרומה לכולל בפטירת‪ .‬האמצעי החומריי של‬ ‫היש"ר היו ידועי לראשי הכוללל כמו לכל יושביה של העיר‪ ,‬לכ פנו אליו בבקשה להלוואה ‪/‬‬ ‫קניית הנדל" ‪ .‬הוא מסר ביד סכו של ‪ 17,000‬גרוש מזומני ‪ ,‬וכעירבו להלוואתו העניק לו‬ ‫הכולל בעלות וחזקה מלאי על הנדל" שגבולותיה ומהות מפורטי במסמ כשטר קניי בידו‬ ‫עד ליו החזרת הכס‪ O‬ועד בכלל‪ .‬מעניי לקרוא מתוכ המסמ את תיאור מראה הבתי שהיו‬ ‫ברשותו של היש"ר ]‪: [21‬‬

‫לראות מעי גומחה קרקעית‪ ,‬אשר הכניסה אליה דר מדרגות צרות והיא נסתרת על ידי חומה‪ ,‬הגומחה שנמצאת‬ ‫מתחת לגובה המדרכה‪ ,‬מוביל למעבר מקורה ‪ ,‬בשיפוע יורד‪ ,‬והמסתיי במבנה קט שניצב לפתחו‪ .‬זהו בית הכנסת‬ ‫אשר נקרא כיו "שערי רחמי" – תודתי לחדוה ענתבי בת דודי שהדריכה אותי למקו זה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫בשיחתי ע אחד הסוחרי למשפחת יאיר בני דורי ‪ ,‬הוא לא ידע להכיר בכ שביה"כ הזה נקרא אי פע ע"ש‬ ‫משפחת ענתבי ומה הקשר לכ‪ .‬שמו הנוכחי של בית הכנסת "שערי רחמי" סיפר לי‪ ,‬והוא נקרא כ אמר ללא כחל‬ ‫וסרק ‪ ,‬על ש סבי אליהו רחמי יאיר‪ ,‬אשר לפי גרסתו בנה את בית הכנסת ומאז הוא בית הכנסת של משפחתו‪.‬‬ ‫אותו אד סיפר לי כי דודו אשר הינו בעל חנות ברחוב שמעליו הינו גבאי בית הכנסת ‪ .‬נכו לשני אלו ‪ ,‬המקו‬ ‫סגור ופעיל רק בשבתות וחגי‪ .‬אפשר לזהות את בית הכנסת על פי ציורי הקיר שבתוכו‪ :‬המתארי את הכותל‬ ‫המערבי‪ ,‬ואת קבר רחל‪ .‬סימ היכר נוס‪ O‬הינו גומחא הקבועה בחזית הכותל החיצוני ששימשה בעבר כיור לנטילת‬ ‫ידיי‪ .‬מתו המבנה נשקפי מורדות הררי צפת ‪ .‬ע זאת בביקורי במקו פגשתי בצפתי וותיק‪ .‬מכניס אורחי‪ ,‬שמו‬ ‫עמוס מיכאלי‪) ,‬לשעבר משפחת שבאבו( ‪ ,‬אותו אד למד בילדותו בחדר והמלמד שלו היה החכ רפאל ענתבי – בנו‬ ‫של אליהו רחמי ונכדו של היש"ר ‪ .‬החכ רפאל הוא אחיו של שמעיה ענתבי שנזכר רבות בעבודה זו‪ .‬עמוס מיכאלי‬ ‫העיד לפני כי הוא זוכר היטב שזהו בית הכנסת של חכ ענתבי‪... :‬מר מיכאלי העיד כי לפי זכרונו ג המבני‬ ‫שבסביבת בית הכנסת היו שייכי לחכ ענתבי ‪ ,‬וייתכ שאלו ה חלק מ הנכסי שהוזכרו בשטר הקניי שלעיל‬ ‫ושאחד מה ירד בנו של היש"ר ר' אליהו רחמי ענתבי‪.‬‬


‫מודי אנחנו מו"ר )מורי ורבני( ופרנסי ומשגיחי כו' )כוללות( עי"ק צפת"ו )עיר הקודש צפת תבנה ותכונ(‬ ‫החו"מ )החותמי מטה( ענטו"ק מקרב הכולל כמהר"ר )כבוד מורינו הרב רבי( יש"ר ענתיבי הי"ו )יהודה‬ ‫שבתאי רפאל ענתבי הש ישמרו ויברכו ( ס שבעה עשר אל‪ O‬גרוש טו"ת )טבי ותקילי( לצור הוצאת כו'‬ ‫הנז' )הכולל הנזכר( ‪.‬‬ ‫ועלו ובאו לידינו ורשותינו במושל עס"כ )על סכו( ]?[ ובעד ובעבור בכח המסור בידינו מכרנו‬ ‫והעברנו והחלטנו לרשות וזכות כמוהר"ר יש"ר ענתיבי הי"ו הנז' )הנזכר( ‪:‬‬ ‫החצר הפנימית הידועה להר' ש טוב אלחד‪ – O‬שירש אותה כו' הנז'‬ ‫ע השני בתי שבתוכה למטה ‪ :‬אחת גדולה ואחת קטנה‪.‬‬ ‫ושני עליות הבנויי ע"ג )על גבי( השני בתי הנז'‬ ‫והכיפה שבחצר החיצונה הידועה להר' ש טוב הנז' פעיה"ק )פה עיר הקודש( צפת"ו שירש אותה ג"כ הכו'‬ ‫הנז' )ג כ הכולל הנזכר( ‪.‬‬ ‫ומדצי החצר הפנימית הנז' אליה ]?[ פתחה פתוח לתו החצר החיצונה לרוח ]=לכוו[ צפו ויש בתוכה‬ ‫למטה שני בתי הנז' )הנזכרי(‬ ‫ולמעלה ע"ג )על גבי( שני עליות הנז' וסמוכה להחצר הנז' מצד מזרח – הכיפה של החה"ש )החכ השל(‬ ‫כהה"ר עשק חיי הלוי‪.‬‬ ‫ומצדי הכיפה הנז' אליה ‪ ,‬פתחה פתוח לתו החצר החיצונה הנז' לרוח צפו ולה זוג חלונות לר"ה )לרוחות‬ ‫השמי( לרוח מערב‪.‬‬ ‫והבית הקטנה שתחת הכיפה הנז' שפתחה פתוח לר"ה )לרוחות השמי( לרוח מערב ופירסומ יספיק‬ ‫מלהגביל‪.‬‬ ‫הנה החצר הפנימית הנז' ע הבתי והעליות שבתוכה הנז' ע הבור שבתוכה‪ ,‬והכיפה הנז' ע הבית‬ ‫הקטנה הנז' ‪ .‬וחלק המגיע לה בשני בורות שבתו החצר החיצונה הנז' הכל כאש"ל )כאשר לעיל( כל זכות‬ ‫שהיה לו להר' ש טוב הנז' בחצר הפנימית הנז' ובחצר החיצונה הנז' – מכרנו והעברנו והחלטנו להרב‬ ‫היש"ר הנז' הי"ו ולב" )ולבאי כוחו( מכ"י )מכח ידינו( כדת וכהלכה כדונ וכתחז"ל מכ"י מתהומא דארעה‬ ‫עד רו רקיעא )מתהו האר‪ K‬ועד ראש השמי( מכ"י ‪ ,‬שלא שיירנו בו שו זכות לכו" )לכולל( הנז' אפי'‬ ‫עני"ק )עניי קט( מעש ומכ"ר מכ"י מנוקד ומשופה עמט"ו שבעול‪ ,‬בי שהו ב"ב )ב ברית( ובי שאינו ב"ב‪,‬‬ ‫כתובת אשה וכ"ח‪.‬‬ ‫ובכח המסור לידינו שיעבדנו להרב הקונה הנז' ולב"כ )ולבאי כוחו( כ" כו' הנז' שיעבוד ג"וש עולה כדת‬ ‫וכתחז"ל ‪ ,‬לקיו והעמדת המכר הנז' ביד הרב הקונה הנז' הי"ו וביד ב"כ לדורות עול‪.‬‬ ‫וכ אנחנו אומרי להרב הקונה הנז' הי"ו ולב"כ – זיל זכה וקנה וחזק במקנה הנז' בכלל ולמשכ ו'ה'‬ ‫ולעשות בה בחפצ וכרצונ ולית מא די ימחא בידי וביד ב"כ לדורות עול משמינו ומש כל הבאי‬ ‫אחרינו לשב"ק‪.‬‬ ‫ומו"מ )ומודי ומסכימי( קמ"ד וג נצפה המקנה הנז' למקנה להרב הנז' הי"ו ולב"כ לבנות ו"ה ולית מא‬ ‫די ימצא בידיו וביד ב"כ לדו"ע )לדיראו עול( ‪ ,‬וחו"ח ו'ה כחו"ח וכ' ולא יורע ו"ה ל"ע וה' ול"ע ו"ק –‬ ‫ואדרבא – הכל יהיה נדו לזכות וליפו" )וליפוי כח( יד הרב הקונה הנז' ויד ב"כ‪ ,‬וכל מי שמערער כנגד ידו‬ ‫עה"ת )על התחתונה( והכל דלא ו'ה ודלא ו'ה בביטול ו'ה ___ ו'ה לדעת ____ _____ ק צ ו ‪ .‬אחדי‬ ‫מידינו בכגו"ש ____ וכתחז"ל‪ .‬לאשר ולקיי את כל הנז"ל )הנזכר לעיל( בלתי שושו"ת ולראייה ביד הרב‬ ‫היש"ר ענתיבי הי"ו ‪ ,‬חתמנו שמותינו פעיה"ק צפת"ו‬ ‫שמונה ימי לחודש רחמי )אב(‬ ‫שנת הת"ר וששה ושלושי ליצירה )‪(1876‬‬ ‫והכל שריר ובריר וקיי‪.‬‬ ‫הצעיר‬ ‫יעקב‬ ‫הכה ס"ט‬

‫הצעיר‬ ‫משה‬ ‫‪1‬‬ ‫הכה‬

‫)שלוש חתימות נוספות לא עלה בידי לפענח(‬

‫סביר להניח כי הבתי המתוארי בכתב הקניי הזה היו בתיו של היש"ר ונמצאו בקרבת בית‬ ‫הכנסת הזה אותו בנה "כניס ענתבי" לנוחותו ‪.‬‬ ‫א לא עסק רק במסחר רווח ובניה‪ ,‬אלא ג ובעיקר בתלמוד תורה‪.‬‬ ‫‪ 1‬מעזבונו של אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬ונכד היש"ר ‪ .‬כיו ברשות בנו אברה ענתבי מחיפה‪ .‬המסמ כתוב‬ ‫בחצי קולמוס ע"ג נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪ ,‬ונכתב בשנת ‪.1876‬‬


‫על מידת למדנותו של היש"ר באחרית ימיו מסכ משה דוד גאו ‪" :‬יהודה שבתאי רפאל נזכר‬ ‫בספר "שדי חמד" לההר"ח חיי חזקיהו מדיני‪ ,‬ובס' אביר יעקב להר"י ענתבי הובא דרוש שלו‬ ‫לשבת הגדול‪ ,‬וממנו יש לעמוד על חכמתו וידיעותיו הרחבות בתורה" ]‪[16‬‬ ‫הרב חיי – יהודה שבתאי רפאל ענתבי היה בשיא ימיו בצפת לאד אמיד ומכובד בקרב תושבי‬ ‫העיר‪ ,‬והתכבד על יד במיוחד כיוו שנודע כצדיק‪ ,‬עניו ופילנטרופ הדואג לענייה‪.‬‬ ‫משה דוד גאו‪ ,‬כתב עליו ‪" :‬מסופר כי ה' בר אותו בעושר‪ ,‬והוא היה מפזר מעותיו לצדקה וחסד‪,‬‬ ‫בונה חרבות צפת )מזמ הרעש הגדול שארע בה בשנת תקצ"ז( עבור עניי העיר למע ידורו בה‬ ‫חינ אי כס‪. [16]"O‬‬

‫סו‪ O‬ימיו‬ ‫בסו‪ O‬ימיו היה היש"ר חולני וכאוב מאוד‪ .‬טפח ממיטת חוליו מגלה לנו בנו הבכור‪ ,‬מדרשת ההספד‬ ‫שנשא בתשלו תשעה לפטירתו בתיאור הבא ‪:‬‬ ‫"ועט"ר א"א זיע"א )ועטרת ראשי אבי אבא(‪ ,‬סבל ייסורי כל ימי חייו‬ ‫ובפרט שה בעוו ד' חודשי )ארבע חודשי אחרוני( והוא חולה השת ובחולי מעיי‬ ‫זו היא מיתת ש"‪) K‬של שליחי ציבור(‬ ‫הא ודאי ביסורי כאלו התכפרו ונימחו עוונותיו ‪...‬‬ ‫‪ ....‬עט"ר וצ"ת א"א ז"ל )עטרת ראשי וצורי אבי אבא ז"ל( הביא עליו הקב"ה יסורי גדולי ‪ ,‬עד‬ ‫שלא יכול להתאפק ושאל מהקב"ה את נפשו למות ‪,‬‬ ‫ומסר נפשו למיתה באומרו בפנינו‪ " :‬לש יחוד קבה"ו וכו' " )כלומר האב החל נושא בפני בניו את‬ ‫תפילתו האחרונה ואומר "לש יחוד קודשא ברי הוא ושכינתיה" ובמעשהו זה(‬ ‫הוא מוסר נפשו למיתה לעילת כל העילות וסבת כל הסיבות‬ ‫ולמד כמה עניינ קוד מותו ב"ג שבועות בדמעות שליש בווידויי וחרטה )בשבועות האחרוני‬ ‫הצליח להעסיק עצמו קצת בלימוד תורה א זה עלה לו בקושי וכאבי(‬ ‫אשרהו מה טוב חלקו )שנפטר מיסוריו( זיע"א )זכותו יג עלינו אמ( ‪[17] "...‬‬

‫הרב )חיי( יהודה שבתאי רפאל ענתבי נאס‪ O‬לבית עולמו ביו ט' בתשרי שעה ו' ‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שנת התרמ"ט )‪ .(1889‬שלושת נכדיו‪ ,‬יעקב ענתבי סבי‪ ,‬אפרי ושמעיה ז"ל‪ ,‬תמימי דעי כי מלאו‬ ‫לו ‪ 81‬במותו‪ [1,2,3,16,5] 1‬כלומר הוא הגיע לגיל גבורות ‪ ,‬גיל שלא היה שכיח באות ימי‪.‬‬

‫על יומו האחרו מספר נכדו שמעיה ]‪ [3‬ענתבי ‪..." :‬בערב יו הכיפורי‪ ,‬שנת התרמ"ט‪ ,‬בשעות‬ ‫הצהריי נקרא סבי לישיבה של מעלה והוא ב שמוני שנה‪ .‬העיר היתה כמרקחה‪ ,‬אחוזת הקבר‬ ‫שלה היה ראוי היא המערה אשר מצאו בה מנוחת עולמי גאוני ומקובלי ידועי ש‪.‬‬ ‫א חציבת הקבר בניקרת צור זו תובעת שעות עבודה רבות ומאומצות‪ .‬וכיצד נית יהיה לעשותה‬ ‫בזמ המועט שנותר עד התקדש החג ?‬ ‫חברה קדישא "שעמדה" על המדוכה )מצאתי לנחו‪ K‬לסטות כא מדפוסי לשו ולכתוב עמדה‬ ‫במקו ישבה כי לא היה לה זמ לשבת( החליטה לגשת אל המלאכה וכי מי יודע דרכי צדיקי ?‬ ‫ה גדולי ה במיתת יותר מבחייה‪.‬‬ ‫ומה רבה היתה השתוממות לראות ‪ ,‬שבמכת איזמל ראשונה‪ ,‬התפורר הסלע במקו הדרוש ויצא‬ ‫בקלות מפליאה‪... .‬‬ ‫ההלוויה נערכה ברוב ע ‪ .‬זקני וט‪ O‬לקחו בה חלק‪ ,‬וקדושת החג לא נפגמה במאומה"‬ ‫יו פטירתו היה יו עצוב בצפת ‪,‬‬ ‫מכיוו שעניי רבי הפסיקו באותו יו לקבל את הלח והבשר שהיו רגילי בה‬ ‫מתרומת אלמוני בקהילה‪ .‬על כ מספר נכדו ]‪: [22‬‬ ‫"כנראה הסבא ז"ל שהיה אחד האמידי בצפת וצדיק תמי רד‪ O‬צדקה וחסד ‪,‬‬ ‫ואהב לתת צדקה דצנעא עד כי מסופר שנת כס‪ O‬בצנעא למוכר הקמח ולקצב שיחלק לעניי מנה‬ ‫קמח ומנה בשר למשפחות הזקוקות ולא נודע בעיר מי הוא האלמוני הזה המחלק מדי שבוע‬ ‫בשבוע ומספק את צרכי השבת למשפחות האלה בסודיות גמורה‪.‬‬ ‫והמשי במנהגו זה עד בוא ק‪ K‬כל בשר‬ ‫ונגלה לעי כל מי הוא האלמוני הלז וזה היה בערב בערב יו כיפור שנת תרמט )‪"(1889‬‬ ‫על מצבתו של היש"ר נכתב‪: 2‬‬ ‫"העניו כמוהר"ר שבתי רפאל יהודה ענתבי‪ .‬נפטר יו ט' בתשרי שעה ו' שנת התרמ"ט" ]‪[5‬‬

‫‪) 1‬למרות שמקורות מסויימי גורסי אחרת(‬ ‫‪ 2‬ר' דוד לאניידו מחבר הספר לקדושי אשר באר‪ ,K‬אחת מגדולותיה של עבודתו ששאב את ידיעותיו מתו שיטוט‬ ‫בבתי קברות יהודיי בסוריה לבנו מצרי ובאר‪ K‬והעתיק נוסחי המצבות ובכ הנציח זכרונ של אות צדיקי‪.‬‬


‫ר' דוד לאנייאדו כותב בספרו ‪" :‬במותו הספידו בי היתר ‪ ,‬בנו בכורו ר' אליהו פעמיי‪.‬‬ ‫בפע הראשונה בתשלו השבעה‪ .‬ביו י"ד לחודש תשרי שנת התרמ"ט‪,‬‬ ‫ובפע השנייה בתשלו תשעה חודשי‪ ,‬ביו שבת לספר במדבר שנת התרמ"ט בחודש אייר‪.‬‬ ‫בדרושי אלה מתאר ר' אליהו את אביו ‪..." :‬כאחד מל"ו צדיקי‪ ,‬אחת מ הרמתיי‪ ,‬כאלישע בעל‬ ‫כנפיי‪ ,‬יש"ר בעיני ה' צדיק תמי ‪ ,‬מזר"ק מלא רחמי‪ ,‬הוא אבינו עטרת ראשינו עזרינו מגיננו –‬ ‫הרב החסיד העניו ירא ה' מנעוריו‪ ,‬ומאושר בכל ענייניו ‪ ,‬אוהב צדקות ודובר מישרי‪ ,‬אמי‪ K‬לבו‬ ‫בגיבורי‪ ,‬זכה וזיכה את הרבי )רמז להיותו נדב( דורש טוב לעמו אשר בדברו מעריב ערבי ‪"....‬‬ ‫)בספר אביר יעקב ד' כ"ט( ]‪.[5‬‬ ‫אשתו של היש"ר – קאדו כאסקי‪ ,‬האריכה ימי שני רבות אחריו‬ ‫כיוו שהיתה צעירה ממנו בשני רבות ‪ .‬היא נפטרה בשנות מלחמת העול הראשונה בל"ג בעומר‬ ‫שנת תרע"ו )‪ (1916‬עשרי ושבע שני לאחר פטירת בעלה )!(‬ ‫הספידה נכדה ר' רפאל מנשה ענתבי ‪ ,‬וג הספד זה נדפס בספר "באור החיי" ]‪. [7‬‬


‫פרק רביעי ‪ :‬החיים בצפת‪.‬‬

‫בית אופייני‬ ‫בצפת‬ ‫בתחילת‬ ‫המאה‬

‫צפת בלילה‬

‫סמטה אופיינית בצפת‬ ‫העתיקה‪.‬‬


‫פרק רביעי‪ :‬חיי המשפחה בצפת‪.‬‬

‫תיאורי אורחות החיי בצפת ‪ ,‬ההווי שבה נופיה ומראותיה ה מהיפי ושובי הנפש שנותרו‬ ‫מזכרונותיה של זקני משפחתנו שהלכו מעמנו‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי ב הרב אליהו רחמי‪ ,‬דולה מזכרונות ילדותו את כל אשר ראה ושמע בעיר‬ ‫הולדתו‪ .‬אחיו הגדול‪ ,‬המורה יהודה ענתבי א‪ O‬הוא הותיר מעט מזכרונתיו אודות אורח החיי‬ ‫באותה תקופה‪.‬‬ ‫אמנ לא נותרו בידינו פרקי זכרונות על חיי היו יו באמצע המאה ה ‪ 19‬של היש"ר ענתבי‬ ‫ומשפחתו ומבניו אי רישומי שכאלה אלא נכדיו בלבד ה שהעלו את הדברי על הכתב‪ ,‬את‬ ‫זכרונות ילדות מראשית המאה ה ‪. 20‬‬ ‫הקידמה אז טר הגיעה לצפת ולא פגעה בחיי המסורתיי השורשיי שהיו בילדות ‪ .‬לכ‬ ‫נוכל במידה רבה של מהימנות כי הציור הנאמ שהתוו בפנינו מסרני המשפחה‪ ,‬סביר שהינו נאמ‬ ‫ג לתיאור אורח חייו של משפחת היש"ר‪ ,‬רעייתו קאדו ושמונת בניו בצפת באמצע המאה ה ‪.19‬‬ ‫אפרי ענתבי בנו של הרב אברה יעקב ענתבי מזכה אותנו בזכרונותיו שלו א‪ O‬הוא ומלמד על‬ ‫אורח החיי המסורתי של יהודי צפת בראשית המאה‪ ,‬א‪ O‬שהיה יליד קאהיר שבמצרי וגר בה‪.‬‬ ‫זאת מכיוו שבילדותו ביקר ע הוריו את דודו הרב נחמ עבו שבצפת וחי בה תקופה מסויימת ‪.‬‬ ‫חכ עבו הוא אותו ראשו מבני המשפחה המפורסמת אשר מזמנו החל הנוהג המסורתי בל"ג‬ ‫בעומר להוציא תהלוכה של ספר תורה מדי שנה מביתו אל קברו של רבי שמעו בר יוחאי ונכבדי‬ ‫הקהילה בראשה‪.‬‬ ‫בחרתי לשלב בי הזכרונות והעדויות השונות של כל השלושה במקו להביא כחטיבות נפרדות‪.‬‬ ‫בבחינת רצ‪ O‬של אלבו תמונות של נות מושג רחב יותר מאשר תמונות בודדות‪ .‬השתדלתי‬ ‫לערו את הדברי לרצ‪ O‬תוכני אחיד א‪ O‬שעשיתי מעשה פסיפס‪ .‬אני תקווה שעלה בידי להעביר‬ ‫לקורא את התמונות העשירות שציירו לנו אנשי צפת בזכרונותיה‪.‬‬


‫חיי הקהילה בצפת ופרנסת הדחוקה של חכמיה‬ ‫חיי הקהילה היהודית בצפת היו אז בעלי אופי ייחודי במינו‪ .‬ראשית רוב המשפחות היהודיות בעיר‬ ‫היו קשורות בקשרי נישואי ביניה‪ .‬כל אחד הכיר את משנהו ו"הביט על צלחתו" של רעהו שהיה‬ ‫לרוב קרובו‪ .‬רבניה של העיר היו סמוכי לשולח הכולל‪ ,‬רוצה לומר שולח העדה‪ .‬ברשות‬ ‫הקהילה היו מצויות דירות ‪ ,‬חלק הושכר על ידי הכולל שניהל בפרוטות‪ ,‬וחלק נית חינ‬ ‫לשימוש של אלה שאי יד משגת‪ .‬רוב החכמי התפרנסו מ"החלוקה"‪ .‬היה זה כס‪ O‬שנאס‪O‬‬ ‫ממגביות שנערכו בחו"ל ‪ .‬כספי החלוקה חולקו בי האנשי לפי צרכי המשפחה והיו ג כאלה‬ ‫שנהנו בגלל קרבת לצלחת ‪...‬הרי "אי חדש תחת השמש"‪[1] ...‬‬ ‫היו חכמי שאבו למצוא פרנסה למחיית אול זו לא תמיד היתה בנמצא א‪ O‬שהיו רוצי בה כפי‬ ‫שמעיד יהודה חיי ענתבי אשר חיפש עבודה בהוראה במושבות החדשות ‪:‬‬ ‫"מכיוו שלא השגתי עבודה" הוא מעיד על עצמו ‪" ,‬חזרתי ללמוד בבית המדרש יחד ע החכמי‬ ‫חובשי בית המדרש ‪ .‬אחרי ארוחת הבוקר הלכתי ללמוד במדרש עד הצהריי ושבתי וחזרתי‬ ‫למדרש אחרי הארוחה עד הערב ‪ .‬לא היתה בידי דר אחרת ורק לפעמי הוזמנתי אל הסוחרי‬ ‫לכתוב לה מכתב בערבית בשער של חצי מטליק )שני מילי(‪ ,‬שכר ירוד מאוד ‪ ,‬אשר בשבילו‬ ‫הייתי ק מהמיטה בלילה בקור הצפתי ואל לחנותו של הסוחר לכתיבת המכתב‪ .‬כ קבצתי על יד‬ ‫)חסכתי( ס שבעה בישליקי כיוו שג נתתי שיעורי פרטיי לערבי ולנוצרי" ]‪ .[3‬כ‬ ‫הונצחה דלות התושבי בעיר‪ ,‬שכ מקור פרנסת העיקרי היה כספי החלוקה אשר ניתנו‬ ‫בצמצו‪ .‬את המחשת דלות הפרנסה בבית וקשיי המחייה של חכמי צפת הוא מנציח בהעלותו‬ ‫בזכרונו את אביו ר' אליהו רחמי ענתבי והמצב בבית ‪" :‬אבא היה מחובשי בית המדרש ופרנסתו‬ ‫היתה מצומצת ‪ .‬בהתקבל קצבת החלוקה מהכס‪ O‬שאוספי המשולחי היה מקבל חלקו ולא היה‬ ‫זה מספיק לכלכלת בני ביתו‪ .‬נתו היה לדאגת יו יו וכמו חיה תמונה זו לנגד עיני ‪ :‬יו חמישי‪,‬‬ ‫הוא יו ההכנות לשבת הלכתי בעקבותיו והסל בידי עברנו את כל ככר השוק בצפת שהיה הומה‬ ‫אנשי וירקות ופירות מכל המיני‪ .‬ובכל זאת לא הכנסנו כלו לסל ולא ידעתי מה פשר העניי‪.‬‬ ‫רק זאת הרגשתי‪ ,‬שמדי עבור אבא על חנות של ערבי הסתכל והמשי בדרכו הלאה עד סו‪ O‬הככר‬ ‫ואחר כ חזר על עקבותיו טיול זה אר יותר משעה‪ .‬והנה נכנס אבא לחנות שהיה מסתכל בה מדי‬ ‫עברו ארוכות וקצרות ופנה לחנווני שהיה ערבי זק מוכר ובקש ממנו הלוואה לצרכי השבת‬ ‫בהבטחה לסלק חוב זה בסו‪ O‬השבוע הבא ואז ראיתי שהקניות החלו והסל נמלא‪ .‬זו דוגמא‬ ‫לדאגת הפרנסה שהיתה עליו‪ .‬זכורני פע שכאשר אזל לאמי השמ החלה לבקש את אבא שיקנה‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪123‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שמ‪ ,‬והמסכ קצרה ידו מספק צרכי הבית והיה אומר מה עלי לעשות האקרע את בשרי ואעשה‬ ‫ממנו אטריות ? ואמא המנוחה כאשת חיל אמיתית המכבדת את בעלה ולא רוצה להרגיזו סובלת‬ ‫בדומיה‪ .‬וכאשר באתי אליה לבקש ממנה פת לח ושמ לקחה הבקבוק ומיצתה אותו והסתפקתי‬ ‫בטיפות שנטפו על הלח והלכתי לאכול בדממה כי ידעתי את מצב הכלכלה בבית‪ .‬ילדותי עברה‬ ‫בצנע‪ .‬רק בשבת היה מנהגו של אבא ז"ל להוציא לכבוד השבת בהרחבה‪ ,‬כי מוקיר שבת היה ואגב‬ ‫זכות השבת נהנינו כולנו והיה מאכלנו דש וא‪ O‬פירות לא חסרו לקינוח סעודה‪ .‬לכ המעבר‬ ‫משבת לחול היה קשה עלינו מאוד‪ .‬רוח עצבת שרתה בבית וכולנו חכינו בכליו עיני לבוא‬ ‫השבת" ‪[3] .‬‬

‫בימי החול המאכל היומי היה נזיד עדשי ומרק חיטה‪ ,‬בנוס‪ O‬ל"מרגבינה" או "ח'ובייזה" ועוד‬ ‫מיני צמחי וגרעיני אשר הנשי היו מלקטות בשדות‪ .‬בקבוק יי היה עולה חצי גרוש‪ ,‬ואילו‬ ‫בקבוק ערק עלה בי גרוש לגרוש וחצי‪ .‬את הערק היית משיג באות ימי רק אצל האשכנזי‬ ‫ותמורת מחירו הגבוה היית מקבל ב"עסקת חבילה" ג את החלות‪.‬‬ ‫ומניי רכשו באופ קבוע את המוצרי והמזונות ? או מחנווני בעלי חנויות בכיכר העיר‬ ‫העתיקה ‪ ,‬או מערביות הכפרי הסמוכי‪ ,‬שהיו מביאות בסליה מפירות שנתברכה בה ארצנו‬ ‫דוגמת תאני‪ ,‬ענבי וג וירקות וביצי ]‪ . [1‬העשירי גבירי הקהילה‪ ,‬היו כוללי פעמי רבות‬ ‫בשר בארוחותיה‪ ,‬ואילו העניי היו נאלצי להסתפק באכילת מעיי ממולאי או רגלי כבש‪ .‬רק‬ ‫בחג היו משתדלי כדי שבשר יעלה על שולחנ‪.‬‬ ‫הנשי באותה תקופה‪ ,‬היו בעיקר עקרות בית ואמהות לילדיה‪ .‬אילו מביניה שהיו בעלות דעה‬ ‫עצמאית‪ ,‬דעת לא נחשבה כלל‪ .‬הבעל נחשב לכל יכול‪ ,‬ובהגזמה מילתו היתה סופית והחלטית אי‬ ‫עוררי עליה‪ .‬היו שהרביצו לנשותיה א העזו להמרות את פיה‪ .‬כל היו היתה האשה טרודה‬ ‫בעבודות מעבודות שונות‪ ,‬כובסת‪ ,‬מתקנת ומטליאה את בגדיה ובגדי ילדיה‪ .‬לפני החגי היתה‬ ‫היא זו שמסיידת את רצפת ביתה ואת הקירות במי צבע תכול שנקרא "נילה"‪ .‬ה שאבו מי‬ ‫מהבאר ואפילו עבדו בתור זבניות בחנות‪ ,‬כדי שבעליה יוכלו ללמוד תורה‪[1] .‬‬

‫בית החכ נחמ עבו‬ ‫ביתו של החכ עבו בצפת היתה כבתי טיפוסיי רבי מאותה עת‪ .‬חדרי מגורי קטני סביב‬ ‫חצר פנימית קטנה ‪ .‬החדרי היו כול סמוכי זה לזה‪ .‬בחדר שבצד השמאלי דר שכ שאינו ב‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫משפחה‪ .‬בחדר שני מחודש ומשופ‪ K‬גר בנו של החכ עבו ‪ ,‬משה עבו‪ .‬החכ נחמ עבו עצמו ‪,‬‬ ‫שכ בחדר גדול אשר צמוד אליו היה חדר קט שבו גרה אומנת ביתו‪ .‬הריהוט בבית היה דל‪,‬‬ ‫לנכבדי הקהילה היו כסאות ‪ ,‬ואילו היתר ישבו וישנו על גבי מחצלות‪ ,‬על הרצפה או על ספסלי‬ ‫האב שנבנו סביב כתלי החדר בתו הבית אשר היו מרופדי בכריות‪ .‬כ היה חדרו של הרב עבו‪.‬‬ ‫מכוו הכניסה לחדרו היתה מוצבת מיטה גדולה אשר רק הוא נוהג לישו בה‪ .‬באמצע החדר היה‬ ‫תלוי ארו שבו איכסנו את האוכל‪.‬‬ ‫טפסת מאחד החדרי על גבי שלוש מדרגות וממול נגלה המטבח‪ .‬במטבח בישלו כבשאר הבתי‬ ‫על "מואדה" ‪ ,‬זו היתה מעי פתיליה שמצעה עשוי קש ותב ‪ ,‬על מצע זה היו מניחי גחלי‬ ‫ומפיחי אות ע מפוח ידני‪ .‬רק לעשיריה של צפת היו פתיליות של ‪ 23‬להבות !! פרימוסי לא‬ ‫היו אז בנמצא‪ .‬ומה עשו ביו שבת כאשר לא נית היה להבעיר את ה"מואדה" ‪ ,‬כיצד חיממו את‬ ‫האוכל ? ביו שישי לפנות ערב הנשי שלחו את בעליה ע סירי חמי לתנורו הענק של האופה‬ ‫אפרי‪ .‬כדי שידעו למי שיי כל סיר היו הנשי מסמנות את הסיר בצבע כחול או בצבע אחר‪.‬‬ ‫בשבת לאחר התפילה היו הבעלי או הילדי מביאי את הסיר הביתה‪ .‬לא פע היו קורות‬ ‫טעויות או אז נשמעו צרחות וצעקות‪...‬היו אנשי שנתמזל מזל ובמקו הארוחה הדלה שהביאו‬ ‫לתנורו של האופה קיבלו ארוחה שמנה ודשנה אשר מיהרו לבלוע אותה כהר‪ O‬עי לפני שתורגש‬ ‫טעותו של האופה‪ ,[1] ...‬ממטבחו של חכ עבו יצאת לרחבה הפנימית הקטנה ‪ .‬במטבח שימשה‬ ‫גיורה ‪ ,‬שפחה שהחכ הביא ממרוקו וגיירה‪ .‬היא היתה אומנת ביתו ‪ ,‬כמשרתת‪ .‬אשה זו שירתה‬ ‫אותו בנאמנות עד יו מותה‪ .‬מעל חדר המגורי היתה תלויה מרפסת גדולה וממנה השקי‪ O‬ביתו‬ ‫אל בית ב הדוד ‪ :‬מאיר עבו‪ .‬בבית היה ג מרת‪.O‬‬ ‫שכ נוס‪ O‬של חכ עבו היה חמר "מקארי" כלומר ‪ ,‬משכיר חמורי לאנשי לנסיעה מעיר לעיר‪.‬‬ ‫החמורי "שוכנו" בחדר אחד של בית השכ והריח תמיד נד‪ O‬מהמקו עד כדי כ שלא איפשר‬ ‫לישו‪.‬‬ ‫את מי השתיה שאבו מבאר )מאגר מי( שהיתה בתו הבית ‪ ,‬והנוחיות היתה כ"בית שימוש‬ ‫תורכי"‪ .‬הבתי בצפת הוארו באור עששיות‪ .‬רק לעשירי בלבד היה פנס על גאז שנקרא "לוקס"‬ ‫שהיה יקר ער ויקר המציאות מאוד‪ .‬נוס‪ O‬לבאר שהיתה בכל בית היתה ג משאבת יד אחת‬ ‫בנמצא ששירתה מספר משפחות‪ .‬הנשי היו פוקדות את המקו ע כדיה ופחי שברשות‪.‬‬ ‫ומריבות תמיד היו שרויות בי הנשי ‪ ,‬א על סדרי התור וא על חילופי הדברי ‪ ,‬לפעמי א‪O‬‬ ‫הוחלפו מהלומות בי בעליה אשר חשו לעזרת]‪.[1‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫דמויות בצפת‬

‫]‪[2‬‬

‫א‪ .‬כאתו‬ ‫זה שמה והוא נישא בפי כל ביראת כבוד ובהערצה גלויה‪ .‬היא זכורה כדמות חיה וקיימת זקנה‬ ‫גוצה וכפופה‪ .‬לראשה מצנפת חומה המתפתלת מ הקודקוד אל העור‪ O‬וחוזר חלילה למחסה‬ ‫משמש יוקדת בימות החמה ולמג מצינה בחור‪ O‬הקשה‪.‬‬ ‫מרבית אנשי צפת ובמיוחד מוקירי שבת שבה‪ ,‬הכירו את כאתו והעריצוה בשל המשימה‬ ‫שנטלה על עצמה לספק לבתי הכנסת בכל יו שישי ענפי הדס לצור ברכת "בורא עצי‬ ‫בשמי" ‪ ,‬בלילי שבתות ובמוצאי שבתות שלא על מנת לקבל פרס חס וחלילה אלא לש‬ ‫מצוה בלבד‪ .‬ולהידורי מצווה בחרה בהדסי "משולשי" שעליה צמחו במשולש מסביב‬ ‫לגבעול‪.‬‬ ‫ומני הביאה את ההדסי? על אחד ההרי שבקרבת מירו צומחי כמה שיחי הדס‪ .‬המקו‬ ‫רחוק מצפת מהל של למעלה משעה בהליכה טובה ומהירה‪ ,‬ואל המקו הזה היתה חותרת‬ ‫כאתו בכל חמישי או שישי ‪ .‬לא יעכבוה לא גש לא שלג ‪ ,‬לא רוח זלעפות לא חו ולא שרב‪.‬‬ ‫האמינה כי יש שכר לפעולתה בעול שכולו טוב ‪ ,‬וכי פעולתה היא הנותנת לה כוח גדול ‪,‬‬ ‫כוחה של אמונה‪ .‬במסכת שבת מסופר ‪" :‬רבי שמעו ראה זק נושא שתי חבילות הדסי ור‪K‬‬ ‫בערב שבת בי השמשות‪ .‬שאל אותו ‪ :‬אלה למה ל ? אמר לו לכבוד שבת‪ .‬ולא תסתפק‬ ‫באחד‪ ,‬שאלו ?‬

‫ענה לו ‪ :‬אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור" באותה שעה נחה דעתו של ר'‬

‫שמעו ואמר לבנו ראה מרובי המצוות על ישראל‪"...‬‬ ‫כאתו האריכה ימי והיא נפטרה בש טוב ובשיבה טובה מאוד‪ ,‬ואולי בשל כ ?‬


‫ב‪ .‬בכור כמוס‬ ‫לא היה אד בצפת שלא הכיר את כמוס‪ .‬ג אורחי משאר חלקי האר‪ K‬שבאו להשתטח על‬ ‫קבר הרשב"י הכירוהו כי נזקקו לשירותו‪ .‬אמצעי התחבורה היחידי בי צפת למירו היו בידיו‬ ‫ושלטונו עליה היה ללא מצרי‪.‬‬ ‫לרשותו של כמוס עמדו שתי פרדות מחונכות וממושמעות ששמשו למשא ולמסע‪ .‬בשל‬ ‫ראייתו שהיתה לקוייה מאוד נשר כמוס אחר בהמותיו באחזו בזנבה של אחת מה‪ .‬ה ידעו‬ ‫את הדר ולא סטו ימי או שמאל ותו כדי הליכה דובבו שפתיו של כמוס מזמורי תהילי‬ ‫שהחל בה בצפת וסיימ במירו‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי מעיד כי שמע מפי אביו ר' אליהו רחמי שפע אחת ארעה לו לכמוס תקלה‬ ‫בדרכו ‪ ,‬שבדר נס יצא ממנה בשלו‪ .‬באחד ממסעיו מעדה רגלה של אחת מפרדותיו נדרדרה‬ ‫"כשעיר המשתלח" מפסגת ההר והיתה צפויה לריסוק איברי‪ ,‬משהרגיש כמוס בדבר צעק‬ ‫במר רוחו ‪" :‬רבי שבתאי ענתבי‪ ,‬זו הפרדה אשר רכבת עליה למירו‪ ,‬הצל אותה בזכות !"‬ ‫וראה זה פלא ‪ ,‬הפרדה קמה‪ ,‬התנערה ועלתה בשבילי צרי עד הגיעה אל בעליה בריאה‬ ‫ושלמה‪.‬‬

‫ג‪ .‬חיי השמש‬ ‫את חיי השמש הכירו כל אנשי צפת גדולי וקטני ובמיוחד נתחבב על הקטני כפי‬ ‫שיסופר להל‪ .‬ג פלאחי מהכפרי הסמוכי לעיר הכירוהו כי נזקקו לסדנתו‪ ,‬שכ היה‬ ‫מומחה לתיקו נעליי‪ .‬אומ מלאכה שעבר עליה הכלח‪ .‬זקני צפת זוכרי שהעורות בה‬ ‫השתמש לא היו מעובדי כהלכה והשיער בצב‪ K‬בה ובפינותיה וא לאחר שהשלימו את‬ ‫המלאכה צצו שערות שחורות אדומות חומות או לבנות בחרטו הנעל או בעקבה אי בכ‬ ‫ולא כלו‪ ,‬נהפו הוא‪ ,‬אמרו‪ ,‬אלה הוסיפו לווית ח הידור וחזות יפה לנעל‪...‬‬ ‫א לא בשל מקצועו זה נתחבב על תינוקות של בית רב‪ .‬הוא נתחבב בשל משהו אחר לגמרי‪.‬‬ ‫חיי השמש נקרא כ על שו היותו שמש בבית הכנסת‪ .‬כהונה ששירת בה משחר חייו ועד‬ ‫זקנה ושיבה ובשלה נשכח במרוצת הזמ ש משפחתו ולא הוזכר עוד‪ .‬כהונה זו הסתעפה‬ ‫לכמה סעיפי ‪ :‬שליחויות‪ ,‬הזמנת קרואי לשמחות ובמיוחד לבריתות ולליל "זכור ברית"‬ ‫)לימוד הזוהר בבית היולדת(‪ .‬בלילות אלה ולמחרת לא תכירו את חיי השמש הוא פושט‬ ‫צורה ולובש צורה ‪ ,‬מסיר מעליו בגדי ימי המעשה ומתהדר בשל שבת ויו טוב וכולו זורח‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪127‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫משמחה כמי שמתעתד להקביל את פני אליהו הנביא זכור לטוב ‪ ,‬ואולי זכה לכ מי נביא‬ ‫וידע?‬ ‫הבריתות בצפת נערכו בימי הה בבתי הכנסת בלבד‪ ,‬ברוב ע בשירות ותשבחות‪ ,‬ולאחר‬ ‫שהתינוק נכנס בבריתו של אברה אבינו עליו השלו וקורא לו ש בישראל‪ ,‬נוטל חיי את‬ ‫טס הנרות המסורתי שמורק ושוט‪ O‬לכבוד היו‪ ,‬מציב נרות סביבו והול ע החוגגי אל בית‬ ‫הנימול כשתינוקות של בית רב נוהרי אחריו וחוזרי בעקבותיו על הברכה שהוא אוצל‬ ‫לתינוק ‪" :‬זה היו זה היו טהרנה )כא בא שמו של הנימול( אליו אליו" כלומר זה היו‬ ‫זה היו מלנו ‪ ...‬היו היו‪" .‬יכבר יכבר מ יו ליו" יוסי‪ O‬ויגדל מיו ליו וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫תפקידו של חיי מסתיי ע חלוקת הכעכי והממתקי לתינוקות ‪ .‬מסתבר שמנהג חלוקת‬ ‫הכעכי בבריתות נהוג ג אצל האשכנזי כפי שכתב דרויאנוב בהלצותיו ‪..." :‬לאחר שחולקו‬ ‫הכעכי והתינוקות הלכו‪ ,‬הבחינו הגדולי בתינוק שעמד וחכה‪ .‬שאלו לו ‪ ,‬קיבלת את חלק‬ ‫ומה ל עוד ? כ‪ ,‬ענה הפעוט‪ ,‬קיבלתי‪ ,‬א שמעתי שנולדו כא תאומי‪"...‬‬

‫ד‪ .‬גרוזה‬ ‫היתה זו אשתו של אפרי ‪ ,‬אפרי האופה ‪ ,‬גופה הצנו קומתה שחוחה ושתי שיניה‬ ‫הקדמיות בולטות מתחת לשפתה העליונה כמקבילות לאפה‪.‬‬ ‫צועדת היתה בסמטאות צפת כשסלי חוורי על ראשה ‪ ,‬ובה מעשה אופה ‪ :‬אשידות‬ ‫וגלוסקאות ששלחו לקוחותיו של אפרי לאפיה בתנורו תמורת אחד לעשרה‪ ,‬מלבד שכרו‬ ‫הקצוב והקבוע בעד אפית הלח ‪ .‬ייחודה של גרוזה שמעול לא עלה חיו על פניה אלא רוגז‬ ‫מופלג ולא עוד‪ ,‬אלא שהלכה הלו וקלל הלו וקלל‪ .‬איש לא ידע אל מי נורו חציה‪ ,‬אל בעלה‬ ‫המעבידה בפר‪ ,‬אל לקוחותיו או אולי אל גורלה היא ? הדבר נשאר סתו וחתו ושמה‬ ‫נישא בפי כל כש מושאל לכל אד בעל חזות פני קשה ‪ :‬א גבר הוא "גרוז" א אשה היא‬ ‫"גרוזה"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הגאו רידב"ז ז"ל )רבנו יעקב דוד בר זאב( אשכנזי‪ ,‬וראש ישיבה שנקראה על שמו ‪ ,‬דמות‬ ‫אצילית שרוח של קדושה היתה חופפת עליה‪ .‬על תלמידי ישבתו שהיו מ המעולי שבאנשי‬ ‫צפת נמנה רפאל מנשה ענתבי‪ .‬בנו של ר' אליהו רחמי ענתבי‪ .‬בי הגאו ובי ר' אליהו‪ ,‬אביו‬ ‫של התלמיד התפתחה ידידות עמוקה שגררה עמה במרוצת הימי בקורי בית תדירי מזה‬ ‫ומזה‪ .‬בערבי שבתות נהג רידב"ז לבוא ולבקרו כדי לטעו מ המאכלי שהכינה רעייתו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪128‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בבחינת "טועמיה חיי זכו"‪ .‬באחד מביקוריו של הגאו "כשרוחו היתה טובה אליו אמר לר'‬ ‫אליהו ‪" :‬הרב ענתבי להווי ידוע ל שבנ רפאל עתיד להיות גדול ממ בתורה" על כ ענה לו‬ ‫האב ‪" :‬הלהקניטני אתה אומר ? ה ידעת שבכל אד מתקנא חו‪ K‬מבנו ותלמידו"‬

‫בילויי בצפת‬ ‫בשנת ‪ 1928‬נפתח לשמחת ולפליאת כל התושבי "ראי נוע" שהופעל על ידי גנרטור‪ .‬לא פע היה‬ ‫פור‪ K‬קלקול ואנשי היו ממתיני שעות לתיקו המכשיר‪ .‬חו‪ K‬מפלא המודרניזציה הזה מקומות‬ ‫לבילוי ובידור לא היו בנמצא‪ .‬לכ מה עשו ? משפחות התאספו בצוותא‪ ,‬בכל ימי ראשו בשבוע‪,‬‬ ‫ויצאו לגני ולשדות אשר צפת נתברכה בה‪ .‬משפחות משפחות היו יוצאות ע ילדיה מביאות‬ ‫את שאריות האוכל שנותרו מיו השבת ומחלקות את המצוי ביניה‪ .‬זו טועמת ממטעמיה של זו‬ ‫וההיפ‪ .‬אנשיה ותושביה של צפת לא רדפו אחר תענוגות החיי ‪ ,‬נהפו הוא ‪ ,‬הסתפקו במועט‪.‬‬ ‫ולמרות זאת כול זכורי שאנני ושלווי ‪ ,‬כאילו אדישי היו לקורות החיי ותהפוכות הגורל ;‬ ‫הזוגות הנשואי הגברי והנשי נראו רגועי תמיד‪ ,‬הבעל המצוי היה מועסק בעבודה לעת‬ ‫מצוא‪ ,‬שכיר יומו או חובש ספסלי בית המדרש כשלא היתה עבודה מעסיקתו‪ .‬האשה עובדת‬ ‫בחנות פרקמטיה‪ ,‬א נמצאה לה חנות שבעליה יכולי לשל שכר כס‪ O‬עבור מוכרת נוספת‪[1] .‬‬ ‫פע אחת הגיע לצפת תיאטרו "הבימה"‪ .‬עד שאירוע שכזה היה מגיע אל "העול האחר"‬ ‫שהתגורר בצפת היו חולפות יובלות‪ .‬שבועות רבי לאחר מכ החליפו ביניה הנשי שכ היה‬ ‫באפשרות לצפות בהצגה חוויות מאותה הופעה‪ .‬ואלו שלא עלה ביד‪ ,‬היו מקנטרות אחת את‬ ‫רעותה על שלא זכתה לראות אותה הצגה מחוסר אמצעי‪[1] ...‬‬

‫ביתו של חכ אליהו רחמי ענתבי‬ ‫הבית היה מבנה ב קומותיי ‪ .‬משפחתו של ר' אליהו גרה בקומה הראשונה שנראתה כבניי של‬ ‫ב קומה אחת בלבד מ הרחוב שדרכו נכנסו אליה‪ ,‬והקומה השניה נגלתה מ הרחוב שתחתיו‪.‬‬ ‫ייראה אולי הדבר תמוה א עובדה היא שרב הבניינ ברובעי הישני של צפת בנויי מחצית‬ ‫הראשונה על רחוב או סמטה אחת והמחצית השניה על הסמטה שמעליה‪ .‬כ מצד אחד אתה‬ ‫רואה בני ב קומה אחת ומצדו האחר אותו בני ובו שתי קומות וא‪ O‬למעלה מזה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪129‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הדירה בקומה העליונה כללה פרוזדורי‪ ,‬ארבעה חדרי מרת‪ O‬ששמש כמזווה לאחסו מזו לחור‪O‬‬ ‫וחדר עליה גדול ‪ .‬נו‪ O‬נהדר נשק‪ O‬בעד חלונות הבית ‪ :‬הר העצמו‪ ,‬קבר הרשב"י‪ ,‬הר מירו‪,‬‬ ‫הואדיות שסביב לכפרי הערביי‪ ,‬דרכי מתפתלות כנחש עקלתו בצדי ההרי ובתוכ‪ ,‬עצי זית‬ ‫בני מאות בשני ‪.‬‬

‫חדר העליה שימש לספריתו של חכ אליהו רחמי ענתבי והיה מקו ישיבתו הקבוע‪ .‬הכניסה‬ ‫אליו היתה דר סול ע‪ K‬רחב ויציב‪ ,‬בו הגה בספריו וחיבר את כתביו‪ .‬רבי היו הפוני אליו‬ ‫בשאלות של הלכה או בביאור סוגיה קשה‪ .‬א תלמיד חכ היה השואל היה מצביע על אחד‬ ‫הספרי ואומר לו "פתח נא את הספר הזה עיי בד‪ O‬זה וזה ותבוא על סיפוק" וא אי הוא‬ ‫תלמיד חכ‪ ,‬משיב לו ישירות על שאלתו ופוסק‪.‬‬ ‫מי השתיה בצפת לא זרמו בצינורות ‪ ,‬וברזי לא היו בבית ‪ ,‬פרט לברז קט המחובר אל פח תלוי‬ ‫שהיו ממלאי אותו כל אימת שנתרוק לצור נטילת ידיי‪ .‬את המי קנו בכס‪ O‬מלא מאת‬ ‫ה"מלאיה" )השואבת( שהיתה מביאה אות מהמעיי בכד חרס על ראשה ויוצקת אות אל תו‬ ‫חבית גדולה‪ .‬מי אלה נועדו לשתיה ולבישול בלבד ואילו המי לשטיפת כלי ולניקוי הבית‬ ‫נשאבו מ הבאר שהיתה בפרוזדור‪ .‬באר זו ניזונה ממי גשמי ולעיתי בשעה שרצו לקרר אבטיח‪,‬‬ ‫)מקררי לא היו אז בנמצא( היו מורידי אותו בתו סל אל הבאר ‪ ,‬משהי אותו כשעתיי בתו‬ ‫מימיה ומעלי אותו קר כקרח‪.‬‬ ‫בקומה התחתונה היו שלושה חדרי ומקווה מי לטבילה‪ .‬בחדרי שבקומה זו גרו דלי האמצעי‬ ‫בשכר זעו או בלעדיו‪ .‬מבוי מקורה כיפה הפריד בי הבית לבי הבית הסמו והוביל אל הרחוב‬ ‫התחתו‪ .‬מולו נמצא בית הכנסת שנבנה על ידי חכ יהודה שבתאי רפאל ענתבי‪ ,‬זכר צדיק‬ ‫לברכה‪[2] .‬‬


‫אמונות טפלות בצפת‬

‫]‪[2‬‬

‫מלבד הרגלי מסורת שבקדושה שתושביה של צפת היו משופעי בה ג הרגלי שהולידו פחד‬ ‫וחלחלה‪ .‬בימינו נמני אלה על האמונות הטפלות א לא כ בימי הה‪ .‬כלו יכולי תושביה‬ ‫המאמיני לכפור בשדי ורוחות למשל שעה שלמדו על מציאות בספרות התלמודית ? כ‬ ‫למשל נשי נזהרו בעת ששפכו מי מרשות היחיד לרשות הרבי שלא לפגוע בשד או בשדה‬ ‫שאולי אוו לה מנוחה קלה תחת המרזב או ליד החלו‪ .‬מוסי‪ O‬שמעיה ענתבי ומעיד על עצמו ‪:‬‬ ‫"לא מ הנמנע ‪ ,‬למקרא שורות אלה יעלה חיו על פני אתה הקורא‪ ...‬אל נא תהיה מקטני‬ ‫האמונה כתר לי זעיר ואחוו‪ .‬הריני מעיד בפני ונאמ אני על עדותי שמימי לא שמעתי כי תנזק‬ ‫אשה מידי מזיק בגלל שפיכת מי ברשות הרבי לאחר אמירת המילה "דסטור" כל אשה שנהגה‬ ‫בזאת יצאה בריאה ושלמה ולא אונה לא כל רע‪ .‬שהרי מי מוכ היה לתקוע לידה כי שו סכנה‬ ‫לא היתה נשקפת לה מצד השד הנפגע ? "‬

‫לבד מאימת שדי ורוחות היו נאחזי חלחלה ג מאפשרות של פגיעה מעי הרע שכוחה ההרסני‬ ‫עצו הוא‪ .‬צפת נהגה משו מה לבחור בלחישה כנגד עי הרע שכמוה כחיסו מפני המחלה‪ .‬אי‬ ‫עיתוי קבוע "לחיסו" זמנו חל ע תחושת ההורי‪ ,‬כי הרגשת הב אינה כתמול שלשו ‪ :‬חוסר‬ ‫תיאבו‪ ,‬חשש לחו וכיוצא באלה‪ .‬במקרה דנ ממהרי ההורי להביא את בנ אל רב גדול‬ ‫בתורה וביראה שילחש לו ‪ .‬שמעיה מוסי‪ O‬מספר‪:‬‬ ‫"‪..‬משהרגישה אמנו כי משהו אינו כשורה באחד הבני מיהרה אל אבי )הר' אליהו רחמי‬ ‫ענתבי( והוא‪ ,‬לאחר שנטל ידיו סמ אות על ראש "החולה" ואמר ‪:‬‬ ‫"משביע אני עליכ כל עינא בישא עינא אוכמא‪ ,‬עינא צריבא‪ ,‬עינא תכלתא‪ ,‬עינא‬ ‫ירוקה‪......‬ואשבעות עליכו כל מי עינא בישא שתסורו ותערקו ותברחו ותרחיקו מעל‪ ...‬ולא‬ ‫יהי בכ שו כח לשלוט ב‪ ...‬לא ביו ולא בלילה לא בהקי‪ K‬ולא בחלו‪ ,‬לא בשו אבר‬ ‫מרמ"ח אבריו ובשו גיד משס"ה גידיו‪"...‬‬ ‫תריס נוס‪ O‬בפני עי הרע שמש המספר חמש‪ .‬נשות העיר ראו במספר זה משע בדוק ומנוסה‪,‬‬ ‫השתמשו בו בשיחותיה ע בנות ברית ושאינ בנות ברית‪ .‬וכל אימת שדובר דברי שבח על יוצאי‬ ‫חלציה מפי אד שטר עמדו על קנקנו ואותו אד לא הוסי‪ O‬על דברי השבח את הפסוק "ב‬ ‫פורת" או "ש ה' עליו" וכדומה מיהרו והטיחו בפניו בלחש שתי מילי " כמסה בעיני" היינו‬ ‫חמישה בעיני כי יש לחשוש שאותו פלוני שבע תועבות בלבו ובעיניו ישי ארבו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪131‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫א נשאלה הא לגיל צאצאה המתרפק עליה ענתה "חמש" א‪ O‬א על הפעוט להמתי עוד‬ ‫חור‪ O‬ואביב של עד הגיעו לכ‪ .‬מחיר נעליו חמישי וחמש‪ ,‬שימלתו מאה וחמש וכו' וכו'‬ ‫קיצורו של דבר שומה על הא לזכור כי העלאת החמש על דל שפתותיה היה צו השעה שאי‬ ‫לזלזל בו והוא כעי "גירא בעיני השט"‬ ‫א לא בכל מקו בא אמצעי זה לידי ביטוי‪ .‬בי חברות וידידות לא יכירנו מקומו כא הוא‬ ‫פוגע ‪ ,‬מעליב‪ ,‬במעמד זה באי תחליפיו בלבד וה "עדד אצאבע אידכ" מספר אצבעות יד או‬ ‫"כמסה בעיני על עדאווי" חמשה בעיני האויבי‪ .‬כשבמרוצת הזמ הושמט המספר ונותר‬ ‫"בעיני אל עאדווי" בלבד כדבר המוב מאליו‪ ,‬שמדובר כא על חמשה בלבד‪ ,‬לא פחות ולא‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫וכי תראו בצפת אד שתו שיחת רעי יקו וימשו באוזנו של אחד המסובי שהתעטש‬ ‫מלמטה למעלה ולא חשוב באיזו מה תדעו שאת טובתו הוא דורש‪ .‬באותה שיחה דובר על‬ ‫אסו מסויי וכדי שאסו זה או בדומה לו לא יבוא חלילה על המתעטש למשו באוזנו‪.‬‬ ‫סגולה זו בדוקה ומנוסה ולא נמצאו עליה עוררי כלל וכלל‪ .‬אל נכו שמת לב שפעמי‬ ‫נופלת על אד אימה פתאומית מעי בהלה המשפיעה על חושיו ותובעת ממנו מנוחה לצור‬ ‫התאוששות‪ .‬א הנתק‪ O‬אימה מבני צפת הוא‪ ,‬אי כל סכנה נשקפת לחייו משקי אותו מיד‬ ‫מ"קערת האימה" ‪" :‬טסת אל רעובה" המיועדת לכ וסר הפחד מעליו והיה כלא היה‪ .‬קערה‬ ‫זו מנחושת היא ולא בכל בית היתה מצוייה א כל מי שנזקק לה ידע היכ להשיגה ‪ .‬בעליה‬ ‫השאילוה ברצו רב ‪ ,‬כלו הצלת נפשות דבר קט הוא ? ‪...‬‬

‫תלמוד תורה בצפת‬ ‫שמעיה ענתבי מספר בזכרונותיו על חוויותיו מלימוד החדר ]‪: [2‬‬ ‫איני זוכר כיו א כב שלוש נכנסתי ללמוד בחדר או קצת למעלה מזה‪ ,‬אל החדר התחלתי ללכת‬ ‫ע מלמד דרדקי בעצמו קראו לו חכ מסעוד‪ .‬יהודי ירא שמי שדאג יותר לנשמתו של הילד‬ ‫מאשר לצרכיו‪ .‬ב"חדר" היתה מחצלת או שתי עליה ישבנו שלובי ברכי ובחצי גור עגולה‪.‬‬ ‫מולנו ישב החכ כשעינו פקוחה על כל מעשינו ‪ .‬ספסלי וכסאות עי לא ראתה‪.‬‬ ‫שיטת הלימודי בחדר היתה כבימי קד‪ ,‬וכפי שהיא נהוגה כיו בארצות המזרח ‪ :‬אות אות‬ ‫ונגינתה לפי הניקוד והטע‪ .‬מאותיות להברות ‪ ,‬ומהברות למילי‪ .‬יו הלימודי נמש מ הבוקר‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ועד לתפילת מנחה‪ .‬כשמלאו לי שש שני כבר התפללתי מתו הספר וחלק גדול בלעדיו כאחד‬ ‫הגדולי‪.‬‬ ‫כב שמונה עברתי לחדר של חכ שחאדה לוי‪ ,‬יהודי למד‪ .‬החדר שימש מעי פרוזדור לישיבה‪.‬‬ ‫המשמעת בו היתה חמורה והעונשי גדולי ומגווני ואציי את החמורי ביניה‪:‬‬ ‫א‪ .‬צליפה על כ‪ O‬היד בענ‪ O‬ע‪ K‬רימו לאחר שהוסרה ממנו קליפתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכתרת "החוטא" בנעליי ‪ ,‬וזה כיצד ? לוקחי מספר זוגות נעליי קושרי אות בחוט‬ ‫ועושי מה זר‪ .‬את הזר היו מניחי על ראש הנענש למש דקות ספורות ‪ .‬עונש זה היה הקשה‬ ‫בכול בגלל הבושה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העונש השלישי היה א‪ O‬הוא קשה אלא שהיה בו מ התדהמה ממש‪ .‬החכ מתייצב מאחורי‬ ‫התלמיד חול‪ K‬נעלו מעל רגלו הימנית פוסק רווח בי האצבע לאגודל ותופס ב"צבת" שיצר את‬ ‫בשרו של התלמיד‪ .‬מסתבר שהחכ התאמ רבות באמצעי זה כי כל צביתה גרמה לכאבי עזי ‪,‬‬ ‫א מי העז לשאול אותו על בשרו של מי מבני ביתו התאמ ?‬ ‫ע מלמד זה התחלנו במסכת ברכות ‪,‬ממנה לביצה ומביצה לקידושי‪ ,‬כתובות וחלק קט מיבמות‪.‬‬ ‫סוגיות שעסקו בדברי שבינו לבינה נאמרו במהרה וללא התעמקות‪ .‬פעמי א‪ O‬בדילוג‪ .‬על חינו‬ ‫מיני לא חשבו אז כלל‪ ,‬הס מלהזכיר‪ .‬בחדר הזה למדתי עד שנתי העשירית‪ .‬לאחר זאת עברתי לרב‬ ‫גדול ומובהק הוא גיסי הרב ישועה פלאג'י‪ ,‬בעל אחותי בכורה והייתי הצעיר בתלמידיו‪ .‬בישיבה זו‬ ‫למדתי עד ערב פרו‪ K‬מלחמת העול הראשונה ‪ ,‬שבגללה פסקו לימודינו ונאלצנו להגר לקפריסי‬ ‫כיוו שהיתה לנו נתינות זרה )בריטית( ‪.‬‬ ‫כשהקידמה החלה לתת אותותיה ולהגיע לצפת נפתח בעיר בית ספר עירוני‪ ,‬חצי חילוני‪ .‬רוב‬ ‫ההורי התנגדו לשת‪ O‬פעולה ולא שלחו את ילדיה‪ .‬ואלו שנחשבו למתקדמי רשמו את בניה‬ ‫לבית הספר א המשיכו לשלוח את הילדי בחופש לחדר‪[1] .‬‬ ‫יהודה ענתבי אחיו הבכור של שמעיה זכה ללמוד בבית הספר הזה טר המלחמה ]‪: [2‬‬ ‫החילותי ללמוד בחדר בשיטה הישנה תחילה אותיות לחוד‪ ,...‬פיסות ניר שמשו לנו ספרי למוד ‪.‬‬ ‫בהמש נכנסתי לבית הספר שנפתח על ידי הברו בנימי רוטשילד‪ .‬ש למדתי צרפתית וערבית‪,‬‬ ‫והצטיינתי במקצועות הציור והחשבו‪ .‬את למודי הקודש המשכתי כמוב ללמוד ‪ :‬תלמוד תנ"‬ ‫ועברית‪ .‬אחרי גמרי את בית הספר קיבלתי תעודה בכתב מאת המנהל ה' לוי ועל ידה קוויתי‬ ‫למצוא משרת מורה בבית הספר במושבות‪.‬‬


‫מנהגי החגי בצפת‬

‫]‪[2‬‬

‫המנהג על כל סעיפיו וענפיו מושרש עמוק מאוד בחיי האומה ובתרבותה‪ .‬ג חכמינו ז"ל‬ ‫הכירו בכוחו של המנהג וקבעו ‪":‬אל ישנה אד מ המנהג" ‪ .‬אורחות החיי המסורתיי בצפת‬ ‫הפכוה לעשירה מאוד במנהגי מסורת ובשירי‪ .‬לכל חג וחג הלח המיוחד לו ‪ .‬החל בלח‬ ‫השירה והזמרה וכלה במטעמי הייחודיי שב צפת יאמר עליה "שכל התבליני שבעול‬ ‫לא ישוו לה‪[2]" .‬‬

‫א‪ .‬חג הפסח הוא חג המצות‪.‬‬ ‫נוהגי ההכנות בצפת לאפית המצות בימי הה‪ ,‬החלו למעשה בתחילת קציר החיטי‪ .‬באותו‬ ‫זמ היו קוני את החיטה בעודה בשדה‪ ,‬משגיחי על הקוצרי על המעמרי ועל המלקטות‬ ‫העובדי בכל השדה עצמו ומדקדקי שאורחי צפויי ושאינ צפויי לבל יבואו בשדה ‪.‬‬ ‫לאחר שנקצרה הכמות הנדרשת אשר ישרה לדעת בעליה מהחלקה‪ ,‬נמסרה התבואה לחובטי‬ ‫להוצאת הטפל – הקש והמו‪ .K‬לאחר ניפוי החיטה שיועדה למצות וכבורה מכניסי אותה‬ ‫לשקי חדשי ומובילי אותה אחר כבוד העירה‪.‬‬ ‫פעילות שמירת חיטה ייחודית זו שלוותה אחריה במקח מחיר נעשה בשותפות בי מספר בתי‬ ‫אב‪ .‬כל משפחה הזמינה את חלקה אותו אחסנה במקו המיועד לכ עד תחילת חודש ניס‪.‬‬ ‫במועד זה נטחנת החיטה בטחנה סמוכה לעיר לאחר שזו מוכשרת כדי ושוב חוזר הקמח אל‬ ‫מקו מוצאו א הפע בשקי לבני וחדשי‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי מספר אודות תהלי הכנת המצות מזכרונו ‪:‬‬ ‫"אפית המצות מתחילה כשבוע ימי לפני החג בתנורו של אפרי האופה‪ .‬יו אחד לפני‬ ‫אפית המצות שלנו יצאתי ע אבא )ר' אליהו רחמי ענתבי ז"ל( אל המעיי הסמו לשאוב‬ ‫מי לצור לישה ולהלינ לילה אחד כדי ‪ .‬באותה הזדמנות קטפנו את המרור הלא הוא‬ ‫ה"הינדבה" הידועה בשמה הערבי‪ .‬אפית המצות התנהלה ברוח של שמחה ורוממות רוח תו‬ ‫אמירת ההלל בשירה ובזמרה‪ .‬ג בנו הקטני דבקה שמחה זו ולקחנו בה חלק פעיל מאוד‪.‬‬ ‫ומשמחה זו לשמחת ליל הסדר‪ .‬בימי הה לא ידענו על "גניבת האפיקומ" )אי אני בא‬ ‫להביא מכא ראיה שהדור ההוא עמד על רמה מוסרית גבוהה יותר אבל אומר בבדיחות שג‬ ‫זה רומז משהו‪ (...‬וא‪ O‬על פי כ השמחה היתה גדולה בשל הלח המיוחד של ההגדה ובשל‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ההצגה החטופה של "היהודי הנודד"‪ .‬זו כיצד ? לוקח ראש המשפחה את שלוש המצות עוט‪O‬‬ ‫אות במפית מעמיס על שכמו משל היו דבר בעל משקל כבד ‪ ,‬נוטל מקל נדודי בידו וצועד‬ ‫אל המסובי כאיש הבא מבחו‪ K‬עיי‪ O‬ונוש בכבדות‪" .‬מניי באת יהודי ? " נשמעת השאלה‬ ‫מפי המסובי והוא עונה "ממצרי" ממצרי באתי" "ולא אתה הול ?" "לירושלי" "לשנה‬ ‫הבאה בירושלי !" עוני לו כול בצוותא‪ .‬הכל חייבי בהצגה זו לרבות נשי וילדי‬ ‫להוציא תינוק שאינו יודע לדבר "המשא" עובר על פי הוראת ראש המשפחה מיד ליד עד‬ ‫שאחרו המסובי יצא ידי חובתו‪ .‬א מי מהמסובי ניח בחוש תיאטרלי והשכיל להתחזות‬ ‫כבא מדר רחוקה כש שעשו יושבי גבעו שהערימו על יהושוע‪ ,‬הגדיל את השמחה‪" .‬‬

‫ב‪ .‬חג השבועות‬ ‫חג השבועות ‪ ,‬לעומת פסח‪ ,‬לא תבע הכנות רבות‪ .‬קצר הוא ב יו אחד בלבד‪ ,‬א‪ O‬על פי כ‬ ‫היה רישומו ניכר בשל כמה ארועי מיוחדי שנוהגו בו‪.‬‬ ‫הנוהג הראשו‪ :‬חל בליל החג ע גמר ארוחת הערב חוזרי שוב לבית הכנסת ללמוד תיקו‬ ‫שבועות " קטעי מ התנ" לפי הסדר החל בבראשית וכלה בדברי הימי‪ ,‬זהר משניות וכו'‬ ‫וכו' לימוד זה נמש כל הלילה ומסתיי בתפילת שחרית‪.‬‬ ‫הנוהג השני ‪ :‬הוא מטעמי החלב שהנהיגו בשבועות‪ .‬רבות דנו על כ‪ .‬נמצאו ג טעמי רבי‬ ‫למסורת זו‪.‬‬ ‫הנוהג השלישי והוא מסמר הארועי ‪ :‬קריאת מגילת רות ואזהרות לר' שלמה ב גבירול על‬ ‫תרי"ג מצוות עשה ולא תעשה‪ .‬שמעיה מלמד על סדר הלימוד כפי שהיה נוהג אביו אשר קיבל‬ ‫מילדותו שלו ‪:‬‬ ‫"בראש השולח ישב אבי ואנו סביבו‪ ,‬לקיי מקרא שכתוב "בני כעצי זיתי סביב‬ ‫לשולחנ" לידו קערת מי וכוסית קטנה שתכולתה מזערית מאוד‪ .‬לאחר שפתח "בבית‬ ‫ראשו" וציי את המקורות שעליה הסתמ רשב"ג ‪ ,‬רמז אבא לבא אחריו כי יקרא באותו‬ ‫אופ בית שני ויציי את המקורות‪ .‬ידע – מה טוב‪ .‬נכשל – מצא עצמו מורטב במנת המי‬ ‫מלוא אותה כוסית שמצאה את דרכה מאבא אל פניו‪ .‬וכי תשאלוני מדוע נענשנו במי ולא‬ ‫במשהו אחר ? אענכ‪ :‬התורה נמשלה למי‪ .‬אי מי אלא תורה כמו שכתוב הוי כל צמא לכו‬ ‫למי‪".‬‬

‫ג‪ .‬פורי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪135‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בפורי נהוגה קריאת המגילה ברוב הדר ושמחה‪ .‬נוהגי קריאת המגילה מוכרי לכל ובבתי היו‬ ‫נערכות סעודות חגיגיות וביקורי אורחי כפי שמעיד שמעיה ‪:‬‬ ‫" בפורי של אותה שנה נכנסו אורחי חשובי לבקרנו‪ ,‬הגברי עסקו בשיחות של תלמידי‬ ‫חכמי הטעונות עיו‪ ,‬והנשי במרכולת‪ .‬לאחר שהביקור הסתיי והאורחי יצאו עזבו ג הורי‬ ‫את הבית כדי ללוות‪ .‬שולח הכיבוד שהשאירו האורחי אחריה היה מלא כל טוב‪ ,‬יינות‪,‬‬ ‫דבלי‪ ,‬תמרי‪ ,‬אגוזי‪ ,‬שקדי‪ ,‬עוגיות מעשה ידי אמי ועוד‪" .‬‬

‫לידות ומחלות בצפת‬ ‫יהודה ענתבי בנו של ר' אליהו רחמי מתאר כיצד נולד בעיר צפת‪ ,‬תיאור זה מ הסת יש בו‬ ‫הרבה מחווית הלידות כפי שחוו נשות צפת בראשית המאה ‪:‬‬ ‫סיפרו לי כי ביח' בטבת ‪ ,‬מספר יהודה חיי ענתבי ‪ ,‬בלילה בו נולדתי‪ ,‬היה לילה גשו ורוח‬ ‫חזקה נשבה‪ .‬על אבא ז"ל הוטל ללכת בליל סגריר זה בעיר צפת המפורסמה באקלימה הקר‬ ‫וברוחותיה החזקות להזמי את המיילדת שעל פי התיאור שתואר לי היתה אשה גוצה וזקנה‪ .‬לא‬ ‫היו אז מטריות‪ .‬בפנס בידו ושק על כתפיו שבו תחב את הזקנה למע היות לה מחסה ממטר כ‬ ‫הביא אותה לאמא ז"ל שחכתה לה ‪ ,‬ולאחר בואה יצאתי אנוכי לאויר העול‪ ,‬היה זה אחרי חצות‬ ‫הליל‪ .‬הבית שבו נולדתי היה חדר כפה בנויה על מערה המשמשת למחס ואגירה‪[3] .‬‬ ‫שמעיה אחיו הצעיר של יהודה מספר כיצד אמו "אשר היתה בקיאה במעשי מרפא לרוב והתרופות‬ ‫היו שמורות בידיה צרורות צרורות" טיפלה בעקיצת עקרב ‪:‬‬ ‫"זכורני שבאחד הלילות שלנו במבנה שבמירו התעוררנו כולנו לקול זעקותיו של אחי יחזקאל‪.‬‬ ‫התברר שעקרב עק‪ K‬אותו בזרועו‪ .‬עפ"י הוראתה של אמי הרימונו מיד את המחצלאות כדי למצוא‬ ‫את העקרב ולהרגו‪ .‬לאחר שהומת במכת נעל‪ ,‬נטלה אמי מכסה של קופת פח‪ ,‬שמה בו מעט שמ‪,‬‬ ‫הדליקה פרימוס וטיגנה את העקרב‪ .‬לאחר שהטג דיו‪ ,‬נטלתו והניחה אותו על זרועו של אחי‬ ‫במקו הנשו וקשרה אותו ע הזרוע‪ .‬כאביו של אחי הלכו ופחתו ובסו‪ O‬ק בריא ושל‪.‬‬ ‫כששאלנו את אמנו מני ל תרופה זו ? ענתה שלה היה הדבר ידוע‪[2] "...‬‬


‫סופ של חיי הקהילה המסורתיי‬ ‫חייה של הקהילה בצפת רוו יסורי רבי במהל השני‪ .‬שלווה ונחת לא שרתה אלא בהפוגות‬ ‫של שנות רוגע בי פקידת אסו טבע אחת למשנהו בי פוגרו לפרעות‪ .‬במחצית הראשונה של‬ ‫המאה ה ‪ 19‬פקדו אותה שתי רעידות אדמה‪ ,‬וכשלושה פוגרומי ומעשי ביזה ורצח‪ .‬את תחילת‬ ‫המאה העשרי פתחה מלחמת העול הראשונה בשנת ‪ , 1914‬ולאחר שהתאוששו ממנה הנותרי‬ ‫באר‪ K‬ואלו שחזרו מגלות חלפו כתריסר שני ובשנת ‪ 1929‬פר‪ K‬פוגרו איו בצפת כחלק‬ ‫מ"מאורעות תרפ"ט" בטבח זה הזקני נשחטו והצעירי נסו על נפש ויצאו את העיר כדי לתקוע‬ ‫יתד בערי אחרות‪ ,‬מי לחיפה ומי לתל אביב‪.‬‬ ‫א את סופ המוחלט של אורחות החיי הללו לא גרמו נזקי הטבע או פרעות האד כי א‬ ‫קדמת המודרניזציה אשר החלה חודרת ומחליפה את היש בחדש‪ .‬אפרי ענתבי מתאר את‬ ‫"הסנוניות הראשונות" שבישרו את פעמי הקדמה לצפת באופ הבא ‪:‬‬ ‫"צעירי אחדי מצפת‪ ,‬שהיו מצליחי במיוחד בלימודיה נשלחו להשלי את לימודיה בצרפת‪.‬‬ ‫בקייצי ‪ ,‬אחדי מה היו שבי ומבקרי בצפת‪ ,‬מהלכי ברחובה הראשי שכונה "פוזיקו"‬ ‫ומתהדרי בלבוש ה"אפרנג'י"‪ ,‬מבליטי את ידיעותיה בצרפתית ומפליגי בשחות וסיפורי‬ ‫על עיר האורות פריז‪ .‬הצעירי והצעירות המקומיי‪ ,‬שבאו להיות במחיצת פקחו עיניי בוהות‬ ‫למשמע סיפוריה מלאי הערצה וקנאה על הזכות שעמדה לה" ]‪ , [1‬אלו לטוב ולרע בישרו את‬ ‫סופה של התרבות הקהילתית המסורתית בעיר העתיקה‪.‬‬


‫פרק חמישי ‪ :‬שמונת בניו של היש"ר ענתבי‪.‬‬

‫שניי משמונת בניו של‬ ‫היש"ר )זהות אינה‬ ‫ידועה (‪.‬‬

‫חתימותיה של בניו של היש"ר על מסמ משנת ‪: 1891‬‬ ‫מימי לשמאל – הצעיר אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬הצעיר יוס‪ O‬דוד ענתבי‪ ,‬הצעיר ישועה שלו ענתבי ‪,‬‬ ‫הצעיא שלמה מאיר ענתבי‪ ,‬הצעיר יצחק שאול ענתבי‪ ,‬הצעיר ישראל שמואל ענתבי‪.‬‬


‫שמונת בניו של הרב יהודה שבתאי רפאי ענתבי )היש"ר(‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬ ‫הרב כאסקי אב"ד‬ ‫קאהיר‬


‫קאדו כאסקי‬




‫הרב יעקב ענתבי‬ ‫רבה הראשי של דמשק‬ ‫וגיבור פרשת עלילת‬ ‫דמשק ‪1840‬‬

‫נישואיו השניי‬

‫ר' אליהו רחמי‬

‫ר' יצחק שאול‬

‫ר' אברה יעקב‬

‫ר' יוס‪ O‬דוד‬

‫ר' שלמה מאיר‬

‫?‬

‫?‬



‫ר' ישראל שמואל‬

‫ר' ישועה שלו‬

‫ר' יו טוב‬

‫מקורות לעניי שמונת בניו של היש"ר ‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסמ חלוקת עזבונו של היש"ר שנער בשנת "ה'א'מ'ת ו'ה'צ'ד'ק )‪ – (1891‬כשלוש שני אחר פטירת היש"ר‪,‬‬ ‫כתב יד‪,‬חצי קולמוס ע"ג נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪.‬‬ ‫עותקי מהמסמ בעזבונותיה של המנוח אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬ונכד היש"ר )ברשות בניו אברה ענתבי מחיפה(‬ ‫ובעזבונו של המנוח שמעיה ענתבי ב ר' אליהו רחמי )ברשות בניו עו"ד חמדה שפיר ופרופ' אליהו ענתבי(‬ ‫‪ .2‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫ד‪ .‬ענתבי שלומי ‪) ,‬נינו של היש"ר( תולדות משפחת ענתבי‪ ,‬איל יוחסי ‪ 19) 1990‬עמ'(‬ ‫‪ . 3‬הקדמתו של הרב אברה יעקב ענתבי לספר "באור החיי" לרבי חיי כפוסי ‪ ,‬ירושלי )‪(1929‬‬ ‫הקדמתו של ר' רפאל מנשה ענתבי לספר "באור החיי" לרבי חיי כפוסי ‪ ,‬ירושלי )‪(1929‬‬ ‫והספדיו בספר "באור החיי" הנספח לספר "באור החיי"‬ ‫‪ .4‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ'‬ ‫קמ' קמט'‬ ‫‪ .5‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪521525‬‬ ‫‪ .6‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬


‫פרק חמישי‪ :‬שמונת בניו של היש"ר‬ ‫ילדות בבית אביה‬ ‫במש השני נולדו ליש"ר ולאשתו הצעירה קאדו לבית כאסקי בצפת ‪ ,‬שמונה בני‪.1‬‬ ‫הבכור ‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1852‬וקורא שמו אליהו רחמי‪ ,‬כעבור ארבע שני )‪ (1857‬נולד אברה‬ ‫יעקב‪ ,‬יוס‪– O‬דוד נולד ב ‪ . 1863‬ישראל שמואל ב ‪ , 1871‬ולאחריו ארבעה בני זקוני קטני ‪,‬‬ ‫יצחקשאול ‪ ,‬שלמהמאיר‪ ,‬ישועהשלו‪ ,‬והקטו יו טוב שנולד ב ‪ 1880‬כשאביו היה ב שבעי‬ ‫שנה ]‪! [1,2,3,4,5‬‬ ‫כול גדלו ולמדו בחדר על ברכי התורה שהרבי‪ K‬בה "המועל" מלמד הילדי‪.‬‬ ‫המקו בו נולדו היה בית טיפוסי בצפת ‪ .‬וכ מתאר]‪ [6‬אחד הנכדי הראשוני שנולד באותה עת‬ ‫בצפת את המקו אותו הציגו לו ואשר בו נולד ‪ " :‬הבית שבו נולדתי היה חדר כפה בנויה על‬ ‫מערה המשמשת למחס ואגירה‪ 2" .‬ייתכ שמה שהחדר אשו היו מייעדי כמחס אגירה היה‬ ‫משמש ג ללידה כיוו שהיה המקו המוג והבטוח שבחדרי הבית‪.‬‬ ‫אודות החינו המסורתי שקיבלו ילדיו של היש"ר מספר אחד מנכדיו ]‪: [1‬‬ ‫"אבי ‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬נולד בצפת לאביו היש"ר בשנת ‪ .1857‬הוא למד בחדר וכמו יתר‬ ‫אחיו המשי את לימודיו התורניי עד שהוסמ לרבנות‪ .‬כמו שאר אחיו הוא התחנ והוסמ אצל‬ ‫הרב סיטהו‪ .3‬יחד ע כל שאר אחיו למד אבי‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬את מלאכת כתיבת ספרי‬ ‫תורה ומזוזות‪ ,‬דיני שחיטה כשרה הלכה למעשה שחיטת בהמות ועופות ‪ ,‬ומוהלות"‬ ‫תיאור הבית בו נולדו וגרו – בית של היש"ר וקאדו כאסקי‪ ,‬הינו מיוחד מאוד ומזכיר מוטיבי‬ ‫של בנייה צפתית‪ ,‬תקרות ע כיפות עגולות ‪ ,‬בורות מי בחצרות משותפי‪ ,‬מעברי מקורי בי‬ ‫חצר לחצר‪ ,‬מטבח )"בית תבשיל"( משות‪ O‬לכמה דיירי ומבנה של חצר פנימית אשר סביב לה‬ ‫חדרי מגורי‪ .‬התיאור הזה קיי הודות להסכ חלוקת עזבונו של היש"ר]‪ , [7‬מוכיח שהאב הנדיב‬ ‫אכ נת חדרי לחסרי בית‪ ,‬לפי העולה ממנו ‪:‬‬

‫‪ 1‬שמונת בניו של היש"ר ותאריכי הולדת מוזכרי בעבודות איל היוחסי של שלומי ענתבי מקבו‪ K‬איילת השחר ‪,‬‬ ‫ועמנואל ענתבי מרמת ג ]‪ [5‬אשר ניזו מכתביה של סבי יעקב מרדכי ענתבי ז"ל ]‪ , [3‬אפרי ענתבי ז"ל ]‪ ,[1‬שמעיה‬ ‫ענתבי ]‪ , [4‬והרב דוד לאניאדו בספרו "לקדושי אשר באר"‪. [2] "K‬‬ ‫‪ 2‬יהודה חיי ענתבי ]‪ , [15‬היה הבכור שבנכדיו של היש"ר וב בנו בכורו ר' אליהו רחמי‪ ,‬נולד בצפת באותה תקופה‬ ‫ושני כ שתיאור מקו לידתו משק‪ O‬אותו אופ ומקו שבו נולדו אביו ודודיו‪.‬‬ ‫‪ 3‬לימי אחד האחי בגילאי הביניי יותר ח' ישראל ענתבי‪ ,‬נישא לאחייניתו של רב זה חנה סיטהו ‪ .‬כלומר ‪ ,‬הרב‬ ‫סיטהו שהיה מחנכ של כל בני היש"ר היה דודה של חנה היא הסבתא רבה שלי המחבר‪.‬‬


‫החצר העליונה הגדולה דר בה מחמד מחסי ובה בתי ומערות )חדרי וכוכי( שבתוכה ‪ ,‬ובור )מי( אשר‬ ‫הוא בחצר ‪...‬‬ ‫וחצר התחתונה שדר בה הרב ש – טוב אלחדי‪, O‬‬ ‫ומעל מתנשא האוויר )החלל( שתחת כיפה הגדולה ‪ ,‬וג ש יש בור מי בתו החצר הקטנה של הרב ש‬ ‫טוב שקנה הרב היש"ר מכוללות הספרדי בצפת‪.‬‬ ‫ומצרי )גבולות( החצר הפנימית הזו )שסביבה חדרי חדרי( ה אלו ‪:‬‬ ‫פניה פוני לרוח )כוו( מזרח ולה זוג חלונות )בחדרי( לרוח )לכוו( הנזכר‬ ‫ולה פתח )כניסה( אחד גדול לרוח )כוו( מזרח סמו לבית התבשיל )המטבח( ‪,‬‬ ‫ובתו החצר שני בתי ומערה )חדר אול גדול שתקרתו ( כיפה גדולה ‪ ,‬ויש לה שני פתחי )שתי כניסות(‬ ‫– האחד לתו החצר והשני לחצר החכ‪...‬‬ ‫ותיאור החצר של חכ ש טוב הנזכר ‪:‬‬ ‫פניה פוני לתו חצר השותפות ע שכ אחר חכ הלוי‪.‬‬ ‫בקצה חצר השותפות ע השכ‪ ,‬שני )חדרי( כיפות ועלייה אחת קטנה שכוונה לרוח צפו‬ ‫ולה זוג חלונות לתו החצר לכוו זה‪.‬‬ ‫ובחלל החדר )שעל גבי( הבית הגדולה שהיה דר בה גאלבי )נוחו עד(‬ ‫וג המעבר לעבור בתו חצר השותפות קיימת ש מקדמת דנא‪".... .‬‬

‫צפוי היה שכל בניה של משפחה ברוכת ילדי זו של היש"ר ‪ ,‬המעורה בחיי האר‪ , K‬יגדלו וישבו‬ ‫לבטח בעיר צפת בה נולדו‪ ,‬ויבוא יו ויקימו בה בית לתפארת בישראל ‪.‬‬ ‫אול לא כ היה וכשגדלו הבני נפוצו לכל קצווי אר‪. K‬‬ ‫כיצד קרה שהיא תפרד לכל עבר וחלק מבניה א‪ O‬הגיע לערי מצרי ויכה בה שורשי ? אכ יש‬ ‫להתפלא על כ אול מעשה שהיה כ היה ‪:‬‬ ‫גדול של שמונה בני צעירי בביתו של היש"ר וחינוכ עורר רעש ומהומה רבה‪.‬‬ ‫ההמולה שהקימו סביב א מתו שחוק וקלות ראש ‪ ,‬א על "קוצו של יוד" היו לצניני בעיני‬ ‫אביה‪ ,‬ולאחר שהחשה בה לבל יפריעו אותו במעשיו ובעיקר בלימודיו ‪,‬‬ ‫ולא אבו לשמוע‪ ,‬קרא ממעמקי לבו ‪:‬ריבונו של עול‪ ,‬מלא כל משאלות לב לטובה‪ ,‬א פזר‬ ‫במקומות שוני‪ ,‬שלא יגורו בעיר אחת‪ ....‬ונתקיימה תפילתו – על כל פני‪ ,‬בחלקה השני‪. [4] "....‬‬ ‫יש הטועני כי התפילה לפיזור הבני בארבע קצוות אר‪ K‬בפחד מקורה ‪" :‬כשנולדו בניו נפל עליו‬ ‫פחד עי הרע ‪ ,‬מחשש לילדיו וכיוו שהיו לו האמצעי הדרושי לכ קנה את כל הבתי‬ ‫שבסביבת ביתו" ]‪[3,4‬‬


‫חלוקת עושרו של האב‪ ,‬יש"ר בימיו‬ ‫נראה שאת מידת הנדבנות אותה קיי לא רק כדי לצאת ידי חובה למד בינקותו מדודו ר' אברה‬ ‫שהיה לאביו המאמ‪ .K‬שכ היש"ר קנה בממונו אמצעי קיו לעניי עירו אשר לא חסרו –‬ ‫הוא בנה בתי והשכיר בפרוטות חדרי שידורו בה וקנה מזו לחלק לרעבי‪ .‬וכאשר נת נת‬ ‫ב"יד חמה" מהונו והטוב שהתבר בו‪.‬‬ ‫ג נכדיו מספרי ‪" :‬את רכושו לא שמר חלילה לעצמו‪ ,‬ומעול לא קפ‪ K‬ידו‪ .‬בכל ראש חודש‬ ‫ולפני החגי היה נוהג לחלק מזו לנצרכי ‪ ,‬קמח ומצרכי אחרי לעניי העיר בכל ראש חודש‪,‬‬ ‫עד כי קראו לו "המשיח" על שו טוב ורוחב ליבו‪ .‬בשלב מסויי התעמק היש"ר בקבלה‪ ,‬ולא עסק‬ ‫בפרקמטיה יותר‪ .‬הוא היה אהוד על הספרדי וג על האשכנזי" ]‪.[1‬‬ ‫נדבנותו היתה כה גדולה עד שלא הותיר לפי סיפורי המשפחה שו הו שיוכלו להנות ממנו ‪:‬‬ ‫"לאחר פטירתו של הרב היש"ר נוכחו יורשיו לדעת – מתו תמיהה רבה‪ ,‬כי אביה לא הניח לה‬ ‫עזבו ראוי לשמו‪ ,‬פרט לבית קט שבנה במרוצת השני לכל אחד ואחד מבניו‪ ,‬בהגיעו לפירקו‪.‬‬ ‫בעיני היורשי היתה זו תעלומה‪ ,‬הכיצד ? ה אביה נחשב לעשיר לפי המושגי של אות ימי‪,‬‬ ‫ומה גר לאפס כס‪? O‬‬ ‫ובעוד תוהי ובוהי לפשר התעלומה נתגלה הסוד ע פרסו השמועה על הפסקת חלוקת‬ ‫הקמח ומנת הבשר שנהגו חנווני וקצב לחלק מדי שבוע לעניי העיר‪[4] " .‬‬ ‫נדיבותו היתה כה גדולה א‪ O‬יותר מיכולתו כפי שמעיד בנו – ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬ורוש‬ ‫ש"לעת זקנתו )של אבי יש"ר( ‪ ....‬היה לו חובות בערי מצרי קרוב לב' אלפי גיני )לירות‬ ‫מצריות(" ]‪ . [8‬אול בכל זאת נותר ביד סכו ורכוש נאה שיכול היה לספק פרנסה ראויה לאמ‬ ‫שנותרה אלמנה‪ ,‬ולשמונת הבני‬

‫חלוקת עזבונו של היש"ר בי בניו‬ ‫בשנת ‪ , 1889‬בערב יו כיפור ט' בתשרי בשעה שש בבוקר‪ ,‬שנת התרמ"ט הל היש"ר לעולמו‪.‬‬ ‫א‪ O‬על פי שנותרו ללא מפרנס‪ ,‬בכל זאת הותיר האב הנדב משהו לקיומ של האלמנה הצעירה‪,‬‬ ‫ושמונת הבני אחר פטירתו של היש"ר ‪.‬‬ ‫במלאת שלוש שני לפטירתו של היש"ר ער כולל הספרדי חלוקה בי שמונת בניו היתומי‬ ‫הקובע את אופ חלוקת הרכוש ביניה ‪ .‬בית די הספרדי בצפת מינה את הרב ציו הכה כעי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫אפוטרופוס עבור זכות של שלושה מהאחי שהיו קטיני כדי שיקפיד על החלוקה ההוגנת של‬ ‫הירושה ‪.‬‬ ‫ההסכ המפורט קובע מה יקבל כל אחד ואחד מה‪ ,‬ומה מוקצב לאמ הורת‪ .‬מלבד פירוטו‬ ‫הרחב המתאר ומונה בעצ את רכושו של היש"ר הוא כולל את תיאור הנכסי שנותרו לירושה‬ ‫בעת פטירתו של היש"ר‪ .‬א להתעל מלשונו הארכאית יש בו תיאור עזבונו של היש"ר ובית‬ ‫המשפחה שהקי‪ .‬והריני מביא חלקי מענייני מהמסמ ]‪ [7‬אשר נער בשנת "ה'א'מ'ת‬ ‫ו'ה'צ'ד'ק" )‪ – (1891‬כשלוש שני אחר פטירת היש"ר ‪:‬‬ ‫"להיות שמ"ע )שמעלת( הרב החסיד היש"ר )הרב יהודה שבתעי רפאל( ענתבי זצוק"ל )זכר צדיק וקדוש‬ ‫לברכה( נלב"ע )נאס‪ O‬לבית עולמו(‬ ‫והניח אחריו ברכה עזבונו – בגדי תכשיטי ומלבושי וספרי ומטלטלי‬ ‫וש"ע וקרקעות חצרות ובתי וחנויות ומכזו ) = ערבית ‪ :‬מחס( בעיה"ק בצפת ת"ו )תבנה ותכונ‪,‬‬ ‫ועוד קרקעות וחצר אחד בעיה"ק טבריה ת"ו )תבנה ותכונ(‬ ‫והניח יורשיו אחריו בפ"י )בפירוט?( ה"ה )הרבני הישרי ‪ /‬השל( ‪:‬‬ ‫הרב הכותב אליהו רחמי ענתבי נ"י )נרו יאיר( ]הכוונה לכותב המסמ[‬ ‫והכותב אברה יעקב ענתבי יצ"ו )ישמרהו צורו ויחיהו(‬ ‫והחכ השל הר' יוס‪ O‬דוד ענתבי הי"ו‬ ‫וחי"‪) K‬וחכ יצחק( נ"י‬ ‫וחי"ש )וחכ ישראל שמואל ( הי"ו )הש ישמרו ויברכו( ‪,‬‬ ‫והר' ישועה שלו ענתבי נ"י‪,‬‬ ‫ועוד שני קטני וה שלמה הי"ו‪ ,‬והתלמיד יו טוב נ"י‪.‬‬ ‫ולפני מותו צווה שיקחו בניו הני' )הנזכרי( הקטני אשר עדיי לא השיא בחייו‪,‬‬ ‫ס מאה לירא צרפתי לכל או"א )אחד ואחד( בעת נישואיו בע"ה‪.‬‬ ‫וג ציווה לתת להרבנית אשתו סי' )סיניורה( קאדו ת" )תבור מנשי( מאה לי"פ )לירא "פרנסיס"(‬ ‫ככתוב בשטר החיוב שכתב הרב המוריש הנז' ז"ל‬ ‫וכעת אחר פטירת הרב הנזכר ‪ ,‬קרוב לשלושה שני ‪ ,‬עמדו היורשי בני הרב הנז"ל )הנזכר לעיל( ע‬ ‫האפוטרופוס מ"ע הרב כמהר"ר ציו הכה נ"י ‪,‬‬ ‫אשר נתמנה מהב"ד )מהבית די( לפקח על שלושה הקטני מקבלי המתנה אשר שני מה )כבר( גדולי‬ ‫בשני‪ ,‬ואחד מה )הוא יו טוב( קט בשני הנז' )הנזכרי( ‪,‬‬ ‫לעמוד על סדר חלוקת עיזבו מוריש הרב הנז' )הנזכר( קרקעות ומטלטלי וכיוצא‪.‬‬ ‫וג לראות תיקו )של חלוקת הירושה אחר שמפרישי את ( גביית המתנות אשר נת לה אביה הרב‬ ‫הנז' ז"ל )רוצה לומר – ג לבדוק את חישוב חלוקת הרכוש שיכלול את הכספי שצווה היש"ר עבור סכומי‬ ‫מתנת החתונה ועבור אלמנתו‪ ,‬אמ ( ‪.‬‬ ‫ובכ‪ ,‬עמדו וחילקו ביניה הספרי והמיטלטלי כס‪ O‬ושו"ת ובגדי ומלבושי‪ ,‬וחובות )הכוונה לשטרות‬ ‫חוב( ושטרות וספרי וכל דבר המטלטל‪ ,‬אחד שעמו לחשבו הדק היטב בחלוקה הגונה באופ היותר מועיל‬ ‫ברצו כול וברצו הרב האפוטרופוס הנז'‪) .‬הנזכר(‬ ‫וטר כל דבר )לפני הכל( עכבו )הפקידו ברשות( הכוללות עיה"ק ת"ו )עיר הקודש תבנה ותכונ– הכוונה‬ ‫לכולל צפת ( ס מאתיי וארבעי לי"פ )לירה פראנסיס( ‪ ,‬שיהיו ש בכולל הנז' לריווח היו לאמצע‪.‬‬ ‫וה יהיו מעוכבי )מופקדי ש( עד עת נישואי כאו"א )כל אחד ואחד ( ממקבלי המתנות )סכומי הכס‪(O‬‬ ‫הנז'‪ .‬שיקח מה )כל אחד את ( חלקו שליש מהס רמ"ד )=‪ (244‬הנז"' ‪ ,‬קרנות ופירות )קר וג רבית‬ ‫מההפקדה( מעת נישואיו ואיל ‪,‬‬ ‫יע שכבר קיבלו היתומי הקטני הנז' ס – ששה וחמישי לי"פ )לירות פרנסיס( מהס שלוש מאות לי"פ‬ ‫אשר נת לה מוריש הרב הנז' ז"ל בכלל חשבו החלוקה הנז' ‪.‬‬ ‫ונשאר לה )לכ( הרמ"ד )‪ (244‬לי"פ הנז' בעד מתנת מוריש ז"ל הנז'‪.‬‬ ‫ואחר גמר חלוקת כל דבר המטלטל וג החובות והשטרות – לא נשאר דבר שלא נתחלק זולתי –‬ ‫חוב הר' משה שלמה נ"י והנידו אישמאנרפיד עוצמלי ‪ ,‬אשר כעת א"א )אי אלא( לגבות ולחלק‬ ‫)ביניה(‬ ‫ושט"ח )ושטרות חוב( על האשה מ' מניחא ת" )תבור מנשי( ‪ ,‬והרב בכור יתאח נ"י‬


‫ונשארו הקרקעות כול לזכות היורשי הנז' שווה בשווה ‪ ,‬חלק בחלק מפרי שכירות מר"ח )מראש חודש(‬ ‫אלול שנתינו זאט הנזמ"ט )הנזכרת מטה( כדי וכדת לכל האחי הי"ו‪.‬‬ ‫והנה טר כל דבר )לפני הכל( קצבו למזונות מ"א )מרת אמ( ת" )תבור מנשי( דביתהו דהרב הנז' ס‬ ‫עשרי לי"פ לשנה בעד כל הוצאותיה‪.‬‬ ‫וייחדו בעד הס הנזכר החנויות והמכזו )מחס( ש ברחוב האשכנזי‪ ,‬ארבעה המה‪ ,‬והמכזו כמבואר‬ ‫בשטר שבידה שתיטול שכירות בס הנז' מדי שנה בשנה ‪ ,‬ומותר השכי' לאמצע‪ ,‬וכ א פיחתו לאמצע‬ ‫וייחדו לה מדור אחד שדר בו הרב מ"ב ז"ל בחייו – הוא וכל תשמישיו כמפורש במעבד שבידה‪.‬‬ ‫ואחכ"ז )ואחרי כל זה( עמדו וחילקו כל הבתי והחצרות ואתיא מכללה ג בעבור הנזכר שייחדו להרבנית‬ ‫)אמ( הנז' ‪ .‬והורו שמי שיעלה בחלקו לגורלו יקבל שכירותו ארבעה לי"פ לשנה דוקא כל ימי חייה מאת‬ ‫כוללות האחי הי"ו חלק כחלק‪.‬‬ ‫ואחר השומה )?( והכרעת החלקי והשוואת הדמי )הכספי( והטלת הגורל ושומת בקיא במעמד כול‬ ‫ובמעמד הרב האפוט' )האפוטרופוס( הנז' עלה לחלק הכותב אברה יעקב ענתבי הי"ו ‪:‬‬ ‫החצר העליונה הגדולה אשר דר בה כעת מחמד מחסי יש"ו )ימח שמו וזכרו( והבתי והמערות שבתוכה ‪,‬‬ ‫וחצי הבור אשר הוא בחצר השו"ת )השותפות( ביני ובי אחי יש"ע נ"י )ישרעל שמואל ענתבי נרו יאיר( ‪.‬‬ ‫וג החצר התחתונה של הר' ש"ט )ש – טוב( אלחדי‪ , O‬והאוויר )והחלל( של הכיפה הגדולה ‪ ,‬וג הבור‬ ‫שבתו החצר הקטנה של הרש"ט נ"ע )הרבי ש טוב נוחו עד( שקנה הרב המוריש ז"ל מכוללות עיה"קתו‪.‬‬ ‫ומצרי )גבולות( החצר הנז' ה אלו ‪:‬‬ ‫פ"פ )פניה פוני( לרוח מזרח ולה זוג חלונות לרוח )לכוו( הנז'‬ ‫ע"ד ר"ה פתח אחד גדול לר"ה לרוח הנז' בתו בית התבשיל )המטבח( ‪,‬‬ ‫ובתוכה שני בתי ומערה אחת כיפה גדולה ‪ ,‬ויש לה ב' פתחי – האחד לתו החצר והשני לחצר חש"א‬ ‫)חכ‪ (...‬הנז'‬ ‫וחצר חש"ט הנז' פ"פ )פניה פוני( לתו חצר השותפות בינינו ובי כמה"ר )כבוד מורינו הרב ( ע"ח הלוי‬ ‫נ"י ‪.‬‬ ‫ובסופה שני כיפות ועליה אחת קטנה פ"פ לרוח צפו ולה זוג חלונות לתו החצר לרוח הנז' ‪.‬‬ ‫והאוויר הנז' הוא האוויר שע"ג )שעל גבי( הבית הגדולה שהיה דר בה גאלבי )נוחו עד( וכעת נפלה לחלק‬ ‫אחי שלמה נ"י ופימ"ל והבור שבתו החצר הנז' הוא עלה לחלקי דווקא‪ ,‬ואי לשו אד חלק בו כ"ו )כלל‬ ‫ועיקר( וג חלק בבתי הקטני שבתו חצר שט"א )ש טוב אלחדי‪ (O‬הנז' כב"ת של כבוד ושו"‪.‬‬ ‫וג המעבר לעבור בתו חצר השותפות כאשר היתה כאמור מקדמת דנא‪.‬‬ ‫והשלימו כל אחד לאחיו מה שעלה בקרקע שלו שנפל בגורלו יתר על חלקו לאחיו החסר לו מחלקו בקרקע‬ ‫שנפל לו לגורלו‪ ,‬יע שעלה בער כאו"א קס"ד לי"פ וחצי )‪ 164.5‬לירה פרנסיס( כנז' ולא נשאר לזה ע"ז )על‬ ‫זה( שו טו"ת )טענה ותלונה( ודו"ד )ודי ודברי( ופ"פ )ופתחו פה( של כלו משוה פקש" ומעלה לה‪.‬‬ ‫כ"א )כל אחד מה( קיבל חלקו בשלימות בקרקע ובמ"ט )ובמיטלטלי( וכו' כנז"ל )כנזכר לעיל( והכל נעשה‬ ‫ונגמר ביניה באופ היותר מועיל כתחז"ל‪ .‬ובכ )באו( לפנינו עחו"מ )עדי חותמי מטה( באו האחי‬ ‫המבורכי הנ"י מ"ע הרב הנז' הנז"ל ‪ .....‬מו"מ )מצהירי? ומסכימי ( אנו מודי בפניכ הודאה ששו"א‬ ‫)ששו אחד לא חולקה ירושתו( ‪) .....‬ללא( שו אונס וכפיה כו"ע )כלל ועיקר( הינו אמו"‪) K‬אמת וצדק(‬ ‫אי )ש(קיבלנו חלקנו בעזבו מורישנו בכל הנז"ל‪,‬‬ ‫ולא נשאר לנו ולשו אחד ממנו ועב"כ )ועל בא כוחו( שו טו"ת )טענה ותלונה( ודו"ד )ודי ודברי ופ"פ‬ ‫)ופתחו פה( של כלו על שו אחד עצמינו )על מי מאיתנו(‬ ‫וקיבלנו עלינו דעת ח"ס ))חכמי ספר( המחייבי החיוב הנז' ומו"מ אנחנו משעבדי רצות ל‬ ‫‪) ......‬וא אחד מה יערער בעתיד על תוכ הצוואה יצטר טר כל לשל לשאר אחיו מאה לי"פ(‬ ‫ונתחייבנו בכלל החלוקה הנז' שחייבי כל אחד ואחד לעשות אפראת ואינתיקאל )פריטה והעברה‪,‬‬ ‫מערבית( כפי הרהרה )השררה( ולהוציא כושאנת )עותק המקביל לנסח טאבו בימינו( לכל או"א כחלקו‬ ‫כתוב על שמו ‪ ,‬וההוצאה הצריכה לכל זה תתחלק לשמונה חלקי וכ"א ישל אמישת‪ ...‬מכיסו באות‬ ‫אוד" ומו"מ )ומודי ומסכימי( ‪......‬‬ ‫פה עיה"ק צפת"ו בש"א לחו' אלול הרחמי שנת ה'א'מ'ת' ו'ה'צ'ד'ק פר"ק )פרט קט ‪(1891‬‬ ‫והכל שריר ובריר ואמת ונכו וקיי‪ .‬‬ ‫הצעיר‬ ‫משה‬ ‫מאמ‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר אליהו‬ ‫רחמי ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר ישראל‬ ‫שמואל ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר יוס‪O‬‬ ‫דוד ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר ישועה‬ ‫שלו ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר ציו‬ ‫הכה‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר יצחק‬ ‫שאול ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר שלמה‬ ‫מאיר ענתבי‬ ‫ס"ט‬

‫הצעיר מסעוד‬ ‫סיטו‬ ‫ס"ט‬


‫התמודדות ע קשיי החיי‬ ‫כל אחד משמונת האחי גדל נישא והיה לבעל משפחה‪ .‬אול מזל לא האיר פני‪ ,‬בניגוד למזל‬ ‫ששפר על אביה ‪.‬‬ ‫הרכוש שירשו מהאב‪ ,‬לאחר תשלו החובות הספיק בקושי כדי קיו‪ ,‬היחס בי גודל החוב שהיה‬ ‫לאביה במצרי "‪ 2000‬גיניה" אותו החזירו מעזבונו ‪ ,‬לעומת מה שנותר לכל אחד מה )‪100200‬‬ ‫לירות( מוכיח שרכושו של האב הדלדל במש השני‪ .‬חלק מעזבו הירושה היה בצורה של שטרות‬ ‫חוב‪ ,‬או בתי מושכרי לדיירי אשר מימוש הממו שלה הוא בעייתי ביותר ‪ ,‬ועל כ נרמז כבר‬ ‫במסמ חלוקת הירושה ‪ ,‬שבחלק מרכושו של האב ישב מוסלמי שכנראה השתלט באופ מסויי‬ ‫על הרכוש ‪ ,‬וה התקשו לממשו ועל כ רשמו ‪:‬‬ ‫"החצר העליונה הגדולה אשר דר בה כעת מחמד מחסי יש"ו )ימח שמו וזכרו(‬

‫והבתי והמערות שבתוכה "]‪[7‬‬ ‫כול היו תלמידי חכמי‪ ,‬אשר השכלת היתה מאפשרת לה להתפרנס בכמה אופני ‪ :‬דיינות ‪,‬‬ ‫הוראה‪ ,‬מוהלות ושחיטה כשרה ‪ .‬לכ כדי להתפרנס מפרי השכלת נאלצו לצאת את צפת שהיתה‬ ‫משופעת בתלמידי חכמי למצוא לה קהילות רחוקות הזקוקות למשלח יד‪ .‬כ התפזרו לכל‬ ‫עבר והגיעו לביירות צפת טבריה‪ ,‬קאהיר ועוד‪.‬‬ ‫כל עוד חיו בעיר הולדת צפת ‪ ,‬חיו בצנעא מהמעט שיש ודי היה לה בגג שקיבלו מעל ראש‬ ‫מעזבונו של האב‪ .‬א ימיה היו קשי ודר גורלו של כל אחד מה היתה מרובת חתחתי ‪.‬‬

‫א‪ .‬ר' אליהו רחמי ענתבי‬ ‫ר' אליהו אשר נולד בצפת כבכורו של אביו ואמו בשנת תר"יב )‪ (1852‬המשי בגאווה את דרכו של‬ ‫אביו ושל כל דורות אבותיו שלפניו ‪ ,‬הוא היה למד גדול והשקיע את כל כולו ‪ ,‬כבכורו של אביו‪,‬‬ ‫בלימוד תורתו ‪.‬‬ ‫הוא קיבל את חלקו מירושת עזבונו של אביו ‪ ,‬ולימי הקי בביתו שלו את משפחתו ‪.‬‬ ‫בנו מלמד על גודל מחוייבותו לתלמודו ‪" :‬מעלה אחרת גדולה מצינו ‪ ...‬שהיה תמיד ק בלילות‬ ‫ועוסק בזוהר הקדוש וח"י פרקי משנה בכל יו"]‪[9‬‬

‫‪.‬‬

‫כ העצי את מדרגת רוחניותו ונודע כדרש גדול בקרב בני קהילתו בצפת‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫אפילו בערוב ימיו ‪ ,‬כאשר גופו חלה ונחלש היה מקפיד מאוד על המצוות ועל תלמודו‬ ‫בנו מתארו כ ‪:‬‬ ‫"כי מזה שני רבות גברה עליו החולשה וחולי ההתעלפות וכ חולאי וכו'‬ ‫וע כל זה ‪ ,‬על משמרתו עומד עוסק בתורה‪,‬‬ ‫היה מגביר השכל על החומר כופה את טבעו באופ נורא‬ ‫והול לבית הכנסת ומתפלל ע הציבור וכ עושה מצוות ה' בהתלהבות עצומה " ]‪[9‬‬ ‫ר' אליהורחמי ‪ ,‬חיבר מספר חיבורי ]‪ [2,4,10‬א כול נותרו בכתבי יד ולא הגיעו לדפוס ומה‬ ‫ידועי לנו הבאי ‪:‬‬ ‫א‪" .‬ארעא דרבנ" )שפירושו בארמית דרכי רבותינו( ‪ ,‬דרושי שוני‪ ,‬על התנ" ומגלת אסתר‬ ‫ב‪" .‬דרש אליהו" )כת"י ‪ ,(477‬הספדי ‪ ,‬ומליצות ודרושי לנפטרי ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמרי שבת‪ ,‬על הלכות שבת‪ ,‬ובו כל דיני של שבת רמוזי בראשי תיבות המילה "שבת"‬ ‫ד‪" .‬טוב טע" ‪ ,‬חיבור על המצוות במכו )כת"י ‪,(467‬‬ ‫ה‪" .‬טעמי התורה" – זהו ספר שחיבר בכתב ידו הכולל חידושי ודרכי על התורה ודרשי‬ ‫ומשלי‪ .‬ספר זה נכתב בשנת תר"מ )‪" ,(1880‬כי שמש ומג ה'" ‪.‬‬ ‫בד‪ O‬הראשו של ספר זה הטביע חותמת שלו בשלוש שפות ‪ ,‬עברית ערבית ואנגלית וכ חתימת‬ ‫ידו של המחבר‪ .‬בד‪ O‬השני לאותו כתב יד פסוקי מספר תהילי בראשי תיבות שמו של המחבר‪.‬‬

‫ג בחינו טוב לילדיו השקיע ר' אליהו רחמי ענתבי את מרצו וכ גידל בני ובנות לתפארת‪.‬‬ ‫שני הבולטי שביניה היו בכורו יהודה ענתבי‪ ,‬ובנו הצעיר יותר רפאל מנשה ‪.‬‬ ‫אלו הפכו לאנשי מידות תרומיות‪ .‬הראשו בהוראה ועסקנות ציבורית והשני לרב חרי‪ O‬ושנו‪.‬‬ ‫כיוו שהל ופחת הדור רפאל מנשה הפ ל"אחרו המוהיקני"‪ .‬היה הוא הרב האחרו מבני דורו‪,‬‬ ‫נכדיו של היש"ר ‪ ,‬בשושלת ארוכה של רבני שמונה לרב‪.‬‬ ‫ומאז ימיו לא ק עוד רב מצאצאי המשפחה‪ .. .‬כשהיה צעיר שלחו אבוי ללמוד בישיבתו של‬ ‫הגאו רידב"ז ז"ל )רבנו יעקב דוד בר זאב( אשכנזי‪ ,‬שהיה ראש ישיבה שנקראה על שמו ‪ ,‬דמות‬ ‫אצילית שרוח של קדושה היתה חופפת עליה‪.‬‬ ‫על תלמידי ישבתו נמנו המובחרי שבאנשי צפת וביניה התקבל ג רפאל מנשה הצעיר בנו של‬ ‫ר' אליהו רחמי ענתבי‪ .‬בי הגאו ובי ר' אליהו‪ ,‬אביו של התלמיד התפתחה ידידות עמוקה‬ ‫שגררה עמה במרוצת הימי בקורי בית תדירי מזה ומזה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪146‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וכ מספר צעיר הבני על אחד מאות ביקורי ‪:‬‬ ‫בערבי שבתות נהג רידב"ז לבוא ולבקר )בבית ר' אליהו רחמי( כדי לטעו מ המאכלי‬ ‫שהכינה אמי‪ .‬בבחינת "טועמיה חיי זכו"‪.‬‬ ‫וכ באחד מביקוריו של הגאו "כשרוחו היתה טובה אליו אמר לר' אליהו ‪" :‬הרב ענתבי‬ ‫להווי ידוע ל שבנ רפאל עתיד להיות גדול ממ בתורה"‬ ‫על כ ענה לו האב ‪" :‬הלהקניטני אתה אומר ? ה ידעת שבכל אד מתקנא חו‪ K‬מבנו‬ ‫ותלמידו" ]‪[4‬‬

‫אודות חיי הדלות בבית האב מספר בכור מבניו – יהודה חיי ענתבי ]‪: [6‬‬ ‫אבא היה מחובשי בית המדרש ופרנסתו היתה מצמצמת‪ ,‬כי בהתקבל חלוקה מהכס‪O‬‬ ‫שאוספי המשולחי לפזורה היה מקבל את חלקו ולא היה זה מספיק לכלכלת בני ביתו ‪.‬‬ ‫נתו היה לדאגת יו יו וכמו חיה תמונה זו לנגד עיני ‪:‬‬ ‫הלכתי ביו חמישי שהוא יו ההכנות לשבת בעקבותיו של אבי והסל בידי‪ .‬עברנו את‬ ‫כל ככר השוק בצפת שהיה הומה אנשי וירקות ופירות מכל המיני ‪ ,‬ובכל זאת לא‬ ‫הכנסנו כלו לסל‪.‬‬ ‫ולא ידעתי מה פשר העניי‪ .‬ורק זאת הרגשתי שמדי עבור אבא על פתח חנותו של ערבי‬ ‫הסתכל והמשי בדרכו הלאה עד סו‪ O‬הככר ואחר כ חזר על עקבותיו‪ .‬טיול זה אר יותר‬ ‫משעה‪ .‬והנה נכנס אבא לחנות שהיה מסתכל בה מדי עוברו ארוכות וקצרות ופנה לחנווני‬ ‫שהיה ערבי זק מוכר ובקש ממנו מתנת הלוואה לצרכי השבת ‪ ,‬בהבטחה לסלק זה בסו‪O‬‬ ‫השבוע הבא‪ .‬ואז ראיתי שהקניות החלט והסל נתמלא‪ .‬זו דוגמא מדאגת הפרנסה שהיתה‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫זכורני פע שכאשר אזל לה השמ החלה אמי לבקש את אבא שיקנה שמ‪ .‬המסכ‪ ,‬קצרה‬ ‫ידו מספק צרכי הבית והיה אומר ‪ :‬מה עלי לעשות ? האקרע את בשרי ואעשה ממנו‬ ‫אטריות ? ואמא המנוחה כאשת חיל אמיתית המכבדת את בעלה ולא רוצה להרגיזו‬ ‫סובלת בדומייה‪ .‬וכאשר באתי אליה לבקש ממנה פת לח ושמ‪ ,‬לקחה הבקבוק ומצתה‬ ‫אותו והסתפקתי בטפות ספורות שנטפו על הלח והלכתי לאכול בדממה‪ ,‬כי ידעתי את‬ ‫עצב כלכלת הבית‪.‬‬ ‫ילדותי עברה בצנע‪ .‬רק בשבת היה מנהגו של אבא ז"ל להוציא בהרחבה כי מוקיר שבת‬ ‫היה‪ .‬ואגב זכות השבת נהנינו כולנו והיה מאכלנו דש ופירות לא חסרו לקינוח סעודה‪.‬‬ ‫לכ ההעברה משבת לחול היתה קשה עלינו מאוד‪ .‬רוח עצבת שרתה בבית וכולנו חכינו‬ ‫בכליו עיניי לבוא השבת‪.‬‬ ‫הצד החינוכי עבר מזכרוני ולא אזכור את פרטיו‪ .‬החלותי ללמוד בחדר בשיטה הישנה‪,‬‬ ‫האותיות לחוד ואחר כ פסוקי תפילה‪.‬‬

‫אול בהגיע החגי ‪ ,‬השמחה שרתה בבית ועמה תכונות החג‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪147‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כ בהגיע חג השבועות למשל‪ ,‬נוהג שעבר מדור לדור במשפחה והיה מסמר ארועי עבור הילדי‬ ‫קריאת מגילת רות ואזהרות לר' שלמה ב גבירול על תרי"ג מצוות עשה ולא תעשה‪.‬‬ ‫שמעיה ב זקוניו של ר' אליהו רחמי מלמד על סדר הלימוד כפי שהיה נוהג אביו אשר קיבל‬ ‫מילדותו שלו ]‪: [4‬‬ ‫"בראש השולח ישב אבי ואנו סביבו‪ ,‬לקיי מקרא שכתוב "בני כעצי זיתי סביב‬ ‫לשולחנ" לידו קערת מי וכוסית קטנה שתכולתה מזערית מאוד‪.‬‬ ‫לאחר שפתח "בבית ראשו" וציי את המקורות שעליה הסתמ רשב"ג ‪ ,‬רמז אבא לבא‬ ‫אחריו כי יקרא באותו אופ בית שני ויציי את המקורות‪ .‬ידע – מה טוב‪.‬‬ ‫נכשל – מצא עצמו מורטב במנת המי מלוא אותה כוסית שמצאה את דרכה מאבא אל‬ ‫פניו‪.‬‬ ‫וכי תשאלוני מדוע נענשנו במי ולא במשהו אחר ?‬ ‫אענכ‪ :‬התורה נמשלה למי‪ .‬אי מי אלא תורה כמו שכתוב הוי כל צמא לכו למי‪".‬‬

‫ניכר מכא אותו היבט חינוכי מסורתי א ג מידה של שימת לבו של האב לחינוכ של ילדיו‪.‬‬ ‫לקראת פסח מספר הב הצעיר]‪ [4‬על הכנת המצות בצפת בבית אביו ‪:‬‬

‫"אפית המצות מתחילה כשבוע ימי לפני החג בתנורו של אפרי האופה‪ .‬יו אחד לפני‬ ‫אפית המצות שלנו יצאתי ע אבא )ר' אליהו רחמי ענתבי ז"ל( אל המעיי הסמו‬ ‫לשאוב מי לצור לישה ולהלינ לילה אחד כדי ‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות קטפנו את המרור הלא הוא ה"הינדבה" הידועה בשמה הערבי‪.‬‬ ‫אפית המצות התנהלה ברוח של שמחה ורוממות רוח תו אמירת ההלל בשירה ובזמרה‪.‬‬ ‫ג בנו הקטני דבקה שמחה זו ולקחנו בה חלק פעיל מאוד‪ .‬ומשמחה זו לשמחת ליל‬ ‫הסדר‪.‬‬ ‫בימי הה לא ידענו על "גניבת האפיקומ" )אי אני בא להביא מכא ראיה שהדור ההוא‬ ‫עמד על רמה מוסרית גבוהה יותר אבל אומר בבדיחות שג זה רומז משהו‪ (...‬וא‪ O‬על פי‬ ‫כ השמחה היתה גדולה בשל הלח המיוחד של ההגדה ובשל ההצגה החטופה של "היהודי‬ ‫הנודד"‪.‬‬ ‫זו כיצד ? לוקח ראש המשפחה את שלוש המצות עוט‪ O‬אות במפית מעמיס על שכמו‬ ‫משל היו דבר בעל משקל כבד ‪ ,‬נוטל מקל נדודי בידו וצועד אל המסובי כאיש הבא‬ ‫מבחו‪ K‬עיי‪ O‬ונוש בכבדות‪" .‬מניי באת יהודי ? " נשמעת השאלה מפי המסובי והוא‬ ‫עונה "ממצרי" ממצרי באתי"‬ ‫"ולא אתה הול ?" "לירושלי" "לשנה הבאה בירושלי !" עוני לו כול בצוותא‪.‬‬ ‫הכל חייבי בהצגה זו לרבות נשי וילדי להוציא תינוק שאינו יודע לדבר "המשא"‬ ‫עובר על פי הוראת ראש המשפחה מיד ליד עד שאחרו המסובי יצא ידי חובתו‪ .‬א מי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪148‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מהמסובי ניח בחוש תיאטרלי והשכיל להתחזות כבא מדר רחוקה כש שעשו יושבי‬ ‫גבעו שהערימו על יהושוע‪ ,‬הגדיל את השמחה‪" .‬‬

‫שליחותו של הרב אליהו רחמי ענתבי ‪ ,‬בשנת ‪. 1894‬‬ ‫אודות הנסיבות לשליחות שארכה כשנה]‪ , [6‬איננו יודעי זולת עדותו של בנו בזכרונותיו ‪:‬‬ ‫"והנה הגיע תורו של אבא אליהו רחמי ז"ל לנסוע בשליחות לארצות תרכיה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫וסרביה"]‪ [6‬שליחותו של ר' אליהו רחמי ענתבי להשלח כשד"ר כוללות הספרדי שבצפת‪ ,‬אל‬ ‫קהילות רחוקות מעבר לי היתה על מנת לאסו‪ O‬את כספי החלוקה עבור קיו תלמידי החכמי‬ ‫שתורתאומנות ‪ .‬קיו זה אשר ממנו התקיי א‪ O‬הוא כל אות שני קשות בדוחק רב‪.‬‬ ‫עבור אביו ‪ ,‬היש"ר מסע שליחותו השני היה מסע מרוחק מאוד אול ברכה גדולה היתה מונחת‬ ‫בצדו‪ ,‬ברכת הפרנסה וברכת המשפחה‪ .‬א אליהו רחמי‪ ,‬כרב רוב של שד"רי אר‪ K‬ישראל חזר‬ ‫מותש וחסר כל ע כספי חלוקה שהצליח לקב‪ K‬בידו מדי קהילות שראשיה לא תמיד הסבירו לו‬ ‫פני ‪:‬‬ ‫על הקורות אותו במסע השד"רות מספר ר' אליהו רחמי בגו‪ O‬ראשו בפנקס החשבונות שער‬ ‫בכדי שיוכל להוכיח נקיו כפיו בשובו לראשי הקהילה ע סכו הכס‪ O‬שבידו‪ ,‬שקיפות מלאה זו‬ ‫של הכנסות )תרומות( והוצאות )למסע ולמחיה( מלווה בהערות אישיות על הקורות אותו ואת בנו‬ ‫בהגיע לקהילות השונות‪.‬‬ ‫"זהו ספר פנקס חשבו המשמש כניסה והוצאה‪...‬בשליחותי בעזרת העוזר האמיתי‪...‬‬ ‫‪...‬יו ג' שנכפל בו כי טוב ונסענו אני ובני הי"ו בחברת ידידי‪ ...‬ובאנו לבירות וירדנו במלו אני‬ ‫ובני‪ ,‬לכל לילה גרוש אחד מלבד האכילה וישבנו )ש( שבעה ימי ‪, [11] "...‬‬ ‫קבלת הפני שהגורל זימ לה במקומות שוני לא היתה אחידה א עצוב לקרוא אודות היחס‬ ‫הצונ בו היה נתקל לעיתי השד"ר ועד כמה רחוקה התמונה שמצייר יומ המסע הזה‪ ,‬מתהילות‬ ‫הסיפורי הנקשרות בסיפורי שד"רי באופ כללי ומסיפורו של אביו דור אחד בלבד לפניו‪:‬‬ ‫"רודוס יו ב' בערב יצאנו מבירות אני ובני הי"ו בפאפור )מעי סירה( והשכירות ‪ 3‬מגי' לכל‬ ‫אחד ואחד מאתנו ועבר עלינו צער מרוח דרו ומשבר סלעי‪ ,‬ולא אכלנו ולא שתינו שתי לילות‬ ‫כלל עד שהגענו לאי רודוס הנזכר"]‪[11‬‬

‫לעיתי הגיע השד"ר אליהו רחמי לקהילה שראשיה היו מסוכסכי ביני ומכ היה עמל כפליי‬ ‫כדי לקבל את עזרת במגבית למע כספי חלוקה‪ ,‬כפי שמלמד על הקורות אותו ברודוס‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"ויש קוצר רוח בעיר הנזכרת‪ ,‬נתאכסנו בבית החכ רבי קודרו‪ ,‬כי הגבאי – לא היה לו דעת‬ ‫צלולא בעבור הריב שהיה בעד )ביניה – א‪.‬ח‪... (.‬ואח"כ עמדתי בכל עוז ותעצומות לעשות‬ ‫שלו בעד ולא יכולתי כי חכ רב‪ ...‬הוא קשה ‪ ,‬וישבתי ש ארבע ימי )לש משימת השלו‬ ‫הזו א‪.‬ח‪ (.‬ואח"כ הפצרתי בה שיעשו לי גבייה )מגבית( וה טענו טענות שהזמ בוגד והגביל‬ ‫ואח"כ‪...‬הביאו מה שקצב ה' ‪ ,‬ישל ד' פעל‪[11] "...‬‬ ‫היו מקומות שבה הקהילה לא היתה ערוכה ומאורגנת כ שאיש לא המתי לקבל פניו ונאל‪K‬‬ ‫היה לחזר על הפתחי כעני בפתח ‪:‬‬ ‫"בודרו – יו ג' כג' סיוו יצאנו בפאפור קט ונצטערנו צער גדול כי אמרו )ראשי הקהילה ברודוס‬ ‫א‪.‬ח‪ (.‬שאי לה לשכור מכיס )לסירה גדולה – א‪.‬ח‪ (.‬ולזה שכרנו פאפור קט והיה לנו צער גדול‬ ‫והשכירות ‪ 23‬לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫ובליל יו ד' שעה ה' באנו לעיר הזו והעיר סוכרת )מסוגרת – א‪.‬ח‪ (.‬ונכנסנו לקאדווי )אכסניה‬ ‫א‪.‬ח‪ (.‬של הגריגו )הנוצרי( ימח שמו וזכרו וכל הלילה לא ישנו מפחדינו מה בפרט כי היה זה גוי‬ ‫אשר לא נדע לשונו ‪) ,‬ובבוקר( באנו לבית הגביר ברו גלאנטי הגבאי‪ ....‬והקהילה – כול עובדי‬ ‫אדמה וחורשי על הבהמה ובחול לא ישבו מניי‪...‬‬ ‫וישבנו ש שבעה ימי ובשבת לא טעמנו בשר כי )הגבאי א‪.‬ח‪ (.‬הוא עני ה' ירח עליו ועל עולליו‬ ‫ולא יכולתי להכביד ומה שנמצא בידו בקופה ‪ 95‬בעבר ‪ ,‬ניתנו ‪ 50‬גרוש לשד"ר הקוד ונשאר ‪45‬‬ ‫גרוש‪ ,‬הפצרתי בו עד בוש ונת לי לירה טורקי אחת‪....‬וברו פודה ומציל ברו שמו הביאנו עד‬ ‫קולו והיא עיר הגרי ויש בה ‪ 3‬ישראלי והיטו אלינו עור‪ O‬ולא פני ונתכעסתי עליה כי ישבנו‬ ‫מסו‪ O‬הלילה על כת‪=) O‬שפת א‪.‬ח‪ (.‬הי בי הגרי בקרדות )סירות הדייגי א‪.‬ח‪ (.‬עד שהאיר היו‬ ‫וחשבתי לקחת מה אפילו שכירות הספינה הקטנה מ הפאפור לעיר‪ ...‬ולא יכולתי – וזימ לנו ד'‬ ‫עגלה המשברת הגו‪ O‬ושכרנו ובאנו למילאס ועל הדר יש קאדוני )גובה מסי דרכי א‪..‬ח‪ (.‬צרי‬ ‫לירד ולתת כל אחד ואחד לירה‪..‬‬ ‫מלמי – יו ב' שבתי למלמי מאזמיר – ובאנו לעיר מלמי במסילת ברזל ‪ ,‬וש אסור שהשד"ר‬ ‫הבא ייל כי ה עניי ועקשי והגבאי משה גלאדי עקש ואכל הקופה והייתי עמו במחלוקת‬ ‫גדולה וקללתי אותו והוא קלל אותי ולקח בגדי והוציא אותי מ ביתו לחו‪ K‬ולא יכולתי לקחת‬ ‫ממנו מאומה והגעתי לעיר מגנציא‪ ..‬ומש אל‪....‬כי בכל המקומות שאנו הולכי צועקי שה‬ ‫עניי ורעבי ללח ה' ירח עליה ועלינו וישיב שבותינו לעיר קודשינו‪ .‬והגענו לבורנאוז –‬


‫והלכתי לסיניור שלמה אלאזראק ונת לי גבייה עוד ‪ ... 5‬ובאותו יו בעצמו תיארתי כי לא נתנו לי‬ ‫אפילו פינג'אל קהווי וישבתי שפו ברעב ובצער‪.‬‬ ‫איידי – שכרו לנו לאיידי ונצטערתי ונחליתי מהפאפור ששבר עצמותי ‪,‬‬ ‫ד' יאמר די לצרותינו‪[11] "..‬‬ ‫מוב שאי בדוגמאות אלו מיומ המסע הרחב של ר' אליהו רחמי להעיד על כלל הקהילות‪ .‬היו‬ ‫מקומות בה קיבלו את האב ובנו בסבר פני יפות‪ ,‬אול זוהי תמצית התמונה המתקבלת –‬ ‫דרכי מסע קשות‪ ,‬דר המלווה ביסורי‪ ,‬רעב‪ ,‬גובי מסי דרכי‪ ,‬מחסור במקומות לינה ובמזו‬ ‫סכנת נפשות בשיט על אוניות רעועות או פחד שוד )שהרי השד"ר היה נושא את כל כספו על‬ ‫גופו(‪ ,‬מחלות וכיו"ב‪.‬‬

‫עצוב לחשוב על הב יהודה חיי אשר נאל‪ K‬לראות את אביו במצבי אלה ולהתלוות אליו במסע‬ ‫כה קשה‪ .‬בזכרונותיו מספר הב יהודה כי א‪ O‬סופו של מסע התלאות הזה היה מר כמהלכו‪ ,‬אול‬ ‫הוא מוצא בנפשו ג נימה של טע אופטימי לסכ את החוויה המרה ככזו שהעשירה את עולמו‬ ‫‪:‬‬

‫"‪...‬והנה הגיע תורו של אבא – אליהו רחמי ז"ל ‪ ,‬לנסוע בשליחות לארצות תורכיה אוסטריה‬ ‫סרביה ויקח אותי לב לוויה‪ .‬שאר חברי שנלוו לאבותיה בשליחות כזאת קיבצו ג נדבות בשביל‬ ‫עצמ וישובו ברכוש מה‪ ,‬א אנוכי סירבתי ללכת בדר זו ולכ חזרתי ריק‪...‬‬ ‫ג מעט הכס‪ O‬שצבר אבא בשבילי‪ ,‬בגמר השליחות קנינו בסמרנה יי וכאשר הבאנו אותו לצפת‬ ‫מצאנוהו שהחמי‪ ,K‬ושבתי ריק‪ .‬א רכושי התרבותי התפתח לראות ערי וכפרי‪ ,‬אנשי שוני‬ ‫ושפות שונות‪ ,‬בדרכי למדתי לדבר שפניולית‪ ,‬איטלקית ומעט תורכית‪ .‬ומק‪ K‬שנה חזרנו‬ ‫הביתה‪[6]"...‬‬

‫אי ספק שגורל האב – יש"ר ענתבי‪ ,‬ובנו ר' אליהו רחמי ‪ ,‬היה שונה‪ .‬שהרי היש"ר חזר‬ ‫משליחותו השניה לאחר שני מספר ‪ ,‬בה כיה כרב קהילה ויתכ שתפקיד זה בלבד היה בו כדי‬ ‫לאפשר לו לצבור ממו‪ .‬יתר על כ המסורה המשפחתית מציינת כי השליחות הזו נתנה בידיו‬ ‫קשרי מסחר שאפשרו לו להתעשר בחזרתו לצפת‪.‬‬ ‫לעומתו בנו ‪ ,‬ר' אליהו רחמי‪ ,‬חזר כמרבית השד"רי לדלות חיי העוני שבקהילתו‪.‬‬


‫אול בולט ג ההבדל שבי המסורה אודות שליחותו של היש"ר ‪ ,‬העוטפת גרעיני של אמת‬ ‫בקישוטי תהילה ומעשי ניסי‪ ,‬לבי מציאות מסעו של ר' אליהו רחמי אשר נגלית מאסמכתאות‬ ‫של מקורות ראשוניי‪.‬‬ ‫לגבי דידנו‪ ,‬בני המשפחה המשמרי את המסורה מדור לדור‪ ,‬פחות מהותי לחקור היכ מסתיימת‬ ‫האמת באות מסורות והיכ מתחילה אגדה ויש להניח שלעול לא נדע ‪ .‬עבורינו‪ ,‬מסורות האגדה‬ ‫אודות זקנינו מכילות גרעיני של אמת‪ ,‬כפניני בצדפות אשר אות לעול לא נוכל יותר לפתוח‪.‬‬

‫מלחמת העול הראשונה והגלות בקפריסי ‪.‬‬ ‫ר' אליהו רחמי היה בעל דרכו בריטי ככל יתר שבעת אחיו‪ .‬את הנתינות הבריטית קיבלו בירושה‬ ‫מאביה‪ .‬נתינות זו הקנתה לה מעמד של תושבי כבוד ופקידי השלטו העות'מאני באר‪ K‬נזהרו‬ ‫שלא לפגוע בה או להסיג את גבול‪.‬‬ ‫אול בפרו‪ K‬מלחמת העול הראשונה‪ ,‬היתה לה נתינות זו לרוע‪ . K‬השלטו החל מתייחס‬ ‫בחשדנות כלפי היהודי בעלי הנתינות הזה שכ חשש מכ שישתפו פעולה ע אוייביו במלחמה‬ ‫וראה בה סוכני ממשלות זרות‪.‬‬ ‫נציגי השלטו המקומי נתנו בידיו של ר' אליהו שתי אלטרנטיבות או לותר על נתינותו הזרה‬ ‫ולמסור את הדרכו חזרה‪ ,‬ובכ להתעתמ כאזרח נאמ‪ ,‬או לגלות מעירו למקו שהשלטו יבחר‪.‬‬ ‫חלק מהבעת הנאמנות שדרש השלטו היתה לשלוח את הבני בני גיל הגיוס לחזית הלחימה‪.‬‬ ‫הקונסוליה הבריטית האזורית זימנה את ר' אליהו לפגישה ובה הבהירו לו שיוכלו להגלות אותו‬ ‫ואת משפחתו לקפריסי‪ ,‬עד תו המחלמה וכ היה‪.‬‬ ‫בלית ברירה‪ ,‬ארז מעט מטלטליו לפי המעט שהורשה לקחת ועזב את עיר הולדתו ע משפחתו‬ ‫לטלטולי המשא לניכר‪ .‬בשני שאולצה המשפחה לשבת בגלות מצבה הקיומי היה קשה‪[4] .‬‬ ‫בנוס‪ O‬למחסור שנכפה עליה ר' אליהו רחמי חלה מאוד וכוחו תש‪.‬‬ ‫משאלת לב אחת היתה לו ‪ ,‬שכוחו יעמוד לו לחיות עד תו המלחמה כדי שיחזור לעיר אבותיו‬ ‫ולא להסתלק מעול החיי ולהקבר בנכר‪.‬‬ ‫חסד זכרו לו משמי על למדנותו הרבה‪ ,‬ונפשו המעונה זכתה לשוב לצפת עיר הולדתו‪ .‬כשחזר‬ ‫בשנת תר"פ )‪ , (1920‬ראה את עירו ובתיה השוממי נחרבי וכל תכולת נבוזה‪ .‬אליהו היה כה‬ ‫חולני שלא חלפו עשרה ימי מחזרתו עד שנפח את נשמתו והחזירה לבורא‪.‬‬ ‫וכ מספר אודות הגלות העצובה הזו של אחיו הבכור וסופה הרב אברה ענתבי]‪: [12‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"‪...‬עטרת ראשי אחי מעלת הרב המופלא אב המליצי ר' אליהו רחמי ענתבי זצ"ל ‪,‬‬ ‫)היה בי אלו( אשר מלכות תורכיה גרשה‪,‬‬ ‫כל מי שהוא נתי אנגלי וצרפתי ‪.....‬‬ ‫ומלכות האנגליה ירו הודה הוליכה אותו לקפריסי‬ ‫והיה ש עד כלות המלחמה‪.‬‬ ‫ובחזרתו מצא ביתו חרבה וג כל הדירות שלנו נחרבו הנ עד היו‪.‬‬ ‫ומצערו ודאגתו שהוא זק וחולני לא עבר עליו עשרה ימי וחלש ‪) .‬ונפטר(‪.‬‬ ‫אוי לי שאבדתי את רבי אי חסיד אי עניו זצ"ל זכותו תג עלינו ועל בניו"‬ ‫וג בנו ר' רפאל מנשה מספר על צערו של אביו בגלות]‪" [9‬אבי הוכרח להרחיק נדוד ע המהגרי‬ ‫בשנות המלחמה‪ ,‬ולילה ויו בוכה מאי הפוגות שיזכה לאר‪ K‬ישראל‪ ,‬ובעת פתיחת העול )גמר‬ ‫המלחמה( השתדל עד שבא לעיר הקודש צפת תבנה ותכונ‪...‬‬ ‫ואחרי ימי אחדי ו"יעל אליהו השמי"‪ ,‬זו הוכחה ברורה שודאי נס וזכיה גדולה היא" )שזכה‬ ‫לחזור לעירו ולמות באר‪ K‬ישראל(‪.‬‬

‫אחרית ימיו‬ ‫באחד ההספדי]‪ [9‬שנשא על אביו ‪ ,‬מספר ר' רפאל מנשה ענתבי בנו על שעותיו האחרונות‪:‬‬ ‫"‪...‬ושנה שעברה ליל יו"ד אדר ליל הפטירה קוד שעות אחדי‪,‬‬ ‫אשר לא היה יכול להרי ראשו מ המטה ולהתנועע אנה ואנה‬ ‫ועכ"ז )וע כל זה( ביודעו שעדיי לא קידש את הלבנה‪ ,‬והיא זכה וטובה‬ ‫התגבר כארי ויצא לחו‪ K‬וקידש את הלבנה מלה במלה כמונה מרגליות‬ ‫ואז נכנס לבית כשל כח הסבל ולא יכול להרי ראש ואחרי שני שעות‪ ,‬חלי"ש ‪,‬‬ ‫וכ בחוליו ובקרירות עצומה היה הול לבית הכנסת ומתפלל‪.‬‬ ‫מזה מוכח שכל כ היה לו חשק בעבודת האלוקי שלא היה מרגיש בגופו"‪.‬‬ ‫ובמקו אחר‪ 1‬כתב אודות אביו ‪:‬‬

‫‪1‬ענתבי רפאל מנשה‪ ,‬בהקדמה לספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי ירושלי תרפ"ט‪.‬‬ ‫"הקדמה ומבוא לספר )מב אחיו של הרב המו"ל נר"ו(" ש‪ ,‬עמ' ‪7‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪153‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫עטרת ראשי מר אבי הרב הגדול כמהר"ר אליהו ענתבי ז"ל‬ ‫אשר‪ ....‬סבל צער ועניות‪...‬בהמלחמה הנוראה ‪,‬‬ ‫גלה מעירו ונחרבו הבתי ובעת בואו לא מצא מקו לדור כפי כבודו‪,‬‬ ‫יוד אדר שנת תר"‪ O‬עלה לחו‪ K‬ויבר ברכת הלבנה לאהבת ה' ולעבדו‪,‬‬ ‫ואחרי איזה שעות גווע ויאס‪ O‬אל עמיו‬ ‫ויעל אליהו בסערה השמימה ואצעק‪" :‬הוי אדו והוי הודו‪"....‬‬ ‫בשל צער הייסורי שעבר בחייו הקשי ‪ ,‬ובשל זכות אבותיו הרבני וגדולת‪ ,‬זכה להקבר‬ ‫במערת קבורה ליד מצבת ר' יוס‪ O‬קארו זלה"ה‪.‬‬ ‫ועל ציו נחקק מצבתו ‪" :‬פה נטמ מעלת הרב מזר"ק טהור כמוהר"ר אליהו רחמי ענתבי ז"ל‬ ‫נפטר ביו יוד לחודש אדר שנת התר"‪[2] (1920) "O‬‬

‫כשהל לעולמו ‪ ,‬בכו עליו כל בניו ובנותיו בכי מר ‪:‬‬ ‫יהודהחיי ‪ ,‬שהיה כבר נשיא העדה הספרדית וחבר העיריה בצפת במש עשרות שני‪ ,‬הוא נשא‬ ‫במשרת מנהל בית הספר לבנות "מזרחי" בעיר‪.‬‬ ‫בנו ר' רפאל מנשה – ספד לו ‪ ,‬כעבור ארבע שני הוא מונה לכה בבית הדי בצפת ונימנה על‬ ‫דייני העיר‪ .‬הצעירי שמעיה ענתבי שלימי היה עובד בעירית תל אביב‪ ,‬יחזקאל היה לחשמלאי ‪,‬‬ ‫ישי עבד בהנהלת בנק‪ ,‬וג מרגלית‪ ,‬ריקה‪ ,‬רוזה‪ ,‬ושמחה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ר' אברה יעקב ענתבי )‪(18571933‬‬ ‫בראשית המאה ה ‪ , 20‬לאר‪ K‬ישראל לא היה רבות להציע לתושביה‪ .‬לעומתה מצרי‪ ,‬שכנתה‬ ‫הדרומית היתה אר‪ K‬פעילה בעלת מסחר משגשג שנהנתה מהשקעות בריטיות בזכות היותה‬ ‫קולוניה בריטית ומקו חנייתו של הצבא ‪ .‬מכיוו שהיו בה ג יישובי יהודייי עתיקי בעלי‬ ‫מסורות רבת שני‪ ,‬ירדו יהודי מהאר‪ K‬וממדינות האיזור להתיישב ולחיות בה בשל הפרנסה‬ ‫והשגשוג שהיה ביכולתה להציע‪ .‬באות שני דומה היה כאילו לא השתנה דבר מאז ‪ 2000‬שנה‬ ‫מהתיאורי במקורותינו‪ ,‬בה ירדו בניו של יעקב מצרימה לאר‪ K‬גוש‪ ,‬לשבור שבר‪.‬‬ ‫אחד מאלו אשר החליט לחפש את פרנסתו ולקשור את גורלו ש היה ר' אברה ענתבי‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שני ספורות בלבד אחר פטירת אביו היש"ר‪.‬‬ ‫אודות סיפור חייו של אחיו ח' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬גלוי הרבה יותר ‪ ,‬הודות לתיעוד שהשאיר‬ ‫אחריו בנו אפרי – מעתוק ענתבי ז"ל ]‪.[1‬‬ ‫חכ אברה יעקב ענתבי נולד בצפת בשנת ‪ 1857‬והיה בנ השני של אביו הרב יהודה שבתאי‬ ‫רפאל )היש"ר( ענתבי ואמו קאדו בת הרב כאסקי שממצרי‪ .‬הוא למד בחדר וכמו יתר שבעת‬ ‫אחיו המשי את לימודיו התורניי אצל הרב סיטהו עד שהוסמ לרבנות‪ .‬לימי נישאה אחייניתו‬ ‫של המורה ‪ ,‬חנה לבית סטהו ע אחיו שלו ‪ ,‬הרב חכ ישראל שמואל ענתבי‪ ,‬אבי סבי‪.‬‬ ‫יחד ע כל אחיו למד חכ אברה את מלאכת כתיבת ספרי תורה ומזוזות ‪ ,‬דיני שחיטה כשרה‬ ‫הלכה למעשה )שחיטת בהמות ועופות( ומוהלות‪ .‬בשנת ‪ 1889‬נפטר אביו‪ ,‬היש"ר‪ .‬כעבור שנתיי‬ ‫בשנת תרנ"א )‪ ,(1891‬בהיותו כב שלושי לער‪ ,‬ירד ח' אברה למצרי‪ .‬הוא עזב את צפת ‪ ,‬את‬ ‫אמו ואחיו שחיו בה ‪ ,‬את אשתו זפירה‪ ,‬בת החכ ישראל ונטורה מירושלי ושלושת ילדיו מזל ‪,‬‬ ‫ישר ורחל‪ ,‬בבקשו אחר פרנסה למחייתו‪.‬‬ ‫על חייו וישיבתו בקאהיר מספר לנו בנו אפרי )מעתוק( ענתבי בזכרונותיו ]‪.[1‬‬

‫" ייסורי רבי חלפו על אבי בימי חייו‪...‬בהגיעו למצרי בילה את לילו הראשו כשהוא יש על‬ ‫ספסלי "בית הכנסת טורקיה" שברחוב היהודי‪ .‬ש בבית הכנסת ‪ ,‬פגש לראשונה את האחי‬ ‫יוס‪ , O‬יצחק‪ ,‬וניסי ביי מוסרי‪ .‬מאז התידדו ואבי היה לב בית אצל‪ .‬הוא לא היה ערירי במצרי‬ ‫כפי שנית אולי לחשוב‪ ,‬למעשה היו לו קרובי משפחה אשר היו א‪ O‬בעלי השפעה בחוגי השלטו‪.‬‬ ‫כ למשל בת דודתו היתה נשואה להרהי פחה‪ ,‬מי שהיה בשעתו שר הכספי של מצרי‪ .‬בת דודה‬ ‫נוספת היתה לו בקאהיר אשר היתה נשואה לגזבר העיר‪ .‬שתי בנות הדוד הללו היו ממשפחות כה‬ ‫וכאסקי‪.‬‬ ‫בחלו‪ O‬הזמ לכשתקע יתד ופגש בבני משפחתו גמלה החלטה בלבו על א‪ O‬אמצעיו הדלי לאחד‬ ‫מחדש את משפחתו‪ .‬הוא דאג להביא למצרי את זפירה רעייתו ושלושת ילדיו וכול שכנו בבית‬ ‫דודתו שהתגוררה בקומה העליונה‪ .‬א חייו לא התנהלו על מי מנוחות לאור זמ ולטוב לבה של‬ ‫דודתו ששכנה את המשפחה היה גבול‪ .‬מסתבר ששלושת הילדי ישר מזל ורחל ‪ ,‬היו שובבי‬ ‫גדולי מאי כמות‪ .‬דודתו שלא יכלה לסבול זאת יותר ביקשה שהמשפחה תעזוב את ביתה‪.‬‬ ‫בלית ברירה עקרה המשפחה את מושבה ועברה להתגורר במבנה שהיה ממוק ביציאה מרובע‬ ‫היהודי שנקרא "סאבע קאעאת אלבחריה" )"שבע חדרי ‪ ,‬מזרח"( ומעתה ואיל שלו המשפחה‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫והבית הל ונהיה רע‪ .‬אולי לא כל כ בשל הדלות כמו בשל אותה סיבה ידועה אשר הוותה מקור‬ ‫לא אכזב לעשרות פתגמי בכל השפות ‪ :‬החמות‪...‬‬ ‫שכ בשכנות לו ממש ממול בית התגוררה חמותו א אשתו זפירה‪.‬‬ ‫גור נוס‪ O‬לצעקות ולמריבות אשר לא פסקו בי אבי לאשתו היו תרבותו ולבושו של אבי שפסקו‬ ‫להיות לרוחה‪ .‬על א‪ O‬שהיתה זפירה בתו של רב ואולי דווקא משו כ מאסה בחיי המסורת‬ ‫וחשקה במודרניזציה שהחלה מתפשטת בכל צורתיה‪ .‬היא העדיפה גבר ע בגדי אירופאיי‬ ‫ומגולח למשעי ולא "חכ" בלבוש מסורתי שמגדל זק ‪ ...‬כ הפכו החיי ביניה לגהינו בוער‪,‬‬ ‫שבעת מדורי התופת עברו על אבי‪ .‬ימי חול וימי חג חלפו עליו במריבות‪ .‬זפירה האמינה שבדר זו‬ ‫תציק לו כדי כ שתאי‪ K‬בו להגיע לגירושי‪ .‬אבי עשה כל מאמ‪ K‬למנוע פירוד משפחה למע ילדיו‬ ‫א מאמציו עלו בתוהו‪ .‬סופר לי פע אחת שהדברי הגיעו לידי כ שהיא זרקה את כל בגדיו דר‬ ‫החלו וא‪ O‬לא חסה על כבוד של ספרי הקודש והתורה אשר חלק כתב במו ידיו‪ ,‬תו שהיא‬ ‫משליכה אות ג כ‪ .‬לבסו‪ O‬נטשה את הבית והשאירה אותו ע ילדיה‪ .‬כ‪ ,‬למרות שהדבר היה‬ ‫מנוגד לעקרונותיו הוא אול‪ K‬בסופו של דבר בעל כורחו לגרשה‪ .‬באחד הימי מאז פגש בו הרב‬ ‫הראשי של אלכסנדריה החכ שלמה חז אשר ידע על מצבו ומתו שיחה סיפר לו על אמי‬ ‫שהתגוררה במצרי באות ימי‪ .‬הוא סיפר לו מעט אודותיה‪ ,‬כי מוצאה מצפת וכי היתה נשואה‬ ‫בעבר‪ ,‬התגרשה מבעלה וכעת באה לדור אצל דודה ממשפחת בליסיאנו‪ .‬א אבי היה מוכ לכ‬ ‫שאלו הרב‪ ,‬הוא יפגיש ביניה‪ ,‬כ היה וה התחתנו‪.‬‬ ‫אבי היה מתפרנס למחייתו משחיטת כשרה‪ .‬אחת ממשענותיה ומקורות ההכנסה של‬ ‫הרבנות הראשית במצרי היתה השחיטה הכשרה‪ ,‬שכ ה היו גובי מס מיוחד מכל שוחט יהודי‬ ‫שהיה מספק בשר כשר לקהילה‪ ,‬אשר נקרא ה"גבילה" או "מס השחיטה"‪ .‬מכיוו שאבי היה רב‬ ‫ושוחט בעצמו יכול היה לעקו‪ O‬את המס הזה והצלחתו בכ‪ ,‬הוותה בסיס להתנכלויותיה של‬ ‫הרבני הבכירי בקאהיר כלפיו‪.‬‬ ‫באות ימי הצבא הבריטי חנה במצרי ונזקק לאספקה מתמדת‪ .‬ספק המזו והסחורות של‬ ‫הצבא היה יהודי ממולח‪ .‬באחד הימי נפלה לידיו של אבי הזדמנות פז‪ ,‬ספק הצבא חיפש רב‬ ‫שוחט על מנת שיוכל לספק בשר כשר ליהודי הבריטי ששירתו בצבא אשר שהו במזרח התיכו‪.‬‬ ‫אב"י זכה בהצעתו של הספק אשר הציע לו מלבד העבודה עצמה ג חנות אטליז ע קצב לש‬ ‫עמידה בדרישות האספקה‪ .‬אב"י החל עובד ש שוחט ומוכר את הבשר הכשר שהוכ עבור‬


‫החיילי היהודי ואילו הספק שידע לנצל כל דבר עד תומו לקח את הטריפה שנותרה וסיפקה‬ ‫לחיילי הנוצרי‪.‬‬ ‫מכיוו שכ נוצר קשר )עסקי( בי אבי לבי השוחט ע ציבור צרכני שלא היה כפו‪ O‬למוסדות‬ ‫הקהילה במצרי )הצבא הבריטי(‪ .‬כ נעקפה סמכותה של הרבנות הראשית ולא נגבתה ה"גבילה"‪,‬‬ ‫הכס‪ O‬נשמט מידיה והדבר עורר את חמת‪ .‬הרבנות החליטה לנדות את אבי ואילו אבי שהיה רב‬ ‫ג הוא‪ ,‬החליט לנדות אות‪ . .‬בראש מחנה הטועני כנגד אבי היו הרבני אהרו ב שמעו‬ ‫ואחיו הרב חי אשר השתדלו כמיטב יכולת לשי את אבי ללעג וטענו שה מוכני להתיר לו‬ ‫שחיטת עופות בלבד‪ .‬ריב גדול פר‪ K‬בי הצדדי ולבסו‪ O‬הגיעו לפשרה זו ביניה ‪ ,‬נית לאבי מקו‬ ‫לשחוט עופות בלבד וא‪ O‬משכורת זעומה למחיתו‪ .‬המקו בו עבד היה ממוק בפינת סימטת "ר'‬ ‫חיי כפוסי" ‪ ,‬באותה סימטה מצוי ג בית הכנסת ע"ש הרב כפוסי ‪ ,‬שהיה רב בעל נס במצרי‬ ‫לפני כ ‪ 350‬שנה והיה מקובל בקרב יהודי מצרי כקדוש אשר אל מקו קברו עולי לרגל‪.‬‬

‫לאבי‪ ,‬היה שות‪ O‬בעבודתו ‪ ,‬תימני בש חיי מסוורי שהפ לימי לחברו הטוב‪ .‬אבי ישב באטליז‬ ‫הקט הזה מהבוקר עד השעה ‪ 12:30‬א הוא לא עסק ש בשחיטה בלבד‪ ,‬אלא היה ג מרפא‬ ‫חולי בקמיעות ובתרופות מזרחיות אשר חלק הוא עצמו רקח‪ .‬אולי משו צערו וחייו הקשי‪,‬‬ ‫היה מאמ‪ K‬לעצמו מנהגי סגפנות למשל היה צ בכל יו שני וחמישי‪[1]" .‬‬ ‫ג הקשר ע האר‪ K‬באותה תקופה היה קשה ודרכי המסע לביקורי מולדת היו קשי מנשוא‪,‬‬ ‫אפרי הב אשר התלווה לאביו ואמו בנסיעת חזרה לביקור בצפת בשנת ‪ 1922‬מתאר את נפתולי‬ ‫המסע ‪:‬‬ ‫"מקאהיר נסענו לאלכסנדריה ברכבת‪ ,‬באותו ערב באלכסנדריה לנו אצל דודתי בידה‪ .‬למחרת‬ ‫בבוקר הפלגנו באוניה לכוו חיפה‪ .‬בהגיע האוניה ליעדה היא נקשרה אל שובר גלי‪ ,‬הנוסעי‬ ‫וחפציה הורדו לדוברות‪ .‬בלילה ההוא לנו אצל דודי ישועה ענתבי שהתגורר בחיפה‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר עלינו על "דיליג'נס" שהסיענו עד צמח‪ .‬מצמח הפלגנו ב"באבור" שהיתה מעי‬ ‫רפסודה – מעבורת‪ ,‬עד טבריה‪ .‬המעבורת נקשרה לרצי‪ O‬וזכורני כיצד דודי חכ ישראל ומשפחתו‬ ‫מזה ודודת אמי ומשפחתה מזה חיכו בחו‪ O‬והמתינו לבואנו‪ .‬אמי באופ טבעי העדיפה להתארח‬ ‫אצל דודתה‪ ,‬צעד זה העלה את חמתו של דודי שהאשימה בכ‪ O‬שהיא מתרחקת ממשפחת בעלה‬ ‫ובכדי למנוע קנאה חלילה חילקה אמי את ימי ישיבתנו בטבריה בי שתי המשפחות‪ .‬בהתקרב‬


‫מועד יציאתנו נפרדנו מקרובינו ומטבריה רכבנו על חמורי לצפת‪ ,‬אל העיר הגענו בשעות בי‬ ‫ערביי וש התארחנו אצל דודה של אמי החכ נחמ עבו‪[1] ".‬‬ ‫בשהיית באר‪ K‬השהות היתה נעימה כ היה למשל במסע כעבור שבע שני מהנסיעה‬ ‫הקודמת]‪: [1‬‬ ‫ב ‪ 1929‬נסענו לצפת ע אב"י )קיצור ג לר' אברה יעקב(‪ ,‬זכרו לו ש חסד נעוריו‪ ,‬וכבדו מוצאו‬ ‫ונתקבלנו בכבוד רב כאילו לא היה ש אב"י מאז עזב לראשונה את העיר‪.‬‬ ‫התאכסנו אצל ב דודי חכ יהודה ענתבי שהיה מורה למשפחח אלו )פייקובי‪ 'K‬לשעבר( בכפר‬ ‫תבורי‪ .‬שניי מתלמידיו היו יגאל אלו ואחיו הבכור משה‪.‬‬ ‫בכל ביקור שכזה באר‪ K‬היתה כל המשפחה הקרובה וג אלו שהיו בקשר משפחתי רחוק יותר‬ ‫מזמיני אותנו לבית לללו או להיסב לשולחנ וכ היינו נודדי מבית לבית‪.‬‬ ‫באותה שנה )‪ (1929‬היה זה ביקורינו האחרו באר‪ K‬ובפע הזו‪ ,‬נסענו לחיפה‪ .‬ש התאכסנו בבית‬ ‫חכ שלמה קיקי‪ .‬שכרנו חדר וישבנו בו חודש וחצי‪".‬‬

‫במצרי למרות חייו הקשי שנגזרו עליו בשל התנכלות הרבנות‪ ,‬הציבור העריכו מאוד אולי‬ ‫דווקא משו דרכו הצנועה וחייו הדלי‪ .‬הוא היה ידוע בקרב יהודי קאהיר כמי שתפילותיו על‬ ‫החולי היו מתקבלות מהרה‪ .‬ונהג סגפנות ע עצמו כדי לטהר את נשמתו לצו בשני ימי‬ ‫בשבוע‪ .‬אנשי היו באי ויוצאי ממעונו בבקש שיתפלל למענ או למע יקיריה השוכבי‬ ‫על ערש דווי‪ ,‬או שיכתוב קמיעות לריפויי‪.‬‬

‫אחת ממשאלות לבו היחידות אות זכה להגשי בחייו היה הבאתו לדפוס של כתב יד עתיק‬ ‫שאביו מולידו‪ ,‬היש"ר רכש במצרי‪ ,‬כתב ידו של ר' חיי כפוסי אשר לו קרא "באור החיי"‪.‬‬ ‫ר' אברה רצה למלא את משאלת לבו של אביו המנוח ולהוציא את כתב היד לאור‪ ,‬אול עלות‬ ‫ההדפסה וקשיי החיי ועול הנורא לא איפשר לו מש שני רבות למלא את משאלת הלב הזו‪.‬‬ ‫הוא חס כל חייו למטרה זו ‪ ,‬ולבסו‪ O‬כשהגיע לידו סכו מנימאלי המאפשר תחילתו של מעשה‪,‬‬ ‫יצא לדר וכמאמר של חז"ל "צדיקי‪ ,‬מלאכת נעשית בידי אחרי‪ "...‬כ ג כא‪ ,‬מרגע שיצא‬ ‫לדר סייעו בידו תורמי שהתגייסו לסייע במימו המפעל‪ ,‬ואפילו מגיה נכבד בש ר' דוד‬ ‫לאנייאדו‪ ,‬היה מוכ לנצח על מלאכת ההגהה וההדפסה כל זמ שתאר בירושלי‪ ,‬כיוו שיכולתו‬ ‫הכלכלית של ר' אברה יעקב לשהות בה היתה מוגבלת‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪158‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כ הוציא לאור את הספר "באור החיי" לרב חיי כפוסי ובסופו הספר "אביר יעקב לרב יעקב‬ ‫ענתבי המעונה מדמשק‪,‬‬ ‫בנו ‪ ,‬ב זקוניו אפרי "מעתוק" ‪ ,‬הוא שלזכות ידיעותיו וזכרונותיו הרבי אני חב רבות בספר זה‪.‬‬ ‫אחר חיי רצופי קשיי נפטר הרב בנפרד מאשתו האהובה ובנו שהיו באותה עת באר‪.K‬‬

‫ניסיונותיו של ר' אברה לסיי את שהותו במצרי ולחזור לאר‪K‬‬ ‫ר' אברה ענתבי‪ ,‬רצה מאוד לצאת ממצרי אחר שמרבית ימיו שבע ממנה מרורי‬ ‫ולחיות בערוב ימיו בשנותיו האחרונות באר‪ K‬אבותיו‪ .‬זה היה חלומו כנראה‪ ,‬אחר שהגשי את‬ ‫השאיפה רבת השני להוציא לאור את הספר "באור החיי"‪.‬‬ ‫במספר תכתובות‪ 1‬בי ר' אברה יעקב ענתבי וב אחיו באר‪ K‬מנהל בית הספר יהודה חיי ענתבי‬ ‫רואי ניסיו כ שלו לנסות ולרכוש אדמה ולבנות בית‪ .‬הוא מהסס בשל כל הטורח והמאמ‪K‬‬ ‫הכרו בכ אבל ב אחיו‪ ,‬יהודה‪ ,‬משדלו ומבטיח לסייע לו ‪ .‬בתחילה הוא מציע לו לרכוש חלקת‬ ‫אדמה ליד החלקה אשר הוא עצמו רכש בטבריה ולבנות את ביתו בסמו אליו‪.‬‬

‫אול בנו של ר' אברה אפרי ענתבי מספר שאביו התרש מנסיעתו האחרונה לאר‪ K‬בשנת‬ ‫‪ 1929‬מהעיר חיפה‪ ,‬והחליט לבסו‪ O‬לרכוש לו בית ש‪: [1] .‬‬ ‫"אב"י ראה שטובה ונעימה ישיבתה של חיפה‪ ,‬ואמר לקנות בה בית כדי שיוכל לבלות בה את‬ ‫שארית ימיו‪ ,‬אמר ועשה‪ .‬בשנת ‪ , 1932‬נסע לחיפה בכדי להסדיר את עניי הבית שקנה ברחוב‬ ‫הרצל‪ .‬אנו נשארנו באר‪ K‬והוא חזר למצרי כדי לסיי את ענייניו ש‪.‬‬ ‫אפרי ואמו ‪ ,‬חזר לעיר הולדתה צפת‪ ,‬להיות ע משפחתה‪.‬‬ ‫הפרידות הכפויות הללו לרגל ענייני הסידורי המנהלתיי בי ר' אברה יעקב לאשתו גרינה וב‬ ‫זקוניו קרעו את ליבו ‪ ,‬הוא נותר ש בודד במצרי ‪ ,‬התגעגע‪ ,‬וכל עסקי מכירת הנדל" היו בעיניו‬ ‫לצניני בהעדר קשר ע משפחתו ‪ ,‬כפי שעולה מהמכתב הבא שהוא רוש אליה לצפת ‪:‬‬ ‫‪ 1‬חלק מ התכתובת בי יהודה לר' אברה ענתבי בנושא בניית בית באר‪ K‬ובטבריה‪ ,‬נמצאת ברשות בתיק אסא בת‬ ‫נתנאל ענתבי ‪ ,‬קיבו‪ K‬דורות )כתב יד‪ ,‬על נייר‪ ,‬חצי קולמוס (‬


‫היו ר"ח )ראש חודש( טוב מבור חו' )חודש( המנוסה ברחמי )חודש אב(‬ ‫ש' )שנת( כי א זכרת"ני לפ"ק‬ ‫לכבוד מע' )מעלת( גב' )גברתי( היקרה ‪ ,‬אשת חייל רבת המעלות‪ ,‬החכמה סי')ניורה( רגינה ענתבי‬ ‫יצ"ו )ישמרה צורה ויחייה(‬ ‫ובני היקר ידי" )ידיד נפשי( ואו"ע )ואור עיני( התלמיד הוותיק כמה"ר )כבוד מורינו הרב( מעתוק‬ ‫אפרי ענתבי יצ"ו‬ ‫השומר אמת ישמר‪ ,‬וינצר ואזכה לראות הוד פניה‪ ,‬בריאי וטובי כיר"א )כ יהי רצו אמ(‬ ‫לשלו אי ק‪.K‬‬ ‫הנה היו הזה חזרה בי נשמתי‪ ,‬בראותי מכתב מידכ כדי לבשריני כי מטו"ש )מטוב שלומו של(‬ ‫ידי" )ידיד נפשי( ואו"ע )ואור עיני( הב יקיר לי אפרי מעוז ראשי יצ"ו‪,‬‬ ‫יע נפשי קשורה בנפשו ומיו שנסע לחטו"ל )לאר‪ (K‬ואני הול וחסור‪ ,‬וכעת תראה פני‬ ‫כמו הגופות שחנוטי באנטיבה ‪ ,‬מרוב צערי מפרידתכ ומהיסורי העוברי על ראשי מי הוא‬ ‫שיוכל לסבול קרוב לה' חו' )חמישה חודשי( ‪ ,‬ואני אוכל גבינה ביצי ולפעמי אני יש בלתי‬ ‫אכילה‪ ,‬וביו אני טורח כעול לשור וכחמור למשאי‬ ‫ומה לי בחיי רעי כאלו ולא עוד אלא שתוסי‪ O‬עלי )הכוונה לאשתו בלשו כבוד( לצער אותי‬ ‫שלא תשלחי לי מכתב להודיעני מטו"ש )מטוב שלו( הילד‪ ,‬זה היו כה' יו )כבר חלפו ‪ 25‬ימי‬ ‫מאז המכתב האחרו(‪ ,‬סהדי עלי במרומי כי שבת החולני )שב אלי החולי(‪.‬‬ ‫סי' ראה עבר עלי כל היו וכל הלילה ועיני זולגות נהרי דמעה וזה לי שבוע שאיני טוע שינה‬ ‫מרוב המחשבות ואל תאמרי על החנויות או על השעות ‪,‬‬ ‫רק על עכוב המכתב‪.‬‬ ‫וכמה פעמתי )פעמי( כתבתי ל שבכל שבוע תשלחי לי שני מכתבי כדי להתבשר וא היה‬ ‫נמכר פה טעכר פושט )דואר גוביינא( הייתי שולח ל כדי שלא תצטערי על דמי הפושטא‬ ‫ועכ"ז )וע כל זה( אחרי שברצונ )הפרידה נגרמת בעקבות רצונ( שתשבי ש עד שתגמרי עסק‬ ‫ויצטר ל זמ רב ע המלכות )השלטו( והחצר והטאבו ‪,‬‬ ‫)טוב וראוי( מה שנראה בעיני ובדעת תעשי ‪ ,‬רק אבקשה מכל מי שיקרא המכתב ואני אבקשה‬ ‫שיעשה עמי חסד גדול להודיעני בכל שבוע ‪ ,‬ישלח לי לידי ב' )שני( מכתבי ולבשרני מטו"ש‬ ‫)מטוב שלו הילד( יצ"ו ואי רוצה ממנו להודיעני לא מצד החנויות ולא יטרח לכתוב לי רק‬ ‫שיודיעני מטו"ש )מטוב שלומו(‬ ‫]בזה פונה ר' אברה אל הקורא מתו ידיעה שרגינה אינה קוראת וכותבת בעצמה ומבקש את‬ ‫עזרתו במילוי בקשתו[‬ ‫ו)אני( משביעו )את הקורא( בכח תורה שיעשה לי זה הטובה ויחשוב עלי דמי הפושטא ואני מוכ‬ ‫)לשל( מנה אחת אפיי וזה חסדכ שתעשו עמדי באמת ‪,‬‬ ‫וא לא בא לי )היה מגיע אלי( המכתב היו הזה שהוא יו ה' בשב"ק )בשבוע קודשו( הייתי‬ ‫שולח ‪ .....‬רב שלא תוכלו לשער הצער שעבר עלי‪,‬‬ ‫יה"ר שיהיה זה לכפרת עוונותי והכל הוא שאני גור לעצמי‬ ‫הייה צרי מתח"י )מתחת ידי( שלא להטריחה בדברי אלו )שלא לבקש ממ לטרוח לסידורי‬ ‫האישורי( ואגרו לה ולי צער – כ גזרה חכמתו‪.‬‬ ‫ואחר כ תראה כמה כתבתי לחפת"ו )לחיפה תבנה ותכונ( ואמרתי לה שישלחו ל תלגרפ‬ ‫להודיעני וג לטבת"ו )לטבריה תבנה ותכונ( ואת אי לכ רחמנות עלי‬ ‫ומכ"ש )ומכל שכ( ב אחי הודיעני נא אייה דבר ומכתב שמראה לי בה אותו האהבה )אלי כפי‬ ‫שציינת בעבר( הא זאת אהבתכ אלי כאשה אוהבה אותי ?‬ ‫אחות שמחה ת" )בתור מנשי( שמיו שנסעה לחטו"ל )מצפת למצרי לכא‪( ,‬‬ ‫לא באה ולא אמרה לי א חפ‪ K‬לבשל לכ )ל( איזה תבשיל או א צרי ל איזה )בגדי(‬ ‫לתופר‬ ‫ואפילו שלמה ' )ב( אחות עד היו לא ראיתי פניו‬ ‫והב בונדי )בנו החורג( וב אחי לא יבואו לבית פחות משעה ‪,‬‬ ‫ומכ"ש לילי מוצאי שבתות עד שאבוא בחש )אני חוזר מבית הכנסת לבית חשו( ואת גאז‬ ‫ולהאיר ולישב לבדי ואי לי א מי לדבר‬


‫כ"ז )כל זה( כדי שאחר כ לשמח בקבר ואומר כי תלי"ת )תחת לאל ידי( יש לי חנויות‬ ‫ובתי ויתענגו יורשיי אחרי ?!? ומה נאי דברי החכ מכל אד שאמר יש ויש כלעומת שבא כ‬ ‫יל ומה יתרו לאד וכו' ‪ ....‬ולזה קצתי מ"ה שתסכי בדעתה לעשות‬ ‫וא חפצה להתעכב ש עד אחר המועדי עד שתקח הטאבו והניירות תעשה כרצונה ‪,‬‬ ‫ומי שעזרני עד היו יעזרני ‪,‬‬ ‫האמ האמ אני יודע טבעה ואפילו כשהייתי שולח אותה לנ"א כשתחזור תעשה עלי תנאי‬ ‫ותצערני ולא תשלח לי מכתבי ‪ ,‬והייתי שולח )מכתבי( לח"ר )לחכ רבי( פנחס ‪ ,‬או לבודו עד‬ ‫שיודיעני משלו הילד‬ ‫ובאמת ובאמונה ובמנוחת עט"ר א"א )עטרת ראשי אבי אבא( זצוק"ל )זכר צדיק וקדוש לברכה(‬ ‫שכל צערי הוא )נגר( שתניחני חודש אחד בלא מכתב‬ ‫ומה ג כתבתי לה שאחר נחמו תצא מצפת"ו )מצפת תבנה ותכונ( ותשב בחפת"ו )בחיפה תבנה‬ ‫ותכנו( עשרה ימי ‪ ,‬ואחר כ תבא )למצרי(‬ ‫ועתה היא מחדשת עלי גזרותיה שלולא רחמנותה עלי לא תבוא עוד למצרי ‪,‬‬ ‫)כנראה שרגינה לא ששה לחזור למצרי ורצתה שבעלה ר' אברה יעקב יעקור ממצרי סופית‬ ‫ויגיע אליה לחיפה(‬ ‫זה הוא תשלו שכרי שאני כתבתי לה שא תרצה לכתוב את החצר בשמה או בש בני אפרי‬ ‫מעתוק וג החנות ‪ ,‬וכתב לי ישועה אחי שברצונה לכתוב את החנות בשמה )הא ידוע לי והא‬ ‫אני מסכי(‬ ‫אמרתי לו שכ הוא רצוני‬ ‫ותמיהתי לא עליה כי א על הילד שאמרתי אחרי שהוא אוהב אותי לא יניחה להתאחר יותר מ‬ ‫ב' חו' )שני חודשי לצרכי הסידורי באר‪(K‬‬ ‫ועתה ראיתי בעיני שאי לי אהוב ולא רע ואפילו הילד הקט נהפ עלי לאכזר ומר לענה ‪ ,‬כ‬ ‫גזרה חכמתו‪.‬‬ ‫זאת ועוד אני כתבתי לה שב הרהי בשא )ידידו מי שהיה שר הכפסי לשעבר במצרי( נסע לערי‬ ‫אירופא ויתאחר ש עד אחר המועדי ‪ ,‬ואמר לי תכתוב לגבירת ת" )תבור מנשי( יע אני‬ ‫מסרתי כל הניירות וכל תביעות לקאצ'י אלקודס )לשופט המוסלמי ( בירושלי וכשיבואו‬ ‫הניירות לידו הוא לא יתאחר‪,‬‬ ‫יעשו לו כל רצונו וא לא יעשה אני מוכרח ללכת לירושלי ת"ו כדי שיגמור לה העסק והיא‬ ‫תחזו"ט רק שתכתוב "ער‪ 'K‬חאל" )מכתב בקשה( ג על החנות הגדולה וכשיחזור הוא לחטו"ל או‬ ‫אני הול עמו לירושלי ת"ו או לבדי יעשה לי כל מבוקשי‬ ‫ואני כתבתי ל כל כל זה ועתה תודיעני דעת מה מסכמת לעשות א חפצ שתתאחרי‬ ‫עד אחר המועדי אי"ה או מסכמת לבוא ואפי' קוד גמר העניי‬ ‫ולהוציא הטאבו ע"ה תודיעני יע שאי ברצוני עוד לא חנויות ולא בתי כדי שארוויח‬ ‫)רווח זעו בגובה אחוז של ( חלק שמיני ואוציא הוצאות בכדי ואחר כ כשאשאל מה )עזרה‬ ‫כספית( כל אחד יפשוט לי את הרגל וביני ביני לקיתי בו בגופי ובממוני‬ ‫זה הוא דעתי ומשביע במנוחת עט"ר מ"א )עטרת ראש מרת אמי( זצוק"ל ובמנוחת‬ ‫עט"ר א"א )עטרת ראשי אבי אבא( זצוק"ל שבהגיע מכתבי ליד תכ‪ O‬תודיעני מה מסכמת )מה‬ ‫החלטת( וג בכל שבוע תשלח לי ב' )שני ( מכתבי להודיעני מטו"ש הילד דווקא ובה לידע כי‬ ‫יאהבני ותעביר חשבוני דמי הפושטא )כדי שאני אשל המשלוח(‬ ‫)מכא ואיל ממשי ב"ערבית יהודית"( ‪:‬‬ ‫ותאמ לנא בכתב אל גווב בדמוע עיוני‬ ‫רבנא כביר ודלווקתי רגינה אי כא תשופני לי תערפיני‬ ‫הדא אל אמל מינקי אנא ווקת אלזי בעתתיק זעלת בעתתק ביפרח וובעתלי עשרה גיני עלא יד‬ ‫אב קדוש מ ג'יר מא תתטלובי ואכזתי עשרה גיני מ אב אכינא יצ"ו וקולת ליהו עמל טאייב‬ ‫ואעטתי פי אידי פילוס כמא מתאיידי ענדי ואנא תכלינא לאלעזב מא עליש רבנא כרי אהדי‬ ‫סלמי עלא וואלדנא אלעזיז ובוסו לי י בוסה ורבנא יוריני ווג'הו עא קריב וכתרת סלמי עליכי‬ ‫ורבנא יריני ווגהי אי קריב וד"ש עלא ידי" ואו"ע רבא והב כמוהר" עבו יצ"ו ועלא אהל ביתו‬ ‫גמיעא ואהדי סלמי עלא אלא אלעזיז נ"ו מאיר עבו יצ"ו וממנו מתשכר אפצ'לכו עלא מא‬ ‫אגדתו מעא קרינתנא רבנא יקדרנא עלא מוכפת ואהדי סלמי אלע גמיא אלפמילייה ‪ ,‬ואהדי‬ ‫סלמי עלא ידי"ו ואו"ע ח"ר יאודה עבו ועלא אהל ביתו גמיע ווצלני גוובו ממנו ומתשכר ואהדי‬ ‫סלמי עלא בית ' אכינא ח"ר רפאל יצ"ו ועל גב' ת" ועלא אוולדו ואהדי סלמי אלה מרת אכינה‬ ‫סי' שמחה ת" ואוולדיהי ומ בטרגונא גמיעהו יהדוכו אלסל ודומתו הלכ"ג‬ ‫העלוב וה' יראה עולבי המייחל חסדי ה' צורי ומשגבי והוא‬ ‫הצב"י אברה יעקב ענתבי ס"ט‬


‫)תרגו‪ :‬ותבטיחי לי לכתוב מכתב תשובה בש דמעות עיני‪ ,‬אלוהי גדול‪,‬‬ ‫ועכשיו רגינה א היית רואה אותי לא היית מכירה אותי‬ ‫אני מקווה רק לתקווה הזאת ממ‪,‬‬ ‫ומה ששלחתי אליי בכעס‪ ,‬משלוח )מצד שני( שימח אותי‬ ‫ואני שלחתי ל עשר לירותו על ידי הב של קדוש‪ ,‬וזה מבלי שבקשת ממני דבר‬ ‫ולוויתי עשר לירות מב אחינו יצ"ו‪ ,‬ואמרתי לו "עשה טובה"‪, ...‬‬ ‫ונתתי בידיי כס‪ O‬כפי שדרוש ל ‪ ,‬ואת עוזבת אותי לייסורי‪,‬‬ ‫אי דבר אלוהי רחמ )נדיב( ‪,‬‬ ‫שלחי את שלומותי לבננו היקר‬ ‫ונשקי אותו עבורי י של נשיקות‪,‬ואלוהי יראה לי את פניו בקרוב‬ ‫ואני מרעי‪ O‬עליי הרבה שלומותי ואלוהי יראה לי את פניי בקרוב‪,‬‬ ‫וד"ש לרבא ידיד נפשי ואור עיני‪,‬‬ ‫והב כמוהר" עבו יצ"ו ובני ביתו כול ‪ ,‬ומסרי שלומות אל האח היקר מאיר עבו יצ"ו‪,‬‬ ‫אלוהי יסייע לנו לעמידת )מול השלטו(‬ ‫ומסרי את שלומותי לכל המשפחה‪ ,‬ומסרי פרישות שלו לידיד נפשי ואור עיני חכ רבי‪ ,‬יאודה עבו ‪ ,‬ועל‬ ‫בני משפחתו כול‪ ,‬הגיע אלי תשובתו אני אסיר תודה‪.‬‬ ‫ומסרי את שלומותי לבית ב אחי חכ רבי רפאל יצ"ו‪ ,‬ולגב' תבור מנשי‪ ,‬ולילדיו ומסרי שלומותי אל גב'‬ ‫אחינו ‪ ,‬שמחה תבור מנשי‪ ,‬ומכא כול שולחי לכ שלומות‬ ‫ממני העלוב הש יראה בעולבי ‪ ,‬המייחל לחסדי ה' צורי ומשגבי (‬

‫בפברואר ‪ , 1933‬לאחר שבוע שבו חלה קשה ‪ ,‬ואולי מצער פרידה ממושכת ממשפחתו כאשר לא‬ ‫הצליח להסדיר ענייניו במהירות שציפה ולהתאחד עמ נפל למשכב‪.‬‬ ‫"אמרו שהיתה לו דלקת ריאות‪ ".‬מספר בנו אפרי ]‪" [1‬אב"י שכב בבית החולי שבוע ימי וביו‬ ‫שני החזיר נשמתו לבוראו ‪ ,‬אנו )שישבנו בצפת( שבנו למצרי‪ ,‬משו שאמי רצתה להסדיר ע‬ ‫השלטונות את הבאתו לקבורה באר‪ K‬עיר אבותיו‪ .‬בזמ זה )שלא היינו באר‪ (K‬אחי החורגי אשר‬ ‫לא היו רחמי בלב ולא כבוד אביה ניסו לתפוס חזקה על הבית בחיפה ולגרש אותי ואת אמי‬ ‫מש‪ .‬אני בשברו ליבי שכבתי חולה בקאהיר בביתו של יעקב ב דודי‪.‬‬ ‫ממעשיה של אחי החורגי נאלצה אמי עוד כשהיתה שרוייה ביגו האבל וטרודה בהסדרי‬ ‫הקבורה לפנות לקונסוליה ולהתגונ כנגד עוולותיה‪ .‬אחי החורגי ג מנעו ממנה לקחת את‬ ‫גופתו של אבי לקבורה באר‪ ,K‬כור מחצבתו‪.‬‬ ‫ב ‪ 8:00‬בבוקר זכור לי שבא ג'אק‪ ,‬יעקב ב דודי לביתו ולקח אותי לבית החולי‪ ,‬ש ראיתי את‬ ‫אבי כבר ברחיצת המת‪ .‬שאלו אותי לעניי הקבורה ונאמר לי שמעונייני לקבור אותו באר‪K‬‬ ‫מצרי‪ .‬כאבי היה רב מכדי לענות א לגבי השואלי נחשבה שתיקתי כהסכמה והסידורי נעשו‪.‬‬ ‫להלווית אבי הרב אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬הגיעו כל רבני מצרי ומאות אנשי התקהלו בבית‬ ‫הכנסת גדול כדי לחלוק לו כבוד אחרו‪ .‬ש הספיד אותו הרב יהודה מסלטו‪ ,‬אשר היה ג שאר‬ ‫ב משפחה רחוק‪" .‬אבי הרב אברה יעקב ענתבי נפטר במצרי בשנת ‪ 1933‬מנוחתו עד‪ ,‬חייו‬ ‫היו מלאי ייסורי מסכ אפרי ענתבי והוא חי בה כארבעי שנה ‪".‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪162‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"ימי שבתנו האחרוני בקאהיר ‪ ,‬היו מפברואר ועד דצמבר באותה שנה‪ ....‬בחודשי אלה ראיתי‬ ‫לראשונה את וקטוריה אשתי לעתיד‪ ,‬היא היתה נערב בת ‪ , 14‬ואני ב ‪"....17‬‬

‫כמחווה של חסד אחרו לר' אברה ענתבי‪ ,‬זיכו אותו בני קהילתו וטמנו את גופו ליד קברו של ר'‬ ‫חיי כפוסי‪.‬‬ ‫ועל מצבתו נחקק ‪:‬‬ ‫"מ"ק )מקו קבורת( הרב אברה ב רבי שבתי ענתבי ז"ל‪,‬‬ ‫נפטר ביו טו"ב לחודש שבט שנת התרצ"ג" )‪[2] "(1933‬‬

‫ג‪ .‬ר' יוס‪ O‬דוד ענתבי )‪(18631935‬‬ ‫בנ השלישי של היש"ר וקאדו כאסקי‪,‬‬ ‫מסופר עליו שהיה רב גדול בצפת‪ ,‬וחכ תלמודי מובהק ]‪ .[2‬בשנות המלחמה העולמית הראשונה‬ ‫גורש לבירות‪ .‬אולי ג קיווה שמרעה זו תצא טובה ושימצא פרנסה ורווחה ש לפי מאמר הלשו‬ ‫"משנה מקו – משנה מזל" ‪ ,‬אול לא כ היו פני הדברי‪.‬‬ ‫ר' דוד יוס‪ O‬התגלגל לש באונס‪ ,‬ונותר לחיות ש באונס‪ ,‬וא‪ O‬כשרצה בתו המלחמה לחזור‬ ‫לעירו ע כל קשייה‪ ,‬לפחות עירו היא זו‪ ,‬לא יכול היה לממ את הריסות ביתו כדי שיהיו ראויי‬ ‫למגורי‪ ,‬א לא די לשאלת פרנסתו ‪ ,‬שהרי צפת – מרבית יושביה א‪ O‬שחכמי גדולי היו ענייה‪.‬‬ ‫בהקדמה לספר "באור החיי" שכתב רבי אברה ענתבי אשר ג חי חיי דוחק בקאהיר‪ ,‬הוא‬ ‫מזכירו באהבה ולשו של צער ‪:‬‬ ‫"ואחי טוב ידיד נפשי ואור עיני רב הוד יוס‪ O‬דוד ענתבי יצ"ו‬ ‫עד היו והוא יושב מו"צ )מורה צדק – רב( בבירות יע"א‪,‬‬ ‫מפני שחצרותיו )אזור מגוריו בצפת ( חרובי )חרבי( ואי לו מקו לדור )בה(‬ ‫ודוחק הפרנסה ששולטת בצפת ת"ו יותר מכל העול‬ ‫ועל כ הוא יושב בחו"ל‪ ,‬ומה ג שכעת הוא זק ה' הוא ברחמיו יקב‪ K‬נדחנו‪[12] "...‬‬ ‫כפי הנראה לא חזר לעירו ונפטר בבירות בשנת התרצ"ה ‪ 1935‬ונקבר בבית העלמי היהודי שבה‪.‬‬ ‫שני בניו היו יהודה ורפאל‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪163‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫רפאל היה מורה מטע כל ישראל חברי‪) ,‬כי"ח( בצידו בלבנו ‪ ,‬התגלגל להודו בזמ מלחמת‬ ‫העול הראשונה וחזר לדור באר‪ K‬ישראל בחיפה‪ .‬ג יהודה אחיו‪ ,‬הגיע בחייו הבוגרי לחיות‬ ‫בחיפה‪.1‬‬

‫ד‪ .‬ר' ישראל שמואל ענתבי – אבי סבי ז"ל )‪(18711949‬‬ ‫ר' ישראל שמואל ‪ ,‬בנ הרביעי של היש"ר וקאדו‪ ,‬גדל והתחנ כיתר אחיו בצפת ‪.‬‬ ‫דומה שחלקו בירושה מעזבו אביו היש"ר היו אות נכסי בטבריה שקנה האב כאשר היה בידו‬ ‫ממו‪ .‬כפי שרשו בהסכ החלוקה ביניה שלאב היו "‪...‬עוד קרקעות וחצר אחד בעיה"ק טבריה‬ ‫ת"ו )תבנה ותכונ( " ‪[7] .‬‬ ‫נראה שהקרקע הזו היתה ממוקמת במקו שעלותה היתה יקרה‪ ,‬בלב לבו של הישוב היהודי‬ ‫בטבריה הישנה במקו הקרוי היו "חצר היהודי" ממש בשכנות לבית מדרש "הסניור" שיצא‬ ‫שמעו בכל רחבי האר‪ K‬וגלילותיה כבית מדרש שהוק על הונו של אד אחד ר' חיי הכה‪ ,‬אשר‬ ‫קנה אלפי ספרי וכתבי יד עתיקי למע יוכלו יושבי העיר ותלמידיה ללמוד תורה בבית מדרשו‪.‬‬ ‫את ביתו בנה מעל בית המדרש‪ ,‬א‪ O‬מקווה בנה לו ולחסידי בתחתית המבנה‪.‬‬ ‫ש מאחורי ביתו‪ ,‬קנה היש"ר מגרש אשר דומה שמיקומו היה בעל ער רב מאוד באות ימי‪,‬‬ ‫שכ היה מול בית מדרש אבולעפיה‪ ,‬מול בית הדי של טבריה ובית המדרש האשכנזי‪.‬‬ ‫המיקו קרוב מאוד לשפת הכנרת‪ ,‬וש ר' ישראל שמואל בנה את ביתו‪ ,‬אחר ששוד לבתו של‬ ‫מורהו ‪ ,‬מור של כל אחיו – הרב חביב חיי דוד סיתהו‪.‬‬ ‫מצאתי בפתק קט בכתב ידו‪ 2‬שרש כמה תאריכי חשובי בחיי משפחתו וכ רש ש ‪:‬‬

‫"מנקול )מועתק בערבית( מפנקס של עטרת ראשי אבי זיע"א )זכותו יג עלינו אמ‪ ,‬היש"ר‬ ‫ענתבי ( יו שנולדתי אני יו כה תשרי תרל"א לפ"ק )לפרט קט( )‪(1871‬‬ ‫יו שנשאתי אשה ת" )תבור מנשי( אדר תרמ"ז פ"ק )‪(1887‬‬ ‫ב ששה עשר שני כשנשאתי אשה ת" ‪.‬‬ ‫אור עשרה אלול תרנ"ד פ"ק נולד לי ב וקראתי שמו חי הי"ו )הש ישמרו ויברכו( ‪,‬‬ ‫יהי רצו שיהיה זש"ק )זמ שמחתו קרוב( ונשמח בחופתו אמ‪.‬‬ ‫טו"ב )גימטריא ל יז'( אדר ראשו שנת מברכת פ"ק נולד לי ב‬ ‫‪ 1‬על פי מכתבי בעזבונו של שמעיה ענתבי ]‪ ,[4‬ולא ידוע מי כתב‪.‬‬ ‫‪ 2‬ברשות נכדו יוס‪ O‬ענתבי בירושלי‪.‬‬


‫וקרינו שמו יעקב מרדכי הי"ו‬ ‫יגדלהו האל לתורה ולמצוות בחייה אביו ואמו הי"ו אמ‪.‬‬ ‫אור בב' כסלו שנת תרס"ה פ"ק נולד לי ב ברו – שמעו הי"ו‪,‬‬ ‫יגדלהו האל לתורה ולמצוות בחאו"מ ונשמח בחופתו אמ‪,‬‬ ‫אור ט' כסליו נולד לנו ב חביב דוד נסי הי"ו ‪ ,‬בשנת תרס"ח ‪.‬‬ ‫יהי רצו ישמחנו ה' בחופת אמ‪.‬‬ ‫)ב זה נקרא על ש סבו מצד אמו – חביב דוד חיי סתהו(‬ ‫בד' חשבו שנת והארכת ימי‪ ,‬פ"ק )תרע"ב(‬ ‫נולד לנו ב זכר וקראתי שמו מיכאל הי"ו‪ .‬ישמחנו ה' בחופת בע"ה אמ"‬ ‫נראה לפי הרשו כא‪ ,‬שהב הצעיר ביותר מיכאל נפטר ממחלה בילדותו‪ ,‬שכ לא זכה להגיע‬ ‫לבגרות ומעול לא הוזכר במשפחתנו‪.‬‬ ‫אחיותיה של הבני הנזכרי בכתב ידו היו פורטינה‪ ,‬שנישאה למאיר סתהו ‪ ,‬וסנייר שנישאה‬ ‫ליעקב חיו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬תרפ"ט ‪ ,‬הגיע האח ר' אברה יעקב לביקור מיוחד מקאהיר‪ .‬הוא ביקר ככל הנראה‬ ‫את אחיו שבטבריה‪ ,‬בדרכו לירושלי וסיפר לו בהתרגשות על כ שיוכל להגשי את משאלת‬ ‫אביה הנושנה‪ ,‬ולהוציא לאור את ספרו של ר' חיי כפוסי שמעול לא נדפס ‪ ,‬זהו אותו כתב יד‬ ‫עתיק ומיוחד שרכש אביה היש"ר במצרי לפני עשרות שני בחזרתו ממסע שד"רותו השני‪ .‬הוא‬ ‫הציג בהתרגשות לפני אחיו ג את שאר כתבי היד שיכללו בספר זה‪ ,‬שה כל כתבי היד המיוחדי‬ ‫שנותרו בידיה וששרדו את פגעי מלחמת העול הראשונה ונסיעותיה‪.‬‬ ‫ביניה היה ג עותק מכתבו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬למונטיפיורי ובו הוא מתנה את כל הייסורי‬ ‫שעברו עליו ועל קהילתו בשנת ‪ .1840‬עותק זה קיבל אביה שנה אחר הפרשה האומללה ‪,‬שנת‬ ‫‪ 1841‬מב דודו‪ ,‬ר' יעקב‪ ,‬כאשר עלה ר' יעקב מדמשק לירושלי‪.‬‬ ‫ר' ישראל‪ ,‬שהכיר את המכתב העתיק הזה‪ ,‬היה נרגש לראותו שוב‪ ,‬והחליט להעתיקו ‪.‬‬ ‫היה לו פנקס קט ועב כרס שיוכל לתחוב בכיס חזיית גלימת ה"חכ" אותה לבש‪ .‬בפנקס זה עמו‬ ‫הל לכל מקו רש בכתב "נוצאל" רהוט ‪) ,‬חצי קולמוס( ‪ ,‬פילפולי‪ ,‬דרשות‪ ,‬נוסחי שטרות‬ ‫שמ הראוי שיהיה מצוייד בה למקרה שידרש כרב לערו שטר חוב או שטר קניי וכיו"ב עבור מי‬ ‫מבני הקהילה‪ ,‬וכ שיטות שונות של חישובי "גורלות" מורכבי ועתיקי יומי שעברו מדור לדור‬ ‫לפיה יכול היה לקבוע תשובות לשאלות הרות גורל ‪ ,‬בדבר תוצאות מלחמה‪ ,‬תוצאות מחלה ‪,‬‬ ‫גורלו של נידו למשפט בידי המלכות ועוד ועוד‪.‬‬


‫ר' ישראל‪ ,‬פתח את פנקסו באמצעו‪ ,‬והחל מעתיק בכתב מרובע ומוקפד‪ ,‬בשונה משאר הדפי‬ ‫שבפנקסו היקר‪ ,‬את כל נוסח הפרשה כפי שעולה ממכתבו של ר' יעקב ענתבי באופ מדויק‪.‬‬ ‫חייו בטבריה ג ה לא היו קלי‪ ,‬מעבר לדוחק הפרנסה ‪ ,‬בשנת ‪ 1902‬פרצה בה מגיפת החולירע‬ ‫שהפילה חללי רבי‪ .‬אחיו היקר הקט ר' יו טוב ענתבי‪ ,‬נפטר במחלה זו והוא הביאו לקבורה‬ ‫]‪ .[2,1,4‬ובשנת תרצ"ו פרצו מאורעות דמי והתפרעויות שהתחוללו בימי ח'ט' באב ‪2728) ,‬‬ ‫ביולי ‪. (1936‬‬

‫בספרו המפורס של עודד אבישר "ספר טבריה" אפשר לראות את חתימות ‪ 128‬מתושבי טבריה‬ ‫היהודית על עצומה שאותה הפנו לממשלת המנדט ]‪: [13‬‬ ‫ה פנו ביו י"ב באב )‪ (31.7.1936‬וביניה ג ערבי אחד ‪ ,‬בעצומה חתומה לממשל הבריטי ובה‬ ‫דרשו ממנו ‪:‬‬ ‫א‪" .‬להרחיק מהעיר ומסביבת את כל המסיתי שגרמו לחורב עירנו"‬ ‫ב‪" .‬פעולה ממשית מצד המשטרה לביטחו‪...‬ולאסור את העברייני ולא לעזב לנפש"‬ ‫ג‪" .‬למנות בעירנו מושל אשר יוכיח את פעולותיו לטובת שלו העיר על ידי מעשי צודקי‬ ‫ונכוני"‪.‬‬ ‫בי החותמי ‪ ,‬בתחתית העמודה הראשונה – מתנוססת חתימתו הצנועה של ר' ישראל ענתבי‬ ‫החות בפשטות את שמו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ – 1949‬החזיר את נשמתו הזכה לבוראו – ונטמ בבית העלמי היהודי העתיק של טבריה‬ ‫מקו ש טמוני שאר חכמיה ורבניה למרגלות ההר שעליו מתנוסס קברו של הרמב" על‬ ‫מצבתו נרש ‪" :‬זו מצבת קבורת החכ השל והכולל ירא אלוקי וסר מרע החסיד העניו‬ ‫והשקד בתורה כמוהר"ר ישראל ענתבי ז"ל נפטר בער"ח אלול שנת התש"ט )‪[2]" (1949‬‬ ‫אחד מדודי נכדיו של ר' ישראל סיפר לי כי הוא זוכר עוד מימי ילדותו את ההלוויה שנערכה אז ב‬ ‫בתארי ‪ 25.8.1949‬בטבריה‪ .‬המוני רבי הילכו ברחוב הראשי המולי אל בית העלמי‪ ,‬ולוו‬ ‫אותו אחר כבוד אל מקו מנוחתו האחרו‪.‬‬ ‫האלמנה‪ ,‬הרבנית חנה לבית סתהו עברה לגור בתחילת תקופת אלמנותה ע ילדיה ברו ויעקב‬ ‫בבתיה שבטבריה‪ ,‬כדי שלא תישאר לבד‪ .‬באותה תקופה סבי יעקב‪ ,‬היה הול ובודק מעת לעת‬ ‫שהבית עומד על תילו והכל כתיקונו ‪ .‬בבית הרב היה ארגז גדול ובו איחס את כל ספריו‬ ‫העתיקי אשר קיבל מאביו היש"ר שרכש במצרי‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪166‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫והנה באחד הפעמי‪ ,‬כ שמעתי מפי דודי אשר נלווה אל אביו יעקב‪ ,‬כשבאו לעשות אותו ביקור‬ ‫בבית הריק מצאו את הארז פתוח וכל תוכנו מרוק‪ .‬אבוי לה לאותה אבידה ולספרי היקרי‬ ‫שנעלמו לבלי שוב‪...‬‬ ‫אחר הכרזת המדינה ותו תקופה קשה של מלחמת השחרור‪ ,‬נסו יושביה הערבי של טבריה‬ ‫אשר היו עוייני ליישוב היהודי בעת המלחמה מחשש שיינקמו בה‪ .‬ה נטשו בתי רבי‪,‬‬ ‫וכעבור זמ שעמדו הבתי בשממונ ובכלל זה ביתו של ר' ישראל שמואל‪ ,‬עלה החשש כי גורמי‬ ‫עוייני ערביי ינסו לחזור להשתלט על בתי ריקי וביניה וג על נכסי ריקי של היהודי‪.‬‬ ‫נפלה החלטה הגורפת להרוס את הבתי היושבי קיבלו צו פינוי בלא כל אפשרות לערער או‬ ‫לדרוש פיצויי והבית המיוחד הזה שלמרגלות הכנרת נהרס ג הוא ולא נודע היו כי עמד על‬ ‫תילו‪.‬‬ ‫היו כל המבקר בטיילת שבטבריה‪ ,‬א יכיר את מקו החורבה שהיתה פע חלק מבית מדרשו‬ ‫של "הסניור" יפסע מעט אחורנית וידמיי בית קט ב קומה אחת ניצב מאחוריו – ולו שתי‬ ‫מדרגות וקירות עבי השומרי את קרירות האפילה מהחו הטברייני שבחו‪.K‬‬ ‫ולצד חצר פנימית קטנה ישנו מזווה קריר תחת הבית שבו מאחסני את דברי המזו‪ ,‬וג עז קטנה‬ ‫קשורה לעמוד מלחכת בהנאה עלי שמספקי לה‪ ,‬ומקבלת בהכנעה את חליבתה של חנה‬ ‫הרבנית מדי יו לחלב ולחביצת גבינה‪.‬‬ ‫חנה הישישה– בת למשפחת רבני טבריינית נכבדת א‪ O‬היא‪ ,‬הגיעה לגיל המופלג של מאה‬ ‫ושתיי שני‪ ,‬ויש האומרי שזכות זו נפלה בחלקה על שו הנוהג המוזר שהיה לה לשתות מדי‬ ‫יו כוסית אחת של ערק‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ ,‬כדי לחטא את כל הרעלי שהגו‪ O‬צובר‪.‬‬

‫ה‪ .‬ר' ישועה שלו ענתבי )‪(?1876‬‬ ‫על ישועה הב החמישי‪ ,‬מסופר כי אחר שסיי את השכלתו הדתית בצפת החליט בשלב מסויי‬ ‫ללכת בעקבות אחיו הגדול יותר‪ ,‬ר' ישראל שמואל‪ ,‬ולעלות לטבריה ש נמנה תקופה מסויימת‬ ‫על חכמי העיר‪.‬‬


‫משלא מצא את מקומו על א‪ O‬השכלתו המלאה כשאר אחיו והכשרה להכוו רבני‪ ,‬החליט לנסות‬ ‫כוחו בפרקמטיא כאביו‪ ,‬ועל ידי זה קיווה לשפר את גורלו הכלכלי לעומת מנת חלק של אחיו‬ ‫הבוגרי יותר‪ .‬כ היה לאחר מסוחריה של חיפה ועסק במסחר עד לתקופת מלה"ע ה ‪, I‬‬ ‫זו באה ושיבשה את מהל חייה של קטני כגדולי‪ ,‬וגדעה את אורח חיי המסחר הערי‪ .‬הוא‬ ‫שהיה סוחר קט נדרדר מנכסיו ולא יכול היה יותר לרכוש סחורה‪.‬‬ ‫כ ‪,‬לאחר המלחמה מצא עצמו חוזר להתפרנס מהמלאכה אותה למד בצעירותו בצפת ‪ ,‬כשו"ב‬ ‫)כשוחט בהמות( בחיפה בנוה שאנ בחיפה ורב בקרית מוצקי‪,‬‬ ‫בניו היו אבא ‪ ,‬חיי שהיה לחייט שמעו‪ ,‬ושבתי ‪.‬‬ ‫הוא נמצא חתו על תעודת שדר"ות ונזר גבאות של הרב אברה ב שבת‪ ,‬משנת תרנ"ח והיה‬ ‫מתפרנס ג מלימוד תינוקות בחיפה‪[4,10] .‬‬

‫שמעתי פע מפי נכדו אשר התיית בגיל צעיר מאוד מאביו‪ ,‬טענות קשות כלפי דודיו‪ .‬הוא סיפר‬ ‫לי שזכור לו כילד‪ ,‬שחרה לו לראות את סבו שהיה רב נשוא פני ונצר לשושלת רבני נכבדה‪ ,‬חי‬ ‫בחדרו קט בבית כנסת בעיר התחתית של חיפה עד סו‪ O‬ימיו‪ .‬חסד אשר נטו מתפללי בית הכנסת‬ ‫לרב העני‪.‬‬ ‫הוא לא הבי אז וג לא בכל שנותיו הבוגרות כיצד התירו שלושת הבני הנותרי לאביה להגיע‬ ‫למצב שכזה ולא תמכו בו או אספו אותו לבית‪.‬‬

‫ו‪ .‬ר' יצחק שאול ענתבי )‪(18741919‬‬ ‫נפטר בזמ מלחמת העול הראשונה‪.‬‬ ‫ומצאתי בכתובי המסרני שלא ידוע אודותיו רבות למעט העובדה ש"‪...‬היה לו ב בש יעקב‬ ‫שהתגורר בקרית חרושת ‪[4]"....‬‬ ‫מצערת העובדה שאיננו יודעי את זכרו או משהו מתולדות חייו‪.‬‬


‫ז‪ .‬ר' שלמה מאיר ענתבי )‪(18781940‬‬ ‫בנו השביעי‪ ,‬הקטו של הרב יש"ר ענתבי‪ .‬הוא החליט לנסות את מזלו בקאהיר ונסע בעקבות‬ ‫אחיו הגדול ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬לכשזה התבסס בה פחות או יותר‪.‬‬ ‫ש היה למורה בבית ספר יהודי בקאהיר‪ ,‬אול מצער שנפטר בגיל צעיר בשנת תש"ד‬ ‫היה לו ב בש רפאל‪.‬‬

‫אודות ישיבתו של ח' שלמה מאיר ידוע לנו הודות לספרי שנושאי את שמו וחותמתו‪.‬‬ ‫מסתבר ‪ ,‬שבנוס‪ O‬להוראה‪ ,‬ג הוא ניסה את מזלו במסחר ופתח חנות ספרי ‪ .‬סבי יעקב ז"ל‬ ‫שהיה יושב רוב חייו הבוגרי במצרי והיה אחיינו של ר' שלמה מאיר‪ ,‬קיבל ממנו יו אחד‬ ‫במתנה חמשה חומשי תורה מחנותו‪. 1‬‬

‫בכל ספר של החומש הטביע את חותמו בעמוד הראשו וכ ציי בה ‪:‬‬

‫שלמה מ' ענתבי‬ ‫מוכר ספרים במצרים‬ ‫‪SALOMON M. ANTEBI‬‬ ‫‪professeur D'hebreu et D'arab‬‬ ‫‪et Librairie 9 Darb El-Kottab‬‬ ‫‪Le Caire Egypte‬‬

‫מכא אנו למדי כי חנותו של ח' שלמה היתה בכתובת רחוב דרב אלכותב מס' ‪9‬‬ ‫אנו למדי ג שהיה מורה לעברית ולערבית בקהיר‪ .‬אול מעבר לזה איננו יודעי אודותיו‬ ‫לצערי רבות‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫תיאור הביבליוגרפי של החומש ‪ :‬כותרו "ספר אור תורה ‪... :‬חמשה חומשי תורה‪ ...‬מקרא ותרגו אונקלוס‬ ‫ופירוש רש"י‪ ...‬תולדות אהר ובעל הטורי‪ ...‬וחמש מגלות ע פירוש רש"י ותרגו שני‪ ...‬פי’‪ ...‬חומת אנ" להרב‪...‬‬ ‫חיי יוס‪ O‬דוד אזולאי‪ " ...‬דפוסת ליוורנו ‪ :‬ש‪ .‬בילפורטי‪ ,‬תרפ"ב ‪ 5 ,‬כרכי ‪ 21 ,‬ס"מ‬


‫פע אחת הגיעה לידי הגדה של פסח ובעמוד השער שלה מודפס "מתרגמה באלערבי‬ ‫ובאלפראנסיס" )מתורגמת לערבית וצרפתית( ‪ .‬עוד מודפס בעמוד השער‪ ,‬על מעשה הוצאתה‬ ‫לאור כי ‪ :‬תתאבע פי מצר ענד – ר' שלמה ענתבי הי"ו ‪ ,‬מטבעת מכלו‪ O‬נג'אר הי"ו ‪" Tunisie‬‬ ‫)נמכרת ‪ ,‬נסחרת במצרי עבור ר' שלמה ענתבי‪ ,‬בדפוס מכלו‪ O‬נג'אר שבטוניס(‬ ‫ומכא ששלמה מאיר ניסה ג ליצור קשרי ע מדפיסי ולהזמי מה ספרי לפי דרישתו‬ ‫לחנותו ‪.‬‬ ‫נראה שבאות ימי‪ ,‬רבי מיהודי מצרי חיפשו לה הגדות מתורגמות לערבית מצרית‬ ‫ולצרפתית מכיוו שלא כל המסובי לשולח החג‪ ,‬הבינו עברית למעט הגברי הבוגרי‪ .‬לכ יז‬ ‫שלמה יוזמה עסקית ואולי א‪ O‬התרגו לערבית וצרפתית הוא שלו‪.‬‬ ‫היוזמה הזו הצליחה שכ בעמוד השני של אותה הגדה קטנת מידות ונאה‪ ,‬רשו "אנטבעת תאלת‬ ‫מררה )הודפס שלוש פעמי = מהדורה שלישית( בסוסה )שבתוניס( במטבעת מכלו‪ O‬נג'אר‪.‬‬ ‫‪. (1925) 5685‬‬ ‫בשנת ‪ , 1940‬נפטר ר' שלמה מאיר ענתבי‪ ,‬המורה בעל חנות הספרי‪ ,‬ונקבר בבית העלמי היהודי‬ ‫בקאהיר‪.‬‬


‫ח‪ .‬ר' יו טוב ענתבי )‪(18801903‬‬ ‫הב הצעיר‪ ,‬ב הזקוני של יש"ר וקאדו לבית כאסקי‪ .‬הוא למד בגר והיה לתלמיד חכ ברשות‬ ‫עצמו‪ ,‬א חייו היו טראגיי‪.‬‬ ‫אביו מולידו הביאו לעול כאשר היה ב כשבעי שנה ! ולכ כאשר היה יו טוב ב הזקוני בגיל‬ ‫תשע שני בלבד‪ ,‬הפ ליתו‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 12‬עוד בטר מלאו לו מצוות‪ ,‬נאל‪ K‬להיות טרוד בעניי חלוקת עזבונו של אביו‪.‬‬ ‫עברו שני ספורות והוא שוד כהלכה למשפחת רבני שורשית בטבריה על ידי אחיו הבוגרי‬ ‫שדאגו לו והפ לחתנו של ר' דוד אלחדי‪ ,O‬אשר על שמו נקרא רחובה הראשי של טבריה‬ ‫התחתונה היו ‪ :‬רחוב אלחדי‪.O‬‬ ‫כבר בצעירותו נחשב יוטוב כעילוי ונמנה ג הוא בי חכמי ורבני טבריה‪ .‬נולדה לו בת בש‬ ‫יעל‪ ,‬אול במגיפת הכולירה שפקדה את יושביה של העיר‪ ,‬בשנת התרס"ג )‪ (1902‬חלה ונפטר והוא‬ ‫רק ב עשרי ושלוש‪ .‬ר' יו טוב הצעיר‪ ,‬נטמ בטבריה‪[2,4,10] .‬‬ ‫אמו האומללה של יוטוב ‪ ,‬קאדו‪ ,‬ששיכלה את בנה גילתה רחמי רבי ג על כלתה הצעירה‬ ‫שנבצר ממנה להנשא שנית בגלל התינוקת שחברה ושמה יעל‪ .‬ולכ ניאותה לאמ‪ K‬אותה‬ ‫והתינוקת עברה לרשות הסבתא בביתה שבצפת‪.‬‬ ‫הסבתא ונכדתה ניפרדו זו מזו ע מותה של הסבתא בשנת תרע"ו‪ .‬באותו זמ מלאו לתינוקת‬ ‫כעשרי אביבי ‪ ,‬היא גדלה יפתה ודובר בה נכבדות ע ב דודה‪ .‬אמה שהיתה לאיש אחר ‪,‬‬ ‫העניקה לה אחי ואחיות ]‪[4‬‬


‫פרק שישי ‪ :‬יהודה חיים ענתבי‬

‫יהודה ענתבי‬ ‫בתקופת היותו‬ ‫איש ציבור‬ ‫ומנהל בית ספר‬

‫יהודה ענתבי‬ ‫בשנותיו הצעירות מורה‬ ‫במושבה ראש פינה‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪172‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫יהודה חיים ענתבי‪ ,‬מורה ומחנך‪.‬‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬

‫?‬











‫יהודה חיי‬ ‫ענתבי‬



‫?‬

‫הר' רפאל מנשה‬ ‫ענתבי‬






‫שמעיה‬ ‫ענתבי‬

‫‪ .1‬בהקדמות הספר "באור החיי" לר' יעקב ענתבי התרפ"ט )‪ (1929‬על ידי המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬המזכיר את שני בני אחיו הבכור ‪ ,‬ר'‬ ‫אליהו רחמי ‪ :‬וה יהודה והכ רפאל מנשה ענתבי‪ .‬רשימותיה מופיעות בגו‪ O‬הספר ובהמשכו "אביר יעקב" ‪ .‬ה ידועי כמוב ג מאילנות‬ ‫יוחסי משפחתיי שרשמו המסרני המשפחה‪) .‬סעי‪ 6 O‬מטה(‬ ‫מקור לשמונת בניו של היש"ר ‪:‬‬ ‫מסמ חלוקת עזבונו של היש"ר שנער בשנת "ה'א'מ'ת ו'ה'צ'ד'ק )‪ – (1891‬כשלוש שני אחר פטירת היש"ר‪,‬‬ ‫כתב יד‪,‬חצי קולמוס ע"ג נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪.‬‬ ‫עותקי מהמסמ בעזבונותיה של המנוח אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬ונכד היש"ר )ברשות בניו אברה ענתבי מחיפה( ובעזבונו של המנוח‬ ‫שמעיה ענתבי ב ר' אליהו רחמי )ברשות בניו עו"ד חמדה שפיר ופרופ' אליהו ענתבי(‬ ‫וג הקדמתו של ר' רפאל מנשה ענתבי לספר "באור החיי" לרבי חיי כפוסי ‪ ,‬ירושלי )‪ , (1929‬והספדיו בספר "באור החיי"‬ ‫הנספח לספר "באור החיי" בה הוא מזכיר את שמונת בניו של היש"ר‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫‪ .4‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪521525‬‬ ‫‪ .6‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫ד‪ .‬ענתבי שלומי ‪) ,‬נינו של היש"ר( תולדות משפחת ענתבי‪ ,‬איל יוחסי ‪ 19) 1990‬עמ'(‬


‫פרק שישי‪ :‬יהודה חיים ענתבי – מחנך ואיש ציבור‪.‬‬ ‫פעילותו בהוראה‬ ‫המורה והמחנ יהודה – חיי ענתבי נולד בצפת בשנת תרל"ח )‪ , (1878‬לאביו ר' אליהו רחמי‬ ‫ענתבי‪ ,‬בכורו של היש"ר ענתבי‪ .‬הוא נולד בצפת בתארי ח' בטבת לשנת תרל"ח )‪ (1878‬הוא קיבל‬ ‫בילדותו חינו יהודי מסורתי‪ ,‬כראוי לנצר משפחת רבני ספרדית‪ .‬אחר שלמד בחדר וחבש‬ ‫ספסלי בית מדרש ניעורה בו רוח ההשכלה והחזו הציוני ושא‪ O‬לעבוד בהוראה‪[1] .‬‬ ‫על ילדותו הקשה בחיי דלות בצפת הוא מעיד באופ הבא ]‪: [2‬‬

‫"תרל'ח )‪ – (1878‬תש'ח )‪ : (1948‬שני תאריכי חשובי‪ .‬בראשו נולדתי ובשני זכיתי‬ ‫למלאת השבעי בע"ה‪ .‬יו הולדתי היה ביח' טבת ‪ .‬ואבא ז"ל שהיה דורש נוטריקוני‬ ‫וגמטריאות עשה מתארי זה שנת "ב נת לנו" והשמחה בה רבה‪ ,‬כי לאבא הצעיר נולד‬ ‫ב‪ ,‬הב הראשו‪ .‬ספרו לי כי היה זה לילה גשו ורוח חזקה נשבה‪ .‬ועל אבא ז"ל הולטל‬ ‫ללכת בליל סגריר זה בעיר צפת המפרסמה באקלימה הקר וברוחותיה החזקות‪ ,‬להזמי‬ ‫את המיילדת שעל פי התיאור שתואר לי ‪ ,‬היתה אשה גוצה וזקנה‪ .‬לא היו אז מטריות‪....‬‬ ‫בפנס בידו ושק על כתפיו שבו תחב את הזקנה למעו היות לה מחסה ממטר הביא אותה‬ ‫לאמא ז"ל שחכתה לה ‪.‬‬ ‫אכ בבואה יצאתי אנוכי לאוויר העול ‪ ,‬היה זה אחר חצות הליל‪ .‬הבית שבו נולדתי היה‬ ‫חדר כפה בנויה על מערה המשמשת למחס ואגירה‪ .‬כנראה הסבא ז"ל שהיה אחד‬ ‫האמידי בצפת וצדיק תמי רד‪ O‬צדקה וחסד ואהב לתת צדקה דצנעא‪ .‬עד כי מסופר‬ ‫שנת בשר למשפחות הזקוקות ולא נודע בעיר מי הוא האלמוני הזה המחלק מדי שבוע‬ ‫בשבוע ומספק את צרכי השבת למשפחיות האלה בסודיות גמורה‪ .‬סבי המשי במנהגו זה‬ ‫עד בא אליו ק‪ K‬כל בשר ונגלה מי הוא האלמוני הלז ‪ :‬היה זה בערב יו כיפור תרמ"ט‪.‬‬ ‫אבא היה מחובשי בית המדרש ופרנסתו היתה מצמצמת‪ ,‬כי בהתקבל חלוקה מהכס‪O‬‬ ‫שאוספי המשולחי לפזורה היה מקבל את חלקו ולא היה זה מספיק לכלכלת בני ביתו ‪.‬‬ ‫נתו היה לדאגת יו יו וכמו חיה תמונה זו לנגד עיני ‪:‬‬ ‫הלכתי ביו חמישי שהוא יו ההכנות לשבת בעקבותיו של אבי והסל בידי‪ .‬עברנו את כל‬ ‫ככר השוק בצפת שהיה הומה אנשי וירקות ופירות מכל המיני ‪ ,‬ובכל זאת לא הכנסנו‬ ‫כלו לסל‪ .‬ולא ידעתי מה פשר העניי‪ .‬ורק זאת הרגשתי שמדי עבור אבא על פתח חנותו‬ ‫של ערבי הסתכל והמשי בדרכו הלאה עד סו‪ O‬הככר ואחר כ חזר על עקבותיו‪ .‬טיול זה‬ ‫אר יותר משעה‪ .‬והנה נכנס אבא לחנות שהיה מסתכל בה מדי עוברו ארוכות וקצרות‬ ‫ופנה לחנווני שהיה ערבי זק מוכר ובקש ממנו מתנת הלוואה לצרכי השבת ‪ ,‬בהבטחה‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪174‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫לסלק זה בסו‪ O‬השבוע הבא‪ .‬ואז ראיתי שהקניות החלט והסל נתמלא‪ .‬זו דוגמא מדאגת‬ ‫הפרנסה שהיתה עליו‪.‬‬ ‫זכורני פע שכאשר אזל לה השמ החלה אמי לבקש את אבא שיקנה שמ‪ .‬המסכ‪ ,‬קצרה‬ ‫ידו מספק צרכי הבית והיה אומר ‪ :‬מה עלי לעשות ? האקרע את בשרי ואעשה ממנו‬ ‫אטריות ? ואמא המנוחה כאשת חיל אמיתית המכבדת את בעלה ולא רוצה להרגיזו‬ ‫סובלת בדומייה‪ .‬וכאשר באתי אליה לבקש ממנה פת לח ושמ‪ ,‬לקחה הבקבוק ומצתה‬ ‫אותו והסתפקתי בטפות ספורות שנטפו על הלח והלכתי לאכול בדממה‪ ,‬כי ידעתי את‬ ‫עצב כלכלת הבית‪.‬‬ ‫ילדותי עברה בצנע‪ .‬רק בשבת היה מנהגו של אבא ז"ל להוציא בהרחבה כי מוקיר שבת‬ ‫היה‪ .‬ואגב זכות השבת נהנינו כולנו והיה מאכלנו דש ופירות לא חסרו לקינוח סעודה‪.‬‬ ‫לכ ההעברה משבת לחול היתה קשה עלינו מאוד‪ .‬רוח עצבת שרתה בבית וכולנו חכינו‬ ‫בכליו עיניי לבוא השבת‪ .‬הצד החינוכי עבר מזכרוני ולא אזכור את פרטיו‪ .‬החלותי‬ ‫ללמוד בחדר בשיטה הישנה‪ ,‬האותיות לחוד ואחר כ פסוקי תפילה‪.‬‬ ‫פיסות נייר שמשו לנו מחברות וספרי למוד‪ .‬בהמש נכנסתי לבית הספר שנפתח על ידי‬ ‫הברו בנימי רוטשילד‪ .‬ש למדתי צרפתית וערבית והצטיינתי במקצועות הציור‬ ‫והחשבו‪ .‬בלימודי הקודש המשכתי ללמוד תלמוד ועברית ‪ .‬אחרי גמרי את בית הספר‬ ‫קבלתי תעודה בכתב מאת המנהל ה' לוי שעל ידה קוויתי למצוא משרת מורה בבית הספר‬ ‫במושבות ‪ .‬א מכיוו שלא מצאתי עבודה חזרתי ללמוד בבית המדרש יחד ע החכמי‬ ‫חובשי בית המדרש‪.‬‬ ‫אחרי ארוחת הבוקר הלכתי ללמוד במדרש עד הצהריי וחזרתי אחרי הארוחה עד הערב‬ ‫לא היתה לי דר אחרת ורק לפעמי הוזמנתי אל הסוחרי לכתוב לה מכתב בערבית‬ ‫בשכר של חצי מטליק )שני מילי( שכר ירוד מאוד ובשבילו הייתי ק מהמיטה בלילה‪,‬‬ ‫בקור הצפתי‪ ,‬ואל לחנותו של הסוחר לכתיבת המכתב‪ .‬וכ קבצתי על יד ס שבעה‬ ‫בשליקי‪ ,‬כי ג נתתי שיעורי פרטיי לערבי ונוצרי‪.‬‬ ‫והנה הגיע תורו של אבא ז‪:‬ל לנסוע בשליחות לתורכיה אוסטריה סרביה ויקח אותי לב‬ ‫לוויה‪ .‬אחרי במקומי ‪ ,‬כשאר חברי שנלוו לאבותיה בשליחות שכזו קבצו ג נדברו‬ ‫בשביל עצמ וישובו ברכוש מה‪ .‬א אנוכי סירבתי ללכת בדר זו ולכ חזרתי ריק‪ ,‬ג‬ ‫מעט הכס‪ O‬שצבר אבא בשבילי בגמר השליחות קנינו בסמרנה יי וכאשר הבאנו אותו‬ ‫לצפת מצאנוהו שהחמי‪ K‬ושבתי ריק‪ .‬א רכושי התרבותי התפתח לראות ערי וכפרי‬ ‫אנשי שוני ושפות שונות‪ .‬בדרכי למדתי לדבר שפאניולית איטלקית ומעט תורכית‪.‬‬ ‫מק‪ K‬שנה חזרנו הביתה ואז התחיל אבא לחפש לי אשה לקיי מאמר התלמוד – ב‬ ‫שמונה עשרה לחופה‪ .‬לש זה נסענו לירושלי‪ ,‬ש קרה ש"הסרסור" שהתעסק בעבודת‬ ‫השדכנות חפש ומצא לי בת זוג ובבואנו לכתוב את שטר הארוסי נתקלנו בכתיבת ש‬ ‫הכלה שדמה לש אמא ז"ל ואשר עפ"י צוואת ר' יהודה חסיד אי העניי מצליח‪ .‬ולכ‬ ‫סירב אבא ז"ל והעסק התבטל ואז עמדת על שאלה נכבדה שנשאלתי במהל אותו שידו‬ ‫‪ :‬מה מלאכת ? ובמה תתפרנס ? כי לא היתה לי כל הכשרה בחיי ולא למדתי כל מלאכה‬ ‫להתפרנס ממנה ! וזו היתה סיבה לדחית כל הצעירות שהיו שכ א אי לח אי כלה !‬ ‫וכ חזרנו הביתה‪[2] ."...‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪175‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בימי הה היתה הפרנסה בצפת דחוקה ומשפחות אדוקות שהיוו את רוב מנייני של תושבי‬ ‫המקו לא אבו לשלוח את בניה ללמוד "חכמות חיצוניות"‪ .‬יהודה הצעיר נאל‪ K‬איפא לבקש את‬ ‫פרנסתו מחו‪ K‬לצפת ונשלח לשמש מורה לעברית בבתי הספר של חברת יק"א במושבת הברו‬ ‫ב"ראש פינה"‪ .‬על ההתחלה הקשה ש ואיבת של האיכרי האשכנזיי המקומיי למורה‬ ‫הספרתי שנשלח אליה הוא מספר בזכרונותיו ‪:‬‬

‫"איכרי ראש פינה "ג'עונה" סירבו לקבל ולשכ אצל מורה מעדת "הפרנק" ורק זכות‬ ‫המלצתו של המנהל עמדה לי שנאותו להשכיר לי חדר ‪.‬‬ ‫ואחרי חודשי מספר נתנה לי הפקידות )של הברו( דירה והיתה לי הרווחה כי‬ ‫השתחררתי מאפוטרופסות של בעל הבית המשכיר‪ .‬ברו הש נולדו לי שני בני ובת‬ ‫והייתי אחד המורי הפעילי ש‪.‬‬ ‫וכשהתחלפו המנהלי ונתמנה מר ולקובי‪ K‬עבדתי אצלו כשנתיי ואחר כ נסע לו‬ ‫והשתל ומנה אות להיות ממלא מקומו‪ .‬אישור למינוי זה קיבלתי מהפקיד הראשי ה'‬ ‫פריינטה ‪ ,‬ששלחתי לו הרצאה על פרי עבודת התלמידי ואז בקש ממני לבקר את בית‬ ‫הספר ביסוד המעלה ובמשמר הירד ולכתוב לו די וחשבו‪[2] " .‬‬ ‫ע הזמ הענייני השתפרו והמורה הספרדי בעל המבטא העמוק‪ ,‬השתלב בצוות מורי אשכזניי‬ ‫והיה לאחד מבני המקו כפי שמעיד הסיפור הבא ]‪: [3‬‬

‫א‪" .‬חמור בעל שתי ידיי"‬ ‫בימי המורה ומנהל ביה"ס בראש פינה יצחק אפשטיי יוצר העברית הגלילית –‬ ‫בערבי חור‪ O‬לילות הסגריר‪ ,‬חבר המורי היה נפגש חבר המורי בביתו של מר אפשטיי‬ ‫לבלות את "הסהרה" )בילוי הערב( על כוס תה שמזגו לעצמ ) שרות עצמאי( מהסמובר‬ ‫הרוסי )המיח( שהבריק‪ ,‬ה לקחו חתיכת סוכר העטו‪ O‬בנייר כחול כהה‪ ,‬להמתיק בו את‬ ‫התה‪ ,‬והחלו בתרגול אותיות הגרוניות א‪ ,‬ה‪ ,‬ח‪ ,‬ע‪ ,‬ענתבי לא אנתבי‪ ,‬תה ח – לא כ‪,‬‬ ‫רע וברק ולא רא וברק וכו'‬ ‫מעיל ונעלי חור‪ – O‬ולא מאיל ונאלי חור‪ – O‬הטריחו את גרונ כהוג‪..‬‬ ‫את ניסיונות הדיקצה קטעה יללת התני והאיי שהיו רבי והגיעו עד בתי המושבה‬ ‫"הקולוניה" וכ באה מנוחה קטנה לדבוריה לשמע קולות התני הרעמי וברקי‬ ‫הגשמי הסערה‪ ,‬תזמורת טבע מרנינה ומשמחת ‪.‬‬ ‫שמחת הטבע הזו ‪ ,‬מאיד ‪ ,‬לא הרנינה את כל "הפלאחי" היהודי ‪ ,‬אות מתיישבי‬ ‫שחיו בעמל כפיה והרוח העיפה את חלקי גגותיה הקדמיי והמי שטפו את החדרי‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪176‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫באה הצעת בעל הבית‪ ,‬המנהל אפשטיי להתעל מהנעשה בחו‪K‬‬ ‫"נצטמצ בחדרנו" הציע ‪ ,‬והעלה לצור זה רעיו פשוט‪ ,‬המורי הספרדי יספרו‬ ‫באשכנזית ז'רגונית )יידיש( משפט או סיפור קצר חינוכי דתי‪ ,‬והמורי האשכנזי יחזרו‬ ‫ויספרו אותו סיפור בשפה הערבית‪.‬‬ ‫הגורל נפל ראשונה על המנהל הספרדי חכ יהודה ענתבי לספר ביידיש את ספורו ‪,‬‬ ‫שהיה על אד שאכל בלי נטילת ידיי‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬לא ידע להגיד אד ‪ ,‬איש‪ ,‬ביידיש ‪ ,‬א מהמילי ששמע ולמד בשפת יו יו של‬ ‫המושבה ידע לומר "חמור" בז'רגו‪.‬‬ ‫לכ הוכרח להסביר כ ‪ :‬חמור זה שאני מספר עליו ‪ ,‬הוא רק בעל שתי ידיי ‪ ,‬וכוונתו‬ ‫היתה להסביר "אד"‪.‬‬ ‫וכ יצא הסיפור על חמור בשתי ידי ‪ ,‬שאכל בלי נטילת ידיי‪.‬‬ ‫בדיחה אשר שעשעה אות כל הערב והובילה למזיגת עוד כוסות תה‪.‬‬ ‫בינתיי נוצרה ביניה אמרה על אד ריק‪ ,‬חמור בצורת אד האוכל בלי נטילת ידיי‬ ‫ולא שומר מצוות כלל‪.‬‬ ‫אחרי שלמד אי אומרי אד בלי כל הסבר נוס‪ ,O‬הגיע בערב אחר שוב תורו של ענתבי ‪.‬‬ ‫הפע התכונ לספר על חמור שבעט בבעליו שהגיש לו אוכל ‪ .‬המטרה היתה חינוכית‬ ‫לספר אודות אד כפוי טובה הבועט במטיבי לו ‪ ,‬כמו חמור זה‪.‬‬ ‫וכ נולד הסיפור הבא ‪:‬‬

‫ב‪" .‬אד בעל ארבע רגליי"‬ ‫הפע שכח אי אומרי חמור בז'רגו לכ הוכרח להסביר באופ אחר‪,‬‬ ‫איש‪ ,‬אד הוא כבר יודע אי אומרי בז'רגו‪,‬‬ ‫לכ סיפר על אד‪ ,‬איש‪ ,‬בארבע רגלי ומקל ארו באחורי )הזנב( וכוונתו היתה לחמור‪.‬‬ ‫שוב ערב מבדח ושמח‪ ,‬כ העבירו המורי הראשוני את לילותיה‪... .‬‬

‫כמשכיל ובר אוריי נהנה עד מהרה מאהדת ואמונ של כל תושבי האזור והיה ברבות הזמ‬ ‫לנציג לבורר ושופט בסכסוכי ביניה וכ בסכסוכי שבי התושבי היהודיי לערבי‪.‬‬ ‫לימי מונה למנהל בתי הספר בראש פינה ‪ ,‬ביבנאל ובכפר תבור ‪ ,‬א לבסו‪ O‬חזר לעיר הולדתו‬ ‫צפת וניהל ש את בית הספר לבנות "מזרחי"‪.‬‬ ‫דמותו האצילה‪ ,‬השכלתו הרחבה והקפדתו על שמירת מצוות הדת זיכו אותו באמונ של‬ ‫המשפחות האדוקות ‪ ,‬וה הסכימו עתה לשלוח את בנותיה ללמוד לימודי יסוד בבית ספרו‪ .‬במש‬ ‫שנותיו הרבות בהוראה ‪ ,‬העמיד ענתבי תלמידי רבי וטובי‪ ,‬מהבולטי שביניה היה יגאל‬


‫אלו‪ .‬זו היא הסיבה ג‪ ,‬שבמוזיאו יגאל אלו בכפר תבור של היו מוצגי פרקי מיומניו של‬ ‫יהודה ענתבי‪ ,‬המורה אשר השפיע על עיצוב דמותו בגיל צעיר‪.‬‬ ‫יהודה היה איש אשכולות והקפיד לחדש ידיעותיו בקריאת ספרי עיתוני וכתבי עת‪ .‬הוא חיפש‬ ‫בה שיטות הוראה ונושאי לימוד חדשי ושקד לעבד אות לעברית בעבור תלמידיו ‪ ,‬שכ בימי‬ ‫הה לא עמד לרשות המורי חומר הוראה מ המוכ‪.‬‬ ‫מתו מיומניו האוטוביוגרפיי – פדאגוגיי‪ ,‬ששרדו את פגעי הזמ אביא מספר פסקאות‬ ‫המתארות בלשונו את דרכי ההתמודדות שלוו את חייו היומיי ועיסוקו בעבודת ההוראה ‪.‬‬ ‫הדוגמה הראשונה עניינה הפרעות וחוסר משמעת‪ ,‬כתיבתו וגישתו משקפי את נאורות וגישתו‬ ‫הפדגוגית המתקדמת ‪ .‬יש לזכור שהדברי נכתבו בתקופה שבעיות משמעת היו נפתרות על פי‬ ‫רוב באמצעות עונשי גו‪ .O‬בדרכו היחודית מנסה יהודה ענתבי לראות בילד המפריע לא רק את‬ ‫גור ההפרעה אלא ג את קורבנה ‪ .‬הוא מבקש לצמצ את הפגיעה בתלמיד ומציע למורי‬ ‫להימנע מתגובה ספונטנית ולחפש אחר שורשי ההתנהגות השלילית‪ .‬גדולתו של המחנ שהיה‬ ‫ניכרת ג בכ שבכל מאמציו לתק את דרכי התלמיד אינו חותר לשרש אות לחלוטי ה מתו‬ ‫הכרה בגבולות יכולתו וה מתו הבנה שג במידות ה"רעות" כגו עקשנות ‪ ,‬טמוני זרעי של‬ ‫מידות נעלות כגו עמידה על עקרונות ‪:‬‬ ‫"כ"ז חשו תרפ"ז‬ ‫נתקלי אנו בחינו במידות שצריכי אנו להילח בה ולעקר מקרב חניכנו‪ .‬על זה לית‬ ‫מא דפליג‪ ,‬כולנו שווי בדעה‪ .‬א מחולקות דעותינו‪ ,‬אולי רק באמצעי שאנו‬ ‫משתמשי‪.‬‬ ‫חושב אנוכי שכל מורה בבואו לחנ‪ ,‬עליו להתייחס אל התלמיד כאומ זהיר הש לב‬ ‫להתפתחות הגו‪ O‬והנפש כאחד ‪ ,‬ולבלי להשתמש בהחלשת או בדיכוי האחד על חשבו‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫לדוגמה ‪ :‬תלמידה פלונית מתעקשת‪ ,‬חצופה קצת‪ ,‬עונה בעזות ‪ ,‬וצרי לעקור מידה זו‪,‬‬ ‫ולהביא אותה לידי משמעת ונימוס‪ .‬לכ בהיותינו מעונייני שכוחותיה הגופניי לא‬ ‫יסבלו וכי יתפתחו להל במידה רצוייה עלינו לחקור אחר הסיבות שהטביעו את‬ ‫העקשנות הזו בקרב‪ .‬קרב שהוא דוגמה חיה של ההורי או הסביבה הקרובה לעצבנות‬ ‫יתרה‪ .‬מפני סיבה זו אי להשתמש בדיכוי ובעקשנות ‪ ,‬כי בזה הננו מחזקי בקרבה את‬ ‫המידה הזאת והננו משרישי יותר בעמדתנו והתנהגותנו דוגמה שניה להשפעה‪ .‬אל‬ ‫נשתמש בפראזה ריקה של "פראי חסרי חינו" להתפטר מהחובה המוטלת עלינו של‬ ‫חינוכ‪ ,‬או להחליש במקצת את האחריות ולמצוא מענה או סיפוק שעה שלא נצליח‬ ‫בהדרכה‪.‬‬ ‫במצב זה של חניכה זו ‪ ,‬עלינו למשו אותה לאט – לאט‪ ,‬מתו השפעה זו של עקשנות‬ ‫וסירוב ולהביאה לידי הכרה שכל דרישותינו הנ א ורק לטובתה‪ ,‬ולעורר בה את הרצו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪178‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫והיזמה להיטיב לעצמה ויחד ע זאת לשמר בה מידה של עקשנות שיש בה הרבה מ‬ ‫המר‪ K‬החשבו לה מאוד בחיי לשמור על הליכותיה ודרכיה המוסריי אשר תרכוש בימי‬ ‫נעוריה‪ ,‬ולבל תמיר על נקלה‪ ,‬כי כידוע מידה זו של "נוח לקבל ונוח לאבד" יצא שכרה‬ ‫בהפסדה‪.‬‬ ‫על כ נזכרה דבר אחד – כי הכל תלוי במצבו של המורה א הוא במצב שקט ודעתו נחה‬ ‫עליו‪ ,‬הוא מבי את נפשו של הילד לעומקה ומתנהג איתו במידה של חסד באר אפיי‬ ‫ובסבלנות ‪ ,‬ולכשהוא מתרגז וקצר רוח – אז משפטו נעשה בפזיזות ואינו משיג את‬ ‫המטרה הרצויה ואולי – הנהו מתתרחק ממנה יותר‪"....‬‬

‫בימיו של המורה יהודה ענבתי השתררה כנראה דעה חדשה בקרב המחנכי ‪ ,‬שאי להפקיד את‬ ‫ספרי הלימוד בידי התלמניד‪ ,‬שמא יפרש את חומר הלימוד בצורה שגוייה ויטמיע בתוכו את‬ ‫למידת הבוסר הזאת‪ .‬יהודה התנגד לגישה הזאת כיוו שסבר שהתועלת בלימוד נוס‪ O‬בבית‬ ‫ובתרגול הקריאה רב מ הנזק שעלול כביכול להגר לתלמיד ‪:‬‬

‫"כ"ט טבת תרפ"ב‬ ‫היו בבית הספר התגלע ויכוח ביני ובי המורי‪ ,‬העומדי על דעה שאי צור ואסור‬ ‫למסור ספר קריאה ביד התלמיד שיחזור עליו בבית‪ ,‬פ ישתבש ויזיק להתפתחותו וכו'‪...‬‬ ‫מכל אות המליצות היפות אשר לפדגוגיה החדישה והמחודשת‪.‬‬ ‫א דא עקא שהננו בכל דרכינו קיצוניי ומכריעי לצד‪ .‬בחינו היש העמסנו על הילד‬ ‫תורה ולקח עד כדי הלעטה‪ .‬ב ‪ 78‬ידע אז קרוא חומש ותנ" והחל ג במשנה ותלמוד‪.‬‬ ‫וכעת אנו דואגי לנפשו בזהירות כה רבה עד כדי כ שג לב ‪ 7‬לא נתיר לקחתבידו ספר‬ ‫קראיה כדי שיקרא וישנ מעט בבית את שיעורו אשר למד בבית הספר‪.‬‬ ‫אנוכי שחונכתי בשיטת הלימוד הישנה ויסודות הפדגוגיה החדשה אינ זרי לי ‪ ,‬מוצא‬ ‫שההרגל תופש מקו חשוב ברכישת המושגי והידע‪ ,‬כמו שלכתיבה התמה חשובה‬ ‫הפעולה‪ ,‬שכ היא לא תושג בלתי על ידי אימו היד והמחשבה במש זמ‪....‬כ ג למקצוע‬ ‫הקריאה דרוש אימו העי והרגלה לתפוש את האותיות ונקודותיה המפוזרות למעלה‬ ‫ולמטה במהירות‪.‬‬ ‫הקריאה השגוייה – ערכה חשוב לתלמיד באשר על ידה יכול הוא להתקד בכל מקצועות‬ ‫הלימוד‪".‬‬

‫"א שבט תרפ"ב‬ ‫תופעה אחת כדאית וחשובה להציב לה זכרו ביומ הזה‪ ,‬המראה על האמצעי היותר‬ ‫חשוב להשפיע על רוח הילד והוא זה שמתאי לדעתו ונוח להשגתו‪ ....‬כשברצותנו‬ ‫להטות את הילד אלינו למשמעתנו‪ ,‬אלינו לדבר בשפתו ובסגנונו‪ ,‬דברי הנכנסי לאוזניו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪179‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫והמתאימי לגילו ‪ ,‬וכא יש מקו גדול לאגדות היפות המושכות את הלב והמלאות ח‬ ‫וקס"‬ ‫"ה' שבט תרפ"ב‬ ‫היו הנהגתי לתק את החיבורי בנוכחות של כל התלמידי‪ .‬יו יו אני אתק ‪23‬‬ ‫חיבורי‪ ,‬בבוקר לפני התחלת הלימודי ובצהריי‪ .‬התועלת מזה שהתלמיד יקרא לפני‬ ‫את חיבורו ויבי את כל הערותיי והגהותיי לסגנוו ולכתיבו‪ ,‬ובזה ישתדל לשפר ולתק את‬ ‫זה בחיבורי הבאי‪ .‬כמו כ רוצה אני שימציא לי יחד ע החיבור החדש ג את היש‬ ‫לראות ולהווכח א שמר על אות ההערות שהערתי לו בבואו לכתוב את החיבורו החדש‬ ‫‪ .‬מורגשת הטבה בכתיב ובסגנו א השפה דלה היא בהתאמה לגיל‪...‬‬ ‫אחת התלמידות אשר העלבתיה – במחשבה להועיל לה בהערה על שגיאותיה ‪ ,‬לא חדלה‬ ‫מבכות במרירות‪ .‬זה הוכיחני שצרי להתנהג בכבוד רב ע הנפשות הצעירות‪ .‬אל לנו‬ ‫לזלזל ברגשותיה‪ ,‬אפשר להעיר לכל אחד בפני עצמו ושלא נבייש אותו בפני חביריו –‬ ‫ה פשוט בבחינה זו של רגש העלבו גדולי לכל דבר ואולי העובדות מתרשמות אצל‬ ‫באופ יותר מהיר מאשר אצל הגדולי‪ .‬חבל שהמורה העיי‪ O‬והעובד בתנאי כה קשי‬ ‫אינו יכול להקדיש תשומת לב רבה לאינדיוודואליות של תלמידיו‪ .‬צרי לחקור את אופפיו‬ ‫ותכונות התלמידי איש איש בפני עצמו ולחנכ בשיטה המתאימה לכל אחד ואחד‪" .‬‬

‫על אהבתו לתלמידיו וחיבת אליו אפשר ללמוד מתו רשמי מטיול שעשה ע תלמידיו‬ ‫למנחמיה ‪:‬‬ ‫"יח טבת תרפ"ב‬ ‫‪ ....‬א התלמידי היו עייפי מרוב הליכה כי לא נחו בסג'רה‪ .‬ה סובבו במושבה וכעת‪,‬‬ ‫בחזרה‪ ,‬נושמי המה בכבדות‪ ,‬הזיעה מתגלגלת על פניה ‪ ,‬השמש שוקעת‪ ,‬וחשכת‬ ‫הלילה מתחילה לפרוש את אפלוליתה על כל הכיכר‪ .‬צרי איפוא למצוא עצה אי לעודד‬ ‫אות‪ ,‬לאושש בדרכ הקשה‪ .‬והנה מצאתי‪, ,‬למשו את תשומת לב בחידות‪ .‬ואשאל‬ ‫לאמור ‪ :‬שניי ‪ ,‬מי יודע ? וקולות עוני ‪ :‬שני לוחות הברית‪ ,‬שני מרגלי באו ליריחו ‪,‬‬ ‫וכו'‬ ‫שלושה מי יודע ? שלשה אבות‪ ,‬שלושה בתי בישראל‪ ,‬שלושה ימי חיכו לתשובתו של‬ ‫רחבע‪ ,‬שלושה עלי לתלת‪ .‬וכל אחד מתאמ‪ K‬לדלות מתו זיכרונותיו את המספר‬ ‫שלושה באשר ימצא בתנ"‪ ,‬במשנה‪ ,‬במדע‪ .‬וכשדעת זחה עליה – שמי לבדיחות‬ ‫פניה ועוני‪ :‬שלוש רגלי לזק‪ ,‬שלוש קרנות לאוזני המ‪ ,‬שלוש נקודות בסגול‪ ,‬שלושה‬ ‫מורי בבית הספר‪ .‬גמרתי על המספר שלושה ואגש למספרי אחרי‪ ,‬ותשובות מעוררות‬ ‫צחוק נשמעות ‪ ,‬והקהל מריע ועליז ‪ ,‬נדחקי המה אל המורה‪ ,‬וצועדי באו‪ .‬אחד‬ ‫התלמידי שלרגלי השאלות האלה אי הוא מרגיש כלל בעמל הדר ‪ ,‬וקולות רבי עוני‬ ‫לעומתו ‪ :‬כ‪....‬כ‪....‬‬ ‫בחשכה הגענו למושבה‪ ,‬בשיר "התקווה"‪ .‬נפרדנו מהתלמידי ואחד מה ענה וקרא‬ ‫לאמור ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪180‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫תודה למורי ! יחיו מורי בית הספר ! וכול ענו ‪ :‬הידד !"‬

‫ביומניו מביע יהודה ג את קשייו במקצוע ‪ ,‬ביטוי לשחיקה ממושכת ‪:‬‬

‫"ט' טבת תרפ"ב ‪:‬‬ ‫‪....‬השיעור בכיתה המאוחדת מכביד מאוד‪ ,‬הוא מנצל את כוחותי במידה מרובה‪ .‬אחרי‬ ‫עבודה של ‪ 25‬שני בהוראה הנני מבזבז הרבה כוחות על שיעור שמגרעותיו מרובות‬ ‫ממעלותיו‪ .‬לעתי עלי להבליט לעיני התלמידי את מתיחות עצביי והתרגזותי‪ ,‬זאת‬ ‫אומרת חולשת גופי‪.‬‬ ‫א אי ברירה עליי להמשי עד בוא ק‪ K‬ג לצרה זו שבאה עלינו השבה לרגלי הצמצו‬ ‫בכחות ההוראה‪ .‬הק‪ K‬יבוא – א על ידי שינוי מקו העבודה או על ידי הסתגלותי מעט‬ ‫מעט אל תנאי העבודה הנוכחיי‪" .‬‬

‫בשיא פעילותו הציבורית‪.‬‬ ‫סבור אני ‪ ,‬שא היה עמנו היו איש מידות מיוחד זה‪ ,‬והיינו תוהי בפניו אודות ההישגי בה‬ ‫הוא גאה‪ ,‬וודאי שהיה מונה את הפרסו הבא ‪ ,‬לאחד משיאי חייו ופסגת פעילותו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬פרסמו כמה בני המשפחה את כתב היד העתיק שכתב הרב הנחשב לקדוש ר' חיי‬ ‫כפוסי‪ ,‬וש הספר "באור החיי"‪ .‬את כתב היד הזה רכש היש"ר ענתבי‪ ,‬סבו של יהודה כאשר‬ ‫היה במצרי כשבעי שנה קוד לכ‪.‬‬ ‫למעשה ‪ ,‬ארבעה היו שותפי למיז הדפסה זה‪ ,‬המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬אחיו הבכור ר'‬ ‫אליהו רחמי‪ ,‬אשר נפטר בטר הוצאת הספר לאור ושני בניו ר' רפאל מנשה ענתבי ‪ ,‬והמורה‬ ‫יהודה ענתבי כאמור‪ .‬כול עשו יד אחת לפרסו זה וניצח עליה דודו של יהודה שהיה בעצמו ר'‬ ‫במצרי‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫במרכזו של הספר החליטו להדפיס קונטרס‪ ,‬או ספר נוס‪ O‬בש "אביר יעקב" ובו להנציח את כל‬ ‫כתבי היד שנותרו מאבד שיניו של הזמ השוחק אב לעפר‪ .‬את תחילת הספר "אביר יעקב" פתחו‬ ‫בתעודה החשובה ביותר‪ ,‬עותק מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי המספר לו אודות העלילה‬ ‫הנוראה שהוטלה על היהודי בעירו בשנת ‪.1840‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪181‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫על יהודה שהיה איש חינו הוטלה המשימה הנכבדה הבאה‪ ,‬לפרס ולהגיה מסמ הסטורי עתיק‬ ‫זה‪ ,‬וזאת יהודה עשה זאת בשמחה רבה וראה כבוד רב לעצמו להיות האחראי להיבט זה של‬ ‫הפרסו‪ .‬אנו למדי זאת מהדברי והדר בה בחר להציג את התעודה ]‪: [4‬‬

‫"המכתב הזה אשר אני מוציא לאור כלשונו וככתבו ושנמצא גנוז בספרית משפחתנו הוא‬ ‫תעודה היסטורית חשובה על כל מה שאירע בדמשק בעניי עלילת הד‪,‬‬ ‫כי זקני‪ 1‬הרב הגאו הגדול ר' יעקב ענתבי ז"ל היה באותו זמ ר"מ )ראש מעלתה( של‬ ‫הקהילה העברית שמנתה כחמשת אלפי בתי אבות ונשא ויסבול ענויי אכזריי על‬ ‫קידוש הש‪,‬‬ ‫האדו סיר משה מונטיפיורי וחביריו שעמדו אז בפר‪ K‬וית על הקהלה ויצילנה מיד‬ ‫עושקי‪ ,‬פנה אל זקני הרב שיכתוב לו את פרשת עלילת הד וכל מה שאירע לה‪.‬‬ ‫במכתב זה מקנה הרב את כל ההרפתקאות אשר עבר על ראשו ועל בני עדתו ‪,‬‬ ‫דברי עד ראיה שנשא ונטל חלק מכריע בהרבה ובאחריות הכבדה שרבצה על הקהלה‬ ‫בשעת חרו זו‪ ,‬ה תעודה חשובה מאוד לדברי ימי ישראל‪[4] ",‬‬ ‫החשיבות שייחס יהודה לתעודה זו נובעת ג מהעובדה שיהודה הגדיל לעשות‪ ,‬ובסיומו של‬ ‫המסמ הארו והמזעזע הזה‪ ,‬פרס תמצית של סיפור הפרשה כדי שיקל על הקורא לקבל תמונה‬ ‫כוללת אודות הארועי בתמצית‪ ,‬ובחיבורו פירט ג מההתרחשויות הבי לאומיות שהיו מחו‪K‬‬ ‫לזירת העיר דמשק בשנת ‪ , 1840‬אשר ר' יעקב ענתבי כמי שהיה עצור ומעונה בכלא בניי‬ ‫"הצראיא" השלטוני לא ידע לספר אודות כמוב‪ .‬וכ הסביר זאת]‪: [4‬‬

‫"‪....‬ולמע יהיה המאורע ברור לכל קורא‪ ,‬אמרתי להביא בקצרה את תולדות העלילה‬ ‫הנתעבה הזאת‪ ,‬שגרמה לעינויי ובלהות ותחריד את לב עמנו אשר בכל תפוצות הגולה‪,‬‬ ‫רבי מחסידי אומות העול ושרי המדינות הישרי בלבות‪ ,‬יצאו במחאות‬ ‫חריפות במקהלות ע ויגנו בשאט נפש את הדיבות הנתעבות האלה שנעשו במרימה‬ ‫לדכא ולהשפיל כבוד ע של נקי כפיי ובר לבב ‪,‬‬ ‫במר‪ K‬ובעוז הגנו על עדת ישראל בהיותה נתונה למשיסה ולטר‪ O‬לתאוות העושקי‬ ‫והזוללי שלא ידעו רח‪" .‬‬

‫‪ 1‬השימוש במילה "זקני" בעברית מציי סבי או אבי סבי‪ ,‬אול אנו יודעי במפורש‪ ,‬שיהודה ענתבי היה בנו של ר'‬ ‫אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר ענתבי‪ .‬יתר על כ שהיש"ר היה ב דודו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫כלומר רצה הכותב להמנע מסרבול הלשו ‪ :‬ב – דודו של סבי ‪ ,‬ולכ רש בפשטות "זקני" ‪.‬‬ ‫אול הלשו בה בחר הטעתה את צאצאיו ויש במשפחה שהסיקו מכ בטעות שר' יעקב היה אביו של היש"ר ענתבי‪.‬‬


‫ראוי יהיה לכ ‪ ,‬לאפשר למורה המחנ ואיש הציבור יהודה חיי ענתבי‪ ,‬ללמדנו פרק עצוב זה‬ ‫בתולדות ימי משפחתו‪ ,‬משפחת ענתבי‪ ,‬את סיפורה של פרשת עלילת דמשק בלשונו שלו]‪: [4‬‬ ‫" בראש חודש אדר שנת ת"ר )‪ (1840‬נעל בעיר דמשק באופ פתאומי ‪,‬‬ ‫הנזיר תומה ונערו – משרתו‪ ,‬אבראהי‪.‬‬ ‫הנזיר הזה שעסק ברפוי חולי ובהרכבת אבעבועות היה נכנס לרגל עסקו זה לבתי‬ ‫היהודי‪ ,‬המשלמני )המוסלמי( והנוצרי ‪ ,‬ואיש לא ידע מה קרהו )מה עלה בגורלו(‪.‬‬ ‫נתפרסמה אז שמועה‪ ,‬שנתגלע ריב בינו ובי משלמני )מוסלמי( אחד נוהג פרדי‪ ,‬והנזיר‬ ‫חר‪) O‬קלל( את הגוי ואת דתו בלשו קשה כל כ ‪ ,‬עד שנשבע המושלמני לאמור ‪:‬‬ ‫"הכלב הנוצרי הזה א ידי ולא יד אחר תהיה בו להמיתו‪"....‬‬ ‫ובכל זאת כאשר נעל הנזיר ‪ ,‬ודרשו הנזירי הנוצרי מהקונסול הצרפתי ראטי מנטו ‪,‬‬ ‫שהיה אנטישמי גדול וצורר ליהודי‪ ,‬לחקור את העניי ולמצוא את הרוצח‪,‬‬ ‫לא מצא לנכו לחקור את דבר השמועה הנזכרת ולברר את האמת בדר ישרה‪.‬‬ ‫ויבחר לגולל עוו זה על ראשי היהודי אשר שנא‪ ,‬ועל ידי זה קווה להרבות בצע רווח‬ ‫ולהעלות את מותו של הנזיר )"להרוויח" הטלת דופי ביהודי( כנופל חלל על אמונת‬ ‫נוכלי ואנשי בליעל‪.‬‬ ‫נמצאו לו )לקונסול הצרפתי( שעזקו לספק את זממו‪ ,‬ותביעה הוגשה לשרי‪ O‬פחה ‪ ,‬שהיה‬ ‫אז מושל דמשק כי היהודי הרגו את תומה ואת משרתו ‪ ,‬להשתמש בדמ לחג הפסח ‪.‬‬ ‫את העדי )שהטילו דופי בקהילה היהודית( עינו במכות אכזריות למע יגידו מה שלא‬ ‫ראו‪,‬‬ ‫אחרי שיחדו בכס‪ O‬ותשורות )מתנות(‪,‬‬ ‫)וכ(‪ ,‬שבעת נכבדי העדה ועשיריה‪ ,‬אנשי זקני וישרי ‪ ,‬נאסרו ועונו בעינויי קשי‬ ‫ומרי‪:‬‬ ‫מכות על עקב‬ ‫אנסו )אילצו אות( לעמוד על רגליה בלי אכילה ושתיה ובלי שינה מש חמישי‬ ‫שעות רצופות‪ ,‬ומדי התעלפ מהמכות אשר הוכו‪ ,‬חיכו לה )הפסיקו לענות( והשתדלו‬ ‫להשיב את רוח אליה‪ ,‬למע יענו שנית‪.‬‬ ‫מלבד שבעת טובי העיר אסרו בכלא ג את שלושת רבני הקהילה ‪:‬‬ ‫הרב יעקב ענתבי ז"ל )פה המקו להעיר כי הפרופסור ההיסטוריו המפורס גר‪K‬‬ ‫*‬ ‫כתב יעקב "הנטרי" במקו ענתבי( ‪ ,‬ויענו אותו בעינויי נוראי‪,‬‬ ‫הרב הזק יוס‪ O‬לאניאדו ז"ל ‪,‬‬ ‫*‬ ‫ורב זק שני נוס‪ O‬אשר מ המכות אשר הכוהו המיר את דתו ‪ ,‬כי לא יכול לסבול‬ ‫*‬ ‫את מכאובי עינוייו‪) .‬הכוונה לר' משה אבולעפיא בנו של ר' חנ"א(‬ ‫שכונת היהודי היתה למשיסה ומצב יתר קהילות היהודי בכל ערי המזרח היה נורא‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫בעיר רודוס‪ ,‬נחנק בידי עצמו )בתאונה( נער ב עשר שני‪ ,‬ב איכר יווני‪,‬‬ ‫והנוצרי מיהרו לטפול עוו מיתתו על היהודי ‪ ,‬כי ה רצחוהו נפש למטרה דתית‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪183‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫היהודי הנחשד הושב )הושל( בכלא והוכה מכות אכזריות‪.‬‬ ‫בחוט ברזל נקרו את עברי חוטמו )מחילות אפו( ‪ ,‬וישימו גחלי אש על ראשו‬ ‫ואב כבדה על ליבו‪ ...‬באמצעי אלה רצו להכריח אותו שיודה שהוא רצח את הנער בכדי‬ ‫להמציא )למסור( את דמו אל הרב אשר בקושטא )תורכיה( ‪.‬‬ ‫אחרי הקטרוג )העלילה* הכפול של דמשק ורודוס‪ ,‬ק סער גדול )סערה גדולה( על‬ ‫היהודי בסוריה ובטורקיה‪ .‬בעיר דימר אשר על יד דמשק‪ ,‬פר‪ K‬המו הע אל בית הכנסת‬ ‫והרסו ויבוזו ויקרעו את ספרי התורה לגזרי ‪.‬‬ ‫בכל הערי התפשטה המשטמה )השנאה( נגד היהודי ‪ ,‬ולולא חשו לעזרת גדולי עמנו‬ ‫אשר בארצות אנגליה‪ ,‬ואוסטריה וכו' כי אז נשמו )נשמדו( חס וחלילה קהילות ישראל‬ ‫במזרח‪.‬‬ ‫אכ טר מכה צי‪ K‬רפואה פרח )הכוונה הוקדמה רפואה למכה( ‪ ,‬ורגש האחווה המפע‬ ‫בלב ישראל התעורר בעוז ותעצומות בכל ערי אירופה‪ ,‬ומטע ועד נדיבי העדה ונכבדיה ‪,‬‬ ‫נשלחה מלאכות )משלחת( משרי עמינו ‪ :‬סיר משה מונטיפיורי‪ ,‬כרמיה )עו"ד אדול‪O‬‬ ‫כרמיו הצרפתי( ועוד )אנשי( מצרימה אל מחמד עלי‪ ,‬שהיה אז השליט על סוריה ‪,‬‬ ‫להמלי‪) K‬לסנגר( על הנעני )המעוני( בעלילת דמשק‪ ,‬ולהוציא לאור משפט ‪.‬‬ ‫יהודי מצרי ערכו בקשה אל השליט מחמד עלי וכתוב בה ‪:‬‬ ‫"דת היהודי קיימת זה יותר מארבעת אלפי שנה ‪,‬‬ ‫האפשר למצוא בספרי חוקיה ומנהגיה שיצאו בתקופה של ארבעת אלפי שנה‬ ‫ג )אפילו( תיבה אחת אשר תוכל להיות אמתלה לעשות נבלה כזאת )לרצוח‬ ‫נוצרי( ?‬ ‫חרפה ‪ ,‬חרפת עול לאיש אשר יכול להאמי לדבר כזה‪.‬‬ ‫הישראלי )היהודי( מתעבי את הד‪ ,‬וה מפריזי )מקפידי( מאוד על מידת‬ ‫החוק המחייב אות להשמר מלאכול את הד‪.‬‬ ‫אבל השנאה הישנה של תקי‪) O‬בעל שררה( גדול בסוריה לבני דתו )הכוונה‬ ‫למנטו שהינו בעל סמכות על הנוצרי( היא המפיצה את השקרי האלה‪.‬‬ ‫בכלל )בגלל( זה נמסרו המעולי שבאנשי המקו בידי מעני ‪ ,‬והוטלו עליה‬ ‫יסורי חדשי וקשי‪,‬‬ ‫בתחבולות כאלה אומרי להוציא מפיה דבר הודאה‪.‬‬ ‫אי כל ספק כי העינויי הנורי האלה יוכלו להוציא מפי אחדי מה דברי שקר‬ ‫על עצמ‪ ,‬א יש אנשי רבי אשר עוז בלבב למסור נפש למות ברע אחד‪,‬‬ ‫א מעטי המה המוכשרי )המסוגלי( לשאת מכאובי והעינויי שהמציעו‬ ‫בדמשק‪ .‬נוראי מכל מיני העינויי אשר השתמשו בה עד כה‪.‬‬ ‫כבר היה מעשי ביהודי )היו מקרי( שהודו על "פשע" ואחר כ נודע שזכאי‬ ‫ה‪ ,‬יותר ממאה ילדי מתו בבית אסורי ברעב‪ .‬ככה עושי משפט וצדקה‬ ‫לעמ בדמשק ?!?‬ ‫לא רחמי אנו מבקשי על בני דתנו ‪ ,‬כי א משפט נבקש‪.‬‬ ‫ל עשה נא אתה‪ ,‬אדוננו המרומ את משפט‪" .‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪184‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הבקשה הזאת עשתה רוש טוב על השליט ‪ ,‬וכבוא מלאכי )שליחי( היהודי מצרימה ‪,‬‬ ‫מסר הסיר משה מונטיפיורי אל השליט מחמד עלי אגרת בקשה בש כל היהודי‪ ,‬שית‬ ‫לו רשות ללכת לדמשק ולחקור ש בדבר המעשי אשר נעשו‪.‬‬ ‫א הקונסול הצרפתי אשר במצרי‪ ,‬נשתדל לשי מכשולי על דר עבודת )פעולת(‬ ‫ההצלה של המלאכות )השליחות( הזאת‪ ,‬ויז מזימות להפריע בעד לבל תעשינה ידיה‬ ‫תושיה‪.‬‬ ‫אכ )אבל( שלוחי ישראל אלה‪ ,‬לא נחו ולא שקטו‪ ,‬עד שהשיגו מהשליט פקודה להוציא‬ ‫לחפשי את האסורי בדמשק‪.‬‬ ‫ואלה דברי הפירמא )צו השולט אשר שלח פקודת שחרור אל מושל דמשק ( ‪:‬‬ ‫"אל שרי‪ O‬פחה מושל מושל דמשק‬ ‫נמסרה לי אגרת מאת השרי משה מונטיפיורי וכרמיה‬ ‫אשר הביעו בה את בקשותיה ותקוותיה‬ ‫ה שלוחי )שליחי( אלינו מטע כל בני דת משה האירופי‪,‬‬ ‫ה מבקשי מאתי כי אצווה להוציא לחפשי את כל בני דת שנתנו במשמר‬ ‫)בכלא(‬ ‫בחדש ‪....‬שנת ‪) 1255‬היג'רי ספירה מוסלמית( ‪ ,‬בכלל )בשל( החקירה‬ ‫על דבר הנזיר טומה ואבראהי משרתו שאבדו ‪,‬‬ ‫ולתת מנוחה מובטחת לאות שברחו )מבתיה( מפני העלילה‪.‬‬ ‫אנחנו באנו לידי מסקנה ‪ ,‬שראוי לנו למלאות משאלותיה ותקוותיה של‬ ‫שלוחי‬ ‫ע רב כזה‪.‬‬ ‫על כ אנחנו מצווי שכל היהודי הנתוני בבתי הכלא‪ ,‬יוצאו לחפשי‪ ,‬ולאות‬ ‫שנטשו את בתיה תנת ערובה בטוחה כפי האפשר שה יכולי לשוב‪ ,‬איש‬ ‫איש מה יכול לשוב‪,‬‬ ‫אל משלח ידו או אל כל מלאכה שדרכו לעסוק בה‪.‬‬ ‫מצווי אנחנו אות לפעול כל פעולה )שהורינו( ולבל תגע יד בה לרעה‬ ‫ולבל יאונה לה כל אוו ‪ ,‬כי בחפצי להניח לה מכל תגרה ומכל מכשול כקד‬ ‫כל איש ישוב על מקומו יבוא בהשקט ובבטחה"‬ ‫כאשר הגיעה הפקודה לדמשק‪ ,‬מיהר שרי‪ O‬פחה ויוציא את תשעת היהודי לחפשי מיד‪.‬‬ ‫שבעה מה נעשו בעלי מומי מ המכות אשר הוכו‪ ,‬ארבע מקרבנות אד שלא שנפגעו‬ ‫במעשה זה נפלו חללי לפני מעניה‪.‬‬ ‫כשנתפשטה השמועה בדמשק נקהלו כל היהודי ‪ ,‬ומשלמני רבי עמה לפני בית‬ ‫האסורי‪ ,‬וילכו ע האנשי הנעני )המעוני( אל בית הכנסת‪ ,‬כי שמה שמו פעמיה‬ ‫ראשונה ‪ ,‬להודות לה' על גאולת ולבר את השליט ואת הסניורי‪.‬‬ ‫מלאכי )שליחי( היהודי שמו אל לב כי אי פעולת שלימה א לא ינסו לשי‬ ‫ק‪ K‬להתחדשות עלילות נתעבות כאלה ‪ ,‬שכל מגמת היה להשכי )להוריד( לעפר כבוד כל‬ ‫ישראל ‪ ,‬ומפני שבימי הה היתה ממלכת תוקיה המושלת בארצות המזרח‪ ,‬השתדלו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪185‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫להוציא מהשולט פירמא )כתב דת( להג על היהודי מפני עלילת הד לימי הבאי‪.‬‬ ‫)ולבסו‪ O‬הצליחו במעשיה(‪.‬‬ ‫וזה דבר הפירמא ‪:‬‬ ‫"דעה משובשת ישנה ‪ ,‬נפשטה על היהודי ‪ ,‬שה זובחי אד ומשתמשי בד‬ ‫לחג פסחא‬ ‫בגלל הדבה )השקר( הרעה הזאת‪ ,‬הוכו היהודי בדמשק וברודוס‪ ,‬מכות אכזריות‪.‬‬ ‫כבר הוכח בראיות ברורות כי שקר ענו בה ברודוס ובדמשק‪,‬‬ ‫מלבד זאת בדקו אנשי מומחי בספרי דת היהודי ומצאו כי אסור ליהודי‬ ‫לאכול ד בהמה וקל וחומר לד אד‪....‬‬ ‫על כ איננו יכולי להתיר להצר ולהציק לע היהודי ‪ ,‬כי חפצנו שיהיו נהני‬ ‫מכל הזכויות הנתונות ליתר העמי‪.‬‬ ‫על כ כתב הדת הנתו כנ"ל חת"י )בחתימת ידי ?( על כ יש לשמר ולהג עליה‬ ‫באר‪ K‬ממלכתנו‪,‬‬ ‫ועל כ צווינו לפקידינו שלא יפריעו איש את היהודי באר‪ K‬ממלכתנו ‪ ,‬משמירת‬ ‫חוקי דת וממנוחת בכלל"‬ ‫]מקו חתימת המל שולט עבד אל מג'יד[‬ ‫בשוב מלאכי היהודי לארצ‪ ,‬נתקבלו בכל ערי אירופה בכבוד רב ‪,‬‬ ‫כל ישראל השתת‪ O‬בהבעת שמחת הרבה על הגאולה ‪ ,‬ותודת העמוקה על הפעולה‬ ‫הכבירה שעשתה המלאכות )המשלחת( לטובת עמ‪,‬‬ ‫לסיר משה מונטיפיורי ערכו חגיגה גדולה בבית הכנסת בלונדו הבירה‪ ,‬בשובו מדרכו‬ ‫ותפילה מיוחדת נערכה ביו ההוא‪ ,‬על הפדות והישועה שעשה ה' לעמו‪.‬‬ ‫המלכה ויקטוריה נתנה לו סמל כבוד ‪ ,‬דגל שעליו דמות אריה וצבי ‪ ,‬ועליו כתוב באותיו‬ ‫עבריות "ירושל" ת"ו אל אות הכבוד היותר גדול הזה‪ ,‬צור‪ O‬מכתב מהוד מעלתה המשבח‬ ‫את פעולותיו בדברי אלה ‪:‬‬ ‫אחרי אשר הרצו לפנינו ‪ ,‬כי מר משה מונטיפיורי הנאמ והחביב לנו מאד‪,‬‬ ‫בגלל הידיעות שקיבל מאר‪ K‬המזרח ‪ ,‬שמספר יהודי בדמשק וברודוס נאסרו והוכו ‪,‬‬ ‫וילדי רבי נאסרו והוחזקו בלי כל אוכל‪ ,‬ואנשי אחדי הוכו עד שמתו בענוייה וכל‬ ‫זה מפני העלילה שהיהודי המיתו את הנזיר תומא‪.....‬נסע )מונטיפיורי( ברצונו בלווית‬ ‫אשרתו לאלכסנדריא‪ ,‬כדי להוכיח שעלילת שקר היא ‪ ,‬ולהג על אחיו האומללי‬ ‫והנרדפי‪ ,‬כי עלתה בידו להטות לבב הפחה‪....‬מחמד עלי‪ ,‬להוציא לחפש בכבוד את‬ ‫האסורי‪ ,‬ולתת לאות שברחו לשוב לבתיה‪ ,‬כי )רק( אחר כ נסע לקושטא‪ .‬וקבל מהוד‬ ‫מלכותו השולט עבד אל מג'יד פירמא מברר )מפורט( שהיהודי נקיי מעוו ומבטיח‬ ‫לכל בני הדת היהודית הנתוני ביד ממשלת טורקיה שווי זכויות ע כל יתר נתיניו‪ ,‬שמנו‬ ‫לבנו לב מלכות לכל האמור למעלה‪ ,‬ואנחנו רוצי לתת לסיר משה מונטיפיורי ‪ ,‬את זה‬ ‫אות חבה מאיתנו ‪ ,‬זכרו ליגיעותיו הרבות אשר יגע בעד אחיו הנעני והנרדפי באר‪K‬‬ ‫המזרח ובעד עמו בכלל‪.‬‬


‫יהי זכר צדיק לברכה‪ ,‬מסכ ורוש יהודה ענתבי‪ ,‬ברו ה' שלא השבית לנו גואל‪ ,‬בכל דור‬ ‫ודור עומדי עלינו לכלותינו‪ ,‬והקב"ה מצלנו מיד‪.‬‬ ‫יהי רצו שנזכה לביאת משיחנו ולגאולה שלמה במהרה בימינו אמ"‬ ‫הצעיר‬ ‫יאודה ענתבי‬

‫תובנות בשיא שנותיו ‪.‬‬ ‫כפעיל ושליח ציבור לארגוני ואיגודי שוני‪ ,‬צבר ניסיו וגיבש דעה באשר לדר הראוייה‬ ‫לקבוצות ציבור עובדי‪ .‬כ למשל על ארגו המורי באר‪ K‬בימי בראשיתו הוא מספר ‪:‬‬ ‫"כ"ז סיוו תרפ"ד‬ ‫ועד החינו ובחירת המורי‪ :‬אי לנו כיו אורגניזסיה מסודרת‪ ,‬בעלת הכרה וניסיו‪ ,‬ולכ‬ ‫אי המורי המתמני למשרותיה מתאימי למקו‪.‬‬ ‫עלינו לבחו נקודה חשובה זו‪ ,‬כי המורה הוא אינו רק מורה לתלמידי ונות לה את‬ ‫הידיעות הנחוצות‪ ,‬כי א ‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬מחנ או יותר נכו קובע צורת החינו של הסביבה‬ ‫כולה‪ ,‬ולכ צרי היה לשלוח מורה שתהיינה בו המעלות להמרי‪ K‬ולתק את המידות‬ ‫הטבועות על ידי היגלות בסביבה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בנקודה זו רבו המתפרצי מפני הוועד הנבחר‪ ,‬אי משמעת ‪ ,‬מתנגדי לכל חוקי‬ ‫הנעשי לטובת החברה ואשר לפעמי הפרט סובל קצת ‪ .‬ובמקרה שיחיד זה הוא הפרט‬ ‫אז מסרב להישמע ואי אחדותואי הרמוניה‪ ,‬ואנרכיה ציבורית שלטת‪ .‬למקו זה צרי‬ ‫לשלוח מורה בעל אופי חזק ומשמעת מדוייקת למע יוכל לתק את אשר עוותה הגלות‪" .‬‬

‫המורה יהודה הורה שני רבות עברית בבתיה"ס של חברת יק"א ‪ ,‬ונמנה על מוריה הנאמני‬ ‫ביותר במושבות הגליל התחתו‪ .‬החל משנת ‪ 1899‬ועד שנת ‪ 1906‬היה למנהל ביה"ס בראש פינה‪.‬‬ ‫את בית הספר ביבנאל ניהל מש שנתיי בשני ‪ 19071908‬ולאחר מכ בכפר תבור קיבל משרת‬ ‫ניהול של בית ספר בי השני ‪. 19101924‬‬ ‫לבסו‪ O‬קיבל הפ למנהל בית הספר לבנות "מזרחי" שבצפת ובמשרה זו החזיק עד לפרישתו‪.‬‬ ‫אול עסק ג בפעילות ציבורית במקביל לעבודת ההוראה בה עסק כל ימיו‪ .‬לימי נחשב לאחד‬ ‫מטיבי עסקני עיר הולדתו‪ ,‬צפת‪ ,‬והפ לנשיא הועד לעדת הספרדי ש‪ .‬בי שאר תפקידיו‬ ‫ושרותיו הציבוריי ייזכרו היותו חבר העיריה של צפת מש עשרות שני‪ ,‬ומשנת ‪ 1925‬סג היו"ר‬ ‫של ועד הקהלה לכנסת ישראל באר‪ K‬ישראל וחבר העיריה‪ .‬הוא כה ג כפקיד הקדשות העדה‬ ‫הספרדית בצפת ובמירו‪ .‬כתובתו בצפת היתה " ענתבי יהודה ‪ :‬צפת‪ ,‬ת‪.‬ד‪"11 .‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪187‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בשיא פעילותו כשגילו מתקרב לחמישי ‪ ,‬זומ והתכבד יהודה ענתבי להיות ציר צפת וגלילותיה‬ ‫באספת הנבחרי הראשונה של יהודי אר‪ K‬ישראל‪ .‬הוא נענה לזכות זו בכבוד רב‪ ,‬אול ספיקות‬ ‫קננו בלבו באשר ליכולת החזו הציוני להתממש ולהתגש לכדי מדינה יהודי לע היושב באר‪. K‬‬ ‫וכ רש ביומניו ‪:‬‬ ‫"כ"ב שבט תרפ"ב‬ ‫היו קיבלתי כרטיס ציר לאספת הנבחרי‪ .‬שמחתי גדולה‪ ,‬א בלבי הבינותי‪ ...‬הנה ג‬ ‫אני נחשב אחד מנבחרי האר‪ K‬אשר יתאספו לטכס עצה ולחוקק חוקי לבית הלאומי‬ ‫אשר על הנייר‪ ,‬כי בפועל‪ ,‬מי יודע א נזכה לו וא נוכל לעבור על כל המכשולי‬ ‫בניצחו‪.‬‬ ‫יודע אנוכי בחובי שתפקיד אספת הנבחרי הוא כמעט מוקד ושלא בזמנו‪ .‬א לארג‬ ‫את היהודי יושבי האר‪) K‬רצונכ(‪ ,‬צרי לחנכ ולהכינ לזה‪ ,‬ואחר כ יתארגנו ממילא‪.‬‬ ‫כי כעת הינ בבחינת סוג שושני שלא תחול בה תערובת‪ ..‬צרי לחדש‪ ,‬לשנות את‬ ‫חומר ואז תקל העבודה ‪ ,‬ותצליח"‬

‫כאשר פרש לגמלאות בנה בית בטבריה אליה עבר‪ ,‬ומאחוריו נטע בוסת קט של עצי פרי ושיחי‬ ‫נוי‪.‬‬

‫בנו הצעיר שלומי ענתבי ‪" ,‬קיבוצניק" מאיילת השחר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1993‬זכיתי להכיר את צעיר בניו של איש הציבור והמחנ יהודה ענתבי‪ ,‬שלומי ז"ל‪.‬‬ ‫שלומי ענתבי היה אז כבר שב‪ ,‬עול ימי והתקרב לגבורות‪ .‬מכל בניו ובנותיו של המורה יהודה‬ ‫נותר רק שלומי שיקד פני‪ .‬למרות קרבת המשפחה הרחוקה בינינו )בני דודי מדרגה שניה –‬ ‫שלישית בפער גילאי של שני דורות( וא‪ O‬שמעול לא ראיתיו קוד לכ‪ ,‬קיבלו אותי שלומי‬ ‫ורעייתו חדווה תבל"א בחדר הצנוע שבקיבו‪ K‬איילת השחר בחו ובטבעיות כאילו הייתי ב‬ ‫אובד שזה עתה חזר ממסע רחוק‪ .‬אכ ד סמי ממי חשבתי באות ימי א‪ O‬שידעתי שאי שו‬ ‫ערבות לכזו הכנסת אורחי ספרדית חמה‪ ,‬אצל כל מי שמתקרא "קרוב משפחה"‪.‬‬ ‫באתי לחקור את תולדות המשפחה אצל שלומי כיוו שהיה מזקני השבט שנותרו בחיי באותה‬ ‫עת וציפיתי למצוא אצלו תשובות‪ .‬בחיו ח ובנוע קולו וטעמיו הספרדיי הסביר לי שלו‬ ‫הצעיר מבי הזקני ששרדו‪ ,‬לא נותרו ידיעות משל עצמו וכי בערוב ימיו נחל‪ K‬לשמר ולתעד‬ ‫ולאסו‪ O‬מכל שאר קרובי המשפחה‪ .‬כ שכל ידיעותי הסביר לי ה ממה שאמרו אחרי‪.‬‬


‫שלומי צעיר בניו של המורה יהודה ‪ ,‬היה פורק עול דת ושבט מוסר‪ .‬וסיפר לי אי בילדותו מעט‬ ‫אחר גיל המצווה נהג למלמל בשפתיו כאילו הוא מניח תפילי בחדרו‪ ,‬א למעשה לא חפ‪ K‬בכ‪.‬‬ ‫סיימת את התפילה ? היה אביו שואלו בכל בוקר‪ ,‬והוא משיב כמתמ כ‪ ...‬יו אחד אביו נכנס‬ ‫לחדרו שעה שמלמל וגילה את תעלולו‪ .‬הוא הביט בו בתוכחה וסגר את דלת החדר באכזבה מרה‪.‬‬ ‫א יותר מכל כאב לשלומי הב הסיפור הבא שלמרות שחזרו וסיפרו לכל מכריו אי ספור פעמי‬ ‫ושב וסיפרו בפני עלו דמעות צער בעיניו‪.‬‬ ‫כשאביו זק והגיע לגיל מבוגר מעל גיל שבעי‪ ,‬חלה בשב‪ K‬מוחי והתקשה בחיי היו יו‪ .‬כדי‬ ‫לסייע לו באות שני שבה לא נשמע על עזרה סיעודית בבית ‪ ,‬שנות קו המדינה‪ ,‬החליטו בניו‬ ‫ובנותיו להעבירו לדירה בתל אביו ליד בנותיו‪.‬‬ ‫שלומי צעיר הבני וצעיר לימי שהיה טרוד בעול משימותיו בקיבו‪ K‬נשא בנטל ההעברה ‪ .‬הוא‬ ‫סיפר כי לקח ליו אחד טנדר קט שבו היה צרי לשאת את כל מטלטלי אביו‪ ,‬ולחשב מה יוכל‬ ‫להעביר מביתו הגדול שבטבריה העיר אל הדירה הקטנה שיועדה לו בתל אביו‪ .‬במצוקתו ‪ ,‬מחוסר‬ ‫עזרה וסיוע ומתו שנאל‪ K‬להתמודד לבד ע קושי ההעברה‪ ,‬החליט לקחת שתי חביות ריקות‬ ‫גדולות ולזרוק לתוכ את כל דברי הנייר שהיו בבית‪.‬‬ ‫"אבי היה אד כזה שמכל מכתב שכתב בחייו עשה עותקי‪ ,‬סיפר שלומי‪ ,‬הוא רש‬ ‫יומני‪ ,‬סיכומי מערכי שיעור וכל נאו שנשא אי פע שמר בכתובי‪.‬‬ ‫אתה מתאר לעצמ בכמה ניירות מדובר ? " שאל אותי בחצי חיו ‪" .‬שפכתי מעט נפט‬ ‫והעליתי אש בחביות והמשכתי להשלי לתוכ כל מכתב או נייר שמצאתי‪.‬‬ ‫אבי שהרגיש את ריח הבעירה‪ ,‬ירד במדרגות לחצר ומצא אותי במעשי‪ .‬הוא הסתכל עלי‬ ‫ודמעות היו בעיניו‪ ,‬סיפר הב בכאב‪" .‬את הכל את מעלה באש שלומי ? הכל ? "‬

‫הסיפור הכואב הזה ‪ ,‬נותר צרוב בזכרונו של שלומי‪ ,‬וחשוב היה לו ללמד אותי פרק זה‪ .‬אולי כאב‬ ‫הזכרו ההוא הפ שלומי החלו‪ K‬הציוני‪" ,‬הקיבוצניק" החילוני‪ ,‬בנאי רב פעלי כשהיה כל ימיו‬ ‫למשמר זכרונות משפחתו בערוב ימיו ולחותר למחקר כמי שמוצא שלל רב‪.‬‬ ‫בכל פע שבאתי בשאלה או בסוגיה לגבי תעלומות תולדות העבר של משפחתנו‪ ,‬היה שלומי‬ ‫מעלה בפני זכר אותו מאורע כמתנצל ולואט לי בחיו מר‪" ,‬אליעוז‪ ,‬מי יודע אולי היו כאלו‬ ‫מסמכי שנשרפו ע החומר ששרפתי בחביות שבטבריה ?"‬ ‫מהחומר שניצל מאוד השריפה ‪ ,‬הותיר שלומי ששה יומני שרש אביו בכתב ידו‪ .‬לא ברור מדוע‬ ‫דווקא ה א באותה עת נראו לו לשלומי הצעיר‪ ,‬חשובי יותר מאחרי‪ .‬זה מה שניצל ומה‬ ‫שאבד אבד ואי בוכי על חלב שנשפ‪ .‬תודתי על מה שנותר ומהמעט הנותר זכינו בפרק זה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪189‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫פרק שביעי ‪ :‬ספר המשפחה "באור החיים"‬

‫שני השותפי העיקריי‬ ‫להוצאה לאור של הספר‬ ‫"באור החיי"‬ ‫לר' חיי כפוסי ‪,‬‬ ‫ר' אברה יעקב ענתבי‬ ‫)יושב(‬ ‫ויהודה חיי ענתבי )עומד(‬ ‫האחראי לפרסו תעודתו‬ ‫של ר' יעקב ענתבי‬ ‫למונטיפיורי ‪" :‬אביר‬

‫עמודי ראשוני של הספר "באור החיי"‬ ‫בהוצאתו המקורית )‪.(1929‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪190‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫פרק שביעי‪ :‬מפעל הוצאה לאור השזור בתולדות ימי המשפחה ‪-‬‬ ‫פרסומו של הספר "באור החיים" לר' לחיים כפוסי‬

‫בראשית המאה ה ‪ , 20‬נדברו שני בניו של היש"ר הרב אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬שחי בצפת‬ ‫ואחיו הצעיר יותר‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי שחי בקאהיר להוציא את רצונו רב השני של אביה‬ ‫המנוח היש"ר ענתבי‪ ,‬מ הכוח אל הפועל ולהדפיס כתב יד עתיק של ר' חיי כפוסי ‪ ,‬שרכש בממו‬ ‫רב מצרי ‪ .‬כפי שמעיד נכדו ר' רפאל מנשה על מעשה הרכישה של כתב היד שעלה ממו רב ‪:‬‬

‫"מר זקני עט"ר הרה"ג כמהר"ר )עטרת ראשי הרב הגדול כבוד מורינו הרב רבי(‬ ‫יאודה שבתאי רפאל ענתבי ז"ל שומר אמוני‪,‬‬ ‫אשר הזיל זהב מכיסו וקנה בדמי יקרי )בכס‪ O‬רב( את הספר כתב יד‬ ‫אגיד חסדיו הנאמני הוא היה נכד‪ 1‬להרב הגאו ראש על אר"‪) K‬אר צובא – חלב( רבה‬ ‫כמהר"ר אברה ענתיבי ז"ל אשר היה תמיד עליו רוח ח ותחנוני ‪,‬‬ ‫ספריו הקדושי היו ארבעה פני ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי‬ ‫ופתח הבית ומר ואהלות פלפולי עמוקי ממש אשר גבלו ראשוני‬ ‫חכמה ומוסר‬ ‫ואוהל ישרי‬ ‫משמת רבי )אברה( בטלו דרשני‪) .‬במליצה לא היו עוד דרשני שכמותו( " ]‪[1‬‬

‫‪ 1‬זוהי כמוב לשו מליצה וכוונתו "הוא היה כנכד להרב הגאו ראש על אר"‪ K‬רבה"‬ ‫ואי להסיק מכ כלשונו שר' יש"ר היה נכדו של ר' אברה הרב הראשי של חלב‪ ,‬לאור כל המקורות האחרי‬ ‫שאומרי כי היה אחיינו‪ .‬הכותב מתכוו לתת לשו כבוד לר' אברה בכ שהוא מעלו בדור‪ ,‬וג כיוו שפער השני‬ ‫בי ר' אברה אשר אימ‪ K‬את היש"ר היה כה גדול שמתאי היה להיות לו כסב יותר מאשר כאב מאמ‪.K‬‬ ‫לעניי ראה קשרי המשפחה את נספח המחקרי הגניאולוגיי‪.‬‬


‫הוצאת הספר לאור היתה משאת נפשו בערוב ימיו ‪ ,‬ועד כדי כ רצה בשאיפה זו שהיה נוהג לסיי‬ ‫את דרשותיו לשומעיו במשפט שיש בו משו תפילה ורמיזה אליגורית לעניי ההדפסה וכשהגיעה‬ ‫"שבת הגדול" באחת השני‪ ,1‬סיי את דרשתו במילי אלו ‪:‬‬ ‫"‪ ...‬ואומר תנו לזה ולזה וכו'‬ ‫וה' יזכנו לאור באור החיי אמ‪[2]" .‬‬ ‫ומי ששמעו באותה שבת ולא הכיר את העניי חשב שסיי בצורת משאלה כללית כשלמעשה‬ ‫התפילה החבוייה כא היא "והש יזכנו ל)הוציא( לאור )את הספר( באור החיי‪ ,‬אמ"‬

‫אול לא הצליח להגשי זאת ונפטר‪ .‬את תוכנית של שני האחי גדעה מלחמת העול‬ ‫הראשונה בשנת ‪ ,1914‬אשר בעטיה נאל‪ K‬האח הבכור ר' אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬לצאת ע משפחתו‬ ‫לגלות מצפת לקפריסי‪ ,‬מכיוו שהיה בעל נתינות בריטית זרה‪.‬‬

‫כאשר עזב ר' אליהו רחמי את ביתו שבצפת‪ ,‬יכול היה לשאת עמו מעט ולכ הותיר את מרבית‬ ‫רכושו בביתו ובכלל זה כל כתביו וספריו העתיקי של אביו היש"ר ‪ .‬המשפחה נאלצה לארוז מעט‬ ‫ממטלטליה החיוניי ביותר לצרכי קיו בגלות הכפוייה‪ .‬ההפרדה הפיזית בי האחי הקשתה עוד‬ ‫יותר על משאת נפש לפרס את כתב היד יקר הער ותכנית נגדעה‪.‬‬

‫בתו המלחמה כאשר חזר האח הבכור ר' אליהו מגלות של מספר שני גילה שביתו פרו‪ K‬ומרוק‬ ‫וג כל הכתבי והספרי של אביו נעלמו ונשדדו‪ .‬הוא היה תשוש וחולני כדי כ שכעבור עשרה‬ ‫ימי מחזרתו לצפת החזיר נשמתו לבורא ]‪. [3‬‬

‫אחיו ר' אברה יעקב ענתבי נותר בודד ע‬

‫תכנית הגשמת חזונו של אביו ‪ ,‬היש"ר‪ ,‬וקווה להגשימה בכל זאת‪ .‬למרות שחי חיי קשי‬ ‫בקאהיר ושבע מרורי בימי חייו ה בשל התנכלות הרבנות הראשית אליו וה בשל קשיי שחווה‬ ‫בחייו המשפחתיי‪ ,‬הוא המשי לחסו פרוטה לפרוטה במאמצי מרובי מפרנסתו הדחוקה ‪.‬‬ ‫סמו לשנת ‪ 1929‬צבר בחסכונו סכו מסויי שאיפשר תחילת הגשמתו של הפרוייקט אול יותר‬ ‫מכ נזמנה לו אפשרות להכיר נדב רחב לב שסייע לו במימו ההוצאה והוצאתה מ הכח אל‬ ‫הפועל‪ .‬אליו נוספו בהמש אחרי שאיפשרו הלכה למעשה לממש את הוצאת כתב היד העתיק‬

‫‪ 1‬דרשה זו היא היחידה שנותרה מכל כתביו ודרשותיו של היש"ר ענתבי‪ .‬ונדפסה בספר "באור החיי" ]‪ [A‬קודמי‬ ‫לה שלושה עמודי מליצה של ר' רפאל מנשה ענתבי‪ ,‬נכדו ובה הוא כותב כי לא ידוע מתי והיכ נשא דרשה זו‪ .‬אול‬ ‫אי ספק כי מדובר בשנותיו האחרונות אחר שליחותו השנייה היות ומזכיר את הספר "באור החיי" בסופה‪.‬‬


‫לאור ‪ .‬את מקומו של אחיו הבכור ר' אליהו רחמי‪ ,‬שנפטר כעשור שני קוד לכ ‪ ,‬מילאו שניי‬ ‫מבניו אשר סייעו בידו במלאכת עריכת הספר ותיקונו ‪ ,‬כתיבת הקדמות‪ ,‬תרומת חומר פנייה‬ ‫לקבלת הסכמות בעלי סמכות רבנית וכיו"ב ‪ .‬שניי אלה שסייעו לרב אברה ענתבי היו ‪ :‬בנו‬ ‫בכורו של המנוח ‪ ,‬ר' אליהו רחמי‪ ,‬יהודה ענתבי אשר היה באותה שנה מנהל בית ספר בצפת‬ ‫ובנו האמצעי הרב רפאל מנשה ענתבי שהיה דיי בחיפה‪ .‬שניה תרמו לסיוע הלוגיסטי של‬ ‫הפרסו‪ ,‬וכ הוסיפו מספר כתבי יד משארית הפליטה שנותרה ביד מבית אביה המנוח )ר'‬ ‫אליהו רחמי ענתבי( ‪.‬‬

‫פרוייקט הוצאה לאור משפחתי‪ ,‬של כתבי יד עתיקי שעברו מדור לדור‪.‬‬ ‫בסופו של דבר ‪ ,‬בשנת ‪ 1929‬התממש חזו פרי מאמ‪ K‬של שלושה דורות ‪ :‬נדפס בירושלי ספר‬ ‫שארבעה בני משפחה חברו ועשו יד אחת במאמציה להביאו למכבש הדפוס‪ .‬עיקר תוכנו הוא‬ ‫אותו כתב יד עתיק בש "באור החיי" שרכש הרב היש"ר ‪ ,‬אול נוספו לו כל יתרת כתבי היד‬ ‫העתיקי שנותרו בידי בני המשפחה ונצלו משיני הזמ הפרעות והמלחמות‪ .‬כ בעצ הפ ספר‬ ‫זה למפעל דפוס משפחתי מיוחד במינו‪ ,‬המכיל למעשה את כל כתבי היד העתיקי המשפחתיי‬ ‫שנותרו בידי בני משפחת ענתבי בשנת ‪ .1929‬כל מה שעלה ביד מבית אביה היש"ר קיבצו‬ ‫והדפיסו כא‪ .‬המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי מעיד על כ בהקדמתו לספר‬ ‫"וג בסו‪ O‬הספר הדפסתי איזה דרושי אשר נמצאו אצלי מדרושי עטרת ראשי רבי )אבי היש"ר(‬ ‫יע כתיבותיו כול נאבדו במלחמה בעוונותינו הרבי מעטרת ראשי אחי מעלת הרב המופלא אב‬ ‫המליצי ר' אליהו רחמי ענתבי זצ"ל )כלומר כתבי היד של אבי שהיו ברשותו של אחי ‪ ,‬נשמדו‬ ‫במלחמת העול הראשונה( ‪ ,‬אשר מלכות תורקייא גרשה כל מי שהוא נתי אנגלי וצרפתי ומלכות‬ ‫האנגליא ירו הודה הוליכה אותו )אח אחי ומשפחתו( לקפריסי והיה ש עד כלות המלחמה‬ ‫ובחזרתו מצא ביתו חרבה וג כל הדירות שלנו נחרבו‪[3] "..‬‬ ‫מהמפורסמות והחשובות ביותר בתעודות העתיקות שנדפסו בספר ואשר ממוקמת אחר כבוד‬ ‫במרכזו הינה עותק מכתבו של ר' יעקב ענתבי רבה הראשי של דמשק בשנת ‪ 1840‬למונטיפיורי‪.‬‬ ‫במכתבו הארו הוא מגולל את כל פרשיית העלילה הנוראית שהוטלה עליו ועל צא מרעיתו ועל‬ ‫כל הייסורי הנוראיי שעבר בפרוטרוט ]‪. [4‬‬


‫פרסו התעודה ההיסטורית החשובה הזו החמי‪ K‬את זמנו שכ בדיוק באותה שנה ‪ ,‬פרס אברה‬ ‫אלחלאליל שהיה בעבר מנהל בי"ס "אליאנס" )כי"ח( בעיר דמשק עותק של אותה תעודה בדיוק‪,‬‬ ‫בכתב העת "מזרח ומערב" ]‪ [5‬אשר אנשי המחקר והאקדמיה קראו‪ ,‬ובכ קנה אלחאליל את בכורת‬ ‫הפרסו של אותה תעודה בעול המחקר ההיסטורי‪ ,‬והתעודה שפורסמה בספרנו המשפחתי‬ ‫"באור החיי" נותרה עלומה ולא נזכרה בכתבי היסטוריוני‪.‬‬ ‫אלמלא היה אלחאליל מפרס מספר חודשי קוד לכ את תעודתו‪ ,‬מ הסת‪ ,‬היה הופ הספר‬ ‫"באור החיי" למפורס וידוע בקרב חוקרי תולדות ע ישראל לדורותיה‪.‬‬ ‫ג תעודה חשובה ויקרת ער זו היתה בידי המשפחה כפי שכותב לאחריה יהודה בנו של ר' אליהו‬ ‫רחמי ענתבי בזו הלשו ‪" :‬המכתב הזה אשר אני מוציא לאור כלשונו וככתבו ושנמצא גנוז‬ ‫בספרית משפחתנו הוא תעודה היסטורית חשובה על כל מה שאירע בדמשק בעניי עלילת הד ‪,‬‬ ‫כי זקני הרב הגאו הגדול ר' יעקב ענתבי ז"ל היה באותו זמ ראש מעלתה של הקהילה העברית‬ ‫שמנתה כחמשת אלפית בתי אבות" ]‪[6‬‬

‫הרב חיי כפוסי מחבר כתב היד העתיק‬

‫]‪[7‬‬

‫ערש לידתו של הספר "באור החיי" נפתח בכתב יד עתיק שהיה ברשות בני המשפחה שהיה‬ ‫בעצ ספר של הרשו בכתב יהודי קוראסיבי )רהוט( עתיק ‪ :‬חצי קולמוס )"נוצ אל" בערבית( ‪.‬‬ ‫את הטקסט חיבר לפני כארבע מאות שנה רב מפורס וידוע בקרב כל יוצאי מצרי‪ :‬הרב חיי‬ ‫כפוסי‪ .‬דמותו של רב זה אשר נולד במצרי בשנת ‪ 1540‬ונטמ בה בקאהיר בגיל מופלג של ‪91‬‬ ‫שנה )בשנת ‪ (1631‬היתה כה מקובלת ונערצת עד שהיו עולי לרגל למקו קברו שהפ לציו‬ ‫מקו מנוחת קדוש וזאת על שו שהיה "בעל נס"‪ ,‬כלומר נעשה לו נס בימי חייו‪ .‬יהודי מצרי‬ ‫שטחו בקשות על קברו ועוד האמינו כי מי שנשבע שקר על קברו יענש בוודאות‪.‬‬ ‫הרב כפוסי כיה כדיי מש שני רבות בקאהיר‪ .‬הוא היה מקורב מאוד לר' יוס‪ O‬בגיליאר שהיה‬ ‫אחד מלתמידיו של האר"י )ר' יצחק לוריא( ‪ .‬ר' בגיליאר למד קבלה מפי האר"י הקדוש בעצמו‬ ‫בצפת‪ .‬בעקבות ידידותו וקרבתו הרבה ר' כפוסי אל ר' בגיליאר‪ ,‬מוני ג את ר' כפוסי לאחד‬ ‫מ"גורי האר"י" )תלמידיו( ‪.‬‬


‫ר' כפוסי היה מכונה "עושה הנפלאות" או "בעל הנס" ובשל כ נקל לשער מה רב ערכו של כתב‬ ‫ידו העתיק‪ .‬עקב אותו מעשה נסי נחשב לקדוש‪ .‬הארוע שבשלו זכה לתואר זה תועד במספר‬ ‫מקורות ומקובל במסורת התרבותית של יהודי מצרי ‪:‬‬ ‫פע אחת ‪ ,‬לאחר שפסק את פסקו בבית הדי הרבני במקרה מסויי‪ ,‬אנשי הקהילה תמהו על‬ ‫אופ פסיקתו‪ .‬ה היו משוכנעי שטעה ושהצדק לא נעשה בדיינותו וזמ קצר לאחר מכ נפוצו‬ ‫שמועות רעות מאחורי גבו כי "בוודאי קיבל שוחד"‪ .....‬זמ קצר לאחר מכ הדרדרה ראייתו של ר'‬ ‫חיי כפוסי משו שהיה בא בימי עיניו כהו‪ .‬זו היתה לדברי המלעיזי ההוכחה לכ שלקח‬ ‫שוחד שכ ידועי המשפטי במקורותינו על כ ‪" :‬השוחד יעוור עיני חכמי ויסל‪ O‬דברי צדיקי"‬ ‫)דברי ט"ז י"ט( וג‪ ,‬השוחד יעוור פקחי" )שמות כ"ג ח'(‪.‬‬ ‫אות לשונות רעות הגיעו לאוזניו של ר' כפוסי והשקר הנלוז חרה מאוד לנשמתו‪ ,‬שהחל מתפלל‬ ‫בכל עוזו לבוראו שיסיר ממנו את הכת האיו שדבק בו‪ ,‬כיוו שידע שאינו אש במה שיוחס לו‪.‬‬ ‫שבת אחת אחר תפילת שחרית עמד לפני התיבה והכריז קבל ע ועדה כי ההאשמות הנאמרות‬ ‫עליו אינ מבוססות‪" ,‬א אכ נכו הדבר שלקחתי שוחד" נשבע ‪ ,‬הלוואי ואמשי להיות עוור עד‬ ‫יומי האחרו" ‪" ,‬וא האשמות אלו שקר ה אתפלל לקב"ה שיחזיר לי את ראייתי"‬ ‫והנה ‪ ....‬לפליאת של כל הנוכחי הרבי‪ ,‬ראייתו של ר' חיי כפוסי חזרה אליו באותו מקו בו‬ ‫ברגע‪ .‬אנשי נענעו ראשיה בבושה על כ שחשדו בדיי ישר זה‪ ,‬ומאותה עת ואיל נהרו לקבל‬ ‫את ברכתו‪.‬‬ ‫בעמוד השער לספר "באור החיי" רשו עניי הנס הגדול בלשו מליצה ובחרוזי ‪:‬‬ ‫"חיי כפוסי‪...‬שהיה דיי במצרי וקמו )לשו מליצה לכבו( עיניו מלראות‪ ,‬והיו עליו מרנני שחס‬ ‫וחלילה לקח שוחד ונשא פני‪ ,‬ועמד לפני התיבה בתו קהל ועדה והתחנ לפני צור עולמי‪,‬‬ ‫ואמר א כני הדברי כ יהיה‪ ,‬הענ יכסנו כל הימי‪ ,‬וא הוא נזהר בזה באמת ובתמי‪ ,‬יאירו‬ ‫עיניו כימי נעורי‪ ,‬ונתקבלה תפילתו לפני צור שוכ מעוני‪....‬‬ ‫ועד היו כל הנשבעי לשקר על קברו נענשי‪.[8]"..‬‬ ‫לפי הכתוב באותה הקדמה‪ ,‬הרב כפוסי חיבר בכתב יד דרושי על כל חמישה חומשי תורה‪ .‬לאחר‬ ‫הנס הגדול שנעשה בו ולכ קורא שמו באור )מלשו מאור עיניי( החיי )על שמו – חיי כפוסי(‬ ‫וכתב יד עתיק זה נותר ככתב יד עלו שלא התפרס‪ .‬מכא שכתב יד מיוחד זה נכתב על ידי אד‬ ‫בעל נס‪ ,‬ועצ כתיבתו של החיבור עצמו היא בנס‪ ,‬שכ אלמלא נפקחו עיניו‪ ,‬לא יכול היה‬ ‫לכתוב‪...‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪195‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫לאחר פטירתו נטמ בבית העלמי היהודי בקאהיר ומקו קברו הפ למקו קדוש ‪ .‬כעבור מאה‬ ‫שני כתב על כ הרב הנודע חיד"א )חיי יוס‪ O‬דוד אזולאי( כי "עד היו כל הנשבע בשבועת שקר‬ ‫על קברו ייענש" ‪ .‬מאז מדי שנה ביב' בשבט ‪ ,‬יו השנה לפטירתו‪ ,‬היו עולי יהודי מצרי למקו‬ ‫קברו מתפללי ומדליקי נרות‪ ,‬ובית הכנסת העתיק שבו ארע הנס נקרא מאז "בית כנסת ר' חיי‬ ‫בעל הנס" ]‪[9‬‬

‫גלגולו של כתב יד‬ ‫נראה שכתב יד של רב זה נמכר מיד ליד לכל המרבה במחיר מש מאתי וחמישי שנה עד‬ ‫שהתגלגל במאה ה ‪ 18‬לידיו של הרב ואיש החינו יוס‪ O‬משה אלגאזי אשר רכשו‪.‬‬ ‫הרב אלגאזי שכונה ג "מרקאדו" )=סוחר בז'ארגו( אלגאזי‪ ,‬חי ועבד בקאהיר במחצית המאה‬ ‫ה ‪) 18‬בסביבות ‪ [10] (1750‬בתקופת כהונתו עשה רבות לטובת החינו היהודי והמשי ללמד ג‬ ‫בגיל מבוגר‪ .‬בגיל שבעי ושש היה מורה ראשי בבית הספר היהודי שבקאהיר ונטע בלבבות‬ ‫תלמידיו אהבה לדת ולשפה‪ .‬על נאורותו מעידה העובדה שהרשה לכמה נערי מעדת הקראי‬ ‫ללמוד בבית הספר שהוא שימש בו מורה א‪ O‬כי במעשהו זה הקי לו מתנגדי רבי‪.‬‬ ‫כאיש חינו וכרב היה איש הספר והוקיר ספרות לשו הקודש מאוד‪ .‬מכיוו שבימי חייו התגורר‬ ‫בירושלי‪ ,‬בחברו וכנראה ג בצפת ובסו‪ O‬ימיו בקאהיר אס‪ O‬ר' יוס‪ O‬משה אלגאזי ספרי וכתבי‬ ‫יד עתיקי שבאו לידיו ממקומות שוני‪ ,‬כגו הספר "עבור השני" ליששכר ב מרדכי אב‬ ‫סאוסא )‪ (1578‬או ספר "מסרות" ליוס‪ O‬ב שמואל )‪ (1607‬ועוד‪ .‬ביניה ג כתב ידו של ר' חיי‬ ‫כפוסי אותו רכש לאוספי ספרייתו – בית מדרשו‪ .‬כ נודע כי ברשותו במצרי ספריה חשובה‬ ‫ועשירה‪ .‬בשנות השישי של המאה ה ‪ , 19‬אחר מותו החליטו יורשיו שבקאהיר למכור את אוצר‬ ‫ספריו‪. 1‬‬

‫היש"ר – ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי רוכש את כל ספריתו של ר' אלגאזי‪.‬‬ ‫שני ספורות קוד לפטירתו של הרב "מרקאדו" אלגאזי בקאהיר‪ ,‬פקדה בצורת קשה את יהודי‬ ‫הגליל ‪ .‬הקהילה היהודית בצפת‪ ,‬סבלה מכ במיוחד עד כדי חרפת רעב‪ .‬באותה תקופה היה היש"ר‬ ‫‪ 1‬עוד אודותיו נית לקרוא בספרו של ר' יעקב משה טולידאנו ‪ ,‬אוצר גנזי‪ ,‬הוצ‪ .‬מוסד הרב קוק ירושלי‪ ,‬תש" עמ'‬ ‫‪ , 8990‬נתפרסמה ש איגרת מעניינת ששלח לר' חיי עמר‪.‬‬


‫כב ‪ 57‬שנה‪ .‬בחודש סיוו שנת ‪) 1866‬תרכ"ו( נקרא לצאת כשד"ר על ידי כוללות צפת עקב‬ ‫הרעב הכבד ומצוקת המחיה הקשה של יהודי צפת ]‪ . [10‬היתה זו שליחותו השניה מטע הכולל‪.‬‬ ‫בכתב המינוי לשליחותו מצייני ראשי הכוללות את הרעב "אשר לא היה כמוהו לעולמי" ]‪.[11‬‬ ‫שליחותו הארוכה ורבת התחנות ארכה שני ספורות‪ .‬כאשר חזר משליחותו הגיע תחילה‬ ‫לקאהיר במצרי‪ ,‬וחנה בה לתקופה ממושכת להתאושש מתלאות המסע הארו שעבר‪ .‬היש"ר‬ ‫שהה בה כשנתיי‪.‬‬ ‫על תקופה זו מספרת המסורה המשפחתית כי היה "חבר בית הדי הרבני‪ ,‬כיה כשני בבית הדי‬ ‫וג עסק במסחר למחייתו‪ .‬הוא התגורר בבית הרב אליהו ישראל אשר אירחו בראשונה‪ ,‬בשהותו‬ ‫זו במצרי הכיר את קאדו בת הרב כאסקי ולבסו‪ O‬נשאה לו לאשה‪ .‬לפי המסורה המשפחתית‬ ‫מלאו לה ‪ 14‬שנה בלבד בנשואיה ע‬

‫היש"ר]‪[12,13,14‬‬

‫לא ברור לפי המסורות הללו א היש"ר שב ע עושרו מבומבי או שצבר את הונו במצרי‪ ,‬א‬ ‫עדות על מצבו הכלכלי הטוב בעת הזו מספק הסיפור הבא ‪" :‬יו אחד החליטו יורשיו של הרב‬ ‫משה יוס‪) O‬מרקאדו( אלגאזי שחי במצרי‪ ,‬למכור את כל אוצרות אוספי ספרייתו על כתבי היד‬ ‫העתיקי שבה‪ .‬היש"ר רכש את כל הספריה כולה" ]‪ [12‬בי הספרי הללו היה ג כתב ידו העתיק‬ ‫של ר' חיי כפוסי‪.‬‬ ‫אחר שרכש אותו יחד ע שאר עזבו ספריו העתיקי של האספ ר' אלגאזי ‪ ,‬היה היש"ר מעוניי‬ ‫מאוד להוציאו לאור‪ ,‬אול הדבר לא עלה בידו‪ .‬הרבני הראשיי של מצרי מעידי על רכישה‬ ‫מיוחדת זו של היש"ר בהסכמה שכתבו על פרסו הספר ‪:‬‬ ‫")זוהי( כתיבת ידו רבינו חיי כפוסי‪) ,‬אשר(‪ ..‬קרא לו ביאור החיי‪ ,‬על קריאת ש ספרו ‪ ,‬ש זה‬ ‫על אודות הנס הגדול שעשה לו ה' במאור עיניו כמובא בספר ש הגדולי לרב חיד"א‬ ‫‪...‬והספר הלזה כ נמצא בבית גנזי ספרי ‪...‬יש"ר ענתבי שהיה ב' )שני( ב‪)...‬קאהיר( בזמ‬ ‫)שהתאכס בבית ( הרב מהר"א )מורינו הרב אליהו( ישראל ז"ל‬ ‫ומפי קודשו שמענו כי קנה ספר הזה בדמי יקרי )בכס‪ O‬רב( ובכוונתו לזכות במצוה להוציאו‬ ‫לאור על משבח הדפוס ולחלקו ביעקב )מליצה לקהילה היהודית( ואותו זמ לא אסתייעא‬ ‫מילתא"]‪[15‬‬ ‫ג ר' אברה יעקב ענתבי בנו של היש"ר אשר לימי הוציא לאור את כתב היד והדפיסו מעיד על‬ ‫רכישתו של אביו במילותיו שלו ‪:‬‬


‫")אני מוציא( לאור תורה גנוזה מזה שלוש מאות שנה תורתו של רבנו הגדול ‪...‬חיי כפוסי ‪..‬אשר‬ ‫היה גנוז בבית מדרשו של הרב מרקאדו אלגאזי‪.‬‬ ‫ועטרת ראשי רבי אבא‪ ,‬חיי יאודה שבתאי רפאל ענתבי שהיה שד"ר )שלוח דרבנ( כוללות עיר‬ ‫הקודש צפת לכל ערי ערב ביסת וערי הינדייא )הודו(‬ ‫ונתמנה ש )בהודו( לרב ראשי ומורה צדק‬ ‫ובחזרתו לעיר הקודש צפת בא מצרימה ונתאכס בבית הרב הגדול הרב אליהו ישראל‬ ‫ובאותו זמ יורשי הרב משה אלגאזי מכרו מדרשו של הרב הנזכר כל ספריו ‪,‬‬ ‫ועטרת ראשי אבא קנה כל הישיבה והספרי שבתוכה‬ ‫ובי הספרי היה מצוי ס' באור החיי אשר חברו אחרי הנס שנעשה לו שנתפקחו עיניו ‪.‬‬ ‫ועטרת ראשי אבי זצ"ל קנהו בדמי יקרי )בכס‪ O‬רב( ותמיד היה חשקו וחפצו להוציאו לאור על‬ ‫מכבש הדפוס"]‪. [3‬‬

‫לאחר פטירתו של היש"ר בשנת ‪ , 1889‬חולקו רכושו ומטלטליו בי בניו‪ .‬כתב היד הזה עבר ככל‬ ‫הנראה לידי בנו ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬אשר שמר עליו כבבת עינו וכל ימיו הקשי היה חפצו‬ ‫להגשי משאלת לבו של אביו היש"ר‪.‬‬ ‫אול עלות הדפסה באות ימי היתה יקרה מאוד‪ ,‬ועבורו שהיה מתפרנס בדוחק ‪ ,‬משחיטת‬ ‫עופות‪ ,‬יקרה שבעתיי‪ .‬מעבר לכ ההוצאה לאור דרשה ממנו לצאת למסע ארו וקשה‪ ,‬מקאהיר‬ ‫לירושלי ‪ .‬בכל זאת ‪ ,‬חר‪ O‬כל הקשיי עלה בידו של ר' אברה יעקב‪ ,‬יו אחד‪ ,‬לצבור חסכו‬ ‫קט המאפשר בסיס להדפסה והצליח לגייס מספר תורמי נדבני אשר סייעו לו בעלות יתרת‬ ‫הסכו הנדרש והוא יצא לירושלי‪.‬‬

‫אפרי ענתבי ב המו"ל מספר אודות פרוייקט ההוצאה לאור של אביו‬ ‫זמ קצר אחר שבגר אפרי "מעתוק" ענתבי‪ ,‬והגיע לגיל מצוות‪ ,‬פנה אביו ר' אברה יעקב ענתבי‬ ‫לצאת למשימת פרסו כתב היד אותה נטל על עצמו מש כל חייו‪.‬‬ ‫אפרי מספר על הנסיעה הזו בזכרונותיו ‪:‬‬

‫"לבר המצווה שלי הגיעו כל נכבדי העיר )קאהיר( והביאו עמ מתנו וכס‪ . O‬ה"חאפלה" נמשכה כל‬ ‫הלילה רבני וחכמי שוני באו‪ ,‬הבית הכיל בקושי רב את מאות האנשי שפקדוהו באותו יו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪198‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫חודש ימי לאחר מכ‪ ,‬חליתי בשגרו‪ ,‬ובדיוק באותו זמ חפ‪ K‬אבי )ר' אברה יעקב ענתבי(‬ ‫להגשי משאלת לב נושנה שקיננה בו שני רבות ‪ :‬להדפיס את כתב היד של "באור החיי"‬ ‫שהיה ברשותו‪ ,‬אשר חובר על ידי הרב חיי כפוסי‪.‬‬

‫"באות ימי ‪ ,‬הוא ממשי ומספר‪ ,‬זכור לי שנסענו שלושתנו בשנת ‪ , 1928‬אמי אבי ואנוכי‬ ‫לירושלי לצור זה‪ ,‬התגוררנו בבית מלו "תורגמ" שבנחלת השבעה‪.‬‬ ‫ישבנו ש כחודש וחצי בשליחות המיוחדת שעשה אב"י‪) ,‬ר' אברה יעקב ענתבי( הוא‬ ‫מסר את הספר "באור החיי " שנכתב על ידי הרב חיי כפוסי להדפסה‪ .‬ספר זה נרכש על ידי סבי‬ ‫הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי מעזבונו של ר' חזא‬

‫‪1‬‬

‫‪ ,‬משימה זו של פירסו כתב היד היתה כל‬

‫מאוויה של סבי )יש"ר( ובנו הבכור דודי חכ אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬סופו של דבר שזכות זו לא‬ ‫עלתה ביד ולכ נפלה בחלקו של אב"י‪.‬‬ ‫חכ לאניאדו‪ ,‬עסק בהדפסת הספר ואילו אנו שבנו למצרי‪[12]"....‬‬

‫חכ לאניאדו אותו מזכיר אפרי ענתבי בזכרונו כמי שהמשי לנצח על המלאכה ‪ ,‬הוא ר' דוד ב‬ ‫שלמה לאניאדו‪ .‬כיוו שסייע רבות לר' אברה רבות במלאכת ההגהה וניצח על יתרת המלאכה‬ ‫)היות שר' אברה לא יכול היה להשאר זמ רב בירושלי עד תו הזמ הנדרש להגהה ולסיו‬ ‫מלאכת הדפוס( ‪ .‬את תודתו על כל הטרחה הזו של ר' דוד לאנייאדו ‪ ,‬כמחוות תודה של כבוד‬ ‫מטעמו ‪ ,‬זיכה אותו המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי לכתוב את דברי המליצה לעמוד השער של‬ ‫ספר ‪ ,‬אשר בתחתית חת "נא המגיה ‪ :‬ר' דוד ב שלמה לאנייאדו‬

‫‪2‬‬

‫‪ ....‬שנת "שערי דיצה"‬

‫)תרפ"ט ‪[8] " (1929‬‬

‫ר' אברה יעקב ענתבי מספר אודות מעשה הדפוס של הספר‬

‫‪ 1‬נראה לי שזו טעות כי בהקדמה לספר "באור החיי" כותב אביו של אפרי‪ ,‬ר' אב"י ענתבי כי הספר נרכש ע כל‬ ‫ספריית עזבונו של ר' מרקאדו אלגאזי‪ ,‬ובכ"ז השארתי כפי המקור‪ .‬את הפסקה הזו הרכבתי משתי התייחסות של הב‬ ‫אפרי בזכרונותיו לאותו מסע לצור הדפסת הספר‬ ‫‪2‬‬

‫לימי פרס ר' דוד לניאדו ספר רב חשיבות בש "לקדושי אשר באר"‪ "K‬ובו קטלג והנציח את כל נוסחי‬ ‫מצבותיה של רבני חלב ודמשק בבתי העלמי היהודיי העתיקי ומה שהיה ידוע לו באופ אישי אודותיה‪ .‬מספרו‬ ‫זה למדנו רבות אודות תולדות אבות המשפחה ‪.‬‬


‫על פרוייקט הדפסת הספר נמצאנו למדי משני מקורות‪ .‬ראשו שבה הוא ההקדמה לספר בה‬ ‫מספר המו"ל‪ ,‬ר' אברה יעקב ענתבי אודות נסיבות ההדפסה ויוקר עלותה]‪ ,[3‬המקור השני נמצא‬ ‫בכתב יד אשר סופו חסר‪ 1‬ונראה שממנו לעתיד לבוא נוסחה הקדמה תמציתית יותר לספר ]‪ [16‬זו‬ ‫אשר נדפסה בסופו של דבר‪ .‬בכתב יד זה תועדו נסיבות ההוצאה לאור באופ רחב יותר ויש בו‬ ‫פרטי שנשמטו בדפוס אולי משו המחשבה שלא היה יאה להנציח‪ .‬כגו העובדה שהיש"ר היה‬ ‫חייב לעת זקנתו כ‪ 2000‬לירות מצריות במצרי ולא מוזכר על מה ומדוע‪ .‬למרות לשו המליצה‬ ‫הנהוגה אז ושהכותב ר' אברה יעקב‪ ,‬נוקט בה החלטתי להביא את הדברי כפי שה ללא שינוי‬ ‫בשל חשיבות ‪ ,‬וכדי להבהיר הוספתי מפרשנותי בסוגריי‪.‬‬ ‫בנוס‪ O‬שילבתי בי שתי הגרסאות זו שנדפסה בהקדמת הספר‪ ,‬וזו שנותרה בכתב היד‪.‬‬ ‫תחילת כתב היד פותחת במילות הברכה הרבות של הכותב אודות הזכות להגיע למועד שבו‬ ‫מתגשמת משאלת לב של שני כה רבות בהוצאת הספר לאור ‪:‬‬

‫"זה היו יומא ‪...‬קול תורה וקול זמרה להזכיר חסדי אדו הכל קולי אלי אקרא‪.‬‬ ‫מי מילל תהילות בקולי קולות כפל גמולות הגיע זמני לאמר שירה‪,‬‬ ‫זאת חובתי אל שדי אשי דברי‪,‬‬ ‫אליו פי קראתי ויענני אשר עזרני וסייעני להוציא לאור חמדה גנוזה‪.‬‬

‫אשר כמה טרח ויגע עטרת ראשי הרב רבי אבא הרב החסיד העניו מזרק)ה( טהור הטוב ו היש"ר )ר'‬ ‫יהודה שבתאי רפאל ענתבי( זצו"ק )זכר צדיק וקדוש(‬ ‫אשר נפשו תמיד חפצה ותשוקתו להביא האי ספרא ) את הספר הזה( של‬

‫מר מלכיא הרב הגדול מעוז‬

‫ומגדול המלומד בניסי הדיי המצויי פה מצרי רב חיי כפוסי‪ ,‬בעה"נ )בעל הנס(‪ [16] ,‬אשר‬ ‫חיברו אחרי הנס שנעשה לו שנתפקחו עיניו‬ ‫ועשה )כתב( הקדמה על הספר הנזכר ומרב הזמ נאבדה )אותה הקדמה בה הוא מספר אודות הנס‬ ‫שנעשה לו אבדה ע שיני הזמ(‬

‫בר בתוכו כמה וכמה )פעמי( חתו חתימת ידו שהוא חות "ה' נסי הצעיר חיי כפוסי ז"ל"‪.‬‬ ‫‪ 1‬א‪ O‬על פי שהסו‪ O‬חסר ואי חתימה אי ספק לפי התוכ שנכתב על ידי ר' אברה יעקב ענתבי‪.‬‬


‫ועטרת ראשי אבי אבא ]‪ [3‬קנה אותו בדמי יקרי )בכס‪ O‬רב( והיה טמו בבית מדרשנו‬ ‫)זה( ספרא ספר באור החיי פירוש על התורה בעיר הקודש צפת ‪ ,‬ונפשו )של אבי( תמיד לילה‬ ‫ויו תהמה להביאו על מכבש הדפוס ]‪,[16‬‬ ‫ותמיד היה חשקו וחפצו להוציאו לאור על מכבש הדפוס ולא נסתייעא מלתה מכמה טעמי ‪:‬‬ ‫וטע העיקרי כי היה זק בא בגבורות ]‪) [3‬גבורות – ב שמוני(‬ ‫לא רצה לצאת מקודש לחו"ל )לשו מליצה מצפת לעיר אחרת( לעת זקנתו‬ ‫ומה ג כי היה לו חובות בערי מצרי קרוב לב' אלפי גיני )לירות מצריות(‬ ‫ועל כל זה לא נת אל לבו לצאת והל מה שהל וחל"ש ונאס‪ O‬לבית עולמו זק ושבע )ימי(‪.‬‬

‫ואחרי כ בראותינו אנחנו הבני בניו כי נפשו וחשקו להוציא הספר הקדוש הזה ספר‬ ‫באור החיי להרב הקדוש הנזכר )חיי כפוסי( הוכרחנו אני ואחי )לעשות למימוש הדפסת‬

‫הספר( וראש בשמי ראש מעלת הרב המובהק שמ תורה מזרק טהור השקד בתורה כבוד מורינו )ואחי( הרב‬ ‫אליהו רחמי ענתבי דרבנ זכר צדיק וקדוש לברכה אשר נאס‪ O‬לבית עולמו בשנתנו זאת‪.‬‬

‫אוי לי שאבדתי את רבי )אחי( ולא אסתייעה מלתה )ולא זכה להגשי רצונו של אביו(‬ ‫ואחרי אשר בעל כל הסיבות )הקב"ה( סובב עלי )הוליכני( והביאני הלו להתגורר פה מצרי‬ ‫ו)אני( מסתפק במועט )פרנסתי דלה( כאשר יעידו יגידו כל באי השער ]‪,[16‬‬ ‫ועבר על ראשי מי הזידוני )מליצה לתקופה רעה( ‪ ,‬כידוע לכל העיר‪,‬‬ ‫ונכנסתי )לעיסוק פרנסה נחות יותר( ע השוחטי בתור שוחט מהעו‪ O‬למינהו מפני המתנגדי‬ ‫שהיו לי ‪...‬עושה רוש שלא היה חפ‪ K‬בי להיות שו"ב )שוחט בהמה( וזה לי ל"ז )‪ (37‬שנה ואני‬ ‫עוסק במלאכתי )הדלה כשוחט עופות( ]‪, [3‬‬ ‫והוכרחתי לקמ‪ K‬על עסתי ומקב‪ K‬על יד על יד )חוס פרוטה לפרוטה( ומצטעק )מצערי ועוניי(‬

‫ויפה לי )למע מטרה נעלה זו( כדי להוציא לאור האי סיפרא לעשות נחת רוח לנפש הצדיק )חיי‬ ‫כפוסי( שיהיו שפתותיו דובבות ולעשות נחת רוח לעטרת ראשי אדוני אבי הרב היש"ר זיע"א‬ ‫שהיה חפצו ורצונו להוציאו לאור ומשמי זיכו לי )אותי(‪...‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪201‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ואנכי העבד אברה קמצתי על יד )חסכתי מעט מעט( עד‬ ‫שמצאתי תחת ידי קומ‪ K‬של ברכה ]‪ [3‬ס מה )סכו מסויי( באופ המתחיל )המאפשר להתחיל(‬ ‫להוציא לאור ולהביאו על מכבש הדפוס‬ ‫והנה מקרוב )לאחרונה( נתראיתי ע‬

‫האדו היקר ומהללו בלי מחקר אוהב התורה ולומדיה מגזע היחס‬

‫והמעלה לש טוב ולתהילה כבוד האדו סיניור זקי משה מנשה סתהו יצ"ו ‪ ,‬אזר כגבר חלציו‬ ‫ואמר לי ‪ :‬אברה אהובי מה ל אתה נבהל סמו אדידי )עלי( ואני אסייע בהוני ואוני‬ ‫ותכ‪ O‬קרא למכירי המלאכה מלאכת הדפוס ונת לה )שיל מראש( מה שהוא עיקר )מרבית עלות‬ ‫ההדפסה( נייר משובח ומפואר משופרי דשופרי‬ ‫ומה ג כי הוא העיקר שעלה דמי הנייר למעלה ראש ולא נצרכה אלא להעדפה כי הוא הביא בעלי‬ ‫הדפוס וגמר עמה וקרוב הדבר להדפיסו כולו מכיסו וממנו ‪.‬‬ ‫אנא ה' זכרה לו אלוהי לטובה ולברכה ובזכות הרב הקדוש )חיי כפוסי( זיע"א יג בעדו ובעד‬ ‫בניו הנעימי ראשו בקודש ‪...‬ובעל הברכות הוא יבר את הגברת המהוללה אשר יראת ה' היא‬ ‫תהלל הגברת המעטירה סי')ניורה( גמילה תלט אשר ג היא עזרה בעזר שיש בו ממש להוציאו‬ ‫לאורה אנא ה' ברכה ]‪..[16‬‬ ‫ועליתי על הר הקודש ירושל הבנוייה תבנה ותכונ וה' עזרני להדפיסו‪[3] "...‬‬

‫תוכנו של הספר "באור החיי"‬ ‫מצידו האחורי של עמוד השער שחיבר ר' לניאדו‪ ,‬מופיע עמוד מעוטר המאפשר למו"ל להקדיש‬ ‫באופ אישי את הספר למי שחפ‪ K‬ביקרו תחת הכותרת "מזכרת נצח מעוררת אהבת דודי" ‪ .‬את‬ ‫עמוד ההקדשה מעטרת תבנית מאויירת של "ישיבת בר יוחאי" שבמירו‪ .‬ומדוע בחר באיור זה‬ ‫דווקא ?‬ ‫הבחירה אינה מוסברת ‪ ,‬אבל מסמלת אולי יותר מכל את המפעל המשפחתי‪ ,‬שכ ‪ ,‬בישיבה זו‬ ‫למד היש"ר ענתבי רוכש כתב היד‪ ,‬כמאה שני קוד לכ ‪.‬‬


‫בשלושת העמודי הבאי מופיעות הסכמות של רבני מצרי וצפת‪ ,‬ואחריה הקדמתו של הרב‬ ‫המו"ל )עמודי ‪ , (45‬ר' אברה יעקב ענתבי‪ .‬בה הוא מפרט את נסיבות ההוצאה לאור גלגולו של‬ ‫כתב היד אותו הוא מביא להדפסה וכ פרטי חשובי א תמציתיי מאוד לתולדות משפחתו‪.‬‬ ‫ר' אברה מציי ש כי ספר זה כולל את כלל כתבי היד שנותרו בספרי המשפחתית שהוריש‬ ‫היש"ר לבניו‪.‬‬ ‫עמ' ‪" – 67‬הקדמה מב אחיו של הרב המו"ל" – הרב רפאל מנשה ענתבי‪ ,‬המספר אודות חייו‬ ‫וגדולתו של הרב כפוסי‪.‬‬ ‫לאחר מכ נפתח הספר אשר מחולק לשתי חטיבות‪.‬‬ ‫החטיבה הראשונה נקראת "באור החיי" ובה חיבורו של ר' כפוסי הכולל דרושי על כל פרשיות‬ ‫חמשת חומשי תורה‪.‬‬ ‫החטיבה השניה נקראת "אביר יעקב" והיא פותחת במכתבו של הרב יעקב ענתבי למונטיפיורי‬ ‫שהיה מצוי בכתב יד מקורי בידי בני המשפחה )עמ' ‪ . (198208‬לאחריה רשו נוסח מצבתו של ר'‬ ‫יעקב ענתבי בהר הזיתי בירושלי )עמ' ‪(208‬‬ ‫מנהל בית הספר בצפת ואיש הציבור יהודה ענתבי‪) ,‬אחיינו של המו"ל( מסכ את סיפור הפרשה‬ ‫בתמצית ‪ .‬יהודה ‪ ,‬בנו של ר' אליהו רחמי שנפטר‪ ,‬השתת‪ O‬במפעל ההוצאה לאור ומכיוו שהוא‬ ‫זה שמציג בפני הקורא את מכתבו של ר' יעקב למונטיפיורי אולי המקור היה ברשותו וזו תרומתו‬ ‫שלו לחומר הכלול בספר‪.‬‬ ‫בנוס‪ O‬לתקציר הפרשה שרש הוא מפרס את כתב הפירמא שהעניק השולט התורכי ליהודי‬ ‫בתו הפרשה‪.‬‬ ‫לאחריה באותה חטיבה )"אביר יעקב"( מופיע ערב רב של מסמכי שהיו מצויי בכתב יד ברשות‬ ‫בני המשפחה‪.‬‬

‫תחילת קשורי בר' יעקב ענתבי ‪ ,‬גיבור פרשית העלילה ‪:‬‬ ‫‬

‫תמיכה אנונימית בפסק דינו של ר' יעקב ענתבי בעניי חלוקת עזבונו של של חיי פרחי‬ ‫בי יורשיו‪ .‬ע מליצה רבה אודות הייסורי שעבר בפרשת דמשק‪ .‬אותו כתב תמיכה‬ ‫בפסיקתו ג הוא נמצא בעזבונו של היש"ר ואפשר שהיש"ר עצמו כתבו ‪)...‬עמ' ג'(‬

‫כדי להביא אותה תמיכה בפסק הדי בקונטקסט המתאי השאיל ר' יצחק בדאהב למו"ל את‬ ‫פסק דינו המקורי של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬בעניי חלוקת עזבונות של חיי פרחי )עמ' ד' – י'(‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪203‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫‬

‫דרוש שנשא בנו של היש"ר )ר' אליהו רחמי ? ( ביו החמישי לפטירת אביו‬ ‫)עמ' טו – כד'(‬

‫‬

‫דרוש שנשא במלאת ‪ 9‬חודשי לפטירת אביו היש"ר )עמ' טו' – כד'(‬

‫‬

‫דרוש שנשא היש"ר לכבוד "שבת הגדול" פרסו דרוש זה הביא נכדו הרב רפאל מנשה‬ ‫ענתבי שהחזיקו כנראה ברשותו‪) .‬עמ' כהכט(‪ .‬מכיוו שזהו פרי יצירתו הרוחנית היחידי‬ ‫אשר שרד את פגעי הזמ בכתובי‪ ,‬הקדי לו ר' רפאל מנשה מליצה ארוכה ורחבה‬ ‫באור שלושה עמודי כמי שפורש שטיח אדו בפני מהלכו של אציל‪.‬‬

‫‬

‫דרוש שנשא ר' רפאל מנשה ענתבי במלאת שנה לפטירת אביו אליהו רחמי )עמ' ל'לד'(‬

‫‬

‫דרוש של ר' רפאל מנשה ענתבי לפטירת סבתו מרת קאדו בל"ג בעומר תרע"ו )עמ' לד‬ ‫לח(‬ ‫בשני הדרושי הללו הוא מזכיר בלשו מליצה את כל שמונת בניו של היש"ר שהינ‬ ‫דודיו‪.‬‬

‫‬

‫דרוש של הרב אברה יעקב ענתבי לפטירתו של השר ניסי ביה מוצרי )לח'מ'(‬ ‫ניסי מוצרי היה ידידו מש שני רבות‪ .‬הכרותו הראשונה ע המנוח היתה כשהגיע‬ ‫לראשונה למצרי היה חסר כל‪ ,‬ובילה את לילו הראשו כשהוא יש על ספסלי "בית‬ ‫הכנסת טורקיה" שברחוב היהודי‪ .‬ש בבית הכנסת ‪ ,‬פגש לראשונה את האחי יוס‪, O‬‬ ‫יצחק‪ ,‬וניסי ביי מוסרי‪ .‬מאז התיידדו ור' אברה יעקב היה לב בית אצל‪[12] .‬‬

‫‬

‫העמוד האחרו של הספר ‪ :‬שיר שחיבר היש"ר לכבוד רשב"י )ר' שמעו בר יוחאי( וסימנו‬ ‫)אקרוסתיכו( "אני יהודה שבתי רפאל ענתבי שליחא דרחמנא חזק" ולפניו מספר שורות‬ ‫בה מספר בנו‪ ,‬המוציא לאור‪ ,‬אודות השליחות של אביו בה חיבר את הפיוט‪.‬‬

‫תוכ הספר מעיד יותר מכל אולי‪ ,‬עד כמה הינו מפעל משפחתי משות‪ O‬לשימור והנצחה של‬ ‫מורשת משותפת ושל זכרונ של זקני המשפחה כיש"ר ענתבי‪ ,‬רעייתו קאדו‪ ,‬בנו בכורו ר' אליהו‬ ‫רחמי ענתבי ‪ ,‬ב דודו של היש"ר ר' יעקב ענתבי ואחרי‪ .‬הנצחה בעיד ובתרבות שבה לא היו‬ ‫מצלמות ודרכי תיעוד אחרי אלא בדר של הדפסת הספדי וכתבי יד מקוריי‪.‬‬


‫הירצחו של השר חיי פרחי בעכו ופרשת עזבונו‬ ‫ראוי במקו זה לכתר זעיר ולהבהיר מה ראו בני המשפחה ‪ ,‬מוציאי הספר ועורכיו‪ ,‬אל נכו להביא‬ ‫את עניי פסיקתו של ר' יעקב ענתבי לאור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 1841‬שנה אחר פרו‪ K‬הפרשה העגומה ‪ ,‬ר' יעקב ענתבי עזב את עירו דמשק‪ ,‬ועבר לדור‬ ‫באחרית שנותיו בירושלי‪ ,‬אליה הגיע אחר שעלה להשתטח על קברי קדושי באר‪ .K‬מסופר כי‬ ‫לפני הגיעו לירושלי‪ ,‬יצא הראשו לציו הרב אברה חיי גאגי‪ ,‬ועמו כל שאר רבני העיר‬ ‫להקביל את פני ר' יעקב ענתבי‪ ,‬בפאתי העיר‪ .‬ש כרע על ברכיו לפניו ונישק את ידו על גבורתו‬ ‫הרבה בניסיו הקשה שעבר‪ .‬באות שני הסעירה את העול היהודי באיזור פרשת סכסו בי‬ ‫יורשי לממו רב‪ .‬פרשית חלוקת רכושו של ר' חיי פרחי בי בניו‪.‬‬ ‫השר ר' חיי פרחי היה מחשוביה ועשיריה של הקהילה היהודית בדמשק במחצית השניה של‬ ‫המאה השמונה עשרה וראשית המאה התשע עשרה‪ .‬רבה היתה השפעתו במערכת השלטו‬ ‫התורכי‪ .‬משהיתה עכו לחלק מווילאיית דמשק‪ ,‬עבר ר' חיי פרחי לגור בה ובשנת ‪ 1790‬קרא לו‬ ‫ג'זאר פחה הידוע לשמצה ברשעותו לנהל את ענייני הכספי של הוילאיה‪.‬‬ ‫ידוע לכל הסיפור המפורס כיצד בשעה של כעס ניקר הערי‪ K‬בחרבו את עינו של שר הכספי‬ ‫פרחי‪ ,‬למרות שהיה משרתו הנאמ והחרו‪ K‬ביותר‪.‬‬ ‫מש כארבעי שנה נודעה לו לר' חיי פרחי השפעה רבה לא רק מכוח תפקידו הרשמי‬ ‫וטובת אחיו היהודי היתה לנגד עיניו ועליה הג מפני גזירות וסחיטת של המושלי המקומיי ‪.‬‬ ‫פרשת חייו המופלאה של ר' חיי פרחי נסתיימה באורח טראגי‪ ,‬בערב ראש חודש אלול תק"פ‬ ‫כשנרצח בפקודתו הפחה עבדאללה שבכ גמל לו רעה תחת טובה‪ .‬שכ כאשר היה הפחה‬ ‫עבדאללה קט אחר נתיית ר' חיי פרחי גידלו בביתו‪ .‬הוא א‪ O‬השתדל מאוד בעבורו‪ ,‬שעבדאללה‬ ‫יהיה זה יקבל את השלטו לאחר מות סולימא‪ .‬על שו מה עשה עבדאללה פחה מעשה זה אי‬ ‫הדבר ידוע‪ ,‬אפשר שש עינו ברכושו הרב של יוע‪ K‬הכספי היהודי ואכ לפי המקורות החרי את‬ ‫כל רכושו‪.‬‬

‫לאמיתו של דבר חלק גדול מרכושו של פרחי הבריחו בני משפחתו לדמשק‪ ,‬ועל עזבו זה פר‪K‬‬ ‫סכסו ארו וממוש בי יורשיו שהעסיק כעבור שני את גדולי הפוסקי שבמזרח‪ .‬מתו ספרות‬ ‫התשובות אנו למדי על ויכוח שעבר בי הפוסקי‪ .‬בראש קבוצה אחת עמד הראשו לציו ר'‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪205‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫אברה חיי גאגי‪) ,‬הראשו לציו של ירושלי( ועמו כמה חכמי ולעומת התייצב רבה של‬ ‫טבריה ‪ ,‬ר' חיי ניסי אבולעפיא‪ .‬לצידו עמד בנו ר' משה אבולעפיא אשר ג הוא היה מעורב‬ ‫בפרשה העגומה בדמשק ‪ .‬משה אבולעפיה‪ ,‬מילא תפקיד עגו באותה פרשה‪ ,‬שכ לא עמד בסבל‬ ‫העינויי ונכנע לרצו שוביו הוא התאסל‪ ,‬והחל להעליל בצורה קשה ביותר על בני קהילתו כל‬ ‫שקר שרצו שיעיד‪.‬‬ ‫לימי נבחר ר' יעקב ענתבי ע עוד שני חכמי לבורר בסכסו ופסק כפי שפסק ר' אברה חיי‬ ‫גאגי )אג"( ‪ .‬ר' אג" תמ כמוב בפסיקתו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬ואילו ר' משה אבולעפיא‪ ,‬בנו של‬ ‫האב חנ"א יצא חוצ‪ K‬כנגדה ]‪ . [17‬כ ששתי הפרשיות הללו היו מעורבות ומשולבות זו בזו‪.‬‬ ‫סיבת הבאת פרסומו של מסמ זה שהיה מצוי בכתב יד מקורי בקרב בני המשפחה‪ ,‬היא א כ‬ ‫פרסומה הרב של פרשת הסכסו‪ ,‬שהיתה סמוכה לעלילת דמשק ‪ .‬יתכ כאמור שמי שכתב את‬ ‫כתב התמיכה בר' יעקב ענתבי היה לא אחר מאשר היש"ר ב דודו מכיוו שהמובאות בספר ה‬ ‫גנזי כתבי היד שנותרו ממנו‪ .1‬פסיקתו המלאה של ר' יעקב ענתבי בפרשה כאמור‪ ,‬לא היתה‬ ‫ברשות בני המשפחה ואותה שאלו ממי שהחזיקה ברשותו בכתב יד לצור ההדפסה בלבד‪.‬‬

‫אחרית דבר‬ ‫הספר "באור החיי" מועלה ומוזכר במקו מרכזי‪ ,‬ברישומי ההיסטוריי שהותירו אחריה‬ ‫מסרני משפחתיי לתולדות משפחת ענתבי ‪:‬‬ ‫אפרי ענתבי )בנו של המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי( נהג כ‪ ,‬ג סבי יעקב מרדכי ענתבי ציטט‬ ‫מההקדמות לספר זה במכתביו לשמעיה ב דודו ‪ ,‬כאשר זה האחרו ביקש ללמוד מזכרונותיו של‬ ‫סבי אודות תולדות משפחת ואבותיה‪.‬‬ ‫במחס ביתו של אפרי ענתבי ז"ל‪ ,‬בי אלפי ספריו ועזבונו ‪ ,‬מצאתי כמה גליונות דהויי של‬ ‫רבעיות דפי מחוברי יחדיו ‪ .‬זיהיתי את תוכנ וצורת הדפוס מייד ‪ ,‬כדפי הספר באור החיי‪.‬‬ ‫היו אלו שאריות של חלקי ספרי שנותרו כנראה בידי אביו של אפרי המו"ל ‪ ,‬לאחר תו‬ ‫הדפסת מספר עותקי של משנת ‪ .1929‬את אות גליונות שאריי שלא הספיקו לכדי ספר של‪,‬‬ ‫שמר למזכרת אצלו‪.‬‬

‫‪ 1‬ראה במאמרו של שטוחמ ]‪ [16‬עמ' קסה הערת שוליי ‪ ,24‬התייחסות לעניי פרסו כתב התימוכי הזה בפסיקתו‬ ‫של ר' יעקב ענתבי‪ .‬שטוחמ ציי כי הכותב הוא אנונימי‪) .‬בד‪ O‬ב‪ ,‬גג‪ ,‬א(‬


‫אחרו שעסק בעניי ספר זה ‪ ,‬חידתו ומהותו היה שלומי ענתבי מקיבו‪ K‬איילת השחר‪ ,‬אשר‬ ‫הזכירו בפני מעת לעת‪ .‬שלומי סיפר לי שכאשר ביקר בביתו אפרי ענתבי בעבר יחד ע בנו ‪,‬‬ ‫הציג לו אפרי את הספר באור החיי‪ ,‬ודיבר והסביר אודותיו‪ .‬אול הספר‪ ,‬טע שלומי‪ ,‬היה קט‬ ‫מימדי מהעותק אשר הצגתי אני בפניו‪.‬‬ ‫סברתי אז‪ ,‬שייתכ ואפרי הציג לו את כתב ידו המקורי של ר' חיי כפוסי אשר נותר לו מאביו‬ ‫אול אפרי וג שלומי הלכו מזה שני לעולמ וחידת מקו המצאו של כתב היד נותרה‬ ‫עלומה בעיני‪.‬‬ ‫את הספר "באור החיי" נת לי סבי יעקב מרדכי ענתבי ‪ ,‬יו אחד ‪ ,‬אחרי גיל מצוות‪ ,‬לאחר‬ ‫שנתתי לו עבודה שכתבתי אודות פרשיות "עלילות ד" בתולדות הע היהודי‪.‬‬ ‫נראה היה שהוא החליט על פיה שאני בוגר דיי‪ ,‬להבי את חשיבותו של ספר זה ‪ .‬הוא לא הסביר‬ ‫לי את מהות עניינו ותולדותיו ומה המידע הטמו בי דפיו‪ ,‬אול הותיר בכריכת הספר את גנזי‬ ‫התכתבויותיו ע ב דודו שמעיה ענתבי‪ ,‬אודות תולדות המשפחה ‪ ,‬מ הסת כדי שאקרא בה‪.‬‬ ‫אינני יודע א ידע שבמעשהו זה טמ זרע של עניי וסקרנות בקרקע פוריה‪ ,‬אשר העסיק אותי‬ ‫מש שלושי שנה מאוחר יותר‪.‬‬ ‫כל המסרני המשפחתיי ציינו בכתביה ובדבריה שספר זה הינו נקודת ציו דר מרכזית‬ ‫ומאגר מידע חשוב לידיעת תולדותיה של המשפחה‪ ,‬ה למדו מבי דפיו עובדות שונות אשר מה‬ ‫נשזרו במהל ספר‪ 1‬זה ‪ ,‬ובזכותו אנו למדי רבות מידיעותינו עד עצ היו הזה‪.‬‬

‫‪ 1‬חשוב לציי ‪ ,‬כי הגיעה לידי ג מהדורה חדשה של הספר באור החיי לר' חיי כפוסי‪.‬‬ ‫המוציאי לאור ‪ ,‬שהיו מעונייני בעיקר בדברי התורה ‪ ,‬אות דרושי המסודרי על חמשת חומשי התורה לא‬ ‫התייחסו לכל התוספות המצויות בחלק "אביר יעקב" ולכ‪ ,‬לא טרחו להדפיס את כל החומר כמו ג לא את ההקדמות‬ ‫של ר' אברה יעקב ענתבי ושאר בני המשפחה אשר הופיעו במהדורה המקורית של שנת ‪.1929‬‬


‫פרק שמיני ‪ :‬אברהם אלברט ענתבי‪.‬‬

‫הרב יוס‪ O‬ענתבי‪,‬‬ ‫ב הרב יעקב‬ ‫ענתבי‬ ‫גיבור עלילת‬ ‫דמשק‬ ‫ושני בניו‬

‫דוד יוס‪ O‬ענתבי‪,‬‬ ‫מוציא לאור‬ ‫של הספר‬ ‫"ויצבור יוס‪"O‬‬ ‫אשר חיבר‬ ‫אביו‬

‫אברה אלברט ענתבי‪,‬‬ ‫בכורו של הרב יוס‪ O‬ענתבי‪.‬‬


‫אברהם – אלברט ענתבי‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬







‫?‬ ‫מזל טוב ענתבי‬

‫רבה הראשי של‬ ‫דמשק‬ ‫וגיבור פרשת‬ ‫ר' משה חיי ענת'‬


‫?‬

‫מרחבא‬

‫נישאה‬ ‫לר"ר שמואל עקיבא‪,‬‬ ‫ירושלי‪.‬‬

‫אברה "אלברט"‬ ‫ענתבי‬

‫נישאה בדמשק‪ ,‬ליהודה אצלא‬ ‫פרחי בנו של רפאל פרחי ‪.‬‬

‫דוד יוס‪ O‬ענתבי‬

‫מקורות למשפחתו של אברה אלברט ענתבי ‪:‬‬ ‫‪ .1‬במרכז המקורות למשפחתו של אברה אלברט עומדת ההקדמה לספר "ויצבור יוס‪ ".O‬למחבר ענתבי יוס‪" ,O‬זה הספר ויצבור‬ ‫יוס‪...O‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‪.‬‬ ‫את הספר הוציא לאור בנו של ר' יוס‪ ,O‬דוד יוס‪ O‬ענתיבי‪ .‬אחיו של אברה אלברט ‪ ,‬ובו הוא מפרט את שמות כל אחיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ענתבי יעקב‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי‪,‬‬ ‫העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי"‬ ‫בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק ‪,‬‬ ‫‪ , 1929‬עמ' ‪.198208‬‬ ‫‪ .3‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי גרסה מורחבת – כתב יד )רש"י( בספרית אליאנס בפאריס‪.‬‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur‬‬ ‫"‪Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS-sur-Marne, France‬‬ ‫)הספריה הלאומית י' ‪ ,‬מחלקת המזעורי ס' ‪ (3294‬ש רש "בני ידידי ויחידי"‬

‫‪.4‬‬

‫‪L'Univers Israelite Paris , 15.12.1846 , p. 176‬‬

‫ש שפורס ב ‪) 15.12.1846‬עמ' ‪ (176‬מציי כי הנפטר הותיר אחריו אשה הרה !‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרומקי‪ ,‬אריה ליב‪ ,‬ספר תולדות חכמי ירושל‪ ,‬משנת ה"א ור" ליצירה ועד ה"א ותר"ל ליצירה‪" ... .‬ע הוספות רבות והעקות‬ ‫מבוא ומפתחות מאת אליעזר ריבלי ירושל" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תרפ"ט‪ .‬עמ' ‪286‬‬ ‫‪ .6‬מכתב תודה של נשות המעוני בדמשק ליהודית מונטיפיורי‪ ,‬כתב יד רש"י ‪ ,‬אוס‪ O‬פרטי‪ ,‬עותק ברשותו של דר' אריה מורגנשטר‬ ‫האוניב' העברית ירושלי‪.‬‬



‫פרק שמיני ‪ :‬אברהם )אלברט( ענתבי‬ ‫אלברט ענתבי היה דמות מיוחדת אצילה ובולטת מאוד‪.‬‬ ‫הוא היה מבי הבולטי שבמנהיגי הישוב היהודי המתחדש באר‪K‬ישראל של תחילת המאה‬ ‫העשרי‪.‬‬ ‫רוש השפעתו ופעילותו בתחילת המאה היו גדולי עד כדי כ שאת חייו ופעולותיו סיכמה‬ ‫האנציקלופדיה יודאיקה בתואר הבא ‪" :‬מנהיג היהודי באר‪ K‬ישראל‪ " .‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬ ‫שני רחובות באר‪ K‬הנקראי "רחוב ענתבי"‪ ,‬הינ על שמו שלו אברה – אלברט ענתבי‪.‬‬ ‫הוא שזכה לכבוד הזה ולא שו אישיות בכירה אחרת בתולדות המשפחה‪ ,‬גדולה ככל שתהיה ;‬ ‫במעשי‪ ,‬בתורה‪ ,‬ברבנות ציבורית‪ ,‬או בגבורה פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫הוא ולא אחר‪ .‬רחוב אחד בירושלי‪ ,‬ורחוב שני בתל אביב סמו לתחנה המרכזית "החדשה"‪.‬‬ ‫וזהו סיפורו ‪.‬‬

‫ילדותו ותחילת דרכו הציבורית‪.‬‬ ‫אברה‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬בשנת תרכ"ט )‪ (1869‬והיה בנו בכורו של ר' יוס‪ – O‬אליהו ענתבי‪ ,‬ונכדו של‬ ‫הרב יעקב ענתבי המפורס גבור "עלילת דמשק"‪.‬‬ ‫ר' יוס‪ , O‬האב נמנה בי נכבדי ועשירי העיר ]‪. [2‬‬ ‫אלברט‪ ,‬למד תחילה בישיבה וקיבל חינו דתי מסורתי‪ .‬אחר כ התחנ בבית הספר "אליאנס" של‬ ‫חברת כי"ח "‪ "The Alliance Israelite Universelle‬בעיר דמשק ולמד בו עד שמלאו לו עשר‬ ‫שני‪.‬‬ ‫מוריו ‪ ,‬כ מסופר‪ ,‬הכירו בכשרונותיו הנעלי‪ ,‬ולאחר שסיי את לימודיו נשלח בשנת תר"מ‬ ‫)‪ (1880‬מטע בית ספרו לפאריז‪ ,‬להרחיב את השכלתו בבית המדרש למורי לאומנויות של‬ ‫כי"ח‪. "Armentiers Ecole des Artes et Metiers " :‬‬ ‫כבר בגיל צעיר‪ ,‬הפגי חריצות בכל הליכותיו ומאז ניבאו לו עתיד מזהיר‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ו )‪ (1896‬בגיל שלושי‪ ,‬החליטה חברת כי"ח למסור בידיו משימה ושלחה אותו להיות‬ ‫עוזרו האישי של נסי בכר‪ ,‬מי שהיה מנהל מוסדות כי"ח באר‪ K‬ישראל ‪ .‬כדרכו ‪ ,‬הפגי אלברט‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪210‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫חריצות ומילא את תפקידיו על הצד הטוב ביותר‪ .‬הוא הפ לעוזרו הנאמ של נסי בכר אשר‬ ‫שימש לו כל אותו זמ מורה דר כאילו‪ ,‬הכי את יורשו לעתיד לבוא אשר עתיד יהיה למלא את‬ ‫מקומו אחריו‪.‬‬ ‫הרוח אשר פעמה בלבו של אלברט‪ ,‬רוח של חיבה והערצה לאר‪ ,K‬מודעותו לדאגה להרמת מצבה‬ ‫התרבותי והחברתי של עיר הקודש ירושלי‪ ,‬שאיפותיו מרובות התכניות להטיב ולהועיל בעיר‬ ‫פתחו כר נרחב לפעילות כאשר אלברט החל לממש כל מה שחשב והגה‪ ,‬עוד בטר נכנס לעסקנות‬ ‫ציבורית‪.‬‬ ‫בראשית שנת תרנ"ח ) ‪ (1898‬התפטר נסי בכר ממשרתו ‪ ,‬ואלברט קיבל במינוי את תפקידו‬ ‫כמנהל מוסדות כי"ח באר‪ K‬ובמשרה זו שימש עד שנת ‪.1914‬‬

‫‪1‬‬

‫בית הספר כי"ח )כל ישראל חברי( בירושלי‪.‬‬ ‫בית הספר המקצועי של כי"ח )‪ (Institution Professionnelle‬היה המוסד החינוכי המודרני‬ ‫היהודי הגדול ביותר באות ימי בירושלי וא‪ O‬החשוב ביותר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1880‬החליט הוועד המרכזי של כי"ח – אליאנס על הקמת מוסדות חינו רבי באר‪K‬‬ ‫ישראל‪ .‬במסמכי הועד נרש ‪:‬‬ ‫"דלות היהודי ש היא נוראה‪ ...‬מי אינו יודע היו שאי ביכולת יהודי א"י להחל‪ K‬מדלות אלא‬ ‫על ידי השכלה וע"י חינו חקלאי ואמנותי ?"‬ ‫בית ספר זה נוסד על ידי נסי בכר ב ‪ 1882‬והחל בהכשרת של בעלי מלאכה ושל חניכי לאחר‬ ‫שנת ‪ .1885‬בכ ביקשו בכר והאירגו שבו עבד לעודד את תהלי הפרודוקטיביזאציה בקרב‬ ‫האוכלוסיה היהודית‪.‬‬ ‫מטרת ביה"ס היתה ללמד "תורה ומלאכה" )וזהו שמו הראשו של ביה"ס(– שילוב של לימודי‬ ‫הדת המסורתית בשילוב שפות ומדעי‪ ,‬חקלאות ומלאכה – על מנת להכשיר את ילדי ירושלי‬ ‫להרוויח את לחמ בזיעת אפ‪.‬‬ ‫התפקיד על ניהול ופיתוח המוסד‪ ,‬הוטל על המייסד‪ ,‬ניסי בכר ‪ .‬יליד ירושלי ואחד מתלמידיה‬

‫‪ 1‬בספר אודות משפחת ספרא הדמשקאית ‪" :‬מישל עזרא ספרא ובניו" שחיבר אמנו שמוש נזכר אלברט ענתבי מספר‬ ‫פעמי‪.‬‬


‫הראשוני של כי"ח בפריס‪ .‬כאשר נפתח בשנת ‪ 1882‬צויינה השנה בחגיגיות על שער בית הספר‪,‬‬ ‫והוא קיי ש עד היו במקומו המקורי – מול בניי "כלל" בלב רחוב יפו בירושלי‪.‬‬ ‫שפת הלימוד הייתה צרפתית‪ ,‬ורבני האשכנזי התנגדו להקמתו‪ ,‬מחשש שיפגע בחינו החרדי‪ .‬כ‬ ‫קרה שכמעט כל תלמידי ביה"ס היו מבני הספרדי‪.‬‬ ‫בחלו‪ O‬הזמ הצטרפו אל ספסל הלימודי ג ילדי נוצרי‪ ,‬ערבי וארמני‪ ,‬עד שבית הספר‬ ‫הורחב וגדל‪ ,‬והסתייגות החוגי הקיצוניי מהמוסד רפתה‪.‬‬ ‫על כ מספר אלברט ענתבי )‪: [7] (1898‬‬ ‫"במש שני רבות נאבקנו נגד חוסר הסובלנות של הרבני האשכנזי‬ ‫האורתודוקסיי בקהילה‪ .‬ה ביטלו את הקצבת החלוקה לפועלי ששאפו לרכוש אצלנו‬ ‫הכשרה מקצועית ולאבות ששלחו את בניה לבית ספרנו היסודי‪.‬‬ ‫אול הזמני השתנו‪ .‬השבוע נפגשתי ע כמה צעירי בני רבני שביקשו ממני לשלב‬ ‫בלימודי הערב ! איזה הישג !"‬ ‫בי המלאכות שנלמדו ש נית לציי חייטות‪ ,‬סנדלרות‪ ,‬נגרות‪ ,‬פיסול באב ועוד ועוד‪ .‬תלמידיו‬ ‫של בית הספר נודעו בי הטובי בתחומי המלאכות‪ ,‬ועדותו של דוד ילי מוכיחה זאת –הוא‬ ‫מספר על השתתפות בית המלאכה של ביה"ס בפעולות השיפו‪ K‬בכיפת הסלע!‬ ‫בשנת ‪ ,1897‬עקב העומס הרב‪ ,‬ביה"ס התפצל – האחד לתורה והשני למלאכה‪.‬‬ ‫באותו הזמ כאמור‪ ,‬הוחל‪ O‬ג מנהל ביה"ס –אברה אלברט ענתבי ‪ .‬תחת ניהולו גדל בית הספר‬ ‫המקצועי והתפתח למרות המשברי שפקדו אותו ‪ :‬בעיות תקציביות‪ ,‬הקושי בגיוס מורי‬ ‫מוסמכי ומדריכי יעילי למחלקות השונות )נגרות ‪ ,‬פחחות וכיו"ב( של בתי המלאכה‪.‬‬ ‫תחת ניהולו הקי אלברט מחלקות חדשות לצבעות ‪ ,‬לאריגה ולטוייה בעבודת יד‪ ,‬פיתח מחלקות‬ ‫שהיו קיימות והקי מבני חדשי למוסד‪.‬‬ ‫על פי נתוני כי"ח הוכשרו במוסד זה בשני ‪ 18821902‬קרוב ל ‪ 350‬חניכי‪ ,‬אשר מצאו את‬ ‫פרנסת‪.‬‬ ‫אול ע זאת‪ ,‬בתקופה זו שרר לא פע מצב של חוסר תעסוקה באר‪ K‬ג לבעלי המקצוע ‪ ,‬וחלק‬ ‫מבוגרי המוסד נטשו את עבודת הכפיי‪ .‬לאחר תו לימודיה חלק מבוגרי המוסד א‪ O‬עזבו את‬ ‫האר‪ K‬בשל המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬או חזרו אל הקהילות השונות ברחבי האימפריה העות'מאנית ‪:‬‬ ‫אל קושטא‪ ,‬איזמיר‪ ,‬אדירנה ‪ ,‬בירות‪ ,‬דמשק ומצרי‪ ,‬שמה באו לרכוש מקצוע במוסד הירושלמי‪.‬‬ ‫אול היו ג לא מעטי מתלמידי המוסד‪ ,‬אשר הפכו להיות בעלי מלאכה באר‪ K‬נגרי וחרשי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪212‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ברזל ונחושת בירושלי ‪ ,‬ביפו בחיפה בצפת ובכמה מ המושבות‪ .‬וא‪ O‬הכשירו בעצמ חניכי‬ ‫שעסקו בעבודת כפיי ]‪.[7‬‬ ‫ההצלחות המקצועיות של ניהול המוסד לא היו נטולות קשיי ותסכולי ‪ .‬בחלק מ הדו"חות‬ ‫שלו לצד השגי שתיאר בפני כי"ח או יק"א‪ ,‬תיאר אלברט מצב קודר ביותר‪ ,‬וטע כי הישגי‬ ‫המוסד אינ מרשימי בגלל האפשרויות הכלכליות המצומצמות באר‪ K‬ישראל ‪.‬‬ ‫בכמה דיווחי א‪ O‬רמז שיתפטר מתפקידו בגלל חוסר התמיכה בתוכניותיו בקרב חוגי שוני‬ ‫בועד המרכזי של כי"ח בפאריס ‪ ,‬ושהוא עיי‪ O‬ומאוכזב מהחיי הקשי בירושלי‪.‬‬ ‫א‪ O‬שהערי את מפעלו של בכר‪ ,‬לא היסס אלברט להביע דעתו כי קודמו בתפקיד שגה משגה‬ ‫חמור בהקימו את בית הספר המקצועי בירושלי ולא בקושטא ‪ ,‬באיזמיר או בתוניס – ערי‬ ‫שבה היתה כי"ח עשוייה להגיע לדעתו ‪ ,‬להישגי מרשימי יותר בעידוד הפרודוקטיבאציה‪,‬‬ ‫כיוו שהיו ערי ע בסיס כלכלי אית יותר מירושלי העניה‪.‬‬ ‫נראה כי תמונה מאוזנת של הישגי המוסד תכלול ג הישגי וג כשלונות שחלק נגרמו בגלל‬ ‫תנאי חיצוניי כמו המצב הכלכלי והפוליטי באר‪ ,K‬בעיות תקציב ואולי ג יחס עויי למוסד‬ ‫מצד חלק מראשי כי"ח בפאריס‪ .‬אלברט ניסה ג להרחיב את גבולותיו של המוסד כאשר רכש‬ ‫את בית ריבלי בחברו ע עזיבתו של אלתר ריבלי את העיר חברו‪ .‬ככל הנראה במסגרת‬ ‫הניסיו להקמת בי"ס למסחר של כי"ח בעיר חברו וכשהדבר לא צלח בידו הפ הבית למרכז‬ ‫פעילות לצעירי חברו‪.‬‬ ‫אול חר‪ O‬הקשיי כאמור‪ ,‬לא מעטי מבוגרי המוסד אכ עבדו כבעלי מלאכה עוד קוד‬ ‫למלחמת העול הראשונה‪ ,‬בבתי מלאכה ומפעלי של יהודי ושל נוצרי בירושלי ובערי‬ ‫אחרות באר‪ K‬ובחו‪ K‬לאר‪ .K‬הישג זה ראוי לציו נוכח העובדה שפעילות כי"ח בתחו ההכשרה‬ ‫המקצועית והחקלאית במקומות רבי במזרח התיכו ובצפו אפריקה נחלה כשלו חרו‪[7] K‬‬ ‫למרות שהיה נציג גו‪ O‬ששא‪ O‬להנחיל את התרבות הצרפתית‪ ,‬צידד אלברט ענתבי דווקא במנחילי‬ ‫העברית "במלחמתהשפות" שהתחוללה באות שני ונמנה על החוגי התומכי בתחיית השפה‬ ‫המתנגדי למגמות הלע"ז בחינו ובחברה‪ .‬הוא הטעי כי‪" :‬א באי כא ליצור ישוב עברי‪,‬‬ ‫מוכרחי אנו כמוב ליצור חיי עבריי במלא מוב המילי האלה‪ .‬תחיית הע קשורה בתחיית‬ ‫השפה כשלהבת בגחלת‪ .‬זהו דבר טבעי והכרחי שאי להרהר אחריו‪".‬‬ ‫בראיו זה הוא סיפר דווקא כי ארגו "עזרה" הוא שסירב להקדיש מקו רב יותר להוראת השפה‬ ‫העברית במוסדותיו ‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪213‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫נציג יק"א בירושלי‬ ‫הודות לשמו הטוב ‪ ,‬רכש אלברט ענתבי את אהדת של כל העדות הדתיות בירושלי ואת אמו‬ ‫הממשלה בכלל ועל יסוד זה ‪ ,‬בשנת תר"ס )‪ ,(1900‬מינתה אותו חברת יק"א ‪I.C.A‬‬ ‫)‪ , (Jewish Colonization Association‬וייצג את המשרד הפלשתינאי של של הארגו הציוני‬ ‫בקשריו ע השלטונות העותומאניי‪ ,‬כבא כוחה הרשמי‪ .‬הארגו מסרה בידיו את הטיפול הנכבד‬ ‫של רכישת הקרקעות באר‪.K‬‬ ‫החל משנת ‪ 1900‬קיבלה יק"א על עצמה את הטיפול במושבות שנתמכו על ידי הברו רוטשילד‬ ‫ופעלה בהיק‪ O‬נרחב באר‪ K‬עד פרו‪ K‬מלחמת העול הראשונה‪ .‬יק"א פעלה מתו שיקולי כלכליי‬ ‫צרופי‪ .‬היא העניקה הלוואות לאיכרי בודדי במושבות או למושבה כגו‪ , O‬ולנזקקי באזורי‬ ‫עירוניי‪ .‬ההלוואות ניתנו לזמ ארו וברבית נמוכה ‪ ,‬והלווי התחייבו להחזיר במועד‪ .‬שיטת‬ ‫המענקי שהיתה נהוגה בימי הבארו רוטשילד נפסקה‪ ,‬מתיישב אשר לא הצליח להתבסס קיבל‬ ‫מיק"א תמיכה כספית כדי לעזוב את האר‪.K‬‬ ‫תפקידיו כנציג יק"א בירושלי ממחישי עד מה רב היה הכוח שהחזיק בידיו ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הוא זה שצרי היה להמלי‪ K‬לפני יק"א על הקצבות והלוואות מקופת המלווה שלה לבעלי‬ ‫מלאכה בירושלי‪ ,‬לש המש פיתוח לשכונות‪.‬‬

‫‪ .2‬ענתבי נדרש להמלי‪ K‬בפני יק"א על הקצבת הלוואות להקמת בתי במושבות כמו מוצא‬ ‫וארטו‪) O‬הר – טוב( באזור ירושלי‪.‬‬

‫‪ .3‬אלברט היה זה שצרי היה להמלי‪ K‬לפני ראשי יק"א לממ ירידת של יהודי חסרי יכולת או‬ ‫חסרי יוזמה מ האר‪.K‬‬ ‫ולבסו‪ O‬‬ ‫‪ .4‬לדווח למרכז יק"א על המצב הפוליטי הכלכלי והחברתי בישוב ‪ ,‬לרבות הפעילות הציונית‪,‬‬ ‫הבעיה הערבית והשינויי במדיניות הממשל העות'מאני כלפי היישוב‪.‬‬ ‫יחסיו הטובי ע נרסיס לוו אשר שימש ה כנשיא כי"ח וה כנשיא יק"א סייעו לקידומו ‪.‬‬


‫בי השאר רכש אלברט‪ ,‬עבור יק"א את אדמות המושבה 'באריעקב'‪ ,‬הרחיב את תחומה של‬ ‫'ראשולציו' וייסד שכונות בירושלי‪ .‬הוא היה ג בעל תפקיד מרכזי בישוב פרבריה החדשי‬ ‫של ירושלי מחו‪ K‬לחומות העיר העתיקה‪.‬‬

‫כיוו שידע את השפה הטורקית והכיר היטב את נוהגי התרבות התחבב על רמי הדרג התורכיי‬ ‫אשר התייחסו אליו כאל דוברה הראשי של הקהילה היהודית‪ .‬כ יכול היה להשיג גישה לרכישת‬ ‫קרקעות או הרשאות לבנייה וישוב הקרקע מטע השלטונות התורכיי‪.‬‬ ‫בדר זו הודות להשתדלותו הנמרצת בקרב השלטונות התורכיי‪ ,‬קנתה חברת יק"א בפריז בשנת‬ ‫תרס"ח שטח אדמה גדול ורחב ידיי בדר העולה לכפר מצלבה בגודל שלושי אל‪ O‬דונ‪.‬‬ ‫התכנית היתה לבנות עליו בתי מגורי לעניי העדות השונות‪ ,‬כאשר אות מחוסרי יכולת יגורו‬ ‫וישלמו את המחיר בחלקי קטני בפרישה של שתי עשרה שנה‪ .‬למקו הוא קרא "נחלת צדוק"‬ ‫לזכר הרב צדוק הכה ‪ ,‬ראש רבני צרפת‪ .‬לימי הפכה שכונה הזו לאחת הנאות שבירושלי‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫ג "נחלת ציו" הוקמה בזכותו באופ דומה‪.‬‬

‫כבא כוחה של יק"א בירושלי סייע ענתבי לבעלי מלאכה עניי בעיר להתבסס‪ ,‬וכאחראי על‬ ‫קופת המלווה של יק"א )‪ (Caisse de Prets‬העניק הלוואות ברבית נמוכה לבעלי מלאכה‬ ‫בירושלי וא‪ O‬לאיכרי בכמה מושבות מיהודה ]‪. [7‬‬

‫בקיאותו ג בצרפתית ובערבית וכ פקחותו ותקיפותו סייעו לו בקשריו והוא זכה להערכה רבה‬ ‫מצד השלטו התורכי באר‪ ,K‬אשר מינהו כנציג היהודי ובא כוח באספת הנבחרי העות'מאנית‬ ‫של מחוז )ווילאיאת( ירושלי‪ ,‬מחוז בו כלולה ג חברו וסביבתה‪ .‬השתתפותו בישיבותיה של‬ ‫האסיפה סייעה לקבלת כמה החלטות רצויות ‪ ,‬שבחלק הגדול היו לטובת יהודי העיר‪.‬‬ ‫הוא טיפח יחסי תקיני ע אפנדי ערבי וע מספר ניכר של מושלי ופקידי עות'מאניי‬ ‫בירושלי‪ .‬בכשרונותיו שימש כמתוו בסכסוכי בקרב גורמי שוני באוכלוסיה‪ ,‬בירושלי‬ ‫וביהודה ובי איכרי יהודי וערבי‪.‬‬

‫הוא היה מעורב בנסיונות להקי בנק אגרארי וא‪ O‬הקי חברה מסחרית בש ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪215‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫]‪"Societe Cooperative de Production Consomation et Pretes" .[7‬‬ ‫במקביל החל לפעול כנציג 'המשרדהארצישראלי' ביפו‪ ,‬בשליחות המשרד פעל להקמת בניני‬ ‫ציבוריי בישובי היהודיי במושבות‪ .‬והיה לאיש הקשר בי המשרד ביפו לישוב היש‪ ,‬ובי‬ ‫עסקני הישוב הציוניי לאפנדי הערבי‪.‬‬

‫קשריו ע עסקני היישוב‬ ‫מאז בואו לירושלי טרח אלברט ענתבי לקשור קשרי ע הקונסולי של המעצמות האירופיות‬ ‫ולרכוש את תמיכת של פקידי ממשל בכירי ושל אפנדי ערבי‪ .‬האפנדי כינוהו לפעמי‬ ‫"ראס אליהוד" )ראש היהודי( ‪ .‬מרדכי ב הלל הכה מעסקני הישוב החדש כתב עליו ביומנו ‪:‬‬ ‫"העסק החרו‪ K‬הזה ‪ ,‬שאי כמוהו לזריזות וחריצות‪ ,‬א כי שטחי ‪...‬גדולה לפעמי‬ ‫השפעתו על פקידי הממשלה סביבו ‪...‬הוא יודע את האנשי האלה ויודע את האמצעי‬ ‫במה לתפוס אות בלב‪".‬‬ ‫ג אברה אלמאליח – עיתונאי‪ ,‬עסק ציוני‪ ,‬והעור הראשו של העיתו "החירות" הכיר את‬ ‫ענתבי מקרוב ותיאר את תרומתו לישוב ואת קשריו הענפי ע השלטונות העות'מאניי וע‬ ‫אנשי הקונסוליה הצרפתית בירושלי‪.‬‬ ‫במאמר שהתפרס ‪ 23‬שני לאחר מות ענתבי‪ ,‬כתב אלמאליח‪ ,‬כי "השפעתו על השלטו התורכי‬ ‫באר‪ K‬ישראל היתה עצומה‪ ,‬כל מושל פל באר‪ K‬ישראל ידע כשא התמנה לתפקידו ‪ ,‬עוד לפני‬ ‫צאתו מקושטא כי בירושלי יושב יהודי גדול בש ענתבי‪ ,‬המגלגל את כל המכונה הציבורית‪ ,‬וכל‬ ‫מושל הרוצה להיות בטוח במעמדו ושוא‪ O‬להצליח בתפקידו חייב לעשות כרצו ענתבי‪" .‬‬ ‫אלמאליח מוסי‪ O‬כי "ענתבי היה ב בית אצל כל שר ומושל פל‪ ,‬משרדי כל הקונסולי היו‬ ‫פתוחי לפניו והוא השיג בה כל מה שרצה" ‪ .‬הסיבה לכ היתה כוח הגופי שייצג‪.‬‬ ‫כיוו שהיה נציג של שלושה גופי במקביל ג של היק"ר ‪(Jewish Colonization‬‬ ‫)‪ , I.C.A Association‬בא כוחו של "הנדיב הידוע" באר‪ K‬ישראל‪ ,‬ומעל הכל בא כח חברת כי"ח‪,‬‬ ‫היה בעל כח ציבורי אשר הפחה הירושלמי בעצמו כינה אותו כבעל "שלשת מפתחות הזהב האלה‬ ‫שבידו" אשר תפתחנה כל דלת‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪216‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הוא שימש כמתורגמ כבוד בקונסוליה הכללית הצרפתית בירושלי וממישרת כבוד זו שחשיבותה‬ ‫היתה ניכרת בימי הקאפיטולאציות הפיק תועלת גדולה לענייני הישוב‪ .‬במשרדי הממשלה‬ ‫והקונסוליות היה ענתבי מלי‪ K‬יושר וסניגור ליהודי אר‪ K‬ישראל והביא את עצומותיה לפני‬ ‫השלטונות‪[7] .‬‬ ‫קירבה יתרה הייתה בי ענתבי לבי ה'ראשולציו' הרב יעקב מאיר ז"ל‪ .‬וכ בימי מחלוקת‬ ‫הרבני הגדולה בירושלי בשנת תרס"ט על דבר כסא הרבנות הראשית‪ ,‬התערב ג הוא בעניי‪,‬‬ ‫ועמד כנגד הרב ישראל פאניז'יל ולטובתו של הרב יעקב מאיר שהיה בעל דעות מתקדמות יותר‪.‬‬ ‫תמיכתו זו הפכה אותו בלא שירצה בכ לאיש ריב ומדו‪ ,‬בעיני הצבור המפולג לסיעות‪ .‬וכשזכה‬ ‫מועמדו‪ ,‬היה אלברט לנציג העדה הספרדית בטקס הכתרת הרשל"צ מאיר‪ ,‬שנער בערב ראש‬ ‫השנה תרס"ז )‪.(19.9.1906‬‬

‫המתנגדי לאלברט ענתבי‬ ‫אישיותו המורכבת ומעורבתו בענייני ציבור הולידו לו יריבי בקרב חוגי שמרניי‬ ‫אורתודוקסיי ופרוגרסיביי‪ .‬גישתו השלילית לציונית המדיניות ומעורבות שגברה והלכה‬ ‫בענייני ציבוריי עוררו התנגדות בקרב חוגי פרוציוניי‪ ,‬ביניה ד"ר יצחק לוי‪ ,‬מהאישי‬ ‫הבכירי בעדה הספרדית ומנהל סני‪ O‬אפ"ק בירושלי )משנת ‪.(1904‬‬ ‫ג כמה עיתוני עבריי תקפו אותו והאשימוהו בשחיתות ‪ ,‬בחילול השפה העברית ובכל השלילי‬ ‫שהיה בפעילות החינוכית והפוליטית של כי"ח‪ .‬מהמפורסמי שבה ‪ :‬עיתו "האור" ‪ .‬בו פירס‬ ‫איתמר ב אב"י מאמרי שתקפו בחריפות רבה את ענתבי‪ .‬ג אליעזר ביהודה ‪ ,‬שהיה מתו יותר‬ ‫בדעותיו הפוליטיות ‪ ,‬מתח ביקורת קשה על העסק הספרדי‪.‬‬ ‫עיתו "הפועל הצעיר" היה ביקורתי כלפי ענתבי‪ .‬במיוחד על רקע המאבק הממוש בקרב עדת‬ ‫הספרדי על איוש כהונת "החכ באשי" ‪ ,‬לאחר מות החכ באשי הקוד הרב י"ש אלישר בשנת‬ ‫‪.1906‬‬ ‫אול מאיד נמצאו לו תומכי רבי בקרב פעילי הישוב ‪ .‬ג האהדה כלפיו נבעה לא אחת‬ ‫מטעמי שבאינטרסי יישוביי או אחרי‪.‬‬ ‫בראיו ע ענתבי שפורס בשנת ‪ 1912‬כתב חיי ב עטר עור עיתו "החירות" ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪217‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"אמנ אחדי מקוראינו יעקמו בוודאי את שפתותיה למשמע הש הזה וג אחרי לא ירצו‬ ‫להתעניי בדברינו א ורק משו שהזכרנו את ש זה ‪ :‬אבל תאמרו מה שתאמרו ‪ ,‬ענתבי ‪ ,‬למרות‬ ‫כל המגרעות והיחסי המוזרי שמיחסי לו הוא האיש היחידי כמעט בי עסקנינו פה שאומר‬ ‫מעט ועושה הרבה‪ .‬הוא האיש המעשי היחיד כמעט בי עסקנינו שהשפעתו רבה וגדולה היא על‬ ‫כל החוגי השוני אשר פה ושיכול לבצע ולהוציא לפועל את אשר זומ וחושב‪"...‬‬ ‫ע תומכי ענתבי נמנו ג אברה אלמאליח‪ ,‬מאיר דיזינגו‪ ,O‬מרדכי ב הלל הכה‪ ,‬מנשה מאירובי‪K‬‬ ‫ואחרי‪.‬‬

‫מלחמת העול הראשונה‬ ‫ע פרו‪ K‬המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ה )‪ ,(1915‬עזב ענתבי את כל עיסוקיו ואת‬ ‫הנהלת בית הספר למלאכה והתמסר לפעילות להצלת הישוב היהודי באר‪K‬ישראל‪.‬‬ ‫תקופת המלחמה היתה קשה לישוב היהודי באר‪ : K‬באותה עת נותקה אר‪ K‬ישראל כמעט כליל מ‬ ‫העול החיצו אשר ממנו הובאו צרכי מזו ושאר מצרכי לתושבי‪ .‬קשה במיוחד היה מצב של‬ ‫יהודי ארבע ערי הקודש שרוב חיו על החלוקה ועל תמיכת קרובי מחו‪ K‬לאר‪ .K‬א‪ O‬כי מוסדות‬ ‫הישוב הצליחו באמצעות "העזרה" בגרמניה והנרי מורגנטאו שגריר ארצות הברית בטורקיה‪ ,‬ליצור‬ ‫קשר ע הגולה וכספי הגיעו ארצה‪ ,‬לא השביע הקומ‪ K‬את הארי ורעב כבד היה באר‪.K‬‬ ‫השלטונות העותמאניי לא רק שלא יכלו לעזור לתושבי‪ ,‬אלא א‪ O‬לחייליה קצרה יד מהושיע‪.‬‬ ‫ובהיות החיילי רעבי ללח‪ ,‬פשטו על חנויות ובתי פרטיי ושדדו מה מכל הבא ליד‪ .‬באחד‬ ‫מלילות החור‪ O‬פרצו חיילי תורכיי לבית היתומי דיסקי בירושלי ונטלו מ היתומי את‬ ‫הכרי והכסתות‪.‬‬

‫במש שלוש שני התמיד בפעילותו למע היהודי במסירות עצומה והיה אחד מגורמי המפתח‬ ‫במניעת טבח וגירוש כללי של יהודי אר‪K‬ישראל‪ ,‬בדומה לטבח שחוללו באותה העת התורכי‬ ‫בבני הע הארמני‪.‬‬ ‫בפעולותיו אלה עורר עליו אלברט ענתבי את כעס של התורכי‪ ,‬א רגיל היה לאמור‪:‬‬


‫"אבי אבי )=סבי( זכרונו לברכה המוכר "בעלילת דמשק" מת על קידוש ה' בעלילת דמשק וזכה‬ ‫להיקבר בקדש בהר הזיתי בירושלי‪ ,‬יהי חלקי עמו ותהי נא אחריתי כמוהו‪, [1] ".‬‬

‫ביו ו' ‪ ,‬א' בטבת תרע"ה הגיע לראשונה לירושלי ג'מאל פחה ‪" ,‬מפקד הדוויזיה הרביעית ושר‬ ‫הימיה" ‪ ,‬ופניו מועדות לסוא‪ .K‬נערכה לו קבלת פני מלכותית‪ ,‬בה לקחו חלק ג היהודי‪ .‬דוד‬ ‫ילי נא נאו מליצי בערבית ואיחל למצביא ולצבאו הצלחה בדרכ לכבוש את מצרי‪.‬‬ ‫חברי "מכבי" שרו שירי בטורקית ובערבית ‪:‬‬ ‫"הבה נריעה לאל מושיע ‪ /‬אותו נהללה ולו נתפללה ‪ /‬רוכב שמי מושל אפסי ‪/‬‬ ‫נא שמור נא לנו את מלכנו ‪ /‬מוחמד רשאד שולטננו ‪ /‬מל מושיע רב העשיה"‬ ‫ג'מאל פחה הביע את שביעות רצונו מקבלת הפני היפה‪ ,‬ומנאמנות המסורתית של יהודי אר‪K‬‬ ‫ישראל לאימפריה העותומאנית ‪.‬‬

‫"הפושעי הציוניי"‪...‬‬ ‫בפברואר ‪ 1915‬נחל ג'מאל פחה כשלו חרו‪ K‬במסעו הנחפז נגד הבריטי בתעלת סוא‪ . K‬אול‬ ‫כדי להראות כמנצח בעיני האוכלוסיה הופיעה הודעה בחדר החדשות ונאמר בה שחיל צבאו עבר‬ ‫את התעלה ‪ ,‬ובקרב שהתחולל נפלו שני עשר אל‪ O‬חיילי בריטיי ושמונה אשר אל‪ O‬נלקחו‬ ‫בשבי‪ .‬הקהל נתבקש לחוג מאורע זה ברוב פאר ‪ ,‬וקיסר גרמניה שלח לג'מאל פחה חרב זהב‬ ‫מעולפת ספירי לכבוד "נצחונו"‪.‬‬ ‫"עוד נצחו כזה ואבדנו"‪ ,‬רטנו יושבי ירושלי‪.‬‬ ‫ע הרעת מצבה של טורקיה בחזית‪ ,‬חל שינוי לרעה ג ביחסו של ג'מאל פחה לתושבי האר‪ .K‬אל‬ ‫תושביה הערבי התאכזר מאוד‪ .‬מאות מה הועמדו למשפט צבאי בעוו בגידה במולדת ‪ ,‬ויותר‬ ‫ממאתיי נמצאו אשמי ונידונו לתליה ‪ ,‬לגלות או למאסר עול‪.‬‬ ‫ביהודי נהג ביותר רחמי‪ .‬רק את הציונות רד‪ O‬בחימה ‪ ,‬כי ראה בה תנועה לאומית מנוגדת‬ ‫לאינטרס התורכי‪ .‬אפשר שזוהי הסיבה שבהאאלדי‪ ,‬שוטר חרש במקצועו‪ ,‬נתמנה על ידי ג'מאל‬


‫פחה למושל יפו‪ ,‬ואת חס בק הערי‪ ,K‬מינה למפקד צבאי על העיר ירושלי‪ .‬עיקר תפקיד היה‬ ‫לבלוש אחר מעשיה של "הפושעי הציוניי" ולדווח עליה לג'מאל פחה‪.‬‬ ‫לא יצאו ימי רבי ובהאאלדי הגיש תזכיר מפורט לג'מאל‪ ,‬ובו שמות ‪ 32‬ציוני מורדי )דוד ב‬ ‫גוריו ביניה(‪ .‬ה נצטוו להתייצב במפקדה הראשית של המחנה השביעי בירושלי‪.‬‬ ‫שעה שחיכו המנהיגי באול המפקדה ‪ ,‬עבר על פניה ג'מאל פחה‪ ,‬שלח בה מבט חמור‬ ‫והפטיר לעומת‪" :‬בעוד עשרה ימי עליכ לצאת מפה ולגלות לאנגורא או לסיואס" " ויצא‪.‬‬ ‫היתה זו פגישת הראשונה של באי כוח הישוב ע ג'מאל פחה‪ .‬המומי ונפחדי בחרו בדיזינגו‪O‬‬ ‫ובענתבי באי כוח להתייצב לפני ג'מאל ולנסות להעביר את רוע הגזירה‪ .‬א ג'מאל פחה הסכי‬ ‫לקבל רק אחד מהשניי‪ .‬אז פנה ענתבי לדיזינגו‪ O‬ואמר לו ‪" :‬אתה בא כוחה האמתי של כל‬ ‫החבורה הזו – ועלי להיות שליח" ‪ .‬א דיזינגו‪ O‬סבר כי יליד רוסיה לא ירכוש את אמו הפחה‬ ‫ועל ענתבי לייצג אות ‪ .‬רק אחרי שידולי והפצרות מצדו נעתר ענתבי לבקשתו ודיזינגו‪ O‬נשאר‬ ‫בחדר הסמו‪.‬‬

‫תחת דגל עותומאניה‬ ‫"השיחה ארכה כארבע שעות" כותב דיזינגו‪ O‬בזכרונותיו " וסבורני שכדאי הוא למשא ומת שכזה‬ ‫להכתב לפחות בקיצור‪ ....‬ג'מאל פחה פתח בכעס ואמר לו לענתבי ‪:‬‬ ‫"את הציוני יוזמי לקרוע את המדינה הזאת מאת ממלכת עותומניה וליסד לכ ממשלה‬ ‫משלכ תחת חסות מעצמה אויבת ‪.‬‬ ‫אבל היה לא תהיה ! אעקור אתכ מ האדמה הזאת לעול!"‬ ‫אז ק ענתבי וית קולו ברגש ויע בעוז ‪" :‬בתור עותומני ב בנו של עותומני‪ ,‬אשר אבי אבי נהרג‬ ‫בימי המרד בדמשק ועצמותיו נקברו פה על הר הזיתי בירושלי ‪ ,‬אני מוחה נגד האשמה זו‪...‬‬ ‫בני אנחנו ‪ ,‬כולנו זוכרי עוד את אשר עשו העותומני לגולי ספרד ותמיד רחש לבנו תודה‬ ‫לתורכיה"‬ ‫"הציונות שלכ – הא אי מטרתה לעשות את פלשתינה למדינת היהודי ? "‬ ‫" לא הוד מעלתו ! הציונות בעיקר נלחמת בהתבוללות ושואפת לעצמאות קולטורית יהודית‪.‬‬ ‫חפצנו להחיות ולפתח את שפתנו‪ ,‬להמשי את מסורת הדת והתרבות שלנו באר‪ K‬קדשנו ולשוב‬ ‫ע זה לעבודת האדמה כבימי קד‪ .‬אנו רוצי לבנות את האר‪ K‬שהיא מולדתנו ההיסטורית ‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪220‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫לחדש את נעוריה ולעשותה אר‪ K‬מולדת ממש לבנינו ‪ ,‬לדורות הבאי – ותחת דגלה של‬ ‫עותומניה !"‬ ‫"לשמע דברי אלה ‪ ,‬שככה חמתו של ג'מאל פחה ויאמר ‪" :‬א כ הוא הדבר ‪ ,‬למה לכ לנוע‬ ‫למנהיגי מחו‪ K‬לאר‪ ,K‬להרצל וחבריו וכדומיה? אנכי את לכ קרקעות הממשלה ליסוד‬ ‫מושבות‪ ,‬ואנכי אכריז אפילו על אוטונומיה גמורה בשביל הדת והתרבות שלכ‪ ,‬ואעזור לכ‬ ‫להגשי את האידיאל הציוני בחסותה של עותומניה"‬ ‫"מיד נחה דעתו של ענתבי עד כדי לענות בהלצה ‪ " :‬א כ הריני מכריז את הוד מעלתו לפרזידנט‬ ‫של החברה הציונית ‪ ,‬ואני אהיה מזכירו הנאמ‪ ...‬כ הפכה השיחה והתנהלה כאילו מתו הלצות‬ ‫ובדיחות‪ ,‬אלברט ענתבי לקח את לב הערי‪ K‬בשיחתו המחוכמת ‪ ,‬עד שאמר לו המפקד‪" :‬ובכ בתור‬ ‫עותמני נאמ‪ ,‬הגד נא ‪ ,‬מי ומה ה האנשי אשר קראתי והנני שולח לאנגורה ? "‬ ‫"הוד מעלתו ‪ .‬האנשי האלה אינ מסוכני למולדת‪ ,‬יש בה אשר אולי עשו שגיאות‪...‬מפני שלא‬ ‫ידעו את מגמותיה האמיתיות של ממשלת עותומניה ועליה לשאת בעונש שהוא ‪ ,‬למע יזהרו‬ ‫להבא‪ .‬הראויי לעונש זה ה ‪ :‬אני ענתבי עבד‪ ,‬דיזינגו‪ O‬ידידי‪ ,‬ילי שלוש מאירובי‪ K‬ואולי עוד‬ ‫שני שלושה ‪.‬‬ ‫ג'מאל פחה פקד על בהא על די שיביא לפניו מיד את כל התיק ‪ ,‬ענתבי קיבל על עצמו לסדר יחד‬ ‫ע הקימאקא את גירוש "החוטאי האמיתיי" ‪ ,‬כחמישה עשר איש שיסעו לטבריה לשני‬ ‫שבועות‪ .‬על אלו שהציל מגירוש נמנו מאיר דיזינגו‪ , O‬מנשה מאירובי‪ ,K‬ד"ר חיי בוגרשוב‪ ,‬מנח‬ ‫שיינקי‪ ,‬יהודה גרזובסקי‪ ,‬יעקב שלוש אברה אלמאליח ואחרי‪.‬‬ ‫בזה נגמרה הפגישה הראשונה ע ג'מאל פחה‪ .‬עד כמה נשתנה יחסו אלינו‪ ,‬ממשי דיזינגו‪O‬‬ ‫וכותב‪ ,‬תעיד עובדה זו ‪ :‬ביו אביב אחד הלכנו אני וענתבי לבקר את המפקד‪ .‬מסרתי לשומר הס‪O‬‬ ‫את כרטיס הביקורי שלי וענתבי מסר את שמו בעל פה‪ .‬לאחר כרבע שעה יצא לקראתנו בסבר‬ ‫פני יפות הכניס אותנו לחדרו בידידות רבה ואמר "הנה רשמתי על כרטיס זה את כל תכנית‬ ‫עבודתנו שנעשה לאחר המלחמה‪ .‬אני ואת נצטר‪ O‬לשלישיה ‪ :‬ג'מאל פחה‪ ,‬ענתבי‪ ,‬דיזינגו‪O‬‬ ‫בשביל להגשי את הציונות בפלשטינה תחת דגלה של המשלה העותומנית וזוהי התוכנית ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפקעת קרקעות הממשלה שבפלשתינה לש התיישבות חקלאית של היהודי‬ ‫‪ .2‬שחרור המתישבי ממסי המדינה ומחובת הצבא במש השני הראשונות‬ ‫‪ .3‬הקלות למסחר ולתעשיה באר‪ K‬ע קרדיט זול לכ‬ ‫‪ .4‬אוטונומיה דתית ותרבותית גמורה ומוחלטת ליהודי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪221‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וג'מאל פחה נעשה ידיד היהודי ‪.‬‬ ‫בהאאלדי הועבר מ האר‪ , K‬והמפקד בא לבקר את תל אביב ומוסדותיה‪ .‬הוא עושה ביקורי‬ ‫במושבות ישראל ולראשו לציו‪ ,‬בהשתדלותו של ענתבי נת במתנה קרקעות של הממשלה‪,‬‬ ‫עשרי אל‪ O‬דונ של החולות אשר מגבול המושבה ועד לי‪ ,‬בתנאי שאנשי ראשו יהיו מייערי‬ ‫אות‪ .‬והנה כי כ ‪ ,‬החזקנו מעמד עד שבאה צרת הגירוש מתל אביב ומיפו והתחילה פרשה של‬ ‫צרות אשר לא שיערנו מראש‪ .‬מעיד דיזינגו‪.O‬‬ ‫ג'מאל פחה נהג עמנו בנימוס נאה ואמר לנו ‪ :‬לתורכיה אי צי‪ ,‬ואניות האויב יכולות בכל רגע‬ ‫לתקו‪ O‬את ערי החו‪ O‬לכ הננו מוכרחי להוציא מתוכ את התושבי ‪ .‬אי ספק שהפחד פ יבגדו‬ ‫היהודי לכשיתפר‪ K‬האויב לכבוש את האר‪ K‬הוא שגר לגירוש‪ ,‬ובאותו זמ הרי נתגלה כבר שמ‪K‬‬ ‫של מעשי ריגול חבורת אהרונסו‪"...‬‬

‫עמדותיו הפוליטיות של אלברט ענתבי‬ ‫לדעתו של אברה אלברט ענתבי‪ ,‬חייבי היו הציוני המדיניי להמנע מהצהרות קולניות‬ ‫בקונגרסי ובכינוסי אחרי ‪ .‬הוא חשש מפירסו מאמרי והצהרות פוליטיות בעיתונות‬ ‫העברית‪ ,‬שיש בה כדי להסעיר את הרוחות בקושטא ‪ ,‬בבירות אירופה ‪ ,‬בקרב מושלי ירושלי‬ ‫והפקידות העו'תמאנית‪ .‬כיוו שהיה בא בדברי תכופי ע הפקידות השלטונית התורכית וחש‬ ‫אותה מקרוב‪ ,‬הרגיש ב"תחושות בט" שהצהרות אלו מחריפות את הגזירות הפוליטיות ‪ ,‬פוגעות‬ ‫בישוב היהודי ומשמשות חומר נפ‪ K‬להסתה בעיתונות הערבית‪ .‬לעומת זאת כ גרס‪ ,‬יש לחתור‬ ‫לשיתו‪ O‬פעולה ע הערבי המתוני בתחומי רבי‪.‬‬ ‫בראיו ע חיי ב עטר עור "החירות" ‪ ,‬הצהיר ענתבי ‪ ,‬כי על היהודי – ללא הבדל השקפה ‪:‬‬ ‫ציוני מדיניי ‪ ,‬ציוני דתיי‪ ,‬או יהודי הקרובי לרעיו התנועה הלאומית‪ ,‬לשאו‪ O‬לכ שע‬ ‫ישראל יחיה חיי עצמאיי ‪ ,‬יטפח את קנייניו הרוחניי את הוויתו ההיסטורית ואת התפתחותו‬ ‫בלשונו ובתורתו‪ .‬לדעתו זו היתה שאיפת של כלל היהודי לא הבדל מפלגה או עדה מזה אלפי‬ ‫שני‪ .‬הוא הוסי‪ O‬כי התיישבות יהודית רחבה באר‪ K‬ישראל תהיה אפשרית א תושתת על שיתו‪O‬‬ ‫פעולה כלכלי ותרבותי הדוק בי היהודי לערבי ‪ ,‬מוסלמי ונוצרי‪.‬‬ ‫התמיכה הכספית החלקית לפחות ‪ ,‬והמוסרית של יהודי מערב אירופה תוכל לקד את עבודת‬ ‫האדמה ואת המסחר והתעשייה והכל תחת חסות האימפריה העות'מאנית אשר בה יוכלו היהודי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪222‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫לשמש גור עיקרי שיעודד את המודרניזאציה באר‪ .K‬באותו ראיו שהתקיי לאחר "מלחמת‬ ‫השפות" תמ ענתבי בחו כאמור‪ ,‬בתחיית השפה העברית‪.‬‬ ‫עוד אמר באותו ראיו כי יש לעורר את החברות היהודיות באירופה העוסקות בחינו באר‪K‬‬ ‫ישראל לעבד תוכניות חדשות ‪ ,‬כדי להשליט את השפה העברית בתור שפה לאומית ואת השפה‬ ‫התורכית בתור שפת מדינה‪ .‬וכאשר יידע הסטודנט הארצישראלי את שתי הלשונות הללו ידיעה‬ ‫שלמה וירצה אחר כ ללמוד שפה אירופית אזי תשתדל כל חברה יהודית שיש לה תוכנית מיוחדת‬ ‫ללימוד שפה אירופית כלשהי למלא את חפצו‪.‬‬

‫ידידותו ע ג'מאל פחה הערי‪.K‬‬ ‫ענתבי קנה את עולמו בפגישה עליה סיפר מאיר דיזינגו‪ O‬ע ג'מאל פחה‪" .‬בערב ההוא הציל‬ ‫ענתבי את הישוב מכליו‪ ,‬בי כל עסקני אר‪ K‬ישראל‪ ,‬לא היה א‪ O‬אחד שידע כמוהו להג על‬ ‫הענייני העבריי‪ ,‬ולא היה א‪ O‬אחד שהצליח כמוהו ‪.‬‬ ‫הוא היה האחד שכבש את לבו של ג'מאל פחה שעמד כולו במש תקופה ארוכה תחת השפעת‬ ‫קס זו‪ ,‬והיא שעמדה לנו בימי הה" כ כתב הסופר משה סמילנסקי שהיה בי ‪ 32‬הנאשמי‪.‬‬ ‫בהמש הצליח אלברט להפו לידידו של הערי‪ K‬ולהשליט עליו את רצונו לטובת היישוב‪ .‬שלוש‬ ‫שני רצופות עמד בקשרי ע ג'מאל פחה ודאג שענייני היהודי יוגנו על ידו‪.‬‬ ‫מסופר ]‪ [2‬כי פע אחת הזדמ במשרדו של הפחה בירושלי ‪ ,‬כשזה האחרו היה סר וזע‪" .O‬הנ‬ ‫מרבה להטרידני ולהסב תשומת לבי לענייני של מה בכ ‪ ,‬התריס הערי‪ ,K‬ובקורי הדחופי אצלי‬ ‫אינ לי לרצו‪ .‬אני ג'מאל ‪ ,‬שעלי מוטלת הדאגה לשמירת שלימות הממלכה ואי דעתי פנויה‬ ‫לדברי הבל" ‪ .‬אורחו הזדק‪ O‬והשיב ‪" :‬ואני אלברט ענתבי‪ ,‬שליח הציבור העברי בא"י נושא בעול‬ ‫עבודה רבת עמל‪ ,‬שעלי החובה להתעניי בה ולהג עליה" ‪ .‬הערי‪ K‬חרק שניו ויעי‪ O‬עליו מבט‬ ‫זוע‪ .‬אחר כ הושיט לו את ידו ‪ ,‬ומתו בת צחוק ערמומית נפרד ממנו‪.‬‬


‫תוכנית סודית לרכישת רחבת הכותל המערבי בהר הבית מידי האימפריה‬ ‫המוסלמית העו'תמאנית‬ ‫בסו‪ O‬שנת ‪ , 1915‬הציע ג'מאל פחה לענתבי הצעה היסטורית חד פעמית שלא הוצעה לישוב‬ ‫היהודי מעול‪ ,‬זו היתה ההצעה הנדיבה ביותר בהקשר לקניינ של היהודי בהר הבית‪.‬‬ ‫ג'מאל פחה הציע לאלברט בדיסקרטיות רבה תוכנית למכירת השטח שלפני הכותל המערבי‬ ‫תמורת ‪ 20,000‬לירות תורכיות‪.‬‬ ‫התוכנית הובאה על ידי ענתבי לפני המוסדות הציוניי‪ ,‬אול אלה היו חשדני מאוד והציגו‬ ‫תנאי שוני לרכישה‪.‬‬ ‫המידע אודות התוכנית המרעישה הודל‪ O‬לעיתונות ופורס בה‪ ,‬עקב כ התוכנית בוטלה ‪.‬‬ ‫לו היתה יוצאת אל הפועל מאותה שנה ואיל היתה ליהודי זכות חזקה ובעלות שאינה ניתנת‬ ‫לערעור בסכסו הערבי – יהודי האינסופי בבעלות על הר הבית‪.‬‬ ‫הפחה חשד באותה עת שיד אלברט ענתבי קשורה בפרסו המשא ומת‪.‬‬ ‫פרשה זו והלשנות שקריות על אלברט ענתבי הסירו את חינו בעיני ג'מאל פחה‪ .‬אולי ג משו‬ ‫שלא שירת אותו כפי שציפה בענייני אחרי‪ ,‬החליט ג'מאל פחה להענישו ולגרשו מ האר‪[7] .K‬‬

‫אלברט ענתבי וסבו המפורס ‪ :‬ר' יעקב ענתבי גיבור פרשת "עלילת‬ ‫דמשק" ‪. 1840‬‬ ‫למרות כל עסקנותו ‪ ,‬ותפקידיו המרובי במשרות ציבוריות שונות‪ ,‬אברה – אלברט ענתבי‬ ‫מעול לא שכח ‪ ,‬כ נראה את מוצאו ואת סיפורו המפורס של סבו – ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫נהפו הוא‪ ,‬כבר סופר כא שמאיר דיזינגו‪ O‬זכר היטב את התבטאותו החוזרת של אלברט כשהיה‬ ‫אומר ‪:‬‬ ‫"אבי אבי זכרונו לברכה המוכר "בעלילת דמשק" מת על קידוש ה' בעלילת דמשק וזכה להיקבר‬ ‫בקדש בהר הזיתי בירושלי‪ ,‬יהי חלקי עמו ותהי נא אחריתי כמוהו‪. [1] ".‬‬

‫לא ברור אי וכיצד אול באחד הימי ‪ ,‬הפקיד אלברט ענתבי כתב יד מיוחד בספרית אליאנס‬ ‫"כי"ח" בפאריז‪ .‬כתב היד הזה חתו על ידי ר' יעקב ענתבי ומתאר את כל ארועי פרשת דמשק‬ ‫ההיא בפרוטורט רב יותר מזה אשר מופיע בדווחו הראשוני והמפורס של ר' יעקב ענתבי‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪224‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫למונטיפיורי משנת ‪ .1841‬יתר על כ תיארוכו הוא תר"ד )‪ . (1844‬הא יתכ שר' יעקב ענתבי‬ ‫החליט כעבור ארבע שני מהארוע לתעד טוב יותר את זכרונותיו על יסוד דווחו הראשוני‬ ‫למונטיפיורי ?‬ ‫מעניי לציי שכתב יד זה לא נחקר דיו ולא פורס כמעט‪ .‬על א‪ O‬שיש בו חידושי שוני‬ ‫הקשורי לפרשיה‪ .‬התיאורי ה כה רחבי וציוריי שעולה החשד בידי היסטוריוני מעטי‬ ‫שכ קראו מקור זה ‪ ,‬כאילו יש כא ניסיו לשכתב את ההיסטוריה מחדש ולחזק נקודות חולשה‬ ‫שונות בדווחו של ר' יעקב ענתבי כדי להסיר מעל כל ספק שמ‪ K‬של אשמה של היהודי‪ ,‬מאיד‬ ‫גיסא‪ ,‬אי כל תימוכי לכ שזהו זיו‪. O‬‬ ‫פניתי אל ספרית אליאנס וביקשתי פרטי ביבליוגרפיי אודות כתב היד ‪ ,‬והספר הראשי מר ג'י‬ ‫קלוד קופרמינק השיבני את כל הידוע לו אודות הגעתו של כתב יד עתיק זה שמספרו הקטלוגי‬ ‫הוא ‪ Ms285H‬בספריית שבפאריס‪.‬‬ ‫"אי לנו מידע רב ‪ ,‬כדי לענות לשאלותי ולהערותי המעניינות מאוד בנוגע לתולדותיו של‬ ‫הטקסט הזה למעט העובדות הידועות לנו אודות נוכל להסתמ ‪ :‬כתב היד נושא תווית המציינת‬ ‫את הכתובת הבאה ‪:‬‬ ‫"‪"Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , Chalins – sur Marne , France‬‬ ‫במקביל‪ ,‬על גבי הכריכה )העטיפה( קיימת תווית דהוייה מעט ‪:‬‬ ‫"עותק ‪...‬של הסיפור‪...‬שנעשה על ידי מר ענתבי ‪...‬נכד הרב ‪...‬יעקב ענתבי‪....‬בפרשה"‬ ‫בעמוד הראשו )של כתב היד( צויי תוכ כתב היד עבור הקורא בשפה הלטינית ‪ ,‬הערה בכתב ידו‬ ‫של ספר ותיק של ספריית ‪) A.I.U‬כי"ח ( ‪:‬‬ ‫"הסיפור בעברית אודות פרשת דמשק )ושל רודוס( שנכתב על ידי הרב יעקב ענתבי )עותק שנעשה‬ ‫על ידי נכדו של המחבר על פי המקור( "‬ ‫לצערי‪ ,‬אי לנו כלל מקורות נוספי ללמוד מה‪..... .‬‬ ‫)‪Jean Claude Kupeminc , A.I.U (27.4..1994‬‬ ‫)ספר ראשי ‪ ,‬ספרית אליאנס בפאריס(‬


‫אחריתו הטראגית של אלברט ענתבי‬ ‫באישיותו גימד ענתבי את כל העסקני למיניה‪ .‬ועל כ הפ מושא לקנאת וה רדפוהו‪ .‬רבי‬ ‫ג לא הבינוהו‪.‬‬ ‫ארתור רופי כותב עליו ב"פרקי חיי" חלק א' עמוד ‪" : 233‬שהיה אחד האנשי הערומי ביותר‬ ‫שהכרתי מימי"‪ .‬קנאת העסקני בו נדרדרה כנראה עד למלשינות שקרית‪ ,‬שהיתה מרת גורל‬ ‫עבורו‪ .‬זאת אנו למדי משני מכתבי שיובאו בהמש ‪.‬‬ ‫באחד הימי של שנת ‪ ,1916‬לפני צאת ג'מאל פחה מירושלי לרגל עסקיו‪ ,‬השאיר פקודה נמרצת‬ ‫להגלות את ענתבי מירושלי ‪ ,‬וזאת אחרי נש‪ O‬פרידה למפקד‪ ,‬שבו בילו השניי בנעימי וא‪O‬‬ ‫התנשקו לעיני הכל ‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר ‪ ,‬הששה עשר לחודש אוקטובר ‪ ,‬הופיעו במפתיע ג'נדרמי‪ ,‬הפכו את ביתו של‬ ‫ענתבי ואסרו אותו ואת משפחתו‪ ,‬כהכנה לגירוש‪ .‬אלברט ענתבי גויס בכפיה לצבא התורכי‬ ‫המוכה והמורעב בחזית שבמזרח אנטוליה‪ .‬כל הניסיונות להצלתו לא הועילו‪ ,‬התורכי שלחוהו‬ ‫לחזית כטוראי פשוט וכעבור זמ קצר חזר חולה במחלת טיפוס הבהרות הקטלנית ויש מקומות‬ ‫שרשו טיפוס הבט‪ .‬הוא פונה בעקבות מחלתו לקונסטאנטינופול ונפטר בה בב' באדר ב' תרע"ט‬ ‫)‪ .(4.3.1919‬היה זה כאילו אמרתו המתגרה בגורל למות על קדוש הש‪ ,‬נתקיימה לפחות בחלקה‬ ‫הראשו‪ ,‬שכ לא זכה להגיע להקבר בהר הזיתי ליד מקו מנוחת סבו‪.‬‬ ‫הוא נטמ בבית העלמי היהודי של דמשק‪ ,‬בחלקה המפורסמת בה נטמנו כששי מחללי רדיפות‬ ‫התורכי‪ .‬ביישוב לא ידעו את פשר המאורע‪ .‬רבי היו הניחושי לגירוש האכזרי הזה של ג'מאל‬ ‫פחה זה א העובדות האמיתיות להתנהגות השלטו לא נודעו לאוכלוסיה ולאנשי היישוב במש‬ ‫שני רבות‪.‬‬


‫פתרו התעלומה ‪ :‬קנאת עסקני הישוב הולידה "הלשנת שקר"‬ ‫כעבור שלוש עשרה שנה‪ ,‬בתחילת קי‪ K‬תרפ"ט )‪ (1929‬בא לביקור מטורקיה לאר‪ K‬ישראל זכי ביי‬ ‫שהיה לפני מושלה הצבאי של ירושלי ויד ימינו של ג'מאל פחה – ידיד נאמ לרבי מראשי‬ ‫הישוב באר‪ K‬שפעל רבות לקרוב הלבבות בי יהודי וערבי‪ .‬בבואו למושבה רחובות נפגשו עמו‬ ‫ידידיו משכבר הימי בביתו של אהרו אייזנברג‪.‬‬ ‫כטוב לב בתה‪ ,‬החליפו המסובי זכרונות מימי המלחמה‪.‬‬ ‫והנה הפתיע זכי ביי את כול כאשר סיפר שהוא היה זה שגר לגירושו של ידידו המושבע ענתבי‬ ‫מ האר‪ , K‬ובעקבות גירוש זה מת ענתבי בקושטא באדר תרע"ט‪ ,‬והוא רק ב חמישי שנה‪.‬‬ ‫זכי ביי המשי וסיפר ‪ ,‬שאחד מנכבדי היהודי בירושלי התאונ לפניו על ענתבי שהוא מנצל את‬ ‫הממשלה ואת הצבא על ידי החטי )חטה( שהוא קונה וממציא )ומוכר( לה )ביוקר( בהסכמתו‬ ‫של ג'מאל פחה‪ ,‬והע חושד כי ג'מאל הינו שותפו "לעסקי"‪ .‬לשאלת הנוכחי מי הוא אותו‬ ‫"נכבד" קרא זכי ביי בשמו של דוד ילי‪.‬‬ ‫הנוכחי הוכו בתדהמה‪ ,‬מוטב היה להניח שיותר משתי עשרה שנה לאחר התרחשות הדברי‪,‬‬ ‫בגד בו בזכי ביי זכרונו‪ ,‬ויש להתייחס לדבריו בזהירות ולא לחזור עליה כלל‪ .‬א לא כ התגלגלו‬ ‫הדברי‪ .‬שמועת השיחה ע זכי ביי הגיעה לאזניו של ילי ומיד הרי‪ K‬את מכתבו ]‪ [6‬הבא‬ ‫לאיזנברג‪.‬‬ ‫"ירושלי ד' אדר תר"‪K‬‬ ‫ידידי יקירי ונכבדי מר אהרו אייזנברג‪.‬‬ ‫בזמ האחרו נודעה לי העובדה הבאה ‪:‬‬ ‫ידידנו מר משה סמילנסקי סיפר בפני קבוצת אנשי כי כבודו )כלומר אתה הנמע א‪ .‬אייזנברג ( ‪,‬‬ ‫בשעה שהיה חולה אנוש לפני נסיעתו ‪ ,‬קרא לו דרור ואמר לו כי ישנו דבר מעיק על לבו והוא‬ ‫צרי לגלותו לו מיראה פ לא יוודע הדבר‪ ,‬והוא כי אנוכי הלשנתי בפני ג'מאל פשה על המנוח‬ ‫ענתבי וזה גר לגרושו לקושטא אשר ש נפטר לפני שהספיק לשוב לא"י כאשר חפ‪.K‬‬ ‫את הדבר הזה שמעתי מפי שני עדי שהיו נוכחי שעה שסיפר מר סמילנסקי זאת ‪ ,‬ויוכל כבודו‬ ‫לשער כמה צערני הדבר הזה עד מעמקי נפשי‪ .‬א חכיתי ע שוב כבודו למע אדע את הדברי‬ ‫כהווית‪.‬‬


‫ובכ אבקש את כבודו כי יואיל להודיעני א דברי מר סמילנסקי נכוני וא כ הדבר חפצתי‬ ‫לדעת מאי נודע לכבודו דבר בדוי זה שאי בו קורטוב של אמת ושיש בו להכתי כבוד איש באופ‬ ‫נורא‪.‬‬ ‫צר לי כי עלי לפנות בדברי כאלה ובסגנו זה אל מי שחשבתיו תמיד לידיד נאמ ואשר אנכי הנני‬ ‫מאז ועד עתה ידידו ומכבדו‪.‬‬ ‫דוד ילי‪" .‬‬

‫כעבור יומיי קיבל ילי מענה ]‪ [6‬מאהרו אייזנברג למכתבו ‪:‬‬ ‫"רחובות ו' אדר תר"‪K‬‬ ‫ידידי היקר והנכבד‪ ,‬רבי דוד ילי‪.‬‬ ‫קבלתי מכתבו מ ד' לחודש שגר לי צער גדול מאוד‪.‬‬ ‫אינני זוכר כי דברתי ע סמילנסקי ובאיזה סגנו ‪ ,‬אבל אמנ היתה לי שיחה ע אחדי מידידינו‬ ‫שניי או שלושה ובסגנו של הגנה על כבודו‪ .‬אמרתי כשישוב ידידי מדרכו ואנכי אקו מחליי‬ ‫אקח איתו דברי ואגלה לפניו את העניי כמו שהוא ובטח יש פה איזה אי הבנה‪ .‬ואחרי‬ ‫שהקדימני במכתבו זה‪ ,‬הנני להודיעו לע"ע בקצור את העובדה שהיתה וזה הוא ‪:‬‬ ‫זכי ביי התורכי‪ ,‬ידידו של ג'מאל פשה שהיה קומנדנט בעת המלחמה בירושלי ‪ ,‬בא בראשית‬ ‫הקי‪ K‬העבר בתור ביקור לארצנו ‪ .‬נכבדי אחדי ממכירינו הזמינו אותו הזמנה של כבוד לטיי‪.‬‬ ‫שמה דברו על המצב שהיה בזמ המלחמה‪ .‬כל אחד ספר את שלו‪.‬‬ ‫וזה‪ ,‬זכי ביי ספר שהוא השתת‪ O‬בגלותו של ענתבי ע"י פעולה של אחד מנכבדי ירושלי שבא אליו‬ ‫להתאונ על ענתבי שמנצל את הממשלה ואת הצבא על ידי החטי שהוא קונה וממציא לה‬ ‫בהסכמתו של ג'מאל פשה‪ ,‬וכי הע חושד שג'מאל שות‪ O‬שלו בזה‪ ,‬ויש להג על חילול כבוד‬ ‫המצביא הראשי‪.‬‬ ‫מלבד השיחה שהיתה בעל פה הגיש למחרתו ג )תצהיר( בכתב‪ .‬הוא מלא את חובתו ומסר את‬ ‫כל הדבר לג'מאל פחה בסוד‪ ,‬והוחלט לשלח את ענתבי לגולה‪ ,‬וזה היה חסד גדול מה ששלחו‬ ‫אותו מירושלי ולא הענישו אותו במשפט הצבאי‪ .‬את זה באר וסיפר בהרבה פרטי שמש את‬ ‫לב השומעי‪ .‬הנאספי האחרי התפלאו מספורו ושאלו ממנו מי הוא זה הנכבד‪ ,‬אז ענה לה‬ ‫שזה דוד ילי‪.‬‬


‫הידיעה הזאת הדהימה אותי והכאיבה את לבי במאוד ובייחוד על חלול בכבודו‪ .‬השתדלתי‬ ‫להשקיט את הדבר וחשבתי כי כבר נשתתק ונשכח‪ .‬ג אמרתי בדעתי שאולי לא כדאי לבא‬ ‫בדברי ע כבודו שנתראה בירושלי‪ ,‬כי אנכי לא שמעתי שמדברי מזה יותר‪ .‬והנה לצערי‬ ‫בקבלי כעת את מכתבו נוכחתי שיש עוד מי שמדבר שמיצר לי במאוד‪ .‬יש לי נוח בזה שכבודו‬ ‫אומר במכתבו "שזה דבר בדוי שאי בו קורטוב של אמת" ‪ .‬בשבילי זה די ולא כדאי לחטט בזה‬ ‫יותר ‪ ,‬והנני ידידו מכבדו ומוקירו תמיד‪.‬‬

‫א‪ .‬אייזנברג‬

‫"‬

‫הספד לזכרונו‬ ‫משה סמילנסקי ברשימותיו על עסקני היישוב סופד לו ‪ " :‬ומי אינו זוכר את האיש ענתבי‪ ,‬והיכ‬ ‫תמצאו מקו בישוב שלפני מלחמת העול אשר לא יזכור את פעולותיו לברכה ?‬ ‫ומי אינו זוכר את התקופה שהצבור בקש לתלות קופה של שרצי מאחוריו ולהטיל קלו בשמו ?‬ ‫דווקא האיש הזה ‪ ,‬היחידי שהיה ראוי להיות אז נבחר האר‪ K‬לבית המורשי בקושטא‪ ,‬נכשל בשל‬ ‫הצבור העברי‪ ,‬ונערי כתבני התנדבו בשכר לקרוא אחריו מלא‪.‬‬ ‫ואול זה היה אחד המעטי שלא על נקלה יישבר‪ ,‬א‪ O‬בזע הצבור‪ .‬הזע נשבר‪ ,‬והוא נשאר‬ ‫אית על מקומו‪ .‬עבודתו הגדולה היתה לו למג"‪").....‬דאר היו" גליו פ"ח ‪ ,‬מתארי יח טבת‬ ‫תרצ"ד לר"פ גרייבסקי חוברת ו' עמ' כ"ד(‬ ‫ומשה דוד גאו מסכ את דמותו בספרו יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל ]‪: [2‬‬ ‫"פעולותיו הציבוריות החשובות אשר הקנוהו עולמו בחייו ‪ ,‬יכולות לכפר במדת מה על הטעויות‬ ‫השונות שנעשו מצדו בדר עסקנותו‪ ,‬עמוסת היגונות והדאגות‪.‬‬ ‫זכרו של האיש הזה שהיה קוד כל בא כוחה של חברת כי"ח בבירת אר‪ K‬ישראל‪,‬‬ ‫ואשר מלא בהתא לזמ ולצור תפקידי ציבוריי ישוביי נעלי‪ ,‬ושעסק בעבודה חברותית‬ ‫תרבותית נחוצה ומועילה לא רק לטובת אחיו לגזע‪ ,‬אלא ג של בני דתות ולאומי אחרי‪,‬‬ ‫לא יסו‪ O‬בתולדות הישוב העברי החדש‪"...‬‬


‫פרק תשיעי ‪ :‬ילדותו של סבי בטבריה‪,‬‬ ‫יעקב מרדכי ענתבי‬

‫"חצר היהודי" בטבריה‪ ,‬סמו לכנרת‬ ‫ראשית המאה‪ ,‬איור של שמואל כ‪K‬‬ ‫בית מדרש "הסניור" ‪,‬‬ ‫הסמו לבית ילדותו‬ ‫של סבי‪,‬‬ ‫היה בית עקד לאלפי‬ ‫ספרי עתיקי וכתבי‬ ‫יד נדירי‪.‬‬

‫ודב‪===.‬‬ ‫ברוריה‬ ‫חפר ב‬ ‫ענתבי ‬ ‫אליעוז‬ ‫‪230‬‬ ‫מסורתי‬ ‫בלבוש‬ ‫סוריה‬ ‫מיוצאי‬ ‫חכמי"‬ ‫===חיבר וער דר' שני "‬ ‫חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫שאנ‬ ‫‪ 21‬נוה‬ ‫תורה )חניתה‬ ‫לומדי (‪ ,‬רח'‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪049530908) 36043 ,‬‬ ‫המאה(‬ ‫תחילת‬ ‫ירושלי‬ ‫לימוד‬ ‫מסורתי כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬ ‫תורה‪© .2006‬‬ ‫תשס"ו‬ ‫=‬ ‫ב"כותאב" ‪ -‬החדר )בסוריה(‬

‫פרק תשיעי ‪ :‬ילדותו של סבי ואחיו בטבריה‬ ‫בית ילדותו‬ ‫סבי יעקב מרדכי ענתבי‪ ,‬ושאר ששת אחיו ואחיותיו נולדו לר' ישראל שמואל ענתבי ולחנה לבית‬ ‫סתהו‪ .‬נצר לשושלת רבני טבריינית נכבדה מאמ ומאביה בנו של היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫סבי יעקב מרדכי ענתבי ושאר אחיו ואחיותיו‪ ,‬עברו את ילדות בבית קט נמו קומה קרוב לשפת‬ ‫הכנרת מרחק עשרה מטר ממנה‪.‬‬ ‫כתובת מדוייקת לא היתה ש ‪ ,‬די היה אז לציי את המיקו באופ הבא ‪ :‬חצר היהודי‪,‬‬ ‫בשכנות לבית המדרש המפורס של העשיר ר' חיי שמואל הכה "קונורטי" המוכר יותר בשמו‬ ‫"בית מדרש הסניור" ‪ .‬מול בית הדי הרבני וכוללות הספרדי בטבריה‪ .‬ומי שלא הכיר את כל‬ ‫אלה‪ ,‬צרי היה פשוט לרדת לשפת הכנרת‪ ,‬ש בסמו מאוד לשפת האג עמד בית המשפחה נמו‬ ‫הקומה‪.‬‬ ‫מראה אותו בית עתיק יומי אי בנמצא‪ .‬אחר שהתרוק מיושביו פוצ‪ K‬על ידי כוחות‬ ‫הבטחו מחשש שמא יושביה הערבי של טבריה שנסו במלחמת העצמאות ישובו וישתלטו על‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫א בטר שנקדי את המאוחר למוקד‪ ,‬ו"נרוק את הבית מיושביו" ‪ ,‬נפתח בבית מלא‬ ‫המולת ילדי‪ ,‬בעז קטנה קשורה בחצרו הפנימית‪ ,‬בניחוחות של תבשיל חמי ספרדי בסופי שבוע‬ ‫ע הרבה שומ וריח עראק‪.‬‬ ‫כשהיו הילדי הקטני רוצי משקה מתוק‪ ,‬היתה אמ דופקת "בונדוקי" )אגוזי לוז( ‪ ,‬בוטני‪,‬‬ ‫ושקדי ב"איד אלהו" )ידית המכתש ( ע סוכר עד שנטחנו דק דק‪ ,‬ואל העיסה המתוקה מוסיפה‬ ‫מי ומערבבת היטב היטב‪ .‬יתרונו של המשקה שהילדי אהבו ‪ ,‬מעבר להיותו מזי הוא שבסו‪O‬‬ ‫השתיה חיכתה ג העיסה המתוקה‪....‬‬ ‫וכשבאו אורחי בפתח הבית קיבלו אות כדר שמשפחות טברייניות מקבלות אהובי חביבי‪.‬‬ ‫קרוב ורחוק‪ ,‬שווי ‪ ,‬וכול מתקבלי באהבה רבה בזרועות פתוחות ובקול שמח כדרכה של‬ ‫הכנסת אורחי ראוייה‪.‬‬


‫התקרובות בה כובדו היו מאוד אופייניות – תאני מתוקות ‪ ,‬מצריפ תוצרת בית אשר עיסתו‬ ‫גבישית שכ הוכ במכתש ועלי‪ ,‬ומי קרי לשתיה לא חסרו ממימי הכנרת המתוקי‪.‬‬ ‫עוד נוהג היה בטבריה‪ ,‬של הפקת המירב מהמעט‪ .‬מהפירות הבשלישנתברכה בה ארצנו‪ ,‬אשר‬ ‫כבר כמעט אינ ראויי למאכל היו מבשלי ריבות פרי עסיסיות ‪.‬‬ ‫את עסיס הריבה המתוק היו אוספי לבקבוקי‪ ,‬והוא היה תרכיז למשקה פרי ממותק אשר קיבל‬ ‫ש משלו "שרבאת" )ובתרגו פשוט – משקאות(‬ ‫ואת הפרי הריבתי המבושל הכנסו לצנצנות ריבה שהיו מוכנות ורחוצות בבית לצור זה מבעוד‬ ‫מועד‪ .‬כאשר באי אורחי היו עוברי ביניה ומגישי לה כפיות נקיות וצנצנות הריבה‬ ‫הפתוחות מוגשות לה ‪ .‬האורח שכבר הכיר את הנוהג טבל את כפיתו הנקייה בריבה וגדש ממנה‬ ‫לפיו‪ ,‬כשסיי הכניס את כפיתו לכוס של מי במרכז השולח ‪ .‬לסבב הריבה הבאה הגישו כפית‬ ‫נקייה חדשה ‪ .‬מנהג זה איפשר לאורח לטעו ריבות שונות‪ ,‬ולמארח להתהדר במעשה ידיו‪.‬‬

‫כשהיה ארוע היתה הא חנה ‪ ,‬טורחת ואופה עוגיות ספרדיות שניחוח היה מתפשט בכל בתי‬ ‫השכני‪ ,‬מעמול )ממולא תמרי( וע'ורייבה )עוגיות חמאה פריכות( ‪ ,‬ו"כעכ" מלוחי )עוגיות‬ ‫בייגלה מלוחות( ועוד מכל טוב אשר היה מוגש יחד ע שתית עראק חריפה למבוגרי‪.‬‬

‫מדי עת היו יוצאי ובאי יהודי אל בית הרב‪ ,‬אשר ביקשו את עצתו או את פסיקתו ‪ .‬את שכר‬ ‫טרחתו שילמו לא רק במעות כי א ג במצרכי חיוניי‪ ,‬תרנוגלת‪ ,‬ביצי‪ ,‬או מוצרי אחרי‬ ‫כפי הנמצא בידי הפונה לעזרת הרב‪.‬‬ ‫סביר להניח כי בית מדרש "הסניור" הסמו ובית הכנסת שבו שימשו את חכ ישראל שמואל‬ ‫ענתבי – אבי סבי אשר גר בסמו מאוד וכנראה ג את ילדיו‪ . .‬היו בו בבית מדרש זה אלפי‬ ‫הספרי עתיקי שאספ ר' חיי שמואל הכה )"קונורטי"( מייסד ובונה המקו‪.‬‬ ‫ר' שמואל הכה נולד בסופיא בשנת התקנ"ב )‪ .(1792‬הוא עלה לטבריה לאחר שנת ‪ 1827‬וכעבור‬ ‫עשר שני בלבד ‪ 1837‬ארע "הרעש – הגדול"‪ .‬ר' חיי שמואל היה בי מקוממי הריסותיו של‬ ‫הישוב היהודי ובשנת התקצ"ט )‪ (1839‬פתח את ביהכ"נ שלו בבניי החדש שבנאו‪ .‬באותו בניי‬ ‫פתח ג ישיבה על שמו‪ ,‬בש "מדרש שמואל"‪[1] .‬‬


‫הוא יצא לשליחויות כשד"ר שלוש פעמי בעשור זה‪ ,‬ובשליחויותיו לאיטליה שבשנת ‪ 1844‬ובשנת‬ ‫‪ 1848‬רכש והביא עמו כתבי יד נדירי ואלפי ספרי שאספ וקבצ מקהילות ישראל ובעיקר‬ ‫מאיטליה ותלמידי החכמי שבבית מדרשו היו מעייני ג באלה ובחידושי התורה שבה‪.‬‬ ‫את ביתו שבטבריה הפ לבית – עקד לספרי ולכתבי יד ‪ ,‬וכונ ג ישיבה ובית כנסת שנקראו על‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫ר' אברה ישראל רוזאניס מספר אודותיו בשנת ‪: 1867‬‬ ‫"הרב הזה הוא זק ונכבד עשיר מופלג‪ ,‬והוא היה מתעסק בבניי בית עקד ספרי גדולה ורחבת‬ ‫ידיי בתו חצרו‪ ,‬כי הישיבה שהיתה לו קטנה )היתה( מהכיל את כל ספריו אשר לו יותר מ ג'‬ ‫)שלושת( אלפי קובצי" )'המגיד' יא' תשרי ‪ ,‬התרכ"ח( ]‪[1‬‬ ‫בני דורו כינוהו "הסניור" וחלקו לו כבוד רב‪ ,‬ובש זה נודע עד היו בית הכנסת שליד ביתו‪.‬‬ ‫בשכנות לבית מדרש הסניור ממש בצמוד לו כאמור על שפת הכנרת ב"חצר היהודי" היה בית‬ ‫אבני בזלת בעל קומה אחת‪ ,‬שבו הקי ר' ישראל שמואל – ענתבי את משפחתו‪.‬‬ ‫ר' ישראל ענתבי נולד בצפת בשנת ‪) 1871‬תרל"א( הוא נישא בשנת ‪ 1887‬בשידו לרבנית חנה לבית‬ ‫סטהו כאשר היה גילו ‪ 16‬שני‪ ,‬וא‪ O‬היא היתה צעירה כגילו‪ ,‬בת ‪ 16‬שני בלבד בנישואיה‪ .‬חנה‬ ‫זכתה והאריכה ימי‪ .‬בשנת ‪ 1973‬הלכה לעולמה בהיותה בת ‪ .102‬למשפחה שהקימו באו לעול‬ ‫ששה בנות ובני ]‪ : [2‬הבכורה אשר נולדה סנייר בשנת ‪ , 1893‬לאחריה כעבור שנה ‪ ,‬חי הב‬ ‫גדול‪ ,‬אחריו באה לעול פורטונה בשנת ‪ ,1900‬ולבסו‪ O‬האחי הקטני‪ ,‬יעקב – מרדכי סבי‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ , 1902‬ברו שמעו בשנת ‪ , 1904‬והאח הצעיר ביותר נסי )ובשמו המלא חביב דוד נסי( בשנת‬ ‫‪. 1908‬‬ ‫בפנקסו האישי ]‪ [3‬רש חכ ישראל שמואל ענתבי ‪ ,‬בכתב ידו מתי נולד מתי נישא ומתי נולדו‬ ‫בניו שלו‪ .‬וממנו עולה שהיה לה ב נוס‪ O‬אשר נולד בשנת ‪ 1912‬ושמו מיכאל‪ ,‬אול הוא נפטר‬ ‫בילדותו כנראה‪.‬‬ ‫הרבנית חנה היתה אשת חייל חרוצה‪ ,‬ונכדיה ונכדותיה היו מספרי‪ ,‬שאת הליכות ביתה היתה‬ ‫תמיד צופיה‪ ,‬ועל א‪ O‬תנאי היישוב הלא מודרניי והבית המיושרביב של אבק לא נמצא ש‪,‬‬ ‫הכל הבריק והיה מצוחצח‪.‬‬ ‫היא היתה בקיאה ג בעבודות סריגה במחט ומפיות רחבות היק‪ O‬שסרגה היו מעשה פיתוחי‬ ‫סבכה עדיני ומדהימי ביופיי‪.‬‬


‫חוויות ילדות וזכרונות‬ ‫אחיו ברו ענתבי רש‪ 1‬בערוב ימיו מעט זכרונות כ שנית לקבל תמונה ברורה אודות ילדות‬ ‫הקשה של סבי ואחיו בעיר הקודש טבריה בראשית המאה העשרי ]‪: [4‬‬ ‫"נולדתי בטבריה להורי הרב ישראל ענתבי יליד צפת הוא כותב‪,‬‬ ‫ולמרת אמי הרבנית חנה בת הרב בכור סיתהו ראש אב בית די טבריה ביו כ"ב לחדש כסליו‬ ‫שנת תרס"ה )ב ‪.(30.11.1904‬‬ ‫גדלתי בי אחי ואחיות שמידת האהבה והעזרה היתה שרויה ביניה הודות לחינו הטוב של‬ ‫הורי‪.‬‬ ‫עד כמה שאני זוכר בגיל שלוש או ארבע שלחו אותי לחדר שהיה נקרא "כותאב" כדי ללמוד תורה‬ ‫ותפילה כי בתי ספר לא היו באות זמני‪.‬‬ ‫אני זוכר אי התחילו ללמד את האל‪ O‬בית ע ניקוד‪ .‬קראנו מד‪ O‬שהיו בו האותיות והניקוד‬ ‫בנפרד למשל א קמ‪ , + – K‬ב צירה – ֵב ‪ ,‬וכ הלאה‪.‬‬ ‫למדנו מהבוקר עד הצהריי ‪ ,‬אז נשלחנו להפסקת אוכל בבית אחרי זה חזרנו להמשי ללמוד עד‬ ‫שקיעת החמה‪ .‬ישבנו על מחצלות ‪ ,‬ג החכ המלמד ישב על מחצלת לא כמו הנוחיות הקיימת‬ ‫היו לתלמידי ע ספסלי ושולחנות‪.‬‬

‫בימי הקי‪ K‬כששעות אחר הצהריי התארכו היו שולחי לנו מהבית פרוסה ע ריבה‬ ‫שקראו לה מרנדה )‪ (marenda‬וכ התקדמנו מדי שנה בשנה ולמדנו להתפלל ולקרוא בתורה ‪ .‬אני‬ ‫זוכר שבימי החמי בקי‪ K‬הורידו אותנו לי כנרת כדי להתרענ מהחו הלוהט כי המי היו‬ ‫קרובי לכל ה"כותאב"י וזו היתה שיא השמחה"‬

‫‪1‬‬

‫סבי ‪ ,‬יעקב מרדכי‪ ,‬שהיה כל ימיו סוחר וחשב כלכלי חרו‪ K‬לא היה נוהג בכתיבת מאמרי ולשונו היתה עניינית‪ .‬את‬ ‫כל עיתותיו השקיע בעבודה וטורח בחריצות שאינה יודעת שובע כל ימיו לפרנסת משפחתו‪ ,‬משכי ומעריב לבתי‬ ‫כנסיות‪ ,‬וכשנותר זמ בידו היה קורא "פרקי תהילי" או "חוק לישראל" ‪ ,‬או ספרי קודש עתיקי שנמצאו בידו‬ ‫מאבות אבותיו הרבני‪.‬‬


‫סבי יעקב ענתבי ז"ל סיפר לי פע כי הוא ואחיו היו ג נוהגי מעשי שובבות‪ .‬באחד ממשחקיה‬ ‫הוא קפ‪ K‬ממטתו ונפל על הרצפה ושבר את מרפק ידו‪ .‬הטיפול שקיבל היה טיפול חלקי ממה‬ ‫שנית היה אז לקבל באות ימי‪ ,‬השבר התאחה אול כתוצאה מכ סבי נשאר תמיד ע חוסר‬ ‫יכולת לעול לישר את זרועו באופ מלא‪.‬‬ ‫על דרכי הריפוי והרפואה שהיו נהוגות אז בטבריה אפשר ללמוד מהספר "מראה הילדי"‬ ‫לר' רפאל אוחנא משנת ‪ .1905‬הוא מתעד ש מה היו אופני הטיפול בכל חולי ומחלה ומאיזה‬ ‫עשבי מהצומח לרקוח רפואות וכיצד‪ ,‬אלו לחשי ותפילות יש לומר על כל חולי וכיצד לקבוע‬ ‫הצלחה‪ .‬כדר אביו‪ ,‬ג סבי עצמו נהג להיווע‪ K‬בספר זה אותו קיבל מ הסת מספרית הוריו‪ 1‬עד‬ ‫סו‪ O‬ימיו‪.‬‬ ‫את שובבות הילדי הסוררי היו נוהגי אז לרס ביד קשה‪ ,‬וכפי שנהגה אמי לספר לי‬ ‫מזכרונותיה כיצד סבי יעקב ענתבי עצמו היה מחנ בניו כאשר התפרעו ‪ ,‬סביר להניח שהוא עצמו‬ ‫ספג ענישה דומה‪ .‬היו חולצי את נעליו של הילד המתפרע ומצליפי על כפות רגליו בחגורת‬ ‫המכנסיי‪.‬‬ ‫אול ע החינו הנוקשה המסורתי‪ ,‬אשר נעשה ג מתו טעמי אהבה בבחינת "חוס שבטו‪,‬‬ ‫שונא בנו" היו ג מסורות שעברו מהאב חכ ישראל לבניו וסיפורי אודות משפחת‪.‬‬ ‫בלילות שישי כשהיו ישובי אל השולח היה פותח את "ספר הפזמוני" שכתב הסב היש"ר‬ ‫ענתבי בכתב ידו‪ .‬כיוו שהנכדי לא הכירו את סב אביה סיפר לה אודותיו‪,‬‬ ‫כיצד נולד באר צובא )חלב( ‪ ,‬כיצד התיית מהוריו בגיל צעיר‪,‬‬ ‫הוא סיפר על דודו ר' אברה שהיה הרב הראשי של דמשק מש ארבעי שנה‪ ,‬אשר אספו אליו‬ ‫אימצו וגידלו כב עד הגיעו לגיל המצוות‪.‬‬ ‫את הפיוטי שחיבר אותו דוד הסביר שרי עד היו הזה בבית הכנסת יחד ע כל קהל‬ ‫המתפלל למשל הפיוט א חכ לב בני בכל פע שיש "שבת חת" ‪:‬‬ ‫‪+‬ני‬ ‫ִא ָח ָכ ִל ְ‪ִ .ְ ָ .‬ני יִ ְ‪ַ 0‬מח ִל ִ‪.‬י ‪+‬ז ‪ִ ַ-‬‬ ‫ֶאמֹר ִה‪ִֵ 3‬ני‬ ‫ַקח ֲא ָמ ַרי ִא ְ‪ִ .ְ ָ 8‬ני ְ‪7‬מֹר ו ֱ‬ ‫;ב ָר ָה וְ יִ ְצ ָחק‬ ‫ָבר= ִ‪ְ .‬ר ַ<ת ְ‬ ‫‪+‬בי ָ ‪ְ -‬‬ ‫ִ‪ְ .‬רכ>ת ִ‬ ‫ֶרע ְ‪.‬יִ ְצ ָחק‬ ‫‪+‬מר= יִ ָ? ֵרא ז ַ‬ ‫‪ @A‬וְ ְ‬ ‫ָענ= < ָ‬ ‫ְר ֵאה ָב ִני ְל ָבנֶי ָ יִ ְהי= ְס ִביב ‪ְ 7A‬ל ָח ֶנ ָ‬ ‫יְמי ֶנ ָ ‪....‬‬ ‫‪ְ +‬ל ָפנֶי ָ ִנ ָ‪B‬ב ַעל יַד ִ‬ ‫יִ ְ‪ַ 7‬לח ַמ ְל ְ‬ ‫‪ 1‬מעניי לציי שג לרב אברה יעקב ענתבי במצרי‪ ,‬היה עותק זהה של אותו ספר‪ .‬והוא נמצא ברשות דודי מר‬ ‫משה ענתבי יבל"א ב יעקב ואליגרה ‪ ,‬בקרית ביאליק‪.‬‬


‫הנכדי שמעו האזינו והתמלאו גאווה רבה‪.‬‬ ‫בכל ליל שבת היו שרי מהפיוטי שמופיעי בפנקסו של היש"ר ובמיוחד אהב האב‪ ,‬חכ‬ ‫ישראל שמואל מבי מאות הפיוטי שנזכרי ש את הפיוט הבא ‪:‬‬

‫יחיד ר בשלו‪ ,‬פדה נפשי ממכמור‬ ‫להשמיע בקול תודה ושיר חדש ומזמור‪,‬‬ ‫מל ר ביופיו‪ ,‬חיכו ממתקי פריו‪ ,‬רופא חולה מחוליו‪,‬‬ ‫הוא בורא הוא בורא ‪ ,‬מאורי מאורי‪ ,‬הוא יורה הוא יורה‪,‬‬ ‫גש ומלקוש יורה אל דודי צרור המור‪.‬‬ ‫)פיוטו של ר' ישראל נג'ארה(‬ ‫וג פיוט על העיר טבריה בכתב ידו של היש"ר לא חסר ‪:‬‬

‫אוחיל יו יו אשתאה עיני תמיד צופייה‪,‬‬ ‫אעברה נא ואראה אדמת קודש טבריה‪ ,‬אדמת קודש טבריה‬ ‫נעימה ישיבתה ג טובה ראייתה ‪,‬‬ ‫י כנרת חומתה ש העיר בנוייה‪.‬‬ ‫)פיוטו של דוד אהר בר חסי חזק(‬

‫לעיתי בימי של נחת רוח ושעה טובה‪ ,‬היה פותח חכ ישראל את ארגז הספרי הגדול שהיה‬ ‫שמור לו בחדר לימודו שבבית ודולה מש ספרי עתיקי שעברו במשפחה שאות קיבל‬ ‫מספרייתו של אביו ‪ ,‬חלק ספרי שפרס הרב אברה ענתבי עצמו ‪ ,‬כגו "חכמה ומוסר" ‪,‬‬ ‫"יושב אוהלי" אוהל ישרי" "פני אוהל מועד" ומציג אות לראווה לפני בניו ‪.‬‬ ‫הוא סיפר לה על משפחתו ועל ב דודו ר' יעקב ענתבי‪ ,‬ואז היה מציג לה את פנקסו שבו‬ ‫העתיק בכתב ידו‪ ,‬את נוסח תעודתו הרוטטת של ר' יעקב אל מונטיפיורי ובו הוא מדווח על פרשת‬ ‫העלילה הנוראה שבה היה מעונה בשנת הת"ר ליצירה )‪(1840‬‬


‫ברו ממשי ומספר על ילדותו שלו ושל אחיו ]‪: [4‬‬ ‫"בחור‪ O‬היינו מחכי לחג החנוכה או לט"ו בשבט כי החכ הבטיח לנו שנצא לטיול בשדה א‬ ‫יהיה יו יפה ‪ .‬במש כל השבוע שלפני אחד מאות שני החגי הנ"ל היינו מתפללי בתקוה‬ ‫גדולה שהיה יו יפה כדי שנזכה לטיול הנכס‪ ,O‬ומה אגיד לכ‪ :‬א האיר לנו המזל היה לוקח‬ ‫אותנו החכ המלמד בדר צפת עד ההר מול החו‪ O‬הקרוי "הלידו" כיו‬ ‫והיינו יושבי ואוכלי את הצידה שהכינו לנו ההורי לפני אותו יו בשמחה רבה‪.‬‬ ‫למדנו ב"כותאב" עד גילאי ‪ 79‬שני‪ .‬בי היתר לימד אותנו החכ תנ"‪ ,‬פרשיות ע פירוש רש"י‪,‬‬ ‫לפני ימי הנוראי למדנו ג את הסליחות ואת התפילות של ראש השנה ויו כיפור וכ בכל חג‬ ‫וחג היינו לומדי בהתא למועד ולעניי החג‪.‬‬ ‫זמ מה אחרי זה נפתח בית ספר "אליאנס" בטבריה ויהודי העיר החלו לרשו את בניה‬ ‫ובנותיה לבית הספר‪ .‬כ ג אחי ואחיותי נרשמו ולמדו ש צרפתית‪ ,‬ערבית ובעיקר תורה‪ .‬ג‬ ‫אותי רשמו לבית הספר‪" .‬‬ ‫לא הספקתי ללמוד ש זמ רב ופרצה מלחמת העול הראשונה‪ ,‬אשר בגינה הלימודי פסקו‪.‬‬ ‫זו היתה תחילת מסע חייה רצופי התלאות של סבי ואחיו‪ ,‬ונאמר כבר‪" ,‬כי האד לעמל יולד" ‪.‬‬


‫פרק עשירי ‪ :‬מלחמת העולם הראשונה‬ ‫והגלות בקפריסין‪.‬‬

‫תמונות מפת קפריסי‬ ‫והעיר פמגוסטה אליה הוגלו‬ ‫יהודי בעלי נתינות זרה‬ ‫בזמ מלה"ע ה – ‪I‬‬

‫העיר פמגוסטה ‪Famagusta‬‬ ‫בקפריסי‬


‫פרק עשירי‪ :‬מלחמת העולם הראשונה והגלות בקפריסין‬

‫החיי בטבריה בצל מלחמת העול הראשונה‬ ‫ברו ‪ ,‬בנו של ר' ישראל שמואל ענתבי מעיד על אווירת המלחמה הקריבה ובאה לעיר]‪: [1‬‬

‫"באותו זמ ממשלת טורקיה שלטה באר‪ . K‬במלחמה זו טורקיה נלחמה נגד אנגליה‬ ‫וצרפת והחלה לגייס את נתיניה היהודי‪.‬‬ ‫אול את היהודי שהיו בעלי נתינות זרה לא יכלה לגייס‪ .‬היות ולמרבית יהודי טבריה היתה‬ ‫נתינות זרה‪ ,‬לח‪ K‬עליה השלטו הטורקי שיוותרו על נתינות כדי לגייס את חייבי הגיוס‪.‬‬ ‫מרבית התושבי בעיר היו מרוקאי שהחזיקו בנתינות צרפתית וחלק לא מבוטל מהיתר החזיק‬ ‫בנתינות אנגלית‪.‬‬ ‫התושבי לא הסכימו בשו אופ לוותר על נתינות והחליטו לשמור על דרכוניה‪.‬‬ ‫במצב זה הממשלה הטורקית הכריזה עליה כמרגלי ‪ ,‬וריכזה את כל הגברי במקו ריכוז אחד‬ ‫שקראו לו "הסאראיא" )"מרכז השלטו"(‪ ,‬בי הגברי שאספה היה אבי חכ ישראל ואת אחי‬ ‫הגדול חי ענתבי שהיה בגיל גיוס ‪.‬‬ ‫אני זוכר שהייתי לוקח לו אוכל למבנה הסאראיא ש ה הוחזקו מספר חודשי‪ .‬אבי‬ ‫עליו השלו היה עקש יותר מכול‪ ,‬ושאר היהודי אשר הביטו עליו כרב ומנהיג‪ ,‬הצהירו "שא‬ ‫החכ ישראל ענתבי יוותר על נתינותו אנחנו נעשה כמוהו‪. "...‬‬ ‫כדי להפחיד אות היו התורכי מפיצי כל מיני שמועות שהנה האויב כבר נכנע ושקרי‬ ‫נוספי כדי להחליש את רוח התנגדות‪.‬‬ ‫יו אחד קראו לכמה מראשי המשפחות שיש לה בני בגיל הגיוס וביניה אבי ‪ ,‬והודיעו לה‬ ‫שלוקחי את בניה חייבי הגיוס ברגל לדמשק ומש חזרה באופ רגלי לביירות ומש תבוא‬ ‫אוניה ותסיע אות לגלות חו"ל כי ה בעלי נתינות זרה‪.‬‬ ‫ההורי המסכני לא יכלו להמרות את הפקודה‪ ,‬אבל אמרו לבניה המוגלי למסע הקשה‪ ,‬לבל‬ ‫ייכנעו ככל יכולת וישמרו על נתינונת ודרכוניה‪ .‬והאיו הקשה הזה אכ קרה‪ ,‬השלטונות‬ ‫לקחו את כל הבני בגילאי גיוס וביניה אחי הגדול ברגל עד דמשק ! ומש שוב חזרה לבירות !‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪239‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מחוסר קשר ע בניה נטרפה דעת של ההורי אשר דאגו ולא ידעו מה קרה ע יקיריה‪.‬‬ ‫בינתיי כדי לרכ את התנגדות המשפחות איימו שיוציאו אות לגלות כל עוד לא יוותרו על‬ ‫דרכוניה‪ .‬ובכל עת היו מודיעי לה שיכינו את עצמ לנסיעה ‪ ,‬המשפחות היו אורזות כמה‬ ‫חפצי ומטלטלי ולמחרת היו נציגי השלטו מודיעי שההגליה נדחתה‪.‬‬ ‫פע אחת אמרו למשפחות ואנו ביניה‪ ,‬עליכ לשכור בעצמכ סירות כדי ליסוע לחו‪ O‬צמח‪,‬‬ ‫ומש לצאת ברכבת לחיפה‪ .‬בלית ברירה כ היה הפלגנו בסירות בלילה לצמח והמתנו שתבוא‬ ‫רכבת לאסו‪ O‬אותנו לחיפה‪.‬‬ ‫אות ימי ימי קי‪ K‬היו וישנו תחת כפת השמי‪ .‬אחרי יומיי הביאו סירות והודיעו לנו‬ ‫שנוסעי ליעד אחר‪ .‬נדרשנו לארוז במהירות חזרה את מטלטלנו ולקחו אותנו לטבגה‪ ,‬על שפת‬ ‫הכנרת‪ .‬ש השאירו אותנו כמה ימי ולאחר מכ החזירו אותנו שוב לטבריה‪.‬‬ ‫כל הצער הזה נועד לגרו לנו לוותר על נתינותנו‪.‬‬

‫באחד הימי ‪ ,‬קראו שוב לראשי המשפחות ופקדו עליה לשכור עגלות כי למחרת היו‬ ‫יהיה על כול לעזוב ולסוע לחיפה‪.‬‬ ‫למרות שכול חששו שוב שמהתלי בה‪ ,‬לא היתה ברירה‪ ,‬אלא שהפע בשונה מבעבר‪,‬‬ ‫לח‪ K‬המדינות הזרות שאנו היינו נתיניה על השלטו הטורקי גר לכ שאכ כ יהיה‪ .‬למחרת לפני‬ ‫עלות השחר אספו אותנו למקו הריכוז ומש שמנו פעמינו לכוו חיפה‪.‬‬ ‫הנסיעה בעגלות מטבריה לחיפה ארכה עד שעות הלילה המוקדמות ‪ .‬ש הכניסו את‬ ‫כולנו למבנה אחד שהיה אולי בית ספר ונתנו עליו שומרי מחשש שנברח‪ .‬בקושי שעו לתחינות‬ ‫חלק מהאוכלוסיה לצאת ולקנות מצרכי ‪ .‬מעטי מבינינו היו נותני שוחד לשומרי כדי‬ ‫שיאפשרו לה לצאת לכמה שעות וכ דרכ נודע לקונסול האמריקאי כיצד נוהגי בנו‪.‬‬ ‫באותה תקופה אמריקה לא היתה מעורבת במלחמה ואנו קיווינו שה ישפיעו על‬ ‫השלטונות לשנות את יחסי ‪ .‬אול עבר זמ רב ולא נראו שו תוצאות של התערבות‬ ‫מהקונסול‪.‬‬ ‫כפי שסיפרו לי המבוגרי שהיו עמנו‪ ,‬אד אחד מהנתיני שהיה כלוא עמנו והיה בקיא ב"שאלת‬ ‫החלו" ביקש מתנדב למשימה כדי לברר כיצד תיחל‪ K‬הקהילה מהמצור בו היא נתונה‪ .‬הוא רש‬ ‫שמות קדושי על ידו של מתנדב ואותו מתנדב הל לישו על הגג הגדול של המבנה מקו ש‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪240‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫היו יושני כול‪ .‬אנשי אחרי באו וישבו על ידו לשמוע מה יאמר המתנדב בחלומו ומה יהיה‬ ‫פתרונו של החלו‪ .‬בחצות התחיל היש לדבר מתו שנתו ובחלומו אמר לה ‪ ,‬ממחר תתחילו‬ ‫לקרוא תהילי שלוש פעמי ביו‪ ,‬ע קריאת שלושה עשר מידות ‪ ,‬ובי ספר לספר תקעו בשופר‪,‬‬ ‫וכ תו שבעה ימי תצאו מכא ותסעו‪.‬‬ ‫אותו אד גמר לאמר את אשר היה בחלומו ק עמד והחל ללכת בלי מודעות עד המעקה‬ ‫של הגג ואנשי הלכו אחריו‪ .‬פתאו רצה להפיל את עצמו וכל זה והוא עודנו בתרדמה‪ .‬תיכ‪O‬‬ ‫ומיד אחזו בו יהודי ‪ ,‬רחצו לו את הפני הוא התעורר וסיפר לה את כל שראה בחלומו ואכ זה‬ ‫מה ששמעו שאמר בשנתו‪.‬‬ ‫ביו שלאחריו נאספו גדולי וקטני באול הגדול של בית הספר והחלו לקרוא תהילי כמו‬ ‫שהורה בחלומו במשמרות חלק קורא והול ואחרי באי תחתיו וכפי שנחזה‪ ,‬ביו השביעי אחר‬ ‫הצהריי הודיעו לנו כי אוניית מלחמה אמריקאית נמצאת בנמל ובאה לקחת אותנו‪....‬איזו שמחה‬ ‫פרצה !‬ ‫עלינו על גג בית הספר להווכח במו עינינו ותיכ‪ O‬בא הקונסול והודיע לנו להכי עצמנו לארוז‬ ‫חפצינו כי למחרת בבוקר התריע‪ ,‬יהיה עלינו להפליג מחיפה‪ .‬כל אותו הלילה אנשי לא ישנו כי‬ ‫עמלו לארוז את מעט המטלטלי שיכלו לקחת עמ‪ .‬בבוקר השכ הגיעו עגלות וסבלי שנשלחו‬ ‫אלינו מטע הקונסול לקחת אותנו לנמל העיר כדי שנפליג מש באוניה‪[1] .‬‬

‫המלחמה מגיעה לבני המשפחה שבצפת ‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי‪ ,‬ב הרב אליהו רחמי ונכדו של היש"ר מספר בזכרונותיו]‪ [2‬כיצד גדעה מלחמת‬ ‫העול הראשונה את שגרת ילדותו וחייו השלווי בצפת ‪:‬‬

‫" ‪...‬ב"חדר" למדתי עד שנתי העשירית‪ .‬לאחר זאת עברתי לרב גדול ומובהק הוא גיסי האב ישועה‬ ‫פלאג'י ‪ ,‬בעל אחותי בכורה והייתי הצעיר בתלמידיו‪.‬‬ ‫בישיבה זו למדתי עד ערב פרו‪ K‬מלחמת העול הראשונה‪.‬‬ ‫השמועות על המלחמה הקרבה ובאה התהלכו תחילה מפה לאוז בלבד‪ ,‬א לאט לאט החלו לקרו‬ ‫עור בשר וגידי ויצאו מכלל סוד‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪241‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫דובר על הרעב הכבד שיבוא‪ ,‬על הגיוס הטוטאלי של הגברי לצבא התורכי )להוציא אולי את אלה‬ ‫המשמשי בקודש(‬ ‫על שוד‪ ,‬על ביזה וכו' וכו' דברי שלימי נתאמתו במלוא‪ ,‬והפחד גדל והל‪.‬‬ ‫באות הימי נקרא אבא )ר' אליהו רחמי ענתבי( להפגש בדחיפות ע מיס פורד‪ ,‬גברת אנגליה‬ ‫ששמשה בצפת כממלאת מקו הקונסול הבריטי‪.‬‬ ‫אבי ואנו‪ ,‬בני משפחתו‪ ,‬היינו בעלי נתינות בריטית שבאות ימי הנחילה לבעליה כבוד רב‪.‬‬

‫זכורני שבשעה שהיה גובה המסי הממשלתי )תורכי( בא לגבות את המס מאבא לא היה‬ ‫נכנס הביתה כי א עמד בחו‪ .K‬הוא פשוט פחד שמא יכשל חלילה בלשונו ואז אויה לו ואהה עליו‪.‬‬ ‫תלונה הבאה מנתי זר על אחת כמה וכמה מנתי בריטי היתה מביאה להשעיה ולעונש כבד‪ .‬אותו‬ ‫גובה א‪ O‬סירב לקבל מידינו כיבוד קל בבחינת "לא מדבש ולא מעוקצ" ‪.‬‬ ‫נתינות זו עברה לנו בירושה מהסבא הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי ז"ל ‪ .‬עתה‪ ,‬נתינות הזו‬ ‫הובילה להגלייתנו כפי שהתברר לאבי באותה פגישה ע מיס פורד‪ .‬הוא חזר ממנה מודאג‬ ‫ומדוכא כאחד וזאת אשר סיפר לנו ‪:‬‬ ‫"הרב ענתבי" פתחה ואמרה "הטרחתי לבוא אלי כי העניי חשוב מאוד ודחו‪ O‬מאוד‪.‬‬ ‫דע ל כי מלחמה עומדת לפרו‪ K‬בכל רגע בי בריטניה הגדולה ובי תורכיה‬ ‫וכנתי בריטי א תשאר כא עלולי אתה וילדי לסבול חרפת רעב‪.‬‬ ‫עליכ להיות מוכני לצאת לדר ‪ ,‬ממשלת )הממשלה הבריטית( תוציא אות מכא ותעביר‬ ‫אות לחו‪ O‬מבטחי עד תו המלחמה וכל מחסור יהי עליה ‪ .‬כאשר ניסה אבי להביע בפניה את‬ ‫חרדתו מ הצפוי לגולה בנכר רחוק מביתו ‪ ,‬ספריו מכיריו ומוקיריו ענתה ‪:‬‬ ‫"הרב ענתבי ‪ ,‬ראה הזהרתי !" ולא יספה ‪.‬‬ ‫מיו פגישתו של אבא ע מיס פורד עד ליו צאתנו את העיר עברו כשלושי יו בלבד‪.‬‬ ‫ימי אלה היו קשי לאבי ‪ ,‬ימי דאגה ודאבו לב‪ .‬אולי לא נית היה להבחי חיצונית בסערה‬ ‫המתחוללת בנפשו של אבי א הרגשנו בחושינו כי לבו עליו דווי ‪ ,‬נפשו תשוח תהמה‪.‬‬ ‫הל קדורנית והדיר שינה מעיניו‪.‬‬ ‫מה יהא על בניו ובנותיו הנשואי ומשפחותיה? כיצד יעזוב אות לאנחות ?‬ ‫מי יודע כמה שני תמש המלחמה ? כלו יעמוד לו כוחו לסבול יסורי חרדה זמ רב ?‬


‫באות הימי היה ביתינו שוקק חיי‪ ,‬כל בני המשפחה באו‪ .‬מה לשמוע‪ ,‬מה להשמיע ומה‬ ‫לייע‪.K‬‬ ‫האח הגדול יהודה החליט להשאר באר‪ , K‬כיוו שבאותו זמ ניהל את בית הספר ביבנאל )כפר‬ ‫תבור( והיה מעורב בדרכי ציבור במושבה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫ואילו האח רפאל ‪ ,‬למרות שהוסמ באותו זמ לרבנות על ידי הגאו רידב"ז ז"ל ולא חשש כי ילקח‬ ‫לצבא )משו כהונתו כרב( החליט להצטר‪ O‬אלינו מתו תקוה כי ישחק לו המזל והממשלה‬ ‫הבריטית תאות לקחתו תחת חסותה למרות שהוא "התעתמ"‪ ,‬כש שעשו רבי כמוהו מחשש‬ ‫ליחס הרע מצד השלטונות אל הנתיני הזרי‪.‬‬ ‫את הסיבה להחלפת הנתינות אמר‪ ,‬יתלה בכורח בלבד ‪ ,‬דבר שהוא אמת ויציב‪.‬‬ ‫הבנות נישאו לתלמידי חכמי בעלי נתינות עותמאנית ולא היתה לה ברירה אלא להשאר במקו‬ ‫ולצפות לרחמי שמי‪.‬‬ ‫המודאגת ביותר מכול היתה האחות ששמה בכורה‪ .‬היה לה ב הגדול ממני במספר שני ועלול‬ ‫היה ללא כל ספק להיות מגויס לצבא‪.‬‬ ‫וכשזו בכתה באזני אבי מה יהא עליה א ילקח שלמה בנה‪ ,‬לצבא‪ ,‬קימט אבי את מצחו ‪ ,‬ק לרגע‬ ‫קט חיטט בניירותיו ‪ .‬מסתבר שנזכר בשמות הילדי הרשומי בדרכונו וביניה אחי התאו‬ ‫המנוח אבטליו‪ ,‬שנפטר בינקותו‪.‬‬

‫חזר אבי ואמר ‪:‬‬

‫"ברו הוא וברו שמו‪ ,‬כל מא דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬הסירי יגו מלב בתי ‪,‬אנו נקח את שלמה‬ ‫עמנו ומהיו שמו אבטליו‪ .‬זכרי ושנני לו זאת‪ ,‬כנראה מ השמי גרמו שאשכח למחוק את‬ ‫התאו אבטליו מספר החיי כדי להציל את בנ‪ "...‬שמרי את הדבר בסוד ואני מקווה שבני‬ ‫ישראל רחמני בני רחמני ה ולא ילשינו ‪.‬‬ ‫נשתדל להבריח אותו למצרי בהזדמנות ראשונה"‪.‬‬ ‫וכא עלי להוסי‪ O‬שלא רק הש אבטליו לא נמחק מתו הפספורט אלא א‪ O‬רבקה‪ ,‬אשתו‬ ‫הראשונה של אבא לא נמחקה‪ .‬בלית ברירה קבלה אמי את הש הרשו כשמה ‪ ,‬כי מה הבדל הוא‬ ‫א שמה שמחה או רבקה‪ ,‬יקו ש המת על ש החי וחסל ! ה לילדי לא יבולע מה ג‬ ‫שבשלוש הבנות היתה היא לה כא לכל דבר‪.‬‬ ‫ביו המיועד ליציאה התעוררנו בשעה מוקדמת לקול בעלי הפרדות שבאו להסיענו לביירות‪.‬‬ ‫ולאחר שהתפללנו שחרית בבית הכנסת של סבי היש"ר ז"ל בצפת ‪ ,‬עמדנו להשגיח על אריזת‬ ‫החפצי שיכולנו לקחת עמנו‪ .‬סה"כ הוגבלנו כדי משא שלוש פרדות לנו ולמשאנו‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪243‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וזאת אשר עשו הורי ‪ :‬הביאו ארבעה ארגזי שקשורי שני שני על כל פרדה מכל צד ומעליה‬ ‫מצעי‪ .‬בארגזי ישבנו אנו הקטני ‪ :‬אני והאחי בתוו מעל למצעי רכבו ההורי‪ .‬הפרדה‬ ‫השלישית היתה עמוסה בכלי בית שוני‪ .‬מ הדרוש ביותר‪ ,‬ומעליה תו מצע נכבד ‪ ,‬ישב בהרחבה‬ ‫"אבטליו"‪.‬‬ ‫כאשר ניתנה הפקודה על ידי אבא לזוז לאחר אמירת הפסוק " כי תרכב על סוסי מרכבותי‬ ‫ישועה ונשיקת המזוזה כדי‪ ,‬יצאה השיירה בכוו צפונה ‪ ,‬כשאחריה מהלכי שני בעלי הפרדות‬ ‫וביד נשק שתי אלות ‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה אליה עמדנו להגיע היתה מטולה‪ .‬המסע היה ארו‪ ,‬כי היעד היה העיר בירות‬ ‫שבלבנו‪ .‬לבירות הגענו אחר שלשה ימי רכיבה‪[2] ".‬‬ ‫השלטו הבריטי ייעד את משפחתו של ר' אליהו רחמי יחד ע המשפחות היהודיות הנוספות‬ ‫שנאספו לביירות‪ ,‬לעיר פמגוסטה )‪ (Famagusta‬שבקפריסי‪.‬‬

‫תלאות ההפלגה וקשיי הגלות‬ ‫ימי קשי שחלפו על המשפחות הטברייניות המגורשות מטע השלטו העות'מאני מעיר בשל‬ ‫נתינות הזרה‪ ,‬במהל עשרה ימי מלאי של מצור בבית הספר שבחיפה‪.‬‬ ‫בעזרת השלטו הבריטי הגיעה משחתת לחיפה אשר בעזרתה הובלו המגורשי אל מחו‪ K‬לאר‪.K‬‬ ‫משפחתו של ר' ישראל שמואל ענתבי )וילדיו ‪ ,‬סבי יעקב עמ( ומשפחות הנתיני הזרי‬ ‫הנוספות‪ ,‬אזרו את מטלטליה הדלי‪ ,‬במש הלילה‪ ,‬ההמולה וההתרגשות לא נתנו לה מנוח‪ ,‬וכ‬ ‫לא ישנו במש כל אותו לילה במבנה בית הספר ‪.‬‬ ‫"בנמל הורדנו לסירה קטנה ‪ ,‬מספר ברו הב הצעיר ]‪ , [1‬אשר הביאה אותנו לאוניית מלחמה‬ ‫גדולה‪ .‬כשעלינו לאוניה התפעלנו מגודלה ומהתותחי הרבי שהיו סביב לה ובפרט מהתותחי‬ ‫שבאמצע וגודל העצו‪ .‬התפעלנו מהדר המלחי ותלבושת הלבנה‪ ,‬ומזריזות בהפעלת‬ ‫התותחי הגדולי‪.‬‬ ‫רב המהגרי ‪ 280‬איש מספר‪ ,‬היו נתיני צרפתיי כי מוצא היה ממרוקו‪.‬‬ ‫כול חו‪ K‬ממשפחתנו בת שש הנפשות‪ ,‬שהיתה בעלת נתינות בריטית )שש נפשות – שכ חסרו‬ ‫אחותי הגדולה אשר נותרה בטבריה‪ ,‬ואחי הגדול חי אשר נלקח כפי שסיפרתי ע שאר הגברי‬ ‫הרווקי בגיל גיוס (‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪244‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ומשפחה נוספת פרידה כה ובניה שהיו ג ה נתיני בריטיי‪.‬‬ ‫וא תשאלו מני לנו הנתינות הבריטית כ העניי ‪ :‬סבי‪ ,‬רבי שבתאי היה רב בהודו ‪ ,‬ש היתה‬ ‫משפחה נכבדה ומוכרת – משפחת ששו אשר אמרה )לשלטונות( שהרב של הקהילה צרי וראוי‬ ‫שיהיה בעל נתינות המדינה בה הוא נמצא‪.‬‬ ‫בזמנו‪ ,‬הודו היתה תחת חסות בריטית ולכ נתנו לו פספורט בריטי‪.‬‬ ‫מכיוו שכאמור היינו שתי המשפחות של נתיני בריטיי רצה רב החובל לשכ אותנו בחדרי‬ ‫נפרדי כראוי לאזרחי בריטי‪ ,‬אלא שההורי חששו שזה בתשלו ‪ ,‬לא היתה לה אפשרות‬ ‫לשל וג לא רצו להפרד מכל הקהילה עמה באו ;‬ ‫לכ נותרנו ע כול במקו שהקצו לנו באמצע האוניה על הסיפו‪ .‬מרכז הסיפו היה מועד‪O‬‬ ‫מכיוו שבשעת סערה‪ ,‬הטלטול לא משפיע במרכז האוניה‪.‬‬ ‫אני זוכר שבשעת צהריי הכינו שולחנות מלאי כל טוב והזמינו את כל המהגרי לאכול ‪ ,‬כמוב‬ ‫שכול סירבו לאכול מחשש טריפה וביקשו שיביאו לה סרדיני זיתי וגבינה‪.‬‬ ‫הביאו לכ כל מה שביקשנו‪.‬‬ ‫הנסיעה ארכה שלשה ימי וכל הזמ המלחי היו מנגני באקורדיו ועל הפסנתר כדי להנעי את‬ ‫הנסיעה‪.‬‬ ‫בתו הפלגה של שלושה ימי הגענו לאי כרתי ביוו‪ .‬בתחילה אכסנו אותנו בבית ספר‬ ‫גדול כי באותו זמ היה ש החופש הגדול של שנת הלימודי ‪ .‬באותו יו בו הגענו בא אלינו‬ ‫הקונסול הבריטי ברכבו שלו‪.‬‬ ‫זו היתה לנו הפע הראשונה שראינו אוטו ‪ ,‬קראנו לזה עגלה בלי סוסי והתפלאנו אי היא‬ ‫נוסעת בכוחות עצמה ‪ .‬ג באי כוח העדה היהודית באי באו אלינו ‪.‬‬ ‫כ נודע לנו שבכרתי ישנה קהילה יהודית נכבדה ע שני בתי כנסת גדולי וג רב ראשי ושוחט‬ ‫מפורסמי‪ .‬לקראת מועד פתיחת בית הספר לשנת הלימודי החדשה פיזרו את המשפחות מבית‬ ‫הספר בו שוכנו‪ ,‬בדירות שונות בסביבות הרובע היהודי ‪ ,‬כל משפחה קיבלה דירה לבדה‪ .‬ומה‬ ‫גדולה היתה שמחתנו שמצאנו קהילה גדולה ע כל מנהגי העדה הספרדית‪.‬‬ ‫כל המהגרי חיו מקיצבה שחילקו לה הממשלות הצרפתית והבריטית )בהתא לנתינות( לפי‬ ‫גודל המשפחה‪.‬‬


‫בנו של הרב הראשי הרב אבלגו )?( ‪ ,‬פתח בית ספר לכל ילדי המהגרי‪ .‬למדנו ש תורה‪ ,‬ומעט‬ ‫צרפתית‪.‬‬

‫אנו חיינו בעיר כניה שנמצאת בצפו האי ‪ ,‬עיר יפה מאוד ונקיה‪ .‬היא שמשה‬

‫כבסיס לאוניות המלחמה של בנות הברית וג מקו נופש למלחי האוניות‪.‬‬ ‫ה היו רגילי לבלות בעיר ביו ראשו וביו חמישי אחר הצהריי ‪ .‬ובני הנוער של‬ ‫המהגרי היו מלווי את המלחי להראות לה את העיר‪ ,‬הנערי היו נהני מכמה פרוטות‬ ‫שהמלחי היו נותני לה‪.‬‬ ‫א‪ O‬אני הייתי נוהג כ כאות נערי‪ .‬העיר כניה היתה ברוכה בפירות ובפרט בענבי‬ ‫וירקות‪ .‬למדנו לדבר יוונית שהינה שפה יפה‪ ,‬אול את ידיעותינו רכשנו לא מבית הספר אלא‬ ‫במפגש ע ילדי תושבי המקו‪ .‬אנשי המקו היו כל כ מנומסי‪ ,‬שמעול לא הראו כלפינו‬ ‫שו סימ של שנאה‪ ,‬להיפ כבדו וחבבו אותנו ‪.‬‬ ‫כעבור זמ הגיעה אוניה נוספת ע מהגרי בריטי וצרפתי דר בירות‪ .‬משפחות רבות‬ ‫ביניה היו מטבריה‪ .‬אות משפחות סיפרו שראו שלאחר שהקבוצה הראשונה עליה נמנינו‪,‬‬ ‫הצליחה לא להכנע לתורכי לוויתור על נתינויותינו הזרות‪ ,‬והפליגה מחו‪ K‬לחיפה‪ O‬ג ה לא‬ ‫רצו לוותר על נתינות ‪ .‬השלטונות שלחו אות לביירות ומש הובאו לכרתי ‪.‬‬ ‫ביניה היו משפחות ואנשי מוכרי כמו הרב אליהו ילוז ומשפחת אסודרי ורבי‬ ‫אחרי שהכרנו מטבריה‪ .‬מאות אנשי למדנו שאחי חי נלקח יחד ע שאר הרווקי בגיל צבא‬ ‫ונשלחו לאלכסנדריה‪ .‬פנינו אל הקונסול הבריטי וביקשנו לאחדו עמנו ‪ ,‬ואכ לשמחתנו כעבור זמ‬ ‫הסכימו והצליחו להביאו אלינו בהשפעתו של הקונסול‪.‬‬ ‫כשהגיע אלינו אחי הגדול חי‪ ,‬החל לעבוד כחייט בחנות הלבשה של יהודי עשיר מבני כרתי‪.‬‬ ‫הוא התחבב עליה מאוד כי היה מסור לעבודתו‪ .‬אחי יעקב עבד במשרד הנדסה יחד ע ב דודו‬ ‫בכור ז"ל ב החכ ישועה מחיפה‪ ,‬שהיה בחור פיקח ולמד שני ספורות קוד לכ להיות הנדסאי‬ ‫בחיפה‪.‬‬ ‫כל המהגרי שחיו באי כרתי מאונס‪ ,‬היו שמחי ומידת האהבה שררה ביניה למרות תנאי‬ ‫המחסור והריחוק מבית‪ .‬למשל‪ ,‬כשארכה המלחמה והתעצמה‪ ,‬הצוללות הגרמניות הטביעו כל‬ ‫אוניה שהביאה מזו ואספקה לכרתי ונוצר מחסור בלח‪.‬‬ ‫החלו מחלקי את הלח בהקצבת מנות לפי גודל המשפחה בתלושי‪ .‬לבסו‪ O‬החלו לאפות לח‬ ‫מקמח תירס במקו מחיטה‪.‬‬


‫נציגי המהגרי פנו אל הקונסול הבריטי כדי למצוא פתרו בעניי הלח ‪ ,‬וא‪ O‬הפע התערבותו‬ ‫בעניי הועילה‪ .‬החלו להביא לנו לח מאוניות המלחמה שחנו באי ‪ .‬אני זוכר את אבי )ר' ישראל(‬ ‫עליו השלו‪ ,‬שהיה חות את הלח לפרוסות ומייבש בשמש ומשאיר אותו כלח יבש לשעת‬ ‫הצור‪.‬‬ ‫הממשלה הצרפתית לקחה בהמש את נתיניה הצרפתי לאי קורסיקה ש שהו עד סו‪O‬‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫באות ימי עדיי לא מלאו לי שתי עשרה שני‪ ,‬וכבר הייתי מלמד שני ילדי יהודי מתושבי‬ ‫המקו להתפלל‪ .‬כ זכיתי שיכבדו אותי‪ ,‬שנער צעיר כמוני יודע להתפלל וכבר מלמד אחרי‪.‬‬ ‫בבית הכנסת הגדול הייתי אחד מהמזמרי שעומדי בתיבה על יד החז‪ ,‬והיינו מתלבשי ע‬ ‫ורה )מצנפת( לבנה על הראש ולמדנו את כל הנגינות והמזמורי הנהוגי ש‪.‬‬ ‫וב ֵ‬ ‫מעיל ארו לב ֶ‬ ‫כ חיינו מש שנתיי וחצי באי‪.‬‬ ‫עקב מחסור תכו‪ O‬בלח ובשאר מצרכי יסוד‪ ,‬עליו סיפרתי קוד‪ ,‬החליטו השלטונות הבריטי‬ ‫בלית ברירה להעביר אותנו לקפריסי ‪ ,‬עקב היותו אי חקלאי אשר תמיד יש בו שפע של מזו‪.‬‬

‫עלינו לאוניה ביו שבת אחר הצהריי‪ :‬נשי וט‪ O‬הועלו על עגלות והוסעו כ עד בסיס‬ ‫האוניות בנמל סודה‪ .‬הזקני אשר לא רצו לסוע בעגלות בשבת הגיעו מאוחר יותר במוצאי‬ ‫השבת‪ .‬שמענו שמדובר באוניה שתפליג באותו לילה ותביאנו לקפריסי‪ .‬אכ כמתוכנ‪ ,‬יצאנו‬ ‫מהנמל‪ .‬האוניה הפליגה א חזרה באותו לילה על עקבותיה מכיוו שזה היה תרגיל כדי לבלבל את‬ ‫המרגלי שמודיעי לצוללות הגרמניות על יציאת האוניה‪.‬‬ ‫בינתיי הדריכו אותנו כיצד נתנהג א חס וחלילה תטביע אותנו הצוללת‪ ,‬והקצו כל‬ ‫משפחה מאיתנו לסירה )הצלה( על פני הסיפו‪ .‬נתנו לנו ג מעילי קצרי המכילי שע‬ ‫)כמצופי( לשעת הצור‪ .‬לבסו‪ O‬ביו שני הפלגנו ליעדנו ‪.‬‬ ‫יומיי לאחר מכ ‪ ,‬ביו רביעי אחר הצהריי בשעה ארבע ‪ ,‬שמענו צפירה משונה‪,‬‬ ‫המלחי הפצירו בנו לעלות לסיפו‪ .‬כשעלינו נודע לנו שצוללת גרמנית רודפת אחרינו וכל‬ ‫משפחה עמדה על בסמו לסירה שיועדה לה ‪ .‬המתנו בדריכות לפיצו‪ K‬וכול קראו תהילי‬ ‫והתפללו שלא נהיה טר‪ O‬לדגי הי‪.‬‬


‫אחרי שעתיי של מתיחות כזו נית אות הארגעה ורב החובל שהיה בתצפית הודיעה‬ ‫לכול שהצוללת ברחה ולא עלתה לגובה פני הי מחששה מפני האוניה שלנו אשר היתה‬ ‫מצויידת בתותח ובפצצות עומק‪.‬‬ ‫צריכי היית לראות איזו שמחה היתה ‪ ,‬כל המהגרי שרו מזמורי תהילי של הודאה‬ ‫והמלחי ע כל מיני כלי נגינה ומכשירי מוזיקליי משמיעי מנגינות‪ .‬ובכל זאת באותו לילה‬ ‫ההורי לא ישנו כל הלילה מרב דאגה פ תבוא הצוללת חזרה במהל השיט ‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר התעוררנו והנה הגענו לעיר הנמל – לימסול‪ .‬עוד בערבו של אותו יו‬ ‫הושיבו אותנו בעגלות שהיו רתומות לפרות והחלה נסיעתנו עליה במש כל הלילה עד יו‬ ‫המחרת בבוקר‪.‬‬


‫החיי בגלות קפריסי‬ ‫הגענו לעיר פמגוסטה )‪ , (Famagusta‬מספר ברו ב הרב ישראל שמואל ענתבי ]‪, [1‬‬ ‫ושמחתנו לא ידעה גבול‪ .‬ש פגשנו את דודנו הרב אליהו ענתבי ומשפחתו ‪ .‬הכרתי ש לראשונה‬ ‫בני דודי שלא הכרתי בעבר כי ה גרו בצפת )והמרחק בי צפת לטבריה באות ימי היה מרחק‬ ‫של מסע ארו ומפותל‪(..‬‬ ‫כמוב שמחנו להכיר את כל אלו שהיו בכרתי עמנו בעבר והועברו לקפריסי לפנינו וכ נכנסנו‬ ‫לחיי קהילה שבה היינו מוכרי‪ ,‬כאילו כל זכויות המגעי הקודמי מכרתי נשמרו לנו‪.‬‬

‫אנו הבני וג אחותי פורטינה נרשמנו לבית הספר האמריקאי חו‪ K‬מאחי חי שפתח עתה‬ ‫חנות של חייטות בעצמו‪ .‬בזמ החופשה מהלימודי אנו האחי הצעירי )יעקב‪ ,‬אנוכי ונסי(‪,‬‬ ‫היינו עובדי בבית חרושת של סיגריות ‪ ,‬חותכי את זנבות הסיגרי וכ היינו משתכרי כמה‬ ‫גרושי ליו‪ ".‬כ מעיד ברו ענתבי ]‪.[1‬‬ ‫אני זוכר את סבי יעקב מספר לי כיצד בנערותו בקפריסי עבד בבית המלאכה ליצור סיגארי‪.‬‬ ‫הוא זכר היטב את תנועת קיפול עלי הטבק של הסיגרי ביד ובזכרונות ילדותי שמורי עוד אות‬ ‫רגעי שבה המחיש לי בחיו ובתנועות ידו כיצד היה מגלגל ומקפל את טבק הסיגר הקצו‪K‬‬ ‫בעלי השלמי‪.‬‬ ‫ברו אחיו הצעיר ממשי ומספר ‪" :‬כ חלפו עברו החודשי עד שהסתיימה מלחמת העול‬ ‫הראשונה‪ .‬במהל אותה תקופה הגיע מועד בר המצוה שלי אשר נחגג על אדמת קפריסי ‪ .‬הארוע‬ ‫צויי בצורה צנועה מאוד‪ .‬הלכנו לבית הכנסת התפללנו וכשחזרנו לביתנו חילקו למוזמני עוגות‬ ‫ממולאות בחרוב טחו כי תמרי לא היו בנמצא‪[1] .‬‬

‫ר' אליהו רחמי ‪ ,‬כתב מקפריסי מכתבי עצובי לבנו הגדול יהודה ענתבי‪ ,‬שהיה בעל משפחה‬ ‫צעירה‪ ,‬ונותר באר‪ K‬כיוו שהיה מחוייב למשרת ניהול בית הספר ‪ .‬במכתביו ]‪ [3‬הוא מתאר את‬ ‫מצבו האישי העגו ואת קשיי החיי של משפחתו בגלות זו בקפריסי‪ .‬קשה מאוד לקרוא‬ ‫מכתבי אלה‪ ,‬ונראה שהב יהודה שהיה באר‪ K‬עשה והשתדל ככל יכולתו לסייע בידי אביו שחש‬ ‫ברע וסבל מצוקת מחסור בגלות‪ .‬אול ללא הועיל‪ ,‬ר' אליהו ומשפחתו נותרו ש עד תו‬ ‫המלחמה‪ ,‬עד אשר הועלו על אונייה יחד ע כל המהגרי‪ ,‬אשר העבירה אות חזרה לחופי האר‪.K‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪249‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"ביו חי סיוו ‪(1917)....‬‬ ‫ב חכ רוחי ונשמתי יאודה חיי ענתבי הי"ו‬ ‫בני יקירי שבוע חול‪ O‬ואני שוכב על ערש מיטתי‪.‬‬ ‫מביט אל פני מכתב היקר שהיה לי למשיב נפשי המדוכאה‪ .‬ושמחתי בו כמוצא שלל רב‪.‬‬ ‫‪...‬אני חלוש מאוד ועיני קצרו מלראות‪ .‬אודיע בני שא תראה את גופי ומראה פני ומכאובי וקול‬ ‫צעקתי יומ ולילה‪ ,‬היית מוכר כל אשר ל לפדות חיי אבי האומלל ומדוכא בצער‪...‬‬ ‫זה ד' )ארבע( שני שאי יו של עמדי רבי מכאובי בגופי ‪ .‬שבוע החול‪ O‬ב' פעמי הרופא‬ ‫בא לביתי ועתה חלוש במאוד מאוד‪ .‬ד' יודע זה הכתב שאני כותב ונלאיתי כותב ב' )שתי( שורות‬ ‫ואנוח והחולי עדיי בלבי חתיכה קשה בכאב עצו‪ .‬א אוכל איזה דבר עומד על לשוני עד‬ ‫שאקיאנה וצועק מקירות לבי‪ .‬עיני כהו מלראות‪.‬‬ ‫תדע נאמנה כי לפעמי חצי רעב שיחתו בי ואי לי מה לאכול !‬ ‫החלב ‪ ,‬שחלבו הגוי מחירו ‪ 6‬גרוש‪,‬‬ ‫הבשר פע אחת בשבוע ביו השישי מחירו ‪ 25‬גרוש‪,‬‬ ‫בקר ע העצמות שלו ‪ ,‬אני לוקח חצי כמות – ‪ 12.5‬גרוש חצי )ממנו( עצמות וחצי הבשר )וזה‬ ‫משמש אותנו( לשלוש סעודות‪.‬‬ ‫הסומו‪ K‬עולה ‪ 10‬גרוש‪,‬‬ ‫לובייא – ‪ 13‬גרוש‪,‬‬ ‫הקמח ‪ 7.5‬גרוש "כזה ראה וקדש" ‪!....‬‬ ‫הביצי שני עשר – ‪ 9‬גרוש‪,‬‬ ‫והפרנסה שאני לוקח )מרוויח( מעוטה הרבה‪.‬‬ ‫אני לוקח )קונה( שו ‪ 27‬גרוש‪ ,‬שורו ביו‪.‬‬ ‫קונה לח ‪ 4‬ככרות – ‪ 16‬גרוש‪ .‬פחמי מחיר ‪ 3‬גרוש ומניי יבוא עזרי ?‬ ‫גבינה טר‪) O‬טריפה( אני מעביר )משתמש בה( ימי לח וזיתי וירקות לרש )לעני(‬ ‫ומי שהוא חולה כמותי וארכובותיו דא לדא נתו אי יתקיי במאכל כזה יבש ?‬ ‫והלח שחור כפח באופ דק‪ ...‬א ראה תראה אותי ואת מאכלי ואת צערי היית נושא אותי על‬ ‫כנפי נשרי ולוקח אותי ופודה אותי בכל ממונ‪.‬‬


‫באופ בני יקירי ‪ ,‬קנה ל מצוות כיבוד אב והשתדל בדברי ע השרי )בעלי השלטו המקומי‬ ‫בצפת( ‪ ,‬לתק הבתי שנחרבו )נודע לו מבנו שהבתי בצפת נהרסו(‬ ‫כי אנוכי יצאתי ערו מנכסי ויצאתי ערו ועריה‬ ‫בגדי שהיו לנו זה ד' )ארבע( שני בלו ונאבדו ופה ביוקר עצו )מחיר(‪...‬‬ ‫באופ האמ חיי צער וחיי עוני כאלה לא ראו עיני‬ ‫ובכל זאת אני מקבל רק א )ובלבד( יהיה גופי בריא ‪,‬‬ ‫כי פחד אלוקי לנגד עיני ובראותי גופי כל יו הלו וחסור )מאבד משקלו( ולא ידע האד את‬ ‫עיתו )אחריתו(‬ ‫"יסור ייסרני יה ולמוות לא נתנני" באר‪ K‬טמאה טומאה רצוצה‪ ,‬מבלי בניי ובנותי הי"ו )הש‬ ‫ישמר ויחיי( ‪ ,‬יהי רצו שירפאני ויחייני ויוליכני לעירי )צפת( ואזכה לא"י הקדושה וש אקבר‬ ‫‪...‬בעבודת האלוקי‪.‬‬ ‫נא בני תמיד תכתוב לי מכתבי לרוות את צמאוני ולא להוסי‪ O‬עלי )צער( כי בכ חיי רוחי ‪.‬‬ ‫בני א חפ‪ K‬אני ממ להדפיס לי כמה ניירות ע שמי למעלה בעברית וטורקית )ערבית( וצרפתית‬ ‫וכמה מעטפות על שמי ותניח אות עד בואי אלי בע"ה ‪.‬‬ ‫רוב שלומות לגב' )רעית( תבור מנשי ולבני אהובי ורעי חמדת לבי ‪ ,‬יזכני לראות פניה‬ ‫בקרוב ואז ישמח לבי‪ .‬ורוב שלומות לאחי ולאחיותי‪..‬‬ ‫ותדע בני להבי שאני חולה ולא יכולתי לראות פניו‪ ...‬מזה תדע כמה אבי בצער גדול )ולכ( לא‬ ‫כתבתי ל לשליש ולרביע וה' ירח )כלומר שליש ממה שהייתי רוצה לכתוב ל(‪.‬‬ ‫כה דבר אבי‬ ‫הצב"י אליהו רחמי ענתבי ‪.‬‬

‫]בגב המכתב רש ר' אליהו רחמי מכתב נוס‪ O‬אשר נרש כתשובה נוספת‬ ‫לאגרת שזה א הגיעה אליו בטר שלח את מכתבו הקוד[ ‪:‬‬

‫ב חביב ! קבלתי מכתב באהבה ‪) ...‬לכא( אר‪ K‬פלישתי‬ ‫ואני שקול וטרי )שוקל( בדעתי וע כבודו )לשו נימוס במקו כבוד( ‪...‬הכס‪) O‬לגבי הצעת‬ ‫באשר לכס‪ (O‬אשר הוא בעוכרי ‪,‬‬ ‫אני סובל כל הייסורי רוחנית וגשמית וה' ירח‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪251‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫רק העתירו בעדי )שיאפשרו לי( שאראה אתכ ישיב ה' את שבותנו‪.‬‬ ‫א באתי להגיד ל מעשה אחי ישראל ואת נשאות לבו ומה הוא עושה פה לא תאמי אותי !‬ ‫נעשה פה רב גדול ואני תלמידו הקט !‬ ‫בנו החייט )הכוונה לחי ענתבי( נעשה עשיר גדול‬ ‫חלינו פניו לתפור מלבושי לבני שמעיה ויחזקאל הי"ו‪.‬‬ ‫רוצה פונט אחד ודמי הבגדי ממעשה ידיה )כלומר שיעבדו בנוס‪ O‬תמורת בגדיה( )וה(‬ ‫עובדי ביו התיקו בכל יו )מימות השבוע( שיכי אחד )בגד( ויו ראשו מנוחה‪.‬‬ ‫ו)ה נמצאי( עמו ולא קנה לו )לה( חתיכת בשר או ככר לח‬ ‫לפעמי שהבני היו עובדי ונשארו בלא אכילה ומצער אותי בדברי והול‪.‬‬ ‫באופ אתה לא תכתוב לו כלל על זה ולא תדבר עמו מטוב ועד רע כי )עניי( פחות הוא ‪.‬‬ ‫ופה מתלווה ע אלה אנשי השונאי אותי ומצערי אותי‬ ‫וה פרי ורבי בממו כי פתחו חנויות ומרוויחי הרבה ולוקחי פת בת המל‬ ‫וחסוני כאלוני‪ .‬ודי בזה ‪ ....‬ושלו‪.‬‬

‫בע"ה –‬ ‫ביו ח' הרחמי שנת עטר"ת ישועה )‪(1917‬‬

‫ב חכ ! תבענה שפתי תחילה ברכות כגלי היו ע המו שלומי ל ולזוגת תבור מנשי‬ ‫ולידידי נפשי בני נכדי רחימא דנפשאי ‪ ,‬הבני והבנות יוס‪ O‬ה' עליה אל‪ O‬פעמי‪.‬‬ ‫קחו ג את ברכותי מאת אביכ הזק‪ ,‬הצועק מקירות לבו‬ ‫ואומר תכתבו ותחתמו בספר החיי בשנה זו ובכל שנת חיי כולכ‪... .‬‬

‫תדעו כי הנשמה שלי היא אצלכ והגופא פה כמו ע‪ K‬יבש‪,‬‬ ‫ה' יודע כי ספד עורי על עצמי ואנחותי גדלו כגלי הי ‪,‬‬ ‫מדי יו ביומו צועק מקירות )לבי(‪:‬‬ ‫"א אוי לי‪ ,‬אמי ילדתני לתלאות הזמ‪ ,‬ולפרידת הנשמה מ הגו‪"O‬‬


‫והקב"ה יודע שא היה בידי )דמי( שכירות הדר מפה לצפת הייתי הול אני ובני ביתי כי קצתי‬ ‫בחיי מזאת העיר‪.‬‬ ‫כל השבוע אני שוכב על מטה ‪ ,‬וביתי בית תפלה וצועק מרב הכאבי ‪ :‬כאב ראש‪) ,‬כאב( אוזניי ‪,‬‬ ‫)וכאבי( ממתניי עד ירכיי ‪ ,‬לא אשכב בלילה ב' שעות וכל שאר הלילה עורר )ער(‪.‬‬ ‫והלוואי יש לי )היו לי ( להעביר השעה בספרי זוהר הקדוש ‪,‬‬ ‫משניות ע פירוש‪ ,‬ושאר ספרי לפחות הייתי מרוויח בלימוד תורה !‬ ‫א בעוונתי הרבי גליתי מארצי ואי לי שו ספר !‬ ‫וכשהייתי בשנה הראשונה )לשהותי בקפריסי( ידיד חמדתי הר' אברה ענתבי ב דודי ז"ל ]ואי‬ ‫הכוונה לאחיו הרב אברה יעקב ענתבי[ היה שולח לי כל מבוקשי ‪:‬‬ ‫ספרי תפילה ‪ ,‬ראש השנה וכיפור וג' רגלי ותהלי וה' חומשי תורה לקרוא‪.‬‬ ‫והיה עוזר לי בכל חודש לירא אחת וע ה' )חמישה( גרוש ביו של המלכות‬ ‫ובזכות זה הייתי מעביר ומכלכל בני ביתי ועצמי‪.‬‬ ‫ואול בעוונותינו הרבי מראש חודש תשרי שחלה לא ראיתי פרוטה ולא ידעתי מה קרה ‪,‬‬ ‫רק יו שנתבשרתי בשורה רעה שנסע הוא למנוחות וכו' חבל על דאבדי ‪.‬‬ ‫וא היה עודנו בחיי הייתי שולח לו שקצתי בחיי ורצוני ללכת לעירי היה שולח לי כל מבוקשי ‪,‬‬ ‫כי בשנה הראשונה שבאתי הלו‪ ,‬שלחתי לו שרצוני ללכת מצרימה ומהרה )?( מאוד‬ ‫שלח לי ששה ליראס אינגליז ובגדי שני חליפות בגדי בעבורי ואפילו כובע ! האמ !‬ ‫וכתב לי "לא תתעכב‪ ,‬בוא יבוא ברינה ‪,‬‬ ‫ואנוכי פיניתי ל בית והכנתי ל מובילייא )רהיטי( רק עשה ורשו טלגרא‪ O‬יו נסיעת ‪"..‬‬ ‫וה בעוו נתתי )שילמתי את הכס‪ O‬ל(הוצאות )הנסיעה( שהיו עלי ועל בני ביתי‬ ‫ועל שלמה ב אחות תבור מנשי‪ ,‬שני עשר לירא כי היה הדבר בעיד דריתחא בתוק‪O‬‬ ‫המלחמה והגענו לנא‪)...‬ש מקו‪ ,‬חסר במקור( בפאפור )סירת מפרש קטנה( אני ובני ביתי בוכי‬ ‫וצועקי )מרב טלטוליה( ‪,‬‬ ‫והשומרי עלינו כמו )גנבי( וביו הג' החזירו אותנו לקוברי‪) K‬לקפריסי(‬ ‫והלכו עלינו שישה ליראס אינגליז וחצי וז' שילי שכירות הפאפור‬ ‫והשאר ספינות וסבלי וכיוצא וחזרנו בפחי נפש והידיד הנזכר זצ"ל כתב לי‪ ,‬בשומעו ובראותו‬ ‫הודעתי )על הגעתי הצפויה( סכר )סגר( החנות ויצא הוא וחבריו להקביל פני ‪...‬וחזר בלב נשבר‪.‬‬ ‫וכשומעו בחזרה בכה וזלגו עיניו דמעות‪ ,‬וניח אותי במכתביו המתוקי מדבש זצוק"ל‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪253‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ועד אלול אשתקד היה שולח לי לירא אחת בחודש וה בעוונותי זה שנה שלא ראיתי פרוטה‬ ‫ובגדינו בלו בני ישי הול יח‪ O‬ואני במנעל בטלאי על גבי טלאי‪.‬‬ ‫)ומקציבי לנו המהגרי( גרוש ביו לגדול ולקטו סה"כ ‪ 4‬גרוש‪ ,‬מה )תועלת( ית מזה ?‬ ‫ככר לח שווה ה' )חמישה( גרוש וחצי‬ ‫החלב – מאה דרה )מידת נפח( ‪ 2‬גרוש‬ ‫הפחמי – שני וחצי גרוש‬ ‫הקהוי – מאה דרה – ‪ 10‬גרוש‬ ‫הסוכרא – מאה דרה – ‪ 6‬גרוש‬ ‫הצבו )סבו( כמוהו הבשר – ק' )‪ (100‬דרה ב ‪ 7‬גרוש‬

‫הירקות ביוקר עצו‪ ,‬א כ מה יספיק למטופל כמוני בפיות )ילדי( ג' שילי ליו ?‬ ‫)השילינג ‪ 9‬גרוש( ‪,‬‬ ‫באופ אני בצער גדול הלכתי אפילו להאדו הקומאנדא )‪ (Commandant‬שיית לי רשיו ללכת‬ ‫והוא השיבני א יש ל כס‪ O‬תצייר )רשו( עצמ ובני בית‪,‬‬ ‫ותכתוב מכתב להוואלי )המושל המקומי התורכי( ויביא ל רשיו )לחזור לצפת(‪.‬‬ ‫חישבתי לעשות כ ואמכור הכותמי והשעו ע מעט כס‪ O‬שעובדי בני הי"ו בתיקו כל שבוע שני‬ ‫שילי כדי לכסות עצמ )את הוצאותיה( ואשבור מכיס )מהקופה שחסכו( עשיתי חשבו‬ ‫ההוצאות ‪:‬‬ ‫לא יספיק לנו עשרי לירא אינגליז ! כי השכירות הפאפור מפה עד חיפה מ"ח )‪ (48‬שילי מלבד‬ ‫ספינות קטנות‪ .‬והנה שלמה יאיר הוציא רשיו והל הוא וגבירתו ובנו )בחזרה לצפת( כי בפירוש‬ ‫שלחו לו )התורכי רשיו לחזור( הוא עשיר ‪ ,‬ואני מאי יבוא עזרי ?‬ ‫אי לי ! רק א אתה חכ ותשתדל לכתוב לירושלי ולצפת ולציוני שה ישלחו אחרי על ידי‬ ‫המלכות ירו הודה )כלומר מהלכי השלטו הבריטי( ובע"ה נצא בשמחה‪.‬‬ ‫האמ בני בחיי ראשי לא תחשוב שכתבתי ל כל זה בכדי לשלוח לי כס‪ O‬מאית חלילה לי ‪ ,‬אני‬ ‫יודע אות בני בפירוש שאתה מטופל )בילדי( ועובד ביו ובלילה )והילדי( כול גדולי‬ ‫והוצאותי מרובות ה' ית ל עושר ‪ ,‬מה שאני כותב ל )מבקש ממ( לעשות‬ ‫זו חכמה )לפנות בחוכמת ( ה בטבריה וה בצפת ויכתבו למלכות )לשלטו( של פה לשלוח אותנו‬ ‫אני ובני ביתי בשמחה ובשירי מכיס )על חשבונ(‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪254‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫א אתה חפ‪ K‬בי לראות פניי בריא חי בע"ה תעשה כל חוכמותי להוציא אותנו מ האר‪ K‬הזאת‪,‬‬ ‫אשר אכלה בשרינו כי אנוכי הרואה תוחלת ממושכה )השהות עוד ארוכה( ולא תעלה ארוכה )ללא‬ ‫תועלת( ‪ ,‬כי יש )יתכ( שהמלחמה חס וחלילה עוד תתחדש או עדיי לא נגמרה וא חס וחלילה‬ ‫אמת הדבר אוי לי על שברי ה כולנו אבדנו אבקשה ממ‪ ,‬תשתדל‪.‬‬ ‫בעת ובעונה הזאת קיבלתי מכתב שכתבת בצפת ‪ :‬בני מודיע אותי על חורב הבתי וכו'‪ ,‬ידעתי‬ ‫בני ידעתי ומה אעשה ?‬ ‫ה' נת וה' לקח הלוואי שיהיו )הבתי שנחרבו( פדיו נפשי‪ ,‬כי אנוכי הדואב לא נותר בי כח ללכת‬ ‫לבית הכנסת רק חולה כל היו ומי יתנני אבוא ללכת לצפת וש אקבר‪..‬‬ ‫רק על זה )החזרתנו( פקח עיני והעתר בעדי מלב ונפש שה' ישיב את שבותנו בקרוב‪.‬‬

‫ואי לי כח עתה להשיב על דברי ועל כל דברי‪ .....‬ובע"ה עוד ימי נתראה ונדבר‬ ‫הצב"י‬ ‫אליהו רחמי ענתבי ס"ט‬

‫החזרה לאר‪.K‬‬ ‫"ישבנו בקפריסי שנה וחצי עד תו המלחמה‪ ,‬מספר ברו ענתבי ]‪ , [1‬או אז ממשלת בריטניה‬ ‫החליטה להחזיר את התושבי שהגלתה למע פרישת חסות למקומ‪.‬‬ ‫עלינו על האוניה שהובאה בעבורנו‪ ,‬מסלולה חזר דר ביירות ומש נסענו חזרה לחיפה‪.‬‬ ‫פגשנו בעיר את הדוד חכ ישועה ענתבי ולמחרת נסענו ברכבת עד צמח ומצמח הפלגנו בסירות‬ ‫הקרויות "באבור" עד טבריה‪.‬‬ ‫הודינו לה' כי טוב על חזרתנו לעיר מולדתנו ועל כ שפגשנו בה את אחותי סנייר שנשארה‬ ‫בטבריה ע בניה‪ .‬היא סיפרה לנו על הסבל שהיה מנת חלק כל זמ המלחמה על הרעב המחסור‬ ‫ובפרט על דאגתה לבעלה שהיה כל אות שני בבולגריה ולא ידעה אודותיו דבר‪.‬‬ ‫חיינו חזרו אט אט לשגרת הקודמת‪"...‬‬ ‫עבור דודו של ברו ‪ ,‬ר' אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬החזרה המיוחלת שהיתה משאלת לבו לוותה בצער‬ ‫טלטולי המסע ‪ ,‬ובצער מראה חורב עירו אחר הרס וביזה של הבתי השוממי‪.‬‬


‫יתר על כ הוא היה כה חולני שלא חלפו עשרה ימי מחזרתו עד שנפח את נשמתו והחזירה‬ ‫לבורא‪ .‬כפי מספר אחיו הרב אברה ענתבי ‪:‬‬ ‫"‪...‬עטרת ראשי אחי מעלת הרב המופלא אב המליצי ר' אליהו רחמי ענתבי זצ"ל ‪,‬‬ ‫)היה בי אלו( אשר מלכות תורכיה גרשה כל מי שהוא נתי אנגלי וצרפתי‬ ‫ומלכות האנגליה ירו הודה הוליכה אותו לקפריסי והיה ש עד כלות המלחמה‪.‬‬ ‫ובחזרתו מצא ביתו חרבה וג כל הדירות שלנו נחרבו הנ עד היו‪.‬‬ ‫ומצערו ודאגתו שהוא זק וחולני לא עבר עליו עשרה ימי וחלש ‪) .‬ונפטר(‪.‬‬ ‫אוי לי שאבדתי את רבי אי חסיד אי עניו זצ"ל זכותו תג עלינו ועל בניו"‬

‫"אני הייתי כבר ב ארבע עשרה בער ‪,‬מספר ברו חזרה מבית שבטבריה‪ ,‬ללכת לבית ספר היה‬ ‫כבר מאוחר לגילי והחלטתי בהסכמת הורי ללמוד מקצוע ‪ :‬סנדלרות‪.‬‬ ‫עבדתי ששה חודשי ולא יכולתי להמשי בכ מחמת הלכלו וריח העורות‪.‬‬ ‫החלטתי ללמוד לכ את מלאכת החייטות מכיוו שאחי )חי ענתבי( היה בעל חנות במקצוע זה‬ ‫והתרשמתי ממלאכה זו‪ .‬אהבתי לעבוד בכ והתחלתי לעבוד בחנותו אחרי חג הסוכות של שנת‬ ‫‪ , 1920‬דומני שהיה זה אחר חתונתו שלו‪.‬‬ ‫באותה שנה אחי יעקב נסע למצרי כדי לחפש את מזלו ועבודתו ש‪.‬‬ ‫כעבור שלוש שני‪ ,‬לקראת פסח ‪ 1923‬חזר אחי יעקב ממצרי ואני התרשמתי מאוד מהופעתו‬ ‫שהיה לבוש כה אלגנטי‪.[1]" .‬‬


‫פרק אחד עשר ‪:‬‬ ‫בני המשפחה יורדים למצרים‪.‬‬

‫בר מצווה של דוד ענתבי ב יעקב מרדכי בבית‬ ‫הכנסת בקאהיר‪.‬‬

‫ארו הקודש בבית הכנסת‬ ‫"חיי כפוסי" בקאהיר ‪1924 ,‬‬

‫בית האופרה ופסל‬ ‫אבראהי פחה מתנוסס לידו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪257‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בני משפחת ענתבי יורדים למצרים‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬






‫שמואל ענתבי‬ ‫מורה לעברית‬






‫יהודה חיי‬ ‫ענתבי‬



‫?‬

‫הר' רפאל‬ ‫מנשה ענתבי‬



‫אפרי‬ ‫"מעתוק"‬ ‫ענתבי‬




‫יעקב מרדכי‬ ‫ענתבי "ג'אק"‬

‫ברו ענתבי‪.‬‬

‫‪ .1‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬

‫בהקדמות הספר "באור החיי" לר' יעקב ענתבי התרפ"ט )‪ (1929‬על ידי המו"ל ר' אברה יעקב ענתבי‪,‬‬ ‫‪ .3‬מקור לשמונת בניו של היש"ר ‪:‬‬ ‫מסמ חלוקת עזבונו של היש"ר שנער בשנת "ה'א'מ'ת ו'ה'צ'ד'ק )‪ – (1891‬כשלוש שני אחר פטירת היש"ר‪,‬‬ ‫כתב יד‪,‬חצי קולמוס ע"ג נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪.‬‬ ‫עותקי מהמסמ בעזבונותיה של המנוח אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי‪ ,‬ונכד היש"ר )ברשות בניו אברה ענתבי מחיפה(‬ ‫ובעזבונו של המנוח שמעיה ענתבי ב ר' אליהו רחמי )ברשות בניו עו"ד חמדה שפיר ופרופ' אליהו ענתבי(‬ ‫וג הקדמתו של ר' רפאל מנשה ענתבי לספר "באור החיי" לרבי חיי כפוסי ‪ ,‬ירושלי )‪ , (1929‬והספדיו בספר "באור החיי"‬ ‫הנספח לספר "באור החיי" בה הוא מזכיר את שמונת בניו של היש"ר‪.‬‬


‫אחי ואחיות‬ ‫נוספי לא‬ ‫נרשמו‪.‬‬

‫פרק אחד עשר‪ :‬בני המשפחה יורדים למצרים‪.‬‬ ‫הראשוני שירדו מצרימה‪ ,‬לחפש את פרנסת היו שני בניו של היש"ר ענתבי הרב אברה יעקב‬ ‫ענתבי‪ ,‬בנו השני אשר התפרנס בקאהיר כרב ושוחט שחיטה כשרה‪ ,‬ואחריו הגיע ר' שלמה –‬ ‫מאיר‪ ,‬אחיו הצעיר של ר' אברה יעקב‪ ,‬שהתפרנס מהוראת העברית‪ ,‬וממסחר בספרי בחנות‬ ‫קטנה שפתח‪.‬‬ ‫שני אחי אלו בעצ חזרו לקאהיר‪ ,‬בעקבות סיפורי אביה היש"ר אשר ביקר בה מספר פעמי‬ ‫ביציאתו ובחזרתו ממסעות השד"רות הארוכי אליה יצא‪ .‬ה זכרו את סיפוריו המרתקי‬ ‫אודות עיר עתיקה זו שהרמב" חי ויצר בה את מיטב חיבורי העול היהודי‪ ,‬כאל‪ O‬שנה קוד‬ ‫לכ‪ ,‬את סיפוריו אודות בתי הכנסת הגדולי והמפוארי שבה‪ ,‬הקהילה היהודית המשגשגת‬ ‫תקופת כהונתו כשני בבית הדי שלה‪.‬‬ ‫חלק של הבני בחייה היהודיי של מצרי היה אפרורי כואב ודל‪ ,‬וכפי שתואר שניה סיימו‬ ‫בה את חייה באורח טראגי‪ .‬ג בנו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬גיבור פרשת עלילת דמשק‪ ,‬הגיע‬ ‫למצרי והשתקע בה‪ .‬בניו ונכדיו נולדו בקאהיר וחיו בה ובאלכסנדריה‪.‬‬ ‫כ ששני ענפי המשפחה הראשיי זה של יש"ר ענתבי‪ ,‬וזה של יעקב ענתבי‪ ,‬האריכו פאורותיה‬ ‫והגיעו עד לקאהיר‪ .‬מעבר לסיפורי חייה לתרבות ולפולקלור הנכרי מה ‪ ,‬זוהי דוגמה ומשל‬ ‫לדר שבה הגיעו יהודי לקהילה שחיה במצרי ‪ ,‬וג לאופ בה עזבו אותה ביו מ הימי‪.‬‬

‫יעקב מרדכי ענתבי נכדו של ר' יש"ר ענתבי ‪ ,‬יורד למצרי‬ ‫סבי‪ ,‬יעקב מרדכי‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1902‬לאביו חכ ישראל שמואל ענתבי בטבריה ואמו חנה לבית‬ ‫סתהו‪ .‬הוא היה הראשו מבני משפחתו שירד מצרימה להתפרנס כראוי ‪ ,‬ללמוד ולקד את עצמו‪.‬‬ ‫על הסיבות לירידתו מצריימה אפשר להבי מתיאור חיי הילדות הקשה והמצוקה שעברו על‬ ‫משפחתו ועל המחסור במקומות עבודה ופרנסה באר‪ K‬כפי שמעיד אחיו ברו ענתבי בזכרונותיו ‪.‬‬ ‫סבי ירד למצרי בשנת ‪ 1920‬כלומר כשהיה כב ‪ 18‬שני והתארח בבית דודו חכ אברה יעקב‬ ‫ענתבי‪ .‬הוא מצא לו מקו עבודה למחייתו בחנות גדולה של יהודי בש "ענזרית" והחל דרכו‬ ‫ש כנער שוליה ובהמש הפ לזב בחנות‪ .‬כל אות שני התגורר בביתו של דודו – חכ אברה‬ ‫יעקב ענתבי שהיה רב בקאהיר‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪259‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫על תיאור הבית בו התארח וסביבתו מספר ב דודו אפרי ‪ ,‬בנו של הרב אברה יעקב ענתבי ‪:‬‬ ‫"בביתנו היש ביקרו אורחי רבי שבאו מישראל וממקומות שוני אחרי‪ .‬ככלל נהוג היה שבתי‬ ‫קרובי משמשי מעי "מיקלט" לקרובי משפחה שהגיעו מרחוק ‪...‬כ הגיע ב דודי יעקב והתגורר‬ ‫אצלנו בחדר‪ ,‬לימי ‪ ,‬הגיע בעקבותיו ברו אחיו מטבריה‪...‬אנו גרנו בדירה שבקומה השלישית‬ ‫בבית מגורי‪ .‬היו ש שלושה חדרי‪ ,‬סלו ששימש חדר ישיבה‪ ,‬חדר אוכל ומטבח‪ .‬עד כמה‬ ‫שישמע הדבר מוזר היו‪ ,‬דירה זו בה גרנו הפכו לשלוש דירות קטנות מחמש חדרי בס הכל‪.‬‬ ‫לבניי היה שוער "בוואב" שתפקידו לסגור ולפתוח את דלת הברזל‪ ,‬כ היה נהוג אות ימי שלרב‬ ‫הבתי במצרי היה שוער‪ .‬הגג שלנו היה רחב ידיי והשתרע על שטח ענק‪ .‬ג בו היה חדר אחד‬ ‫עצו מידות ובו גידלנו תרנולוגות ואווזי‪.‬‬ ‫ממול חדרי השינה שלנו ‪ ,‬מ הצד השני ניבט בית המלאכה בו יצרו חולצות‪ .‬פועלי המפעל היו‬ ‫כול בחורות צעירות שתפרו את החולצות‪ .‬זכור לי שאחי בונדי‪ ,‬שהיה בחור נאה ולמד בבית‬ ‫הספר האיטלקי‪ ,‬היה פורט במנדולינה שלו מחלו חדר השינה והבחורות זיכו אותו במבטיה‬ ‫מחלונות המפעל‪.‬‬ ‫על יד ביתינו היתה חנות בגדי "אלגמאל" לידה היתה תחנה לעגלות סוסי‪ ,‬ומעבר לזו תחנת‬ ‫מוניות "טקסי" ‪ .‬א עברת את כל אלו היית רואה בצד בית מפואר אשר היה שיי ליהודי קראי‬ ‫עשיר ושמו משה מנשה‪ .‬בבעלותו היה בית חרושת לעיבוד זהב‪ ,‬טבעות ויהלומי‪ .‬מנשה היה חבר‬ ‫טוב של אבי‪ ,‬ומתו כ שהיחסי היו קרובי נזדמ לי להכיר את משפחתו מקרוב‪.‬‬ ‫בבית בו גרנו לא זכינו להנות מחשמל‪ ,‬א‪ O‬שהיו אז כבר בתי שהיה מסופק בה‪ .‬השתמשנו‬ ‫באות ימי בעששיות של נפט ‪ .‬א‪ O‬היתה לנו נברשת ענקית של נפט אשר היתה תלוייה ועומדת‬ ‫מ התקרה‪ .‬אולי האש במבנה היש או בגילה המופלג של הנברשת א יו אחד היא קרסה‬ ‫ונפלה ממקומה‪ .‬מזלנו שלא נמצא א‪ O‬אחד עומד בקרבתה‪[1] ".. .‬‬


‫ירידתו של האח הצעיר‪ ,‬ברו ענתבי למצרי‬ ‫ברו אחיו הצעיר של יעקב מספר בזכרונותיו ]‪: [2‬‬ ‫"לקראת פסח ‪ 1923‬חזרתי לטבריה‪ ,‬ובאותו חג חזר אחי יעקב ממצרי לביקור‪ .‬אני התרשמתי‬ ‫מהופעתו של אחי שהיה לבוש יפה ולכ החלטתי לסוע ג כ למצרי כדי להתקד במקצוע‬ ‫שאהבתי )חייטות( ‪.‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 1923‬נסעתי לחיפה למשרד ההגירה כדי לקבל אישור נסיעה למצרי‪ ,‬אול מכיוו‬ ‫שהצהרתי שאני רוצה לגור ש ולא לצאת לטיול דחו את בקשתי‪.‬‬ ‫התחכמתי ‪ ,‬נסעתי ליפו למשרד ההגירה ומלאתי ש טופס אחר‪ .‬רשמתי בו שאני נוסע לטיול‬ ‫לבקר את אחי )יעקב( באותו יו אישרו את בקשתי וחתנו על הפספורט הבריטי שיש לי ‪ .‬כל כ‬ ‫רציתי לסוע וחששתי ממכשולי שידחו את יציאתי שהחלטתי לשלוח לאחי יעקב מברק ובו‬ ‫הודעתי על הגעתי במועד הקרוב ביותר האפשרי הוא יו שישי‪ .‬הנסיעה באות ימי מהאר‪K‬‬ ‫לקאהיר נעשתה ברכבת וארכה זמ רב ‪ :‬משעה שמונה בבוקר ועד עשר בלילה כלומר זמ ההגעה‬ ‫היה אחר כניסת השבת‪ .‬זכור לי אי דאגתי במהל נסיעתי ברכבת מתגובתו של אחי‪ ,‬שהרי אגיע‬ ‫לש בערב שבת‪ ,‬אחי יעקב בטח ירגוז עלי ויותר ממנו חשתי אי נעימות מדודי חכ )רבי( אברה‬ ‫ענתבי אשר אחי היה גר בביתו‪ .‬וודאי אקבל נזיפה כהוג חששתי‪ .‬לשמחתי לא כ היו פני‬ ‫הדברי‪ .‬אכ הגעתי לתחנה בעשר בלילה‪ ,‬א אחי הביא עמו עוד מספר חברי שהמתינו לי ש‪.‬‬ ‫ה אספו אותי ונסענו מהתחנה בעגלה עד בית הדוד מקו ש היה אחי יעקב גר וברו הש‬ ‫הכל עבר בשלו‪[2]" .‬‬ ‫על השבתות בבית הדוד המארח ח' אברה ענתבי ‪ ,‬מספר בנו אפרי ‪:‬‬ ‫"בכל שבת ברו ואחיו יעקב ושמואל ושתי אחיותיו נחמה וגאולה )בני דוד אחר( היו מתארחי‬ ‫ומסבי אל שולחננו לארוחת השבת‪ .‬האחיות נחמה וגאולה היו למורות לעברית ושמואל אחיה‬ ‫היה ג הוא למורה אשר לימד בבית הספר של הקהילה‪ .‬כל הנזכרי היו נערי ונערות צעירי‬ ‫שהגיעו לפרק‪ ,‬והחלו לתור לה אחר ב – זוג‪ ,‬כאשר אבה לבב‪ .‬כ נוצרו בדר הטבע כל מיני‬ ‫קשרי ו"משולשי" מוזרי‪[1] ".‬‬ ‫וברו משלי ומספר מזכרונותיו ‪:‬‬ ‫"אחרי מנוחה של כמה ימי‪ ,‬הלכתי לחפש עבודה והש הנחני להגיע לעבוד אצל חיט יהודי בש‬ ‫יחזקאל לוי ברחוב מוחמד עלי‪ .‬הוא קיבל אותי לעבודה אצלו ע הפועלי הערבי שהעסיק‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪261‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הפועל הראשי קיבל אותי יפה וכ המשכתי לעבוד מש שנתיי עד ספטמבר ‪ .1925‬אז החלטתי‬ ‫לפרוש ולהיות עצמאי‪ .‬באותו זמ אחי ואני כבר יצאנו מבית הדוד ומצאנו מקו מגורי בשכירות‬ ‫אצל גברת רובונא טייב בחדר רחב ידיי‪ .‬אנו חשנו בביתה כבני משפחה אחת‪ .‬היו לה חמש בנות‬ ‫וב אחד בש אלי טייב שהיה לנו כמו אח קט‪ .‬כשהחלטתי לפרוש מעבודתי אצל יחזקאל לוי‪,‬‬ ‫סידרתי לי פינה בחדר הגדול שבו התגוררנו והתחלתי לעבוד באופ עצמאי מעט עבור בעל הבית‬ ‫אצלו גרנו‪ ,‬ומעט עבור קליינטי שהחלו להגיע‪[2] ".‬‬ ‫ג ב הדוד אפרי – מציי את בנותיה של בעלת הבית ומספר כי ‪" :‬א המשפחה ש קיוותה‬ ‫כל הזמ לחת את בתה ליעקב‪ . [1] "..‬הנסיעה באות ימי מהאר‪ K‬למצרי היתה ארוכה וקשה‬ ‫ומ הסת יקרה‪ ,‬שבני המשפחה לא יכלו לבקר ולראות זה את זה באופ תדיר כפי שמעיד ברו ‪:‬‬ ‫"בפסח שנת ‪ 1926‬חזרנו אחי )יעקב( ואני לביקור באר‪ K‬כעבור שלוש שני של העדרות מבית‬ ‫הורינו וממשפחתנו‪ .‬איזו שמחה היתה לפגוש את ההורי ! ‪ ,‬האחי והחברי ואיזה רוש‬ ‫והתרגשות גרמנו לה‪ .‬לאחר החג שבנו למצרי לחיינו הרגילי ובאמת שמחנו בחלקנו‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1929‬החלטתי להפסיק לעבוד בפינה שבדירה ושכרתי חנות שמצאתי ברחוב מוחמד‬ ‫עלי מס' ‪. 71‬‬ ‫הודות לאחי יעקב הכרתי חברי רבי אשר במש הזמ הפכו ללקוחותי וברו הש עבדתי טוב‪,‬‬ ‫לפעמי היו לי א‪ O‬תקופות של עומס עקב הזמנות יתר ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬חזרנו וביקרנו שוב באר‪ K‬השמחה היתה רבה‪ ,‬א הפע ההיסטוריה טפחה על פני‬ ‫כול ‪ ,‬לאחר ששבנו מצרימה‪ ,‬פרצו מאורעות תרפ"ט באר‪ .K‬הטבח ביהודי בצפת ובחברו היה‬ ‫נורא‪ .‬אול בעוד שההתרחשויות הנוראות הללו ארעו באר‪ K‬במצרי לא היה כל זכר לשנאת‬ ‫יהודי‪ .‬בשנת ‪ 1931‬אחי יעקב התחת ע בחורה נחמדה ממשפחת וידאל‪ .‬לאחיה של אליגרה היה‬ ‫בית דפוס ברחוב היהודי‪.‬‬ ‫לאחר נישואיה עזבנו את משפחת טייב עמ גרנו ושכרנו דירה משלנו אני עברתי לגור עמ‬ ‫וחיינו בשלו‪ .‬בתחילת שנת ‪ 1934‬החלטתי לפרוש ממצרי ולחזור ולהשתקע באר‪ , K‬מכרתי את‬ ‫כל רכושי במצרי ולימי קניתי חנות בדמי מפתח בחיפה‪ .‬באותה השנה נסעתי בחג למצרי‬ ‫לבקר את אחי‪ .‬ש הכרתי את בת הדוד של גיסתי אליגרה‪ ,‬שמה פלור וידאל וכעבור זמ קצר‬ ‫התארסנו‪ .‬הוחלט שהחתונה תהיה בטו בשבט תרצ"ה ‪ 20 ,‬בינואר ‪.1935‬‬ ‫בתחילה דובר שהחתונה תתקיי בטבריה‪ ,‬יחד ע משפחתי והורי ש‪ ,‬אלא שמצאנו שטלטול‬ ‫המשפחה של אשתי במצרי יהיה קשה למבוגרי ולבסו‪ O‬הוחלט שהחתונה תיער בקאהיר וכ‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪262‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫היה‪ ,‬בתארי שהוחלט עליו‪ ,‬נערכה החתונה בשעה טובה בבית הכנסת "נוה שלו" נשארנו כמה‬ ‫ימי בקאהיר ואחר כ חזרנו לביתינו בחיפה חיינו שמחי ומאושרי וא‪ O‬פע לא היתה אי‬ ‫הבנה בינינו‪[2] ".‬‬

‫שמואל ענתבי מגיע למצרי‬

‫]‪[3‬‬

‫אחר ששמואל ענתבי ב יהודה סיי את הכשרתו בבית המדרש למורי על ש דוד ילי‬ ‫בירושלי‪ ,‬לא נמצאה עבורו משרת מורה באר‪ K‬ישראל למרות מאמצי אביו יהודה‪ ,‬שהיה אישיות‬ ‫קהילתית בכירה בצפת‪ ,‬נציג איזור הגליל בקונגרס הציוני ומנהל בית ספר לבנות בצפת‪ .‬יהודה ב‬ ‫דוד של ג'אק וברו ‪ ,‬אשר ישב אז ע משפחתו בכפר תבור‪ ,‬ניסה לברר בקרב חוג ידידיו הא‬ ‫תמצא משרת מורה לבנו‪ .‬הוא כתב בזכרונותיו כי מסרו לו שישנה משרה בצפו אפריקה )אלג'יריה‬ ‫ו‪/‬או מרוקו( ‪ ,‬ג בבולגריה נמצאה אפשרות אחת לעבודה ‪ .‬נראה‪ ,‬שאחר התייעצות משפחתית‬ ‫החליט שמואל לרדת מצרימה ולנסות מזלו ש וזאת מבלי שתובטח לו משרה מראש‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬שהשיקול היה כי המצא של קרובי משפחה בקאהיר‪ ,‬איפשר מחשבה שיושיטו סיוע בעצה‬ ‫בקורת גג לפחות בזמ הראשו‪.‬‬ ‫ואכ כאשר הגיע שמואל לקאהיר‪ ,‬מצא בה כבר כמה בני משפחה מצד אביו האחי יעקב וברו‬ ‫בניו של דודו חכ )רבי( ישראל ענתבי‪ ,‬וג שניי מאחיו של זקנו ר' אליהו רחמי גרו ש ‪:‬‬ ‫החכ אברה )יעקב( ענתבי ששימש כשוחט ושלמה )מאיר( ענתבי שהיה בעל חנות ספרי ומורה‬ ‫לעברית וג דודות לא חסרו ריקה כהענתבי אחותו של אביו יהודה‪ ,‬דרה ש‬

‫וג שמחה פלאצ'י ענתבי‪ ,‬וכ שלמה "סלמו" פלאצ'י בנה של דודתו )אחות אביו( אשר נישאה‬ ‫לחכ יהושע פלאצי בצפת ועברה לגור עמו מאוחר יותר בירושלי‪ .‬בנ‪ ,‬סלומו פלאצ'י היה‬ ‫לימי בקשר אמי‪ K‬ע שמואל בקאהיר‪ ,‬והיה מבאי ביתו הקבועי בעיקר בערבי שבת ובחגי‪.‬‬ ‫בני המשפחה אז פתחו דלתות בתיה לקרובי כרחוקי וכ היה ‪ :‬שמואל הגיע לתחנת הרכבת‬ ‫המרכזית של קאהיר‪ ,‬אשר נקאה אז " " "באב אלחריר" ]= שער הברזל כשמה[‪ ,‬וכשיצא‬ ‫ממנה פנה לבעל כרכרה ובקש ממנו להובילו לביתו של חכ אברה יעקב ענתבי‪ ,‬אשר דר אז‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪263‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫בקאהיר חי בה נישא‪ ,‬הבאי ילדי ואחר כ נישא בשנית והביא לעול את ב זקוניו אפרי‬ ‫מעתוק ענתבי‪.‬‬ ‫שמואל התקבל בביתו בסבר פני חמות והוזמ לשהות ולדור במעונו אול לא הארי בכ‪ ,‬ועבר‬ ‫מש להתגורר אצל דודתו שמחה פלאצי רעייתו של חכ שמעו‪.‬‬ ‫דודו חכ שמעו פלאצי ניסה לברר בקרב חוג ידידיו הא תמצא לאחיינו אפשרות כל שהיא‬ ‫לעבוד במשרת מורה בבתי הספר של הקהילה היהודית אשר שכנו אז במבני שלא היו מרוחקי‬

‫מהרובע היהודי ‬

‫"חארת א)ל( יהוד" שבאזור גמאמיז במצרי‪.‬‬

‫כא המקו לציי שהימי הה לא היו קלי כלל ועיקר עבורו‪ ,‬בעיקר עקב מגוריו אצל דודתו‬ ‫שמחה ‪ ,‬תחושת אי נוחות וחוסר חופשיות ופרטיות לנהוג כרצונו כאילו היה "מכביד עליה" א‪O‬‬ ‫שהפצירה בו לישב אצלה ‪ .‬כ בחלו‪ O‬הזמ‪ ,‬מצא לו משרת מורה לעברית בבתי הספר היהודיי‬ ‫והתאפשר לו לשכור דירה לעצמו‪.‬‬ ‫הוא נהג לבקר בקביעות את אחי סבו‪ ,‬חכ אברה ענתבי‪ ,‬וחש קרוב אליו מאוד‪ ,‬הוא הביא לו‬ ‫מכתבי ששלח לו אביו והוציא ממנו מכתבי אגרות ומסרי לאביו יהודה שחי בצפת ושימש לו‬ ‫לאברה כנאמנו ונציג ענייניו ‪ .‬קשר הדוק זה נמש כעשר שני בי שנת ‪ 1923‬ועד ‪ 1933‬שנת‬ ‫פטירתו של ח' אברה ענתבי בקאהיר‪.‬‬ ‫את דמותו של ח' אברה ענתבי תיארה מרגלית‪ ,‬לימי‪ ,‬רעייתו של שמואל כ ‪ :‬לרב אברה‬ ‫ענתבי היתה מספרת לבניה היו מוניטי והוא נחשב לבר סמכא בקרב פשוטי הע שהיו נוהגי‬ ‫לפקוד את מקו מושבו להשיח את אשר העיק על ליב‪ ,‬והוא‪ ,‬היה מוצא לכל אחד את המענה‬ ‫המתאי לצרכיו‪ .‬אנשי רבי שבריאות לא שפרה עליה באו לחפש אצלו מזור‪ ,‬וכ נתקבל‬ ‫כמקובל ונתכנה במשפחה ובקרב ציבור יהודי מצרי "חכ אברה" ‪.‬‬

‫"בונדי" אחד בניו של ח' אברה‪ ,‬התגורר ברובע א)ל(זאהר ‬

‫‪ ,‬והיתה לו חנות לצרכי‬

‫תפירה וסידקית ברחוב "המלכה נאזלי" )המלכה נאזלי היתה אמו של‬ ‫המל פארוק( ‪ .‬הקשר המשפחתי עמו היה תמיד טוב‪ ,‬ולביתו ולחנותו היו נכנסי שמואל ובניו‬ ‫ולא רק מטעמי נימוס‪ .‬קשר משפחתי טוב היה ג ע אחי סביו שלמה ענתבי‪ ,‬אשר עסק א‪ O‬הוא‬ ‫בהוראה וג קשר זה אר עד לפטירתו בשנת ‪.1941‬‬ ‫שמואל יצר קשר ע האחי ז'אק )יעקב( וברו ענתבי אשר גרו ועבדו א‪ O‬ה בקאהיר שבמצרי‬


‫וג ה היוו עבורו משפחה אמיצה‪ ,‬הוא הרבה לבלות עמ ולבקר וחש קרבה יתירה לז'אק‪ ,‬לכ‬ ‫הרבה להווע‪ K‬בו והיה לאיש סודו‪ .‬הוא בטח בו והפקיד בידיו סכומי כס‪ O‬לשמשו כקר קיימת ‪,‬‬ ‫כס‪ O‬לעיתות מצוקה‪ .‬תמיד ידע שיש על מי לסמו היות וז'אק בלט ביושרו הרב ובכנותו שלא‬ ‫השתמעה לשתי פני‪ .‬לפעמי נסעו האחי ז'אק וברו לחופשה חזרה לטבריה באר‪ ,K‬ושמואל‬ ‫היה מרגיש שממו בלעדיה‪ .‬ובאות תקופות כמעט בכל מכתב להוריו היה מעביר דרישות שלו‬ ‫אליה "בני הדודי" )אשר היו למעשה בני דודיו של אביו יהודה( ‪.‬‬ ‫במכתבי ששלח שמואל לאביו יהודה שבצפת כתב ‪:‬‬ ‫ינואר ‪ " : 1926‬דרישת שלו מבני הדודי מטבריה יעקב וברו‪ .‬את המשלוח )ששלחת אלינו( ע‬ ‫ברו‪ ,‬טר קבלנו ובוודאי נקבלנו כאשר ישוב )אלינו( לאחר חג השבועות"‬ ‫אוקטובר ‪" : 1927‬בני הדודי מטבריה דורשי בשלומכ וממשיכי לבקר אותנו לעיתי קרובות"‬ ‫ספטמבר ‪" : 1927‬יעקב ואחיו באי לבקר אותנו‪ ,‬ויחד משחקי או קוראי בספר ‪ ,‬בעיתו ערבי‪,‬‬ ‫בערב יוצאי לטיול ‪ ,‬ולפעמי מבקרי בראינוע )בלי קול("‬ ‫אוקטובר ‪" : 1928‬המשכורת לא משולמת לי בזמ‪ ,‬מוכרח הייתי ללות כס‪ O‬מיעקב ענתבי ‪ ,‬כמו‬ ‫שעשיתי בחודש שעבר"‬ ‫שנות העשרי ‪" :‬בני הדוד בריאי ושמחי‪" ,‬יעקב הרווק" שב לחברתנו‪ .‬ואני תיארתיו כ"מטבע‬ ‫העני"‪ ,‬שאבדה )לי( ונמצאה ‪ ,‬מה רבה השמחה‪ ,‬שוב יש ע מי לטייל‪"...‬‬ ‫‪" : 1928‬ג יעקב ענתבי שנפגשתי עמו בתחנת הרכבת בלוד‪ ,‬ג הוא החל להרגיש את השיממו‬ ‫המצרי )במצרי(‪ ,‬את הריקנות השלמה פה‪ ,‬ומאוד חשקה נפשו להיחל‪ K‬ממוסרות גלות מרה זו‪,‬‬ ‫מחשבה אחת כמחשבתי‪ .‬זה הוא תוצאות ביקור באר‪ K‬פע בשנתיי‪ .‬אבל מה היה קורה אילו‬ ‫ביקר שתי פעמי בשנה ‪ ,‬כי אז בטח לא היה חוזר‪..‬המסכ ‪ ,‬משקלו כמשקל בחורה ‪ ,‬רזה ‪ 52‬ק"ג‬ ‫בלתי נורמלי לגיל הזה‪".‬‬ ‫בשנת ‪ 1931‬נישא שמואל למרגלית‪ .‬ג'אק )יעקב( נישא לאחר מכ לאליגרה לבית וידאל‪ ,‬וברו‬ ‫אחיו הצעיר‪ ,‬נישא בשנת ‪ 1935‬לפלור לבית ביד‪ .‬זמ קצר אחר נישואיו חזר ברו לטבריה‪,‬‬ ‫בלוויית רעייתו הטרייה‪ .‬ג'אק נותר במצרי והקשר עמו הל והתהדק עד לשנת ‪ 1948‬שבה עלה‬ ‫ע בני משפחתו ארצה‪ ,‬לפני פרו‪ K‬מלחמת העצמאות‪ .‬הקשר הזה ביניה אשר התפרש על פני ‪25‬‬ ‫שנה )‪ (19231948‬היה יותר משל אחוות אחי‪.‬‬ ‫במכתבי לאביו יהודה שבצפת מספר שמואל על הקשר המשפחתי הזה ‪:‬‬


‫‪...." : 1932‬בכלל‪ ,‬יעקב ואחיו ברו הינ "משל" עבורי‪ .‬ובכל הנני משתדל להדמות לה ‪.‬‬ ‫מסירות למסורת די בה כדי להדמות לה‪ .‬יחס אלי יפה מאוד ‪ ,‬יותר מקרובי‪ ,‬ממש מתחנני‬ ‫אלי לבלות את השבת אצל‪ ,‬יעקב ענתבי אב לב בגיל שלושה חודשי שמח בחלקו הוא והא"‬ ‫כסלו תרצ"ג )‪" : (1933‬אומרי שהאדו יעקב ענתבי מתחיל להיות "אב" לב שבועות אחדי‪,‬‬ ‫נאחל לו המש טוב‪ .‬רעייתו שומרת את המיטה עכשיו‪ ,‬כדי להיות בטוחה יותר בילד‪" .‬‬ ‫אייר תרצ"ג )‪" (1933‬בנוגע לג'אק‪ ,‬כבר הבריא וחזר לעבודה תודה לאל‪ .‬קיבל רשות מרופא להיות‬ ‫חופשי אחרי הצהריי עד אשר יתחזק‪" .‬‬ ‫שנות השלושי ‪" :‬ע ג'אק ענתבי אני נפגש לעיתי‪ .‬שמח הוא בבנו ושוכח את סביבתו ‪ .‬יעקב‬ ‫ובניו בריאי ושלמי‪ ,‬שולחי לכ שלו‪" .‬‬ ‫"אשתו נמצאת בחודשה הששי ע הב הרביעי " ‪....‬טולדאנו מירושלי ביקר אצלנו ‪ ,‬ושלחתי על‬ ‫ידו רפואה שהכינה אליגרה של ג'אק עבור נחמה אחותי‪" .‬‬

‫‪"......‬עד עתה הצלחתי להניח אצל‬

‫ג'אק את הסכו של ‪ 25‬לירות מצריות ‪ 15 +‬לי"מ )לירות מצריות( מפנקס הדואר ביחד – ‪ 40‬לי"מ‬ ‫)לימי הקי‪ K‬הבאי שבה מתמעטי השיעורי הפרטיי"‪"...‬יעקב ענתבי דורש בשלומכ הרבה‪.‬‬ ‫אנו ניסע לבלות ימי אחדי בחברת בני ביתו המקייטי בפורט סעיד‪" .‬‬ ‫שמואל עזר ללמד את ילדיה של ז'אק ואליגרה עברית‪ .‬בתמונה ישנה באלבו התמונות נראה‬ ‫מופיע שמואל המורה לעברית יושב לשולח אחד וסביבו דוד יוס‪ O‬ומשה בניו של ג'אק‪ ,‬השוקדי‬ ‫על לימוד העברית בהנחייתו‪[3] .‬‬

‫החיי במצרי‪.‬‬ ‫תחילת ימיו של סבי‪ ,‬יעקב )ג'אק( לא היו קלי‪ .‬הוא החל דרכו כנער שוליה בחנות היהודי‬ ‫"ענזרית" והפ לזב מצליח בה ‪ ,‬לימי עזב אותה ועבר לעבוד בבית המסחר הגדול "עדס"‬ ‫‪ Magasins ADES‬שסניפיו היו פרושי בקאהיר ‪ ,‬אלכסנדריה ועוד‪ .‬שני הגדולי שבסניפיו היו‬ ‫המרכזי ‪ ,‬באזור המסחרי חמזאווי‪ ,‬וסני‪ O‬רחב ידיי נוס‪ O‬במרכז העיר קאהיר‪ ,‬ברחוב עמאד א)ל(‬ ‫די‪[3] . .‬‬ ‫רבי מיהודיה הוותיקי של קאהיר זוכרי את היטב את יוקרתה של הרשת ואת שמה ‪.‬‬ ‫ג'אק ‪ ,‬החל את בעבודתו זו החל כזב אול תבונתו‪ ,‬חריצותו ונאמנותו למקו עבודתו היו כה‬ ‫גדולות שקידומו והצלחתו נסללו בבטחה‪ .‬הוא היה בעל חוש מסחרי מפותח ובזכות חריצותו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪266‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫התקד מאוד במקו עבודתו הוא עשה חיל טיפס במעלה סול הדרגות של הרשת והפ להיות‬ ‫סג המנהל הכללי שלה‪ .‬ב דודו אפרי מספר על סבי בשיא הקריירה ‪" :‬במשרד הראשי של‬ ‫הרשת ישב מנהל אנגלי וסמו אליו יעקב אשר היה כב בעל הבית‪ .‬כ חי חיי מלכי‪[1] ".. .‬‬ ‫כאשר ב דודו‪ ,‬שמואל ענתבי המורה לעברית היה מזדמ לסביבה תמיד ניגש היה לבקר את‬ ‫ג'אק‪ .‬ג את קניותיו נהג שמואל לערו בסני‪ O‬הגדול שבמרכז העיר‪ ,‬ש הכירוהו העובדי )חלק‬ ‫היו א‪ O‬תלמידיו לשעבר( וידעו היטב שהוא קרובו של ג'אק ענתבי מנהל ]‪. [3‬‬ ‫משכורתו היתה כה גבוהה שכלכל את משפחתו בעושר והדר‪ .‬אמי ודודי יודעי לספר על בית‬ ‫רחב הידיי על מספר משרתות שהיו לה ולכל אחת תפקיד אחר ‪ :‬כובסת ‪ ,‬אומנת לילדי‪,‬‬ ‫מבשלת ‪ ,‬מנקה ועוד‪.‬‬ ‫רעייתו אליגרה לבית וידאל ‪ ,‬היתה אשת מידות תמירה משכילה מאוד‪ ,‬דוברת מספר שפות ומורה‬ ‫לצרפתית‪ .‬דבר שהיה נדיר בפני עצמו בתרבות המקומית של קאהיר בשנות השלושי של המאה‬ ‫ה ‪ 20‬במצרי‪ .‬היא ניגנה בפסנתר‪ ,‬וקולה היה ערב בשירה‪ .‬על עושרה של המשפחה אפשר ללמוד‬ ‫מכ שאת הפסנתר עליו נגנה רכשה המשפחה ממשפחת הבשאוואטי‪ ,‬המקורבי למל פארוק‪.‬‬ ‫פסנתר עתיק יומי זה היה מלא פיתוחי ע‪ K‬וקישוטי ויוצר בגרמניה אצל טובי היצרני‪.‬‬

‫אמי מעלה בזכרונותיה את הכבוד הרב שרכשו לסבי ‪ :‬בתקופת פגרת המסחר השנתית שארכה‬ ‫כשבועיי ימי היו מנהלי הרשת מזמיני אותו ואת משפחתו להתארח בבית‪ .‬הפאר הרב‬ ‫והעושר באות בתי דמה לארמונות על גדות הנילוס‪ .‬ההדר ניכר בכל‪ ,‬החל בלבוש של‬ ‫המשרתי וכלה בריהוט ועיצוב אות ארמונות‪ .‬מנהלי הרשת שהכירו לסבי טובה על שגשוגה של‬ ‫הרשת היו מקבלי את פניו ופני המשפחה בכבוד מלכי‪ ,‬ומפנקי אותו ומשפחתו בארוחות פאר‬ ‫ושיט בנילוס‪...‬‬ ‫אפרי מוסי‪ O‬ומספר אודות סבי כי ‪" :‬הוא נחשב לאישיות בכירה‪ .‬בימי מלחמת העול השניה‬ ‫הוא מלא תפקיד חשוב ‪ ,‬באותו זמ הונהג קיצוב של מצרכי אספקה וחומרי במצרי‪ .‬במצב זה‬ ‫רוב הפקידי הגבוהי נצרכו לעזרתו והוא סיפק לה את מבוקש ‪ .‬כ צבר קשרי רבי וכוחו‬ ‫היה גדול‪.‬‬ ‫השפעתו היתה כה רבה ‪ ,‬עד כי זכור לי שכשנתקלנו בבעיה של החתמת דרכוני‪ ,‬יעקב ב דודי‬ ‫הסדיר לנו את החתמת דר הטלפו וכ נחסכה מאתנו הפניה למשרד הממשלתי‪[1] ".‬‬


‫הענ‪ O‬השני של המשפחה ‪ :‬בנו של הרב יעקב ענתבי ‪ ,‬גיבור פרשת עלילת‬ ‫דמשק משנת ‪ 1840‬מגיע למצרי‪.‬‬ ‫במשפחתו ובקרב צאצאיו ‪ ,‬קשה למצוא עדות סדורה ורציפה לתולדות בניה במצרי כבענ‪O‬‬ ‫השני של איל המשפחה שלנו צאצאי היש"ר ענתבי‪ .‬הרב יש"ר והרב יעקב ענתבי היו בני דודי‬ ‫ישיר‪ ,‬אול למרות זאת נראה פערי גילאי גדולי וריחוק גיאוגרפי גרמו לכ שהקשרי היו‬ ‫רחוקי‪ .‬ר' יעקב נפטר בשנת ‪ 1847‬בגיל צעיר יחסית‪ .‬ר' יעקב סבל תחלואי גו‪ O‬וייסורי נפש‬ ‫קשי מהעינויי שעבר בשנת ‪ 1840‬בדמשק‪ ,‬אחר שהעלילו על היהודי שרצחו את הנזיר‬ ‫תומאסו ואת משרתו אבראהי אמארה‪ ,‬כדי להשתמש בדמ למצות פסח‪ .‬במש כשבעה חודשי‬ ‫היה ר' יעקב ענתבי‪ ,‬כלוא במרתפי כלא ה"צראיא" )בית השלטו( עד ששוחרר לחופשי בהתערבות‬ ‫הלובי שהפעילו יהודי העול ובראש השר משה מונטיפיורי מאנגליה‪ ,‬אדול‪ O‬כרמיה מצרפת‬ ‫והאחי לבית רוטשילד בפריז ומאוסטריה‪ .‬בתו מסכת הענויי הללו כעבור שנה מהפרשה‬ ‫בשנת ‪ 1841‬עלה לירושלי ודר בה עד יומו האחרו‪ .‬אול פרשה זו קצרה את ימיו כדי כ שאפילו‬ ‫בנו דוד יצחק נולד סמו לפטירתו‪ .‬נכדו של הרב יעקב ‪ ,‬יוס‪ O‬ענתבי נולד ככל הנראה בירושלי‬ ‫בשנת ‪ , 1847‬שנת פטירתו של סבו ‪ ,‬לכ לא זכה להכיר את סבו המפורס‪ .‬לימי הפ לרב נכבד‬ ‫בעצמו וירד מירושלי למצרי להשתקע בה‪ ,‬חיבר בה חיבורי תורניי שבאו לדפוס בספר‬ ‫"ויצבור יוס‪."O‬‬

‫‪1‬‬

‫נכדו של ר' יוס‪ , O‬שמעו ענתבי גורס אחרת כי נהוג היה במשפחתו לומר שהסבא נולד בדמשק ‪,‬‬ ‫וכיה בה כרב עד שנתבקש לצאת לשליחות במצרי כדי לעזור בארגו חיי הדת של הקהילה‬ ‫היהודית ‪ .‬אול יתכ שהגרסה הזו נובעת מכ ששורשי המשפחה נטועי בדמשק‪.‬‬ ‫מספר קווי לדמותו הוא מספר בספרו "הסבא המחיי נשאר במצרי"‪:‬‬ ‫"סבא יוס‪ O‬אשר נקרא בפי כול "חכ יוס‪ , "O‬נתמנה לרב ודיי בקאהיר‪ .‬סבא נפטר בטר אנו‬ ‫הילדי ‪ ,‬נולדנו‪) .‬הרב יוס‪ O‬ענתבי נפטר בשנת ‪ 1919‬ונקבר במצרי( הכרנו אותו רק מהתמונה‬ ‫ומהסיפורי הרבי ששמענו אודותיו‪ .‬תמונתו שעמדה בסלו ביתנו צוירה בידי צייר איטלקי שחי‬ ‫במצרי‪ .‬סבא צויר בגודל טבעי בצבעי עזי ועמוקי בלבוש רב בישראל‪ .‬הוא נראה כה חי‬ ‫בגוו פניו ‪ ,‬עיניו החמות והרכות‪ ,‬זקנו המסורק‪ ,‬שנית היה להבחי בכל שערה שבו‪ ,‬פיו המחיי‬

‫‪1‬‬ ‫כותר זה הספר ויצבור יוס‪ ... : O‬דרושי ‪ ...‬אשר היה ‪ ...‬דורש ‪ ...‬שבת בשבתו ‪ ...‬בדמשק ובמצרי ‪...‬‬ ‫מחבר ‪ :‬ענתבי‪ ,‬יוס‪ O‬דפוסת ירושל ‪ :‬דפוס צוקערמא‪] ,‬תרע"ט[‪ .‬תאורת ]‪ 211 ,[2‬ד‪.8 ; O‬‬


‫כמדבר‪ .‬תמונה זו הנתונה במסגרת זהב היתה שקועה באחד מתבליטי הקיר‪ .‬החדר הגדול הזה על‬ ‫כל רהיטיו הכבדי והמגולפי הריפוד וילו הקטיפה השטיחי והכריות הפזורי עליו ארונות‬ ‫הספרי שרוב ספרי קודש ספרי הלכה וספרי משפט רבני ‪ ,‬כל אלה היוו רקע נאות לתמונת סבא‬ ‫האומרת כולה כבוד"]‪[4‬‬ ‫על האווירה שהיה משרה בית הכנסת הגדול בקאהיר מקו מושב הרבני הנכבדי מתאר הנכד‬ ‫בסיפורו ‪:‬‬ ‫"בית הכנסת "איסמאעאליה" ‪,‬אשר נקרא כ לכבוד הכדיב אסמאעיל או בשמו העברי "שער‬ ‫השמי" ‪ ,‬שכ ברחוב עאדלי פאשה‪ .‬בית כנסת זה הוק בתחילת המאה כבית כנסת מרכזי באזור‬ ‫החדש של קהיר שאליו עברו לגור יהודי רבי‪ .‬ועד הקהילה דרש מהמתכנני הצרפתי שבית‬ ‫הכנסת יהיה דומה ככל האפשר לבית המקדש הראשו שבנה המל שלמה בירושלי‪ .‬אינני יודע‬ ‫א בית הכנסת "איסמאעליה" דמה באמת לבית המקדש ‪ ,‬אבל הוא היה גדול ומפואר‪.‬‬ ‫בית הכנסת כלל אולמות רבי ויכול היה להכיל למעלה מאל‪ O‬איש‪ .‬שיש לב הובא מאיטליה‬ ‫לציפוי הקירות‪ ,‬הריצפה והמדרגות באול התפילה הגדול‪ .‬במת החז המוקפת במנורות שבעת‬ ‫הקני ניצבה באמצע האול ומולה נישא לגובה בכל הדרו‪ ,‬ארו הקודש על שלוש קומותיו‪ ,‬עשוי‬ ‫מע‪ K‬מגול‪ .O‬לרגלי הארו ניצבו שלוש כורסאות מוזהבות ע קטיפה אדומה מקו מושב הקבוע‬ ‫של הרב הראשי ליהודי מצרי ושל נשיא הקהילה‪ .‬הכורסא השלישית היתה שמורה לאורחי‬ ‫מכובדי‪ ..‬מקודקודה של כיפת בית הכנסת השתלשלה מטה מנורה ענקית ע מאות נוריות‬ ‫ופיסות בדולח ששילחו חיצי אור לכל עבר והבליטו את לוב השיש‪ .‬תפאורה זו ‪ ,‬קולו הערב של‬ ‫החז צ'צ'יק‪ ,‬מקהלת הנערי והמנגינות העליזות של מזמורי שבת יכלו רק להשרות אווירה של‬ ‫הדר ‪ ,‬שמחה‪ ,‬חגיגיות והתרוממות הרוח‪ .‬במוצאי שבת היה קהל המתפללי בבית הכנסת‬ ‫"איסמאעליה" קט מזה שביו הקוד‪ .‬עוסמא‪ ,‬השוער הסודני של בית הכנסת ‪ ,‬לבוש מדי שמש‬ ‫היה מקביל פני כל מתפלל ‪ ,‬מושיט לו ענ‪ O‬הדס ומברכו בברכת "גומעאק כאדרה" – "שיהיה‬ ‫השבוע החדש של ירוק" כלומר מלא תקווה ומוצלח‪ .‬את עלי ההדס הריחניי היינו ממללי בי‬ ‫כפות ידינו בתפילת ה"הבדלה" לברכה "בורא מיני בשמי" ‪[4] ".....‬‬


‫ילדות במצרי מזכרונותיה של דודי לבית יעקב ענתבי דוד‪ ,‬לבנה‬ ‫ואליהו )עמי( ענתבי‪.‬‬ ‫דודי ‪ ,‬דוד ענתבי ‪ ,‬בכור הבני של סבי וסבתי יעקב ואליגרה ענתבי ז"ל‪ ,‬מספר על ילדותו ‪:‬‬ ‫"במצרי היינו בי מתי מעט משפחות ילידות האר‪ K‬אשר דברו עברית בבית‪ ,‬אול כ‬ ‫השתרשה מבית הורינו עוד בחיינו במצרי השפה העברית אשר היתה שגורה בפינו‪.‬‬ ‫מימי ילדותי המוקדמי במצרי זכורה לי תקופת היותי בג ילדי יחד ע אחי יוס‪ . O‬כמנהגנו‬ ‫היינו מתחפשי בפורי‪ .‬אחי יוס‪ O‬שהיה ילד יפה תואר דמה לילדה בשערו הארו ובתסרוקת‬ ‫המיוחדת שהיתה לו ‪ ,‬לכ בפורי חמדו לצו‪ ,‬וחיפשו אותו למלכה אסתר‪ .‬ואנו‪ ,‬כמנהג ילדי‬ ‫חסרי רחמי צחקנו על חשבונו כל השנה ]‪.[5‬‬ ‫הבית במצרי היה בית פתוח לרווחה לכל בני המשפחה –מספרת דודתי לבנה ‪ .‬אמא אליגרה ז"ל‪,‬‬ ‫לבית משפחת וידאל‪ ,‬עברה ילדות טראגית קשה של יתמות ואחותה הבכירה אסתר הפכה בעל‬ ‫כורחה מגיל צעיר ל"א" לאחיה הקטני‪ .‬למרות ילדותה היא היתה האד הכי פחות אנוכי‬ ‫שהכרתי אי פע‪ ,‬תמיד דאגה לזולת ‪ ,‬תמיד היתה לה אוז קשבת לקטני ממנה ולבוגרי כמוה‪.‬‬ ‫ביתה שלה‪ ,‬היה תמיד מלא שמחה‪.‬‬ ‫אני זוכרת את הבית תמיד מלא באנשי ‪ ,‬כל מי שהגיע למצרי‪ ,‬קרובי או רחוקי‪ ,‬ידעו שיש‬ ‫לה כתובת ולימי כשעלינו ארצה ג אז את "הכתובת" כול ידעו ‪" :‬ענתביטבריה"‪ .‬מי שצרי‬ ‫ניתוח‪ ,‬מי שצרי אמבטיות )רחצה במי מעיינות מרפא ( ‪ ,‬וכ הלאה היה מגיע אלינו ולנו היה‬ ‫תמיד ג כס‪ O‬להציע לעזרה לקרובי‪ ...‬אני רוצה לציי שאילולא הלב הרחב של אבא והסכמתו‬ ‫לשכ את בני המשפחה העולי החדשי‪ ,‬ולסייע לה כלכלית וכספית למרות שהיה מטופל בעול‬ ‫פרנסתה של משפחה רחבה‪ ,‬כל זה לא היה קורה‪ .‬לאמא היה תמיד קשר מיוחד ואמי‪ K‬ע אחיה‬ ‫ואחיותיה‪.[6] .‬‬


‫כמשפחה מסורתית שומרת דת‪ ,‬מספר דוד‪ ,‬דאג אבי שנלמד בבית הספר היהודי של הקהילה‬ ‫בקאהיר ‪ ,‬בית הספר שנקרא "קטאווי פאשא" "‪ "Cattaoui Pacha‬וכל מורי בית הספר היו יהודי‬ ‫פרט למורה ההיסטוריה שהיה ערבי ושמו אפנדי סלאמה‪.‬‬ ‫בית הספר היה ממוק מרחק חצי שעת הליכה מהבית‪ ,‬וכ אחי ואני כל יו נהגנו לעשות הליכה‬ ‫זו בבוקרו של יו בהגיענו אליו‪ ,‬ובחזרתנו ממנו בשעת השקיעה‪ .‬יו הלימודי היה ארו היות‬ ‫ונשארנו בו להכנת השיעורי‪ .‬כילדי אהבנו מאוד לשחק כדור סל ‪ ,‬כי באות שני של ראשית‬ ‫המאה העשרי‪ ,‬התפרסמה אחת מקבוצות הכדורסל במצרי שהיתה דווקא קבוצה של יהודי‪,‬‬ ‫בש "מכבי" אשר הצליחה א‪ O‬להביס את הקבוצה המצרית וזכתה לגביע אלופת מצרי‪ .‬דבר זה‬ ‫העלה את קרנה בעינינו והפ אותה ואת שחקניה לגיבורי הילדי היהודי‪.‬‬ ‫ש בית הכנסת בו נהגנו להתפלל היה בית כנסת "נוה שלו" ששכ באיזור הסאקאקיני ואשר‬ ‫חזניו בעלי הקול הערב ‪ ,‬החז "כדור" והחז "ועקני" היו לש דבר ‪ .‬עד כדי כ יצא שמע‬ ‫למרחוק שמסופר כי הזמר המצרי המפורס "עבד אלוואהאב" חפ‪ K‬לשמוע ולהנות מקול‬ ‫ומפיוטיה וביקר יו אחד בבית הכנסת כשהוא מחופש ליהודי‪ .‬האירוניה לפי אותו סיפור היתה‬ ‫ששמש בית הכנסת חשבו ליהודי והזמינו לעליה לתורה‪...‬‬ ‫זמ ההליכה מביתינו ועד בית הכנסת אר כ ‪ 40‬דקות וזאת עשינו כל שבת ברגל‪.‬‬ ‫במצרי גר ב דודו של אבי ז"ל – שמואל ענתבי ז"ל שירד אליה עקב מחסור אפשרויות פרנסה‬ ‫באר‪ K‬ישראל והיה לימי מורה לעברית בבתי הספר של הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫ביתו של הדוד שמואל ענתבי היה ברחוב "פארוק" שמרחקו מבית הכנסת "נוה שלו" היה קרוב‬ ‫לשעה‪ .‬הליכת חזרה מבית הכנסת לבית היתה ארוכה יותר מאשר אל ביתינו‪ .‬הדוד ובניו‪,‬‬ ‫אליהו ועוזי‪ ,‬בני דודינו‪ ,‬היו ג ה מתפללי בשבת בבית הכנסת "נוה שלו" והחזרה יחד‬ ‫בחברותה אל הבית בבוקרי שבתות עברה תחילה דר ביתינו‪ ,‬כאשר אבי יעקב היה מקפיד ולא‬ ‫מרפה מהדוד שמואל שייעתר לעשות הפסקה ויעלה ע בניו לבתינו לקידוש של שבת ואחר כ‬ ‫ימשי בדרכו לביתו‪ .‬ואכ כ היה בכל שבת‪ .‬היתה זו חוויה מיוחדת במינה‪ .‬אמא ז"ל נהגה להכי‬ ‫מבעוד מועד לקידוש המשפחתי הזה את "הקובבה" המסורתית ויחד איתה סלט ירקות משגע‬ ‫וג כוסית "עארק" חריפה לא חסרה‪ .‬ג בנו של שמואל‪ ,‬אליהו ענתבי ]‪ [7‬נזכר בחברותא הזו‬ ‫ומספר ‪ :‬הקשר ההדוק בי אבי )שמואל( ובי ז'אק‪ ,‬התבטא ג בחזרה הביתה מתפילות שבת‬ ‫שבבית הכנסת נווה שלו ‪ ,‬אשר שכ ברחוב מדארס‪ .‬ש בערב שבת ‪ ,‬היו המשפחות מתראות‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪271‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫וכ בתפילת שחרית של שבת במוצאיה וכמוב בחגי‪ .‬ביו השבת אחר התפילה ‪ ,‬ג'אק לא היה‬ ‫מוותר ולקח את אבי שמואל ואותנו בניו לעלות ולבקר בביתו ששכ ברחוב "המלכה נאזלי"‬ ‫ ‪ .‬בית היה בניי רב קומות ע מרפסת הפונה לרחוב הראשי אשר היה‬ ‫סוא והומה בכל היו‪ .‬אנו היינו עולי ‪ ,‬יושבי לשולח וא הבית‪ ,‬הרעיה אליגרה היתה‬ ‫ממתינה ע שולח מלא כל טוב ‪ :‬סמבוסק‪ ,‬ביצי קשות‪ ,‬סלט וחמוצי ‪ .‬ג'אק היה מסלסל‬ ‫בקולו‪ ,‬מקדש על העראק‪ ,‬ואחר כ הסבו כול לשעה קלה של קורת רוח שבת קרובי ג יחד‪.‬‬ ‫מנהג זה נמש כל הימי ומרגלית אמי‪ ,‬הסכינה "להשלי" עמו‪ .‬היא נהגה לקרוא לג'אק ‪Oncle‬‬

‫‪) Jacques‬הדוד יעקב( ‪ .‬ג'אק ואליגרה החזירו ביקורי כשנתאפשר לה ]‪.[7‬‬ ‫על זכרונות ילדותה במצרי מספרת ג ברוריה אמי ‪" :‬אני זוכרת שההורי היו לוקחי אותנו‬ ‫לפעמי לנסיעות בכרכרות וכ ראינו את רחובות מצריי‪ .‬בחופש אני זוכרת שאבא היה לוקח‬ ‫אותנו ל"ראס אלברא" )בתרגו "ראש החו‪ ("O‬שהיתה עיר קייט על שפת הי והיו בה הרבה‬ ‫ביקתות נופש מיוחדות העשויות כול מקני סו‪ .O‬ש היינו נפגשי כל המשפחות הדודי והבני‬ ‫דודי ומבלי חופשה בעיר הקיט הזו‪ ,‬אני זוכרת את המוכרי שהיו עוברי ש בבוקר ע‬ ‫מגשי של "זלביות" ‪) Zalabia‬סופגניות מצריות(‪.‬‬ ‫דוד ממשי ומספר ]‪: [5‬‬ ‫לא אשכח ג את חווית נישואי זוגות יהודיי במצרי בבית הכנסת "נווה שלו"‪ .‬היה זה מחזה‬ ‫יוצא דופ בהדרו כאשר הכלה היתה מגיעה למקו בכרכרה מפוארת כמו שרואי בסרטי‬ ‫בריטיי‪ ,‬אשר עגלוניה לבשו מדי מפוארי וחבשו כובע צילינדר שחור מיוחד‪ .‬בכניסה לבית‬ ‫הכנסת התקבלה הכלה בהשלכת עלי וורדי לכל אור מסלול הליכתה עד לחופה‪ .‬כניסתה לוותה‬ ‫בשירת המזמרי בלווי הכנר המפורס "צ'יצק" ‪ .‬הזמרי והכנר היו נסתרי בעזרת הנשי ואיש‬ ‫לא רא‪ ,‬קולות השירה והמוזיקה נבעו ממעלה בית הכנסת ואנו הילדי‪ ,‬השתוקקנו לראות‬ ‫ולגלות את פני בעלי הקולות הנפלאי שנבעו מעזרת הנשי‪ ,‬א סדרני בית הכנסת מנעו אותנו‬ ‫מלעלות ‪.‬‬ ‫"את חטאי אני אזכיר היו" כ אמר שר המשקי‪ ,‬וא‪ O‬אני מרשה לעצמי לציי שבהיותינו בני ‪12‬‬ ‫או ‪ 13‬שני החילנו פוזלי לא פע מעלה אל עבר אותה עזרת נשי כדי לגלות יפיפיות עלומות‬ ‫שלימי הפכו לאהובותינו‪.‬‬ ‫לא אשכח את ימי חג הסוכות בה אבי ז"ל היה היחידי מבי כל בני המשפחה אשר הקי ובנה‬ ‫סוכה על גג ביתינו‪ .‬את כל התבשילי היינו מעלי אל הגג בסל קשור על חבל‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪272‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שקראו לו בערבית "סבת" ‪. Sabat‬‬

‫השמחה בערב חג הסוכות אצלנו היתה כה גדולה כי כל בני המשפחה מצד אמי משפחת וידאל היו‬ ‫באי בערב הראשו כדי לשמוע את הקידוש ולבר "שהחיינו" ‪ ,‬א יותר מכול הייתי אני שמח‬ ‫כפל כפליי כי בערב חג הסוכות באתי לעול והיה זה יו הולדתי ‪ .‬כ חגגנו יחד ע כל בני‬ ‫המשפחה בהמוניה משני הצדדי של אמי ואבי‪.‬‬

‫את אליגרה א המשפחה לא יהיה מושל לתאר בלי להזכיר את אהבתה למוסיקה‪ .‬היא העריצה‬ ‫את הזמרת המצריה "או כלת'ו" ולה עצמה היה קול נפלא‪.‬‬ ‫"שמחה וששו שררו תמיד בביתינו ואמי ז"ל‪ ,‬אליגרה שמה היתה בעלת קול מאוד ערב כמו של‬ ‫הזמרת המצריה שהיא עצמה העריצה )"או כולת'ו"(" מעיד בנה הבכור דוד‪" .‬היא ידעה ג לנג‬ ‫על פסנתר‪ .‬שירתה הדהדה בכל הבית וזכורני ששני אחיה חביב ואלי וידאל ז"ל לוו אותה ‪ ,‬חביב‬ ‫ניג ב"עוד" ואלי ב"קאנו"‪ .‬ומאווירה מוזיקלית זו ספגתי רבות וברבות הימי נעשיתי פייט וחז‬ ‫בבית הכנסת‪[5] ".‬‬

‫זכורני שאבי‪ ,‬ממשי דוד ומספר‪ ,‬ז'אק ענתבי )כ כינו אות במצרי( ‪ ,‬נהג לספר לנו אודות בואה‬ ‫של משפחת ענתבי למצרי ‪ .‬משפחת ענתבי‪ ,‬כ היה מספר לנו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬נצר היא לצאצאי רבני‬ ‫שהגיעו "מאר צובא" – חלב שבסורה‪ .‬בניה התיישבו בצפת ולאחר מכ חלק ממנה נדד לטבריה‪.‬‬ ‫בני המשפחה לדורותיה היו בעלי נתינות בריטית כולל אבי אשר אותה העביר לנו ‪ ,‬ילדיו‪ .‬את‬ ‫נתינותנו הבריטית קיבלנו בירושה מסבו של אבי ‪ ,‬הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי ‪ ,‬אשר הגיע‬ ‫באימפריה הבריטית בהודו‪ ,‬לרגל מסעו לגביית כספי עבור הכולל לחכמי אר‪ K‬ישראל‪ .‬ש זכה‬ ‫לנתינות זו‪ .‬שלוש דורות אחריו עמדה נתינות זו להגנת של בני המשפחה כאשר פרצה מלחמת‬ ‫העול הראשונה‪ .‬אבא‪ ,‬יעקב )ז'אק( ענתבי‪ ,‬אחיו והוריו גרו בטבריה‪ .‬באות שני שלטו‬ ‫הטורקי באר‪ K‬ישראל אשר היתה אז חלק מהאימפריה העותומאנית‪ .‬מסיבה זו ‪ ,‬אנו בני‬ ‫המשפחה וכמונו כל שאר תושבי העיר היהודי אשר היו נתיני זרי נחשבו לאויבי התורכי‬ ‫בעת המלחמה‪ .‬השלטונות לא התירו לה להשאר כ סיפר‪ ,‬ולא היה מנוס מכ שנתיני אלו‬


‫יהגרו‪ .‬כדי לסייע לה שלחה האימפריה הבריטית צוללת בשנת ‪ 1914‬לנמל חיפה‪ ,‬אשר אספה את‬ ‫כל הבריטי שחיו אז והביאת לחו‪ O‬מבטחי במצרי‪ .1‬כ הגיעה משפחת ענתבי למצרי‪.‬‬ ‫אבי ‪ ,‬יעקב ז"ל ‪ ,‬לא בזבז את זמנו בתקופה זו ולמד הנהלת חשבונות בבית ספר אמריקאי‪ ,‬ולאחר‬ ‫תו המלחמה חזרה המשפחה לאר‪ K‬ישראל‪.‬‬ ‫שעה שהורינו חוו את מוראות מלחמת העול הראשונה‪ ,‬אנו בילדותינו שלנו במצרי‬ ‫חווינו את פריצתה של מלחמת העול השניה ופחדינו אותה תקופה היו רבי‪ .‬היינו ילדי‬ ‫ואזעקה צורמת פילחה את השקט אחר חצות הליל‪ .‬היות ולא היה מקלט בקרבת ביתינו בהישמע‬ ‫צפירה היינו ממהרי אל נעלי הבית או תופשי אות בידינו ונאספי בחופזה ע כל המשפחה‬ ‫בפרוזדור פנימי בבית שכל קירותיו הפנימיי הוו כעי הגנה ולא פסקנו לומר פרקי תהילי לאור‬ ‫פנס "בטריה"‪ .‬לא אשכח את ההמולה שלנו כילדי בעת שמיעת צופר האזעקה‪ .‬הפחד הגדול‬ ‫שגר לנו הביאנו לא פע לכדי צור לרו‪ K‬לשירותי ומעלתו של הפרוזדור היתה שבית הכסא‬ ‫לא היה מרוחק ממנו‪.‬‬ ‫זכורני שבעת אזעקה אחת‪ ,‬מרוב בלבול ופחד חלק מאיתנו איחר להגיע לפרוזדור "המוג"‪ ,‬מכיוו‬ ‫שלא מצא את נעלי הבית ‪ .‬לכ ניתנה מהורי ההוראה להקפיד הקפדה יתירה שנעלי הבית יהיו‬ ‫בדיוק מתחת למיטתנו ומנהג זה נותר עמי מאז עד היו הזה‪.‬‬ ‫ע סיו המלחמה וניצחו בנות הברית‪ ,‬התקרבה חגיגת בר המצווה שלי ‪ ,‬כל ההכנות לארוע‬ ‫המשמח בבית היו כמרקחה‪ .‬אבי ז"ל דאג להביא רב לביתינו כדי שילמד אותנו הלכות בר מצווה‬ ‫והנחת תפילי‪ .‬ושמו – "החכ" )הרב( ניסי חמאווי‪ .‬חכ חמאווי הכי אותי לבר המצווה‬ ‫ולקריאת התורה‪ .‬באותה עת ממש‪ ,‬סמו למועד חגיגת בר המצווה פקדה את מצרי מגיפת‬ ‫מחלת הכולירה והרבה כפריי מתו במאות בכל יו‪ .‬המגיפה הדביקה חולי בדר המזו‪ .‬אנו‬ ‫נבהלנו מאוד וההורי חרדו‪ ,‬במה יכבדו כעת את האורחי בחגיגת בר המצווה ? האוכל היה‬ ‫מקור למחלות וזיהו‪ .‬לכ הוכרחנו לטבול או להשרות את האוכל בקערת מי ע חומר חיטוי‪.‬‬ ‫ג ע המשקאות נוצרה בעיה‪ .‬שתיה מקובלת במצרי בימות חול ובאירועי היתה הבירה‪ ,‬א‬ ‫מאחר ובירה הוכנה משעורה מצרית אסור היה להגישה כעת עקב מחלת הכולירה‪ .‬ובאקלימה‬ ‫הח של מצרי אנשי נהגו לשתות ממנה לרוויה בכמויות לא מבוטלות‪ .‬הספק והדאגה לא ידעו‬ ‫גבול ולבסו‪ O‬נמצא פתרו והשמחה היתה כפולה ומכופלת ‪ ,‬במקו לקנות בירה‪ ,‬הוחלט לחלק‬ ‫למזומני וויסקי‪ ,‬שאי חשש מפניו מכיוו שהוא מיוצר בחו‪ K‬לאר‪ K‬מכיל אלכהל לרב ועשוי‬

‫‪ 1‬דודי אחיו של דוד‪ ,‬משה ויוסי מעירי כי קוד לכ הגיעה המשפחה לקפריסי ולא ישירות למצרי‪.‬‬


‫מחומרי משובחי ממדינות חו‪ K‬לאר‪ .K‬וכ היה‪ ,‬האורחי שתו וויסקי לרב‪ ,‬ולאחר מכ השתכרו‬ ‫והתהוללו בשמחה רבה בחגיגת בר המצווה שלי שהיתה רבה משמחות ממוצעות‪ .‬כ שלעול לא‬ ‫אשכחנה‪.‬‬ ‫יריעת הזכרונות עוד ארוכה מספר את כל עושר חוויות הילדות אשר נגדעו בהלי יציאתנו‬ ‫ממצרי בחפזה‪....‬‬ ‫יו עזיבת של ז'אק ומשפחתו את מצרי נחרט בזכרונו של ב דודו אליהו ב שמואל וכ הוא‬ ‫מספר ‪ :‬אני זוכר את היו העצוב שנסענו ע אבא להפרד מג'אק ענתבי ‪ ,‬בתחנת הרכבת של‬ ‫קאהיר‪ ,‬כאשר עזבו את מצרי בדרכ לאר‪ K‬ישראל‪[7] ..‬‬


‫אחרית דבר – סופה של ישיבת בני משפחת ענתבי במצרי‪.‬‬ ‫יעקב סבי ז"ל נשאר במצרי עד שנת ‪ 1947‬ואז בעצת ידידי בעלי מהלכי והשפעה בשלטונות‬ ‫עלה ארצה ע משפחתו חודשי ספורי לפני פרו‪ K‬המלחמה‪ .‬בשל קשריו היה מברי המזל‬ ‫שהצליח להוציא את כל רכושו ומטלטליו כפסע לפני המאורעות שפרצו ש ע קו המדינה‪.‬‬ ‫אול אחריתו של סיפור עליית ארצה לא היתה שפירה כיציאת‪ .‬כל משפחתה של אמי עלתה‬ ‫באוניה שעשתה מסע מפותל דר איטליה‪ ,‬כנראה כמסווה של נסיעת טיולי כדי שלא יחשד‬ ‫שה בורחי ממצרי‪ .‬את רהיטיה הכבדי שלחו במכולה באוניה נפרדת לאר‪ .K‬סבי הוציא את‬ ‫כל הכספי שחס במצרי וקנה עמ מטבעות זהב‪ .‬את המטבעות החביאו בצנצנות ריבה שהיו‬ ‫במכולת הרהיטי‪.‬‬ ‫חודשי ספורי עברו עד שאותה מכולה הגיעה ארצה ליעדה וכשנקרא סבי לקחת את רכושו‬ ‫מצא את צנצנות הריבה שבורות ‪ ,‬כל כספו נגנב וחלק מהרהיטי היו שבורי והושחתו‪.‬‬ ‫ג נכדיו של ר' יוס‪ O‬ענתבי צאצאי הענ‪ O‬השני של המשפחה נאלצו לברוח בצער ממצרי שהיתה‬ ‫מולדת‪ .‬גורל לעומת זאת היה גרוע יותר‪ ,‬ה כבר לא הורשו אלא לקחת את מטלטלה‬ ‫האישיי בלבד ‪ ,‬כפי שמעיד שמעו ענתבי ‪ " :‬היו אלה ימי של כאב ועצב‪ ,‬איש לא חיי בבית ‪,‬‬ ‫הכל עמד בסימ של חיסול פרידה ונטישה‪ .‬היינו נחושי לא לתת לספרייתו של אבא ליפול לידיו‬ ‫של פאהמי השוער‪ ,‬והיא הועברה על כתבי היד והספרי העתיקי שבה לחדר הקריאה של בית‬ ‫הכנסת "שערי השמי" ‪ ...‬כל אחד היה צרי להחליט איזה מחפציו האישיי הוא לוקח איתו‬ ‫ואיזה הוא משאיר‪ .‬המקו היה מוגבל וההתלבטות קשה‪...‬הבית הל ואיבד את צורתו ‪ ,‬את כל‬ ‫החו וההדר שהיו בו ‪ .‬כל הווילונות והתמונות הוסרו ממקומ מלבד תמונתו של סבא המחיי‪.‬‬ ‫)ר' יוס‪ O‬ענתבי( אמא החליטה שהוא ישמור על מקו הכבוד שלו עד הסו‪ . O‬ערב הנסיעה הגיע‬ ‫ואני הלכתי להפרד מהסבא המחיי אול לא הייתי לבד אחיותי הקדימו אותי ש‪ .‬ה ישבו על‬ ‫רצפת הסלו הריק מכל ונעצו את עיניה בסבא‪ .‬נכנסתי ללא אומר והתיישבתי מאחורי קלודי‪,‬‬ ‫הסתכלתי על התמונה והרהרתי‪...‬מעניי מה היה אומר סבא לו היה חי היו ? הוא הגיע למצרי‬ ‫כדי ללוות קהילה יהודית מתחדשת ‪ ,‬הוא ראה אותה גדלה ומשגשגת וכיו היה יכול לראות‬ ‫אותה מתפוררת‪ .‬יהודי יוצאי מכא בטר יכה בה אסו גדול יותר‪ .‬אולי זו הסיבה שהוא‬ ‫ממשי לחיי‪...‬‬ ‫כמה הייתי רוצה לקחת אותו איתנו ‪ ,‬אמרה ארלט בעצב‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪276‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫אני יודעת כמה קשה לכ השיבה אמא‪ ,‬ג אני בכיתי כשנפרדתי מהבית נקשרתי לכל פינה ולכל‬ ‫חפ‪ K‬שבו‪ ,‬כי ה מזכירי לי תקופות ואירועי שוני בחיי‪ .‬אני עוזבת כא את כל החפצי אבל‬ ‫לוקחת איתי את כל הזכרונות‪ .‬איש לא יוכל למנוע זאת ממני‪ ,‬ובעתיד אוכל לשוב ולחרוש את‬ ‫שדה הזכרונות שלי ולגלות מחדש את האוצרות והעשבי השוטי הטמוני בו‪ .‬נצטר להתחיל‬ ‫עכשיו מבראשית‪ ,‬לבנות הכל מחדש"]‪[3‬‬

‫אלו שתי עדויות אישיות עצובות לדר בה הסתיימו אלפי שנות תרבות מסורת וישוב יהודי עתיק‬ ‫במצרי‪ ,‬בדומה לסיפורי אישיי רבי אחרי‪.‬‬ ‫אול הסו‪ O‬העצוב של חיי פולקלור ותרבות יהודיי במרי היה לימי לתחילתה של דר חדשה‪,‬‬ ‫ולחיי חדשי בבניי האר‪ K‬וישובה‪.‬‬


‫החיי החדשי בטבריה – שנות החמישי‪.‬‬

‫כשעלינו ארצה חזרה ממצרי לטבריה‪ ,‬מספרת דודתי לבנה ]‪ , [6‬זמ קצר לפני קו המדינה ופרו‪K‬‬ ‫מלחמת העצמאות נותקה אמא מאחיה וקרוביה‪ .‬אלו נותרו במצרי ואנו התחלנו את חיינו‬ ‫החדשי בטבריה‪ .‬אבל הגעגועי להרגלי ולתרבות נותרו בלב הורי עזי כשהיו‪ .‬נוהגי היו‬ ‫במצרי לשתות קפה של חברותא תו ישיבה על "קנאפה" ‪ CANAPE‬מעי כורסא זוגית‬ ‫מיוחדת שבאמצעה משטח שולחני להניח עליו את כוסות הקפה ו"כעכ" )העוגיות(‪.‬‬ ‫וכשהגיעה ממצרי ולא היה לה קנאפה שאלה בצער ‪" :‬אי אפשר לשתות קפה‪ , ...‬מי ע'יר רוקנת‬ ‫א)ל(קנאפה ?? " )=בלי מושב הקנאפה(‬

‫ושלחו לה ממצרי במשלוח מיוחד קנאפה וג‬

‫פסנתר‪...‬‬ ‫במאפי ובמשקאות הספרדיי והמצריי במיוחד נהוג היה ל"בש" את המאפה ומשקה‬ ‫הלימונדה במי פרחי הדרי‪ .‬כעת באר‪ , K‬לא היה אפשרי להמשי ולאפות עוגיות שאי לה את‬ ‫הניחוח והטע המיוחד הזה‪ .‬לכ הפיקה אמי את מי פרחי ההדרי "מאא זאהר" ממתק אידוי‬ ‫ומיצוי מיוחד ‪ :‬ה"הראטה" ‪ Herrata‬שפעלה בחדר האמבט שבביתינו במש שעות רבות‪ .‬אני‬ ‫זוכרת שכל הזמ החלפנו בקבוקי שהתמלאו בתמצית שהופקה מפרחי ההדרי שהיו לנו בגינה‬ ‫וזוכרת את הניחוח המבוש שהיה ממלא אז את כל הבית‪.‬‬ ‫לעיתי היו מגיעי מכתבי מאחיה ובני דודיה במצרי וכשהיתה מקבלת וקוראת את מכתביה‬ ‫על חייה שהלכו וקשו ש ‪ ,‬תמיד הזילה דמעה‪.‬‬ ‫במש הזמ חלק עלו ארצה ממצרי אבל אחותה הגדולה ששימשה לה ולשאר אחיה כא‬ ‫"טאונט" )דודה( אסתר‪ ,‬נפטרה במצרי‪ .‬לאמא תמיד היה חלו גדול‪ ,‬שיבוא שלו ע המצרי‬ ‫כדי שתוכל ליסוע ולפקוד את קברה‪ .‬אבל החלו לצערה לא התגש בימי חייה‪...‬‬ ‫אמא‪ ,‬אליגרה אהבה אסתטיקה ואופנה‪ .‬עוד במצרי היו לה מנויי על חוברות אופנה מאיטליה‬ ‫כמו "‪") "Mani di Fatta‬ידי זהב"( וכשהגיעה לאר‪ K‬וגילתה שאי אפשרות להתלבש כפי שהיא‬ ‫אהבה ‪ ,‬תפרה ודאגה ג לתפור לשתי בנותיה‪ .‬אני זוכרת שכשעלינו לאר‪ K‬ראיתי את כל חברותי‬ ‫לובשות מכנסי קצרי כחולי ע גומי או חצאית "פלפל" כחולה ליו השבת כמנהג "צבריות"‬ ‫מקומיות‪ .‬ניגשתי לאמא ואמרתי ג אני רוצה להתלבש כמות‪ ,‬והיא ענתה "אבדא" )חלילה‪,‬‬ ‫לעול( "בנותי לא יסתובבו ככה"‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪278‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫היא תפרה לנו שמלות וכמוב הלכנו ע הסרט המפואר מאחור "הפלונטי" הלב שהסתיר לכל‬ ‫הכיתה ‪ ...‬היה לה ג חוש מקסי לארכיטקטורה‪ ,‬ואת הריהוט בביתנו יבאה מאיטליה ועד היו‪,‬‬ ‫באמת ‪ ,‬עוד לא ראיתי כמותו‪ .‬וכ בכל שבוע או שבועיי היתה מגייסת את משה לעיצוב מחודש‬ ‫" בוא משה יאאבוייה" היתה מפצירה "נשנה קצת במיקו של הריהוט‪ ,‬בוא נדביק בד על הקיר‬ ‫ליצור פינה נאה" וכשעדיי באר‪ K‬לא חלמו על טפטי‪ ,‬היא הדביקה בד פרחוני בפינה בבית ועל‬ ‫זה תלתה כמה פריטי כשבכלל לא חלמו אז על עיצוב שכזה‪...‬‬ ‫על מידת הנאורות שהיתה בה לדאוג לפתח ולהעשיר אותנו בעיר טבריה לפני מעל לחמישי שנה‬ ‫מעידה העובדה שדאגה לכ שאנו הבנות נלמד לנג על פסנתר ‪ ,‬ע מורה שהגיע אלינו הביתה‪.‬‬ ‫אני הלכתי לחוג בלט‪ ,‬וברוריה למדה ציור אצל הגננת מילה לאופר שהיתה אז ציירת חובבת‬ ‫ולימי הפכה לש דבר באומנות הישראלית ‪ .‬הכבוד של אמא ללימודי ולאינטלקט היה רב‬ ‫והיא עמדה על כ שכולנו נשלי את לימודינו ‪.‬‬ ‫בערוב ימיה לקתה בסרט השד בממאירות מפושטת וגרורתית‪ .‬כשחלתה ואושפזה בבית החולי‬ ‫הצרפתי‪ ,‬לעול‪ ,‬לעול לא בכתה‪ ,‬רק כשהדרדר מצבה והפכה משותקת שכבה על גבה מש‬ ‫שעות היתה אומרת‬

‫"נמאס לי לראות רק את התקרה בלבד" ‪ ...‬וג אז היתה מגלה גדלות רוח‬

‫ומה שהעסיק אותה מהבוקר הוא המחשבה על כ שכשתגיע האחות הנזירה‪ ,‬לתת לה זריקה נגד‬ ‫כאבי כבכל לילה‪ ,‬תרצה לספר לה איזו בדיחה לא מפולפלת מדי‪ .‬וכשכבר היתה קרובה לסו‪O‬‬ ‫ימיה ידעה את מצבה והיתה זקוקה לטיפולי‪ ,‬דווקא אז יותר מאי פע עמדה על כ שארש‬ ‫לאוניברסיטה‪ ,‬כדי שלא אפסיד את שנת הלימודי כי בזה היא דגלה‪[6] .‬‬ ‫לדאבוננו היא הלכה מעמנו בגיל צעיר מאוד‪ ,‬אבל משהו ממנה נותר טבוע בנו מעבר לזכרונות‪,‬‬ ‫שכ כל אחד מאתנו ילדיה הול ע משהו שקיבל מאופיה ‪ ,‬ממנה קיבל דוד את קולו הנפלא‬ ‫ואהבתו למוסיקה‪ ,‬יוסי ירש את ביתו הפתוח תמיד והאופטימיות הגדולה שבו‪ ,‬משה כישרונו‬ ‫לארכיטקטורה ולהנדסה וכבודו לאינטלקט‪ ,‬ברוריה את החוש שלה לאסתטיקה ויופי ואני אי‬ ‫אומר ‪ ,‬את האהבה שלי והכבוד שלי לכל אד באשר הוא אד‪ .‬יהי זכרה ברו‪".‬‬


‫פרק שנים עשר ‪:‬‬ ‫נכדיו של היש"ר‬ ‫ואחרון שושלת הרבנים לבית ענתבי‪.‬‬


‫פרק שנים עשר‪:‬‬ ‫לבית ענתבי‪.‬‬

‫נכדיו של היש"ר ואחרון שושלת הרבנים‬

‫ארבעי נכדות ונכדי היו ליש"ר‪ ,‬לכל אחד סיפור חיי ותולדות משלו‪ .‬כמאמר המשל "נפש‬ ‫אחת מישראל‪...‬עול ומלואו" ‪ .‬סיפורי רבי מהעבר אינ ידועי‪ ,‬חלק מוכרי יותר חלק‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫כמשל לגורל של שאר נכדי הישר אבי בקצרה את תמצית המוצאות של ששת בניה של חנה‬ ‫לבית סתהו וחכ ישראל שמואל ענתבי אשר עברו גורל ומסלול חיי שונה זה מזה ‪.‬‬ ‫במהל חייה של האחי והאחיות לא חיי אליה הגורל ודומה שכל אחד ואחת עברו מאורעות‬ ‫חיי אישיי קשי א‪ O‬מעבר לעיד קשה זה שבו חיו שהיה רצו‪ O‬מלחמות ומחסור ]‪.[1‬‬

‫האחות הבכירה סנייר אשר נולדה בטבריה בשנת ‪ , 1893‬נישאה לימי ליעקב חיו יליד טבריה א‪O‬‬ ‫הוא‪ .‬נולדו לה שלושה ילדי‪ .‬יעקב נסע לרוסיה לשליחות‪ ,‬ונותר ש בלא יכולת לצאת בשל‬ ‫מאורעות המהפיכה הקומוניסטית של ‪ .1917‬אשתו יצאה לחפש אחריו‪ ,‬א לא הצליחה ליצור עמו‬ ‫קשר וחזרה ארצה‪ .‬שני מאוחר יותר הצליח לחזור לירושלי‪ .‬אמנ נאמר לו כי אשתו חיפשה‬ ‫אותו בעבר אול לא ידעו מהיכ באה וכיצד ליצור עמה קשה ולא נודעו לו עקבותיה‪ ,‬לכ נישא‬ ‫בשנית חי בירושלי‪ ,‬וסיי את חייו ש‪ .‬זו היתה טראגדיה אומללה שכ היא לא ידעה שבעלה‬ ‫חזר ארצה וחי בעיר אחרת‪ .‬סנייר נאלצה לגדל את שלושת ילדיה בכוחות עצמה כל ימיה‬ ‫והתפרנסה ממלאכת התפירה בטבריה‪.‬‬

‫חי ענתבי האח הגדול אשר נולד בטבריה‪ ,‬ב ‪ 10.2.1894‬היה חייט טבעל חנות מסחר לבדי‪.‬‬ ‫הוא נישא לבכורה גמילה בת של אברה נחו מזרחי‪ ,‬ושל רבקה לבית דהא‪ .‬מזונותיו ומחייתו‬ ‫היו מצומצמי והוא נפטר ונטמ ע אשתו בטבריה בשנת ‪.1977‬‬

‫פורטונה ענתבי שנולדה בשנת ‪ , 1900‬נישאה לימי למאיר סטהו מטבריה ‪ ,‬שהיה בעל חנות‬ ‫לספרי קודש‪ .‬בעלה נפטר צעיר בשנות השלושי של המאה העשרי‪ ,‬כ שפורטונה נאלצה לגדל‬ ‫את בניה מרבית שנותיה לבד‪ ,‬אחר חיי עבודה קשה היא הלכה לעולמה נקברה בבית העלמי של‬ ‫טבריה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪281‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫סבי יעקב ענתבי נולד ב ‪ 13.3.1903‬בטבריה‪ .‬כשהתבגר ירד למצרי והפרנס בה ממסחר וניהול‬ ‫מסחרי ‪ .‬דומה שרק הוא מכל אחיו חווה הצלחה כלכלית בחייו ‪ .‬אול הדר להצלחה זו היתה‬ ‫רצופה תקופות קשות‪ ,‬הוא נישא לאליגרה למשפחת וידאל משפחה ממוצא איטלקי שחיה‬ ‫במצרי‪ .‬בבגרותו ובערוב ימיו בשנות חווה טראגדיות ‪ ,‬הוא התאלמ פעמיי וסו‪ O‬ימיו חי‬ ‫בצנעה‪.‬‬

‫ברו ענתבי נולד ב ‪ 2.12.1904‬ולמד להיות חייט‪ ,‬הוא היה בעל מתפרה קטנה בטבריה שבה תפר‬ ‫חליפות לפי מידה‪ .‬כאשר היה במצרי ‪ ,‬נערכה הכרה בינו ובי פלור למשפחת וידל בת דודתה של‬ ‫אשת אחיו‪ ,‬אליגרה‪ ,‬השידו הצליח והוא אכ נישא לה ‪ ,‬פלור היתה ילידת מצרי משנת ‪.1914‬‬ ‫ולימי בא עמה לטבריה לאר‪ K‬חזרה לעיר אבותיו‪ .‬פלור נפטרה בשנת ‪ 1989‬וברו ב ‪ 1992‬שניה‬ ‫נטמנו בטבריה‪.‬‬

‫אחרו הבני הצעיר ניסי ענתבי נולד בטבריה‪ ,‬בשנת ‪ 1908‬רכש את אומנות הספרות וממנה‬ ‫התפרנס בצנעה כל ימי חייו‪ .‬הוא נישא למרגלית ניניו ילידת ‪ 1913‬טבריה‪ .‬משפחת ניניו היתה‬ ‫אותה משפחה אשר שמרה מדור לדור את מפתח בית המדרש האגדי של "הסניור" אותו בית עקד‬ ‫לאלפי ספרי עתיקי וכתבי יד‪ ,‬במאה ה‪[1] . 18‬‬

‫סופה של שושלת פסה רבנות מבית ענתבי‪.‬‬ ‫מבי ארבעי נכדי ונכדות שהיו ליש"ר‪ ,‬אשר כול הלכו לעולמ ‪ ,‬לא היה אחד אשר נסמ‬ ‫לרבנות כאבותיו ואבות אבותיה לפניה‪.‬‬ ‫אי איש יודע מדוע בדיוק‪ ,‬א שמעתי פע סברה שטענה כי בכל דורות שבה עברה מצויינות‬ ‫הלימוד כער נשגב ‪ ,‬היתה ג רוח של מתינות וישוב הדעת‪ ,‬ליברליות במידה‪ ,‬וגישה שאינה‬ ‫קיצונית‪.‬‬ ‫ייתכ שכ ‪ ,‬כאשר באו ימי הקידמה על הדורות האחרוני‪ ,‬קיבלו אבותיה את השינוי הזה בכאב‬ ‫א לא בנידוי וחרמות‪.‬‬


‫עדות לגישה מתונה זו שמעתי פע מפי סבי יעקב מרדכי ענתבי‪ ,‬כאשר פנה בנוע אל נכדתו‬ ‫שהחליטה לחזור בתשובה באומרו לה שטובה היא דר המסורת‪ ,‬אבל לעול לא באופ קיצוני‪,‬‬ ‫בדר הביניי של שביל הזהב יש יותר חוכמה מאשר קבלה לא מתפשרת של צד אחד לקיצונות‬ ‫לא סובלנית‪.‬‬ ‫כ בשל רוח זו ‪ ,‬בעטיה ‪ ,‬מכל נכדיו של היש"ר‪ ,‬בניה של שמונת בניו הרבני – לא נוס‪ O‬א‪ O‬רב‬ ‫לעול למעט אחד ויחיד ‪ ,‬הוא הרב האחרו לשושלת הרבני הארוכה‪.‬‬

‫הרב האחרו ‪ :‬ר' רפאל מנשה ענתבי – "אחרו המוהיקני"‪.‬‬ ‫רפאל מנשה נולד בצפת בשנת תרמ"ג לער‪ [3,4,5] ,‬לאביו ר' אליהו רחמי ענתבי בכורו של‬ ‫היש"ר עוד בצעירותו ‪ .‬הוא למד תורה מפי אביו ‪ ,‬מפי רבי יוס‪ O‬ידיד הלוי ‪ ,‬ובבית מדרשו של‬ ‫הרידב"ז למד הרבה שני ונסמ על ידו בהוראה ורבנות‪.‬‬ ‫יתכ שזכות הרבנות אותה רק הוא קיבל לעומת שאר בני דודיו הרבי ‪ ,‬עמדה לו כיוו שנולד‬ ‫בשני מוקדמות‪ ,‬וגדל באותה אווירת חכמי בה גדלו דודיו החכמי‪ ,‬בי בתיה העתיקי של‬ ‫צפת‪ .‬באות שני מוקדמות הוא א‪ O‬זכה לראות את סבו ‪,‬הרב יש"ר עד הגיעו לגיל שש שני‪,‬‬ ‫זכות אשר לה בניו של ר' ישראל ענתבי בה דובר קוד‪ ,‬לא זכו‪ .‬יתכ שמראה דמותו וגדלותו‬ ‫איפשרו לו מופת ודוגמה אליה יוכל לשאו‪ .O‬בגיל שש שני נפרד מסבו בדרכו האחרונה אל בית‬ ‫העלמי העתיק שבצפת‪ ,‬במערת ר' משה אלשיי‪.‬‬ ‫ר' רפאל מנשה‪ ,‬נודע כשקד גדול בתורה בכל חצות לילה היה ק והול לבית המדרש וש לאחר‬ ‫אמירת "תקו חצות" למד בספר הזוהר הקדוש‪.‬‬ ‫את יומו הקדיש לש"ס ופוסקי‪ .‬הוא נודע בפי אנשי הקהילה כאיש קדוש‪ ,‬של בכל מידותיו‬ ‫הטובות ונעי הליכות‪.‬‬

‫בשנת תרצ"ז )או תרפ"ד( נבחר לדיי בבית הדי הרבני בחיפה‪ ,‬ומאז נימנה בי דייני העיר‪.‬‬ ‫הוא היה נוא בחסד ‪ ,‬בכל הזדמנות השמיע את דרשותיו ונאומיו ברבי‪ ,‬אוהב את הבריות‬ ‫ומקרב לתורה‪.‬‬ ‫זכורה לי פע אחת שחיפשתי מקורות לתולדות המשפחה בועד העדה הספרדית בחיפה‪ .‬שמע‬ ‫אחד המבוגרי שנקרה ש את מבוקשי וסיפר לי שהוא זוכר את ר' רפאל ענתבי עוד מימיו שלו‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪283‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫כילד‪ .‬ר' רפאל היה דורש בכל סו‪ O‬שבוע ‪ ,‬סיפר‪ ,‬ושקט רב שרר בקרב קהל המתפללי‪ .‬הוא היה‬ ‫כל כ חד וחרי‪ , O‬כל כ בקיא סיפר בהתפעלות באפ שלא יאומ‪ .‬אותו אד סיפר לי ג כי‬ ‫היה בעל זכרו מופלא‪ ,‬ולא היה זקוק לניירות או לתקצירי‪ .‬את כל דרשתו נשא בעל פה‪....‬‬ ‫ר' רפאל‪ ,‬כתב הרבה תשובות בענייני הלכה בי היתר כתב תשובה להרב י‪ .‬ל‪ .‬מימו בעניי "הקמת‬ ‫הסנהדרי" ‪.‬‬ ‫לימי נישא למרי בת יחזקאל מלמד הרב של קרמש‪ .‬והביא לעול ארבעה ילדי ‪:‬‬ ‫נתנאל ‪ ,‬רבקה יהודית וברוריה‪.‬‬ ‫ג לעת זקנתו לא נס ליחו‪ ,‬והמשי בלימודיו ובדרשותיו כהרגלו‪.‬‬ ‫חידושי תורתו בדרושי ובהלכה נשארו בכתב יד‪.‬‬ ‫ר' רפאל כתב את חלקו בהקדמה לספר באור החיי לר' חיי כפוסי ‪ ,‬שנדפס על ידי דודו רבי‬ ‫אברה ענתבי ‪ ,‬ובהקדמתו זו הוא רוש ‪..." :‬ה' יזכני להוציא לאור מה שחידשתי ס' דרשות‬ ‫ושאלות שמו "הא"ר עיני"‪ ,‬והמה בכתובי קשרי העני‪"....‬‬ ‫ובסו‪ O‬הספר באור החיי מודפסי שני הספדי שנשא‪ ,‬אחד על פטירת אביו ‪,‬‬ ‫והשני על פטירת זקנתו מרת קאדו אשתו של הרב היש"ר‪") .‬אביר יעקב"‪ ,‬דרשה שלו ד‪ O‬ע"ב‪(.‬‬ ‫הספר "האר עיני" שחיבר קיבל את הסכמת הרב הגדול אברה יצחק הכה קוק מתארי סיוו‬ ‫תרצ"ב ובה יתארהו כדלהל ‪:‬‬ ‫חד מ חבריא קדישא ‪ ,‬בד"צ דק"ק צפת‪ ,‬דרכו ישרה‪ ,‬קולע אל השערה‪ ,‬והשי"ת יהיה בעזרו להפי‪K‬‬ ‫אורו להגדיל תורה ולהאדירה ‪ ,‬כנפשו היקרה‪ ,‬וכל תומ תלמיד חכ שכמותו ‪ ,‬תרבה‬ ‫תפארתו‪...‬וכו"‬ ‫ר' רפאל ‪ ,‬אחרו הרבני למשפחת ענתבי‪,‬‬ ‫נפטר בחיפה במוצאי שבת קדש ט' שבט התשכ"ג )‪.(1963‬‬ ‫בניו גדלו והיו לבעלי משפחות בעצמ‪ .‬אול קדושת הרבנות והילת הלמדנות החליפה את‬ ‫מקומה לעיד מקצועות חיינו היו יומיי ‪:‬‬ ‫נתנאל התפרנס כפקיד בבית המכס בחיפה‪ ,‬רבקה נישאה לרב דוד עמאר שהיה נות שיעורי תורה‬ ‫בועדת התרבות שעל יד ועד הקהילה בחיפה‪,‬‬ ‫יהודית – עבדה למחייתה כפקידה במשרד מושל המחוז בחיפה‪ ,‬וברוריה עבדה כפקידת הדואר‬ ‫בתל אביב‪.‬‬


‫וכיצד פס נזר הרבנות מבית משפחת ענתבי אחרי דורות כה רבי ותפארת אבות נכבדה ?‬ ‫הא בגלל עיד "המודרניזציה" או חוסר "אופנתיות" ? הא בגלל רוח המתירנות המודרנית‬ ‫שהיתה במשפחה ? תשובה בדוקה לכ אי עמי למעט דבריו של יהודה ענתבי‪ ,‬המחנ ‪ ,‬המנהל‬ ‫ואיש הציבור שהיה קשור בקשר אמי‪ K‬למסורת אבותיו ‪ ,‬אד דתי‪ ,‬שומר מסורת באהבה א‪ O‬לא‬ ‫רב‪ .‬הוא היה ער מאוד לרוחות החדשות המנשבות בקרב הנוער )ובקרב ילדיו שלו( ‪,‬שכ היה‬ ‫קרוב אליה וחווה אות בימיו‪ .‬על תובנותיו בסו‪ O‬ימיו הוא כותב ביומנו בצער ]‪: [2‬‬ ‫"כ"ג טבת תרפ"ו‬ ‫לרגלי הפצרתה של האלמנה קרוז‪ ,‬נטפלתי לבנה להורותו להניח תפילי ולהתפלל במניי‬ ‫אתו‪.‬‬ ‫אנוכי עשיתי זאת מתו הרגל "מצוות אנשי מלומדה" ‪ ,‬כי חדלתי להאמי בחינוכו של‬ ‫הדור הצעיר באמונה המסורתית‪ .‬הוא פורק עול ואוהב את החופש‪.‬‬ ‫יודע אנוכי שכל אות הבחורי כיו שטרחתי את ולימדתי דיני תפילי למרות מצווה‬ ‫זו "קרקפתא דלא מנח" וחי מעלתה‪,‬‬ ‫ובכל זאת אי אחד מה אשר ישמור על מצווה זו השליכוה אחרי גוו ובחוצות יתפארו‬ ‫שזה חודשי ושני לא עלה על ראש‪..‬‬ ‫אי אותה ההתלהבות למעשה המצווה‪ ,‬אי אותה הציפייה שהייתה בגילינו להגיע לזמ‬ ‫זה להיות בר מצווה – להיחשב "איש" מצטר‪ O‬למניי‪ ,‬לגמור את תקופת הילדות‪.‬‬ ‫באיזו שמחה חיכינו לשעת התפילה בכדי ללבוש את התפילי ולהיות "גדול"‪,‬‬ ‫כמה נשיקות העתרנו את התפילי‪ ,‬בהנחתו ובחליצתו ונשמור עליו כעל אוצר יקר חביב‪.‬‬ ‫אי להטיל ספק ‪ ,‬שנסוגי הננו אחורנית מכל החינו הדתי שהיה לפני עשרי שנה‪"....‬‬


‫אפילוג ‪ :‬שלומי ענתבי ‪ ,‬קיבוץ איילת השחר‬


‫אפילוג ‪ :‬שלומי ענתבי ‪ ,‬קיבוץ איילת השחר‬ ‫בראשית שנות השמוני של יו שטו‪ O‬שמש ‪ ,‬שלומי ענתבי‪" ,‬קיבוצניק" מקיבו‪" K‬איילת השחר"‬ ‫שבצפו‪ ,‬מביט אל אותו נו‪ O‬שהערי כל כ במרבית שנותיו בקיבו‪ :K‬מרומי פסגת הר החרמו‬ ‫המושלג המתנשא מעל נו‪ O‬הרי הגליל הנהדר ‪ .‬ובאותו רגע ממרו שנות השבעי שלו‪ ,‬הוא‬ ‫סוקר את כל שעשה למע התנועה הקיבוצית תחילה‪ ,‬בקיבו‪" K‬בית השיטה" ואחר כ ב"איילת‬ ‫השחר" ‪ ,‬הוא סוקר במחשבתו מפעלי שיז בחייו ‪ ,‬אלו מה שצלחו ואלו שנכשלו‪ ,‬שכ היה‬ ‫בנאי רב פעלי ‪ ,‬איש מינהל ואירגו של המשק‪ ,‬וכל מי שפגש בו ג היו‪ ,‬בגילו‪ ,‬יכול היה‬ ‫להתרש בכל נימי נפשו של מנהיג מלידה‪ .‬בטו הסמכותי הבוטח‪ ,‬ובסגנו הוראתי של העברת‬ ‫מסרי שבה הורה את ב שיחו‪.‬‬ ‫כשחברי הקיבו‪ K‬הצעירי פוגשי בשלומי הותיק ‪ ,‬שערו הלב‪ ,‬וגוו השחוח מעול השני היו‬ ‫נעלמי כלא היו‪ ,‬רק עיניי בורקות ומחייכות הופיעו כתובעות ממ מרות מסויימת א‪ O‬שלא היה‬ ‫לה כל תוק‪ O‬רשמי מאחורי תביעת‪.‬‬ ‫באותו בוקר‪ ,‬שבו חשב על כל שעשה בחייו הוא חש התעוררות בלתי מוסברת לחזור לשאלה‬ ‫נושנה שאותה הדחיק כל השני‪.‬‬ ‫אותו ש משפחה שהיה לו כל כ לזרה מש שני‪ ,‬בנו‪ O‬ההקמה הקבוצי‪ ,‬הא‪ O‬הנשרי הזה ואולי‪,‬‬ ‫א‪ O‬יותר מכל המבטא הספרדי העמוק שממנו לא נפטר לעול‪ ,‬ואולי במש ששי שני מאז‬ ‫עמד על דעתו העצמאית לא היה לו בו כל חפ‪.K‬‬ ‫באותו בוקר הוא מעלה בזכרונו שהוא היה זה שניתק את אביו הזק המורה יהודה חיי ענתבי‪,‬‬ ‫משורשיו ומביתו בעיר האבות טבריה ‪ ,‬ושהוא זה שלקח שני פחי גדולי והעלה באש מסמכי‬ ‫ניירות וכל שאר דברי נייר כתובי בכתב יד של שני שהיו לאביו‪.‬‬ ‫לא היתה לו ברירה רבה באות שנות שישי המוקדמות‪ ,‬לשלומי‪ ,‬הב הצעיר‪" ,‬הפוחז" פורק עול‬ ‫המסורת והמצוות‪ .‬אביו יהודה כבר אז היה "תיש זק" חלש ונהיה חולני בגיל מבוגר‪ ,‬וצרי היה‬ ‫להעבירו מביתו הגדול שבטבריה ‪ ,‬לתל אביב ש חיו בנותיו אשר תוכלנה לסעוד אותו‪.‬‬ ‫שלומי עושה חישוב קט ונחרד לרגע ‪ ,‬מהמחשבה שגילו כיו הוא כגיל אותו "תיש זק" אז‪.‬‬ ‫בכח הסמכותיות שהיתה בו‪ ,‬ומאי אמצעי הצליח בגילו הצעיר לארג לאביו דירה קטנה בתל‬ ‫אביב ולשאול "טנדר" קט מהקיבו‪ K‬כדי שיוכל להעבירו למעונו החדש‪.‬‬


‫הוא נזכר כיצד הצליח לקבל ג יו "חופשי" אחד ממזכיר המשק‪ ,‬למע ההעברה‪ ,‬ואי זה דבר‬ ‫של מה בכ בשני שבה צור העשייה הקיבוצי רב מסבלנותו של הזמ‪.‬‬ ‫הוא נזכר בחיו באישיותו של אביו יהודה‪ ,‬אישיות של מורה ואיש הספר‪ ,‬ביתו היה מלא בניירות‬ ‫וספרי לעייפה ‪ .‬היה לו נוהג לאבא‪ ,‬הוא חושב לעצמו‪ ,‬שכל מכתב שכתב העתיקו פע שניה‬ ‫בכדי לשמור לו עותק‪.‬‬ ‫את כל נאומיו הציבוריי‪ ,‬הגיגיו‪ ,‬יומניו העלה על הכתב ‪ ,‬ומי יודע אילו עוד כתבי היו ש ?‬ ‫אז‪ ,‬באות שני ‪ ,‬חשב לעצמו ‪ ,‬כל זה היה עורבא פרח‪ ,‬מילי‪ ,‬וכי אפשר לבנות חיי ומפעלי‬ ‫במילי ? אבא היה צרי תמיכה ועזרה בחיי היו יו‪ ,‬לא מחברות וספרי‪.‬‬ ‫בייאושו לא ידע כיצד יוביל את כל ערימות הנייר הכתובות‪ ,‬והיכ יימצא לה מקו בדירה‬ ‫הקטנה בתל אביב‪ ,‬הוא נזכר לעצמו וממלמל‪" ,‬כל מכתב שהוא כתב אי פע בחיי שלו היה ש‪.‬‬ ‫אני זה שהוטל עליו לבצע את ההעברה‪ ,‬ואי אפשר ביו אחד‪ ,‬ע טנדר מקרטע לדחוס את‬ ‫הבלתי אפשרי במקו מגורי קט ? לא היתה לי ברירה‪"...‬‬ ‫הקיבוצניק שבו הגה פתרו יצירתי ‪:‬‬ ‫הוא מצא שתי חביות נפט גדולות בחצר‪ .‬ובלי שאביו יראה מילא אות בניירות מכל הבא ליד‬ ‫שפ מעט נפט והדלקתי‪ .‬משו מה ששה יומני אוטוביוגראפיי שכתב ‪ ,‬החליט לא לזרוק‪ .‬כל‬ ‫השאר לשריפה‪....‬הוא נזכר בהחלטיות של מעשיו‪ .‬בזמ שהחביות העלו אש ועש‪ ,‬שלומי מצא‬ ‫בבוסת עצי הפרי והנוי של גנתו של אביו‪ ,‬שע‪ K‬השיז‪ O‬הוציא ייחור‪ .‬הוא עקר אותו במיומנות של‬ ‫עובד אדמה‪ ,‬והחליט לשתול אותו ליד ביתו באיילת השחר‪ .‬כל השאר חשב בפרגמטיות החלטית‬ ‫יישאר מאחור‪.‬‬ ‫אביו יהודה חיי ענתבי‪ ,‬שהיה לקוי שב‪ K‬מוחי הריח את ריח השריפה יצא באיטיות מביתו אל‬ ‫חצר הבוסתא של ביתו בטבריה‪ ,‬וראה את מעשי בנו "הקיבוצניק"‪ .‬הוא הביט בו ודמעות עמדו‬ ‫בעיניו "הכל אתה שור‪ O‬שלומי ? הכל אתה מעלה באש ? " שלומי נזכר באותו ארוע ‪ ,‬ודמעות‬ ‫כדמעותיו של אביו נקוו עתה בעיניו‪ .‬רק כיו‪ ,‬כשהוא בגילו של אביו‪ ,‬הוא יכול להבי ללבו‪,‬‬ ‫ולכאוב‪ ,‬את כאב האבדו‪.‬‬ ‫אכ‪ ,‬לעול לא ידע יותר מה שר‪ O‬ואילו מסמכי היסטוריי או זכרונות כתובי עלו באש‪.‬‬ ‫במש שני‪ ,‬הוא לא שאל את עצמו מה נשר‪ ,O‬ממילא הכל נייר‪ .‬אול צערו של אביו בזכר אותו‬ ‫אירוע טראומטי לא מש ממנו‪ ,‬ובכל פע שהציק לו ‪ ,‬נזכר בכאב הצער שבעיניו‪.‬‬ ‫כעת משו מה לראשונה‪ ,‬באותו יו שמשי ‪ ,‬מציקה לו השאלה‪ ,‬מה עלה ש באש ?‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪288‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫עדיי לא מאוחר מדי‪ ,‬גומלת בליבו החלטה‪ ,‬עוד פרוייקט בניה אחד לפחות נותר לפני‪ ,‬אפשר‬ ‫לשק ולבנות ג כא‪ ,‬הוא חושב לעצמו‪.‬‬ ‫שלומי מחליט להקדיש את שארית מרצו למפעל חיי אחרו – לשמר ולאסו‪ O‬מידע לתולדות‬ ‫המשפחה אשר קשר אל זכרונותיה היה לו לזרה כל השני‪.‬‬ ‫זרות כזו שעוד בימי ילדותו בצפת‪ ,‬בטר יצא את בית אביו בגיל צעיר‪ ,‬היה מהתל באביו כאילו‬ ‫הוא מניח תפילי ומתפלל תפילת שחרית בחדרו הסגור‪ ,‬וכדי להצליח בתעלולו מלמל בקול כאד‬ ‫המתפלל‪ .‬כבר סיימת ? היה אביו שואלו כאשר שלומי היה יוצא בבוקר את הבית במהירות‪.‬‬ ‫כ ענה הצעיר בלי להניד עפע‪ .O‬עד שיו אחד נכנס אביו יהודה‪ ,‬ותפש אותו בקלקלתו ‪.‬‬ ‫הוא נזכר בחיו שנמוג מזויות פיו‪ ,‬כיצד האב‪ ,‬המורה‪ ,‬דמות הציבור הנכבדה‪ ,‬מנהל בית הספר‬ ‫בצפת‪ ,‬ונכדה לשושלת רבני עניפה הביט בו ארוכות בשתיקה‪ ,‬בכאב ולא יס‪ O‬מילה הוא יצא‬ ‫מחדרו של הב שלומי ‪ ,‬וסגר אחריו את הדלת כאילו חלפה מחשבה עצובה בלבו "הכל בידי שמי‬ ‫חו‪ K‬מיראת שמי"‪ ...‬ומאז לא שאלו על תפילת השחרית‪.‬‬ ‫עכשיו‪, ,‬אחרי שנתתי את כל חיי למע הבניה בקיבו‪ K‬חושב שלומי‪ ,‬אולי הגיעה העת שאכפר‬ ‫במשהו את עוול זכרו העבר‪ .‬הוא לא הלקה את עצמו על חטאי העבר‪ .‬צערה של תקופת חיי‬ ‫שתחילתה ברב טלטלות ויסורי שימשה משענת הבנה רחבה לצער של מעשי משובה ולצער‬ ‫הנתוק החד מההיסטוריה ומהעבר‪ .‬דר רצופת מלחמות ‪,‬תקומת מדינה‪ ,‬בניית משפחה‪ ,‬הקמתו‬ ‫של קיבו‪" K‬בית השיטה" הפרידה הגדולה מחביריו‪ ,‬והקמתו של קיבו‪ K‬נוס‪" O‬איילת השחר" כל אלו‬ ‫היו ארועי חיי שלא נית להתעל מה ולהמשי את העבר כאילו כלו לא קורה‪.‬‬ ‫אולי אנסה לתעד ולשמר מידע וזכרונות שיעלו מי מזקני המשפחה לבית ענתבי‪ .‬חשב לעצמו‬ ‫שלומי‪ ,‬שכ את הנכס העיקרי בו אוכל לעשות שימוש אני עוד מחזיק בידי ‪ :‬הש "ענתבי"‬ ‫במילא כבר איני נחו‪ K‬לה לחברי המשק‪ ,‬הוא מעלה על לבו בצער‪ ,‬והצעירי של היו ‪ ,‬נוטשי‬ ‫את העול שבנינו ‪ ,‬כש שאנחנו נטשנו את עולמ של הורינו‪.‬‬ ‫ומה שאוכל לחקור ולתעד גומלת החלטה בלבו‪ ,‬אעשה‪ ,‬בכ אולי אחזיר במשהו את חוב מעשי‬ ‫המורדי בכל לאבא‪....‬‬ ‫שלומי מתחיל לדרוש מאחיו הבוגר יותר נת תשובות לשאלות‪ ,‬רוש מתעד‪ ,‬ומחפש אנשי‬ ‫שיוכלו לספר לו על צפת‪ ,‬טבריה ובעיקר על תולדות משפחתו שלו משפחת ענתבי‪ .‬שכ הוא‬ ‫מעול לא התעניי ומעול לא ידע בהיותו צעיר בניו של יהודה ענתבי‪.‬‬


‫הוא נזכר בזכרונותיו המוקדמי כיצד אביו הוליכו למערה אחת בבית העלמי העתיק של צפת ‪,‬‬ ‫עמד וקרא פרקי תהילי‪" .‬במערה הזו קבור סבי" הסביר לו אביו "יהודה שבתאי רפאל – חיי‬ ‫ענתבי"‪ .‬שלומי בסגנונו הקיבוצי היה אומר ‪" :‬זה שיש לו ארבע שמות"‪....‬‬ ‫שלומי נזכר כיצד אביו יהודה‪ ,‬לקחו להתפלל עמו מספר פעמי במבנה קט שבעיר העתיקה של‬ ‫צפת ‪" :‬זהו בית הכנסת שבנה סבי" ‪ ,‬הסביר לו "כניס ענתבי" )בית כנסת ענתבי( ‪ .‬הוא זכר את‬ ‫מראה בית הכנסת‪ ,‬את הציורי שעיטרו אותו על קירותיו‪ :‬ציור קבר רחל‪ ,‬ציור הכותל המערבי‪....‬‬ ‫הוא זכר כיצד אביו הראה לו שתחת מרבד מעוטר שריפד את תיבת החז‪ ,‬היתה נסתרת "יד ספר‬ ‫תורה" מוכספת לקריאה בתורה‪ ,‬שאותה כ סיפר לו ‪ ,‬הביא הדוד הזק הרב אברה יעקב ענתבי‬ ‫ממצרי‪ .‬שלומי החיה את כל זכרונות ילדותו אול הוא איש המעש‪ ,‬בנאי רב פעלי לא יכול‬ ‫היה לשבת ולהעלות על הכתב‪ .‬תחת זאת הוא ביכר לאסו‪ O‬ולרכז מרישומיה של אחרי‪ .‬בי‬ ‫היתר פנה לידידו הסופר אמנו שמוש מקיבו‪" K‬מעיי ברו" אשר הכירו מימי ששניה עבדו‬ ‫בבית ספר תיכו אזורי‪ .‬שלומי היה המנהל ואילו שמוש ידידו היה מורה‪ .‬הוא ביקשו שיסביר לו‬ ‫אודות מקורה של משפחת ענתבי‪.‬‬ ‫הוא אחל תר אחר קרובי ורחוקי ממשפחת ענתבי אשר יוכלו להשלי עבורו את אותו סיפור‬ ‫שמעול לא אבה לשמוע‪ .‬בי ניסיו למשנהו‪ ,‬יז טיולי של ילדי הקיבו‪ K‬לעיר צפת‪ .‬בטיוליו‬ ‫ער לה סיורי רגליי להראות את רחובות ילדותו‪ .‬הוא דאג להכניס ג אל "כניס ענתבי"‬ ‫והראה לה שתחת למרבד שעל תיבת החז עדיי מסתתרת אותה "יד" בעל הקורא מכס‪ . O‬אול‬ ‫את מקו מערת הקבורה של סבו של אביו ‪ ,‬כבר לא זכר‪....‬‬ ‫בשנת ‪ 1986‬באחד מהסיורי שהדרי בצפת פגש קרוב משפחה רחוק בש משה הלוי‪ ,‬אבל כל‬ ‫בני המשפחה כינוהו "אבא לוי" ‪ .‬שלומי פונה אליו ומבקש ממנו מידע לתולדות המשפחה וכ‬ ‫נוצרת תכתובת קצרה ביניה ‪ ,‬בה ספר משה הלוי לשלומי סיפורי ואגדות מהידועי לו אודות‬ ‫אביו‪ ,‬ואודות היש"ר אבי סבו ‪:‬‬

‫מכתבו של משה הלוי מצפת לשלומי ענתבי )‪(1986‬‬

‫]‪[3‬‬

‫ב"ה צפת‬ ‫לכבוד מר שלומיאל ענתבי – איילת‬ ‫שלומות וברכות המתאימות ל ולמשפחת היקרה ונכבדה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪290‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שמחתי לקבל ברכת השלו ששלחת לי במכתב מיו ‪ 16.1.86‬לבני שאול ואשר הביאו אלי‪.‬‬ ‫בו ראיתי ג שהעברת את מכתבי הקוד לדוד הגיס יחזקאל שאפשר וירענ אולי זכרונות‬ ‫מתולדות המשפחה‪ .‬תקוותי שהדוד נת את האו – קיי )או – קיי( ובמקרה שלא יאפשר או יוסי‪O‬‬ ‫פרטי שנעלמו ממני‪ ,‬אבקש להודיעני‪.‬‬

‫אתחיל שורותי אלה בעובדות מבדחות על איש ב אד בארבע רגלי ועל חמור בשתי ידיי‪,‬‬ ‫אעבור למשעה נסי ולקידוש ה' ממשפחת היש"ר ענתבי‪ ,‬ממקורות הסופר משה דוד גאו‬ ‫ומספרו של הר' דוד לניאדו לקדושי אשר באר‪) K‬הצילו שצרפתי למכתבי( על זה אומר שהסופר‬ ‫גאו והרב לאניאדו היו ידידי החשובי תמיד בקרוני ובקרתי אצל‪ .‬הגאו תמיד נעזר על ידי‬ ‫בנוגע ליהודי המזרח ובפרט ביהודי המזרח בצפת‪ .‬כמו ג מאיר בניהו ממכו יד ב צבי ‪ ,‬מכול‬ ‫יש לי מכתבי הוקרה ועדוד על הידיעות והמסמכי שנתתי לה )רצ"ב צילו מכתב(‬

‫עובדות ההומור והבדיחות‬ ‫בימי המורה ומנהל ביה"ס בראש פינה יצחק אפשטיי יוצר העברית הגלילית –‬ ‫בערבי החור‪ O‬לילות הסגרירי בה היו נפגשי חבר המורי בביתו לבלות את הסהרה בילוי‬ ‫הערב על כוס תה שמזגו לעצמ ) שרות עצמאי( מהסמובר הרוסי )המיח( שהבריק‪,‬‬ ‫ולקחו חתיכת הסוכר העטו‪ O‬בנייר כחול כהה‪,‬‬ ‫התחילו בתרגול אותיות הגרוניות א‪ ,‬ה‪ ,‬ח‪ ,‬ע‪ ,‬ענתבי לא אנתבי‪ ,‬תה ח – לא כ‪,‬‬ ‫רע וברק ולא רא וברק וכו'‬ ‫מעיל ונעלי חור‪ – O‬ולא מאיל ונאלי חור‪ – O‬הטריחו את גרונ כהוג‪..‬‬ ‫באה מנוחה קטנה לשמוע יללת התני והאיי שהיו רבי והגיעו עד בתי המושבה "הקולוניה"‬ ‫קולות התני הרעמי וברקי הגשמי הסערה תזמורת מרנינה ומשמחת ‪,‬‬ ‫א לא לכל הפלאחי האיכרי שהרוח העיפה את גגותיה הקדמיי והמי שטפו את החדרי‪.‬‬ ‫באה הצעת בעל הבית‪ ,‬המנהל אפשטיי להתעל מהנעשה בחו‪K‬‬ ‫"נצמצ בחדרנו" )נתרכז בחדרנו(– הצעה פשוטה‪ ,‬המורי הספרדי יספרו באשכנזית ז'רגונית‬ ‫)יידיש( משפט או סיפור קצר חינוכי דתי‪ ,‬והמורי האשכנזי יחזרו ויספרו את זה בשפה הערבית‪.‬‬ ‫הגורל נפל ראשונה על המנהל הספרדי חכ יהודה ענתבי לספר באשכנזית ספורו ‪ ,‬שהיה על‬ ‫אד שאכל בלי נטילת ידיי‪.‬‬ ‫לא ידע להגיד אד ‪ ,‬איש‪ ,‬בז'רגו‪ ,‬א ידע לומר חמור בז'רגו‪.‬‬ ‫לכ הוכרח להסביר כ ‪ :‬חמור זה הוא רק בשתי ידיי ‪ ,‬וכוונתו היתה להסביר איש אד‪.‬‬ ‫וכ יצא הסיפור על חמור בשתי ידי רק שאכל בלי בלי נטילת ידיי‪.‬‬ ‫בדיחה אשר שעשעה אות כל הערב ולמזיגת עוד כוסות תה‪.‬‬ ‫בינתיי נוצרה אמרה על אד ריק‪ ,‬חמור בצורת אד האוכל בלי נטילת ידיי ולא שומר מצוות‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫אחרי שלמד אי אומרי חמור בלי כל הסבר נוס‪ ,O‬הגיע בערב אחר שוב תורו של ענתבי ‪.‬‬ ‫הפע התכונ לספר על חמור שבעט בבעליו שהגיש לו אוכל ‪ .‬המטרה היתה חינוכית לספר אודות‬ ‫אד כפוי טובה הבועט במטיבי לו ‪ ,‬כמו חמור זה‪ .‬וכ נולד הסיפור הבא ‪:‬‬

‫אד בארבע רגלי‬ ‫הפע שכח אי אומרי חמור בז'רגו לכ הוכרח להסביר זה אד איש‪ ,‬ואיש הוא כבר יודע אי‬ ‫אומרי בז'רגו‪,‬‬ ‫לכ סיפר על אד‪ ,‬איש‪ ,‬בארבע רגלי ומקל ארו באחורי )הזנב( כוונתו על חמור‪.‬‬ ‫שוב ערב מבדח ושמח‪ ,‬כ העבירו המורי הראשוני את לילותיה‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪291‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מעשה נסי‬ ‫היש"ר יהודה שבתי ז"ל עמד ביו כ"ד בטבת שנת תקצ"ז )‪ (1837‬ברחוב הרמוני שהיה נטוע‬ ‫כרמי הסתכל בשמי המעונני ‪.‬‬ ‫הענני היו בצורת עדר כבשי ‪ ,‬תופעה רגילה בענני החור‪ O‬בשמי צפת‪ ,‬והנה התחילה רעידת‬ ‫האדמה ‪ ,‬געשה רעשה האר‪ K‬התנועעה ככברה ‪ ,‬והוע‪ O‬הוא מהתצפית שלו ונפל על ע‪ K‬זית עתיק‬ ‫בקרבת מקו קבורת הנביא הושע ב הארי וכ נשאר שלושה ימי על צמרת ע‪ K‬הזית רועד מקור‬ ‫ומפחד‪ ,‬רואה אי בתי נהרסי ואבני מדרדרי‪ ,‬מטרות עוז התחילו לרדת ורק אחרי שלושה‬ ‫ימי ושלוש לילות נחה שקטה האר‪.K‬‬ ‫ירד היש"ר מעל הע‪ K‬טפס על החורבות רטוב ורועד המו ממראה עניו בוכה מר גורלו וגורל עיר‬ ‫אבותיו מקשיב נאקות החללי משתדל לגלות מתי חיי‪ ,‬מחטט למצוא בגדי או מחסה –‬ ‫והצדיק את הדי‪.‬‬

‫קידוש ה'‬ ‫באחד מימי חודש תמוז החמי עמד היש"ר ליד הפועלי הערבי הבנאי‪ .‬כידוע הוא התמסר‬ ‫לבנות בתי לבני משפחתו ולהשכיר לאחרי ‪.‬‬ ‫מאי‪ K‬בפועלי ומזרז‪ .‬א העבודה הערבית מתנהלת בעצלות‪.‬‬ ‫הבנאי האומ הראשי אומר לו "יא חכ‪ ,‬אתה יודע כי בדבר ה' שמי נעשו‪,‬‬ ‫ביו אחד או ברגע אחד היה יכול לברוא את העול‪,‬‬ ‫ויאמר יהי‪ ,‬יהי ‪.‬‬ ‫ולמה היה צרי לששת שבעת ימי ? ללמד לאד שלא יאי‪ K‬ולא ימהר מה שלא גומרי היו‬ ‫יגמר למחר בעזרת ה'" ‪.‬‬ ‫בתו כ שהיה מתווכח ע הבנאי עבר שמש בית הדי והכריז בקול מסתובב )כרוז( ברחובות‪:‬‬ ‫"שבשעה ‪ 12‬היו תהיה התקופה לא לשתות מי במש השעה‪,‬‬ ‫ומי שלא יהיו מכוסי בכסוי ברזל ‪,‬‬ ‫או שלא שמו בה מחמר אסורי לשתיה‪ .‬ג אחרי הזמ צריכי לשפו אות"‬ ‫)כידוע כי ארבע תקופות בשנה ‪ ,‬תשרי‪ ,‬טבת ‪ ,‬ניס ‪ ,‬תמוז‪ ,‬ביו ידוע ובשעה ידועה לפי חשבו‬ ‫השני לא נהגו לשתות מי – לא אסביר כא את האמונות הידועות(‪.‬‬ ‫הבנאי הערבי שאל את החכ היש"ר לפשר הכרוז‪,‬‬ ‫ואחרי שהסביר לו לפי אמונתנו למה ומדוע‪ ,‬התחיל הבנאי לועג‬ ‫ולעג לאמונת הבל ומנהגי שטות וכ אמר ‪" :‬עגיב עלי יא חכ היהודי" )אני מתפלא עלי רב‬ ‫היהודי( ע חכ ונבו פלא שיש לכ אמונה כזו‪.‬‬ ‫ובשעה הקבועה כפי שהכריז השמש אמר הבנאי לאחד הפועלי ת לי את ה"אבריק" – כד המי‪,‬‬ ‫לשתות ‪ ,‬שתה ושתה להכעיס ולהקניט‪ ,‬שתה כל המי‪.‬‬ ‫בערב היו אחרי שגמרו את העבודה הלכו הפועלי איש איש לביתו‪,‬‬ ‫וקבעו שעה מוקדמת מהרגיל לבוא למחר לעבודה כדי לגמור מוקד לפני צאת הכוכבי‪.‬‬ ‫למחרת באו אל הבנאי הראשי כפי שנקבע ‪ ,‬אמר לה ‪ ,‬דרשו בשלו החכ והגידו לו שאני‬ ‫אבוא מאוחר קצת‪.‬‬ ‫עברה שעה ‪ ,‬עבר יו ולא בא‪.‬‬ ‫בערב הלכו הפועלי לראות מדוע לא בא‪ ,‬הפסיד יו עבודה חמשה גרוש ‪,‬‬ ‫אמר לה דרשו בשלו החכ ובקשו סליחתו אני צרי לנוח יו יומיי‪.‬‬ ‫והנה אחרי יו דוקא הרגיש כאבי עזי צבטה בטנו ‪ ,‬רעדה אחזתו וימת על משכבו‪.‬‬ ‫אז אמרו כול זה בשביל שלעג לאמונת היהודי לא לשתות בשעה שקבעו חכמיה‪.‬‬ ‫נעשה קדוש ה' וכול אמרו היהודי חכמי ונאמני לה' ולתורתו‪.‬‬

‫אני מפסיק כא שלא להפגיע מנוחת למרות שלדעתי דווקא צריכי לספר ולהודיע ‪.‬‬ ‫לא קבלתי תשובה לשאלתי מה תפקיד באיילת חבר קבו‪ K‬או מחנ‪ ,‬ומרבי‪ K‬תורה בשער ‪.‬‬ ‫אני עבדתי בשנת ‪ 27 , 26‬בסביבת החולה ותקופה מסויימת באילת השחר ‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪292‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫החבר הלל לנדסמ ז"ל היה אחד החברי שרצה חברתי ועזרתי המוסמכת מיד של הגנבי‬ ‫השודדי ערב אל הוב והקדאד )מוסא חאג' אלחוסי המוגרבי( ‪ ,‬ליד יסוד המעלה‪,‬‬ ‫על זה אולי באגרת אחרת או בפגישה ‪ ,‬אני גר ברחוב כ"ה בצפת ליד תחנת אגד בכניסה לעיר‬ ‫א החור‪ O‬אני נוסע אצל הילדי בקרית ביאליק או בנצרת או בכפר גדעו ליד עפולה‪.‬‬ ‫אסיי מכתבי בשלו רב ובתקווה שתכתוב לי מצב חלקי כל המשפחה ג מכתב מפורט מכל‬ ‫סדרי החיי של כל את ואת‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫משה הלוי‬

‫שלומי ענתבי המשי בחיפושיו אחר מכירי תולדות המשפחה ‪ ,‬אחר קרובי רחוקי שהכיר ולא‬ ‫הכיר‪ .‬הוא החל לרקו תוכנית לפיה יאסו‪ O‬חומר מבני משפחה שוני ויבנה איל יוחסי‪.‬‬ ‫כ החל מרכז את החומר טפי טפי ‪ ,‬ורוש אותו בכתב ידו בכמה עמודי ריקי באחד מששת‬ ‫היומני של אביו שניצלו מאוד שריפת הבעירה שהעלה הוא עצמו לפני עשרות שני‪.‬‬ ‫הפע‪ ,‬האמי שלומי‪ ,‬ילדיו ונכדיו שלו כבר יוקירו ויעריכו את יומני אביו וימנעו מה אותו גורל‬ ‫אכזר שפקד את כל יתר הכתבי שהיו עמ ‪...‬‬ ‫חלק מהחומר נאס‪ O‬אצלו‪ ,‬חלקו ממשה הלוי בצפת ‪ ,‬חלקו מאחיו הגדול יותר‪ ,‬נת )נתנאל( ‪ ,‬אחיו‬ ‫האחרו הנותר בחיי מכל שאר אחיו ואחיותיו‪ ....‬כבר לא נותר את מי לשאול‪ ,‬חשב בייאושו‪,‬‬ ‫ויו אחד במהל חיפושיו הגיע לאפרי ענתבי‪ ,‬ב הרב אברה יעקב ענתבי‪ ,‬אחי סבו‪.‬‬ ‫אפרי אד חולני בערוב שנותיו‪ ,‬למרות כל תחלואיו וקשיי המסע בגיל המבוגר טרח ובא לבקר‬ ‫את שלומי בקיבוצו איילת השחר יו אחד‪ ,‬ע בנו הבכור אברה ענתבי‪,‬‬ ‫הפגישה ביניה היתה מרגשת‪ ,‬ואפרי‪ ,‬הציג לשלומי את סיפוריו וכל הידוע לו אודות המשפחה‪.‬‬ ‫הוא הראה לשלומי את הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי‪ ,‬אותו הוציא לאור אביו‪ ,‬ר' אברה‬ ‫יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫שלומי‪ ,‬אשר אולי ראה את הספר בנערותו‪ ,‬וודאי שמע אודותיו מאביו‪ ,‬לראשונה בחייו התבונ‪,‬‬ ‫ושתה בצמא את סיפור תולדותיו של הספר‪ .‬הוא הבי וחרט בזכרונו את מראה הספר שאביו‬ ‫מולידו היה כה גאה להיות בי העורכי והאחראי לתכניו‪ ,‬וממפרסמי פרשת עלילת דמשק שבו ‪,‬‬ ‫דר תעודתו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫הפגישה המרגשת הסתיימה‪ ,‬ואפרי כתב לו לשלומי מכתב תשובה ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪293‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מכתבו של אפרי ענתבי לשלומי ענתבי בנוגע לתולדות המשפחה‪.‬‬

‫]‪[3‬‬

‫חיפה‬

‫‪2/88‬‬

‫לשלומי היקר ולאשתו החמודה ולב‪.‬ב‪) .‬בני ביתו( שלו רב‪.‬‬ ‫אני חב ל התנצלות על השהית תשובתי אלי‪. ..‬הייתי בצעירותי ב זקוני‬ ‫אבל היו אני איש זקוני תשוש וחלוש ובקושי עומד על רגלי ‪,‬‬ ‫למרות הכל תודה לאל על המצב הנוכחי‪.‬‬ ‫אני מקווה שמכתבי זה ימצא את כולכ בריאי ושלמי אני שמח על התחדשות יחסי המשפחה‬ ‫הלואי ויהיה לנו זמ לדחו‪ O‬לקשר הדוק יותר בי בני המשפחה הצעירי‪,‬‬ ‫חבל שטרחות הזמ לא איפשרו לנו לזה‪.‬‬ ‫הרשימה שקיבלתי מאלי בני אי לה הסבר ואינה קבילה עלי אלא בחלקה‪.‬‬ ‫הצרה שאפילו החוקרי וההיסטוריוני מעוותי את האמת מחוסר ידע בטוח ובלי הקבלה‬ ‫בתאריכי‪ .‬מקור המשפחה כפי שידוע ל מעיר עינטאב ליד דיר ביקר באסיה הקטנה‪.‬‬

‫תאריכי משוערי של המשפחה‪.‬‬ ‫הרב רחמי ענתבי‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי‬ ‫הרב שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב יצחק ב שבתאי ענתבי ‪17211803‬‬ ‫הרב אברה ענתבי ‪17651858‬‬ ‫הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי ‪18081889‬‬

‫הבני של סבי יהודה שבתאי ‪:‬‬ ‫אליהו רחמי ‪18521920‬‬ ‫אברה יעקב ‪18591933‬‬ ‫‪19351863‬‬ ‫יוס‪ O‬דוד‬ ‫ישראל שמואל ‪18711949‬‬ ‫‪18471919‬‬ ‫יצחק שאול‬ ‫שלמה מאיר‬ ‫ישועה שלו‬ ‫‪18801903‬‬ ‫יו טוב‬ ‫לרב אברה ענתבי היו לא פחות משלושה אחי ‪.‬‬ ‫בני שלה )של שלושת האחי( בעיקר ידועי לי מהספר ביאור החיי ‪,‬‬ ‫אשר הוציא לאור אבי ‪.‬‬ ‫במכתב של הרב יעקב ענתיבי למונטיפיורי אומר לו שהוא שלח מכתבי לדודו הרב אברה‬ ‫אודות עלילת הד‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪294‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫גר‪) K‬ההיסטוריו( בספרו סיל‪ O‬את ש המשפחה וכתב אנטר ולא ענתיבי‪.‬‬ ‫משה גאו עושה ערבוביה שלמה ‪ ,‬הוא מזכיר שהרב יעקב הוא בנו של הרב אברה ג כמה‬ ‫חוקרי הלכו שולל )אחרי טעותו(‪.‬‬ ‫הבני של אחי הרב אברה ענתיבי ה ‪:‬‬ ‫רחמי ‪ ,‬יעקב‪ ,‬שבתאי )סבי( ‪ ,‬והב שלו עצמו שהוא על ש אביו יצחק‪.‬‬ ‫לדויד ב הרב יעקב יוס‪ O‬וישועה‪.‬‬ ‫הבני של יוס‪ O‬ה אברה של פיק"א )הכוונה לאברה אלברט ענתבי(‪,‬‬ ‫אליהו שהיה מנהל בית ספר באלכסנריה ‪,‬‬ ‫שלמה שהיה באג‪ O‬במשרד החקלאות בימי המנדט דוד ורפאל‬ ‫הבני של רפאל ‪ :‬יוס‪ , O‬שמעו‪ ,‬אסתר‪ ,‬אודט‪ ,‬אנדרה‪ ,‬ויולט‪ ,‬מרי‪.‬‬ ‫הבני של אלברט – פאול ובנו אלברט עוד שני ילדי‪.‬‬ ‫לאליהו אמונד ושתי בנות‪.‬‬ ‫לשלמה דויד ורות‬ ‫לדויד יוס‪ O‬ויעקב‪ .‬מיכאל ועוד בת‪.‬‬ ‫יעקב היה רופא בבת י ומת לפני שנה אחיו ג כ מת‪ ,‬מיכאל‪.‬‬ ‫בספר של צפת נמצאי העתקי שני מכתבי ‪:‬‬ ‫אחד שלחה חמותו של סבי )היש"ר( רינה דה פראנקו בו היא אומרת‬ ‫שחתנה‪ ,‬הרב חיי מזרחי היה לו בית ונהרס מהרעש‪,‬‬ ‫וכי הכולל חייב לו ‪ 14,000‬גרוש אי ביד לשל‪ ,‬ולכ הוא לא יכול לחת את בתו לחכ שבתאי‬ ‫ענתבי והיא מבקשת את עזרת סיר מונטיפיורי‪.‬‬ ‫המכתב השני הוא מסבי אליו )מונטיפיורי( ובו שהוא נפגש איתו במירו והסביר לו את המצב וכי‬ ‫לאחר התנפלות הערבי בצפת בזזו את רכושו ואי לו אפשרות לבוא בברית הנישואי‪.‬‬ ‫לאחר מכ התחת אתה ונסע‪.‬‬ ‫האיגרות מסומנות מספר ‪ 2021‬ד‪ O‬שטו מספר צפת בעריכת בניהו אחיו של השר נסי והעובד‬ ‫במכו ב צבי‪.‬‬ ‫ראה ג שלוחי אר‪ K‬ישראל של יערי ; אגרות כורדיסט סיני כר ז אר‪ K‬ישראל של קליי‪.‬‬ ‫אולי נוכל למצוא את בני המשפחה הקרובי והרחוקי בירושלי לנסות ולקרב אות ולעניי‬ ‫אות שיספרו על משפחתנו אשר תרמה רבות למע מדינת ישראל‪ ,‬ולפני קיומה כמה מבני‬ ‫המשפחה עשו רבות ‪.‬‬ ‫לצערי א‪ O‬אחד מהילדי הנכדי והניני‪ ,‬לא מצאו זמ להקדיש שעות בחיפוש אחרי קורות‬ ‫ומקורות‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪295‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫הסופר אלכס היילי ידע למצוא שורשי‪ .‬משפחת דויד ילי מעלה על נס מעשה בני המשפחה‬ ‫ומשפחתנו עשתה רבות מתכרבלת בפינתה‪.‬‬ ‫אני מצטער שקולי הוא קול במדבר‪ ,‬אי מבני המשפחה אשר יחל‪ K‬למטרה ויתחיל להרכיב את‬ ‫הפסיפס הזה‪.‬‬ ‫אסיי ידידי בדרישת שלו לאשה ולילדי ובתקוה שאולי בעזרת האל ניפגש שנית‬ ‫ואת תבקרו אותנו ביו מהימי‪.‬‬

‫א‪ .‬ענתבי‬ ‫שד' הצבי ‪14‬א‬ ‫הר הכרמל‬ ‫חיפה ‪3456‬‬ ‫אפרי ‪ ,‬לפי מיטב הידוע לי ‪ ,‬לא נפגש בשנית ע שלומי‪ ,‬טורח המסע היה קשה עליו‪.‬‬ ‫ה המשיכו להתכתב עוד מעט‪ ,‬ואפרי שלח לשלומי רשימות מסועפות של שמות אות זכר‬ ‫והעלה בזכרונו המופלא‪ .‬מי הוא בנו של מי סבות אבות ורבני‪.‬‬ ‫הכל הודפס במכונת כתיבה אול בשל עייפות גילו ‪ ,‬איכות ההדפסה היתה ירודה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1990‬החליט שלומי לעשות מעשה ‪ ,‬ולסכ את כל המידע הקיי‪.‬‬ ‫מה שיש יש ‪ ,‬ומה שאי לא יהיה‪ ,‬החליט בצורה פגרמטית‪,‬‬ ‫רש איל יוחסי בצורת טבלאות‪ ,‬ואות העלה על קוב‪ K‬מחשב בעזרת אחר מנכדיו‪.‬‬ ‫בתחתית האיל רש "שלומי ענתבי קיבות איילת השחר ‪" 1990 ,‬‬ ‫באחד הימי של שנת ‪ 1993‬התגלגל אלי עותק של עבודת איל היוחסי הזה‪ .‬צילומי שעברו מיד‬ ‫ליד בי בני משפחה‪,‬‬ ‫לי היה כבר חומר רב שאספתי במש שני‪ ,‬אול היו שאלות שלא היה עליה מענה‪ ,‬ולמרות‬ ‫שמעול לא הכרתי את האד החתו על עבודה זו‪ ,‬הרמתי את מכשיר הטלפו וקיוויתי שאוכל‬ ‫לאתר אותו‪.‬‬ ‫היתה זו תחילתה של ידידות מופלאה‪...‬‬

‫=== ת"ו שלב"א ===‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪296‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫פרולוג ‪ :‬הנצחת אבות‬ ‫] ‪[1‬‬

‫שני מכתביו של שמעיה ליעקב ענתבי‪ ,‬המקור נמצא ברשותי )אליעוז חפר(‬

‫]‪ – [2‬שתי טיוטות מכתביו של יעקב ענתבי לשמעיה‪ ,‬בכתב ידו‪ ,‬נמצאות ברשותי )אליעוז חפר(‪.‬‬ ‫עותק של מכתבו המלא נמצא ברשות עו"ד חמדה שפיר ‪ ,‬בת שמעיה ענתבי ז"ל‬ ‫]‪ [3‬מכתבו של אפרי ענתבי לשלומי ענתבי מקיבו‪ K‬איילת השחר‪ ,‬ומכתבו של משה הלוי מצפת‬ ‫לשלומי‪ ,‬נמצאי ברשות חדוה אלמנתו של שלומי ‪ .‬עותקיה ברשותי‪) .‬אליעוז חפר(‬

‫פרק ראשו‪ :‬ר' אברה ענתבי – ראש על אר"‪ K‬רבה‬ ‫]‪ [1‬סבתו חיי‪ ,‬שברי לוחות‪ ,‬מבוע כ"ה תשנ"ג – תשנ"ד‪ ,‬מתו האתר "דעת לימודי יהדות ורוח"‬ ‫‪) http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/shievrey1-4.htm‬ספטמבר ‪(2006‬‬ ‫]‪ [2‬הראל ירו‪ ,‬ספרי אר"‪ K‬הספרות התורנית של חכמי אר צובה ‪ ,‬תשנ"ז ‪ ,‬מכו ב צבי – מרכז‬ ‫מורשת אר"‪ , K‬ירושלי‪.‬‬ ‫]‪ [3‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫]‪ [4‬ויס שרגא‪ ,‬רבי אברה ענתבי מגדולי רבני אר"‪ ; K‬תשמ"ב ‪ ,‬המודיע עמ' ד'‬ ‫]‪ [5‬פוזילוב גיורא‪ ,‬גדולי רבני סוריה והלבנו‪ ,‬התשנ"ה‪ ,‬הוצאת משרד החינו התרבות והספורט –‬ ‫מנהל החינו הדתי‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' ‪112127‬‬ ‫]‪ [6‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [7‬ענתבי אברה ‪ ,‬שער השיר בתו‪ :‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א )‪ ,(1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪151152‬‬ ‫]‪ [8‬ענתבי אברה ‪ ,‬שער השיר בתו‪ :‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א )‪ , (1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪,‬‬ ‫עמ' קלכ‬ ‫]‪ [9‬בצרי עזרא‪ ,‬מבוא על הרב אברה ענתבי זצ"ל‪ ,‬בתו ‪ :‬ענתבי אברה ‪ ,‬אוהל ישרי ‪ ,‬תשמ"א‬ ‫)‪ , (1981‬מכו הכתב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' א – טז'‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪297‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫פרק שני‪ :‬ר' יעקב ענתבי ועלילת דמשק )‪(1840‬‬ ‫]‪ [1‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫]‪ [2‬ענתבי יעקב‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי‪,‬‬ ‫העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט‬ ‫על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק ‪,‬‬ ‫‪ , 1929‬עמ' ‪.198208‬‬ ‫]‪ [3‬אלחאליל אברה‪ ,‬תעודה מקורית חשובה על עלילת הד בדמשק‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬כר ג' טבת‬ ‫סיוו‪ ,‬תרפ"ט ‪ ,‬עמ' ‪3449‬‬ ‫]‪Frankel Jonathan, The Damascus Affair "Ritual Murder" Politics, and the Jews [4‬‬ ‫‪in 1840, Cambrige University Press, 1997‬‬ ‫]‪ [5‬קוטיק מאיר ‪ ,‬עלילת דמשק‪ ,‬בתוך ‪ :‬משפט עלילה פרשה ‪ 1990 ,‬מלוא עמ' ‪146-262‬‬ ‫]‪ [6‬קוטיק מאיר‪ ,‬משפט עלילה פרשה‪ ,‬הוצאת מילוא תל אביב ‪ , 1990‬עמ ‪248‬‬ ‫]‪ [7‬ענתבי‪ ,‬אברה יעקב הקדמת הרב המו"ל נר"ו בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי דרושי על‬ ‫התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ , (1929‬עמ' ‪4-5‬‬ ‫]‪ [8‬ענתבי יהודה‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי ‪ , 1929,‬עמ' ‪209‬‬ ‫]‪ [9‬גאו מ‪.‬ד‪ , .‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל‪ ,‬חלק שני‪ ,‬ירושלי התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪528‬‬ ‫]‪ [10‬ירושלמי אהרו‪ ,‬הגזע ‪" ,‬טרקלי" ‪ , 1978‬עמ' ‪9596‬‬ ‫]‪ [11‬פרומקי‪ ,‬אריה ליב‪ ,‬ספר תולדות חכמי ירושל‪ ,‬משנת ה"א ור" ליצירה ועד ה"א ותר"ל‬ ‫ליצירה‪" ... .‬ע הוספות רבות והעקות מבוא ומפתחות מאת אליעזר ריבלי ירושל" ‪ ,‬ירושלי‪,‬‬ ‫תרפ"ט‪ .‬עמ' ‪286‬‬ ‫]‪ [12‬ריבלי‪ ,‬יוס‪ O‬יואל‪ ,‬עלילת דמשק‪ ,‬מחניי‪ ,‬גליו קי"א ‪ ,‬תשרי – חשו תשכ"ז‬

‫מקורות לפרשת עלילת דמשק ‪:‬‬ ‫את תוכ תעודתו המקורית של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי כלשונה נית לקרוא במקורות הבאי‪:‬‬ ‫‪ .1‬ענתבי יעקב ‪ ,‬אביר יעקב ‪ ,‬העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו‬ ‫עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי‬ ‫דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ ,(1929‬עמ' ‪200208‬‬ ‫‪ .2‬אלחאליל אברה‪ ,‬תעודה מקורית חשובה על עלילת הד בדמשק‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬כר ג' טבת‬ ‫סיוו‪ ,‬תרפ"ט ‪ ,‬עמ' ‪3449‬‬ ‫מקור מעניי נוס‪ O‬קיי בספרית אליאנס בפאריס ‪ ,‬ש מופיעה גרסה נרחבת יותר של הפרשה‬ ‫משנת ‪: 1844‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪298‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob‬‬ ‫‪ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS‬‬‫"‪sur-Marne, France‬‬ ‫המעונייני להרחיב את היריעה ולהעמיק ולקרוא עוד מקורות לעניי פרשת דמשק‪ ,‬מופני‬ ‫למספר פרסומי הבאי בנושא ‪ .‬א כי ראוי לציי שכמות הפרסומי והמידע הקיימי הינ‬ ‫רבי מאוד‪ ,‬וא‪ O‬בעת האחרונה יצאו ספרי ומקורות לעניי זה‪ ,‬להל חלק מהמקורות‬ ‫הממומלצי‪.‬‬ ‫]א[ חפר‪ ,‬אליעוז "כרונולוגיה של עלילת ד" – עבודת מחקר על פרשת "עלילת דמשק )‪(1840‬‬ ‫בשלושה כרכי ‪ 950, (Unpublished – Draft).‬עמ' עותקי באג‪ O‬לתרבות תורנית ‪ ,‬משרד‬ ‫החינו ‪ ,‬י' ‪.‬‬ ‫עבודת מחקר זו זכתה בפרס שר החינו והתרבות ליוצרי בתרבות היהודית לשנת התשנ"ג לאחר‬ ‫שנבדקה ואושרה על ידי ועדה בוחני אקדמית‪.‬‬ ‫בנוס‪ O‬התקבלה לספריה הלאומית י' ונמצאת במחלקת כתבי היד ומספרה הקטלוגי ‪:‬‬ ‫‪933.5(569.1)(DAMASCUS) Jews - History - Syria - Damascus.‬‬ ‫‪922.962 Jews - Family histories.‬‬ ‫עבודתי זו צוטטה בספר הבא ‪:‬‬ ‫]ב[‬ ‫‪Frankel Jonathan, The Damascus Affair "Ritual murder" politics and the Jews in 1840 /‬‬ ‫‪; pp 418, 458 ; Cambridge University Press 1997.‬‬

‫מקורות חדשי לידיעת עלילת דמשק‪ ,‬בתו ספר היובל לפרופסור שמואל קרויס ‪:‬‬ ‫]ג[‬ ‫למלאת לו שבעי שנה‪ ,‬ועד היובל בירושלי‪ ,‬ירושלי תרצ"ז‪.‬‬ ‫]ד[ קוטיק מאיר‪ ,‬עלילת דמשק ‪ ,‬בתו משפט עלילה פרשה‪ ,‬הוצאת מילוא תל אביב ‪1990‬‬ ‫]ה[ ריבלי‪ ,‬יוס‪ O‬יואל‪ ,‬עלילת דמשק‪ ,‬מחניי‪ ,‬גליו קי"א ‪ ,‬תשרי – חשו תשכ"ז‬ ‫ספרי שפורסמו ממש לאחרונה בנושא‪:‬‬ ‫]ו[‬ ‫‪Florence Ronald Blood Libel: The Damascus Affair of 1840‬‬ ‫)‪University of Wisconsin Press (October 18, 2004‬‬

‫]ז[ חילו אלו ‪ ,‬מות הנזיר ‪ ,‬חרגול הוצאה לאור – ‪. 2004‬‬ ‫ספר אוטופי בעל אופי של רומ היסטורי‬


‫פרק שלישי ‪ :‬הרב יהודה שבתאי רפאל – חיי )היש"ר( ענתבי‬ ‫]‪ [1‬יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי ונכדו של היש"ר‪ ,‬סבי ז"ל( מכתביו לב‬ ‫דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪ . 1973‬ברשות בתו עו"ד חמדה שפיר‪ .‬טיוטות המכתבי ברשותי‬ ‫המחבר‪.‬‬ ‫]‪ [2‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [3‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( – פרקי לתולדות משפחת‬ ‫ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪ ,‬עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי‬ ‫ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫]‪ [4‬אנציקלופדיה יודאיקה ‪ ,‬בער ‪ Antibi‬עמוד ‪ . 58‬אזכורו של "חיי יהודה שבתאי רפאל"‬ ‫‪Encyclopedia Judaica , Jerusalem, Keter Pub. House, 1971 .‬‬

‫]‪ [5‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫הער תכט ‪ :‬יהודה שבתאי רפאל ענתבי עמ' קמד'‪.‬‬ ‫]‪ [6‬יוס‪ O‬מייזל ‪ ,‬רשימת יהודי צפת וסביבותיה משנת תקצ"ט‪ ,‬בתו ‪ :‬יצחק ב צבי ומאיר בניהו‬ ‫‪" .‬ספונות" ‪ ,‬ספר צפת א'‪ ,‬תשכ"בתשכ"ד )‪ , (1964‬מכו ב צבי ירושלי ‪ ,‬עמ' תנח – תסה ‪.‬‬ ‫]‪ [7‬אביר יעקב ‪ ,‬בתו ‪ :‬כפוסי חיי‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי ‪ , 1929‬עמ' ‪) 80‬סו‪ O‬הספר(‬ ‫]‪ [8‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו‬ ‫הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬ ‫]‪ [9‬ענתבי יוס‪ , O‬ויצבור יוס‪" .O‬זה הספר ויצבור יוס‪...O‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת‬ ‫בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris),‬‬ ‫]‪[10‬‬ ‫‪Manuscript Ms285H ,‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob‬‬ ‫‪ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS‬‬‫"‪sur-Marne, France‬‬ ‫]‪ [11‬כתב שליחותו של הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי על ידי כוללות הספרדי של צפת‬ ‫‪0‬‬

‫כתב יד ‪ ,‬מחלקת כתבי היד הספריה הלאומית‪ ,‬ירושלי ‪"] 69.504 , 4 199 94‬המרומ אור יומ‬ ‫רצ"ו כמוהר"ר נר"ו יהיה ‪...‬מראש שמי שבחי שלמי לפני מי שגדול בישראל שמו ‪...‬עבר על נפשנו חרפ)ת רעב א‪.‬ח‪(.‬‬ ‫אשר לא היה כמוהו לעולמי‪...‬כמוהר"ר יאודה שבתאי רפאל ענתבי הי"ו ניו ונכד להרב הגדול אוהל יצחק ‪ ...‬יושב‬ ‫אוהלי זלה"ה הוא ההול קדמת אשור ‪...‬ואול עיקר סמיכי דרבנ על ‪....‬שיעמוד לימי השד"ר יש"ר ענתבי‬ ‫הי"ו‪...‬עיה"ק צפת ת"ו כ'ח סיו שנת‪["..‬‬


‫]‪ [12‬ב צבי יצחק‪" ,‬מחקרי ומקורות"‪ .‬בעריכת מאיר בניהו‪ .‬הוצאת יד ב צבי – ירושלי‪,‬‬ ‫תשכ"ו; "מאורעות צפת‪ ,‬מביזת תקצ"ד ועד מרידת הדרוזי בשנת תקצ"ח" ‪ ,‬אגרת יט‬ ‫]‪ [13‬מכתבו של משה הלוי מצפת )ללא תארי‪ ,‬שנות השמוני( לשלומי ענתבי‪.‬‬ ‫מעזבונו של שלומי ענתבי ז"ל‪.‬‬

‫]‪ [14‬יערי אברה‪ ,‬שלוחי אר‪ K‬ישראל ‪ :‬תולדות השליחות מהאר‪ K‬לגולה ‪ ,‬מחורב בית שני עד‬ ‫המאה התשע עשרה ‪ .‬ירושלי ‪ ,‬מוסד הרב קוק תשי"א ‪ .‬עמ' ‪101102‬‬ ‫]‪ [15‬יערי אברה‪ ,‬שלוחי אר‪ K‬ישראל ‪ :‬תולדות השליחות מהאר‪ K‬לגולה ‪ ,‬מחורב בית שני עד‬ ‫המאה התשע עשרה ‪ .‬ירושלי ‪ ,‬מוסד הרב קוק תשי"א ‪ .‬פרק ‪ , 18‬עמ' ‪.678‬‬ ‫]‪ [16‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪,‬‬ ‫עמ' ‪521525‬‬ ‫]‪ [17‬ענתבי‪ ,‬אליהו רחמי ‪ ,‬דרוש בתשעה ימי לפטירת אביו‬ ‫)יד תשרי יו רביעי‪ ,‬תרמ"ט( בנספח "אביר יעקב " בתו ‪ :‬כפוסי חיי‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי‬ ‫‪, 1929‬עמ' יאטו ‪.‬‬ ‫]‪ [18‬ענתבי אברה יעקב‪ ,‬הקדמת המו"ל ; כפוסי חיי‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי ‪. 1929‬‬ ‫]‪ [19‬ענתבי ‪ ,‬יהודה שבתאי רפאל‪ ,‬דרוש לשבת הגדול בתו "אביר יעקב" בספר כפוסי חיי ‪,‬‬ ‫באור החיי דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ (1929‬עמ' ‪) 5256‬ש כט(‪.‬‬ ‫]‪ [20‬ענתבי שלומי‪ ,‬איל יוחסי‪ ,‬קיבו‪ K‬איילת השחר ‪.1990‬‬ ‫ענתבי עמנואל‪ ,‬איל יוחסי‪ ,‬רמת ג‪. 2005 ,‬‬ ‫]‪ [21‬מסמ בכתב יד‪ .1876 ,‬מעזבונ של אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי )כיו ברשות בנו‬ ‫אברה ענתבי מחיפה(‪ ,‬ושמעיה ב ר' אליהו רחמי ענתבי נכדי היש"ר ‪ .‬המסמ כתוב בחצי‬ ‫קולמוס ע"ג נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪ ,‬ונכתב בשנת ‪.1876‬‬ ‫]‪ [22‬ענתבי יהודה ‪ ,‬זכרונות תרל"ח – תש"ח ‪ .‬כתב יד‪ ,‬יח טבת תש"ח‪.‬‬ ‫מעזבונו של שלומי ענתבי ז"ל בנו‪ .‬אשר רש ‪" :‬פרקי זכרונות של המורה יהודה ענתבי"‪ ,‬מר‪K‬‬ ‫‪1976‬‬


‫פרק רביעי ‪ :‬חיי המשפחה בצפת ‪.‬‬ ‫]‪ [1‬ענתבי‪ ,‬אפרי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [2‬ענתבי‪ ,‬שמעיה )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( – פרקי לתולדות משפחת‬ ‫ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪ ,‬עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי‬ ‫ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫]‪ [3‬ענתבי‪ ,‬יהודה חיי זכרונות )אוטוביוגרפיה‪ , ,‬כתב יד‪ ,‬תש"ח ברשות בנו שלומי ענתבי ז"ל ‪,‬‬ ‫ק‪ .‬איילת השחר(‪"] .‬תרל"ח – תש"ח ‪ ,‬שני תאריכי חשובי‪ .‬בראשו נולדתי ובשני זכיתי למלאת‬ ‫השבעי ב"ה‪ .‬יו הולדתי היה ביח' טבת ואבא ז"ל שהיה דורש נוטריקוני וגמטריאות עשה‬ ‫מתארי זה‪[" ....‬‬


‫פרק חמישי ‪ :‬שמונת בניו של היש"ר‬ ‫]‪ [1‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [2‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫]‪ [3‬יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי(‬ ‫מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪1973‬‬ ‫]‪ [4‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( –‬ ‫פרקי לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪,‬‬ ‫עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר‬ ‫פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫]‪ [5‬ענתבי שלומי‪ ,‬איל יוחסי‪ ,‬קיבו‪ K‬איילת השחר ‪.1990‬‬ ‫ענתבי עמנואל‪ ,‬איל יוחסי‪ ,‬רמת ג‪. 2005 ,‬‬ ‫]‪ [6‬ענתבי יהודה ‪ ,‬זכרונות תרל"ח – תש"ח ‪ .‬כתב יד‪ ,‬יח טבת תש"ח‪.‬‬ ‫מעזבונו של שלומי ענתבי ז"ל בנו‪ .‬אשר רש ‪" :‬פרקי זכרונות של המורה יהודה ענתבי"‪ ,‬מר‪K‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫]‪ [7‬מסמ בכתב יד‪ .1876 ,‬מעזבונ של אפרי ב ר' אברה יעקב ענתבי )כיו ברשות בנו אברה‬ ‫ענתבי מחיפה(‪ ,‬ושמעיה ב ר' אליהו רחמי ענתבי נכדי היש"ר ‪ .‬המסמ כתוב בחצי קולמוס ע"ג‬ ‫נייר וחתו בחות כוללות הספרדי בצפת‪ ,‬ונכתב בשנת ‪.1876‬‬ ‫]‪ [8‬אברה יעקב ענתבי‪ ,‬טיוטת הקדמתו לספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי‪ ,‬כתב יד‪ ,‬חצי‬ ‫קולמוס על נייר ללא תארי‪ ,‬ברשות בתיק אסא בת נתנאל ענתבי ‪ ,‬קיבו‪ K‬דורות‪.‬‬ ‫]‪ [9‬ר' רפאל מנשה‪ ,‬בהספד לאביו ר' אליהו רחמי ענתבי בקונטרס אביר יעקב שבסו‪ O‬הספר‬ ‫"באור החיי" לר' חיי כפוסי ירושלי תרפ"ט‪.‬‬ ‫]‪ [10‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪,‬‬ ‫עמ' ‪521525‬‬ ‫]‪ [11‬פנקס חשבונות השד"ר אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬צפת ‪ .‬כתב יד ‪ ,‬מחלקת כתבי היד הספריה‬ ‫הלאומית‪ ,‬ירושלי ‪"] Heb 80 4275‬זה ספר פנקס חשבו המשמש כניסה והוצאה מיו שאני‬ ‫מתחיל‪ ...‬עפ"י שליחותי בעזרת העוזר האמיתי‪...‬הוא ישיב את שבותינו‪...‬ששי ושמחי אב ובנו‬ ‫‪..‬ואגדל בני לתורה ולחופה ‪..‬הצעיר אליהו רחמי ענתבי ס"ט"[‬ ‫]‪ [12‬ענתבי‪ ,‬אברה ‪ ,‬הקדמת הרב המו"ל נר"ו ‪ ,‬בתו‪ :‬כפוסי‪ ,‬חיי‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי‬ ‫‪ ,1929‬עמ' ‪4‬‬ ‫]‪ [13‬ספר טבריה ‪,‬עודד אבישר ‪,‬הוצאת כתר ירושלי תשל"ג‪ ,1973 ,‬עמ' ‪314‬‬


‫פרק שישי ‪ :‬יהודה חיי ענתבי – מחנ ואיש ציבור‪.‬‬ ‫]‪ [1‬חפר אליעוז‪ ,‬חפר רונית ‪" ,‬יהודה חיי ענתבי – מיומנו של מורה עברי בראשית המאה"‬ ‫הד החינו ‪912 ; 72 ; 1998 ,‬‬ ‫על פי ששת יומניו הדידאקטיי אוטוביוגראפיי )כ"י( אשר היו ברשות ענתבי שלומי‪ ,‬בנו קיבו‪K‬‬ ‫איילת השחר‪.‬‬ ‫]‪ [2‬ענתבי יהודה ‪ ,‬זכרונות תרל"ח – תש"ח ‪ .‬כתב יד‪ ,‬יח טבת תש"ח‪.‬‬ ‫מעזבונו של שלומי ענתבי ז"ל בנו‪ .‬אשר רש ‪" :‬פרקי זכרונות של המורה יהודה ענתבי"‪ ,‬מר‪K‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫]‪ [3‬מכתבו של משה הלוי מצפת לשלומי ענתבי‪ ,1986 ,‬נמצאי ברשות חדוה אלמנתו של שלומי ‪.‬‬ ‫)עותקיה ברשותי א‪ .‬ח‪(.‬‬ ‫]‪ [4‬חיי יהודה ענתבי ‪ ,‬סיכו הפרשה ותיאור השתלשלות הענייני "אביר יעקב" ‪ ,‬בתו כפוסי‬ ‫חיי‪ ,‬באור החיי ירושלי‪ , 1929 ,‬עמ' ‪) 209211‬עמ' אב(‪.‬‬


‫פרק שביעי ‪ :‬מפעל הוצאה לאור השזור בתולדות ימי‬ ‫המשפחה‪ ,‬פרסומו של הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי‪.‬‬ ‫]‪ [1‬ענתבי רפאל מנשה ‪ ,‬הקדמה ומבוא לספר ‪...‬מב אחיו של הרב המו"ל נר"ו ‪ ,‬בתו כפוסי חיי‪,‬‬ ‫באור החיי דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ , (1929‬עמ' ‪7‬‬ ‫]‪ [2‬ענתבי ‪ ,‬יהודה שבתאי רפאל‪ ,‬דרוש לשבת הגדול בתו "אביר יעקב" בספר כפוסי חיי ‪ ,‬באור‬ ‫החיי דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ (1929‬עמ' ‪) 5256‬ש כט(‪.‬‬ ‫]‪ [3‬ענתבי‪ ,‬אברה יעקב הקדמת הרב המו"ל נר"ו בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי דרושי על‬ ‫התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ , (1929‬עמ' ‪4-5‬‬ ‫]‪ [4‬ענתבי יעקב ‪ ,‬אביר יעקב ‪ ,‬העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו‬ ‫עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי‬ ‫דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ ,(1929‬עמ' ‪200208‬‬ ‫]‪ [5‬אלחאליל אברה‪ ,‬תעודה מקורית חשובה על עלילת הד בדמשק‪ ,‬מזרח ומערב‪ ,‬תרפ"ט ‪,‬‬ ‫עמ' ‪. 3447‬‬ ‫]‪ [6‬ענתבי יהודה ‪ ,‬אביר יעקב ‪ ,‬העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו‬ ‫עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי‬ ‫דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ ,(1929‬עמ' ‪209‬‬ ‫]‪ [7‬מתו האתר ‪http://www.judaicaplus.com/Tzadikim‬‬ ‫בפרק ‪. Rabbi Chaim Capusi‬‬

‫כפי שהופיע בתארי ‪, 28.2.06‬‬

‫]‪ [8‬כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪, (1929‬‬ ‫עמ' השער‬ ‫]‪ [9‬קסוטו דוד‪ ,‬בית כנסת ר' חיי כפוסי ויחודו ‪ :‬הרצאה שנתית לזכר פרופ' אינו שקי‪,‬‬ ‫ירושלי‪ ,‬משגב ירושלי המכו לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח‪ ,‬תשמ"ז ‪1987‬‬ ‫]‪ [10‬יערי‪ ,‬אברה‪ ,‬שלוחי אר‪ K‬ישראל ‪ :‬תולדות השליחות מהאר‪ K‬לגולה‪ ,‬מחורב בית שני עד‬ ‫המאה התשע עשרה‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלי‪ ,‬עמ' ‪.678‬‬ ‫אוצר ישראל ‪ ,‬חלק ב' עמ' ‪10‬‬ ‫]‪ [11‬כתב שליחותו של הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי על ידי כוללות הספרדי של צפת‬ ‫כתב יד ‪ ,‬מחלקת כתבי היד הספריה הלאומית‪ ,‬ירושלי ‪"] 69.504 , 40 199 94‬המרומ אור‬ ‫יומ רצ"ו כמוהר"ר נר"ו יהיה ‪...‬מראש שמי שבחי שלמי לפני מי שגדול בישראל שמו ‪...‬עבר‬ ‫על נפשנו חרפ)ת רעב א‪.‬ח‪ (.‬אשר לא היה כמוהו לעולמי‪...‬כמוהר"ר יאודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫הי"ו ניו ונכד להרב הגדול אוהל יצחק ‪ ...‬יושב אוהלי זלה"ה הוא ההול קדמת אשור ‪...‬ואול‬ ‫עיקר סמיכי דרבנ על ‪....‬שיעמוד לימי השד"ר יש"ר ענתבי הי"ו‪...‬עיה"ק צפת ת"ו כ'ח סיו‬ ‫שנת‪["..‬‬ ‫]‪ [12‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [13‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( – פרקי לתולדות משפחת‬ ‫ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪ ,‬עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי‬ ‫ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪305‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫]‪ [14‬יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי ונכדו של היש"ר‪ ,‬סבי ז"ל( מכתביו לב‬ ‫דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט ‪ . 1973‬ברשות בתו עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫]‪ [15‬יעקב משה‪ ,‬חי אברה‪ ,‬קרסנטי אהרו‪ ,‬מזרחי יוס‪ ,O‬הסכמת הרבני הגאוני‪ ,‬בתו כפוסי‬ ‫חיי ‪ ,‬באור החיי דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ , (1929‬עמ' ‪2‬‬ ‫]‪ [16‬כתב יד‪ ,‬ברשות בתיק אסא בת נתנאל ענתבי ‪ ,‬קיבו‪ K‬דורות ‪.‬‬ ‫]‪ [17‬שטוחמ‪ ,‬אליאב‪ ,‬הירצחו של השר חיי פרחי בעכו ופרשת עזבונו‪).‬עמ' קסהרי(‬

‫פרק שמיני ‪ :‬אברה )אלברט( ענתבי‬

‫]‪ [1‬דיזינגו‪ O‬מ‪ .‬ע תל אביב בגולה )‪8795 , (1931‬‬ ‫]‪ [2‬מ‪.‬ד‪ .‬גאו‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל ‪521 (1937) ,2‬‬ ‫]‪ [3‬מ‪ .‬סמילנסקי‪ ,‬משפחת האדמה ‪. 15862 ,(1954) 2 ,‬‬ ‫]‪ [4‬מיכאל מ‪ .‬לסקר‪" :‬אברה אלברט ענטבי – פרקי בפועלו ‪"19141897‬‬ ‫פעמי ‪) 21‬תשמ"ה ‪ ,(1984‬עמ' ‪..8250‬‬ ‫]‪ [5‬הלוי שושנה‪ ,‬אלברט ענתבי וקנאת העסקני‪ ,‬האר‪2.8.1974 K‬‬ ‫]‪ [6‬הארכיו הציוני‪ ,‬תיק ‪153/525/1‬‬ ‫]‪ [7‬לסקר מ‪ .‬מיכאל ‪ ,‬אברה אלברט ענתבי פרקי בפועלו בשנות ‪, 18971914‬‬ ‫פעמי‪.1984 , 5082 ,21 ,‬‬


‫פרק תשיעי ‪ :‬ילדותו של סבי ואחיו בטבריה‪.‬‬ ‫]‪ [1‬ספר טבריה ‪,‬עודד אבישר ‪,‬הוצאת כתר ירושלי תשל"ג‪,1973 ,‬‬ ‫]‪ [2‬שושלת ענתבי – איל היוחסי שרש עמנואל ענתבי ב חי ענתבי ובכורה‪,‬‬ ‫אייר תשס"ה מאי ‪2005‬‬ ‫]‪ [3‬כתב ידו של ח' ישראל שמואל ענתבי – חצי קולמוס‪ ,‬כתב היד נמצא ברשות נכדו‪ ,‬מר יוסי‬ ‫ענתבי ב ברו ענתבי מירושלי‪.‬‬ ‫]‪ [4‬זכרונותיו של ברו ענתבי‪) ,‬ב ר' ישראל שמואל ענתבי( ‪ ,‬כתב יד‪ ,‬ראשית שנות התשעי‪,‬‬ ‫ברשות בניו ובנותיו‪) .‬עותק אצל בנו ד"ר יצחק ענתבי(‬

‫פרק עשירי ‪ :‬מלחמת העול הראשונה והגלות בקפריסי‪.‬‬ ‫]‪ [1‬זכרונותיו של ברו ענתבי‪) ,‬ב ר' ישראל שמואל ענתבי( ‪ ,‬כתב יד‪ ,‬ראשית שנות התשעי‪,‬‬ ‫ברשות בניו ובנותיו‪) .‬עותק אצל בנו ד"ר יצחק ענתבי(‬ ‫]‪ [2‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( –‬ ‫פרקי לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪,‬‬ ‫עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר‬ ‫פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‬ ‫]‪ [3‬מכתביו של ר' אליהו רחמי ענתבי מגלותו בקפריסי לבנו יהודה ענתבי באר‪ K‬כתב יד‪) ,‬חצי‬ ‫קולמוס על נייר( ברשות בתיק אסא בת נתנאל ענתבי ‪ ,‬קיבו‪ K‬דורות ‪.‬‬


‫פרק אחד עשר ‪ :‬בני המשפחה יורדי למצרי‪.‬‬ ‫]‪ [1‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי ונכדו של היש"ר(‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪1988‬‬ ‫ברשות בניו מר אברה ענתבי מחיפה‪ ,‬ומר אלי ענתבי מתל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [2‬זכרונותיו של ברו ענתבי )ב הרב ישראל שמואל ענתבי ונכדו של היש"ר( אשר נכתבו בי‬ ‫השני ‪ 19881991‬מצויי בידי בניו ובנותיו‪ .‬ברשות ד"ר יצחק ענתבי‪.‬‬ ‫]‪ [3‬קשר משפחתי ב שמואל ב יהודה ענתבי במצרי החל מסתיו ‪ 1923‬לבי האחרי ג'אק יעקב‬ ‫וברו ענתבי ‪ ,‬בניו של ח' ישראל ענתבי מטבריה‪ ,‬כתב יד‪ ,‬אליהו ב שמואל ענתבי‪ ,‬טבריה ‪.2006‬‬ ‫]‪ [4‬ענתבי שמעו ‪,‬הסבא המחיי נשאר במצרי‪ ,‬כתר‪ .1993 ,‬ירושלי‪.‬‬ ‫]‪" [5‬זכרונות עלומי קטעי היסטוריה ממשפחת ענתבי במצרי" כתב יד‪ ,‬דוד ענתבי יד באדר‬ ‫תשס"ו ‪17.3.06‬‬ ‫]‪ [6‬זכרונות לדמותה של סבתא אליגרה ז"ל‪ – .‬לבנה ענתבי – דובינסקי ‪ ,‬באזכרה לזכרה )בבת י‬ ‫אצל לבנה בתארי ‪(5.1.06‬‬ ‫]‪ [7‬קשר משפחתי ב שמואל ב יהודה ענתבי במצרי החל מסתיו ‪ 1923‬לבי האחרי ג'אק יעקב‬ ‫וברו ענתבי ‪ ,‬בניו של ח' ישראל ענתבי מטבריה‪ ,‬כתב יד‪ ,‬אליהו ב שמואל ענתבי‪ ,‬טבריה ‪.2006‬‬


‫פרק שני עשר ‪ :‬נכדיו של היש"ר ואחרו שושלת הרבני לבית‬ ‫משפחת ענתבי‪.‬‬ ‫]‪ [1‬שושלת ענתבי – איל היוחסי שרש עמנואל ענתבי ב חי ענתבי ובכורה‪,‬‬ ‫אייר תשס"ה מאי ‪2005‬‬ ‫]‪ [2‬חפר אליעוז‪ ,‬חפר רונית ‪" ,‬יהודה חיי ענתבי – מיומנו של מורה עברי בראשית המאה"‬ ‫הד החינו ‪,912 ; 72 ; 1998 ,‬‬ ‫על פי ששת יומניו הדידאקטיי אוטוביוגראפיי )כ"י( אשר היו ברשות ענתבי שלומי‪ ,‬בנו קיבו‪K‬‬ ‫איילת השחר‪.‬‬ ‫]‪ [3‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫]‪ [4‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר( –‬ ‫פרקי לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני( ‪,‬‬ ‫עותק כ"י מצוי בידיו של אחיינו שלומי ענתבי מק‪ .‬איילת השחר‪ .‬ברשות בנו ובתו של המחבר‬ ‫פרופ' אליהו ענתבי‪ ,‬עו"ד חמדה שפיר‪.‬‬ ‫]‪ [5‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ'‬ ‫‪521525‬‬

‫אפילוג ‪ :‬שלומי ענתבי ‪ ,‬קיבו‪ K‬איילת השחר‬ ‫] ‪[1‬‬

‫שני מכתביו של שמעיה ליעקב ענתבי‪ ,‬המקור נמצא ברשותי )אליעוז חפר(‬

‫]‪ [2‬שתי טיוטות מכתביו של יעקב ענתבי לשמעיה‪ ,‬בכתב ידו‪ ,‬נמצאות ברשותי )אליעוז חפר(‪.‬‬ ‫עותק של מכתבו המלא נמצא ברשות עו"ד חמדה שפיר ‪ ,‬בת שמעיה ענתבי ז"ל‬ ‫]‪ [3‬מכתבו של אפרי ענתבי לשלומי ענתבי מקיבו‪ K‬איילת השחר‪ ,‬ומכתבו של משה הלוי מצפת‬ ‫לשלומי‪ ,‬נמצאי ברשות חדוה אלמנתו של שלומי ‪ .‬עותקיה ברשותי‪) .‬אליעוז חפר(‬


‫נספחים‬ ‫בפרק זה צורפו שני נספחי שעניינ מחקרי יותר ‪.‬‬ ‫נספחי אלו נועדו לשמש הפניות למקורות קריאה מעמיקי ותר עבור‬ ‫הקורא המבקש להתחקות אחר תהלי עיבוד החומר ההקשרי והתובנות‬ ‫שתוארו בפרקי השוני‪.‬‬

‫נספח א' ‪.‬‬ ‫כולל רשימת חיבורי ופרסומי של רבני למשפחת ענתבי‬ ‫אשר חלק נזכרו בפרקי הרלוונטיי‪ ,‬וחלק נזכרו בהפניות של הערות‬ ‫שוליי או הפניות ביבליוגרפיות‪.‬‬ ‫נספח ב'‪.‬‬ ‫כולל רשימות גניאולוגיות של ניתוחי שערכתי לגבי תהלי הרכבת‬ ‫איל היוחסי של הדורות הקדומי‪.‬‬ ‫ברשימות אלו אני מנחה את הקורא שלב אחר שלב‪ ,‬כיצד בניתי את איל‬ ‫היוחסי של הדורות הקדומי‪ ,‬כפי שבניתיו ולא בצורות אחרת‪.‬‬ ‫אני מצביע בו ג על העובדה שישנו מידע סותר רב במקורות השוני‪,‬‬ ‫שילוב אינטגרטיבי של כל המקורות הוביל אותי למסקנות שאות‬ ‫הבעתי בבניית איל היוחסי הסופי ולדחיית כל הסתירות האחרות ‪.‬‬


‫נספח א'‪ .‬רשימת חיבורים ופרסומים של רבנים למשפחת ענתבי‬ ‫אשר נזכרו בספר‪.‬‬ ‫א‪ .‬הרב יצחק שבתי ענתבי זצ"ל‪.‬‬ ‫סבו של הרב יהודה שבתי רפאל ענתבי )היש"ר(‬ ‫חיבורי שפרס השתמרו הודות לבנו – הרב אברה ענתבי‪ ,‬אשר היה רב ראשי לקהילת יהודי‬ ‫חלב במש ‪ 40‬שנה‪ ,‬ופרס ‪ 6‬ספרי בעצמו‪ .‬באות ספרי שילב מכתבי אביו‪ ,‬וכ הגיעו לידינו‪.‬‬ ‫ אהל יצחק ‪ ,‬ליוורנו תקפ"ה )‪(1825‬‬ ‫)נדפס בתו הספר יושב אוהלי לר' אברה ענתבי(‬ ‫ ספר בית אב‪ ,‬ליוורנו תר"ט )‪(1849‬‬ ‫)נדפס בתו הספר פני הבית לר' אברה ענתבי(‬ ‫הסכמות לספרי עליה חת‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫ספר בית דינו של שלמה‪ ,‬לר' רפאל שלמה לניאדו‪ ,‬קושטאנדינה תקל"ה‬ ‫ספר המעלות לשלמה‪ ,‬לר' רפאל שלמה לניאדו‪ ,‬קושטאנדינה תקל"ה‬ ‫ספר מחנה יהודה‪ ,‬לר' יהודה קצי‪ ,‬ליוורנו תקס"ג‬

‫ב‪ .‬הרב אברה ענתבי זצ"ל‬ ‫בנו של הרב יצחק שבתי ענתבי )הנזכר בסעי‪ O‬א'( ודודו של‬ ‫היש"ר ענתבי‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫ספר חכמה ומוסר ‪ ,‬ליוורנו תר"י )‪(1850‬‬ ‫ספר דר חקי‪) ,‬כרו יחד ע ספר חכמה ומוסר לעיל(‬ ‫ספר אוהל ישרי‪ ,‬ליוורנו תקפ"ב )‪(1822‬‬ ‫ספר יושב אוהלי – אהל אברה ‪ ,‬ליוורנו תקפ"ה )‪(1825‬‬ ‫ספר מר ואהלות – ליוורנו תר"ג )‪(1843‬‬ ‫ספר פני הבית – ליוורנו תקפ"ה )‪ ,(1825‬ליוורנו תר"ט )כ הספר בית אב(‬ ‫ספר פני אהל מועד – ירושלי תשי"ט )פרסו מאוחר של כתב היד והוא‬ ‫כרו ע הספר "בית שמחה" לר' אברה חמוי‪.‬‬ ‫מספר דברי מכתב ידו נדפסו‬ ‫בספר קהלת משה‪ ,‬לר' משה סתהו ‪ ,‬אר צובא תרל"ג )‪(1873‬‬ ‫פיוטי שלו צוטטו במספר ספרי לדוגמא‬ ‫ספר שירי זמרה ‪ ,‬לר' חיי שאול עבוד ‪ ,‬ירושל תרצ"ו )‪(1936‬‬


‫הסכמות לספרי עליה חת‪:‬‬ ‫‬ ‫‬

‫ספר שיר חדש‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תר"א‬ ‫ספר כנסיה לש שמי לר' מנשה סתהו‪ ,‬ירושלי תרל"ד‬

‫ג‪ .‬הרב יצחק ב ר' אברה ענתבי זצ"ל‬ ‫בנו של הרב אברה ענתבי )הנזכר בסעי‪ O‬ב'( וב דודו של‬ ‫היש"ר ענתבי‬ ‫הסכמות לספרי עליה חת‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫ספר ויוס‪ O‬אברה ‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תרכ"ד‬ ‫ספר הול תמי ופועל צדק‪ ,‬לר' אברה דיי‪ ,‬ליוורנו תר"י‬ ‫ספר כנסיה לש שמי לר' מנשה סתהו‪ ,‬ירושלי תרל"ד )יחד ע אביו(‬ ‫ספר הדר עזר ‪ ,‬לר' יצחק שרי‪ ,‬אזמיר תרכ"ה‬

‫ד‪ .‬הרב יעקב ענתבי "אביר יעקב" זצ"ל‬ ‫אחיינו של הרב אברה ענתבי )הנזכר בסעי‪ O‬ב'( וב דודו של‬ ‫היש"ר ענתבי‬ ‫חיבורי שפרס‬ ‫ המפורס ביותר הוא מכתבו למשה מונטיפיורי משנת ‪) 1841‬התר"א( בו הוא‬ ‫מספר את כל הקורות אותו וקהל עדתו יהודי דמשק בפרשת "עלילת דמשק"‬ ‫שנה קוד לכ‪ .‬חיבור זה נדפס בשלושה מקורות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי בהו"ל ר' אברה יעקב ענתבי ‪1929‬‬ ‫ענתבי יעקב ‪ ,‬אביר יעקב ‪ ,‬העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו‬ ‫עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי‬ ‫דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ ,(1929‬עמ' ‪200208‬‬ ‫‪ .2‬כתב העת "מזרח ומערב" ‪ ,‬אברה אלמאליח "תעודה מקורית חשובה על‬ ‫עלילת הד בדמשק" תרפ"ט ‪ 1929‬עמ' ‪36‬‬ ‫‪ .3‬ספר ליקוטי דוד – לר' דוד ציו לאניאדו ‪ ,‬ירושלי תשל"ז‬ ‫גרסה נרחבת שלו לפרשת עלילת דמשק נכתבה בשנת ‪ 1844‬ונכדו – אברה אלברט ענתבי‬ ‫העתיקה בכתב ידו והפקיד את העותק בספריית אליאנס בפאריס ‪:‬‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob‬‬ ‫‪ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS‬‬‫"‪sur-Marne, France‬‬

‫‬

‫כמו כ קיימות פסיקות שלו בכתבי יד ופרסומי שוני ושו"ת עליה ענה‪.‬‬ ‫אחת הארוכות בה מתייחסת למאבק הירושה שהיתה בי בני משפחת פרחי‬ ‫העשירה מחלב‪ .‬מוצא משפחה זו מחלב שבסוריה ואשר אחד מבניה היה‬


‫חיי פרחי שר הכספי של מושל עכו –הפחה אחמד ג'זאר האכזר‪ .‬במאבק‬ ‫חלוקת הירושה שהתפרס בעול היהודי באמצע המאה ה ‪ 19‬פסק ר'‬ ‫יעקב ענתבי‪ ,‬ופסיקתו המלאה פורסמה ג היא בספר באור החיי הנ"ל‪.‬‬

‫ה‪ .‬הרב יהודה שבתי רפאל )היש"ר( ענתבי זצ"ל ‪ ,‬סב – סבי‪.‬‬ ‫אחיי נוס‪ O‬של הרב אברה ענתבי )הנזכר בסעי‪ O‬ב'( וב דוד‬ ‫של הנזכרי לעיל בסעיפי ג ו ד'‪.‬‬ ‫חיבורי שפרס‬ ‫– "דרוש לשבת הגדול" ‪ ,‬נדפס בסו‪ O‬הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי‬ ‫משנת ‪ .1929‬זהו החיבור היחיד ששרד את פגעי הזמ ונותר בכתובי‪.‬‬ ‫– פיוט רחב היריעה לכבוד רבי שמעו בר יוחאי‪ ,‬שתחילתו "אשיר ואודה לאל‬ ‫חי‪ ,‬ותיטב לו שבח" וסימנו )באקרוסתיכו( "אני יהודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫שליחא דרחמנא חזק"‪ .‬הפיוט נתקבל בארצות המזרח‪ ,‬ונדפס בספר "הילולא‬ ‫רבא" ג'רבה‪ ,‬תרפ"ט‪ ,‬ונדפס בסו‪ O‬ספר באור החיי לר' חיי כפוסי ירושלי‬ ‫תרפ"ט‪ ,‬השליחות הזו של היש"ר היתה בשנת תקפ"ז )‪ (1827‬לער כאשר יצא‬ ‫מטע כוללות הספרדי בצפת לערביסטא )=כורסיטא( והוא ב ‪ 21‬שני‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫)ר' אברה יעקב ענתבי כתב על פיוט זה שאביו "יסדו ‪ ...‬בהיותו שד"ר בערי‬ ‫ערביסטא בהיותו ב כ"א שני(‬ ‫כתבי יד שהותיר אחריו‬ ‫ "ספר פזמוני" ‪ 171 ,‬פיוטי תורניי לפי מנהג יוצאי חלב והקהילה היהודית‬ ‫הספרדית בצפת‪ .‬רוב בלשו הקודש ‪ ,‬מיעוט בארמית ובערבית‪.‬‬ ‫המחברי שוני ושמותיה מופיעי באקרוסתיכו השירי‪ 4 .‬פיוט מתוכ‬ ‫חוברו על ידי היש"ר עצמו ואחד מה הוא הפיוט שנזכר לעיל‪.‬‬ ‫על הפיוטי השוני נמני ‪ :‬פיוט על טבריה שכתב ר' דוד בר חסי הפותח‬ ‫במילי "אוחיל יו יו אשתאה‪ ,‬עיני תמיד צופיה …‪ .‬אדמת קודש טבריה"‬ ‫ופיוט מפורס שחיבר הרב אברה ענתבי )דודו של היש"ר( ‪:‬‬ ‫"א חכ לב בני ישמח לבי ג אני"‬ ‫החוברת מחולקת לפרקי לפי הלח הערבי המתאי למשקל הפיוט ‪ :‬למשל –‬ ‫"ראשט" ‪" ,‬סאסגר" ‪ ,‬איארק" ‪" ,‬כייאט" ועוד‬ ‫ ספר הגורלות להראב"ע – )ר' אברה אב עזרא( מדובר בשיטה קבלית שהיתה‬ ‫נהוגה בצפת לחישוב גורלות ומת מענה לשאלות הרות גורל‪ .‬זוהי העתקה‬ ‫ממקור המיוחס להראב"ע עצמו שחי לפני כ ‪ 1000‬שנה‪ ,‬וכנראה שהיש"ר רש‬ ‫מחברת זו בצעירותו‪.‬‬ ‫ ספר באור החיי )‪ (1929‬הינו פרסו של כלל כתבי היד שנותרו מספרייתו של‬ ‫היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫המו"ל‪ ,‬בנו ר' אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬מציי בהקדמה לספר כי לאביו הרב יש"ר‬ ‫ענתבי היו עוד כתבי וחיבורי שכתב‪ ,‬אשר לא הגיעו למכבש הדפוס והיו‬ ‫בביתו של בכור בניו ר' אליהו רחמי ענתבי שבצפת‪ .‬אול לאחר שזה האחרו‬ ‫חזר לביתו מגלותו בקפריסי )או כרתי( במלחמת העול הראשונה‪ ,‬מצא‬ ‫שנפר‪ K‬וכל כתבי היד של אביו היש"ר אבדו ונעלמו‪.‬‬


‫ו‪ .‬הרב אליהו רחמי ענתבי ב היש"ר ענתבי זצ"ל‬ ‫א‪" .‬ארעא דרבנ" )שפירושו בארמית דרכי רבותינו( ‪ ,‬דרושי שוני‪ ,‬על התנ" ומגלת אסתר‬ ‫ב‪" .‬דרש אליהו" )כת"י ‪ ,(477‬הספדי ‪ ,‬ומליצות ודרושי לנפטרי ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמרי שבת‪ ,‬על הלכות שבת‪ ,‬ובו כל דיני של שבת רמוזי בראשי תיבות המילה "שבת"‬ ‫ד‪" .‬טוב טע" ‪ ,‬חיבור על המצוות במכו )כת"י ‪,(467‬‬ ‫ה‪" .‬טעמי התורה" – זהו ספר שחיבר בכתב ידו הכולל חידושי ודרכי על התורה ודרשי‬ ‫ומשלי‪ .‬ספר זה נכתב בשנת תר"מ )‪" ,(1880‬כי שמש ומג ה'" ‪.‬‬ ‫בד‪ O‬הראשו של ספר זה הטביע חותמת שלו בשלוש שפות ‪ ,‬עברית ערבית ואנגלית וכ חתימת‬ ‫ידו של המחבר‪ .‬בד‪ O‬השני לאותו כתב יד פסוקי מספר תהילי בראשי תיבות שמו של המחבר‪.‬‬ ‫פנקס חשבונות השד"ר אליהו רחמי ענתבי‪ ,‬צפת ‪ .‬כתב יד ‪,‬‬ ‫מחלקת כתבי היד הספריה הלאומית‪ ,‬ירושלי ‪"] Heb 80 4275‬זה ספר פנקס חשבו המשמש‬ ‫כניסה והוצאה מיו שאני מתחיל‪ ...‬עפ"י שליחותי בעזרת העוזר האמיתי‪...‬הוא ישיב את‬ ‫שבותינו‪...‬ששי ושמחי אב ובנו ‪..‬ואגדל בני לתורה ולחופה ‪..‬הצעיר אליהו רחמי ענתבי ס"ט"[‬

‫ז‪ .‬הרב אברה יעקב ענתבי ב היש"ר ענתבי זצ"ל‬ ‫מוציא לאור של הספר "באור החיי" לר' חיי כפוסי התרפ"ט ‪ 1929 ,‬והעור הראשי של ספר זה‪.‬‬ ‫הערותיו וביאוריו מופיעי לכל אור הספר ‪ ,‬וכ בחלקו השני "אביר יעקב" שנכר ע ספר זה‪.‬‬ ‫כמו כ רש הקדמה ל"באור החיי" בעמוד השני ‪:‬‬ ‫ענתבי‪ ,‬אברה יעקב הקדמת הרב המו"ל נר"ו בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי דרושי על התורה‪,‬‬ ‫ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ , (1929‬עמ' ‪4-5‬‬ ‫דרשות מסויימות שלו בכתב יד‪ ,‬היו ברשות בנו אפרי ענתבי והיו אצל בניו‪.‬‬

‫ח‪ .‬הרב ישראל שמואל ענתבי ב היש"ר ענתבי זצ"ל‬ ‫חיבר פנקס עב כרס ובו דרשות פלפולי וחידושי‪ ,‬בנושאי שוני‪.‬‬ ‫בכתב היד הזה בעל מאות עמודי‪ ,‬נמצאות ג שתי שיטות עתיקות יומי לקביעת "הגורלות"‬ ‫ועותק ממכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי ‪.‬‬ ‫כיו ברשות נכדו יוס‪ O‬ענתבי ב ברו שבירושלי‪.‬‬


‫ט‪ .‬הרב יוס‪ O‬ענתבי ב יעקב ענתבי זצ"ל‬ ‫ויצבור יוס‪ ".O‬למחבר ענתבי יוס‪" ,O‬זה הספר ויצבור יוס‪...O‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת‬ ‫בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‪.‬‬ ‫את הספר הוציא לאור בנו של ר' יוס‪ ,O‬דוד יוס‪ O‬ענתיבי‪ .‬וכ רש דודיוס‪ O‬בהקדמה זו ‪:‬‬ ‫"אבי הכ"מ והוא כמהר"ר יוס‪ O‬ענתיבי ‪ ....,‬והיתה מנוחת מור אבי ביו עש"ק אחר חצות‪ ,‬בכו‬ ‫לחודש המר חשו‪ ,‬שנת נפלה עטר"ת )‪ ... (1919‬והיה ב ע"ב שנה‪"....‬‬

‫י‪ .‬הרב רפאל מנשה ענתבי ב אליהו רחמי ענתבי זצ"ל‬ ‫מחידושיו הובאו בספר "אביר יעקב" וש דרשה גדולה שלו‪ ,‬ד‪ O‬כ"ט ע"ב‪,‬‬ ‫בספר "אביר יעקב" מופיעי‪:‬‬ ‫ שני הספדי שנשא‬ ‫‬ ‫‬

‫אחד עבור מרת זקנתו קאדו ענתבי לבית כאסקי‪,‬‬ ‫והשני עבור אביו ר' אליהו רחמי ענתבי‪.‬‬

‫ מליצה ארוכה כהצגת הדרוש ל"שבת הגדול" אשר הוא מפרס ש שנשא היש"ר ענתבי סבו‪.‬‬ ‫ הקדמה מליצית שלו לספר בספר "באור חיי" לר' חיי כפוסי )‪. (1929‬‬ ‫אחד מחיבוריו הכולל שו"ת ופסקי בש "האר עיני" כולל הסכמת הרב הגדול אברה יצחק הכה‬ ‫קוק ז"ל מתארי סיוו תרצ"ב‪,‬‬ ‫ר' רפאל‪ ,‬כתב הרבה תשובות בענייני הלכה בי היתר כתב תשובה להרב י‪ .‬ל‪ .‬מימו בעניי "הקמת‬ ‫הסנהדרי" ‪.‬‬

‫יא‪ .‬יהודה חיי ב ר' אליהו רחמי ענתבי זצ"ל‬ ‫פרס את עותק תעודתו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי בספר "באור החיי" ‪. 1929‬‬ ‫לאחריה פרס תקציר שלו על כל הפרשה בזירת דמשק וההשלכות הבינלאומיות שעוררה ‪:‬‬ ‫ענתבי יהודה ‪ ,‬אביר יעקב ‪ ,‬העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו‬ ‫עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו כפוסי חיי ‪ ,‬באור החיי‬ ‫דרושי על התורה‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק )‪ ,(1929‬עמ' ‪209‬‬ ‫כמו כ קיימי ששה יומני אוטוביוגראפיי ודידאקטיי שכתב בנוס‪ O‬למספר נאומי שנשא‬ ‫וזכרונות שהעלה בכתב יד ‪ ,‬היו ברשות בנו שלומי ענתבי מקיבו‪ K‬איילת השחר והיו ברשות‬ ‫בניו‪) .‬עותק מששת יומניו נמצא במוזיאו "יגאל אלו" בכפר תבור(‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪315‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫מספר רב של מכתבי שרש וקיבל נמצא ברשות נכדתו בתיק אסא מקיבו‪" K‬דורות" ‪.‬‬

‫יב‪ .‬אברה אלברט ענתבי ב יוס‪ O‬ענתבי זצ"ל‬ ‫העתיק בכתב ידו את גרסתו הנרחבת של דווחו של ר' יעקב ענתבי אודות פרשת עלילת דמשק‬ ‫משנת הת"ר ליצירה )‪: (1840‬‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob‬‬ ‫‪ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS‬‬‫"‪sur-Marne, France‬‬


‫נספח ב'‪ .‬רשימות גניאולוגיות לתהליך הרכבת אילן היוחסין של‬ ‫הדורות הקדומים‪.‬‬ ‫בחקר הדורות הקדומי‪ ,‬ישנ מספר מקורות המעידי על קשרי בי בני המשפחה אשר חיו‬ ‫לפני שני רבות‪ .‬כפי שצפוי‪ ,‬המקורות סותרי זה את זה ויש בה טעויות גסות‪.‬‬ ‫בנספח זה באתי לפרוש בפני הקורא את המקורות השוני‪ ,‬וכיצד אלו משתלבי אלה באלה‬ ‫ליצירת איל משפחתי מבוסס – בניית מעשה המרכבה ‪:‬‬

‫מי היה ה"ענתבי הראשו" ‪ ,‬ראש כל הדורות ?‬ ‫אודות חייה של ראשוני הדורות אשר חיו בעיר "עיטאב" ‪ ,‬מגורשי ספרד במאה ה ‪ 16‬אפשר‬ ‫לקרוא במחקריו היחודיי של אברה כה טוויל ‪ ,‬אודות המשפחות היהודיות ש‪.‬‬ ‫הוא מספר במאמריו אודות חיי הקהילה היהודית הקטנה שחיתה ש ואשר היתה בעלת אופי‬ ‫חקלאי מיסודה‪ .‬הוא א‪ O‬נוקב בשמות המשפחות הספרדיות של המגורשי אשר נטעו בה בעיר‬ ‫עיטאב‪ ,‬יתד‪.‬‬ ‫מי יודע‪ ,‬יתכ ואחת מהמתוארות ש היא משפחתנו‪ ,‬אול אנו‪ ,‬למצער‪ ,‬איננו יודעי איזו היא‬ ‫שכ‪ ,‬הזכרו המשפחתי‪ ,‬הקולקטיבי‪ ,‬שעבר מאב לבנו‪ ,‬מדור לדור אינו מתעד אלא כדי מרחק שני‬ ‫דורות משנת הגירוש‪ ,‬לר' רחמי ענתבי אשר נולד ככל הנראה בשנת ‪ . 1554‬הוא היה נכד של‬ ‫המגורשי‪.‬‬ ‫דומה שאבות המשפחה ‪ ,‬החליטו שלא להשאר יותר ב"עי טאב" הקטנה ועברו להתגורר בעיר‬ ‫חלב‪ ,‬שכנתה הדרומית יותר‪ .‬איננו יודעי א ר' רחמי היה הראשו להשתקע בחלב או שמא‬ ‫הוריו היו אלה‪ ,‬אול מש נתקבל ש המשפחה‪ ,‬ולימי אבד הש המקורי זה שהיה נהוג‬ ‫בספרד‪ .‬כיצד קרה הדבר ? יהודי עי – טאב ירדו מעיירת הקטנה לחלב הסמוכה לה מדרו‪,‬‬ ‫שהיתה מרכז יהודי עתיק ומפותח‪.‬‬ ‫ש בכדי להבדיל מבני המקו בעלי שמות יהודיי דומי‪ ,‬נתכנו אות משתכני חדשי‬ ‫בכינוי "עינטאביי" על משקל "החיפני" או "הירושלמי"‪ .‬ברבות השני ש המשפחה המקורי‬


‫עבר אסימילציה ונטמע כ שנותר רק "הכינוי" ענתבי ולחלופי‪ ,‬היו משפחות בה אבד הכינוי‬ ‫ענתבי ונותר הש המקורי‪ .1‬כ לצערינו נשכח ש המשפחה המקורי‪ ,‬מספרד ואבד לעול‪..‬‬

‫עדות לתהלי זה מצאתי ב"ספר המילות" שערכו שני מוהלי בחלב ‪ ,‬דיי ישעיה‪ ,‬ודיי יצחק‪ ,‬אב‬ ‫ובנו בסו‪ O‬המאה ה‪ 19‬ותחילת המאה ה ‪ , 18651842 ) .20‬ברשות הרב יצחק טוויל ראש ישיבה‬ ‫בדרו תל אביב( ‪ .‬ה רשמו את שמות כל הנימולי שלה וש נית לראות שלא כל ענתבי‬ ‫קשור למשנהו בקרבת משפחה‪ .‬שכ נרשמו ש תואשיענתבי ותרזיענתבי וכתריסר משפחות‬ ‫"ענתביי" נוספי‪ .‬מאיד גיסא לאיל היוחסי שאני מביא בזה על הקשרי בי בני המשפחה יש‬ ‫סימוכי בידי מסרני משפחתיי ובמקורות בכתב‪.‬‬ ‫אבותיה הקדמוני של המשפחה היו כול למדני ורבני מוסמכי‪ .‬כמשפחת רבני ‪ ,‬אנשי‬ ‫הספר‪ ,‬הותירו הדורות השוני אחריה חיבורי בכתובי‪ ,‬א בדפוס וא בכתב יד‪.‬‬ ‫בזכות פרסומיה של אות רבני‪ ,‬אבות אבותינו יכולי אנו לדעת היו אודות הקשרי‬ ‫המשפחתיי מי האב והסב ויותר מכ לשבת ולקרוא בנחת את פרי יצירת הרוחנית של‬ ‫קדמונינו‪.‬‬ ‫לצערי סיפורי תולדותיה של ענפי אחרי של המשפחה מאלו שיוצגו כא נותרו עלומי שכ‬ ‫למצער‪ ,‬באופ טבעי הדמויות הבולטות השאירו רוש נצחי על תולדותיה‪ ,‬ואילו אחרות נעלמו‬ ‫מזכרו צאצאיה‪ .‬בנוס‪ O‬המודעות למסור מסורה משפחתית מאב לב או לתעדה בכתב אינה‬ ‫קיימת בקרב כל בני המשפחה וכ‪ ,‬תולדותיה אובדי לנצח‪.‬‬ ‫בכתביו עשירי הפרטי של אפרי ענתבי המנוח ‪ ,‬נכדו של היש"ר ‪ ,‬אחד המסרני עליו‬ ‫הסתמכתי רבות בעבודה זו מצאתיו רוש בכתב ידו שרטוט מתאר שושלת היוחסי‪ .‬ראשו‬ ‫באותה שושלת ניצב הש ‪" :‬ר' רחמי ענתבי" נולד ב ‪1554‬‬ ‫לרבי מאבות המשפחה הקדמוני ישנ תימוכי לחייה וקיומ א בדמות ספרי שכתבו‪ ,‬או‬ ‫תיעוד של נוסח מצבת בבתי העלמי‪ ,‬אול כא במקרהו של אותו אב קדמו‪ ,‬אי כל תימוכי‪,‬‬ ‫לא מיניה ולא מקצתיה‪ .‬אפרי הפליא לעשות שרש ג את שנת פטירתו‪ ,‬ומי היו בנו ונכדו‬ ‫באותו דיוק מופלא שאת מקורו לא ציי‪.‬‬

‫‪ 1‬דוגמה יפה לכ נית למצוא בספר ‪ :‬לקדושי אשר באר"‪ – ,K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( ‪ ,‬לאנייאדו ציו דוד‪,‬‬ ‫הוצאת דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט' ‪ .‬ר' לאנייאדו קיב‪ K‬ותיעד נוסחי מציבות של רבני יוצאי‬ ‫חלב‪ .‬ראה ש אודות ר' אברה ב"ר דוד ענתביסקה )ער תכב(‪ .‬ולחלופי ר' רפאל עדסענתבי‪) .‬ער תמה(‪.‬‬


‫על אותו זכרו מופלא שהיה לאפרי אי עוררי‪ ,‬על ידיעותיו הרחבות עד אי חקר ידעו רבי‪,‬‬ ‫אול מהיכ ? לצערי ככל שפשפשתי ונברתי אחר התשובה בכתביו לא מצאתי מהיכ שאב את‬ ‫אות עובדות שציי‪.‬‬ ‫בצר לי חיפשתי אחר תימוכי בקרב זקני משפחתנו אול לא קיבלתי מענה‪.‬‬ ‫למעשה ‪ ,‬הא אמת אבסולוטית חשובה כל כ במידה שכזו שא אי לה יסודות ‪ ,‬ראוי לערער‬ ‫ולמחוק אות מהיסוד ? לתעתי התשובה היא לא ‪ .‬על כ השיב כבר אחד הע במאסה "משה"‬ ‫שלא המציאות האבסולוטית היא החשובה אל המציאות שנצטיירה בתודעה הקולקטיבית‪.‬‬ ‫וכ הוא רוש ש לעניי גיבורי האומה אשר מציאות ההיסטורית מוטלת בספק ‪:‬‬

‫"‪....‬ולפיכ‪ ,‬כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה ב עמר – זה ג‪.‬ור הג‪.‬ורי‪ ,‬הנצב‬ ‫כעמ=ד אור על מפת ההיסטוריא שלנו – מרחפת לפני ומרוממת אותי ל'עול העליו'‪ – ,‬איני חש‬ ‫כלל באותה שעה לכל אות השאלות והספקות‪ ,‬שחכמי אוה"ע )אומות העול( מוני אותנו בה‬ ‫למה שמקובל באומתנו‪,‬‬ ‫‪ :‬א באמת היה האיש משה במציא=ת‪ ,‬א באמת חי ופעל באופ מתאי ַ‬ ‫א באמת היה הוא 'מושיע של י‪0‬ראל' ונות התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו‪ ,‬וכדומה מ‬ ‫השאלות ; – אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה ‪ :‬זה משה האיש‬ ‫הקדמו‪ ,‬שאת מבקשי לברר מציא=תו ומה=תו‪ ,‬אינו עני אלא למלומדי שכמותכ‪ ,‬אבל אנו‬ ‫יש לנו משה אחר‪ ,‬משה שלנו‪ ,‬זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו‬ ‫הלאומיי לא פסקה מימי קד ועד עתה‪ .‬ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל‬ ‫בחקירותיה‪ .‬כי א‪ O‬א היית מצליחי להראות בבירור גמור‪ ,‬שמשה האיש לא היה כלל‪ ,‬או‬ ‫שלא כ היה‪ ,‬לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל‪ ,‬זה שהל‬ ‫לפנינו לא רק ארבעי שנה במדבר סיני‪ ,‬אלא אלפי שנה בכל ה'מד‪.‬רות'‪ ,‬שהתהלכנו בה‬ ‫)מתו "משה " של אחד הע )אשר צבי גינצברג( (‬ ‫ממצרי ועד הנה‪".‬‬ ‫לכ ‪ ,‬אני מתייחס לאות דורות שעל קיומ נרש במסורה משפחתית בלא כל תימוכי כאילו‬ ‫היו קיימי‪ .‬מכא שראש הדורות‬ ‫היה‬

‫הרב רחמי ענתבי )‪,(15541627‬‬

‫בנו הוא הרב יצחק רחמי )‪(16241706‬‬ ‫נכדו – הרב שבתאי יצחק )‪(16691746‬‬ ‫בשל פער השני העצו )כ ‪ 400‬שנה( לא מוכרי לנו ספרי או חיבורי פרי עט‪.1‬‬ ‫הדור הבא ‪ ,‬נינו של ראש הדורות הוא הרב יצחק שבתאי ענתבי )‪(17211804‬‬ ‫הוא הראשו שידועי לנו חיבורי פרי עטו שהינ‪ ,‬הפרסומי הקדומי ביותר שנותרו בידינו‬ ‫משושלת המשפחה ‪" :‬בית אב" )ש"ות( וקונטרס בש "אהל יצחק"‪ .‬רב זה‪ ,‬נינו של ראש הדורות‪,‬‬ ‫היה סבו זקנו של הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי )היש"ר(‪ ,‬סב סבי‪ .‬ג צאצאיו שלו היו רבני‬ ‫‪1‬‬

‫מקור המידע היחיד אודות הוא מאפרי ענתבי אשר ברשימות המפורטות שהותיר אחריו בכתב הופיעו שלושת‬ ‫הדורות הקדמוני הללו בציו מפורש של תאריכי הולדת ופטירת‪ .‬כל ניסיונותי להתחקות אחר אות מקורות עלו‬ ‫בתוהו ואיני יודע מניי הגיע לכ‪ .‬ידוע לי שמספר ספרי וכתבי יד עתיקי היו ברשותו אשר התפזרו בי ילדיו ולא‬ ‫עלה בידי לראות‪...‬‬


‫בני רבני‪ ,‬ובזכות היות אנשי ספר‪ ,‬כל ימיה עוברי עליה במצוות הלימוד הבקיאות‬ ‫והפלפול‪ .‬ג במשפחתנו אות רבני היו אנשי יצירה שחיברו ספרי תורניי‪ .‬חלק הגיעו‬ ‫לדפוס וזכותינו שדבריה הונצחו‪ .‬חלק לא זכו לצאת לאור‪ ,‬כל אות חומרי שכתבו בכתבי יד‬ ‫אבדו ע השני לעולמי עד‪.‬‬ ‫מגזע איל קדמו זה של ר' יצחק ב שבתאי ענתבי – סבו של סב סבי‪ 7 ,‬דורות לפני‪ ,‬מוכרי לנו‬ ‫בעיקר שני ענפי עיקריי‪.‬‬ ‫ענ‪ O‬ראשו הינו זה של צאצאי הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי )היש"ר ענתבי( סב סבי‪ ,‬אשר‬ ‫נולד בעיר חלב הסורית בשנת ‪ , 1809‬חי בצפת והיה שלוח דרבנ )שד"ר( כוללות הספרדי‬ ‫פעמיי בימי חייו‪ .‬הוא נפטר בצפת בשנת ‪. 1889‬‬ ‫הענ‪ O‬העיקרי השני הינו זה של ב דודו הרב יעקב ענתבי שנולד בחלב כנראה בשנת ‪ , 1787‬היה‬ ‫לימי לרבה הראשי של דמשק ונפטר בירושלי בשנת ‪ .1847‬הרב יעקב ענתבי הינו גבור פרשת‬ ‫עלילת דמשק מ ‪.1840‬‬ ‫ענפי נוספי הינ של בני דודי אשר צאצאיה אינ מוכרי לנו ר' רחמי ענתבי‪ ,‬שהיה ב‬ ‫דוד אחר של ר' יעקב והיש"ר ור' עזרא חיי ענתבי‪ .‬ר' יצחק ענתבי בנו של ר' אברה‪ .‬הקשר עמ‬ ‫ניתק ברבות הדורות ולכ אי יותר מידע שיספק מענה‪.‬‬

‫‪ .1‬הספר לקדושי אשר באר"‪ K‬לר' דוד לאנייאדו‪.‬‬ ‫עבודתו של ר' דוד לאניאדו בחיבור שכתב "לקדושי אשר באר"‪) "K‬באר צובא היא חלב ( מהווה‬ ‫מקור מידע חשוב עליו הסתמכו מסרני משפחתיי‪ ,‬היסטוריוני וחוקרי גניאולוגיי‪.‬‬ ‫הייחוד שבעבודתו הוא גישתו של המחבר ללמוד מכל מקור מידע אפשרי אודות תולדותיה‬ ‫ופועל של הרבני יוצאי חלב וילידי משפחותיה‪.‬‬ ‫כמוב דר הספרות התורנית וכתבי יד אשר היה בקי בה ‪ ,‬כרב וכיליד חלב היה בקי בספרות‬ ‫זו והסיק ממנה רבות‪.‬‬ ‫בנוס‪ O‬הרב לאנייאדו חי בתקופה בה יכול היה לעבור באופ חופשי לארצות ערב כגו סוריה‪,‬‬ ‫מצרי ולבנו‪ ,‬ארצות שבה נבצר מאתנו לבקר בתקופתינו‪.‬‬


‫באות ארצות ער סיורי בבתי העלמי היהודיי בקאהיר‪ ,‬בבירות בחלב ובדמשק לרבות בדיקת‬ ‫בתי העלמי העתיקי של ארבעת ערי הקודש באר‪ .K‬הוא העתיק את נוסחי המצבות כלשונ‪,‬‬ ‫ומה למד פרטי נוספי אודות תאריכי הפטירה המדוייקי ‪.‬‬ ‫א זאת‪ ,‬כאשר מעמתי את המידע שרש ע מקורות מידע מקבילי נתקלי בשגיאות גסות‪.‬‬ ‫זאת מכיוו שלא תמיד ידע מה הקשרי המשפחתיי אל נכו ורק הסיק אות לפי מקורות‬ ‫שוני שהיו בידיו או לפי ידיעותיו‪.‬‬


‫א‪ .‬רשימת הרבני וסדר הדורות בעבודתו של ר' דוד לאנייאדו ‪.‬‬ ‫‪ .1‬למרות שבעבודתו ]‪ , [1‬לאנייאדו לא סידר את הדורות השוני או רש את הקשר ביניה‪,‬‬ ‫הריני להביא את סדר שלשלת הדורות בי הרבני‪ ,‬הנובע מרשימותיו בצורה מאורגנת‪ ,‬כולל‬ ‫שנות הולדת ו‪/‬או פטירה‪ ,‬כפי שרשמ‪ .‬הוספתי פריטי מסויימי אשר לא נזכרו ברשימותיו‬ ‫כאשר ראיתי לנכו לציינ במקו המתאי‪.‬‬

‫‪ .1‬דור ‪: I‬‬ ‫ר' שבתאי אביו של ר' יצחק ענתבי‬

‫‪ .2‬דור ‪: II‬‬ ‫ר' יצחק ב"ר )ב רבי( שבתאי ענתבי ‪ ,‬נפטר ‪ , [1]) 1803‬ער תל"ו(‬

‫‪ .3‬דור ‪: III‬‬ ‫ר' אברה ענתבי )ב ר' יצחק(‬ ‫נולד באר צובא )חלב( בשנת ‪ , 1765‬נפטר ‪ , [1]) 1858‬ער תכ"ג(‬ ‫לר' אברה היו עוד )לפחות( עוד שני אחי ‪ .‬כ נית ללמוד מתו אזכור בחבורי‬ ‫הרבי שהותיר אחריו ר' אברה‪ .‬את המידע הזה תמצת ר' עזרא בצרי בהקדמותיו ]‪. [2‬‬ ‫הראשו ‪ :‬אביו של ר' יהודה שבתאי רפאל )היש"ר( ענתבי – אשר כנראה נקרא יהודה‬ ‫השני‬

‫‪:‬‬

‫אביו של ר' יעקב ענתבי – אשר כנראה שמו היה ר' דוד יצחק ענתבי‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .4‬דור ‪: IV‬‬ ‫ר' יצחק ענתבי ‪ ,‬בנו של ר' אברה‬

‫)]‪ , [1‬ער תל"ה(‬

‫ר' יעקב ענתבי ‪) ,‬ב אחיו של ר' אברה(‪.‬‬

‫)]‪ , [1‬ער תל"ג(‬

‫נולד בדמשק ‪ , (?) 1787‬נפטר בירושלי שנת ‪1847‬‬ ‫ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי )ב אח נוס‪ O‬לר' אברה(‬

‫)]‪ , [1‬ער תכ"ט(‬

‫‪ 1‬על ההשערות השונות לש אביו של היש"ר ענתבי בהמש‬ ‫‪ 2‬את המסקנות שמובילות לכ אפרט בהמש‬


‫נולד בחלב ‪ , 1810‬נפטר בצפת‬

‫שנת ‪1889‬‬

‫‪ .5‬דור ‪: V‬‬ ‫א‪ .‬בניו של ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫)רעייתו א ילדיו קאדו כאסקי‪ 1‬נפטרה בשנת ‪( 1916‬‬ ‫ר' אליהו רחמי ענתבי )בכור היש"ר(‬

‫)]‪ , [1‬ער תכ"ה(‬

‫נולד בצפת ‪ 1852‬נפטר בה ‪1920‬‬

‫ר' אברה יעקב )אב"י( ענתבי‬ ‫נולד בצפת‬


‫)]‪ , [1‬ער תכ"ד(‬ ‫נפטר בה בשנת ‪. 1923‬‬

‫)]‪ , [1‬ער תל"א(‬ ‫נולד בצפת‬

‫ר' יצחק ענתבי‬

‫נפטר בשנת ‪. 1935‬‬

‫)]‪ , [1‬מוזכר בער תכ"ט(‬ ‫נולד בצפת‬

‫)]‪ , [1‬ער תמ"א(‬

‫ר' ישראל ענתבי‬ ‫נולד בצפת‬

‫ר' ישועה‪ 2‬ענתבי‬ ‫נולד בצפת‬

‫נפטר בטבריה ‪. 1949‬‬

‫)]‪ ,[1‬ער ת"מ(‬ ‫נפטר בחיפה ?‬

‫)]‪ ,[1‬ער תכ"ט(‬

‫ר' שלמה ענתבי‬ ‫נולד בצפת‬

‫‪ 1‬מתו עדויות נכדיה בכתובי יעקב ‪ ,‬אפרי ושמעיה ענתבי‪[3] .‬‬ ‫‪ 2‬לאנייאדו רש כי "ר' ישועה ענתבי‪ .....‬אחד מנכדיו ר' יו טוב ב"ר שבתי ‪ "18801903 ....‬יש כא שני אי דיוקי‪.‬‬ ‫ר' יו טוב היה אחיו של ישועה ולא נכדו‪ ,‬כפי שצויי בטעות‪ .‬זאת אנו יודעי בוודאות מתו מסמ חלוקת הירושה‬ ‫בי שמונת בניו של היש"ר משנת ‪ 1892‬וג מ ההספדי המופיעי בספר באור החיי לר' חיי כפוסי )‪.(1929‬‬


‫ר' יו טוב ענתבי‬

‫)]‪ ,[1‬ער ת"מ(‬

‫נולד בצפת בשנת ‪ 1880‬נפטר בשנת ‪. 1903‬‬

‫ב‪ .‬בניו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫ר' יעקב היה "החכ באשי" של קהילת יהודי דמשק בשנת העלילה )הת"ר – ‪(1840‬‬ ‫רעייתו א ילדיו מזלטוב‪ 1‬ענתבי ‪:‬‬ ‫ר' משה חיי ענתבי‬ ‫נולד בדמשק‬ ‫ר' יוס‪) O‬אליהו( ענתבי‬

‫)]‪ ,[1‬ער תמ"ב(‬ ‫נפטר ברושלי )?( בשנת ‪.1890‬‬ ‫)]‪ ,[1‬ער ת"ל(‬

‫נולד בירושלי בשנת ‪ 1847‬נפטר )בקאהיר?( בשנת ‪. 1919‬‬

‫בשני אזכורי הדמויות הללו מספרו של ר' דוד לאניאדו אינו מקשר כי אילו ה בניו של ר'‬ ‫יעקב‪ ,‬אול הקשר הזה‪ 2‬נובע מהצלבת אינפורמציה ממקורות אחרי ]‪. [5,6,7‬‬ ‫)במידע שמביא ר' דוד לאנייאדו אודות ר' יוס‪ , O‬נפלו שני שיבושי‪ .‬הראשו שיבוש קשרי‬ ‫המשפחה שלו ע ר' יעקב ענתבי‪ .‬כאילו הוא "בנו של ר' דוד יצחק‪ ,‬ונכדו של ר' יעקב ענתבי‪".‬‬ ‫השיבוש השני מתייחס למקו הולדתו ‪ ,‬צויי בטעות שנולד בדמשק‪ ,‬א למעשה נולד‬ ‫בירושלי‪.‬‬

‫דור ‪: VI‬‬ ‫א‪ .‬נכדו של ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי‬ ‫ר' רפאל מנשה ענתבי )ב ר' אליהו רחמי(‬

‫)]‪ , [1‬ער תמ"ה(‬

‫נולד בצפת ‪ 1883‬נפטר בה ‪1963‬‬

‫‪ 1‬על פי מכתב התודה ]‪ [4‬שרשמו נשות המעוני בדמשק ליהודית מונטיפיורי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫על כ שבנו של ר' יעקב ענתבי משה חיי אנו למדי מכתב ידו בשנת ‪ 1844‬ש רש כי בשנת הפרשה )‪(1841‬‬ ‫ש רש כ יהיה לו ב אחד ‪" :‬בני ידידי ויחידי משה חיי" ]‪ ,[5‬לאניאדו מציי כי אד זה נפטר בשנת ‪,1890‬‬ ‫כלומר היה כב ‪ 65‬בפטירתו א בשנת הפרשה היה ילד ר בשני‪.‬‬ ‫אודות בנו השני ר' יוס‪ O‬אליהו אנו למדי משני מקורות מ ההקדמה לספר "ויצבור יוס‪ [6]"O‬לר' יוס‪ O‬אליהו‬ ‫ענתבי ומ הכתבה של עיתו אליאנס בפאריס בשנת ‪. [7]1847‬‬


‫א‪ .‬נכדיו של ר' יעקב ענתבי גיבור פרשת דמשק‬ ‫לא ידוע לנו א לבנו ר' משה חיי ענתבי‪ ,‬היו ילדי‪.‬‬ ‫אול ר' דוד לאנייאדו מזכיר את ילדיו של בנו השני הצעיר יותר‪ ,‬ר' יוס‪ O‬ענתבי ‪:‬‬ ‫רפאל ענתבי‬

‫)]‪ , [1‬נזכר בער ת"ל(‬

‫אליהו – ישועה ענתבי‬

‫)]‪ , [1‬נזכר בער ת"ל(‬

‫אברה – אלברט ענתבי‬

‫)]‪ , [1‬נזכר בער ת"ל(‬

‫דוד יוס‪ O‬ענתבי‬

‫)]‪ , [1‬נזכר בער ת"ל(‬

‫ש אביו של ר' יהודה שבתאי רפאל ענתבי )היש"ר( ענתבי‬ ‫הסוגיה הזו הטרידה רבות את המסרני המשפחתיי‪ ,‬שכ אי נית לשרטט איל ויחסי נאה‬ ‫כאשר אחת השלשלות מקוטעת ?‬ ‫וכ למרות הרצו והמאמ‪ K‬לא נמצאה תשובה ברורה לשאלה ‪ ,‬ג משו פער הדורות הרב בו‬ ‫מדובר א ג משו שלפי המסורה שבידינו אביו נפטר בצעירותו וכ ג אמו ממגיפה‪.‬‬ ‫הארוע הטראגי הותיר את היש"ר יתו מאב ומא‪ .‬לא ברור א האבידה היתה בו זמנית או בזו‬ ‫אחר זו‪ ,‬א זו היא הסיבה שלא ידוע לנו רבות אודות‪ .‬ולכ כאשר אי מידע פורחות השערות‬ ‫מרובות‪ .‬ומה היה שמו ?‬ ‫א‪ .‬יעקב מרדכי ענתבי סבי כתב ]‪: [3‬‬ ‫"אביו )של היש"ר( נפטר ועזב אותו בבט )אמו( ולכ קראו לו על ש אביו יש"ר – יהודה‬ ‫שבתאי רפאל"‬ ‫אולי בכ רצה סבי לומר שיתכ שש אביו היה אחד משלושת שמות אלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי רש]‪" : [3‬ב אח אחרו לרב אברה ענתבי הוא הסבא שלי‪ ,‬הוא נקרא‬ ‫יש"ר – יהודה שבתאי רפאל )חיי(‪ .‬הוא נולד בדמשק‪.‬‬ ‫אביו לא היה יעקב ענתבי כפי שמוזכר בטעות )בספרו של משה דוד גאו ]‪ . ([13‬אביו היה‬ ‫יהודה‪ .‬הסיבה שסבי נקרא ע לש אביו בגלל שהוא נולד לאחר מות אביו‪" .‬‬ ‫ובמקו אחר ברשומותיו כתב לצד ש היש"ר – "בנו של הרב יהודה ענתבי"‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי ]‪ [3‬מגדיל לעשות ומבהיר את כל ההשערות ג יחד ‪:‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪325‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"על זהותו של אבי סבי קיימות שלוש סברות‪ :‬כל אחת מה דוגלת בש אחד משלשה‬ ‫אלה ‪ :‬יעקב‪ ,‬יהודה ורחמי‪ .‬לי נראה כי האישיות האחרונה היא הנכונה‪ ,‬הואיל ואבי‪,‬‬ ‫אליהו רחמי ז"ל – נקרא על ש סבי כמקובל בי יהודי המזרח מימי ימימה"‬ ‫אול כא אולי להזכיר שלרב יש"ר היו שמונה בני‪ ,‬ויתכ שאחר מה נקרא על ש‬ ‫הסב שנפטר בגיל צעיר ?‬ ‫כאמור אי כא תמימות דעי‪ ,‬א לשפוט לפי "דעת הרוב" הרי ששמו היה יהודה ענתבי כנראה‪,‬‬ ‫ולפי אפרי היה א‪ O‬רב ‪ .‬כלומר הרב יהודה ענתבי היה אחיו של הרב הגדול של חלב ר' אברה‬ ‫ענתבי‪.‬‬


‫אבות המשפחה – דורות ראשוני‬

‫‪1554‬‬ ‫הרב רחמי ענתבי ‪15541627‬‬ ‫)נכד של מגורשי ספרד לפי מסורת משפחה(‬ ‫‪1624‬‬ ‫הרב יצחק רחמי ענתבי ‪16241706‬‬ ‫‪1669‬‬ ‫הרב יצחק שבתאי ענתבי ‪16691746‬‬ ‫הרב שבתי ענתבי‬ ‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬ ‫הרב יהודה )?( ענתבי‬





‫?‬





‫מקורות‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת דב"ש‬ ‫מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫‪ .2‬גאו משה דוד‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל חלק שני‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬ירושלי‪ ,‬התרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪521525‬‬ ‫‪ .3‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬ ‫‪ .4‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪ ( unpublished data‬של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי אוגוסט‬ ‫‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫ד‪ .‬ענתבי שלומי ‪) ,‬נינו של היש"ר( תולדות משפחת ענתבי‪ ,‬איל יוחסי ‪ 19) 1990‬עמ'(‬ ‫‪ .5‬שני הדורות הראשוני באיל נסמכי על מסורה משפחתית בלבד כפי שמסרו אפרי ענתבי ושלומי‬ ‫ענתבי הנ"ל ואי לה תימוכי נוספי במקורות‪) .‬אפרי ענתבי ‪ ,‬הערות בכתב יד – על איל יוחסי ש‪.‬‬ ‫ענתבי(‪.‬‬


‫משפחתו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫אודות משפחתו ובניו של ר' יעקב ענתבי ‪ ,‬המקורות דלי מאוד‪ ,‬ג מכיוו שמרחק הדורות רב‬ ‫מאוד‪ ,‬המסרני המשפחתיי לא הכירו בזכרונותיה לספר אודות איל הדורות בענ‪ O‬זה של‬ ‫המשפחה‪ .‬מעשה בניית איל היוחסי בענ‪ O‬זה הוא ממעשה פסיפס שאותו אתאר בקצרה‪.‬‬

‫הספר "ויצבור יוס‪"O‬‬ ‫המקור העיקרי לעניי תולדות צאצאיו של ר' יעקב ענתבי הוא ללא ספר ספר הדרשות והפירושי‬ ‫שחיבר ר' יוס‪ O‬ענתבי ושמו "ויצבור יוס‪ . [6] "O‬את הספר פרס דווקא בנו‪ ,‬דוד יוס‪ O‬ענתבי‬ ‫בשנת תרע"ט )‪ . (1919‬בהקדמה שחיבר לספר זה‪ ,‬הוא רש את הקשר המשפחתי שבי אביו לבי‬ ‫ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫אול כפי שאבהיר בהמש נפלה כא טעות הגהה גסה‪ ,‬שיצרה שיבוש היסטורי‪ .‬והרי הדברי‬ ‫שהתפרסמו בהקדמה שחיבר דוד יוס‪: O‬‬ ‫"‪....‬אבי הכ"מ והוא כמהר"ר )כבוד מורינו הרב רבי( ויס‪ O‬ענתיבי נ"ע )נוחו עד( ‪,‬‬ ‫זרע קדושי אראלי ותרשישי‪,‬‬ ‫ב לאותו צדיק ב צדיק כמהר"ר דוד יצחק ענתיבי נ"ע‪,‬‬

‫ונכד‬

‫להרב הגדול מעוז ומגדול המקדש ש שמי ברבי ‪ ,‬הדיי המצויי‬

‫כמהר"ר יעקב ענתיבי נ"ע ‪ ,‬אשר היה דיי ומו"‪) K‬ומורה צדק( בעיר דמשק יע"א )יג עליה אמ( ‪,‬‬ ‫ונקבר פה בעה"ק ירושל בהר הזיתי זצ"ל וזיע"א‪,‬‬ ‫והיתה מנוחת מו"ר )מורי ורבי( אבי ביו עש"ק )ערב שבת קודש( ‪ ,‬בכ"ו לחודש‬ ‫המרחשו ‪ ,‬שנת נפלה עטר"ת ‪ ,‬והיה ב ע"ב שנה‪"....‬‬ ‫הטעות שנפלה היא בסדר המילי ב ונכד‪ .‬ההוכחות לכ נובעות מהמקורות הבאי ‪:‬‬ ‫‪ .1‬א הרשו נכו הרי שהכותב )בנו של ר' יוס‪ (O‬הוא נינו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫אול ידוע כי אברה אלברט ענתבי‪ ,‬אחיו הבכור של דוד – יוס‪ O‬מחבר ההקדמה אמר שר'‬ ‫יעקב ענתבי היה סבו‪ ,‬כ שמע מספר פעמי מפיו מאיר דיזינגו‪ O‬ורש זאת בספרו ]‪[9‬‬ ‫‪ .2‬אברה אלברט ענתבי‪ ,‬רש בעצמו שר' יעקב ענתבי היה סבו בעותק מכתב יד של ר' יעקב‬ ‫ענתבי שמסר לספריית אליאנס בפאריס‪ .‬בהקדמה לאותו כתב יד רש ‪:‬‬ ‫"הועתק מכתיבת יד עטרת ראשי‪ ,‬מר זקני )סבי( הרב המופלא וכבוד ה' מלא‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪328‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫המקדש ש שמי ברבי‪ ,‬הגאו יעקב ענתיבי זלה"ה וזכותו יג עלינו אמ"]‪[5‬‬ ‫‪ .3‬משמעות השמות‪ .‬נהוג היה בעדות ספרד‪ ,‬לקרוא את הש הפרטי השני של הילוד על ש האב‪.‬‬ ‫כלומר "יצחק – שבתאי ענתבי" כתיבתו המלאה יצחק ב"ר )ב רבי ( שבתאי ענתבי‬ ‫לעיתי רשמו כ ולעיתי כ‪ .‬לא היה בזה כלל חד משמעי‪.‬‬ ‫אול א נסדר את סדר הדורות באופ הנכו ולא כפי שנרש בהקדמה נקבל את הרשימה‬ ‫הבאה ‪:‬‬ ‫ר' יצחק ענתבי סבו של ר' יעקב ענתבי היה ר' יצחק ‪) ,‬כפי שפורט בסדר הדורות מעלה(‬ ‫ר' דוד יצחק ענתבי )להל דוד ב יצחק ענתבי(‬ ‫ר' יעקב ענתבי‬ ‫ר' יוס‪ O‬ענתבי‬ ‫ולבסו‪ O‬בנו‪ :‬דוד יוס‪ O‬ענתבי )רוש ההקדמה(‬ ‫‪ .4‬סבירות הגילאי שנות ההולדת והפטירה ‪:‬‬ ‫בהקדמה כתוב שהרב יוס‪ O‬ענתבי )מחבר הדרושי שבספר( היה ב ‪ 72‬שנה ונפטר בשנת עטר"ת‬ ‫כלומר בשנת ‪ .1919‬מכא נובע שנולד בשנת ‪. 1847‬‬

‫באותה שנה בדיוק ג נפטר ר' יעקב ענתבי על פי מקורות שוני‪.‬‬ ‫אחד מה הוא למשל הדווח אודות פטירתו ‪ 15 :‬לדצמבר שנת ‪ 1846‬בצרפת‪ ,‬פירס העיתו‬ ‫"‪ "L'Univers – Israelite‬שהרב יעקב ענתבי נפטר מתו ידיעה מכתב עת בשפה הגרמנית‬ ‫בירושלי "‪: "Ecrit de Jerusalem‬‬ ‫‪"…..Une veuve sur le point daccoucher,‬‬ ‫"…‪un fils, et une fille pleurent cette immense perte‬‬ ‫כלומר רשו ש שבדצמבר ‪ ,‬סו‪ O‬שנת ‪ ,1846‬אשתו של ר' יעקב ענתבי היתה בהריו מתקד‬ ‫ומכא שילדה בשנת ‪ ,1847‬באותה שנה בדיוק שבה נולד ר' יוס‪ O‬ענתבי‪.‬‬ ‫הב אשר היה חי באותה עת בשנת ‪ 1846‬הוא אותו אחד שר' יעקב ענתבי הזכיר בכתביו כאמור‬ ‫בשנת הפרשה )‪ (1840‬שיהיה ר שני בשנת זו ‪" :‬בני ידידי ויחידי משה חיי" ]‪,[5‬‬


‫)לא הגיוני לכ א גילו היה בער ‪ 510‬שני בשנת ‪ ,1840‬שעד לשנת פטירתו של אביו‪ ,‬הספיק‬ ‫להביא לעול עוד ילד בש ר' דוד יצחק וזה הביא ילד נוס‪ O‬בש ר' יוס‪ O‬שנולד בשנת ‪ 1847‬כפי‬ ‫שמשתמע מילולית מהרשו בהקדמה(‬ ‫‪ .5‬עדויות ניניו של הרב יוס‪: O‬‬ ‫גב' אליזבט ענתבי‪ 1‬מפאריז‪ ,‬נכדתו של אברה אלברט ענתבי ‪ ,‬העידה בפני‪ ,‬כי סבה היה נכדו של‬ ‫ר' יעקב‪ ,‬ואבי סבה )הרב יוס‪ (O‬היה כידוע לה בנו‪.‬‬ ‫מר ‪ , Harry Antebi‬גרינווי‪ 'K‬ארה"ב ‪ ,‬נינו של הרב יוס‪ O‬טוע באופ דומה כי ההקדמה בספר‬ ‫"ויצבור יוס‪ "O‬הפכה את היוצרות בי הב לנכד‪,‬‬ ‫הגב' סילביה קליינג' )ענתבי( ‪ ,‬אוטאווה קנדה‪ ,‬יודעת מעדויות במשפחתה שהרב יוס‪ O‬הינו בנו של‬ ‫הרב יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫הסופר החיפני – שמעו ענתבי‪ , 2‬ני נוס‪ O‬טוע אחרת וגרסתו אינה מתיישבת ג ע הרשו‬ ‫בהקדמה זו‬ ‫איש מה לא ידע אל נכו מהו ש אביו של ר' יעקב ענתבי‪ .‬ה ג לא ידעו לספר אודות משפחתו‬ ‫שלו כלומר מי היו אחיו ואחיותיו של ר' יעקב )א היו( מי היתה אשתו‪ ,‬ומי היו ילדיו‪ .‬עובדה‬ ‫יחידה שידעו לציי בפני היא שר' יוס‪ O‬ענתבי )לדעת רוב( ‪ ,‬הינו בנו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫אישור לדבריה מגיע כמוב ‪ ,‬מאותו עותק כתב יד שמיוחס לר' יעקב ענתבי משנת ‪ , 1844‬המונח‬ ‫בספריית אליאנס בפאריס‪ ,‬אשר העתיקו אברה אלברט ענתבי )בנו של הרב יוס‪ .(O‬וש הוא‬ ‫רוש כי ‪"...‬הועתקה מכתיבת יד עטרת ראשי מר זקני )סבי( הרב המופלא וכבוד ה' מלא‪,‬‬ ‫המקדש ש שמי ברבי ‪ :‬הגאו יעקב ענתיבי זלה"ה וזיע"א‬ ‫אשר היה בעת ההיא רב ומורה צדק בעיר דמשק יג עליה אמ" ]‪[5‬‬ ‫כלומר הנכד מעיד מיה היה סבו ‪ ,‬ומכיוו שידוע שר' יוס‪ O‬ענתבי הוא אביו ‪ ,‬הרי שברור מכא ‪:‬‬ ‫שר' יעקב הוא הסב‪ ,‬ר' יוס‪ O‬בנו‪ ,‬ואברה אלברט ענתבי הנכד‪.‬‬

‫‪ 1‬מחברת הספר אודות חייו ופועלו של אלברט ענתבי ‪:‬‬

‫‪L'Homme du Serail / Elisabeth Antebi ; p.7 ; Nil editions 1996 , Paris‬‬ ‫‪ 2‬מחבר של ספרי נוער "הסבא המחיי נשאר במצרי" ו "האיש של הכלבה הלבנה"‬


‫‪ .6‬עדויות מסרני במשפחתנו ‪:‬‬ ‫באחת מרשימותיו הרבות של אפרי ענתבי ]‪ – [3‬רש כי יתכ שלר' אברה ענתבי ראש רבני‬ ‫אר צובא ‪ ,‬היה אח בש ר' דוד ענתבי ‪ ,‬וזה היה אולי אביו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬

‫ג עדות זו מתיישבת ע מסקנתי הסופית ‪:‬‬ ‫ש אביו של ר' יעקב היה ר' דוד יצחק ענתבי‪ .‬וכ רשמתי באיל היוחסי‪.‬‬

‫‪ .1‬אחיו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫בסו‪ O‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי ‪ ,‬כפי שפורס בספר "אביר יעקב"]‪ , [10‬מופיעה‬ ‫הפסקה הקצרה הבאה ‪:‬‬ ‫"אמר החסיד וכו'‪ ...‬אחיו של הרב הקדוש ז"ל )הכוונה לאחיו של ' יעקב ענתבי(‬ ‫ואלו דבריו שדבר עמנו פא"פ )פע אחר פע( כ שמענו מפ"ק )מפי קודשו( "‬ ‫מתוכנה עולה נסיו להסבר מסויי כיצד ייתכ שארוע נורא שכזה עבר על בני הקהילה בדמשק‪,‬‬ ‫א זה אינו מעניינינו ‪ .‬מה שנובע ממנה מפורשות ‪ ,‬שלר' יעקב ענתבי היה אח ששמו לא ידוע‪.‬‬ ‫המסר המשפחתי אפרי ענתבי רוש על כ ‪:‬‬ ‫"לא ידוע לי ש אחיו ‪) ,‬של ר' יעקב( אשר התגורר לפי הספור בירושלי" ]‪[3‬‬

‫‪ .2‬בני דודיו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫באסופות גניאולוגיות שרשמו סבי יעקב מרדכי ענתבי ומסרני נוספי ]‪ , [3‬ה רושמי אודות‬ ‫שני בני דודי לרב יעקב ענתבי גבור "עלילת דמשק" ‪ :‬הרב יש"ר ענתבי‪ ,‬הוא סב סבי ‪ ,‬והשני ר'‬ ‫רחמי ענתבי‪.‬‬ ‫ב דוד נוס‪ O‬הוא ר' יצחק ענתבי בנו של ר' אברה עליו סופר רבות ]‪.[1,2‬‬ ‫ר' יעקב ענתבי מלמדנו אודות קיומו של ב דוד אחרו נוס‪: O‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪331‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫"‪...‬ב דודי מ"ע הח"ר עזרא חיי ענתיבי זלה"ה שנלב"ע ג' ימי ‪ ,‬קוד שנעל הכומר‬ ‫תומ"ה‪[5]"...‬‬ ‫ואולי הוא אותו אחד שר' דוד לאנייאדו מזכירו ברשימת המצבות שהעתיק בבית העלמי היהודי‬ ‫העתיק של דמשק שכ רש ש שנפטר בשנת הפרשה ‪:‬‬ ‫ר' חיי ענתבי‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬נפטר בשנת ‪ , [1]) 1840‬ער תכ"ח(‬

‫‪ .3‬חתנו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫מתו מקורות היסטוריי שנזכרו לעיל ציטטתי כבר את כתב העת הגרמני בירושלי‬ ‫"‪ , "Ecrit de Jerusalem‬שדווח כי כאשר נפטר ר' יעקב ענתבי הותיר אחריו אלמנה הרה‪ ,‬בת‬ ‫אחת וב אחד‪ .‬נראה שבת זו היתה בכורתו של ר' יעקב‪.‬‬ ‫שכ עוד בחייו היא נישאה‪.‬‬ ‫אודות נישואי אלה נודע לנו בעקיפי מתו תכתובת רבנית עניפה שהיתה בירושלי סביב‬ ‫פולמוס חלוקת ירושתו ועזבונו של השר חיי פרחי בי בניו‪.‬‬ ‫מכיוו שר' יעקב ענתבי בערוב ימיו ‪ ,‬התגורר בירושלי ‪ ,‬ונחשב לאחד הרבני הנכבדי ביותר‬ ‫בה ובעול היהודי באותה תקופה בכלל‪ ,‬הוא התבקש להכריע בפלוגתא הזו‪.‬‬ ‫ר' יעקב פסק באופ עצמאי‪ ,‬ופסיקתו בדיעבד תמכה בגישתו ודעתו של הראשו לציו דאז ר'‬ ‫אברה חיי גאגי‪ .‬וכמוב ‪ ,‬שהראשו לציו ‪ ,‬תמ בפסיקתו של ר' יעקב‪.‬‬ ‫בי מתנגדיו של ר' יעקב היו ר' משה אבולעפיא‪ ,‬וג ר' יוס‪ O‬אלפאנדרי‪ .‬באחד מנימוקי‬ ‫ההתנגדות שלו מציי אלפנדרי שהתובע שזכה בדי בשלב הראשו של הפרשה כאשר קיבל פסיקה‬ ‫לטובת עניינו מטעמו של ר' יעקב ענתבי‪,‬‬ ‫כיוו שהתובעי היו אחיו של ר' משה פרחי כנגדו ‪ ,‬לא ברור מי מבי האחי הוא החות רפאל‬ ‫פרחי‪ ,‬מנח פרחי או יוס‪ O‬פרחי‪.‬‬ ‫לאחרונה עיד האינטרנט מספק פתרוני ממקו לא צפוי‪.‬‬ ‫אחדי מבני משפחת פרחי הקימו אתר אינטרנט רחב היק‪ O‬בש ‪:‬‬

‫]‪" Les Fleurs de l'Orient : The Genealogy Site" [11‬‬


‫לא ברורה מידת האמינות של המידע שבו א בכל אופ כיוו שאחד מבניה מחות של משפחתו‬ ‫של ר' יעקב ענתבי ‪ ,‬הרי שולב איל היוחסי שלו ג באיל הרחב הזה‪ .‬תיאור משפחת ענתבי‬ ‫נלקח כנראה מעבודות מוקדמות‪ 1‬שכתבתי בשנת ‪ 1993‬והעברתי לקרובי במדינות שונות בחו"ל‪.‬‬ ‫בכל אופ על פי תוצאות האינטגרציה של מידע שבאה מצאצאי שוני עולה שלרבי יעקב ענתבי‬ ‫היתה בת בש "מרחבה" ‪ Marhaba‬ענתבי‪ ,‬ולפי הרשו ש היא נישאה ליהודה אצלא פרחי‬ ‫בנו של רפאל פרחי אשר כונה "אלמועל" על שו עושרו‪.‬‬ ‫היחוס המשפחתי היה מיוחד אול ‪ ,‬אצלא יליד ‪ , 1820‬היה בי עצורי דמשק‪ ,‬והתגלה כאד חלש‬ ‫אופי שמיהר להעליל כנגד היהודי ככל אשר יורו לו‪.‬‬ ‫מאיד גיסא צויי ש כי היו לר' יעקב ענתבי ב נוס‪ O‬בש דוד ענתבי – כלומר סה"כ ארבעה‬ ‫ילדי ואותו ב הוא יליד ‪ . 1830‬עובדה זו אינה אפשרית ‪ 2‬לאור האמור לעיל‪.‬‬ ‫איל היוחסי המשפחתי לא ידע ג להרחיב הא היו לר' יעקב אחי ‪ ,‬ומכא שלא נית להפיק‬ ‫יותר מידע מאתר זה‪.‬‬

‫‪ .4‬רעייתו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫מתו אוספיו הפרטיי של דר' אריה מורגנשטר מצאתי צילו של כתב יד מכתב תודה של‬ ‫נשות היהודי המעוני בדמשק‪ ,‬אשר נכתב אל "הגברת הראשונה" של העול היהודי דאז ‪ ,‬גב'‬ ‫יהודית מונטיפיורי‪ .‬המכתב נשלח מדמשק ב יט' באלול והגיע לקונטנטינופול בתארי ‪, 16.8.1840‬‬ ‫בסו‪ O‬המכתב רשומי שמות ‪ 13‬הנשי החותמות עליו‪ ,‬אחרונה במקו כבוד חתמה הגברת ‪:‬‬ ‫"מזל טוב מדא יעקב ענתבי"‬

‫‪ .5‬ילדיו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫מכל האמור לעיל עולה כי לר' יעקב ענתבי היו בת‪ ,‬אשר שמה היה אולי מרחבה ענתבי‪,‬‬ ‫ב קט יותר בש משה חיי‪ ,‬אשר לימי היה רב בירושלי‪,‬‬ ‫ולבסו‪ ,O‬ב זקוני נוס‪ O‬אשר נולד יתו זמ קצר אחר פטירת אביו ושמו ר' יוס‪ O‬ענתבי‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫כרונולוגיה של עלילת ד" – עבודת מחקר על פרשת "עלילת דמשק )‪(1840‬‬ ‫בשלושה כרכי ‪ 950, (Unpublished – Draft).‬עמ' עותקי באג‪ O‬לתרבות תורנית ‪ ,‬משרד החינו ‪ ,‬י' ‪.‬‬ ‫מח' כתבי יד הספריה הלאומית ‪933.5(569.1)(DAMASCUS) Jews - History - Syria - Damascus.‬‬ ‫‪ 2‬כ רשו ש למשל כי היש"ר ענתבי הינו בנו של ר' יצחק שבתאי ענתבי דבר שאינו נכו כלל‬ ‫‪http://www.farhi.org/genealogy/getperson.php?personID=I65274&tree=Farhi ; 29/8/06‬‬


‫אול רבי יעקב ענתבי מלמד אותנו בשנת ‪ 1840‬בזו הלשו במכתבו ‪:‬‬ ‫"וקבצתי בני ובנותי וחתני‪[10] "... ,‬‬ ‫מכיוו שמכתבו אינו מנוקד ‪ ,‬קשה להבי א בני ברבי או ביחיד‪ ,‬ובצירו‪ O‬ע שאר המקורות‬ ‫אנו למדי שהיה לו ב יחיד כי רש במקו אחר "בני ידידי ויחידי" ‪ .‬אול ב"בנותי" אי ספק כי‬ ‫היתה יותר מבת אחת‪.‬‬

‫התשובה ניתנת על ידי אליעזר ריבלי שמספר כי ‪..." :‬הרב יעקב ענתבי עמד ביחסי קרובי ע‬ ‫חכמי האשכנזי ואת בתו השיא לאשכנזי הר"ר שמואל עקיבא )לפי "זכרו לחובבי הראשוני" ו'‬ ‫צד ‪[14] " (14‬‬ ‫אפשר לדעת ג שהבכירה היתה מרחבא שכ היא היתה נשואה‪ ,‬ואילו השניה אשר נישאה‬ ‫לאשכנזי הר"ר שמואל עקיבא בירושלי היתה הצעירה יותר‪.‬‬ ‫אי אפשרות לישב את הסתירה הזו ע מה שפורס בעיתו בירושלי "‪, "Ecrit de Jerusalem‬‬ ‫בשנת ‪ , 1846‬אודות בת אחת וב אחד שבכו על אביה שנפטר‪,‬‬ ‫‪"…..Une veuve sur le point daccoucher,‬‬ ‫"…‪un fils, et une fille pleurent cette immense perte‬‬ ‫אול סביר להניח כי עיתונות טועה לעיתי‪ .‬יתר על כ שרש ר' יעקב בעצמו שבשנת ‪ 1840‬היו‬ ‫לו יותר מבת אחת ‪" :‬בנותי" ‪....‬‬

‫המסר המשפחתי בעל הזכרו הרב ביותר )וג בעל הספרי הרבי ביותר שהיו לתולדות‬ ‫המשפחה( היה אפרי ענתבי‪ ,‬ובכתבי ידו רש ]‪ ,[3‬לעניי משפחתו של הרב יעקב‬ ‫"‪...‬לא ידוע לי ש אחיו אשר התגורר לפי הספור )בספר "אביר יעקב" ( בירושלי‪.‬‬ ‫כמו כ לא ידועי שמות בניו‪.‬‬ ‫בת אחת ידועה בגלל שהיא מוזכרת בספר "ויצבור יוס‪ , "O‬בספר זה החכ דוד ענתבי‪ ,‬בנו‬ ‫של הרב יוס‪ O‬ענתבי חיבר וליקט דרושי של אביו‪.‬‬ ‫ש מוזכר כי הרב יוס‪ O‬ענתבי היה נשוי לבת דודו אסתר‪ ,‬שהיא בתו של הרב יעקב‬ ‫‪1‬‬ ‫ענתבי"‬

‫‪ 1‬אפרי ענתבי ]‪ [3‬טעה ג במסקנותיו מכיוו שנפלה אותה טעות הגהה קשה בהקדמה הנזכרת‪ .‬והוא רש ‪:‬‬ ‫"באותו ספר הוזכר שיוס‪ O‬הוא נכדו של הרב יעקב‪ ,‬ובנו של הרב דוד יצחק ענתבי‪ ,‬פירושו של דבר שהרב דוד יצחק‬ ‫ענתבי היה ב אחד של הרב יעקב ענתבי" טעות זו בלבלה אותו להסיק ג שאסתר הנזכרת היא בת נוספת של ר'‬ ‫יעקב ענתבי ‪ ,‬כאילו התחת האחיי לפי זה ע דודתו‪ .‬מה שאינו נכו כמוב ‪.‬‬ ‫ג ר' דוד לאנייאדו ]‪ [1‬טעה באות אופ ‪ ,‬כיוו שג הוא שאב מאותה הקדמה שבאותו מקור ]‪. [6‬‬


‫אול זה אינו מדוייק‪ ,‬הציטוט המופיע ש בהקדמה לספר שכותב דוד ב הרב יוס‪ O‬הוא כדלקמ ‪:‬‬ ‫"‪....‬יהי רצו שתהא נשמתו )של אבי( בצרור החיי צרורה‪,‬‬ ‫וש יעלה ויראה את פני האדו ה'‪ ,‬ויפרוש את כפיו בתפילה להתפלל בעדי ובעד ביתו –‬ ‫)וכא מפרט דוד‪ ,‬אחד לאחד את אחיו בני משפחתו( ‪ ,‬זו אשתו עטרת ראשי א"א )אמי( היא אסתר‬ ‫בת דודו אשת חיל‪ ,‬עטרת אשר היתה עזר כנגדו‪[6] " .‬‬ ‫סיכומו של דבר ‪ ,‬לאחד מאחיו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬היתה בת בש אסתר‪.‬‬

‫‪ .6‬נכדיו של ר' יעקב ענתבי‬ ‫ידועי לנו מכיוו שמוזכרי בספר "ויצבור יוס‪"O‬‬

‫]‪ [6‬ואלו ה ‪:‬‬

‫אברה )אלברט( ענתבי ‪ ,‬אודותיו הובא בספר זה‪,‬‬ ‫החב דוד יוס‪ O‬ענתבי שהוא המוציא לאור של הספר שחיבר אביו וג מחבר ההקדמה לו‪.‬‬ ‫לדוד יוס‪ O‬היה ב אותו קרא על ש אביו ‪ :‬יוס‪ O‬ענתבי‪.‬‬ ‫בני נוספי היו – רפאל ענתבי‬ ‫אליהו ישועה ענתבי‬ ‫ובת אחת בש רבקה ענתבי אשר נישאה לאליהו חיי ביג'ו ‪ ,‬על פי צאצאיה‪.‬‬

‫בעמוד הבא יתואר מבנה משפחתו של ר' יעקב ענתבי‪ ,‬על סמ כל המקורות שנזכרו לעיל‪.‬‬


‫תיאור משפחתו של הרב יעקב ענתבי‪,‬‬ ‫רבה הראשי של דמשק וגבור פרשת "העלילה" בשנת ‪1840‬‬

‫הרב יצחק )ב( שבתי ענתבי‬

‫?‬

‫?‬

‫ר' יהודה )?( ענתבי‬








‫אח בירושלי‬

‫מזל טוב ענתבי‬


‫אסתר‬

‫ר' משה חיי ענת'‬


‫?‬ ‫נישאה לאשכנזי הר"ר‬ ‫שמואל עקיבא ‪ ,‬בי השני‬ ‫‪ 18411846‬בירושלי‪.‬‬

‫אברה‬ ‫)אלברט(‬ ‫ענתבי‬

‫החכ‬ ‫דוד יוס‪O‬‬ ‫ענתבי‬

‫רפאל‬ ‫ענתבי‬

‫אליהו‬ ‫ישועה‬ ‫ענתבי‬

‫מרחבא‬ ‫נישאה בדמשק‪ ,‬ליהודה אצלא‬ ‫פרחי בנו של רפאל פרחי‬ ‫)"אלמועל"( ונכדו של השר חיי‬ ‫פרחי שר הכספי של מושל עכו‬

‫רבקה‬ ‫ענתבי‬


‫הקשר המשפחתי שבי ר' יעקב ענתבי ובי היש"ר ענתבי‪.‬‬ ‫מכיוו שמדובר בפער של חמשה דורות ‪ ,‬המסרני המשפחתיי התקשו לתאר ולבסס את הקשר‬ ‫הזה אשר עבר בידיעותיה על קשרי המשפחה מדור לדור ‪.‬‬ ‫כדי לבסס את הקשר הזה שבי שני הגזעי הראשיי הללו אודות ידוע‪ ,‬ריכזתי להל את‬ ‫המקורות אשר רוב ככול מאשרי ומאוששי ששני האבות הנזכרי היו בני דודי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ר' עזרא בצרי‪ ,‬אב"ד ירושלי‪ ,‬מהעומדי בראש הוצאת "מכו הכתב" הוציא לאור מספר‬ ‫מספריו של ר' אברה ענתבי בהוצאה מחודשת‪ .‬מתו עיו בספריו ומדרשיו הוא מציי‬ ‫בהקדמותיו ש ‪:‬‬ ‫"ראוי להדגיש את הרב הגאו יעקב ענתבי ז"ל‪ ,‬ב אחיו של מורנו הרב אברה ענתבי‪.....‬ב אחיו‬ ‫אחר הוא הרב שבתי ענתבי" עמ' ‪ 10‬מהקדמתו ]‪. [2‬‬ ‫ב ‪ .‬ר' דוד לאנייאדו ‪ ,‬חוקר תולדות רבני אר צובא כותב בספרו על ר' יעקב ענתבי כי ‪:‬‬ ‫"הוא ב אחיו של ר' אברה ענתבי" )]‪ , [1‬ש‪ ,‬עמ' קמ"ה( ואודת היש"ר ענתבי רש "והוא ב‬ ‫אחיו של ר' אברה ענתבי" )]‪ , [1‬ש‪ ,‬עמ' קמ"ג(‬ ‫ג‪ .‬המסרני המשפחתיי ג ה גורסי רוב את אותו אופי קשר‬

‫‪:‬‬

‫אפרי ענתבי רש ]‪:[3‬‬ ‫"ב אחיו של הרב אברה היה רחמי‪.. ,‬ב אח שני לרב אברה ענתבי היה הרב יעקב ענתבי‪ ,‬הוא‬ ‫כיה כרב ראשי בדמשק‪.... ,‬ב אח אחרו לרב אברה ענתבי הוא הסבא שלי‪ ,‬הוא נקרא היש"ר‪"....‬‬ ‫שמעיה ענתבי רש בכתביו פירוט של דור מסויי ובו הוא רש ‪:‬‬ ‫"סבי יהודה שבתאי רפאל ענתבי זצ"ל היה ב אחיו של הרב אברה ענתבי‪ "....‬ובקרב אותו דור‬ ‫רש ‪" :‬הרב יעקב ענתבי ז"ל גיבור עלילת הד הידועה בדמשק משנת ‪"...1840‬‬ ‫וג יעקב מרדכי ענתבי סבי ז"ל רש ‪" :‬יעקב ‪ ,‬יש"ר ורחמי – בני דודי" ]‪[3‬‬ ‫ד‪ .‬ר' יעקב ענתבי מעיד בעצמו בכתביו שרבה הראשי של חלב באותה תקופה‪ ,‬הרב אברה ענתבי‬ ‫היה דודו‪ .‬ויש בזה כדי לסתור טענות מסויימות שקראתי לפיה ר' אברה היה אביו של ר' יעקב‬ ‫ענתבי‪ .‬ר' יעקב רוש במכתבו של משה מונטיפיורי כי הקהילה היהודית שלחה שליח ‪ "...‬להודיע‬ ‫למר דודי מ"ע הרב הגאו הגדול‪...‬מוהר"ר אברה בכמהר"ר יצחק ענתבי" ]‪. [10‬‬ ‫ה‪ .‬זוהי אגב ג הוכחה ברורה לכ שר' יעקב ענתבי הוא נכדו של ר' יצחק ענתבי ‪) .‬בניגוד לכתוב‬ ‫המשובש בהקדמה לספר "ויצבור יוס‪ .("O‬אול בהמש‪ ,‬כל המסכני המשפחתיי במשפחתנו ‪,‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪337‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫שמעיה ענתבי‪ ,‬סבי‪ ,‬יעקב מרדכי ענתבי ‪ ,‬ואפרי ענתבי רשמו כי היש"ר ענתבי סב‪ ,‬היה נכדו‬ ‫של אותו רב – ר' יצחק ענתבי‪ .‬ומכא משמע שהיש"ר ור' יעקב היו בני דודי‪.‬‬ ‫הוכחה כתובה לכ שהיש"ר היה נכדו של ר' יצחק ענתבי‪ ,‬מופיעה בכתב השליחות ]‪ [12‬שרשמו‬ ‫רבני צפת עבור היש"ר בשליחותו השנייה )‪ (1866‬אל ערי ערביסתא והודו‪.‬‬ ‫ה ציינו ש כי "כמוהר"ר יאודה שבתי רפאל ענתבי הי"ו ני ונכד להרב הגדול אהל יצחק ענתבי‬ ‫יושב אהלי זלה"ה"‬ ‫זו לשו מליצה כמוב‪ ,‬והמשמעות היא שהוא נכדו )ני מלשו צניעות כלפיו( ושמו יצחק רשו‬ ‫באזכור של הספרי שבה פורסמו דבריו‪ .‬שני הספרי שפורסמו על ידי בנו הרב אברה ענתבי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ראיה אחרונה לעניי הקשר המשפחתי בי שני הענפי היא תעודתו המקורית של ר' יעקב‬ ‫ענתבי אשר נכתב במספר גרסאות טיוטא‪.‬‬ ‫אחת הטיוטת היתה בידי משפחתנו במקור בידיו של היש"ר ונכדו‪ ,‬יהודה חיי ענתבי ‪ ,‬הביאו‬ ‫לדפוס בספר באור החיי ]‪ , [10‬וכ רש ‪:‬‬ ‫"המכתב הזה אשר אני מוציא לאור כלשונו וככתבו ושנמצא גנוז בספרית משפחתנו הוא‬ ‫תעודה היסטורית חשובה על כל מה שאירע בדמשק בעניי עלילת הד‪,‬‬ ‫כי זקני‪ 1‬הרב הגאו הגדול ר' יעקב ענתבי ז"ל היה באותו זמ ר"מ )ראש מעלתה( של‬ ‫הקהילה העברית שמנתה כחמשת אלפי בתי אבות ונשא ויסבול ענויי אכזריי על‬ ‫קידוש הש‪"... ,‬‬ ‫מכא שר' יעקב ענתבי נת בידיו של היש"ר את עותק טיוטת מכתבו בכתב ידו‪.‬‬ ‫ג ברשותו של נכדו אברה אלברט ענתבי היתה גרסה רחבה יותר של פירוט הפרשה שרש ר'‬ ‫יעקב ענתבי משנת ‪.1844‬‬ ‫א כ עצ קיומו של המסמ הזה בי בני המשפחה הוא שמספק לדעתי בפני עצמו ג כ הוכחה‬ ‫אודות הקשרי בי בני המשפחה‪.‬‬

‫‪ 1‬השימוש במילה "זקני" בעברית מציי סבי או אבי סבי‪ ,‬אול אנו יודעי במפורש‪ ,‬שיהודה ענתבי היה בנו של ר'‬ ‫אליהו רחמי ענתבי ונכדו של היש"ר ענתבי‪ .‬יתר על כ שהיש"ר היה ב דודו של ר' יעקב ענתבי‪.‬‬ ‫כלומר רצה הכותב להמנע מסרבול הלשו ‪ :‬ב – דודו של סבי ‪ ,‬ולכ רש בפשטות "זקני" ‪.‬‬ ‫אול הלשו בה בחר הטעתה את צאצאיו ויש במשפחה שהסיקו מכ בטעות שר' יעקב היה אביו של היש"ר ענתבי‪.‬‬


‫רשימת רבני ממשפחת ענתבי בספרו של לאניאדו‬ ‫שאי ביניה וודאות של קשר משפחתי‪.‬‬ ‫לאנייאדו ‪ ,‬הביא בספרו תיעוד של כל רב שנתקל בשמו‪ ,‬ואשר מוצאו מדמשק או מחלב‪,‬‬ ‫והכניסו כער בקבוצת רבני שש משפחת ענתבי ומוצא מחלב‪.‬‬ ‫אול ידוע כי ש משפחה "ענתבי" אינו מחייב שכל בני המשפחה יהיו מאותו מוצא משפחתי‪,‬‬ ‫אלא מציי עיר מוצא "עי טאב" בדרו תורכיה‪.‬‬ ‫מכיוו שיהודיה של עי טאב היו יורדי לעיר חלב ששימש כמרכז תורני חשוב וישוב קהילתי‬ ‫יהודי גדול ומבוסס‪ ,‬חלק קיבלו את הכינוי "עינטאבי" ומכא מקור הש‪ .‬זו הסיבה ג שיש‬ ‫הרושמי את ש משפחת הזה בוואריאציות שונות‪.‬‬ ‫ב"ספר המילות"]‪ [8‬שערכו שני מוהלי בחלב ‪ ,‬אב ובנו בסו‪ O‬המאה ‪ ,‬ה‪ 19‬ותחילת המאה ה ‪.20‬‬ ‫רשמו את שמות כל הנימולי שלה וש נית לראות שלא כל ענתבי קשור למשנהו בקרבת‬ ‫משפחה‪ .‬שכ ישנ ש תואשיענתבי ותרזיענתבי וכתריסר משפחות "ענתביי" נוספי‪.‬‬ ‫שניי שכאלה אות מציי ר' דוד לאניאדו בספרו ה‬ ‫ר' אברה ב"ר דוד ענתבי – סקה )]‪ , [1‬ער תכ"ב( ‪ ,‬ש אמו מזל‪,‬‬ ‫נולד בשנת ‪ 1877‬ונפטר ב ‪1967‬‬ ‫השני ר' רפאל עדס ענתבי )המוכר בש "חכ רפאל טבוש"( )]‪ , [1‬ער תמ"ד(‬ ‫נפטר ב ‪. 1919‬‬ ‫ג אלו ה הוכחות לכ שמדובר בבני משפחות שונות שאי ביניה קשר‪.‬‬ ‫לגבי כל הבאי אות מציי ר' דוד לאנייאדו ‪ ,‬אי וודאות מהיכ הקשר המשפחתי אליה והא‬ ‫היה קיי‪ .‬רבי מהנזכרי מטה‪ ,‬ר' לאנייאדו לא ידע לציי הרבה למעט עובדת הפרטי שתיעד‬ ‫ממצבותיה בבתי העלמי של דמשק וירושלי‪.‬‬ ‫מחמת הספק ‪ ,‬אני מציי אות לפי סדר שנות פטירת ‪:‬‬ ‫ר' יצחק ענתבי ‪ ,‬נפטר בירושלי בשנת ‪ , [1]) 1824‬ער תל"ז(‬ ‫ר' בכור נסי ענתבי ‪ ,‬נולד בדמשק ‪ ,‬נפטר בשנת ‪1824‬‬

‫)]‪ , [1‬ער תכ"ו(‬

‫ר' יעקב ענתבי‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬נפטר בשנת ‪1826‬‬

‫)]‪ , [1‬ער תכ"ז(‬

‫ר' דוד ענתבי‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬נפטר בשנת ‪1840‬‬

‫)]‪ , [1‬ער תל"ב(‬


‫ר' חיי ענתבי‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬נפטר בשנת ‪ , [1]) 1840‬ער תכ"ח(‬ ‫לאנייאדו מאלה השערה כי אולי ר' דוד ור' חיי הנזכרי היו אחי‪.‬‬ ‫ר' יצחק שבתאי ענתבי ‪ ,‬נולד בדמשק‪ ,‬נפטר בשנת ‪ 1843‬בירושלי )]‪ , [1‬ער תל"ח(‬ ‫ר' רחמי ענתבי ‪ ,‬נפטר בשנת ‪ , [1]) 1874‬ער תמ"ג(‬ ‫ובנו ר' יצחק ב ר' רחמי ענתבי נולד בירושלי‪ ,‬נפטר בשנת ‪ , [1]) 1887‬ער תל"ט(‬ ‫ר' יעקב ענתבי ‪ ,‬יליד דמשק נפטר בשנת ‪ , [1]) 1906‬ער תל"ד(‬ ‫ר' עובדיה משה ענתבי )]‪ , [1‬ער תמ"ב א'(‬

‫דוגמאות לטעויות שנדפסו במקורות השוני‪.‬‬ ‫לא כל חומר שנדפס בספר הוא אמרת לאמיתה‪ .‬וכא מצאתי לנכו לכתר זעיר בפני הקורא‬ ‫המעוניי לחקור בעצמו ולהגיע לחקר תולדות המשפחה במקורות השוני באופ בלתי תלוי‬ ‫לכתבי ‪ ,‬ולהזהירו מראש‪.‬‬ ‫ישנ מספר מקורות ששגו ורשמו את הערכותיה אודות קשרי המשפחה כאילו זו קביעה‬ ‫מוחלטת וידועה בפניה‪ ,‬כאשר למעשה רק שיערו כ‪.‬‬ ‫הנה למשל ‪ :‬משה דוד גאו – רש מידע חשוב אול ג שיבושי רבי אודות הקשרי בי בני‬ ‫המשפחה ‪:‬‬ ‫כ רש בהערת השוליי של הער אודות משפחת ענתבי ‪:‬‬ ‫"אברה יעקב ענתבי ‪ ,‬בנו של הרב יעקב ענתבי מראשי המעוני בדמשק "‬ ‫)]‪ , [13‬ש עמוד ‪ , ( 528‬ברור שזו טעות גסה שכ ר' יעקב בעצמו רש שר' אברה היה דודו‪,‬‬ ‫כפי שציינתי לעיל‪.‬‬ ‫"יעקב ב"ר )ב רבי( אברה ענתבי היה רב באר"צ )באר צובא( ואחר כ בדמשק‪ ,‬נמנה בי‬ ‫המעוני בעלילת דמשק הידועה בשנת ת"ר" )]‪ , [13‬ש עמוד ‪ ( 528‬שוב אותה שגיאה‪.‬‬ ‫שמעיה ענתבי ]‪ [3‬מונה ג הוא את שגיאותיו של גאו ‪" :‬בספרו של גאו כתוב שרב זה )כוונתו‬ ‫לר' אברה יעקב ענתבי( שהוציא לאור את "באור החיי" הוא אביו של הרב יעקב ענתבי ‪,‬‬ ‫וזה לא נכו בהחלט‪ ,‬כי רב זה )אברה יעקב( נפטר רק לפני שני אחדות‪ ,‬ואשתו גרה היו‬ ‫בחיפה"‬ ‫באנציקלופדיה יודאיקה נרש כי ‪:‬‬ ‫"‪"Hayyim Judah Shabetai Raphael …son of Jacob‬‬ ‫===חיבר וער דר' אליעוז ענתבי חפר ב ברוריה ודב‪===.‬‬ ‫‪340‬‬ ‫רח' אורני ‪ , 12‬קרית טבעו‪ ,( 049530908) 36043 ,‬רח' חניתה ‪ 21‬נוה שאנ חיפה ‪(048233540) 32441‬‬ ‫= תשס"ו ‪ © .2006‬כל הזכויות שמורות © אי לעשות שימוש בלא רשות בכתב מאת המחבר=‬

‫ועל זה נאמר טעות חכמי משולה לספינה טובעת‪ .‬שכ אנציקלופדיה יודאיקה ניזונה במקורותיה‬ ‫ג מספרו של גאו‪.‬‬ ‫ג רשימותיו של ר' דוד לאניאדו ‪ ,‬למרות כל החשיבות הרבה שבמידע שהביא לנו‪ ,‬מכילות‬ ‫טעויות רבות בקשרי שבי בני המשפחה‪ .‬ולכ צרי לקרוא בזהירות את הנחותיו באשר לתולדות‬ ‫הצאצאי וההורות‪.‬‬ ‫ועל זה אמר אבטליו ‪ " :‬חכמי היזהרו בדבריכ שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקו מי‬ ‫הרעי וישתו התלמידי הבאי אחריכ וימותו" ; סדר נזיקי‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק א' ‪ ,‬יא'‬


‫נספחי – ביבליוגרפיה‪.‬‬ ‫‪ .1‬לאנייאדו ציו דוד‪ ,‬ספר לקדושי אשר באר"‪ – K‬לתולדות חכמי ורבני אר"‪) K‬חלב( הוצאת‬ ‫דב"ש מהדורה שנייה‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ' קמ' קמט'‬ ‫‪ .2‬הקדמותיו של הרב עזרא בצרי להוצאות המחודשות של ספרי ר' אברה ענתבי בהוצאת מכו‬ ‫הכתב ‪:‬‬ ‫יושב אוהלי ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"זתשמ"ט )‪,(1989‬‬ ‫חכמה ומוסר‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשס"א‬ ‫ספר מר ואהלות ‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‬ ‫ספר אהל ישרי‪ ,‬מכו הכתב – ירושלי‪ ,‬תשמ"א‬ ‫‪ .3‬כתבי יד )אוטוביוגרפיות‪ ,‬זכרונות ומכתבי – ‪( unpublished data‬‬ ‫של שלושת נכדיו של היש"ר‬ ‫א‪ .‬סבי יעקב מרדכי ענתבי ) ב הרב ישראל שמואל ענתבי( מכתביו לב דודו לשמעיה ענתבי‬ ‫אוגוסט ‪1973‬‬ ‫ב‪ .‬אפרי ענתבי )ב הרב אברה יעקב ענתבי( מכתבו לשלומי ענתבי – פברואר ‪, 1988‬‬ ‫זכרונות ואוטוביוגרפיה )כ"י – ‪(14.6.1992‬‬ ‫תולדות המשפחה )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫איל יוחסי )מכונת כתיבה – ‪ 7‬עמ' ללא תארי(‬ ‫ג‪ .‬שמעיה ענתבי )ב הרב אליהו רחמי ענתבי( – לתולדות משפחת ענתבי ואוטוביוגרפיה‬ ‫)כ"י – ‪ 46‬עמ'‪ ,‬שנות השמוני(‬ ‫‪ .4‬מכתב תודה של נשות המעוני בדמשק ליהודית מונטיפיורי‪ ,‬כתב יד רש"י ‪ ,‬אוס‪ O‬פרטי‪ ,‬עותק‬ ‫ברשותו של דר' אריה מורגנשטר האוניב' העברית ירושלי‪.‬‬ ‫‪ .5‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי גרסה מורחבת – כתב יד )רש"י( בספרית אליאנס‬ ‫בפאריס‪.‬‬ ‫‪Bibliotheque de l'Alliance Israelite Universelle (Paris), Manuscript Ms285H‬‬ ‫‪"Copie…du Recit…fait par Monsieur ANTEBI…petit fils du rabbin….Jacob‬‬ ‫‪ANTEBI…a l'affaire" ; "Monsieur Albert Antebi , Impasse de Malte 3 , CHALONS‬‬‫"‪sur-Marne, France‬‬ ‫)הספריה הלאומית י' ‪ ,‬מחלקת המזעורי ס' ‪(3294‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 6‬ענתיבי דוד יוס‪ , O‬הקדמת המו"ל‪ ,‬בתו ויצבור יוס‪...O‬דרושי‪..‬אשר היה‪...‬דורש‪..‬שבת‬ ‫בשבתו‪..‬בדמשק ובמצרי" ‪ ,‬ענתבי יוס‪ ,O‬ירושלי‪ ,‬דפוס צוקערמא‪ ,‬תרע"ט‪.‬‬ ‫‪L'Univers Israelite Paris , 15.12.1846 , p. 176‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪ .8‬דיי ישעיה‪ ,‬דיי יצחק‪" ,‬ספר המילות" כתב יד ‪ , 18651842 ,‬ברשות הרב יצחק טוויל ראש‬ ‫ישיבה בדרו תל אביב‪.‬‬ ‫‪ .9‬דיזינגו‪ O‬מ‪ .‬ע תל אביב בגולה )‪8795 , (1931‬‬ ‫‪ .10‬ענתבי יעקב‪ ,‬אביר יעקב‪ ,‬מכתבו של ר' יעקב ענתבי למונטיפיורי‪,‬‬ ‫העתק הנוסח היסורי שברו על ע ישראל בעלילת הד שהעלילו עליה בשנת הת"ר ‪...‬ובפרט‬ ‫על מעלת הרב ‪...‬יעקב ענתבי" בתו ‪ :‬כפוסי ח‪ .‬באור החיי‪ ,‬ירושלי שנת שערי דיצה לפ"ק ‪,‬‬ ‫‪ , 1929‬עמ' ‪.198208‬‬ ‫‪ .11‬אתר האינטרנט של משפחת פרחי בש ‪:‬‬ ‫בקישור ‪:‬‬

‫"‪" Les Fleurs de l'Orient : The Genealogy Site‬‬ ‫‪http://www.farhi.org/genealogy/getperson.php?personID=I321&tree=Farhi‬‬


‫כפי שהופיע בתארי ‪. 29.8.06‬‬ ‫‪ .12‬כתב שליחותו של הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי על ידי כוללות הספרדי של צפת‬ ‫‪0‬‬ ‫כתב יד ‪ ,‬מחלקת כתבי היד הספריה הלאומית‪ ,‬ירושלי ‪"] 69.504 , 4 199 94‬המרומ אור יומ‬ ‫רצ"ו כמוהר"ר נר"ו יהיה ‪...‬מראש שמי שבחי שלמי לפני מי שגדול בישראל שמו ‪...‬עבר על נפשנו חרפ)ת רעב א‪.‬ח‪(.‬‬ ‫אשר לא היה כמוהו לעולמי‪...‬כמוהר"ר יאודה שבתאי רפאל ענתבי הי"ו ניו ונכד להרב הגדול אוהל יצחק ‪ ...‬יושב‬ ‫אוהלי זלה"ה הוא ההול קדמת אשור ‪...‬ואול עיקר סמיכי דרבנ על ‪....‬שיעמוד לימי השד"ר יש"ר ענתבי‬ ‫הי"ו‪...‬עיה"ק צפת ת"ו כ'ח סיו שנת‪["..‬‬

‫‪ .13‬גאו‪ ,‬משה דוד ‪ ,‬יהודי המזרח באר‪ K‬ישראל‪ ,‬כר שני ‪ ,‬ירושלי התרצ"ח‪.‬‬ ‫‪ .14‬פרומקי‪ ,‬אריה ליב‪ ,‬ספר תולדות חכמי ירושל‪ ,‬משנת ה"א ור" ליצירה ועד ה"א ותר"ל‬ ‫ליצירה‪" ... .‬ע הוספות רבות והעקות מבוא ומפתחות מאת אליעזר ריבלי ירושל" ‪ ,‬ירושלי‪,‬‬ ‫תרפ"ט‪ .‬עמ' ‪286‬‬


בחזרה לעין טאב The Antebi Family Heritage

Recommend Documents